תקנת השוק

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

קושה תנקת

הפרשה החלה, כאשר דוד שמחון, תושב רמת-גן, קנה מכונית
מאברהם דינגר, סוחר מכוניות. הוא שילם את מחירה, וקיבל את
המכונית. הסוחר אמר לו, שרכש את המכונית מאדם ששמו לוי
אהרונוב, והלה קנה אותה מהגברת יזרעאלה כצנלסון ברחובות. כל
אחת מאותן פעולות-מכר נתלוותה בשטר-מכר, ולכאורה נראה הכול
שריר וקיים. לשם קיצור תהליכי העברת הבעלות במשרד הרישוי פנה
הקונה, דוד שמחון, במישרין אל בעלת הרכב הראשונה, הגב' כצנלסון.
אלא שכאן נכונה לו הפתעה: הגב' יזרעאלה כצנלסון הודיעה לו, שלא
מכרה את מכוניתה לשום אדם, ובוודאי לא ללוי אהרונוב המסתורי.
המכונית נגנבה ממנה, כאשר החנתה אותה יום אחד בתל-אביב.
לדרישתה של הגב' כצנלסון התערבה המשטרה, והפקיעה את
המכונית מרשותו של דוד שמחון. הלה הגיש תביעה משפטית
באמצעות עורך-הדין יואל לוי, וטען לבעלות על המכונית, שהרי
קנה אותה בתום לב. (על פי כתבה בעיתון "מעריב" – )14.10.74

נבדוק את טענותיהם של שני הצדדים (ענה במחברתך):.17

הקונה, דוד שמחון, טוען: קניתי את המכונית__________, ולכן, _ _

אף על פי ש_________ על המכונית ___________. _ _

לעומתו טוענת יזרעאלה כצנלסון, בעלת המכונית הראשונה: _ _

כיוון ש____ המכונית צריכה _____________. ואף על פי ש__________ _ _

עליו להפסיד, כיוון שהיה עליו _________. _ _

מי צודק: המוכר? הקונה? ואולי שניהם צודקים? _ _
במשנה שלהלן נלמד לפסוק בדין זה. _ _

ג ,י אמק אבב ,הנשמ .ט


:אדם שמצא את כליו בבית ריכמה
מישהו אחר ,והביא ראיה שהם שלו
וטוען שנגנבו ממנו.

,רחא דיב וירפסו וילכ ריכמה


םסרפתנ:ויצא לו שם גנבה
בעיר ,שנגנבו ממנו כלים או ספרים.

ויצא לו שם גנבה בעיר,


:זה שהכלים בידו.עבשיי
איה העובשה יכ, רבסומ ימלשוריב
כדי שלא יהיו בעלי בתים נטפלים לגנבים".
"
פירוש :שאנשים לא יקנו סחורה גנובה,
כי יחששו מהצורך להישבע.

חקולה ול עבשיי


:במחיר החפצים.כמה נתן

כמה נתן,


:יקבל את הכסף מהבעליםלוטייו
ויחזיר לו את החפצים.

.לוטייו


:אם אין שמועה בעיר אם לאו
שנגנבו ממנו חפצים.

ואם לאו,


,ונממ לוכה אל: ונמיה לכ אל
כלומר אין סומכים על דברי התובע.

.ונמיה לכ אל


:כי אנו יכולים לחשוד, רמוא ינאש
שהתובע מכר את החפצים לאדם אחר.
והנתבע קנה את החפצים מן הקונה.

:רמוא ינאש
מכרן לאחר,
ולקחן זה ממנו.

כשאנו באים לפסוק הלכה ביחס למכונית שהזכרנו לעיל בהתאם לדין שלמדנו .18
במשנה, מתברר, כי במשנה יש תנאי מיוחד, שרק אם הוא מתקיים הבעלים יכול _ _
לקבל את החפץ שלו בחזרה. לפי המשנה יהיה הדין זה (ענה במחברתך): _ _

היהי לבא ,התינוכמ תא תינוכמה תלעב לבקת ________ש הרקמב _ _

.___________ל _ _

.______ש ינפמ ,הנוקה דיב תינוכמה ראשית ,_________ש הרקמב _ _

מדוע קבעה המשנה דין זה? האם דין זה הוא לטובת המוכר או לטובת הקונה? _ _
ואולי הוא מועיל לגנבים? במקורות הבאים נלמד, מהו טעמו של הדין, ונעמוד על _ _
."קושה תנקת" גשומה _ _

י. טור חושן משפט, הלכות גנבה שנו


אסור לקנות מן הגנב שום דבר, והקונה ממנו עוון גדול הוא, שמחזיק
ידי עוברי עברה, שגורם לו לגנוב פעם אחרת, שאם לא ימצא קונה, לא
.בנוג היה
והקונה מן הגנב… והוכר הגנב, ויש עדים שזה החפץ שמכר לפלוני גנוב
הוא – צריך להחזירו לבעלים… והבעלים נותנים ללוקח מעותיו שנתן
לגנב… תיקנו חכמים, שאינו צריך להחזיר (החפץ) לבעלים, אלא עד
שייתן לו מעותיו, משום תקנת השוק.

יא. ר' מנחם המאירי, "בית הבחירה"


ואף על פי שמן הדין היה ראוי ליטלם בלא החזרת דמיו, עשו בו תקנת
השוק. והוא שתיקנו, שכל הלוקח בשוק, אף על פי שנודע לו אחר כך
שמן הגנבה הייתה, לא יחזיר אלא בדמים, הואיל ובפרהסיה לקח.
שאם (לא) כן, נעלת דלת בפני מוכרים.

:"קושה תנקת" יהמ ריבסהל רשפא יריאמה ירבד יפל .19
דיתעב הלגתי אמש דחפ ילב תונקלו רוכמל היהי רשפאש ידכ ,הנקות הנקתה _ _
שהחפץ גנוב והקונה יפסיד את כספו. לפי דברי המאירי יש כמה תנאים הדרושים _ _
כדי שהקונה ייהנה מהתקנה ולא יצטרך להחזיר את החפץ שקנה. מה הם _ _
?םיאנתה _ _
(התייחס לצורת המכירה ולזמן שבו נודע על הגנבה.) _ _

נסכם בשלבים את דין הקונה מן הגנב (ענה במחברתך):.20

א. הדין המקורי הוא: _____. _ _

ב. אילו היה הדין המקורי נשאר, היה הדבר גורם ___. _ _

ג. לכן תיקנו חכמים (וזוהי "תקנת השוק")________. _ _

ד. כתוצאה מן התקנה ________. _ _

נסח את "תקנת השוק". לפי "ערוך השולחן", הכותב "שיימנע כל אדם לקנות .21
בשוק, ויתבטל המסחר". לטובת מי תוקנה "תקנת השוק": לטובת המוכרים או _ _
לטובת הקונים? _ _

א ,וטק אמק אבב .בי


אמר רבא: אם גנב מפורסם הוא, לא עשו בו תקנת השוק.
במה אשם הקונה, אם הגנב הוא גנב מפורסם?.22

:םכסנ .23
א. מה צריך בעל החפץ להוכיח, כדי שהחפץ יוחזר אליו? _ _
ב. מה צריך הקונה להוכיח כדי לקבל מבעל החפץ את הכסף ששילם? _ _

סכם במחברתך את הדינים השונים שבסוגיה:.24
א. הגנבה התפרסמה, והגנב לא התפרסם. _ _
ב. הגנבה לא התפרסמה, והגנב לא התפרסם. _ _
.ומסרפתה בנגהו הבנגה .ג _ _
ד. הגנבה לא התפרסמה והגנב התפרסם. _ _

יג. מנחם אלון, "המשפט העברי", עמ' 490


לפי דין תורה, הקונה מהגנב או מן הגזלן – גם אם לא ידע שהחפץ גנוב
וקנהו בתום לב – חייב להחזיר את החפץ לבעלים. דין זה, שהבעלים
יכולים לדרוש בחזרה את הרכוש הגנוב, הכביד על חיי המסחר, שכן כל
קונה יש לו לחשוש, שמא יבוא מישהו ויוכיח את בעלותו על החפצים,
וכי הם נגנבו ממנו, ואז מפסיד הקונה גם את החפצים וגם את מה
ששילם תמורתם. משום כך קובעת התקנה שבמשנה, שהלוקח זכאי
לדרוש מן הבעלים התובעים את חפציו, שיחזירו לו את הכסף ששילם
עבורם לפני שיחזיר להם. תקנה זו קרויה בתלמוד "תקנת השוק".
מגמתה של התקנה הייתה לאפשר את מהלכו התקין של המסחר.

ה הבנג תוכלה ,ם"במר .די


א. אסור לקנות מן הגנב החפץ שגנב, ועוון גדול הוא, שהרי מחזיק ידי
עוברי עברה וגורם לו לגנוב גנבות אחרות. שאם לא ימצא לוקח אינו
גונב, ועל זה נאמר 'חולק עם גנב שונא נפשו':
ב. הגונב ומכר ולא נתייאשו הבעלים, ואחר כך הוכר הגנב ובאו עדים
שזה החפץ שמכרו פלוני הוא גנבו בפנינו – חוזר החפץ לבעליו והבעלים
נותנין ללוקח דמים ששקל לגנב, מפני תקנת השוק, והבעלים חוזרין
ועושים דין עם הגנב. ואם גנב מפורסם הוא – לא עשו בו תקנת השוק,
ואין הבעלים נותנין ללוקח כלום, אלא חוזר הלוקח ועושה דין עם הגנב
ומוציא ממנו דמים ששקל לו:
ג. נתייאשו הבעלים מן הגנבה, בין שנתייאשו ואחר כך מכר הגנב, בין
ריזחמ וניאו, תושר יונשו שואייב חקולה הנק – רכמש רחא ושאייתנש
הגנבה עצמה לבעליה. אלא נותן להם הדמים אם לקח מגנב מפרסם. או
אינו נותן כלל לא חפץ ולא דמים מפני תקנת השוק, אם לא היה זה
המוכר גנב מפורסם:
ז. הלוקח מגנב שאינו מפורסם – בין שלקח ממנו שווה מאה במאתיים
או שווה מאתיים במאה – הרי זה נוטל הדמים מבעל הבית, ואחר כך
:ונראבש ומכ ,קושה תנקת ינפמ ,הבנגה ריזחמ
יב. גנב שהוחזק ונתפרסם שנכנס לתוך בית חברו, ועדים מעידים שיצא
וכלים טמונים לו תחת כנפיו, אף על פי שהיה שם בעל הבית, וטען ואמר
'לקוחין הם בידי', ובעל הבית אומר 'גנובים הם', אם היה בעל הבית
שאין דרכו למכור את כליו, ואותם כלים אין דרך בני אדם להטמינם,
ואין דרך אותו המוחזק להצניע כליו תחת כנפיו – הרי בעל הבית נאמן,
ויישבע בנקיטת חפץ, ונוטל כליו. ואם אין אדם זה מוחזק בגנבה – אין
בעל הבית נאמן, אלא נשבע זה שהכלים בידו שבועת הסת שהכלים
האלו לקוחים בידו והולך.

"חולק עם גנב שונא נפשו". הרמב"ם מצטט פסוק זה בהלכה א'. מי שונא את .25
?ימ לש ושפנ _ _

העתק את הטבלה הבאה למחברתך ומלאנה בפרטים המתאימים למקרה שבו .26
הגנב אינו מפורסם: _ _

נתייאשו בעלים לא נתייאשו בעלים _

_
_
מה הבעלים
?םינתונ
_
_
מה הבעלים
?םילבקמ
_
_
עבות ימ
?בנגה תא

העתק למחברתך שנית את הטבלה מהשאלה הקודמת ומלאנה בפרטים .27
המתאימים למקרה שבו הגנב מפורסם. _ _

?ז הכלהב שדחתמ תאז לכב המ .ב הכלהב רמאנה לע תרזוח ז הכלה .28

במקרה המתואר בהלכה יב בעל הבית נאמן בתנאים אלה:.29

________ בנגה .א _ _

_____________ תיבה לעב לש וכרד ________ .ב _ _

________ .ג _ _

________ .ד _ _

רצוקה בתכמ


מכתבו של קוצר המתלונן לפני השר שפקידיו עיקלו את בגדו.
המכתב מתקופת יאשיהו המלך, והוא נמצא בחדר משמר של
מצודה מימי בית ראשון שנמצאה ליד יבנה ים.