שיחות בספר תהלים

הביטחון כמו החרדה מופיעים במזמור בתיאור בלתי רציונלי. לא מובן מדוע חרד האיש; גם
לא מובן כיצד בא בטחונו. שני אלה כאילו נובעים מתוכו, מהרגשת הקיום הבסיסית שלו.

המזמור פותח בהכרזת הביטחון:

תאור הפגעים כמו עולה ממעמקי נפשו המסוכסכת של חולה הרדיפה:

ומן הפגעים הממשיים, לפגעים שמקורם האדם המפחיד את עצמו:

ושוב תיאור של פגעים סתומים:

.הנושארה תיצחמה לש תונויערה לע תינשב תרזוח ומכ רומזמה לש היינשה ותיצחמ

יכ" וישכע עיפומ ,"יושב בסתר עליון, בצל שד-י יתלונן"התיאורים הפעם רכים יותר. במקום
הניסוח אינו על האדם היושב בסתר עליון, אלא על אתה ה' מחסי, עליון שמת מעונך".

הבוטח בה' שמעונו עליון. במקום הפחדים הסתומים הרמוזים במחצית הראשונה של
"כי מלאכיו יצווה לך, לשמרך בכלהמזמור, מופיעים עכשיו מלאכים השומרים על האדם:
."ךיכרד

והמשורר עונה על השאלה, מסביר את מקור הביטחון:

ניסוח חריף של קשר זה שבין אדם לאלוקיו מוסר רבי אבהו במדרש תנחומא: