הנהגה (pdf)

ינואר 5, 2014 · מאת עמירם דומוביץ · יחידה פתיחה

‫ספר דברים‬

‫שופט‪ ,‬מלך‪ ,‬כהן ונביא‬

‫פרשנות ומקורות נוספים‬
‫על פי תוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך‬
‫שאלונים ‪ 3( 2371‬יח"ל) ‪ 5( 2571 ,‬יח"ל)‬
‫‪‬‬

‫מקראה‬
‫חומר לימודי המסומן עם ‪ – ‬הוא ל‪ 5-‬יחידות בלבד‬
‫חומר לימודי המסומן עם ‪ – ‬הוא אינו כלול בחומר החובה‪ ,‬והינו בגדר העמקה‪.‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬מבוא‬

‫יחידה‪ :‬מצוות ההנהגה‬
‫מבוא‬

‫מלך‬

‫שופטים‬

‫כוהנים‬

‫נביא‬

‫מבוא ליחידת ההנהגה‬
‫ההנהגה במדבר‪ :‬משה ‪" -‬איש האלוקים"‬
‫למדנו על ההשגחה הנסית של הקב"ה על עמו בארבעים שנות המדבר‪ .‬משה‪ ,‬מנהיגם של ישראל‪ ,‬מתואר בחומש‬
‫ֹלקים" (דברים לג‪ ,‬א)‪ .‬אומר על כך‬
‫דברים כנציגה של אותה מנהיגות נסית‪" :‬וְ ז ֹאת הַ בְ ָרכָה אֲ שֶׁ ר בֵּ ַרְך משֶׁ ה ִאיׁש ‪ -‬הָ אֱ ִ‬
‫המדרש‪:‬‬
‫דברים רבה פרשה יא‬
‫א"ר תנחומא‪ :‬אם "אלקים" למה "איש" ואם "איש" למה "אלקים"?‪…‬‬
‫דבר אחר‪ :‬בשעה שעלה לרקיע איש‪ ,‬ומהו 'איש' לפני המלאכים‪ ,‬שכולן אש‪ ,‬ובשעה שירד מן הרקיע 'אלקים'‪.‬‬
‫ִיראּו ִמגֶׁשֶׁ ת ֵּאלָיו" (שמות לד‪ ,‬ל)‪.‬‬
‫מנין? שכתוב‪ַ " :‬וי ְַרא ַאהֲ רֹן וְ כָל בְ נֵּי י ְִש ָר ֵּאל ֶׁאת מֹשֶׁ ה וְ ִהנֵּה ָק ַרן עֹור ָפנָיו ַוי ְ‬
‫דבר אחר‪ :‬בשעה שעלה לרקיע ‪' -‬אלקים'‪ ,‬כשם שאין המלאכים אוכלין ושותין אף הוא לא אוכל ולא שותה‪,‬‬
‫ְהי שָ ם עִ ם ה' ַא ְרבָ עִ ים יֹום וְ ַא ְרבָ עִ ים ַל ְילָה לֶׁחֶׁ ם ל ֹא ָאכַל ּומַ יִם ל ֹא שָ ָתה" (שמות לד‪ ,‬כח)‪.‬‬
‫מנין? שנאמר‪ַ " :‬וי ִ‬
‫דבר אחר‪ :‬מהו 'איש האלקים'‪ .‬א"ר אבין מחציו ולמטה 'איש' מחציו ולמעלה ה'אלהים'‪.‬‬
‫‪ .1‬לפי המדרש הכינוי של משה "איש האלוקים" מבטא את הפער שבין משה רבנו לבין כל בן אנוש ואת הייחודיות‬
‫שלו‪ .‬כיצד המדרש מפרש את הסתירה בין הכינוי של משה כ"איש" לבין הכינוי שלו כ"אלקים"? (שלושה פירושים)‬

‫‪ .2‬מלבד היות משה במדרגה שונה מכל אדם גם ההנהגה שלו הייתה ייחודית בכך שהוא ריכז תחתיו סמכויות שונות‬
‫של הנהגה‪ .‬משה היה מנהיג רוחני‪ ,‬מנהיג מדיני‪-‬צבאי ומנהיג משפטי גם יחד‪ .‬הבא דוגמאות לכך שבמדבר משה‬
‫היה המנהיג של שלושה תחומי הנהגה‪.‬‬
‫א‪ .‬משה כמנהיג רוחני‬
‫(נביא)‬

‫ב‪ .‬משה כמנהיג מדיני‪-‬צבאי‬
‫(מלך)‬

‫ג‪ .‬משה כמנהיג משפטי‬
‫(שופט)‬

‫ההנהגה בארץ ישראל ‪ -‬פיצול תפקידי ההנהגה‬
‫‪ .3‬לעומת צורת ההנהגה של משה במדבר‪ ,‬בארץ ישראל אמורה לקום צורת הנהגה שונה‪ .‬פרט מי אמור לקבל את כל‬
‫אחד מתפקידי ההנהגה הבאים‬
‫א‪ .‬הנהגה רוחנית‬
‫ב‪ .‬הנהגה מדינית‪-‬צבאית‬
‫ג‪ .‬הנהגה משפטית‬

‫‪76‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬מבוא‬

‫במדבר רוכזו רבים מתפקידי ההנהגה בידי משה המתווך בין ה' לבין העם‪ .‬עם הכניסה לארץ מצטווה עם ישראל על‬
‫"הפרדת רשויות"‪.‬‬
‫מתוך מאמרו של הרב תמיר גרנות "מערכת המצוות של ספר דברים"‬
‫‪…‬ספרי שמות ובמדבר אינם אדישים להלכות מדינה וציבור‪ .‬הם מתארים את התנהלותו של עם ישראל במדבר‬
‫ומציירים מודל של שלטון‪ .‬ממבט ראשון זהו שלטון שבראשו נביא ‪ -‬מלך ‪ -‬משה רבנו‪ .‬הפרדת הרשויות שספר דברים‬
‫מדבר עליה‪ ,‬בין נבואה למלכות ובין שתיהן למשפט וכהונה‪ ,‬אינה קיימת במדבר‪ .‬משה הוא הנביא‪ ,‬השופט‪ ,‬המנהיג‬
‫המדיני והמנהיג הרוחני גם יחד‪ .‬אלא שלאמיתו של דבר‪ ,‬משה רבנו אינו שולט מכוחו ומעצמו‪ .‬התורה מתארת שלטון‬
‫אלוקי מוחלט‪ ,‬שמשה רבנו הוא המוציא אותו אל הפועל‪ .‬משמעותו של שלטון כזה היא שכל התנהגות שלילית של‬
‫העם זוכה ל'טיפול' ישיר של הקב"ה‪.‬‬
‫‪ …‬דוגמא בולטת לכך היא העובדה שסוגיות משפטיות קשות ‪ -‬כמו‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שאלות המקושש‪ ,‬המקלל‪ ,‬בנות צלפחד‬
‫והטמאים בפסח ‪ -‬מופנות אל הערכאה הגבוהה ביותר‪ ,‬הלא היא הקב"ה בכבודו ובעצמו‪ .‬כאשר ה' שולט בעמו באופן‬
‫ישיר‪ ,‬ללא תיווך‪ ,‬אין משמעות לכל רשות שלטונית אחרת‪ .‬ה' נלחם‪ ,‬ה' שופט וה' מעניש‪ .‬ייחודה של נבואת משה‬
‫אינו רק בקבלת התורה ובמעמדו של משה‪ ,‬אלא גם במבנה השלטוני שנהג בימיו‪ .‬כיוון שמשה הוא נאמן ביתו של ה'‪,‬‬
‫וה' מדבר עמו כדבר איש אל רעהו‪ ,‬לכן יכול משה להנהיג את העם כשליח ה' ממש‪ ,‬ואין עוד צורך בשום מערכת‬
‫מתווכת‪.‬‬
‫‪ .4‬עיין בדברים שכתב הרב תמיר גרנות‪ ,‬וענה על השאלות‪:‬‬
‫א‪ .‬מה מאפיין את הנהגתו של משה רבינו ובמה היא שונה מן ההנהגה שעומדת להיות בארץ ישראל?‬
‫ב‪ .‬מהי העוצמה המאפיינת את הנהגת משה? מה גרם לכך שתפקידי ההנהגה במדבר התרכזו באדם אחד?‬
‫ג‪ .‬ראינו את מאפייני תקופת המדבר מול מאפייני חיי עם ישראל בארצו; על פי הבנתך‪ ,‬מדוע משה איש האלוקים‬
‫לא מממשיך להנהיג את העם בארץ ישראל (התעלם מן הטעם שמשה חטא בחטא במי מריבה)?‬

‫לקראת לימוד מצוות ההנהגה בחומש דברים‬
‫מצוות ההנהגה בספר דברים מרוכזות בעיקר בחטיבה אחת‪ :‬פרקים טז‪-‬יח (תחילת פרשת שופטים)‬
‫חוקי השופטים‬

‫חוקי המלך‬

‫חוקי הכוהנים והלויים‬

‫חוקי הנביא‬

‫(טז‪ ,‬יח‪-‬כ; יז‪ ,‬ח‪-‬יג)‬

‫(יז‪ ,‬יד‪-‬כ)‬

‫(יח‪ ,‬א‪-‬ח)‬

‫(יח‪ ,‬ט‪-‬כב)‬

‫להלן נעסוק במוסדות אלו‪ .‬נלמד היטב את הפסוקים‪ ,‬נעיין בפרשנות ונברר מתוכה מה משמעות המעבר מהנהגת‬
‫משה להנהגה בארץ ישראל‪ ,‬מהן הסמכויות המוקנות למנהיגים‪ ,‬ובאילו מצבים התורה גם תוחמת את סמכותם‪.‬‬
‫בעוד שהנהגתו של משה 'איש האלוקים' התאימה להנהגת המדבר‪ ,‬חומש דברים מתאר את רשויות ההנהגה‬
‫הנדרשות למציאות של חיי עם ישראל בארצו‪.‬‬
‫•‬

‫מהם האתגרים הניצבים בפני המנהיגות העתידית?‬

‫•‬

‫מהן הסכנות הצפויות לה?‬

‫‪77‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬שופטים‬

‫יחידה‪ :‬מצוות ההנהגה‬
‫שופטים‬

‫מבוא‬

‫כוהנים‬

‫מלך‬

‫נביא‬

‫שופטים‬
‫השוואה בין מצוות השופטים בספר דברים‪ ,‬בפרק טז לבין פרק יז‬
‫דברים יז‬

‫דברים טז‬
‫(ח)‬
‫(יח)‬

‫(יט)‬

‫( כ)‬

‫שֹפְ ִטים וְ ש ְֹט ִרים ִת ֶׁתן לְָך בְ כָל ְשעָ ֶׁריָך אֲ שֶׁ ר‬
‫ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך ל ְִשבָ טֶׁ יָך וְ שָ פְ טּו ֶׁאת‬
‫הָ עָ ם ִמ ְשפַט צֶׁ דֶׁ ק‪:‬‬
‫ל ֹא ַתטֶׁ ה ִמ ְשפָט ל ֹא ַתכִ יר ָפנִים וְ ל ֹא ִת ַקח‬
‫שֹחַ ד כִ י הַ שֹחַ ד יְעַ ּוֵּר עֵּ ינֵּי חֲ כ ִָמים וִ יסַ לֵּף‬
‫יקם‪:‬‬
‫ִדבְ ֵּרי צַ ִד ִ‬
‫צֶׁ דֶׁ ק צֶׁ דֶׁ ק ִת ְרדֹף לְמַ עַ ן ִת ְחיֶׁה וְ י ַָר ְש ָת ֶׁאת‬
‫הָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך‪:‬‬

‫(ט )‬

‫(י)‬

‫(יא)‬

‫(יב)‬

‫(יג)‬

‫כִ י ִי ָפלֵּא ִמ ְמָך דָ בָ ר ל ִַמ ְשפָט בֵּ ין דָ ם לְדָ ם בֵּ ין ִדין ל ְִדין ּובֵּ ין ֶׁנגַע ָל ֶׁנגַע‬
‫ִית ֶׁאל הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בֹו‪:‬‬
‫ִדבְ ֵּרי ִריבֹת בִ ְשעָ ֶׁריָך וְ ַק ְמ ָת וְ עָ ל ָ‬
‫שפֵּט אֲ שֶׁ ר י ְִהיֶׁה בַ י ִָמים הָ הֵּ ם‬
‫את ֶׁאל הַ כֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם וְ ֶׁאל הַ ֹ‬
‫ּובָ ָ‬
‫וְ דָ ַר ְש ָת וְ ִהגִ ידּו לְָך ֵּאת ְדבַ ר הַ ִמ ְשפָט‪:‬‬
‫ית עַ ל פִ י הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר יַגִ ידּו לְָך ִמן הַ מָ קֹום הַ הּוא אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה'‬
‫וְ עָ ִש ָ‬
‫וְ שָ מַ ְר ָת ַלעֲשֹות כְ כֹל אֲ שֶׁ ר יֹורּוָך‪:‬‬
‫ֹאמרּו לְָך ַתעֲשֶׁ ה‬
‫תֹורה אֲ שֶׁ ר יֹורּוָך וְ עַ ל הַ ִמ ְשפָט אֲ שֶׁ ר י ְ‬
‫עַ ל פִ י הַ ָ‬
‫ּושמ ֹאל‪:‬‬
‫ל ֹא ָתסּור ִמן הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר יַגִ ידּו לְָך י ִָמין ְ‬
‫וְ הָ ִאיש אֲ שֶׁ ר ַיעֲשֶׁ ה בְ זָדֹון‬
‫שפֵּט‬
‫לְבִ ל ְִתי ְשמֹעַ ֶׁאל הַ כֹהֵּ ן הָ עֹמֵּ ד לְשָ ֶׁרת שָ ם ֶׁאת ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך אֹו ֶׁאל הַ ֹ‬
‫ּומֵּ ת הָ ִאיש הַ הּוא ּובִ עַ ְר ָת הָ ָרע ִמי ְִש ָר ֵּאל‪:‬‬
‫וְ כָל הָ עָ ם י ְִש ְמעּו וְ י ִָראּו וְ ל ֹא יְזִ ידּון עֹוד‪ :‬ס‬

‫‪ .1‬המצווה להקים מערכת משפט בארץ ישראל נזכרת בספר דברים בשתי פרשיות‪ ,‬האחת בפרק טז והשנייה בפרק‬
‫יז‪ .‬מה ההבדל העיקרי בין שתי הפרשיות?‬

‫שופטים ‪ -‬בית דין קטן (טז‪ ,‬יח‪-‬כ)‬
‫דברים טז‪ ,‬יח‬
‫שֹפְ ִטים וְ ש ְֹט ִרים ִת ֶׁתן לְָך בְ כָל ְשעָ ֶׁריָך אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך ל ְִשבָ טֶׁ יָך וְ שָ פְ טּו ֶׁאת הָ עָ ם ִמ ְשפַט צֶׁ דֶׁ ק‪:‬‬
‫רש"י‬
‫שופטים ושוטרים ‪ -‬שופטים‪ ,‬דיינים הפוסקים את הדין‪.‬‬
‫ושוטרים‪ ,‬הרודין את העם אחר מצוותם‪ .‬שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט‪.‬‬
‫‪ .2‬לפי רש"י‪ ,‬מה תפקיד של ה"שופטים"‪ ,‬ומה התפקיד של ה"שוטרים"?‬

‫‪78‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬שופטים‬

‫דברים טז‪ ,‬יח‬
‫שֹפְ ִטים וְ ש ְֹט ִרים ִת ֶׁתן לְָך בְ כָל ְשעָ ֶׁריָך אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך ל ְִשבָ טֶׁ יָך וְ שָ פְ טּו ֶׁאת הָ עָ ם ִמ ְשפַט צֶׁ דֶׁ ק‪:‬‬
‫אבן עזרא‪ ,‬דברים טז‪ ,‬יח‬
‫רש"י‪ ,‬דברים טז‪ ,‬יח‬
‫ושפטו את העם משפט צדק ‪ -‬מנה דיינין מומחים ושפטו את העם משפט צדק ‪ -‬שב אל השופטים‪.‬‬
‫וצדיקים לשפוט צדק‪.‬‬
‫‪ .3‬עיין בפסוק יח ובפירושים של רש" והאב"ע‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי רש"י והאב"ע‪ ,‬למי מופנה הציווי "ושפטו את העם משפט צדק"? וכתוב בלשונך מהו הציווי לפי כל פירוש‪.‬‬
‫ב‪ .‬איזה פירוש טוב יותר מבחינה תחבירית? נמק‬

‫דברים טז‪ ,‬יט‬
‫יקם‪:‬‬
‫ל ֹא ַתטֶׁ ה ִמ ְשפָט ל ֹא ַתכִ יר ָפנִים וְ ל ֹא ִת ַקח שֹחַ ד כִ י הַ שֹחַ ד יְעַ ּוֵּר עֵּ ינֵּי חֲ כ ִָמים וִ יסַ לֵּף ִדבְ ֵּרי צַ ִד ִ‬
‫אב"ע‬
‫לא תטה משפט ‪ -‬עם כל אחד מהשופטים ידבר‪.‬‬
‫רש"י‬
‫לא תטה משפט ‪ -‬כמשמעו‪.‬‬
‫ולא תכיר פנים ‪ -‬אף בשעת הטענות‪ .‬אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה‪ ,‬אחד עומד ואחד יושב‪ .‬לפי שכשרואה‬
‫שהדיין מכבד את חברו מסתתמין טענותיו‪.‬‬
‫ולא תקח שחד ‪ -‬אפילו לשפוט צדק‪ .‬כי השחד יעור ‪ -‬משקבל שחד ממנו אי אפשר שלא יטה את לבו אצלו להפוך‬
‫בזכותו‪ .‬דברי צדיקים ‪ -‬דברים המצודקים‪ ,‬משפטי אמת‪.‬‬
‫‪ .4‬עיין בפסוק יט ובדברי האב"ע ורש"י‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי האב"ע ורש"י‪ ,‬למי מופנה הציווי "לא תטה משפט"? האם יש ביניהם מחלוקת בעניין הזה?‬
‫ב‪ .‬מדוע האב"ע‪ ,‬הביא פירוש שהוא מובן מאליו למילים "לא תטה משפט"? (רמז‪ :‬מה הקושי הדקדוקי שהביא אותו לכך)‬
‫ג‪ .‬לפי רש"י‪ ,‬מה ההבדל בין הציווי "ל ֹא ַתטֶׁ ה ִמ ְשפָט" לבין "ל ֹא ַתכִ יר ָפנִים"? ומה הטעם לציווי "ל ֹא ַתכִ יר ָפנִים"?‬
‫ד‪ .‬לפי רש"י‪ ,‬מה הדין שמחדשת התורה באיסור "וְ ל ֹא ִת ַקח שֹחַ ד" הרי כבר בתחילת הפסוק נאמר שאסור לדיין‬
‫להטות את הדין? ומה הטעם לדין זה?‬

‫‪79‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬שופטים‬

‫דברים טז‪ ,‬כ‬
‫צֶׁ דֶׁ ק צֶׁ דֶׁ ק ִת ְרדֹף לְמַ עַ ן ִת ְחיֶׁה וְ י ַָר ְש ָת ֶׁאת הָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך‪:‬‬
‫אב"ע‬
‫צדק צדק תרדוף ‪ -‬עם בעלי הריב ידבר‪ ,‬וטעם שני פעמים‪ :‬לדבר צדק שירויח בו או יפסיד‪ ,‬או פעם אחר פעם כל ימי‬
‫היותך‪ ,‬או לחיזוק‪.‬‬
‫רש"י‬
‫צדק צדק תרדוף ‪ -‬הלך אחר בית דין יפה‪.‬‬
‫למען תחייה וירשת ‪ -‬כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן‪:‬‬
‫‪ .5‬עיין בפסוק כ‪ ,‬ובדברי רש"י והאב"ע‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי האב"ע ורש"י‪ ,‬למי מופנה הציווי "צדק צדק תרדוף"? האם יש ביניהם מחלוקת בעניין הזה?‬
‫ב‪ .‬מדוע גם רש"י וגם האב"ע פירושו שהציווי "צדק צדק תרדוף" אינו מופה לשופטים?‬
‫ג‪ .‬לפי האב"ע‪ ,‬הסבר בלשונך את שלושת הטעמים לכפילות "צדק צדק‪?"…‬‬
‫ד‪ .‬לפי רש"י‪ ,‬הסבר בלשונך את הביטוי המעשי של הציווי "צדק צדק תרדוף"‪.‬‬
‫ה‪ .‬לפי רש"י‪ ,‬בזכות מי ובזכות מה‪ ,‬נזכה לשכר "לְמַ עַ ן ִת ְחיֶׁה וְ י ַָר ְש ָת ֶׁאת הָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לָך"‪.‬‬

‫סיכום‬
‫‪ .6‬א‪ .‬למי מפנה התורה את הציוויים הבאים (לממני הדיינים‪ ,‬לדיינים או לבעל הדין)‪.‬‬
‫הציווי‬
‫"שֹפְ ִטים וְ ש ְֹט ִרים ִת ֶׁתן לְָך"‬

‫רש"י‬
‫(יח)‬

‫"וְ שָ פְ טּו ֶׁאת הָ עָ ם ִמ ְשפַט צֶׁ דֶׁ ק"‬
‫"ל ֹא ַתטֶׁ ה ִמ ְשפָט"‬

‫ראב"ע‬

‫(יח)‬

‫(יט)‬

‫"צֶׁ דֶׁ ק צֶׁ דֶׁ ק ִת ְרדֹף" (כ)‬

‫ב‪ .‬מה המשמעות שבפסוקים הללו יש פנייה לשלושה גורמים‪ :‬לממני הדיינים‪ ,‬לדיינים ולבעל הדין?‬

‫שופטים ‪ -‬בית הדין הגדול וזקן ממרא (יז‪ ,‬ח‪-‬יג)‬
‫דברים יז‬
‫(ח) כִ י ִי ָפלֵּא ִמ ְמָך דָ בָ ר ל ִַמ ְשפָט בֵּ ין דָ ם לְדָ ם בֵּ ין ִדין ל ְִדין ּובֵּ ין ֶׁנגַע ָל ֶׁנגַע ִדבְ ֵּרי ִריבֹת בִ ְשעָ ֶׁריָך‬
‫ִית ֶׁאל הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בֹו‪:‬‬
‫וְ ַק ְמ ָת וְ עָ ל ָ‬
‫שפֵּט אֲ שֶׁ ר י ְִהיֶׁה בַ י ִָמים הָ הֵּ ם וְ דָ ַר ְש ָת וְ ִהגִ ידּו לְָך ֵּאת ְדבַ ר הַ ִמ ְשפָט‪:‬‬
‫את ֶׁאל הַ כֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם וְ ֶׁאל הַ ֹ‬
‫(ט) ּובָ ָ‬
‫ית עַ ל פִ י הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר יַגִ ידּו לְָך ִמן הַ מָ קֹום הַ הּוא אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' וְ שָ מַ ְר ָת ַלעֲשֹות כְ כֹל אֲ שֶׁ ר יֹורּוָך‪:‬‬
‫(י) וְ עָ ִש ָ‬
‫ּושמ ֹאל‪:‬‬
‫ֹאמרּו לְָך ַתעֲשֶׁ ה ל ֹא ָתסּור ִמן הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר יַגִ ידּו לְָך י ִָמין ְ‬
‫תֹורה אֲ שֶׁ ר יֹורּוָך וְ עַ ל הַ ִמ ְשפָט אֲ שֶׁ ר י ְ‬
‫(יא) עַ ל פִ י הַ ָ‬
‫שפֵּט‬
‫(יב) וְ הָ ִאיש אֲ שֶׁ ר ַיעֲשֶׁ ה בְ זָדֹון לְבִ ל ְִתי ְשמֹעַ ֶׁאל הַ כֹהֵּ ן הָ עֹמֵּ ד לְשָ ֶׁרת שָ ם ֶׁאת ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך אֹו ֶׁאל הַ ֹ‬
‫ּומֵּ ת הָ ִאיש הַ הּוא ּובִ עַ ְר ָת הָ ָרע ִמי ְִש ָר ֵּאל‪:‬‬
‫(יג) וְ כָל הָ עָ ם י ְִש ְמעּו וְ י ִָראּו וְ ל ֹא יְזִ ידּון עֹוד‪ :‬ס‬
‫העם נידרש כאן להבנה חדשה‪ ,‬כי התורה באמת נמסרה ממקורה האלוקי לידי החכמים‪ ,‬וכי ההישמעות לדבריהם‬
‫היא היא שתאפשר את קיומה של התורה לאורך הדורות‪ .‬הפסוקים מראים זאת בכך שהם מרחיבים ומעצימים את‬
‫הסמכות הטוטאלית של בית הדין הגדול‪.‬‬
‫‪80‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬שופטים‬

‫ההליך השיפוטי במדבר לעומת ההליך השיפוטי בארץ ישראל‬
‫ההליך השיפוטי במדבר‬

‫ההליך השיפוטי בארץ ישראל‬

‫דברים יז‪ ,‬ח‪-‬ט‬
‫שמות יח‪ ,‬כה‪-‬כו (ע"פ עצת יתרו)‬
‫‪ַ …‬ויִבְ חַ ר מֹשֶׁ ה ַאנְשֵּ י חַ יִל ִמכָל י ְִש ָר ֵּאל ַוי ִֵּתן א ָֹתם כִ י ִי ָפלֵּא ִמ ְמָך דָ בָ ר ל ִַמ ְשפָט בֵּ ין דָ ם לְדָ ם בֵּ ין ִדין ל ְִדין‬
‫ִית ֶׁאל‬
‫אשים עַ ל הָ עָ ם שָ ֵּרי אֲ לָפִ ים שָ ֵּרי מֵּ אֹות שָ ֵּרי חֲ ִמ ִשים ּובֵּ ין ֶׁנגַע ָל ֶׁנגַע ִדבְ ֵּרי ִריבֹת בִ ְשעָ ֶׁריָך וְ ַק ְמ ָת וְ עָ ל ָ‬
‫ָר ִ‬
‫את ֶׁאל הַ כֹהֲ נִים‬
‫וְ שָ ֵּרי עֲשָ רֹת‪ :‬וְ שָ פְ טּו ֶׁאת הָ עָ ם בְ כָל עֵּ ת ֶׁאת הַ דָ בָ ר הַ ָקשֶׁ ה הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בֹו‪ּ :‬ובָ ָ‬
‫שפֵּט אֲ שֶׁ ר י ְִהיֶׁה בַ י ִָמים הָ הֵּ ם וְ דָ ַר ְש ָת‬
‫הַ לְוִ יִם וְ ֶׁאל הַ ֹ‬
‫יְבִ יאּון ֶׁאל מֹשֶׁ ה וְ כָל הַ דָ בָ ר הַ ָקטֹן י ְִשפּוטּו הֵּ ם‪:‬‬
‫וְ ִהגִ ידּו לְָך ֵּאת ְדבַ ר הַ ִמ ְשפָט‪:‬‬
‫הפסוקים מתארים תהליך היררכי‪ ,‬בו הדברים הקשים מובאים‬
‫למשה‪ .‬במספר מקומות בתורה אנו לומדים על מצבים בהם‬
‫נתעלמה הלכה ממשה רבנו‪ .‬הדרך בה לומד משה את ההלכה היא‬
‫בנבואה‪ .‬מספר דוגמאות לכך‪:‬‬
‫▪‬

‫המקלל (ויקרא כד‪ ,‬י‪-‬יד)‬

‫▪‬

‫פסח שני (במדבר ט‪ ,‬ה‪-‬יא)‬

‫▪‬

‫המקושש (במדבר טו‪ ,‬לב‪-‬לו)‬

‫▪‬

‫בנות צלפחד (במדבר כז‪ ,‬א‪-‬ח)‬

‫‪ .7‬עיין בטבלה‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מה היה המבנה של מערכת המשפט במדבר? ומה היה תפקידו של משה?‬
‫ב‪ .‬מה עשו בתקופת המדבר במקרה שמשה לא ידע לפתור שאלה הלכתית ומשפטית קשה‪ .‬הבא דוגמא אחת‬
‫ג‪ .‬מה ההבדל המעשי בין דרכי פתרון לשאלות הלכתיות ושיפוטיות קשות במדבר‪ ,‬לבין פתרון לשאלות אלו בא"י?‬
‫ד‪ .‬מה הסיבה להבדל?‬

‫‪ .8‬במדבר הפתרון לשאלות הלכתיות והשיפוטיות היו מאת משה ‪ -‬מאת נביא ה'‪ ,‬כלומר תשובות ישירות מאת ה'‪,‬‬
‫לעומת זאת בארץ ישראל הנבואה אינה מספקת יותר תשובות לשאלות הלכתיות או שיפוטיות (הדבר אף אסור‬
‫מבחינה הלכתית)‪ ,‬מצב זה יכול ליצור תחושה מוטעית שהפתרונות הניתנים בארץ ישראל ע"י בית הדין הגדול‬
‫אינם מאת ה' אלא פתרונות אנושיים‪ .‬עיין בדברים יז ח‪-‬ט‪ ,‬והסבר כיצד התורה‪ ,‬נתנה מענה לתחושה זו‪ .‬הוכח‬
‫את תשובתך בכתוב‪.‬‬

‫חתימת נבואת משה‬
‫‪ ‬ויקרא כז‪ ,‬לד‬
‫ֵּאלֶׁה הַ ִמצְ ֹות אֲ שֶׁ ר צִ ּוָה ה' ֶׁאת מֹשֶׁ ה ֶׁאל בְ נֵּי י ְִש ָר ֵּאל בְ הַ ר ִסינָי‪:‬‬
‫ספרא בחוקותי ג‬

‫אלה המצוות ‪ -‬שאין נביא רשאי לחדש עוד דבר מעתה‪.‬‬
‫‪ .9‬לפי הספרא‪ ,‬מה ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואות של כל הנביאים שבאו אחריו?‬

‫‪81‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬שופטים‬

‫נושאים שבהם דן בית הדין הגדול‬
‫דברים יז‪ ,‬ח‬
‫כִ י ִי ָפלֵּא ִמ ְמָך דָ בָ ר ל ִַמ ְשפָט בֵּ ין דָ ם לְדָ ם בֵּ ין ִדין ל ְִדין ּובֵּ ין ֶׁנגַע ָל ֶׁנגַע ִדבְ ֵּרי ִריבֹת בִ ְשעָ ֶׁריָך‬
‫ִית ֶׁאל הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בֹו‪:‬‬
‫וְ ַק ְמ ָת וְ עָ ל ָ‬
‫רש"י‬
‫כי יפלא ‪ -‬כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה‪ ,‬שהדבר נבדל ומכוסה ממך‪.‬‬
‫בין דם לדם ‪ -‬בין דם טמא לדם טהור‪.‬‬
‫בין דין לדין ‪ -‬בין דין זכאי לדין חייב‪.‬‬
‫בין נגע לנגע ‪ -‬בין נגע טמא לנגע טהור‪.‬‬
‫דברי ריבות ‪ -‬שיהיו חכמי העיר חולקים בדבר‪ ,‬זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה‪.‬‬
‫‪ .10‬עיין בפסוק ח' ובדברי רש"י‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬באילו תחומים דן בית הדין הגדול בירושלים שיושב בירושלים ‪ -‬בבית המקדש?‬
‫ב‪ .‬מה הם שני המצבים שבהם מגיעים לדיון בבית הדין הגדול בירושלים? בסס את תשובתך על הכתוב‪.‬‬

‫סמכות השופט‬
‫דברים יז‪ ,‬ט‬
‫שפֵּט אֲ שֶׁ ר י ְִהיֶׁה בַ י ִָמים הָ הֵּ ם וְ דָ ַר ְש ָת וְ ִהגִ ידּו לְָך ֵּאת ְדבַ ר הַ ִמ ְשפָט‪:‬‬
‫את ֶׁאל הַ כֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם וְ ֶׁאל הַ ֹ‬
‫ּובָ ָ‬
‫רש"י‬
‫ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ‪ -‬ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו אתה צריך לשמוע לו‪ .‬אין לך אלא שופט‬
‫שבימיך‪.‬‬
‫בבלי ראש השנה כ"ה ע"ב‬
‫כשלשה חמּורי עולם‪.‬‬
‫"משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו"‪ ,‬שקל הכתוב שלשה קלי‬
‫לומר לך ירובעל (גדעון) בדורו כמשה בדורו‪ ,‬בְ דַ ן (שמשון ‪ -‬ע"פ חז"ל) בדורו כאהרן בדורו‪ ,‬יפתח בדורו כשמואל בדורו‪.‬‬
‫ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים‪.‬‬
‫ואומר "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז‪ ,‬ט)‪,‬‬
‫וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו?‬
‫הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו‪,‬‬
‫שנִים הָ יּו טֹובִ ים מֵּ ֵּאלֶׁה " (קהלת ז‪ ,‬י)‪.‬‬
‫"אל ת ֹאמַ ר מֶׁ ה הָ יָה? שֶׁ הַ י ִָמים הָ ִרא ֹ‬
‫ואומר‪ַ :‬‬
‫עולם (גדעון‪ ,‬שמשון ויפתח)‪1‬‬

‫במדבר היווה משה סמכות שיפוטית‪ ,‬ובשלב מאוחר יותר ‪ -‬ערכאה שיפוטית עליונה‪ .‬הציווי למנות שופטים ולהישמע‬
‫לשופטים משמעותו הפקדת התורה‪ ,‬כולל סמכויות הפסיקה ליחיד ולציבור‪ ,‬בידיים אנושיות‪( ,‬תוך מודעות לכך שלא‬
‫בכל דור יקומו חכמים ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬ועדיין ‪ -‬מצווה להישמע להם)‪.‬‬
‫‪ .11‬מה מוסיפות המילים "אשר יהיה בימים ההם" (ט') ‪ -‬המובנות מאליהן לכאורה? איזו מחשבה מוטעית באה‬
‫התורה לעקור ע"י תוספת מילים אילו? (היעזר גם בדברי הגמרא במסכת ראש השנה)‪.‬‬

‫איְבֵּ יכֶׁם ִמסָ בִ יב ו ֵַּת ְשבּו בֶׁ טַ ח"‪.‬‬
‫מּואל ַויַצֵּ ל ֶׁא ְתכֶׁם ִמיַד ֹ‬
‫‪ 1‬שמואל א פרק יב‪ ,‬יא‪ַ " :‬וי ְִשלַח ה' ֶׁאת יְרֻ בַּ עַּ ל וְ ֶׁאת בְ דָ ן וְ ֶׁאת יִפְ ָתח וְ ֶׁאת ְׁש ֵ‬
‫‪82‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬שופטים‬

‫מחויבות לקבלת הפסיקה של בית הדין בגדול‬
‫דברים יז‬
‫ית עַ ל פִ י הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר יַגִ ידּו לְָך ִמן הַ מָ קֹום הַ הּוא אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' וְ שָ מַ ְר ָת ַלעֲשֹות כְ כֹל אֲ שֶׁ ר יֹורּוָך‪:‬‬
‫(י) וְ עָ ִש ָ‬
‫ּושמ ֹאל‪:‬‬
‫ֹאמרּו לְָך ַתעֲשֶׁ ה ל ֹא ָתסּור ִמן הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר יַגִ ידּו לְָך י ִָמין ְ‬
‫תֹורה אֲ שֶׁ ר יֹורּוָך וְ עַ ל הַ ִמ ְשפָט אֲ שֶׁ ר י ְ‬
‫(יא) עַ ל פִ י הַ ָ‬
‫רמב"ם‪ ,‬הלכות ממרים פרק א הלכה א‬
‫בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה‪ ,‬והם עמודי ההוראה‪ ,‬ומהם חוק ומשפט יוצא לכל ישראל ועליהן‬
‫הבטיחה תורה שנאמר "על פי התורה אשר יורוך" ‪ -‬זו מצות עשה‪ .‬וכל המאמין במשה רבנו ובתורתו חייב לסמוך‬
‫מעשה הדת עליהן ולישען עליהן‪.‬‬
‫רש"י דברים יז‪ ,‬יא‬
‫ימין ושמאל ‪ -‬אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין‪ ,‬וכל שכן שאומר לך על ימין ‪ -‬ימין ועל‬
‫שמאל ‪ -‬שמאל‪.‬‬
‫רמב"ן דברים יז‪ ,‬יא‬
‫והצורך במצוה הזאת גדול מאד‪ ,‬כי התורה נתנה לנו בכתב‪ ,‬וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים‬
‫(המתחדשים במהלך הדורות)‪ ,‬והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות‪ .‬וחתך (פסק) לנו הכתוב הדין‪ ,‬שנשמע לבית‬
‫דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה‪ ,‬בין שקבלו פירושו עד מפי עד‬
‫ומשה מפי הגבורה‪ ,‬או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה‪ ,‬כי על הדעת שלהם הוא נותן להם התורה‪ ,‬אפילו‬
‫יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל‪.‬‬
‫וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין‪ ,‬כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו‪,‬‬
‫לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול‪.‬‬
‫‪ .12‬הרמב"ן מפרש את דברי רש"י‪ ,‬ומנמק את הצורך בציות לבית הדין הגדול גם כשהאדם בטוח שהם טועים‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הנימוק הפרקטי?‬
‫ב‪ .‬מהו הנימוק המהותי?‬
‫‪ ‬רמב"ן דברים יז‪ ,‬יא‬
‫ימין ושמאל ‪ -‬אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין‪ ,‬לשון רש"י‪ .‬וענינו‪ ,‬אפילו תחשוב‬
‫בלבך שהם טועים‪ ,‬והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך‪ ,‬תעשה כמצותם‪ ,‬ואל תאמר איך אוכל‬
‫החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה?‬
‫אבל תאמר‪ :‬כך צוה אותי האדון (הקב"ה) המצוה על המצוות‪ ,‬שאעשה בכל מצוותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו‬
‫(בית דין הגדול) במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם (ע"פ הבנתם) נתן לי התורה אפילו יטעו‪ ,‬וזה כענין רבי יהושע עם‬
‫ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה א)‪.‬‬
‫‪ .13‬מהו הנימוק ההלכתי‪ ,‬לשאלה מדוע יש צורך בציות לבית הדין הגדול גם כשהאדם בטוח שהם טועים?‬

‫‪83‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬שופטים‬

‫‪ .14‬לפניך שני קטעי פרשנות (רמב"ן וספר החינוך)‪ ,‬איזה קטע מתאים יותר לנימוק הפרקטי‪ ,‬ואיזה קטע מתאים יותר‬
‫לנימוק המהותי?‬
‫‪ ‬רמב"ן שמות כא‪ ,‬ו‬
‫"והגישו אדניו אל האלהים" ‪ -‬לב"ד‪ …‬ואמר ר"א כי נקראו השופטים 'אלהים' ‪ -‬בעבור שהם מקיימי משפטי האלהים‬
‫בארץ ולדעתי יאמר הכתוב ‪" …‬עד האלהים יבא דבר שניהם" (שמות כב ח)‪ ,‬לרמוז כי האלהים יהיה עמהם בדבר‬
‫המשפט‪ ,‬הוא יצדיק והוא ירשיע וזהו שאמר "אשר ירשיעון אלהים‪( "…‬שם) וכן אמר הכתוב "אלהים נצב בעדת אל‬
‫בקרב אלהים ישפוט" (תהלים פב א)‪ ,‬כלומר בקרב עדת אלהים ישפוט‪ ,‬כי האלהים הוא השופט ‪ …‬אלא בשעה שהדיין‬
‫יושב ודן באמת‪ ,‬כביכול מניח הקב"ה שמי השמים ומשרה שכינתו בצדו‪ ,‬שנאמר (שופטים ב יח) "כי הקים ה' להם‬
‫שופטים והיה ה' עם השופט"‪.‬‬
‫ספר החינוך‪ ,‬מצוה תצ"ו‬
‫כלומר‪ ,‬שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים‪ ,2‬אין ראוי לנו לחלוק עליהם‪ ,‬אבל (עדיף ש(נעשה כטעותם‪ ,‬וטוב‬
‫לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד‪ ,‬ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו‪ ,‬שבזה יהיה חורבן‬
‫הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי‪.‬‬

‫זקן ממרא‬
‫דברים יז‬
‫שפֵּט‬
‫(יב) וְ הָ ִאיש אֲ שֶׁ ר ַיעֲשֶׁ ה בְ זָדֹון לְבִ ל ְִתי ְשמֹעַ ֶׁאל הַ כֹהֵּ ן הָ עֹמֵּ ד לְשָ ֶׁרת שָ ם ֶׁאת ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך אֹו ֶׁאל הַ ֹ‬
‫ּומֵּ ת הָ ִאיש הַ הּוא ּובִ עַ ְר ָת הָ ָרע ִמי ְִש ָר ֵּאל‪:‬‬
‫(יג) וְ כָל הָ עָ ם י ְִש ְמעּו וְ י ִָראּו וְ ל ֹא יְזִ ידּון עֹוד‪ :‬ס‬
‫רבנו בחיי‬
‫והאיש אשר יעשה בזדון‪ :‬והוא חכם מחכמי ישראל שירצה לחלוק עם ב"ד הגדול ועשה הוראה לעצמו (פסק הלכה‬
‫לאחרים ע"פ דעתו) שלא כדעת הב"ד הגדול בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת‪ ,‬הוא הנקרא "זקן ממרא" והוא חייב מיתה‪.‬‬
‫ומת האיש ההוא‪ .‬ימיתוהו בית דין‪.‬‬
‫‪ .15‬עיין בפסוק יב ובדברי רבינו בחיי‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מיהו "האיש אשר יעשה בזדון" (מה ההגדרה של "זקן ממרא")?‬
‫ב‪ .‬באילו הלכות הוא חלק?‬
‫ג‪ .‬מדוע עונשו כה חמור?‬

‫עונשו של הזקן ממרא‬
‫רש"י דברים יז‪ ,‬יג‬
‫וכל העם ישמעו ‪ -‬מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל‪.‬‬
‫‪ .16‬רש"י אומר שממתינים עם עונשו של ה"זקן ממרא" וממיתים אותו ברגל‪ ,‬מדוע?‬

‫‪ 2‬העמקה‪ :‬האם יכול להיות שבית הדין הגדול טועה? פשוט שכן‪ ,‬הרי יש קורבן הנקרא "פר העלם דבר של ציבור" שהוא דוגמה לאחריות של בית דין הגדול‪ .‬הפר מכפר על‬
‫טעות בהלכה של בית הדין הגדול‪ ,‬כאשר הורה לעם ישראל הלכה לא נכונה‪ ,‬והעם חטאו‪ .‬במקרה כזה הקורבן מוקרב על ידי חכמי בית הדין עצמו‪ ,‬ולא על ידי החוטאים‬
‫שעשו עבירה בעקבות הוראת בית הדין‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬מצוות המלך‬

‫יחידה‪ :‬מצוות ההנהגה‬
‫מבוא‬

‫שופטים‬

‫מלך‬

‫כוהנים‬

‫נביא‬

‫מצוות המלך (פרק יז‪ ,‬פסוקים יד‪-‬כ)‬
‫דברים יז‬
‫(יד) כִ י ָתב ֹא ֶׁאל הָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך וִ ִיר ְש ָתה וְ יָשַ בְ ָתה בָ ה וְ ָאמַ ְר ָת ָא ִשימָ ה עָ לַי מֶׁ לְֶׁך כְ כָל הַ גֹויִם אֲ שֶׁ ר ְסבִ יב ָֹתי‪:‬‬
‫(טו) שֹום ָת ִשים עָ לֶׁיָך מֶׁ לְֶׁך אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בֹו ִמ ֶׁק ֶׁרב ַאחֶׁ יָך ָת ִשים עָ לֶׁיָך מֶׁ לְֶׁך‬
‫ל ֹא תּוכַל ל ֵָּתת עָ לֶׁיָך ִאיש נָכְ ִרי אֲ שֶׁ ר ל ֹא ָא ִחיָך הּוא‪:‬‬
‫סּוסים וְ ל ֹא י ִָשיב ֶׁאת הָ עָ ם ִמצְ ַריְמָ ה לְמַ עַ ן הַ ְרבֹות סּוס‬
‫(טז) ַרק ל ֹא י ְַרבֶׁ ה לֹו ִ‬
‫וַה' ָאמַ ר ָלכֶׁם ל ֹא ת ִֹספּון לָשּוב בַ דֶׁ ֶׁרְך הַ זֶׁה עֹוד‪:‬‬
‫(יז) וְ ל ֹא י ְַרבֶׁ ה לֹו נ ִָשים וְ ל ֹא יָסּור לְבָ בֹו וְ כֶׁסֶׁ ף וְ זָהָ ב ל ֹא י ְַרבֶׁ ה לֹו ְמאֹד‪:‬‬
‫תֹורה הַ ז ֹאת עַ ל סֵּ פֶׁר ִמלִפְ נֵּי הַ כֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם‪:‬‬
‫(יח) וְ הָ יָה כְ ִשבְ תֹו עַ ל כִ סֵּ א מַ ְמלַכְ תֹו וְ כ ַָתב לֹו ֶׁאת ִמ ְשנֵּה הַ ָ‬
‫(יט) וְ הָ י ְָתה עִ מֹו וְ ָק ָרא בֹו כָל יְמֵּ י חַ יָיו‬
‫תֹורה הַ ז ֹאת וְ ֶׁאת הַ חֻ ִקים הָ ֵּאלֶׁה ַל ֲעש ָֹתם‪:‬‬
‫לְמַ עַ ן ִילְמַ ד ְלי ְִר ָאה ֶׁאת ה' אֱ ֹלהָ יו ל ְִשמֹר ֶׁאת כָל ִדבְ ֵּרי הַ ָ‬
‫ּושמ ֹאול‬
‫(כ) לְבִ ל ְִתי רּום לְבָ בֹו מֵּ ֶׁאחָ יו ּולְבִ ל ְִתי סּור ִמן הַ ִמצְ וָה י ִָמין ְ‬
‫לְמַ עַ ן יַאֲ ִריְך י ִָמים עַ ל מַ ְמלַכְ תֹו הּוא ּובָ נָיו בְ ֶׁק ֶׁרב י ְִש ָר ֵּאל‪ :‬ס‬

‫מבוא‬
‫תפקידי השופט והנביא הם המשך תפקידיו המובהקים של משה ‪ -‬משה מוגדר בתורה כשופט וכנביא‪ .‬בהשוואה‬
‫לאלו‪ ,‬תפקיד המלך הוא תפקיד מנהיגות חדש לגמרי‪ .‬אמנם משה היה מנהיגו של העם‪ ,‬מנהיגות שנבעה מהיותו‬
‫השופט והנביא‪ ,‬מהיותו שליח ה'‪ ,‬אך בשום מקום בפשט הכתובים לא הוגדר כמלך‪.3‬‬
‫תפקיד השופט ותפקיד הנביא‪ ,‬הם תפקידים שמייצגים את דבר ה'‪ .‬לכן דאגת התורה היא רק שאכן מדובר בשליח‬
‫נאמן‪ .‬לעומתם‪ ,‬תפקיד המלך הוא תפקיד של שלטון‪ ,‬שלטון האדם‪ ,‬ובמובן הזה הוא יכול להיות הניגוד הגדול ביותר‬
‫לשלטונו של הקב"ה על עם ישראל‪ .‬כך אנו לומדים מדברי ה' אל שמואל "לא אותך מאסו‪ ."…‬לכן‪ ,‬פרשיית המלך‬
‫סובבת כולה על ההגבלות שימנעו את שיגעון הגדלות של המלך‪ ,‬שיציג את עצמו כאלטרנטיבה לשלטונו של ה'‪ ,‬כפי‬
‫שאנו מוצאים רבות אצל המלכים בתנ"ך ומחוצה לו‪.‬‬
‫פרשת המלך בספר דברים הוא נקודת בירור מובהקת של המעבר מהנהגה ניסית ‪ -‬במדבר‪ ,‬להנהגה טבעית ‪ -‬בא"י‪.‬‬
‫נקודה זו מתקשרת לרעיון שלמדנו במבוא ליחידה‪ .‬הרעיון הוא‪ :‬כמו שבא"י העם נדרש‪ ,‬לדאוג בכוחות עצמו לפרנסה‬
‫ע"י עבודה בשדה ובעיר‪ ,‬לדאוג לעצמו לביטחון ‪ -‬להקים צבא‪ ,‬ולפתור בעצמו בעיות משפטיות ‪ -‬הלכתיות‪ ,‬ע"פ בית‬
‫הדין הגדול בירושלים‪ ,‬כלומר להתנהל בדרך טבעית‪ ,‬כך גם העם נדרש בא"י להקים שלטון שמתנהל בדרכי הטבע ‪-‬‬
‫שלטון אנושי‪ .‬היות שבימים ההם צורת השלטון הטבעית והאנושית (המקובלת בעולם)‪ ,‬הייתה מלוכה‪ ,‬לכן עליהם‬
‫למנות מלך בשר ודם‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫העמקה‪ :‬למעט הפסוק‪ַ " :‬וי ְִהי בִ ישֻ רּון מֶ לְֶך בְ ִה ְת ַאסֵּ ף ָראשֵּ י עָ ם י ַַחד ִשבְ טֵּ י י ְִש ָר ֵּאל" (דברים לג ה)‪ ,‬שלפי האבן עזרא שם‪ ,‬הכוונה למשה‪" :‬מלך ‪ -‬הוא‬
‫משה ששמעו ראשי עם התורה מפורשת מפיו והטעם כי הוא היה כמלך"‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬מצוות המלך‬

‫מצוות מינוי מלך חובה או רשות?‬
‫בבלי סנהדרין כ ע"ב‬
‫רבי יהודה אומר‪ :‬שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ‪ :‬להעמיד להם מלך‪ ,4‬ולהכרית זרעו של עמלק ‪ ,5‬ולבנות‬
‫להם בית הבחירה ‪.6‬‬
‫רבי נהוראי אומר‪ :‬לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן שנאמר‪" :‬וְ ָאמַ ְר ָת ָא ִשימָ ה עָ לַי מֶׁ לְֶׁך כְ כָל הַ גֹויִם אֲ שֶׁ ר‬
‫ֹתי" [כלומר רק בגלל התלונה (התרעומת) של העם שתיאמר בעתיד ה' מסכים בדיעבד למינוי של מלך]‪.‬‬
‫ְסבִ יב ָ‬
‫‪ .1‬מה הן שתי הדעות המובאות בגמרא בעניין מינוי מלך?‬

‫‪ .2‬על אילו מילים בכתוב אפשר לבסס‪ ,‬כל אחת מהדעות הללו? בסס ונמק‪.‬‬

‫רמב"ן דברים יז‪ ,‬יד‬
‫ואמרת אשימה עלי מלך ‪ -‬על דעת רבותינו (ספרי ראה סז‪ ,‬סנהדרין כ ב) כמו ואמור "אשימה עלי מלך"‪ .‬והיא מצות עשה‬
‫שיחייב אותנו לומר כן אחר ירושה וישיבה‪ ,‬כלשון "ועשית מעקה לגגך" (להלן כב ח)‪ ,‬וזולתם‪ .‬והזכיר "ואמרת"‪ ,‬כי‬
‫מצוה שיבואו לפני הכהנים הלוים ואל השופט ויאמרו להם‪ :‬רצוננו שנשים עלינו מלך‪.‬‬
‫ולפי דעתי עוד‪ ,‬שגם זה מרמיזותיו על העתידות‪ ,‬שכן היה כששאלו להם את שאול אמרו לשמואל (ש"א ח ה) "שימה‬
‫לנו מלך לשפטנו ככל הגוים"‪ ,‬וכן כתוב (שם‪ ,‬פסוק כ) "והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו" וגו'‪ ,‬כי מה טעם‬
‫שתאמר התורה במצוה "ככל הגוים אשר סביבותי"‪ ,‬ואין ישראל ראויים ללמד מהם ולא לקנא בעושי עולה?! אבל‬
‫זה רמז לענין שיהיה‪ ,‬ולכך באה הפרשה בלשון הבינוני (ולא בציווי)‪ ,‬כאשר פירשתי כבר (לעיל ד כה)‪.‬‬
‫‪ .3‬עיין בדברי הרמב"ן‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי חז"ל ("דעת רבותינו") והרמב"ן‪ ,‬מצוות מינוי מלך ההיא חובה או רשות?‬
‫ב‪ .‬לפי הרמב"ן‪ ,‬איזו הלכה נלמדה מהמילים" "ואמרת אשימה עלי מלך"?‬
‫ג‪ .‬מה הקושי שמעלה הרמב"ן על המילים‪":‬וְ ָאמַ ְר ָת ָא ִשימָ ה עָ לַי מֶׁ לְֶׁך כְ כָל הַּ ּגֹויִם אֲ ׁשֶ ר ְסבִ יב ָֹתי"?‬
‫וכיצד הרמב"ן מיישב את הקושי?‬

‫‪4‬‬

‫"כִ י ָתב ֹא ֶׁאל ָה ָא ֶׁרץ‪ …‬וִ ִיר ְׁש ָתה וְ יָׁשַּ בְ ָתה בָ ה‪[ …‬רק אז] שֹום ָת ִשים עָ לֶׁיָך מֶׁ לְֶׁך" (דברים יז‪ ,‬יד‪ -‬טו)‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ֹלהיָך נ ֵֹּתן לְָך נַּחֲ לָה ל ְִר ְׁש ָתה [רק אז] ִת ְמ ֶׁחה ֶׁאת ֵּזכֶׁר עֲמָ לֵּק ִמ ַת ַחת ַהשָ מָ יִם" (דברים כה‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫איְבֶׁ יָך ִמסָ בִ יב בָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֶׁ‬
‫ֹלהיָך לְָך ִמכָל ֹ‬
‫ִיח ה' אֱ ֶׁ‬
‫"וְ הָ יָה בְ ָהנ ַ‬

‫את שָ מָ ה‪ַ …‬ועֲבַ ְר ֶׁתם ֶׁאת ַהי ְַרדֵּ ן וִ יׁשַּ בְ ֶתם בָ ָא ֶרץ‪[ …‬רק אז] וְ הָ יָה‬
‫ֹלהיכֶׁם ִמכָל ִשבְ טֵּ יכֶׁם לָשּום ֶׁאת ְשמֹו שָ ם ל ְִשכְ נֹו ִת ְד ְרשּו ּובָ ָ‬
‫‪" 6‬כִ י ִאם ֶׁאל ַהמָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ ַחר ה' אֱ ֵּ‬

‫ֹלהיכֶׁם בֹו לְשַ כֵּן ְשמֹו שָ ם" (דברים יב‪ ,‬ה‪-‬יא)‪.‬‬
‫הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ ַחר ה' אֱ ֵּ‬
‫‪86‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬מצוות המלך‬

‫‪ o‬ספורנו דברים יז‪ ,‬יד‬
‫"אשימה עלי מלך ככל הגוים" ‪ -‬שתהיה המלכות לו ולזרעו‪ ,‬לא כענין השופטים שהיה השופט מולך הוא בלבד‪ ,‬אבל‬
‫לא זרעו אחריו‪ .‬ועל מנוי שופט למלך בזה האופן נצטוו בביאתם לארץ (ע"י משה)‪ ,‬כאמרו‪" :‬ולא תהיה עדת ה' כצאן‬
‫אשר אין להם רועה" (במדבר כז‪ ,‬יז)‪ .‬אמנם שיהיה כמלכי הגויים מחזיק במלכות הוא וזרעו נמאס אצל האל יתברך‪.‬‬
‫אבל צוה שכאשר יקשו ערפם להעמיד להם מלך בזה האופן‪( ,‬שגם זרעו ימלוך אחריו) לא יבחרו אלא אדם כשר שיבחר בו‬
‫ה' (פסוק טו)‪ ,‬ולא יעביר ישראל על דת‪ ,‬ושלא יהיה איש נכרי‪ ,‬אף על פי שיהיה אדם כשר‪ ,‬ואף על פי שיהיה גבור ואיש‬
‫מלחמה‪.‬‬
‫וכאשר חטאו בשאלת המלך שימלוך הוא וזרעו "ככל הגוים" (שמואל‪-‬א ח‪ ,‬ה)‪ ,‬היה העונש עליהם בתקלות הקורות להמון‬
‫בשביל המלך‪ ,‬כאמרו‪" :‬וצעקתם ביום ההוא מפני מלככם אשר בחרתם לכם‪ ,‬ולא יענה ה' אתכם ביום ההוא" (שמואל‪-‬‬
‫א‪ ,‬ח‪ ,‬יח)‪ ,‬וכאמרו‪" :‬אתן לך מלך באפי‪ ,‬ואקח בעברתי" (הושע יג‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫והיה הרשות במנוי המלך כמו שהיה הרשות ביפת תואר‪ ,‬אשר רמז שסופו לשנאתה ולהוליד ממנה בן סורר ומורה‪,‬‬
‫כמו שקרא לדוד בדבר אבשלום (שנשא את מעכה בת תלמי מלך גשור שהייתה בת יפת תואר ויצא ממנו אבשלום)‪.‬‬
‫‪ .4‬עיין בדברי הספורנו‪ ,‬וענה לפיו‪:‬‬
‫א‪ .‬האם מצוות מינוי מלך הוא חובה או רשות?‬
‫ב‪ .‬מה ההבדל העיקרי בין הנהגה של שופט לבין הנהגה של מלך?‬
‫ג‪ .‬מהי ההנהגה הרצויה לפי התורה? ומהי ההוכחה שהספורנו מביא ממשה?‬
‫ד‪ .‬מדוע התורה מאפשרת הנהגה של מלך? ומה הם התנאים של התורה כדי שתקום הנהגה כזו?‬
‫ה‪ .‬מה הדמיון שמוצא הספורנו‪ ,‬בסוף דבריו‪ ,‬בין מצוות "יפת תואר" למצוות "מינוי מלך"? (שני דברים)‬
‫ו‪ .‬מדוע הנהגת השופט עדיפה בעיני ה'‪ ,‬ומדוע העם בימי שמואל מעדיף הנהגה על ידי מלך?‬

‫‪.5‬‬

‫עיין שוב בדברי הרמב"ן והספורנו‪ :‬כיצד כל אחד מהן מבאר את האמירה של העם "אשימה עלי מלך ככל הגוים"?‬

‫שאלת סיכום ‪ -‬מינוי מלך חובה או רשות?‬
‫‪ .6‬ראינו ארבע דעות העוסקות בשאלה ‪ -‬האם מינוי מלך היא חובה או רשות‪.‬‬
‫מיין את ארבעת הדעות לשתי קבוצות ומה הביסוס של כל שיטה בכתוב‪.‬‬
‫מינוי מלך‬

‫חובה‬

‫רשות‬

‫שם החכם‬

‫הביסוס בכתוב‬

‫‪87‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬מצוות המלך‬

‫מצוֹות "לא תעשה" החלות על המלך ותכליתן‬
‫רש"י דברים יז‪ ,‬טז‪-‬יז‬
‫(טז) לא ירבה לו סוסים ‪ -‬אלא כדי מרכבתו‪ ,‬שלא ישיב את העם מצרימה‪ ,‬שהסוסים באים משם‪ .‬כמה שנאמר‬
‫בשלמה‪" :‬ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה" (מלכים א' י כט)‪.‬‬
‫(יז) ולא ירבה לו נשים ‪ -‬אלא שמונה עשרה‪ ,‬שמצינו שהיו לו לדוד שש נשים‪ ,‬ונאמר לו‪" :‬ואם מעט ואוסיפה לך כהנה‬
‫וכהנה" (שמואל ב' יב ח)‪.‬‬
‫וכסף וזהב לא ירבה לו מאד ‪ -‬אלא כדי ליתן לאכסניא (לפרנס משרתיו ואורחיו) [נ"א‪:‬לאפסניא] (לפרנס חייליו)‪.‬‬
‫‪ .7‬עיין בפסוקים טז‪-‬יז וברש"י על פסוקים אלו ופרט‪ :‬מהן שלוש מצוות "לא תעשה" החלות על המלך?‬

‫‪ .8‬מתי המלך עובר על כל אחד מהאיסורים הללו?‬

‫רמב"ן דברים יז‪ ,‬טז‬
‫לא ירבה לו סוסים ‪ -‬אלא כדי מרכבתו כדי שלא ישיב את העם מצרימה‪ ,‬שהסוסים באים משם‪ ,‬שנאמר (מ"א י‪ ,‬כט)‬
‫"ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה" ‪ -‬לשון רש"י‪.‬‬
‫והוקשה לי בזה‪ ,‬כי אמרו בירושלמי בסוף סנהדרין (סוף פ"י)‪" :‬לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לסחורה‬
‫לפרקמטיא ולכבוש הארץ"‪ ,‬ואם ישלח המלך ויקנה משם הסוסים והרכב‪ ,‬סחורה היא זו ‪ -‬ומותר‪.‬‬
‫ויתכן שדרך הכתוב‪ ,‬כי הזהיר לא ירבה לו סוסים אפילו מארצו‪ ,‬ומארץ שנער או בדרך סחורה המותרת‪ ,‬שלא יבטח‬
‫על רכבו כי רב ועל פרשיו כי עצמו מאוד‪ ,‬אבל יהיה מבטחו בשם אלהיו‪ .‬ואחר כך הזהיר על המלך שלא ישיב את‬
‫העם מצרימה‪…‬‬
‫סּוסים וְ ל ֹא י ִָשיב ֶׁאת הָ עָ ם ִמצְ ַריְמָ ה" עיין בדברי רש"י ורמב"ן‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫‪ .9‬בפסוק טז‪ ,‬נאמר " ַרק ל ֹא י ְַרבֶׁ ה לֹו ִ‬
‫א‪ .‬מחק את המילים המיותרות בטבלה הבאה‪ ,‬והשלם את החסר‪.‬‬
‫לפי רש"י‬

‫לפי רמב"ן‬

‫בפסוק טז יש‪:‬‬
‫שני איסורים ‪ /‬איסור אחד‬

‫בפסוק טז יש‪:‬‬
‫שני איסורים ‪ /‬איסור אחד‬

‫שהוא‪/‬שהם‪_______________________________ :‬‬

‫שהוא‪/‬שהם‪_______________________________ :‬‬

‫"ולא ישיב את העם מצרימה" הוא‪:‬‬
‫טעם לאיסור ריבוי הסוסים ‪ /‬איסור העומד בפני עצמו‬

‫"ולא ישיב את העם מצרימה" הוא‪:‬‬
‫טעם לאיסור ריבוי הסוסים ‪ /‬איסור העומד בפני עצמו‬

‫מה הטעם לאיסור "לא ירבה לו סוסים"?‬

‫מה הטעם לאיסור "לא ירבה לו סוסים"?‬

‫______________________________________‬

‫______________________________________‬

‫______________________________________‬

‫______________________________________‬

‫מנין אסור להרבות סוסים?‬

‫מנין אסור להרבות סוסים?‬

‫_______________________________________‬

‫_______________________________________‬

‫ב‪ .‬מה מקשה הרמב"ן על רש"י?‬

‫‪88‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬מצוות המלך‬

‫מצוות "העשה" החלה על המלך ותכליתה‬
‫דברים יז‬
‫תֹורה הַ ז ֹאת עַ ל סֵּ פֶׁר ִמלִפְ נֵּי הַ כֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם‪:‬‬
‫(יח) וְ הָ יָה כְ ִשבְ תֹו עַ ל כִ סֵּ א מַ ְמלַכְ תֹו וְ כ ַָתב לֹו ֶׁאת ִמ ְשנֵּה הַ ָ‬
‫(יט) וְ הָ י ְָתה עִ מֹו וְ ָק ָרא בֹו כָל יְמֵּ י חַ יָיו‬
‫תֹורה הַ ז ֹאת וְ ֶׁאת הַ חֻ ִקים הָ ֵּאלֶׁה ַל ֲעש ָֹתם‪:‬‬
‫לְמַ עַ ן ִילְמַ ד ְלי ְִר ָאה ֶׁאת ה' אֱ ֹלהָ יו ל ְִשמֹר ֶׁאת כָל ִדבְ ֵּרי הַ ָ‬
‫ּושמ ֹאול‬
‫(כ) לְבִ ל ְִתי רּום לְבָ בֹו מֵּ ֶׁאחָ יו ּולְבִ ל ְִתי סּור ִמן הַ ִמצְ וָה י ִָמין ְ‬
‫לְמַ עַ ן יַאֲ ִריְך י ִָמים עַ ל מַ ְמלַכְ תֹו הּוא ּובָ נָיו בְ ֶׁק ֶׁרב י ְִש ָר ֵּאל‪ :‬ס‬
‫‪ .10‬עיין בפסוקים יח‪-‬כ‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מהי מצוות ה"עשה" המיוחדת החלה על המלך?‬
‫ב‪ .‬לפי התורה‪ ,‬ומה הן שתי המטרות של מצווה זו?‬
‫ג‪ .‬על פי הכתוב בפסוק כ'‪ ,‬מה תהיה התוצאה של שמירת המצוות המוטלות על המלך?‬

‫רש"י דברים יז‬
‫(יח) את משנה התורה ‪ -‬שתי ספרי תורה‪.‬‬
‫אחת שהיא מונחת בבית גנזיו‪ .‬ואחת שנכנסת ויוצאת עמו‪…‬‬
‫(כ) ולבלתי סור מן המצוה ‪ -‬אפילו מצוה קלה של נביא‪.‬‬
‫למען יאריך ימים [על ממלכתו] ‪ -‬מכלל הן אתה שומע לאו‪ .‬וכן מצינו בשאול שאמר לו שמואל‪" :‬שבעת ימים תוחֵּ ל‬
‫עד בואי אליך להעלות עולות" (שמואל א' י‪ ,‬ח) וכתיב "ויוחֶׁ ל שבעת ימים" (שמואל א' יג‪ ,‬ח) ולא שמר הבטחתו לשמור כל היום‪,‬‬
‫ולא הספיק להעלות העולה עד שבא שמואל ואמר לו "נסכלת לא שמרת ‪ …‬ועתה ממלכתך לא תקום" (שם יג ז ‪ -‬יד)‪ .‬הא‬
‫למדת‪ ,‬שבשביל מצוה קלה של נביא נענש‪.‬‬
‫‪ .11‬עיין ברש"י‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬הסבר את הביטוי "מכלל הן אתה שומע לאו"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה מפרש רש"י בעזרת ביטוי זה? ומה הראיה שהוא מביא משאול המלך?‬

‫רמב"ן‪ ,‬דברים יז‪ ,‬כ‬
‫לבלתי רום לבבו מאחיו ‪ -‬נרמז בכאן בתורה איסור הגאות (גאוה)‪ ,‬כי הכתוב ימנע את המלך מגאות ורוממות הלב‪ ,‬וכל‬
‫שכן האחרים שאינן ראויים לכך‪ ,‬כי בראוי (למלך) להתרומם ולהתגדל‪ ,‬יזהירנו להיות לבבו שפל ככל אחיו הקטנים‬
‫ממנו‪.‬‬
‫כי הגאוה מדה מגונה ונמאסת אצל האלהים אפילו במלך‪ ,‬כי לה' לבדו הגדולה והרוממות‪ ,‬ולו לבדו התהלה ובו‬
‫יתהלל האדם‪ .‬כעניין המבואר על יד המלך שלמה "תועבת השם כל גבה לב" (משלי טז ה)‪ ,‬וכתיב "כי אם בזאת יתהלל‬
‫המתהלל השכל וידוע אותי" (ירמיה ט כג) וגו'‪.‬‬
‫‪ .12‬עיין בפסוק כ' ובדברי הרמב"ן‪ ,‬וענה‬
‫א‪ .‬איסור הגאווה ‪ -‬נאמר כאן על מלך‪ ,‬הרמב"ן לומד מכאן קל וחומר שכל כל אדם צריך להתרחק מן הגאוה‪.‬‬
‫הסבר את הקל וחומר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מדוע צריך להזהיר במיוחד את המלך להימנע מגאווה?‬

‫‪89‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬מצוות המלך‬

‫‪ ‬רמב"ם‪ ,‬הלכות מלכים‪ ,‬פרק ב' הלכה ו'‬
‫כדרך שחלק לו הכתוב הכבוד הגדול‪ ,‬וחייב הכל בכבודו‪ ,‬כך ציווהו להיות לבו בקרבו שפל וחלל‪ ,‬שנאמר‪" :‬ולבי חלל‬
‫בקרבי"‪ ,‬ולא ינהג גסות לב בישראל יתר מדאי‪ ,‬שנאמר‪" :‬לבלתי רום לבבו מאחיו"‪ ,‬ויהיה חונן ומרחם לקטנים‬
‫וגדולים‪ ,‬ויצא ויבא בחפציהם ובטובתם‪ ,‬ויחוס על כבוד קטן שבקטנים‪ ,‬וכשמדבר אל כל הקהל בלשון רבים ידבר‬
‫רכות‪ ,‬שנאמר‪" :‬שמעוני אחי ועמי"‪ …‬לעולם יתנהג בענווה יתירה‪ …‬ויסבול טרחם ומשאם ותלונותם וקצפם כאשר‬
‫ישא האומן את היונק‪ .‬רועה קראו הכתוב‪" :‬לרעות ביעקב עמו"‪ ,‬ודרכו של רועה מפורש בקבלה‪" :‬כרועה עדרו ירעה‪,‬‬
‫בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא"‪.‬‬
‫‪ .13‬כיצד באה לידי ביטוי שפלות הרוח של המלך? (ציין שישה דברים)‬

‫‪ o‬הקשר רחב‪ :‬בתנ"ך‬
‫בתחילת לימוד הנושא שלנו "מצוות מינוי מלך" ראינו את המחלוקת בחז"ל ובמפרשים‪ ,‬האם מינוי מלך היא מצווה‬
‫או רשות‪ .‬מחלוקת זו נושקת לשאלה‪ :‬איזו שיטת הנהגה רצויה יותר ע"פ התורה ‪ -‬הנהגת ישירה של ה' או הנהגה‬
‫ע"י מלך? שאלה זו עולה גם בהקשר של כמה פרקים בתנ"ך‪.‬‬
‫‪ .14‬עיין במקרות הבאים וסכם בקצרה (במשפט אחד) מהו הקשר שבו נידון העניין שלנו‪ ,‬ואיזו תשובה כל אחד‬
‫מהמקורות הללו מציע לשאלה העקרונית איזו הנהגה רצויה יותר ‪ -‬הנהגת ה' או הנהגת מלך?‬
‫עליך להכיר את המקורות הבאים ברמת בקיאות‪.‬‬

‫א‪ .‬שופטים ח'‪ ,‬כב‪-‬כג‬
‫ב‪ .‬שמ"א ח'‪ ,‬ד‪-‬ח‬
‫ג‪ .‬מלכים א ג‪ ,‬ה‪-‬יד‬
‫ד‪ .‬רשות‪ :‬תהילים ע"ב‬

‫סיכום‬
‫‪ .15‬שינויים רבים אמורים לחול על עם ישראל עם עזיבתם את המדבר וכניסתם לארץ ישראל‪.‬‬
‫לאור הדברים שלמדנו במבוא‪ ,‬ענה‪:‬‬
‫א‪ .‬איזו שינוי משמעותי אמור לעבור עם ישראל בתחום המנהיג‪-‬השליט עם כניסתו לארץ?‬
‫ב‪ .‬מדוע המעבר מחיי מדבר לחיים בארץ ישראל מביא איתו שינוי גם בעניין המנהיג?‬

‫‪90‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬כוהנים‬

‫יחידה‪ :‬מצוות ההנהגה‬
‫מבוא‬

‫שופטים‬

‫מלך‬

‫כוהנים‬

‫נביא‬

‫כוהנים ‪ -‬דיניהם ותפקידם בארץ (פרק יח‪ ,‬א‪-‬ח)‬
‫דברים יח‬
‫(א) ל ֹא י ְִהיֶׁה ַלכֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם כָל שֵּ בֶׁ ט לֵּוִ י חֵּ לֶׁק וְ נַחֲ לָה עִ ם י ְִש ָר ֵּאל ִאשֵּ י ה' וְ נַחֲ לָתֹו י ֹאכֵּלּון‪:‬‬
‫(ב) וְ נַחֲ לָה ל ֹא י ְִהיֶׁה לֹו בְ ֶׁק ֶׁרב ֶׁאחָ יו ה' הּוא נַחֲ לָתֹו כַאֲ שֶׁ ר ִדבֶׁ ר לֹו‪ :‬ס‬
‫(ג) וְ זֶׁה י ְִהיֶׁה ִמ ְשפַט הַ כֹהֲ נִים מֵּ ֵּאת הָ עָ ם מֵּ ֵּאת זֹבְ חֵּ י הַ זֶׁבַ ח ִאם שֹור ִאם שֶׁ ה וְ נ ַָתן ַלכֹהֵּ ן הַ זְ רֹעַ וְ הַ לְחָ ַייִם וְ הַ ֵּקבָ ה‪:‬‬
‫אשית גֵּז צ ֹאנְָך ִת ֶׁתן לֹו‪:‬‬
‫אשית ְד ָגנְָך ִתיר ְֹשָך וְ יִצְ הָ ֶׁרָך וְ ֵּר ִ‬
‫(ד) ֵּר ִ‬
‫(ה) כִ י בֹו בָ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ִמכָל ְשבָ טֶׁ יָך ַל ֲעמֹד לְשָ ֵּרת בְ שֵּ ם ה' הּוא ּובָ נָיו כָל הַ י ִָמים‪ :‬ס‬
‫(ו) וְ כִ י יָב ֹא הַ לֵּוִ י מֵּ ַאחַ ד ְשעָ ֶׁריָך ִמכָל י ְִש ָר ֵּאל אֲ שֶׁ ר הּוא גָר שָ ם ּובָ א בְ כָל ַאּוַת נַפְ שֹו ֶׁאל הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה'‪:‬‬
‫(ז) וְ שֵּ ֵּרת בְ שֵּ ם ה' אֱ ֹלהָ יו כְ כָל ֶׁאחָ יו הַ לְוִ יִם הָ ע ְֹמ ִדים שָ ם לִפְ נֵּי ה'‪:‬‬
‫(ח) חֵּ לֶׁק כְ חֵּ לֶׁק י ֹאכֵּלּו לְבַ ד ִמ ְמכ ָָריו עַ ל הָ ָאבֹות‪ :‬ס‬

‫מבוא‬
‫מעמד הכהונה הוא צלע נוספת בהנהגה‪ ,‬אולם יש להבחין בינו לבין שלוש הצלעות האחרות‪ :‬מלך‪ ,‬שופט‪ ,‬נביא‪.‬‬
‫שלושה תפקידים אלו מולאו על ידי משה רבנו במדבר‪ ,‬ועם הכניסה לארץ התורה מצווה על העברתן לידיים אנושיות‪,‬‬
‫ומדריכה כיצד לעשות זאת‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬הכהונה לא נכללה בין תפקידיו של משה‪ .‬בתקופת המדבר פעלו אהרן ובניו ככוהנים‪ ,‬והתפקיד מועבר‬
‫באופן אוטומטי לבניהם‪ .‬לכן עלינו לבחון‪ ,‬האם גם הכהונה עוברת שינוי בין המדבר לארץ ישראל‪ ,‬ואם כן ‪ -‬האם‬
‫השינוי דומה לשינויים הקודמים שתיארנו‪ ,‬מהנהגה ניסית להנהגה טבעית או שמדובר כאן בשינוי מסוג אחר‪.‬‬
‫הפסוקים עצמם (יח‪ ,‬א‪-‬ב) מצביעים על כך שהכוהנים לא אמורים לעבור את התהליך המיועד לעם כולו ‪ -‬היקשרות‬
‫לאדמה ולפרנסה‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫"ל ֹא י ְִהיֶׁה ַלכֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם כָל שֵּ בֶׁ ט לֵּוִ י חֵּ לֶׁק וְ נַחֲ לָה עִ ם י ְִש ָר ֵּאל‬
‫ִאשֵּ י ה' וְ נַחֲ לָתֹו י ֹאכֵּלּון‪.‬‬
‫וְ נַּחֲ לָה ל ֹא י ְִהיֶה ּלֹו בְ ֶק ֶרב ֶאחָ יו‬
‫ה' הּוא נַחֲ לָתֹו כַאֲ שֶׁ ר ִדבֶׁ ר לֹו"‬
‫לאור מה שלמדנו במבוא לספר דברים‪ ,‬האם אורח חייהם של הכוהנים דומה יותר לחיי עם ישראל במדבר‪ ,‬או‬
‫לחייהם בארץ ישראל? מה עשוי להיות ההסבר לכך?‬

‫‪91‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬כוהנים‬

‫"ה' הּוא נַּחֲ לָתֹו"‬
‫דברים יח‬
‫(א) ל ֹא י ְִהיֶׁה ַלכֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם כָל שֵּ בֶׁ ט לֵּוִ י חֵּ לֶׁק וְ נַחֲ לָה עִ ם י ְִש ָר ֵּאל ִאשֵּ י ה' וְ נַחֲ לָתֹו י ֹאכֵּלּון‪:‬‬
‫(ב) וְ נַחֲ לָה ל ֹא י ְִהיֶׁה לֹו בְ ֶׁק ֶׁרב ֶׁאחָ יו ה' הּוא נַּחֲ לָתֹו כַאֲ שֶׁ ר ִדבֶׁ ר לֹו‪ :‬ס‬
‫‪ .1‬המושג "הכוהנים הלויים" הנזכר בפסוק א' פירושו הכוהנים משבט לוי‪ .‬הוכח מהפסוק עצמו שאכן מדובר‬
‫בכוהנים בלבד ולא בלויים שאינם כוהנים?‬
‫חלק ‪ -‬בביזה‪.‬‬
‫ונחלה ‪ -‬בארץ‪.‬‬
‫אשי ה' ‪" -‬קדשי המקדש" [נ"א‪ :‬קדשי קדשים]‪.‬‬
‫ונחלתו ‪ -‬אלו "קדשי הגבול" (למשל) תרומות ומעשרות‪ .‬אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו‪.‬‬
‫‪ .2‬עיין בפסוקים א‪-‬ב וברש"י על פסוק א‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬איזו מתנת כהונה ניתנת לכהן במקדש ("קודשי מקדש") ואיזו ניתנת לכהן מחוץ למקדש ‪ -‬בכל הארץ ("קודשי‬
‫גבול") נזכרים בפסוקים א‪-‬ב?‬
‫ב‪ .‬בפסוקים א‪-‬ב מוזכרת המילה "נחלה" ארבע פעמים‪ .‬מה משמעותה של מילה זו בכל פעם‪ ,‬היעזר רש"י?‬
‫ג‪ .‬כיצד מנמקת התורה כאן את העדר נחלה לכוהנים?‬

‫מתנות כהונה‬
‫דברים יח‬
‫(ג) וְ זֶׁה י ְִהיֶׁה ִמ ְשפַט הַ כֹהֲ נִים מֵּ ֵּאת הָ עָ ם מֵּ ֵּאת זֹבְ חֵּ י הַ זֶׁבַ ח ִאם שֹור ִאם שֶׁ ה וְ נ ַָתן ַלכֹהֵּ ן הַ זְ רֹעַ וְ הַ לְחָ ַייִם וְ הַ ֵּקבָ ה‪:‬‬
‫אשית גֵּז צ ֹאנְָך ִת ֶׁתן לֹו‪:‬‬
‫אשית ְד ָגנְָך ִתיר ְֹשָך וְ יִצְ הָ ֶׁרָך וְ ֵּר ִ‬
‫(ד) ֵּר ִ‬
‫(ה) כִ י בֹו בָ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ִמכָל ְשבָ טֶׁ יָך ַל ֲעמֹד לְשָ ֵּרת בְ שֵּ ם ה' הּוא ּובָ נָיו כָל הַ י ִָמים‪ :‬ס‬
‫‪ .3‬כתוב בלשונך‪ ,‬מה הן שלוש מתנות הכהונה שהתורה מונה שניתנות לכהן מחוץ למקדש (כ"קודשי גבול")?‬

‫‪92‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬כוהנים‬

‫סדר עבודת הכהנים בבית המקדש‬
‫דברים יח‬
‫(ו) וְ כִ י יָב ֹא הַ לֵּוִ י מֵּ ַאחַ ד ְשעָ ֶׁריָך ִמכָל י ְִש ָר ֵּאל אֲ שֶׁ ר הּוא גָר שָ ם ּובָ א בְ כָל ַאּוַת נַפְ שֹו ֶׁאל הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה'‪:‬‬
‫(ז) וְ שֵּ ֵּרת בְ שֵּ ם ה' אֱ ֹלהָ יו כְ כָל ֶׁאחָ יו הַ לְוִ יִם הָ ע ְֹמ ִדים שָ ם לִפְ נֵּי ה'‪:‬‬
‫(ח) חֵּ לֶׁק כְ חֵּ לֶׁק י ֹאכֵּלּו לְבַ ד ִמ ְמכ ָָריו עַ ל הָ ָאבֹות‪ :‬ס‬
‫רש"י‪ ,‬דברים יח‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫ובא בכל אות נפשו וגו' ושרת ‪ -‬למד על הכהן שבא ומקריב קרבנות נדבתו או חובתו ואפילו במשמר שאינו שלו‪.‬‬
‫דבר אחר‪ :‬עוד למד על הכהנים הבאים לרגל שמקריבין במשמר ועובדין בקרבנות הבאות מחמת הרגל‪ ,‬כגון מוספי‬
‫הרגל‪ ,‬ואף על פי שאין המשמר שלהם‪.‬‬
‫ביאור מושג ברש"י‬

‫משמר‪/‬משמרות‪ :‬הכוהנים שתפקידם לעבוד בבית המקדש היו מחולקים לקבוצות שנקראות "משמרות"‪ .‬כל משמר‬
‫עבד בתורו שבוע אחד‪ .‬בשבוע עבודתם היו אנשי המשמר עושים את כל עבודות המקדש וכל "מתנות הכהונה" היו‬
‫ניתנות להם‪.‬‬
‫‪ .4‬עיין בפסוקים ו‪-‬ח וברש"י על פסוקים ו‪-‬ז‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫מה הן שתי ההזדמנויות שמותר לכהן לעבוד בהקרבת קורבנות ולקבל "מתנות כהונה" וזאת כשהוא שמגיע‬
‫למקדש לא בזמן המשמר שלו?‬

‫תפקידם של הכוהנים בארץ ישראל‬
‫כדי להבין מהו האור ששופך חומש דברים על מקומם של הכהנים בהנהגה‪ ,‬בנוסף לידוע לנו מחומשים קודמים‪ ,‬נחפש‬
‫את התפקידים הנוספים של הכוהנים‪ ,‬בהם פגשנו בנושאים קודמים או שנפגוש בהמשך‪.‬‬
‫‪ .5‬א‪ .‬עיין בפסוקים הבאים‪ ,‬והסבר בלשונך מה הן ארבעת התפקידים נוספים שיהיו לכוהנים בארץ ישראל?‬
‫תפקיד הכוהנים‬

‫לשון הכתוב‬
‫שפֵּט אֲ שֶׁ ר י ְִהיֶׁה בַ י ִָמים הָ הֵּ ם וְ דָ ַר ְש ָת וְ ִהגִ ידּו לְָך ֵּאת‬
‫את ֶׁאל הַּ כֹהֲ נִים הַּ לְוִ יִם וְ ֶׁאל הַ ֹ‬
‫"ּובָ ָ‬
‫ְדבַ ר הַ ִמ ְשפָט;‪ …‬וְ הָ ִאיש אֲ שֶׁ ר‪ַ -‬יעֲשֶׁ ה בְ זָדֹון לְבִ ל ְִתי ְשמֹעַ ֶׁאל‪-‬הַ כֹהֵּ ן הָ עֹמֵּ ד לְשָ ֶׁרת שָ ם‬
‫שפֵּט ּומֵּ ת הָ ִאיש הַ הּוא ‪( "…‬דברים יז‪ ,‬ט‪-‬יב)‬
‫ֹלקיָך אֹו ֶׁאל‪-‬הַ ֹ‬
‫ֶׁאת‪-‬ה' אֱ ֶׁ‬
‫תֹורה הַ ז ֹאת עַ ל סֵּ פֶׁר ִמלִפְ נֵּי‬
‫"וְ הָ יָה כְ ִשבְ תֹו עַ ל כִ סֵּ א מַ ְמלַכְ תֹו וְ כ ַָתב לֹו ֶׁאת ִמ ְשנֵּה הַ ָ‬
‫הַּ כֹהֲ נִים הַּ לְוִ יִם" (דברים ז‪ ,‬יח)‬

‫הכוהנים מעורבים בדין עגלה ערופה‪,‬‬
‫כשנרצח אדם מישראל‬

‫לֹוקיָך לְשָ ְרתֹו ּולְבָ ֵּרְך בְ שֵּ ם ה' וְ עַ ל פִ יהֶׁ ם‬
‫"וְ נִגְ שּו הַּ כֹהֲ נִים בְ נֵי לֵוִ י כִ י בָ ם בָ חַ ר ה' אֱ ‪ֶׁ -‬‬
‫י ְִהיֶׁה כָל ִריב וְ כָל ָנגַע"‪( .‬דברים כא‪ ,‬ה)‬
‫תֹור ְתָך ְלי ְִש ָר ֵּאל‬
‫אּוריָך ל ְִאיש חֲ ִסידֶׁ ָך‪ …‬יֹורּו ִמ ְשפָטֶׁ יָך ְל ַי ֲעקֹב וְ ָ‬
‫"ּו ְללֵוִ י ָאמַ ר תֻ מֶׁ יָך וְ ֶׁ‬
‫טֹורה בְ ַאפֶָׁך וְ ָכלִיל עַ ל ִמזְ בְ חֶׁ ָך‪( "…‬דברים לג‪ ,‬ח‪-‬י)‬
‫ָי ִשימּו ְק ָ‬

‫ב‪ .‬ע"פ התפקידם שמצאת בפרקים יז ו‪-‬כא‪ ,‬מהו תפקידם של הכהנים בהנהגה הציבורית‪ ,‬מלבד הימים הספורים‬
‫שבהם הם משרתים במקדש? מהי החשיבות של מעמדם?‬

‫‪93‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬כוהנים‬

‫תלמידי ‪ 3‬יח"ל צריכים להכיר רק את הקטע מהמילים "בשנות המסע" ועד המילים "כדי לשרת במקדש"‬

‫‪ o‬רש"ר הירש דברים יח‪ ,‬א‬
‫הדברים הקודמים דנו במעמד השופטים והמלך בקרב העם‪ ,‬ועל כך נוספות עתה ההלכות על מעמד הכהנים בעם‪ .‬כבר נאמר פעמים אחדות‬
‫שהם וכל שבט לוי לא יטלו חלק ונחלה בנכסים שהאומה זוכה בהם בתורת כלל ואין להם חלק בארץ ולא בשלל המלחמה‪.‬‬
‫כמו כן כבר נאמר ש"ה' הוא נחלתו" (לעיל י‪ ,‬ט) וכל קיומם הארצי תלוי בפעילותם למען ה' ומקדשו‪ .‬בהתאם לכך כבר נידונו גם מתנות‬
‫הכהונה (ויקרא כב; במדבר יח) הניתנות להם בתורת נציגי המקדש ומשרתיו‪.‬‬
‫אולם כל המתנות האלה ‪ -‬כגון ביכורים‪ ,‬תרומה‪ ,‬חלה‪ ,‬בכור‪ ,‬בשר חטאת ואשם‪ ,‬חזה ושוק‪ ,‬חרם וכו' ‪ -‬יש להן צד משותף‪ :‬כולן מתוארות‬
‫כמתנות המוקדשות במישרין לה' ולמקדשו ובעקיפין הן נמסרות לכהנים מאת ה'‪ ,‬משום שהם משרתי מקדשו‪ .‬כולן קדשים בעלי דרגה‬
‫גבוהה או נמוכה של קדושה‪ ,‬ובמשמעות רחבה אפשר לומר על כולן ש"כהנים משולחן גבוה זכו" (חולין קכ ע"א)‪ .‬עם הכניסה לארץ וביטול‬
‫הריכוזיות התרחק העם מן המקדש ושינוי זה גרר אחריו את היתר בשר תאוה (לעיל יב‪ ,‬כ ואילך)‪ .‬השפעת השינוי הזה היתה ניכרת גם‬
‫במעמד הכהנים‪.‬‬

‫בשנות המסע במדבר הם יצרו את המעגל הפנימי מסביב למקדש ושם היה מקומם‪ ,‬ואילו בארץ היה עליהם ללכת‬
‫בעקבות העם המתרחק מן המקדש עם ביטול הריכוזיות‪ ,‬וכך התחילו לקיים את הצד השני של פעילותם ככהנים‪:‬‬
‫הם היו נציגי התורה והורו את משפטיה בקרב חיי העם‪ .‬התורה מניחה שרק מקצת הכהנים נוכחים תמיד במקום‬
‫המרכז כדי לשרת במקדש‪ ,‬ואילו שאר הכהנים פזורים בארץ וגרים בקרב העם‪ ,‬ורק מזמן לזמן יעלו כדי לשרת‬
‫במקדש (ראה פסוקים ו ‪ -‬ח)‪ .‬פעילות זו בקרב חיי העם נבעה מתפקידם כלויים; הם היו העילית של הלויים (ראה פי' ויקרא‬
‫עמ' שעח) ובהקשר עם התפקיד הזה הכתוב נוטה לקרוא להם "הכהנים הלוים"‪ ,‬וכאשר הוא דן בתפקיד הזה בייחוד‬
‫(פסוקים ו ‪ -‬ח)‪ ,‬הוא קורא להם "הלוי" ממש‪.‬‬
‫על יסוד מעמדם בחיי העם ניתן להם עתה חלק ישיר מעל "שולחן העם"; חלק זה מגיע להם על פי "משפט הכהנים"‬
‫והוא כולל זרוע‪ ,‬לחיים וקיבה הקרויים בהלכה "מתנות"‪ .‬אין הכהנים זוכים בהם בתיווכו של המקדש אלא זו מתנה‬
‫ישירה "מן העם אל הכהן"‪ .‬הבהמה‪ ,‬שחלקים אלה ניתנים ממנה לכהן‪ ,‬היא בהמת חולין‪ ,‬היא "בשר תאוה" ‪ -‬הוא‬
‫הבשר שאכילתו הותרה רק עם ביטול הריכוזיות של העם‪ ,‬ומכאן שמתנות אלה הן אופייניות לתקופת ביטול‬
‫הריכוזיות והן מבטאות את מעמד הכהנים בקרב חיי העם המנותק מן המקדש מבחינה מקומית‪.‬‬
‫עליהם להיות "כהנים" לחיי העם‪ :‬בתורתם ובדוגמתם "יכוונו" את העם לתורה‪ ,‬למטרותיה ולדרכיה (ראה פי' בראשית עמ' קסד)‪ .‬כאשר‬
‫העם נותן להם את המתנות האלה מעל שולחנו‪ ,‬הרי הוא מזהיר את עצמו ואותם על ייעוד הכהנים בקרבו‪ ,‬כי הוא מוסר לכהן את מעשי‬
‫ידיו (זרוע)‪ ,‬את אמרי פיו (לחיים) ואת חיי הנאתו (קיבה)‪ ,‬ובמסירה זו הרי הוא דואג גם לפרנסת שולחנו של הכהן‪.‬‬

‫במתנות אלה מעל שולחן העם מפרנס העם את שולחנו של הכהן‪ ,‬וכעין זה מצות ראשית הגז מזהירה את העם על‬
‫לבושו של הכהן‪ :‬יש לאפשר לכהנים ללבוש בגדי אזרחים מהוגנים‪ ,‬לבל תהא פעילותם ניזוקה על ידי הופעתם‬
‫החיצונית בקרב העם‪.‬‬
‫מובן מאליו מכל האמור לעיל‪ ,‬על שום מה נכתבו ההלכות האלה רק בקובץ ‪ -‬חוקים זה שנכתב לצורך הכניסה‬
‫לארץ‪ ,‬שהרי חשיבות המתנות וראשית הגז מתגלה רק מעת המאורע הזה‪.‬‬
‫גם מתנות אלה ‪ -‬כמוהן כשאר כל מתנות הכהונה ‪ -‬הן רק חובה כללית כלפי שבט הכהנים בכללותו‪ .‬אין שום כהן יחיד שיש לו זכות אישית‬
‫להן‪ .‬בעל המתנות רשאי לתת אותן לכל כהן כבחירתו‪ ,‬והוא ישקול ר ק אם האיש ראוי לכך על פי טוהר לבו ויושר אורחותיו‪" :‬טובת הנאה‬
‫לבעלים" (עי' במדבר ה‪ ,‬י ופי' שם)‪" ,‬מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה'" (דברי הימים ב' לא‪ ,‬ד) ‪" -‬כל המחזיק בתורת ה' יש לו‬
‫מנת ושאינו מחזיק בתורת ה' אין לו מנת" (חולין קל ע"ב‪ ,‬תוספות שם)‪" ,‬כל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה" (חולין קלב ע"ב;‬
‫וראה פי' ויקרא ז‪ ,‬לג)‪:‬‬

‫‪ .6‬קרא בעיון רב את פירושו של רש"ר הירש‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬במה השתנה תפקידם של הכוהנים עם הכניסה לארץ?‬
‫ב‪ .‬מדוע התורה מכנה את הכוהנים בפרשתינו בשם "הכוהנים הלווים" או בשם "לוי"?‬
‫ג‪ .‬רש"ר הירש מדבר על שני סוגי מתנות כהונה‪" :‬משולחן גבוה" ו"משולחן העם"‪ .‬הסבר את שני סוגי המתנות‪.‬‬
‫פרט‪ ,‬אילו מתנות שייכות לסוג של "שולחן גבוה" ואילו מתנות שייכות לסוג של "שולחן העם"? ומה המטרה‬
‫והטעם של כל סוג?‬
‫‪94‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬הכוהנים‬

‫יחידה‪ :‬מצוות ההנהגה‬
‫מבוא‬

‫שופטים‬

‫מלך‬

‫כוהנים‬

‫נביא‬

‫נביא (פרק יח‪ ,‬ט‪-‬כב)‬
‫דברים יח‬
‫(ט) כִ י ַא ָתה בָ א ֶׁאל הָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך ל ֹא ִתלְמַ ד ַלעֲשֹות כְ תֹו ֲעבֹת הַ גֹויִם הָ הֵּ ם‪:‬‬
‫ּומכַשֵּ ף‪:‬‬
‫ּומנַחֵּ ש ְ‬
‫(י) ל ֹא יִמָ צֵּ א בְ ָך מַ עֲבִ יר בְ נֹו ּובִ תֹו בָ ֵּאש קֹסֵּ ם ְקסָ ִמים ְמעֹונֵּן ְ‬
‫(יא) וְ חֹבֵּ ר חָ בֶׁ ר וְ ש ֵֹּאל אֹוב וְ י ְִד ֹענִי וְ ד ֵֹּרש ֶׁאל הַ מֵּ ִתים‪:‬‬
‫אֹותם ִמ ָפנֶׁיָך‪:‬‬
‫מֹוריש ָ‬
‫(יב) כִ י תֹועֲבַ ת ה' כָל עֹשֵּ ה ֵּאלֶׁה ּובִ גְ לַל הַ תֹועֵּ בֹת הָ ֵּאלֶׁה ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ִ‬
‫(יג) ָת ִמים ִת ְהיֶׁה עִ ם ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך‪ :‬ס‬
‫אֹותם ֶׁאל ְמ ֹע ְננִים וְ ֶׁאל ק ְֹס ִמים י ְִשמָ עּו וְ ַא ָתה ל ֹא כֵּן נ ַָתן לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך‪:‬‬
‫יֹורש ָ‬
‫(יד) כִ י הַ גֹויִם הָ ֵּאלֶׁה אֲ שֶׁ ר ַא ָתה ֵּ‬
‫מנִי י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ֵּאלָיו ִת ְשמָ עּון‪:‬‬
‫(טו) נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ‬
‫(טז) כְ כֹל אֲ שֶׁ ר שָ ַאל ְָת מֵּ עִ ם ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בְ ח ֵֹּרב בְ יֹום הַ ָקהָ ל לֵּאמֹר‬
‫ל ֹא אֹסֵּ ף ל ְִשמֹעַ ֶׁאת קֹול ה' אֱ ֹלהָ י וְ ֶׁאת הָ ֵּאש הַ גְ ֹדלָה הַ ז ֹאת ל ֹא ֶׁא ְר ֶׁאה עֹוד וְ ל ֹא ָאמּות‪:‬‬
‫יטיבּו אֲ שֶׁ ר ִדבֵ רּו‪:‬‬
‫(יז) וַי ֹאמֶׁ ר ה' ֵּאלָי הֵּ ִ‬
‫(יח) נָבִ יא ָא ִקים לָהֶׁ ם ִמ ֶׁק ֶׁרב אֲ חֵּ יהֶׁ ם כָמֹוָך וְ נ ַָת ִתי ְדבָ ַּרי בְ פִ יו וְ ִדבֶ ר אֲ לֵּיהֶׁ ם ֵּאת כָל אֲ שֶׁ ר אֲ צַ ּוֶׁנּו‪:‬‬
‫(יט) וְ הָ יָה הָ ִאיש אֲ שֶׁ ר ל ֹא י ְִשמַ ע ֶׁאל ְדבָ ַּרי אֲ שֶׁ ר יְדַּ בֵ ר בִ ְש ִמי ָאנֹכִ י ֶׁא ְדרֹש מֵּ עִ מֹו‪:‬‬
‫ֹלהים אֲ חֵּ ִרים ּומֵּ ת הַ נָבִ יא הַ הּוא‪:‬‬
‫יתיו לְדַּ בֵ ר וַאֲ שֶׁ ר יְדַּ בֵ ר בְ שֵּ ם אֱ ִ‬
‫(כ) ַאְך הַ נָבִ יא אֲ שֶׁ ר יָזִ יד לְדַּ בֵ ר דָ בָ ר בִ ְש ִמי ֵּאת אֲ שֶׁ ר ל ֹא צִ ּוִ ִ‬
‫(כא) וְ כִ י ת ֹאמַ ר בִ לְבָ בֶׁ ָך ֵּאיכָה נֵּדַ ע ֶׁאת הַּ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר ל ֹא ִדבְ רֹו ה'‪:‬‬
‫(כב) אֲ שֶׁ ר יְדַּ בֵ ר הַ נָבִ יא בְ שֵּ ם ה' וְ ל ֹא י ְִהיֶׁה הַּ דָ בָ ר וְ ל ֹא יָב ֹא הּוא הַּ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר ל ֹא ִדבְּרֹו ה' בְ זָדֹון ִדבְ רֹו הַ נָבִ יא ל ֹא ָתגּור ִממֶׁ נּו‪ :‬ס‬

‫מבוא‬
‫הנהגת הנביא שונה באופן מהותי מההנהגה שראינו עד כה‪ .‬על הבדל אחד משמעותי בין נביא לבין חכם (דיין)‪ ,‬ניתן‬
‫ללמוד מהמקור הבא‪:7‬‬
‫‪ ‬ירושלמי ברכות פ"א ה"ד‬
‫נביא וזקן (וחכם) למה הם דומין?‬
‫למלך ששלח שני פלמטרין (שליחים) שלו למדינה‪,‬‬
‫לאחד מהם כתב ‪ -‬אם אינו מראה לכם חותם שלי אל תאמינו לו‪,‬‬
‫ולאחד כתב ‪ -‬אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי תאמינו לו‪,‬‬
‫כך בנביא כתיב‪" :‬ונתן אליך אות או מופת" (דברים‪ ,‬יג‪ ,‬ב)‪,‬‬
‫ברם בזקן כתיב‪" :‬על פי התורה אשר יורוך" (דברים יז א)‪.‬‬

‫‪ 7‬לפי הירושלמי מצות התורה "ועשית ככל אשר יורוך" איננה מוגבלת לציות לבית הדין הגדול בלבד‪ ,‬אלא המצווה היא לציית לכל חכם‪ .‬ואף יותר מזה‪,‬‬
‫אין האמונה בחכם כאמונה בנביא‪ :‬בעוד שהאמונה בנביא מותנית באותות ובמופתים שהוא עושה‪ ,‬האמונה בחכם איננה מותנית בשום גורם מלבד‬
‫העובדה שחכם לפנינו‪.‬‬
‫‪95‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬הכוהנים‬

‫ההבדל בין מצווה הנביא לבין מצוות מינוי מלך ושופט‬
‫בעוד שבמלך ובשופט נקרא העם להיות יוזם ולמנות מנהיגים (בשיתוף עם ה')‪ ,‬כאן מינויו של הנביא נעשה בידי‬
‫מנִי י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך"‪ .‬המצוות הקשורות בנביא הן לקבל את דבריו מחד‪,‬‬
‫הקב"ה בלבד‪" :‬נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ‬
‫ולפסול את דבריו מאידך ‪ -‬אם הוא נביא שקר‪.‬‬
‫את מצוות ההנהגה הקודמות‪ ,‬למדנו לאור שאלת העברת המנהיגות ממשה אל דור הנכנסים לארץ‪ .‬ננסה להאיר‬
‫מנִי י ִָקים לְָך ה'‬
‫נקודה זו גם כאן‪ .‬בפשט הפסוקים‪ ,‬הנביא הוא המשך ישיר של נבואת משה‪" :‬נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ‬
‫אֱ ֹלהֶׁ יָך ‪ֵּ -‬אלָיו ִת ְשמָ עּון"‪.‬‬
‫אולם ‪-‬‬
‫▪‬

‫התורה ציוותה כבר על מינוי שופטים ועל ההישמעות לבית הדין הגדול ‪" -‬המנהיגות הדתית"‪ ,‬וכן על מינוי‬
‫מלך ‪" -‬המנהיגות החולית"‪ .‬מה מקומו של הנביא בתוך מערכת זו‪ ,‬שלכאורה היא שלמה בלעדיו?‬

‫▪‬

‫תפקידו המרכזי של משה כנביא היה מסירת התורה‪ .‬אולם הנביא העתידי אינו ממשיכו של משה בכך‪ ,‬משום‬
‫שכפי שראינו בפרק י"ז (ח‪-‬י"א) שאלות בתורה מופנות דווקא לבית הדין הגדול ולא אל הנביא‪.‬‬

‫▪ התורה עצמה מכריזה‪" :‬ולא קם עוד נביא בישראל כמשה‪ ,‬אשר ידעו ה' פנים אל פנים" (ל"ד‪ ,‬י')‪.‬‬
‫ולכן יש מקום לשאול‪:‬‬
‫א‪ .‬במה ממשיך הנביא את נבואת משה‪ ,‬ובמה הוא נבדל ממנה?‬
‫ב‪ .‬מהו ייעודו של הנביא המתואר כאן?‬

‫הנביא בישראל כתחליף למכשפים של הגויים‬
‫התורה מציגה את הנביא כתחליף (יח‪ ,‬יד‪-‬טו)‪:‬‬
‫אֹותם ֶׁאל‪ְ -‬מ ֹענֲנִים וְ ֶׁאל‪-‬ק ְֹס ִמים י ְִשמָ עּו‬
‫יֹורש ָ‬
‫"כִ י הַ גֹויִם הָ ֵּאלֶׁה אֲ שֶׁ ר ַא ָתה ֵּ‬
‫וְ ַּא ָתה ל ֹא כֵן נ ַָּתן לְָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך‪.‬‬
‫מנִי י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ֵּאלָיו ִת ְשמָ עּון"‪.‬‬
‫נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ‬
‫הפניה אל הנביא מונעת מרצון לגלות נסתרות‪ .‬רצון זה מקבל מענה אצל השכנים הגויים בדמותם של מכשפים‬
‫וקוסמים‪ ,‬ובעם ישראל הוא נענה באמצעות הנביא‪ .‬האם התורה פוסלת רצון זה מעיקרו‪ ,‬או מאפשרת אותו כאשר‬
‫ֹלהים‬
‫הפניה היא אל נביא ה' נתונה במחלוקת הפרשנים‪ .‬בתנ"ך מצינו את הדוגמא הבאה "וַי ֹאמֶׁ ר לֹו ִהנֵּה נָא ִאיש אֱ ִ‬
‫בָ עִ יר הַ ז ֹאת וְ הָ ִאיש נִכְ בָ ד כֹל אֲ שֶׁ ר יְדַ בֵּ ר ב ֹא יָבֹוא עַ ָתה ֵּנ ְלכָה שָ ם אּולַי יַגִ יד לָנּו ֶׁאת דַ ְרכֵּנּו אֲ שֶׁ ר הָ לַכְ נּו עָ לֶׁיהָ " (שמו"א ט' ו')‪.‬‬
‫הצורך של העם בנביא שיעביר להם את דבר ה'‬
‫בהמשך הפסוקים מזכירה התורה כיצד נוצר הצורך בנביא (יז‪-‬יח)‪:‬‬
‫"וַי ֹאמֶׁ ר ה' ֵּאלָי‬
‫יטיבּו אֲ ׁשֶ ר ִדבֵ רּו‪,‬‬
‫הֵ ִ‬
‫נָבִ יא ָא ִקים לָהֶׁ ם ִמ ֶׁק ֶׁרב אֲ חֵּ יהֶׁ ם כָמֹוָך‬
‫וְ נ ַָּת ִתי ְדבָ ַּרי בְ פִ יו וְ ִדבֶ ר אֲ לֵיהֶ ם ֵאת כָל‪-‬אֲ ׁשֶ ר אֲ צַּ ּוֶּנּו"‪.‬‬
‫הנביא הוא ממשיכו של משה בכך שהוא מהווה "צינור"‪ ,‬מתווך בין עוצמתו של הקב"ה לבין יכולתם המוגבלת של‬
‫בני אנוש‪ .‬חשוב מאד לראות‪ ,‬שלמרות שלא אמור להיות צורך מעשי בנביא ‪ -‬שהרי יש שופטים ומלך ‪ -‬התורה מכירה‬
‫בחשיבותו של הקשר הישיר בין עם ישראל לקב"ה‪ ,‬בחשיבות שמיעת קול ה' דווקא בתוך המציאות הטבעית לכאורה‪,‬‬
‫והיא מאשרת ומאפשרת את קיומו של נביא‪" :‬ונתתי דברי בפיו ודיבר אליהם את כל אשר אצוונו"‪ .‬אולם בניגוד‬
‫לנבואת משה‪ ,‬שהייתה ברורה ובהירה ["הנה אנוכי בא אליך בעב הענן‪ ,‬בעבור ישמע העם בדברי עימך וגם בך יאמינו‬

‫‪96‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬הכוהנים‬

‫לעולם" (שמות יט‪ ,‬ט)]‪ ,‬התורה מתייחסת לשאלת חמקמקות הנבואה והקושי בזיהוי‪ֵּ " :‬איכָה נֵּדַ ע ֶׁאת הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר ל ֹא‬
‫ִדבְ רֹו ה' "‪ ,‬והיא מרחיבה בצורך לזהות היטב את נבואת האמת‪.‬‬

‫הנימוק לאיסור הכישוף ועמדת התורה לגבי גילוי העתיד‬
‫דברים יח‬
‫(ט) כִ י ַא ָתה בָ א ֶׁאל הָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך ל ֹא ִתלְמַּ ד ַּלעֲׂשֹות כְ תֹו ֲעבֹת הַ גֹויִם הָ הֵּ ם‪:‬‬
‫ּומכַשֵּ ף‪:‬‬
‫ּומנַחֵּ ש ְ‬
‫(י) ל ֹא יִמָ צֵּ א בְ ָך מַ עֲבִ יר בְ נֹו ּובִ תֹו בָ ֵּאש קֹסֵּ ם ְקסָ ִמים ְמעֹונֵּן ְ‬
‫(יא) וְ חֹבֵּ ר חָ בֶׁ ר וְ ש ֵֹּאל אֹוב וְ י ְִד ֹענִי וְ ד ֵֹּרש ֶׁאל הַ מֵּ ִתים‪:‬‬
‫אֹותם ִמ ָפנֶׁיָך‪:‬‬
‫מֹוריש ָ‬
‫(יב) כִ י תֹועֲבַ ת ה' כָל עֹׂשֵ ה ֵאּלֶה ּובִ גְ לַל הַ תֹועֵּ בֹת הָ ֵּאלֶׁה ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ִ‬
‫(יג) ָת ִמים ִת ְהיֶה עִ ם ה' אֱ ֹלהֶ יָך‪ :‬ס‬
‫‪ .1‬עין בפסוקים ט‪-‬יג וברש"י על פסוק ט‪ ,‬מה הנימוק של התורה מדוע אסור לפנות אל הקוסמים המכשפים ודומיהם?‬
‫רש"י דברים יח‪ ,‬ט‬
‫לא תלמד לעשות ‪ -‬אבל אתה למד להבין ולהורות‪ ,‬כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקולקלים‪ ,‬ולהורות לבניך לא‬
‫תעשה כך וכך‪ ,‬שזה הוא חוק הגוים‪.‬‬
‫רש"י דברים יח‪ ,‬יב‬
‫כל עושה אלה ‪ -‬עושה כל אלה לא נאמר אלא "כל עושה אלה"‪ ,‬אפילו אחת מהן‪.‬‬
‫‪ .2‬עיין בפסוקים ט‪-‬יג וברש" י על פסוקים ט ו‪-‬יב‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬כיצד מדייק רש"י מפסוק ט‪ ,‬שצריך ללמוד ולהורות את "תועבות הגויים"‪ ,‬הרי בפסוק נאמר "לא תלמד"?‬
‫ב‪ .‬כיצד מדייק רש"י מפסוק יב‪ ,‬ש"תועבת ה' " היא לא רק מי שעושה את כל דרכי הגויים (קוסם‪ ,‬מעונן‪ ,‬מנחש‪,‬‬
‫מכשף וכד') אלא גם מי שעושה רק אחת מהן?‬

‫רש"י דברים יח‪ ,‬יג‬
‫תמים תהיה עם ה' אלהיך ‪ -‬התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות‪ ,‬אלא כל מה שיבא עליך קבל‬
‫בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו‪.‬‬
‫תלמידי ‪ 5‬יח"ל ילמדו את הקטע השלם המצוטט להלן מדברי הרמב"ן‪ ,‬תלמידי ‪ 3‬יח"ל ילמדו רק עד המלים "ואתה תשמע מה יפעל אל"‪.‬‬

‫רמב"ן דברים יח‪ ,‬ט‪-‬יב‬
‫וכאשר כלל הכתוב המעוננים והקוסמים עם התועבות הנזכרות‪ ,‬חזר ופירש "הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל‬
‫מעוננים ואל קוסמים ישמעו" (פסוק יד)‪ ,‬כי חכמתם לדעת הבאות (העתידות)‪" ,‬ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך"‪ ,‬יאמר הנה‬
‫אסר לך השם המעשים האלה הנזכרים בעבור שהם תועבות לפניו ובגללם הוריש הגוים ההם מפניך‪ ,‬ואסר לך‬
‫הנחשים והקסמים בעבור שעשה לך מעלה גדולה‪ ,‬לתתך עליון על כל גויי הארץ‪ ,‬שיקים בקרבך נביא ויתן דבריו‬
‫בפיו‪ ,‬ואתה תשמע ממנו מה יפעל ֶׁאל‪ ,‬ולא תצטרך אתה בעתידות אל קוסם ומנחש‪ ,‬שיקבלו אותם מן הכוכבים או‬
‫מן השפלים בשרי מעלה‪ ,‬שאין כל דבריהם אמת ולא יודיעו בכל הצריך‪ ,‬אבל הנבואה תודיע חפץ השם ולא יפול‬
‫דבר מכל דבריה‪ ,‬והוא שיפרש "הוא הדבר אשר לא דברו ה' " (פסוק כב)‪ .‬והנה אתה חלקו וסגולתו שומע עצתו מפיו‪,‬‬
‫והם (הגויים) חלק המזלות הולכים אחריהם‪ ,‬וזה טעם (פרוש) "לא כן נתן לך ה' אלהיך"‪ ,‬שלא נתן לך כאשר נתן להם‪,‬‬
‫כטעם "אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים" (לעיל ד‪ ,‬יט) כאשר פירשתי (ויקרא יח כה)‪…‬‬
‫וטעם (והפירוש) "תמים תהיה עם ה' אלהיך" ‪ -‬שנייחד לבבנו אליו לבדו‪ ,‬ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת‬
‫כל עתיד‪ ,‬וממנו לבדו נדרוש העתידות‪ ,‬מנביאיו או מאנשי חסידיו רצוני לומר אורים ותומים‪ .‬ולא נדרוש מהוברי‬
‫שמים ולא מזולתם‪…‬‬
‫‪97‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬הכוהנים‬

‫‪ .3‬הפניה אל הנביא מונעת מרצון לגלות נסתרות ועתידות‪ .‬רצון זה מקבל מענה אצל הגויים בדמותם של מכשפים‬
‫וקוסמים‪ ,‬ובעם ישראל הוא נענה באמצעות הנביא‪ .‬עיין ברש"י על פסוק יג‪ ,‬וברמב"ן על פסוקים ט‪-‬יב‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מה דעת רש"י על המאמץ של אדם מישראל המנסה לגלות את העתידות ע"י נביא? וכיצד רש"י לומד זאת‪,‬‬
‫מפסוק יג (מבחינה תחבירית ‪ -‬כיצד הוא מפסק את הפסוק)?‬
‫ב‪ .‬לפי הרמב"ן האם יש לקוסמים ולמנחשים ודומיהם‪ ,‬כוחות אמיתיים לגלות את העתיד?‬
‫ג‪ .‬לפי הרמב"ן במה עדיף נביא ה' על קוסם ומנחש? מהי הסיבה שאין לפנות לקוסמים מנחשים ודומיהם‪ ,‬לפי‬
‫הרמב"ן?‬
‫ד‪ .‬לפי הרמב"ן מה השוני המהותי שבין עם ישראל לאומות העולם‪ ,‬שממנו נובע ההבדל בדרך גילוי העתידות?‬
‫ה‪ .‬מה דעת הרמב"ן‪ ,‬על המאמץ של אדם מישראל המנסה לגלות את העתידות ע"י נביא? ומה ההבדל העקרוני‬
‫בין הרמב"ן לבין רש"י ביחס לחקר העתיד‪.‬‬

‫מקור הסמכות של נביא‬
‫דברים יח‪ ,‬יד‬
‫אֹותם ֶׁאל ְמ ֹע ְננִים וְ ֶׁאל ק ְֹס ִמים י ְִשמָ עּו וְ ַא ָתה ל ֹא כֵּן נ ַָתן לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך‪:‬‬
‫יֹורש ָ‬
‫כִ י הַ גֹויִם הָ ֵּאלֶׁה אֲ שֶׁ ר ַא ָתה ֵּ‬
‫רש"י‬
‫לא כן נתן לך ה' אלהיך ‪ -‬לשמוע אל מעוננים ואל קוסמים‪ ,‬שהרי השרה שכינה על הנביאים ואורים ותומים‪.‬‬
‫‪ .4‬עיין בפסוק יד וברש"י‪ ,‬מה המקור הסמכות של הנביא‪ ,‬ומאילו מילים בפסוק ניתן ללמוד זאת?‬

‫דברים יח‪ ,‬טו‬
‫מנִי י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ֵּאלָיו ִת ְשמָ עּון‪:‬‬
‫נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ‬
‫רש"י‬
‫מקרבך מאחיך כמוני ‪ -‬כמו שאני מקרבך ‪ -‬מאחיך‪ ,‬יקים לך תחתי‪ ,‬וכן מנביא לנביא‪.‬‬
‫‪ o‬רשב"ם‬
‫נביא מקרבך מאחיך כמוני ‪ -‬שיצוה לך מצוות שבתורה ולא כנביא וחולם חלום שיאמר לך לעבוד ע"ז‪ .‬ומה שכתוב‬
‫"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (דברים לד י)‪ ,‬הרי פירושו כמו שמפרש "אשר ידעו ה' פנים אל פנים"‪ ,‬אבל להאמין‬
‫להקב"ה יהא כמותו ולדבר אמת מאתו‪ ,‬ולא כנביא הנותן לישראל אות ומופת לעבוד ע"ז‪.‬‬
‫‪ .5‬עיין בפסוק טו וברש"י ורשב"ם‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫מנִי י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך"‬
‫א‪ .‬מה היה קשה למפרשים בפסוק "נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ‬
‫ב‪ .‬כיצד עונים על שאלה זו רש"י ורשב"ם? במה דומה הנביא שיקום בעתיד למשה? (במה הוא ממשיך אותו ובמה לא)?‬

‫‪98‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬הכוהנים‬

‫‪ ‬הקושי בפרק יח‪ ,‬פסוקים טו‪-‬טז‬
‫דברים יח‬
‫מנִי‬
‫(טו) נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ‬
‫י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ֵּאלָיו‬
‫ִת ְשמָ עּון‪( :‬טז) כְ כֹל אֲ שֶׁ ר שָ ַאל ְָת‬
‫מֵּ עִ ם ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בְ ח ֵֹּרב בְ יֹום‬
‫הַ ָקהָ ל לֵּאמֹר ל ֹא אֹסֵּ ף ל ְִשמֹעַ ֶׁאת‬
‫קֹול ה' אֱ ֹלהָ י וְ ֶׁאת הָ ֵּאש הַ גְ ֹדלָה‬
‫הַ ז ֹאת ל ֹא ֶׁא ְר ֶׁאה עֹוד וְ ל ֹא‬
‫ָאמּות‪( :‬יז) וַי ֹאמֶׁ ר ה' ֵּאלָי‬
‫יטיבּו אֲ שֶׁ ר ִדבֵּ רּו‪( :‬יח) נָבִ יא‬
‫הֵּ ִ‬
‫ָא ִקים לָהֶׁ ם ִמ ֶׁק ֶׁרב אֲ חֵּ יהֶׁ ם כָמֹוָך‬
‫וְ נ ַָת ִתי ְדבָ ַרי בְ פִ יו וְ ִדבֶׁ ר אֲ לֵּיהֶׁ ם‬
‫ֵּאת כָל אֲ שֶׁ ר אֲ צַ ּוֶׁנּו‪:‬‬

‫דברים פרק ה‪ ,‬יט‪-‬כח‬
‫(יט) ֶׁאת הַ ְדבָ ִרים הָ ֵּאלֶׁה ִדבֶׁ ר ה' ֶׁאל כָל ְקהַ ְלכֶׁם בָ הָ ר ִמתֹוְך הָ ֵּאש הֶׁ עָ נָן וְ הָ ע ֲָרפֶׁל קֹול‬
‫גָדֹול וְ ל ֹא יָסָ ף ַויִכְ ְתבֵּ ם עַ ל ְשנֵּי ֻלחֹת אֲ בָ נִים ַוי ְִתנֵּם ֵּאלָי‪( :‬כ) ַוי ְִהי כְ שָ ְמ ֲעכֶׁם ֶׁאת הַ קֹול‬
‫כם‪( :‬כא)‬
‫ִמתֹוְך הַ חֹשֶׁ ְך וְ הָ הָ ר בֹעֵּ ר בָ ֵּאש ו ִַת ְק ְרבּון ֵּאלַי כָל ָראשֵּ י ִשבְ טֵּ יכֶׁם וְ זִ ְקנֵּי ֶׁ‬
‫ֹאמרּו הֵּ ן הֶׁ ְר ָאנּו ה' אֱ ֹלהֵּ ינּו ֶׁאת כְ בֹדֹו וְ ֶׁאת ג ְָדלֹו וְ ֶׁאת קֹלֹו שָ מַ עְ נּו ִמתֹוְך הָ ֵּאש הַ יֹום‬
‫וַת ְ‬
‫ֹלהים ֶׁאת הָ ָאדָ ם וָחָ י‪( :‬כב) וְ עַ ָתה לָמָ ה נָמּות כִ י ת ֹאכְ לֵּנּו הָ ֵּאש‬
‫הַ זֶׁה ָר ִאינּו כִ י יְדַ בֵּ ר אֱ ִ‬
‫הַ גְ ֹדלָה הַ ז ֹאת ִאם י ְֹספִ ים אֲ נ ְַחנּו ל ְִשמֹעַ ֶׁאת קֹול ה' אֱ ֹלהֵּ ינּו עֹוד וָמָ ְתנּו‪( :‬כג) כִ י ִמי כָל‬
‫ֹלהים חַ יִים ְמדַ בֵּ ר ִמתֹוְך הָ ֵּאש ָכמֹנּו ַוי ִֶׁחי‪( :‬כד) ְק ַּרב ַּא ָתה ּוׁשֲ מָ ע‬
‫בָ שָ ר אֲ שֶׁ ר שָ מַ ע קֹול אֱ ִ‬
‫ֵאת כָל אֲ ׁשֶ ר י ֹאמַּ ר ה' אֱ ֹלהֵ ינּו וְ ַּא ְת ְתדַּ בֵ ר ֵאלֵינּו ֵאת כָל אֲ ׁשֶ ר יְדַּ בֵ ר ה' אֱ ֹלהֵ ינּו ֵאלֶיָך‬
‫וְ ׁשָ מַּ עְ נּו וְ עָ ִׂשינּו‪( :‬כה) ַוי ְִשמַ ע ה' ֶׁאת קֹול ִדבְ ֵּריכֶׁם בְ דַ בֶׁ ְרכֶׁם ֵּאלָי וַי ֹאמֶׁ ר ה' ֵּאלַי שָ מַ עְ ִתי‬
‫יטיבּו כָל אֲ שֶׁ ר ִדבֵּ רּו‪( …‬כז) לְֵך אֱ מֹר לָהֶ ם‬
‫ֶׁאת קֹול ִדבְ ֵּרי הָ עָ ם הַ זֶׁה אֲ שֶׁ ר ִדבְ רּו ֵּאלֶׁיָך הֵּ ִ‬
‫ׁשּובּו ָלכֶם ל ְָאהֳ לֵיכֶם‪( :‬כח) וְ ַּא ָתה פֹה ֲעמֹד עִ מָ ִדי וַּאֲ דַּ בְ ָרה ֵאלֶיָך ֵאת כָל הַּ ִמצְ וָה‬
‫וְ הַּ חֻ ִקים וְ הַּ ִמ ְׁשפ ִָטים אֲ ׁשֶ ר ְתל ְַּמדֵ ם וְ עָ ׂשּו בָ ָא ֶרץ אֲ ׁשֶ ר ָאנֹכִ י נ ֵֹתן לָהֶ ם ל ְִר ְׁש ָתה‪:‬‬

‫‪ o‬רמב"ן‪ ,‬דברים יח‪,‬טז‬
‫ככל אשר שאלת וגו' ‪ -‬לא השלים הכתוב בכאן השאלה ששאלו‪ ,‬כי באמרם "לא אוסיף לשמוע את קול ה' " (טז) לא‬
‫יזכו לנביאים‪ ,‬אבל כאשר אמרו " ְק ַרב ַא ָתה ּושֲ מָ ע ֵּאת כָל אֲ שֶׁ ר י ֹאמַ ר ה' אֱ ֹלהֵּ ינּו וְ ַּא ְת ְתדַ בֵּ ר ֵּאלֵּינּו ֵּאת כָל אֲ שֶׁ ר יְדַ בֵּ ר‬
‫ה' אֱ ֹלהֵּ ינּו ֵּאלֶׁיָך וְ שָ מַ עְ נּו וְ עָ ִשינּו" (דברים ה כד)‪ ,‬אז קבלו להאמין בנביאיו ולשמוע ולעשות ככל אשר יצוה השם על ידם‬
‫(באמצעות הנביאים)‪.‬‬

‫ולכך אמר בכאן "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' " (טו) ‪ -‬ותאמין בו כאשר אתה מאמין בי‪ ,‬כי כן שאלת להיות‬
‫דברי השם עמכם על ידי ושתשמעו אלי‪ ,‬אם כן האמינו גם כן בשאר הנביאים הבאים אחרי‪ ,‬כי כמוני כמוהם‪ .‬וזה‬
‫טעם (הפרוש) "הטיבו אשר דברו" ‪ -‬להאמין בנביאי‪ ,‬וכן אעשה להם לדורותם‪.‬‬
‫ויתכן שהיתה שאלתם שם לדורות‪ ,‬וקבלתם שאמרו לשמוע ממשה באמרם " וְ ַּא ְת ְתדַ בֵּ ר ֵּאלֵּינּו וְ שָ מַ עְ נּו וְ עָ ִשינּו" גם כן‬
‫לדורות עולם‪ .‬ויהיה טעם (הפרוש) "וְ ַּא ְת" ‪ -‬כמו ואתה וכל נביא השם כמוך‪ ,‬כאשר פירשתי שם‪.‬‬
‫‪ .6‬בכדי להבין את דברי הרמב"ן ולענות של השאלות הבאות הנך חייב לעיין גם בדברים ה‪ ,‬יט‪-‬כח‪.‬‬
‫א‪ .‬עיין אצלנו בפסוקם טו‪-‬טז‪ ,‬איזה קושי בפסוקים מיישב הרמב"ן?‬
‫ב‪ .‬כיצד הפסוק בדברים ה' כד‪ ,‬שאליו מפנה הרמב"ן‪ ,‬פותר את הקושי? (רמז‪" :‬דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר")‪.‬‬
‫ג‪ .‬כיצד מפרש הרמב"ן את הביטוי הקשה "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה'"‪( .‬שים לב‪ ,‬זה הסבר נוסף לקושי שאליו‬
‫התייחסו רש"י ורשב"ם בשאלה ‪5‬א)‬

‫ד‪ .‬לפי הרמב"ן‪ ,‬מנין שואב הנביא את סמכותו?‬

‫‪99‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬הכוהנים‬

‫גבולות הסמכות של הנביא‬
‫דברים יח‬
‫(יח) נָבִ יא ָא ִקים לָהֶׁ ם ִמ ֶׁק ֶׁרב אֲ חֵּ יהֶׁ ם כָמֹוָך וְ נ ַָת ִתי ְדבָ ַרי בְ פִ יו וְ ִדבֶׁ ר אֲ לֵּיהֶׁ ם ֵּאת כָל אֲ שֶׁ ר אֲ צַ ּוֶׁנּו‪:‬‬
‫(יט) וְ הָ יָה הָ ִאיש אֲ שֶׁ ר ל ֹא י ְִשמַ ע ֶׁאל ְדבָ ַרי אֲ שֶׁ ר יְדַ בֵּ ר בִ ְש ִמי ָאנֹכִ י ֶׁא ְדרֹש מֵּ עִ מֹו‪:‬‬
‫ֹלהים אֲ חֵּ ִרים ּומֵּ ת הַ נָבִ יא הַ הּוא‪:‬‬
‫יתיו לְדַ בֵּ ר וַאֲ שֶׁ ר יְדַ בֵּ ר בְ שֵּ ם אֱ ִ‬
‫(כ) ַאְך הַ נָבִ יא אֲ שֶׁ ר יָזִ יד לְדַ בֵּ ר דָ בָ ר בִ ְש ִמי ֵּאת אֲ שֶׁ ר ל ֹא צִ ּוִ ִ‬
‫רש"י דברים יח‪ ,‬כ‬
‫אשר לא צויתיו לדבר ‪ -‬אבל צויתיו לחבירו‪.‬‬
‫ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ‪ -‬אפילו כיון את ההלכה‪ ,‬לאסור את האסור ולהתיר את המותר‪ .‬ומת ‪ -‬בחנק‪.‬‬
‫‪.7‬‬

‫בפסק כ' נאמר "ומת הנביא ההוא" מה הן שתי הרחבות שרש"י מוסף על הפשט הפסוק?‬

‫ביסוס בכתוב‬

‫רש"י דברים יח‪ ,‬כ‬
‫(‪ )1‬המתנבא מה שלא שמע‬
‫(כמו ‪ 400‬נביאים השקר ‪ -‬במל"א כב)‬

‫שלשה מיתתן בידי‬
‫אדם [בית דין]‬

‫יתיו לְ דַ בֵּ ר" (כ)‬
‫"הַ נָּבִ יא אֲ ֶׁשר ָּיזִיד לְ ַדבֵּ ר ָּדבָּ ר בִ ְש ִמי אֵּ ת אֲ ֶׁשר ֹלא ִצוִ ִ‬

‫(‪ )2‬ומה שלא נאמר לו ונאמר לחבירו‬
‫(לפי חז"ל זהו צדקיה בן כנענה)‬

‫(‪ )3‬והמתנבא בשם עבודה זרה‬
‫(‪ )1‬הכובש את נבואתו‬
‫אבל שלושה‬
‫מיתתן בידי שמים‬

‫(‪ )2‬והעובר על דברי נביא‬
‫(‪ )3‬והעובר על דברי עצמו‬

‫‪ .8‬עיין בפסוקים יט‪-‬כב וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מצא ראיה בכתוב להבחנה שעושה רש"י‪ ,‬בין אלו שלושת הראשונים שמיתתן בידי בית דין לבין שלושת‬
‫האחרונים אלו שמיתתן בידי שמים?‬
‫ב‪ .‬כתוב בטבלה את הביסוס בכתוב לכל מקרה ומקרה שמזכיר רש"י‪.‬‬

‫‪100‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬הכוהנים‬

‫מבחן הנבואה‬
‫דברים יח‬
‫יתיו לְדַּ בֵ ר‪…‬‬
‫(כ) ַאְך הַ נָבִ יא אֲ שֶׁ ר יָזִ יד לְדַּ בֵ ר דָ בָ ר בִ ְש ִמי ֵּאת אֲ שֶׁ ר ל ֹא צִ ּוִ ִ‬
‫(כא) וְ כִ י ת ֹאמַ ר בִ לְבָ בֶׁ ָך ֵּאיכָה נֵּדַ ע ֶׁאת הַּ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר ל ֹא ִדבְ רֹו ה'‪:‬‬
‫(כב) אֲ שֶׁ ר יְדַּ בֵ ר הַ נָבִ יא בְ שֵּ ם ה' וְ ל ֹא י ְִהיֶׁה הַּ דָ בָ ר וְ ל ֹא יָב ֹא הּוא הַּ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר ל ֹא ִדבְּרֹו ה' בְ זָדֹון ִדבְ רֹו הַ נָבִ יא ל ֹא ָתגּור ִממֶׁ נּו‪ :‬ס‬

‫רש"י דברים יח‪ ,‬כב‬
‫אשר ידבר הנביא ‪ -‬ויאמר דבר זה עתיד לבוא עליכם‪ ,‬ותראו‬
‫שלא יבא‪" ,‬הוא הדבר אשר לא דברו ה' " ‪ -‬והרוג אותו‪.‬‬
‫ואם תאמר (הוכחה) זו (טובה רק במקרה של) במתנבא על העתידות‪,‬‬
‫הרי (אבל איך נדע מקרה שהנביא לא מנבא את העתיד‪ ,‬אלא) שבא ואמר עשו‬
‫כך וכך (בניגוד למצוות התורה)‪ ,‬ומפי הקב"ה אני אומר? כבר נצטוו‬
‫(בדברים יג‪ ,‬ג‪-‬ד) שאם בא להדיחך מאחת מכל המצות לא תשמע‬
‫לו‪ ,‬אלא אם כן מומחה הוא לך שהוא צדיק גמור‪ ,‬כגון אליהו‬
‫בהר הכרמל שהקריב בבמה בשעת איסור הבמות כדי לגדור את‬
‫ישראל‪ .‬הכל לפי צורך השעה וסייג הפרצה‪ ,‬לכך נאמר "אליו‬
‫תשמעון"‪.‬‬

‫‪ o‬ספורנו דברים יח‪ ,‬כא‪-‬כב‬
‫(כא) איכה נדע את הדבר ‪ -‬כשיצוה לשעה איזו‬
‫מצוה‪ ,‬כגון‪ :‬אליהו בהר הכרמל (מלכים א יח) ויהושע‬
‫שהקיף יריחו בשבת (יהושע‪ ,‬ו) וצוה את הכהנים‬
‫לשאת את הארון בירדן (יהושע ג) ולעמוד שם עד‬
‫שיעברו כל העם‪.‬‬
‫(כב) ולא יהיה הדבר ‪ -‬כי אמנם לא תתחדש מצוה‬
‫אפילו לשעה להמון אם לא יהיה עמה איזה אות‬
‫כמו שהיה ביהושע בבקיעת הירדן (יהושע ג‪ ,‬טו‪-‬טז)‪,‬‬
‫ונפילת חומת יריחו (שם ו‪ ,‬כ)‪ ,‬ובאליהו ירידת האש‬
‫מן השמים (מלכים א יח‪ ,‬לח)‪.‬‬

‫‪ .9‬השווה בין הפירוש של רש"י לפירוש של הספורנו‪.‬‬
‫א‪ .‬לפי רש"י והספורנו מהי הדרך לזהות נביא שקר? מהו "מבחן הנבואה"? (שני מקרים)‬
‫ב‪ .‬לפי רש"י ולפי הספורנו מהו "הַּ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר ל ֹא ִדבְּרֹו ה'" (פסוק כא)?‬

‫‪ .10‬עיין ברש"י ובספורנו‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ )1( .‬לפי רש"י מתי יכול נביא לצוות בניגוד למצוות התורה? (שני תנאים)‬
‫(‪ )2‬מהי הדוגמא שרש"י מביא להוכיח זאת?‬
‫ב‪ )1( .‬לפי הספורנו מתי יכול נביא לצוות בניגוד למצוות התורה? (שני תנאים)‬
‫(‪ )2‬כתוב בלשונך את שלוש הדוגמאות שמביא הספורנו כדי להוכיח את דבריו‪.‬‬
‫והסבר מדוע בדוגמאות הללו‪ ,‬דבריהם ומעשיהם של הנביאים‪ ,‬היו נגד ההלכה‪.‬‬

‫‪101‬‬

‫מצוות ההנהגה ‪ -‬הכוהנים‬

‫הקשר רחב‪ :‬השוואה לירמיהו כ"ח‬
‫הקדמה ורקע היסטורי‪ :‬למרות הסימנים שנותנת התורה בדברים יח‪ ,‬סימנים שמטרתם לעזור לישראל לאבחן מיהו‬
‫"נביא אמת" ומיהו "נביא שקר"‪ ,‬מתברר שהדבר אינו פשוט כלל וכלל‪ .‬באמצעות פרק כח בירמיהו נלמד על הקושי‬
‫להבחין בין נביאי אמת לנביאי שקר‪ ,‬קושי העולה בסיפורי הנביאים ובנבואות עצמן‪.‬‬
‫הפרק עוסק בשלהי ימי בית ראשון בימיו של אחרון מלכי יהודה צדקיהו (שמלך בשנים ‪ )586-598‬שבסוף מלכותו‬
‫נחרב בית המקדש‪ .‬בתקופה זו נבוכדנאצר מלך בבל שולט על כל האזור ועל ארץ ישראל‪ .‬בפרקים הקודמים ירמיהו‬
‫מזהיר את צדקיהו‪ ,‬את יועציו ואת עמו שלא ימרדו בנבוכדנאצר‪ ,‬אלא שיקבלו את השעבוד‪ ,‬כי ה' מסר את השלטון‬
‫באזור לנבוכדנאצר‪ .‬ירמיהו אף מנבא שהעמים נידונו לעבוד לא את נבוכדנאצר בלבד אלא גם את בנו ואת בן בנו ‪-‬‬
‫שלושה דורות‪ .‬נגד ירמיהו קמו‪ ,‬בארץ ובבבל‪" ,‬נביאים" שעודדו את היהודים ואת שאר העמים להשתתף במרידה‪,‬‬
‫וניבאו להם שיצליחו במרידתם‪ .‬כדי לחזק את נבואתו ירמיהו עושה מעשה סימלי ‪ -‬הוא הולך בחוצות ירושלים‬
‫כשעול עשוי עץ על צווארו (רסן ‪ -‬רתמה שמחברים לצוואר של הבקר כדי שימשוך את המחרשה) וכך להפיץ את‬
‫המסר שבשלב הזה על עם ישראל לשאת את עול בבל ולא למרוד‪ .‬פרק כח‪ ,‬מציג עימות בין ירמיהו לבין חנניה בן‬
‫עזור‪ .‬חנניה תומך במרידה במלך בבל‪ ,‬ואילו ירמיה טוען שיש להיכנע לבבל‪.‬‬
‫קרא את פרק כח בירמיהו בעיון רב‪ ,‬ותוך כדי הקריאה נסה לחשוב על השאלות הבאות‪:‬‬
‫▪‬

‫האם חנניה בן עזור מודע להיותו נביא שקר‪ ,‬או שהוא מאמין כי הוא נביא אמת?‬

‫▪‬

‫האם העם רואה את חנניה כנביא שקר ואת ירמיהו כנביא אמת?‬

‫▪‬

‫לפי הדברים שנלמדו ביחידה זו‪ ,‬מדוע התקשה ירמיהו להחליט ביחס לחנניה בן עזור האם נבואתו נבואת אמת?‬

‫▪‬

‫האם ירמיהו עצמו משוכנע שדבריו של חנניה הם נבואת שקר? באיזה שלב הוא מגיע לוודאות זו?‬

‫▪‬

‫ציין מהן השאלות שצריך העם לשאול את עצמו ביחס לנביא כדי לקבוע אם הוא נביא אמת‪ .‬אילו שאל העם את‬
‫השאלות האלה ביחס לחנניה בן עזור‪ ,‬האם יכול היה לקבוע האם חנניה נביא אמת?‬

‫▪‬

‫באיזה מעשה סימלי‪ ,‬מסתייע חנניה כדי לשכנע את שומעיו בצדקת נבואתו‪ ,‬ובמה מסתייע ירמיהו?‬

‫‪ .11‬מהו "מבחן הנבואה" אותו מציג ירמיהו‪ ,‬ומה היחס בין דבריו לבין "מבחן הנבואה" בדברים י"ח?‬

‫‪ .12‬לאור הגדרת "מבחן הנבואה"‪ ,‬הסבר מדוע קשה לאבחן בזמן אמת‪ ,‬מיהו "נביא אמת" ומיהו "נביא שקר"?‬

‫סיכום היחידה‬
‫ראינו שמגמתו העיקרית של חומש דברים‪ :‬הכנה של העם לקראת השינויים העומדים בפניו עם הכניסה לארץ ישראל‬
‫והאתגרים הנגזרים מהם‪ .‬עם הכניסה לארץ מוסד המנהיגות עובר שינוי מהותי מהנהגה ניסית להנהגה טבעית‪,‬‬
‫מהנהגתו הכוללת של משה רבינו למנהיגות המתפצלת בין מוסדות הנהגה שונים‪.‬‬
‫•‬

‫באיזה אופן המצוות שלמדנו ביחידת מצוות ההנהגה מכוונות למימוש מגמה זו?‬

‫•‬

‫מה הקשר בין כל אחת מהמצוות שנלמדו ביחידה למגמתו של ספר דברים‪.‬‬

‫•‬

‫כיצד המצוות שלמדנו ביחידה זו מביאות לידי ביטוי באופן מעשי את הדרכתו של משה לעם ישראל‪.‬‬

‫‪102‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)