שיחות בספר תהלים

"שאו זמרה ותנו תוף, כנור – השמיעו קול רנה, השמיעו גם תרועה, "הרנינו לאלהים עוזנו"

בלמ אצויה רובש לוק – םירבש – קול פשוט; עם העיקת. תקעו גם בשופר, נעים עם נבל"

– גם תקיעת נצחון וגם קול גניחה ויללה. כל אלה הם כלים השונים אלה העורתשבור; עם
מאלה, וגם קולות שונים, ואפילו נוגדים, אלה את אלה. ועם זה רק כולם יחד מאפשרים את
המזמור, את המקהלה ואת ההרמוניה הנבנית מתוך הדיסהרמוניה ומתוך השוני ומתוך
!תוידוגינה

, ציוותי אתכם לתקוע בשופר, בחג שחל בראש חודש. "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו"

וגם בכך בולטת הניגודיות: תקיעת שופר המביעה הזדעזעות וחרדה: "אם יתקע שופר בעיר
ועם לא יחרדו?!" מבהיר עמוס הנביא. "כסה", הלבנה המתחדשת והמסמלת את עם ישראל,
עדיין מכוסה ועלומה, כפי שגם עמנו מתחדש מן ההשפלות והתבוסות. והנה, על אף זאת,
למסמ אוהו ,תדמתמ תושדחתהב ,שדוח זכרו עמי שיום זה, ראש השנה, הוא חג והוא ב
.שדחמ תדמתמה הלחתהה תא

וכך מתואר יום זה, ראש השנה החג בחודש ובכסה, בנחמיה, במדינה הצעירה והמתחדשת,
המוקפת אויבים מבחוץ ומלאה שונאים ומשטינים מבפנים, בתקופת שיבת ציון:

.ונלש הנשה שאר אוה

וזה הפירוש של פסוקנו: גם כאשר ציווית "תקעו שופר", קול חרדה ואפילו גניחה ויללה, הרי
זו גם תקיעת נצחון. ועם המצב הוא "בכסה" – יהפוך הוא להתחדשות, בחודש, "ליום חגנו"!
מתוך הניגודים נבנית ומוקמת האחדות והשלמות!

לאור האמור, אין פלא שקבעו את מזמורנו, פ"א, כ'שיר של יום' לראש השנה. זו איפוא תשובת
ישוע ונבנ" .תולעתה – הירחאלו התמועלו – תותיחש דחא דצמ .תוילעו תודירי :ללפתמל 'ה
רשעה", "אמרתם: שוא עבד אלהים", אבל, יחד עם: "כי תהיו אתם ארץ חפץ". היינו "לעג
וקלס לסביבותינו" – אבל גם: "ואשרו אתכם כל הגוים", כדברי הנביא מלאכי.

אלה הם החיים, ועליך היהודי, לחיות אותם על הניגודים, אפילו קיצוניים מאוד, שבהם!
ומאחר שבספר בראשית נאמר שביום החמישי אמר אלוהים:

היצורים האלה, כולם – על כל הניגודים שבהם, על השורצים במעמקים ועל לכ לעו
– "וירא אלהים כי טוב".כולם יחדהמתעלים אל על, על פני רקיע השמים, רק על
על כן קבעו את מזמורנו גם כ'שיר של יום' ליום החמישי (משנה, מסכת תמיד פרק
ז' משנה ד'), שהרי הרעיון הוא זהה! וכך מוסיף מזמורנו: "הרנינו לאלהים עוזנו"
.וננוחטבו ונחטבמ ,ונתרובג ,ונחוכ רוקמ אוה ,'ה ,אוה רשאב

ואנחנו, עמו, היננו במלוא עוזנו, גם אנו. אבל גם כאשר אנחנו במצב ובמעמד ובתנאים
הנהו ,חקל יתרכב תא …דאמ דע הרמו הלדג הקעצ" וניפלכ קעוצ וישעו ,בקעי לש תוביסנבו
יהלאל ועירה"עתה לקח ברכתי". "ויעקבני זה פעמים", כבר בבטן עקב את אחיו. גם אז:
:לארשי שעלינו לעבור את כל השלבים ולהגיע לדרגה של "אוה לארשיל קח יכ" ."בקעי

"כי שרית עם אלהים ועם אנשים – ותוכל". והנביא הושע מאשר: "כי נער ישראל – ואהבהו".