ספר דברים
שופט ,מלך ,כהן ונביא
פרשנות ומקורות נוספים
על פי תוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך
שאלונים 3( 2371יח"ל) 5( 2571 ,יח"ל)
מקראה
חומר לימודי המסומן עם – הוא ל 5-יחידות בלבד
חומר לימודי המסומן עם – הוא אינו כלול בחומר החובה ,והינו בגדר העמקה.
מצוות ההנהגה -מבוא
יחידה :מצוות ההנהגה
מבוא
מלך
שופטים
כוהנים
נביא
מבוא ליחידת ההנהגה
ההנהגה במדבר :משה " -איש האלוקים"
למדנו על ההשגחה הנסית של הקב"ה על עמו בארבעים שנות המדבר .משה ,מנהיגם של ישראל ,מתואר בחומש
ֹלקים" (דברים לג ,א) .אומר על כך
דברים כנציגה של אותה מנהיגות נסית" :וְ ז ֹאת הַ בְ ָרכָה אֲ שֶׁ ר בֵּ ַרְך משֶׁ ה ִאיׁש -הָ אֱ ִ
המדרש:
דברים רבה פרשה יא
א"ר תנחומא :אם "אלקים" למה "איש" ואם "איש" למה "אלקים"?…
דבר אחר :בשעה שעלה לרקיע איש ,ומהו 'איש' לפני המלאכים ,שכולן אש ,ובשעה שירד מן הרקיע 'אלקים'.
ִיראּו ִמגֶׁשֶׁ ת ֵּאלָיו" (שמות לד ,ל).
מנין? שכתובַ " :וי ְַרא ַאהֲ רֹן וְ כָל בְ נֵּי י ְִש ָר ֵּאל ֶׁאת מֹשֶׁ ה וְ ִהנֵּה ָק ַרן עֹור ָפנָיו ַוי ְ
דבר אחר :בשעה שעלה לרקיע ' -אלקים' ,כשם שאין המלאכים אוכלין ושותין אף הוא לא אוכל ולא שותה,
ְהי שָ ם עִ ם ה' ַא ְרבָ עִ ים יֹום וְ ַא ְרבָ עִ ים ַל ְילָה לֶׁחֶׁ ם ל ֹא ָאכַל ּומַ יִם ל ֹא שָ ָתה" (שמות לד ,כח).
מנין? שנאמרַ " :וי ִ
דבר אחר :מהו 'איש האלקים' .א"ר אבין מחציו ולמטה 'איש' מחציו ולמעלה ה'אלהים'.
.1לפי המדרש הכינוי של משה "איש האלוקים" מבטא את הפער שבין משה רבנו לבין כל בן אנוש ואת הייחודיות
שלו .כיצד המדרש מפרש את הסתירה בין הכינוי של משה כ"איש" לבין הכינוי שלו כ"אלקים"? (שלושה פירושים)
.2מלבד היות משה במדרגה שונה מכל אדם גם ההנהגה שלו הייתה ייחודית בכך שהוא ריכז תחתיו סמכויות שונות
של הנהגה .משה היה מנהיג רוחני ,מנהיג מדיני-צבאי ומנהיג משפטי גם יחד .הבא דוגמאות לכך שבמדבר משה
היה המנהיג של שלושה תחומי הנהגה.
א .משה כמנהיג רוחני
(נביא)
ב .משה כמנהיג מדיני-צבאי
(מלך)
ג .משה כמנהיג משפטי
(שופט)
ההנהגה בארץ ישראל -פיצול תפקידי ההנהגה
.3לעומת צורת ההנהגה של משה במדבר ,בארץ ישראל אמורה לקום צורת הנהגה שונה .פרט מי אמור לקבל את כל
אחד מתפקידי ההנהגה הבאים
א .הנהגה רוחנית
ב .הנהגה מדינית-צבאית
ג .הנהגה משפטית
76
מצוות ההנהגה -מבוא
במדבר רוכזו רבים מתפקידי ההנהגה בידי משה המתווך בין ה' לבין העם .עם הכניסה לארץ מצטווה עם ישראל על
"הפרדת רשויות".
מתוך מאמרו של הרב תמיר גרנות "מערכת המצוות של ספר דברים"
…ספרי שמות ובמדבר אינם אדישים להלכות מדינה וציבור .הם מתארים את התנהלותו של עם ישראל במדבר
ומציירים מודל של שלטון .ממבט ראשון זהו שלטון שבראשו נביא -מלך -משה רבנו .הפרדת הרשויות שספר דברים
מדבר עליה ,בין נבואה למלכות ובין שתיהן למשפט וכהונה ,אינה קיימת במדבר .משה הוא הנביא ,השופט ,המנהיג
המדיני והמנהיג הרוחני גם יחד .אלא שלאמיתו של דבר ,משה רבנו אינו שולט מכוחו ומעצמו .התורה מתארת שלטון
אלוקי מוחלט ,שמשה רבנו הוא המוציא אותו אל הפועל .משמעותו של שלטון כזה היא שכל התנהגות שלילית של
העם זוכה ל'טיפול' ישיר של הקב"ה.
…דוגמא בולטת לכך היא העובדה שסוגיות משפטיות קשות -כמו ,לדוגמא ,שאלות המקושש ,המקלל ,בנות צלפחד
והטמאים בפסח -מופנות אל הערכאה הגבוהה ביותר ,הלא היא הקב"ה בכבודו ובעצמו .כאשר ה' שולט בעמו באופן
ישיר ,ללא תיווך ,אין משמעות לכל רשות שלטונית אחרת .ה' נלחם ,ה' שופט וה' מעניש .ייחודה של נבואת משה
אינו רק בקבלת התורה ובמעמדו של משה ,אלא גם במבנה השלטוני שנהג בימיו .כיוון שמשה הוא נאמן ביתו של ה',
וה' מדבר עמו כדבר איש אל רעהו ,לכן יכול משה להנהיג את העם כשליח ה' ממש ,ואין עוד צורך בשום מערכת
מתווכת.
.4עיין בדברים שכתב הרב תמיר גרנות ,וענה על השאלות:
א .מה מאפיין את הנהגתו של משה רבינו ובמה היא שונה מן ההנהגה שעומדת להיות בארץ ישראל?
ב .מהי העוצמה המאפיינת את הנהגת משה? מה גרם לכך שתפקידי ההנהגה במדבר התרכזו באדם אחד?
ג .ראינו את מאפייני תקופת המדבר מול מאפייני חיי עם ישראל בארצו; על פי הבנתך ,מדוע משה איש האלוקים
לא מממשיך להנהיג את העם בארץ ישראל (התעלם מן הטעם שמשה חטא בחטא במי מריבה)?
לקראת לימוד מצוות ההנהגה בחומש דברים
מצוות ההנהגה בספר דברים מרוכזות בעיקר בחטיבה אחת :פרקים טז-יח (תחילת פרשת שופטים)
חוקי השופטים
חוקי המלך
חוקי הכוהנים והלויים
חוקי הנביא
(טז ,יח-כ; יז ,ח-יג)
(יז ,יד-כ)
(יח ,א-ח)
(יח ,ט-כב)
להלן נעסוק במוסדות אלו .נלמד היטב את הפסוקים ,נעיין בפרשנות ונברר מתוכה מה משמעות המעבר מהנהגת
משה להנהגה בארץ ישראל ,מהן הסמכויות המוקנות למנהיגים ,ובאילו מצבים התורה גם תוחמת את סמכותם.
בעוד שהנהגתו של משה 'איש האלוקים' התאימה להנהגת המדבר ,חומש דברים מתאר את רשויות ההנהגה
הנדרשות למציאות של חיי עם ישראל בארצו.
•
מהם האתגרים הניצבים בפני המנהיגות העתידית?
•
מהן הסכנות הצפויות לה?
77
מצוות ההנהגה -שופטים
יחידה :מצוות ההנהגה
שופטים
מבוא
כוהנים
מלך
נביא
שופטים
השוואה בין מצוות השופטים בספר דברים ,בפרק טז לבין פרק יז
דברים יז
דברים טז
(ח)
(יח)
(יט)
( כ)
שֹפְ ִטים וְ ש ְֹט ִרים ִת ֶׁתן לְָך בְ כָל ְשעָ ֶׁריָך אֲ שֶׁ ר
ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך ל ְִשבָ טֶׁ יָך וְ שָ פְ טּו ֶׁאת
הָ עָ ם ִמ ְשפַט צֶׁ דֶׁ ק:
ל ֹא ַתטֶׁ ה ִמ ְשפָט ל ֹא ַתכִ יר ָפנִים וְ ל ֹא ִת ַקח
שֹחַ ד כִ י הַ שֹחַ ד יְעַ ּוֵּר עֵּ ינֵּי חֲ כ ִָמים וִ יסַ לֵּף
יקם:
ִדבְ ֵּרי צַ ִד ִ
צֶׁ דֶׁ ק צֶׁ דֶׁ ק ִת ְרדֹף לְמַ עַ ן ִת ְחיֶׁה וְ י ַָר ְש ָת ֶׁאת
הָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך:
(ט )
(י)
(יא)
(יב)
(יג)
כִ י ִי ָפלֵּא ִמ ְמָך דָ בָ ר ל ִַמ ְשפָט בֵּ ין דָ ם לְדָ ם בֵּ ין ִדין ל ְִדין ּובֵּ ין ֶׁנגַע ָל ֶׁנגַע
ִית ֶׁאל הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בֹו:
ִדבְ ֵּרי ִריבֹת בִ ְשעָ ֶׁריָך וְ ַק ְמ ָת וְ עָ ל ָ
שפֵּט אֲ שֶׁ ר י ְִהיֶׁה בַ י ִָמים הָ הֵּ ם
את ֶׁאל הַ כֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם וְ ֶׁאל הַ ֹ
ּובָ ָ
וְ דָ ַר ְש ָת וְ ִהגִ ידּו לְָך ֵּאת ְדבַ ר הַ ִמ ְשפָט:
ית עַ ל פִ י הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר יַגִ ידּו לְָך ִמן הַ מָ קֹום הַ הּוא אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה'
וְ עָ ִש ָ
וְ שָ מַ ְר ָת ַלעֲשֹות כְ כֹל אֲ שֶׁ ר יֹורּוָך:
ֹאמרּו לְָך ַתעֲשֶׁ ה
תֹורה אֲ שֶׁ ר יֹורּוָך וְ עַ ל הַ ִמ ְשפָט אֲ שֶׁ ר י ְ
עַ ל פִ י הַ ָ
ּושמ ֹאל:
ל ֹא ָתסּור ִמן הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר יַגִ ידּו לְָך י ִָמין ְ
וְ הָ ִאיש אֲ שֶׁ ר ַיעֲשֶׁ ה בְ זָדֹון
שפֵּט
לְבִ ל ְִתי ְשמֹעַ ֶׁאל הַ כֹהֵּ ן הָ עֹמֵּ ד לְשָ ֶׁרת שָ ם ֶׁאת ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך אֹו ֶׁאל הַ ֹ
ּומֵּ ת הָ ִאיש הַ הּוא ּובִ עַ ְר ָת הָ ָרע ִמי ְִש ָר ֵּאל:
וְ כָל הָ עָ ם י ְִש ְמעּו וְ י ִָראּו וְ ל ֹא יְזִ ידּון עֹוד :ס
.1המצווה להקים מערכת משפט בארץ ישראל נזכרת בספר דברים בשתי פרשיות ,האחת בפרק טז והשנייה בפרק
יז .מה ההבדל העיקרי בין שתי הפרשיות?
שופטים -בית דין קטן (טז ,יח-כ)
דברים טז ,יח
שֹפְ ִטים וְ ש ְֹט ִרים ִת ֶׁתן לְָך בְ כָל ְשעָ ֶׁריָך אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך ל ְִשבָ טֶׁ יָך וְ שָ פְ טּו ֶׁאת הָ עָ ם ִמ ְשפַט צֶׁ דֶׁ ק:
רש"י
שופטים ושוטרים -שופטים ,דיינים הפוסקים את הדין.
ושוטרים ,הרודין את העם אחר מצוותם .שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט.
.2לפי רש"י ,מה תפקיד של ה"שופטים" ,ומה התפקיד של ה"שוטרים"?
78
מצוות ההנהגה -שופטים
דברים טז ,יח
שֹפְ ִטים וְ ש ְֹט ִרים ִת ֶׁתן לְָך בְ כָל ְשעָ ֶׁריָך אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך ל ְִשבָ טֶׁ יָך וְ שָ פְ טּו ֶׁאת הָ עָ ם ִמ ְשפַט צֶׁ דֶׁ ק:
אבן עזרא ,דברים טז ,יח
רש"י ,דברים טז ,יח
ושפטו את העם משפט צדק -מנה דיינין מומחים ושפטו את העם משפט צדק -שב אל השופטים.
וצדיקים לשפוט צדק.
.3עיין בפסוק יח ובפירושים של רש" והאב"ע ,וענה:
א .לפי רש"י והאב"ע ,למי מופנה הציווי "ושפטו את העם משפט צדק"? וכתוב בלשונך מהו הציווי לפי כל פירוש.
ב .איזה פירוש טוב יותר מבחינה תחבירית? נמק
דברים טז ,יט
יקם:
ל ֹא ַתטֶׁ ה ִמ ְשפָט ל ֹא ַתכִ יר ָפנִים וְ ל ֹא ִת ַקח שֹחַ ד כִ י הַ שֹחַ ד יְעַ ּוֵּר עֵּ ינֵּי חֲ כ ִָמים וִ יסַ לֵּף ִדבְ ֵּרי צַ ִד ִ
אב"ע
לא תטה משפט -עם כל אחד מהשופטים ידבר.
רש"י
לא תטה משפט -כמשמעו.
ולא תכיר פנים -אף בשעת הטענות .אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה ,אחד עומד ואחד יושב .לפי שכשרואה
שהדיין מכבד את חברו מסתתמין טענותיו.
ולא תקח שחד -אפילו לשפוט צדק .כי השחד יעור -משקבל שחד ממנו אי אפשר שלא יטה את לבו אצלו להפוך
בזכותו .דברי צדיקים -דברים המצודקים ,משפטי אמת.
.4עיין בפסוק יט ובדברי האב"ע ורש"י ,וענה:
א .לפי האב"ע ורש"י ,למי מופנה הציווי "לא תטה משפט"? האם יש ביניהם מחלוקת בעניין הזה?
ב .מדוע האב"ע ,הביא פירוש שהוא מובן מאליו למילים "לא תטה משפט"? (רמז :מה הקושי הדקדוקי שהביא אותו לכך)
ג .לפי רש"י ,מה ההבדל בין הציווי "ל ֹא ַתטֶׁ ה ִמ ְשפָט" לבין "ל ֹא ַתכִ יר ָפנִים"? ומה הטעם לציווי "ל ֹא ַתכִ יר ָפנִים"?
ד .לפי רש"י ,מה הדין שמחדשת התורה באיסור "וְ ל ֹא ִת ַקח שֹחַ ד" הרי כבר בתחילת הפסוק נאמר שאסור לדיין
להטות את הדין? ומה הטעם לדין זה?
79
מצוות ההנהגה -שופטים
דברים טז ,כ
צֶׁ דֶׁ ק צֶׁ דֶׁ ק ִת ְרדֹף לְמַ עַ ן ִת ְחיֶׁה וְ י ַָר ְש ָת ֶׁאת הָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך:
אב"ע
צדק צדק תרדוף -עם בעלי הריב ידבר ,וטעם שני פעמים :לדבר צדק שירויח בו או יפסיד ,או פעם אחר פעם כל ימי
היותך ,או לחיזוק.
רש"י
צדק צדק תרדוף -הלך אחר בית דין יפה.
למען תחייה וירשת -כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן:
.5עיין בפסוק כ ,ובדברי רש"י והאב"ע ,וענה:
א .לפי האב"ע ורש"י ,למי מופנה הציווי "צדק צדק תרדוף"? האם יש ביניהם מחלוקת בעניין הזה?
ב .מדוע גם רש"י וגם האב"ע פירושו שהציווי "צדק צדק תרדוף" אינו מופה לשופטים?
ג .לפי האב"ע ,הסבר בלשונך את שלושת הטעמים לכפילות "צדק צדק?"…
ד .לפי רש"י ,הסבר בלשונך את הביטוי המעשי של הציווי "צדק צדק תרדוף".
ה .לפי רש"י ,בזכות מי ובזכות מה ,נזכה לשכר "לְמַ עַ ן ִת ְחיֶׁה וְ י ַָר ְש ָת ֶׁאת הָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לָך".
סיכום
.6א .למי מפנה התורה את הציוויים הבאים (לממני הדיינים ,לדיינים או לבעל הדין).
הציווי
"שֹפְ ִטים וְ ש ְֹט ִרים ִת ֶׁתן לְָך"
רש"י
(יח)
"וְ שָ פְ טּו ֶׁאת הָ עָ ם ִמ ְשפַט צֶׁ דֶׁ ק"
"ל ֹא ַתטֶׁ ה ִמ ְשפָט"
ראב"ע
(יח)
(יט)
"צֶׁ דֶׁ ק צֶׁ דֶׁ ק ִת ְרדֹף" (כ)
ב .מה המשמעות שבפסוקים הללו יש פנייה לשלושה גורמים :לממני הדיינים ,לדיינים ולבעל הדין?
שופטים -בית הדין הגדול וזקן ממרא (יז ,ח-יג)
דברים יז
(ח) כִ י ִי ָפלֵּא ִמ ְמָך דָ בָ ר ל ִַמ ְשפָט בֵּ ין דָ ם לְדָ ם בֵּ ין ִדין ל ְִדין ּובֵּ ין ֶׁנגַע ָל ֶׁנגַע ִדבְ ֵּרי ִריבֹת בִ ְשעָ ֶׁריָך
ִית ֶׁאל הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בֹו:
וְ ַק ְמ ָת וְ עָ ל ָ
שפֵּט אֲ שֶׁ ר י ְִהיֶׁה בַ י ִָמים הָ הֵּ ם וְ דָ ַר ְש ָת וְ ִהגִ ידּו לְָך ֵּאת ְדבַ ר הַ ִמ ְשפָט:
את ֶׁאל הַ כֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם וְ ֶׁאל הַ ֹ
(ט) ּובָ ָ
ית עַ ל פִ י הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר יַגִ ידּו לְָך ִמן הַ מָ קֹום הַ הּוא אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' וְ שָ מַ ְר ָת ַלעֲשֹות כְ כֹל אֲ שֶׁ ר יֹורּוָך:
(י) וְ עָ ִש ָ
ּושמ ֹאל:
ֹאמרּו לְָך ַתעֲשֶׁ ה ל ֹא ָתסּור ִמן הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר יַגִ ידּו לְָך י ִָמין ְ
תֹורה אֲ שֶׁ ר יֹורּוָך וְ עַ ל הַ ִמ ְשפָט אֲ שֶׁ ר י ְ
(יא) עַ ל פִ י הַ ָ
שפֵּט
(יב) וְ הָ ִאיש אֲ שֶׁ ר ַיעֲשֶׁ ה בְ זָדֹון לְבִ ל ְִתי ְשמֹעַ ֶׁאל הַ כֹהֵּ ן הָ עֹמֵּ ד לְשָ ֶׁרת שָ ם ֶׁאת ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך אֹו ֶׁאל הַ ֹ
ּומֵּ ת הָ ִאיש הַ הּוא ּובִ עַ ְר ָת הָ ָרע ִמי ְִש ָר ֵּאל:
(יג) וְ כָל הָ עָ ם י ְִש ְמעּו וְ י ִָראּו וְ ל ֹא יְזִ ידּון עֹוד :ס
העם נידרש כאן להבנה חדשה ,כי התורה באמת נמסרה ממקורה האלוקי לידי החכמים ,וכי ההישמעות לדבריהם
היא היא שתאפשר את קיומה של התורה לאורך הדורות .הפסוקים מראים זאת בכך שהם מרחיבים ומעצימים את
הסמכות הטוטאלית של בית הדין הגדול.
80
מצוות ההנהגה -שופטים
ההליך השיפוטי במדבר לעומת ההליך השיפוטי בארץ ישראל
ההליך השיפוטי במדבר
ההליך השיפוטי בארץ ישראל
דברים יז ,ח-ט
שמות יח ,כה-כו (ע"פ עצת יתרו)
ַ …ויִבְ חַ ר מֹשֶׁ ה ַאנְשֵּ י חַ יִל ִמכָל י ְִש ָר ֵּאל ַוי ִֵּתן א ָֹתם כִ י ִי ָפלֵּא ִמ ְמָך דָ בָ ר ל ִַמ ְשפָט בֵּ ין דָ ם לְדָ ם בֵּ ין ִדין ל ְִדין
ִית ֶׁאל
אשים עַ ל הָ עָ ם שָ ֵּרי אֲ לָפִ ים שָ ֵּרי מֵּ אֹות שָ ֵּרי חֲ ִמ ִשים ּובֵּ ין ֶׁנגַע ָל ֶׁנגַע ִדבְ ֵּרי ִריבֹת בִ ְשעָ ֶׁריָך וְ ַק ְמ ָת וְ עָ ל ָ
ָר ִ
את ֶׁאל הַ כֹהֲ נִים
וְ שָ ֵּרי עֲשָ רֹת :וְ שָ פְ טּו ֶׁאת הָ עָ ם בְ כָל עֵּ ת ֶׁאת הַ דָ בָ ר הַ ָקשֶׁ ה הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בֹוּ :ובָ ָ
שפֵּט אֲ שֶׁ ר י ְִהיֶׁה בַ י ִָמים הָ הֵּ ם וְ דָ ַר ְש ָת
הַ לְוִ יִם וְ ֶׁאל הַ ֹ
יְבִ יאּון ֶׁאל מֹשֶׁ ה וְ כָל הַ דָ בָ ר הַ ָקטֹן י ְִשפּוטּו הֵּ ם:
וְ ִהגִ ידּו לְָך ֵּאת ְדבַ ר הַ ִמ ְשפָט:
הפסוקים מתארים תהליך היררכי ,בו הדברים הקשים מובאים
למשה .במספר מקומות בתורה אנו לומדים על מצבים בהם
נתעלמה הלכה ממשה רבנו .הדרך בה לומד משה את ההלכה היא
בנבואה .מספר דוגמאות לכך:
▪
המקלל (ויקרא כד ,י-יד)
▪
פסח שני (במדבר ט ,ה-יא)
▪
המקושש (במדבר טו ,לב-לו)
▪
בנות צלפחד (במדבר כז ,א-ח)
.7עיין בטבלה ,וענה:
א .מה היה המבנה של מערכת המשפט במדבר? ומה היה תפקידו של משה?
ב .מה עשו בתקופת המדבר במקרה שמשה לא ידע לפתור שאלה הלכתית ומשפטית קשה .הבא דוגמא אחת
ג .מה ההבדל המעשי בין דרכי פתרון לשאלות הלכתיות ושיפוטיות קשות במדבר ,לבין פתרון לשאלות אלו בא"י?
ד .מה הסיבה להבדל?
.8במדבר הפתרון לשאלות הלכתיות והשיפוטיות היו מאת משה -מאת נביא ה' ,כלומר תשובות ישירות מאת ה',
לעומת זאת בארץ ישראל הנבואה אינה מספקת יותר תשובות לשאלות הלכתיות או שיפוטיות (הדבר אף אסור
מבחינה הלכתית) ,מצב זה יכול ליצור תחושה מוטעית שהפתרונות הניתנים בארץ ישראל ע"י בית הדין הגדול
אינם מאת ה' אלא פתרונות אנושיים .עיין בדברים יז ח-ט ,והסבר כיצד התורה ,נתנה מענה לתחושה זו .הוכח
את תשובתך בכתוב.
חתימת נבואת משה
ויקרא כז ,לד
ֵּאלֶׁה הַ ִמצְ ֹות אֲ שֶׁ ר צִ ּוָה ה' ֶׁאת מֹשֶׁ ה ֶׁאל בְ נֵּי י ְִש ָר ֵּאל בְ הַ ר ִסינָי:
ספרא בחוקותי ג
אלה המצוות -שאין נביא רשאי לחדש עוד דבר מעתה.
.9לפי הספרא ,מה ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואות של כל הנביאים שבאו אחריו?
81
מצוות ההנהגה -שופטים
נושאים שבהם דן בית הדין הגדול
דברים יז ,ח
כִ י ִי ָפלֵּא ִמ ְמָך דָ בָ ר ל ִַמ ְשפָט בֵּ ין דָ ם לְדָ ם בֵּ ין ִדין ל ְִדין ּובֵּ ין ֶׁנגַע ָל ֶׁנגַע ִדבְ ֵּרי ִריבֹת בִ ְשעָ ֶׁריָך
ִית ֶׁאל הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בֹו:
וְ ַק ְמ ָת וְ עָ ל ָ
רש"י
כי יפלא -כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה ,שהדבר נבדל ומכוסה ממך.
בין דם לדם -בין דם טמא לדם טהור.
בין דין לדין -בין דין זכאי לדין חייב.
בין נגע לנגע -בין נגע טמא לנגע טהור.
דברי ריבות -שיהיו חכמי העיר חולקים בדבר ,זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה.
.10עיין בפסוק ח' ובדברי רש"י ,וענה:
א .באילו תחומים דן בית הדין הגדול בירושלים שיושב בירושלים -בבית המקדש?
ב .מה הם שני המצבים שבהם מגיעים לדיון בבית הדין הגדול בירושלים? בסס את תשובתך על הכתוב.
סמכות השופט
דברים יז ,ט
שפֵּט אֲ שֶׁ ר י ְִהיֶׁה בַ י ִָמים הָ הֵּ ם וְ דָ ַר ְש ָת וְ ִהגִ ידּו לְָך ֵּאת ְדבַ ר הַ ִמ ְשפָט:
את ֶׁאל הַ כֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם וְ ֶׁאל הַ ֹ
ּובָ ָ
רש"י
ואל השופט אשר יהיה בימים ההם -ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו אתה צריך לשמוע לו .אין לך אלא שופט
שבימיך.
בבלי ראש השנה כ"ה ע"ב
כשלשה חמּורי עולם.
"משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו" ,שקל הכתוב שלשה קלי
לומר לך ירובעל (גדעון) בדורו כמשה בדורו ,בְ דַ ן (שמשון -ע"פ חז"ל) בדורו כאהרן בדורו ,יפתח בדורו כשמואל בדורו.
ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים.
ואומר "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז ,ט),
וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו?
הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו,
שנִים הָ יּו טֹובִ ים מֵּ ֵּאלֶׁה " (קהלת ז ,י).
"אל ת ֹאמַ ר מֶׁ ה הָ יָה? שֶׁ הַ י ִָמים הָ ִרא ֹ
ואומרַ :
עולם (גדעון ,שמשון ויפתח)1
במדבר היווה משה סמכות שיפוטית ,ובשלב מאוחר יותר -ערכאה שיפוטית עליונה .הציווי למנות שופטים ולהישמע
לשופטים משמעותו הפקדת התורה ,כולל סמכויות הפסיקה ליחיד ולציבור ,בידיים אנושיות( ,תוך מודעות לכך שלא
בכל דור יקומו חכמים ברמה הגבוהה ביותר ,ועדיין -מצווה להישמע להם).
.11מה מוסיפות המילים "אשר יהיה בימים ההם" (ט') -המובנות מאליהן לכאורה? איזו מחשבה מוטעית באה
התורה לעקור ע"י תוספת מילים אילו? (היעזר גם בדברי הגמרא במסכת ראש השנה).
איְבֵּ יכֶׁם ִמסָ בִ יב ו ֵַּת ְשבּו בֶׁ טַ ח".
מּואל ַויַצֵּ ל ֶׁא ְתכֶׁם ִמיַד ֹ
1שמואל א פרק יב ,יאַ " :וי ְִשלַח ה' ֶׁאת יְרֻ בַּ עַּ ל וְ ֶׁאת בְ דָ ן וְ ֶׁאת יִפְ ָתח וְ ֶׁאת ְׁש ֵ
82
מצוות ההנהגה -שופטים
מחויבות לקבלת הפסיקה של בית הדין בגדול
דברים יז
ית עַ ל פִ י הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר יַגִ ידּו לְָך ִמן הַ מָ קֹום הַ הּוא אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' וְ שָ מַ ְר ָת ַלעֲשֹות כְ כֹל אֲ שֶׁ ר יֹורּוָך:
(י) וְ עָ ִש ָ
ּושמ ֹאל:
ֹאמרּו לְָך ַתעֲשֶׁ ה ל ֹא ָתסּור ִמן הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר יַגִ ידּו לְָך י ִָמין ְ
תֹורה אֲ שֶׁ ר יֹורּוָך וְ עַ ל הַ ִמ ְשפָט אֲ שֶׁ ר י ְ
(יא) עַ ל פִ י הַ ָ
רמב"ם ,הלכות ממרים פרק א הלכה א
בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה ,והם עמודי ההוראה ,ומהם חוק ומשפט יוצא לכל ישראל ועליהן
הבטיחה תורה שנאמר "על פי התורה אשר יורוך" -זו מצות עשה .וכל המאמין במשה רבנו ובתורתו חייב לסמוך
מעשה הדת עליהן ולישען עליהן.
רש"י דברים יז ,יא
ימין ושמאל -אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין ,וכל שכן שאומר לך על ימין -ימין ועל
שמאל -שמאל.
רמב"ן דברים יז ,יא
והצורך במצוה הזאת גדול מאד ,כי התורה נתנה לנו בכתב ,וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים
(המתחדשים במהלך הדורות) ,והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות .וחתך (פסק) לנו הכתוב הדין ,שנשמע לבית
דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה ,בין שקבלו פירושו עד מפי עד
ומשה מפי הגבורה ,או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה ,כי על הדעת שלהם הוא נותן להם התורה ,אפילו
יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל.
וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין ,כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו,
לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול.
.12הרמב"ן מפרש את דברי רש"י ,ומנמק את הצורך בציות לבית הדין הגדול גם כשהאדם בטוח שהם טועים.
א .מהו הנימוק הפרקטי?
ב .מהו הנימוק המהותי?
רמב"ן דברים יז ,יא
ימין ושמאל -אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין ,לשון רש"י .וענינו ,אפילו תחשוב
בלבך שהם טועים ,והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך ,תעשה כמצותם ,ואל תאמר איך אוכל
החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה?
אבל תאמר :כך צוה אותי האדון (הקב"ה) המצוה על המצוות ,שאעשה בכל מצוותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו
(בית דין הגדול) במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם (ע"פ הבנתם) נתן לי התורה אפילו יטעו ,וזה כענין רבי יהושע עם
ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה א).
.13מהו הנימוק ההלכתי ,לשאלה מדוע יש צורך בציות לבית הדין הגדול גם כשהאדם בטוח שהם טועים?
83
מצוות ההנהגה -שופטים
.14לפניך שני קטעי פרשנות (רמב"ן וספר החינוך) ,איזה קטע מתאים יותר לנימוק הפרקטי ,ואיזה קטע מתאים יותר
לנימוק המהותי?
רמב"ן שמות כא ,ו
"והגישו אדניו אל האלהים" -לב"ד …ואמר ר"א כי נקראו השופטים 'אלהים' -בעבור שהם מקיימי משפטי האלהים
בארץ ולדעתי יאמר הכתוב " …עד האלהים יבא דבר שניהם" (שמות כב ח) ,לרמוז כי האלהים יהיה עמהם בדבר
המשפט ,הוא יצדיק והוא ירשיע וזהו שאמר "אשר ירשיעון אלהים( "…שם) וכן אמר הכתוב "אלהים נצב בעדת אל
בקרב אלהים ישפוט" (תהלים פב א) ,כלומר בקרב עדת אלהים ישפוט ,כי האלהים הוא השופט …אלא בשעה שהדיין
יושב ודן באמת ,כביכול מניח הקב"ה שמי השמים ומשרה שכינתו בצדו ,שנאמר (שופטים ב יח) "כי הקים ה' להם
שופטים והיה ה' עם השופט".
ספר החינוך ,מצוה תצ"ו
כלומר ,שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים ,2אין ראוי לנו לחלוק עליהם ,אבל (עדיף ש(נעשה כטעותם ,וטוב
לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד ,ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו ,שבזה יהיה חורבן
הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי.
זקן ממרא
דברים יז
שפֵּט
(יב) וְ הָ ִאיש אֲ שֶׁ ר ַיעֲשֶׁ ה בְ זָדֹון לְבִ ל ְִתי ְשמֹעַ ֶׁאל הַ כֹהֵּ ן הָ עֹמֵּ ד לְשָ ֶׁרת שָ ם ֶׁאת ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך אֹו ֶׁאל הַ ֹ
ּומֵּ ת הָ ִאיש הַ הּוא ּובִ עַ ְר ָת הָ ָרע ִמי ְִש ָר ֵּאל:
(יג) וְ כָל הָ עָ ם י ְִש ְמעּו וְ י ִָראּו וְ ל ֹא יְזִ ידּון עֹוד :ס
רבנו בחיי
והאיש אשר יעשה בזדון :והוא חכם מחכמי ישראל שירצה לחלוק עם ב"ד הגדול ועשה הוראה לעצמו (פסק הלכה
לאחרים ע"פ דעתו) שלא כדעת הב"ד הגדול בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ,הוא הנקרא "זקן ממרא" והוא חייב מיתה.
ומת האיש ההוא .ימיתוהו בית דין.
.15עיין בפסוק יב ובדברי רבינו בחיי ,וענה:
א .מיהו "האיש אשר יעשה בזדון" (מה ההגדרה של "זקן ממרא")?
ב .באילו הלכות הוא חלק?
ג .מדוע עונשו כה חמור?
עונשו של הזקן ממרא
רש"י דברים יז ,יג
וכל העם ישמעו -מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל.
.16רש"י אומר שממתינים עם עונשו של ה"זקן ממרא" וממיתים אותו ברגל ,מדוע?
2העמקה :האם יכול להיות שבית הדין הגדול טועה? פשוט שכן ,הרי יש קורבן הנקרא "פר העלם דבר של ציבור" שהוא דוגמה לאחריות של בית דין הגדול .הפר מכפר על
טעות בהלכה של בית הדין הגדול ,כאשר הורה לעם ישראל הלכה לא נכונה ,והעם חטאו .במקרה כזה הקורבן מוקרב על ידי חכמי בית הדין עצמו ,ולא על ידי החוטאים
שעשו עבירה בעקבות הוראת בית הדין.
84
מצוות ההנהגה -מצוות המלך
יחידה :מצוות ההנהגה
מבוא
שופטים
מלך
כוהנים
נביא
מצוות המלך (פרק יז ,פסוקים יד-כ)
דברים יז
(יד) כִ י ָתב ֹא ֶׁאל הָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך וִ ִיר ְש ָתה וְ יָשַ בְ ָתה בָ ה וְ ָאמַ ְר ָת ָא ִשימָ ה עָ לַי מֶׁ לְֶׁך כְ כָל הַ גֹויִם אֲ שֶׁ ר ְסבִ יב ָֹתי:
(טו) שֹום ָת ִשים עָ לֶׁיָך מֶׁ לְֶׁך אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בֹו ִמ ֶׁק ֶׁרב ַאחֶׁ יָך ָת ִשים עָ לֶׁיָך מֶׁ לְֶׁך
ל ֹא תּוכַל ל ֵָּתת עָ לֶׁיָך ִאיש נָכְ ִרי אֲ שֶׁ ר ל ֹא ָא ִחיָך הּוא:
סּוסים וְ ל ֹא י ִָשיב ֶׁאת הָ עָ ם ִמצְ ַריְמָ ה לְמַ עַ ן הַ ְרבֹות סּוס
(טז) ַרק ל ֹא י ְַרבֶׁ ה לֹו ִ
וַה' ָאמַ ר ָלכֶׁם ל ֹא ת ִֹספּון לָשּוב בַ דֶׁ ֶׁרְך הַ זֶׁה עֹוד:
(יז) וְ ל ֹא י ְַרבֶׁ ה לֹו נ ִָשים וְ ל ֹא יָסּור לְבָ בֹו וְ כֶׁסֶׁ ף וְ זָהָ ב ל ֹא י ְַרבֶׁ ה לֹו ְמאֹד:
תֹורה הַ ז ֹאת עַ ל סֵּ פֶׁר ִמלִפְ נֵּי הַ כֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם:
(יח) וְ הָ יָה כְ ִשבְ תֹו עַ ל כִ סֵּ א מַ ְמלַכְ תֹו וְ כ ַָתב לֹו ֶׁאת ִמ ְשנֵּה הַ ָ
(יט) וְ הָ י ְָתה עִ מֹו וְ ָק ָרא בֹו כָל יְמֵּ י חַ יָיו
תֹורה הַ ז ֹאת וְ ֶׁאת הַ חֻ ִקים הָ ֵּאלֶׁה ַל ֲעש ָֹתם:
לְמַ עַ ן ִילְמַ ד ְלי ְִר ָאה ֶׁאת ה' אֱ ֹלהָ יו ל ְִשמֹר ֶׁאת כָל ִדבְ ֵּרי הַ ָ
ּושמ ֹאול
(כ) לְבִ ל ְִתי רּום לְבָ בֹו מֵּ ֶׁאחָ יו ּולְבִ ל ְִתי סּור ִמן הַ ִמצְ וָה י ִָמין ְ
לְמַ עַ ן יַאֲ ִריְך י ִָמים עַ ל מַ ְמלַכְ תֹו הּוא ּובָ נָיו בְ ֶׁק ֶׁרב י ְִש ָר ֵּאל :ס
מבוא
תפקידי השופט והנביא הם המשך תפקידיו המובהקים של משה -משה מוגדר בתורה כשופט וכנביא .בהשוואה
לאלו ,תפקיד המלך הוא תפקיד מנהיגות חדש לגמרי .אמנם משה היה מנהיגו של העם ,מנהיגות שנבעה מהיותו
השופט והנביא ,מהיותו שליח ה' ,אך בשום מקום בפשט הכתובים לא הוגדר כמלך.3
תפקיד השופט ותפקיד הנביא ,הם תפקידים שמייצגים את דבר ה' .לכן דאגת התורה היא רק שאכן מדובר בשליח
נאמן .לעומתם ,תפקיד המלך הוא תפקיד של שלטון ,שלטון האדם ,ובמובן הזה הוא יכול להיות הניגוד הגדול ביותר
לשלטונו של הקב"ה על עם ישראל .כך אנו לומדים מדברי ה' אל שמואל "לא אותך מאסו ."…לכן ,פרשיית המלך
סובבת כולה על ההגבלות שימנעו את שיגעון הגדלות של המלך ,שיציג את עצמו כאלטרנטיבה לשלטונו של ה' ,כפי
שאנו מוצאים רבות אצל המלכים בתנ"ך ומחוצה לו.
פרשת המלך בספר דברים הוא נקודת בירור מובהקת של המעבר מהנהגה ניסית -במדבר ,להנהגה טבעית -בא"י.
נקודה זו מתקשרת לרעיון שלמדנו במבוא ליחידה .הרעיון הוא :כמו שבא"י העם נדרש ,לדאוג בכוחות עצמו לפרנסה
ע"י עבודה בשדה ובעיר ,לדאוג לעצמו לביטחון -להקים צבא ,ולפתור בעצמו בעיות משפטיות -הלכתיות ,ע"פ בית
הדין הגדול בירושלים ,כלומר להתנהל בדרך טבעית ,כך גם העם נדרש בא"י להקים שלטון שמתנהל בדרכי הטבע -
שלטון אנושי .היות שבימים ההם צורת השלטון הטבעית והאנושית (המקובלת בעולם) ,הייתה מלוכה ,לכן עליהם
למנות מלך בשר ודם.
3
העמקה :למעט הפסוקַ " :וי ְִהי בִ ישֻ רּון מֶ לְֶך בְ ִה ְת ַאסֵּ ף ָראשֵּ י עָ ם י ַַחד ִשבְ טֵּ י י ְִש ָר ֵּאל" (דברים לג ה) ,שלפי האבן עזרא שם ,הכוונה למשה" :מלך -הוא
משה ששמעו ראשי עם התורה מפורשת מפיו והטעם כי הוא היה כמלך".
85
מצוות ההנהגה -מצוות המלך
מצוות מינוי מלך חובה או רשות?
בבלי סנהדרין כ ע"ב
רבי יהודה אומר :שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ :להעמיד להם מלך ,4ולהכרית זרעו של עמלק ,5ולבנות
להם בית הבחירה .6
רבי נהוראי אומר :לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן שנאמר" :וְ ָאמַ ְר ָת ָא ִשימָ ה עָ לַי מֶׁ לְֶׁך כְ כָל הַ גֹויִם אֲ שֶׁ ר
ֹתי" [כלומר רק בגלל התלונה (התרעומת) של העם שתיאמר בעתיד ה' מסכים בדיעבד למינוי של מלך].
ְסבִ יב ָ
.1מה הן שתי הדעות המובאות בגמרא בעניין מינוי מלך?
.2על אילו מילים בכתוב אפשר לבסס ,כל אחת מהדעות הללו? בסס ונמק.
רמב"ן דברים יז ,יד
ואמרת אשימה עלי מלך -על דעת רבותינו (ספרי ראה סז ,סנהדרין כ ב) כמו ואמור "אשימה עלי מלך" .והיא מצות עשה
שיחייב אותנו לומר כן אחר ירושה וישיבה ,כלשון "ועשית מעקה לגגך" (להלן כב ח) ,וזולתם .והזכיר "ואמרת" ,כי
מצוה שיבואו לפני הכהנים הלוים ואל השופט ויאמרו להם :רצוננו שנשים עלינו מלך.
ולפי דעתי עוד ,שגם זה מרמיזותיו על העתידות ,שכן היה כששאלו להם את שאול אמרו לשמואל (ש"א ח ה) "שימה
לנו מלך לשפטנו ככל הגוים" ,וכן כתוב (שם ,פסוק כ) "והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו" וגו' ,כי מה טעם
שתאמר התורה במצוה "ככל הגוים אשר סביבותי" ,ואין ישראל ראויים ללמד מהם ולא לקנא בעושי עולה?! אבל
זה רמז לענין שיהיה ,ולכך באה הפרשה בלשון הבינוני (ולא בציווי) ,כאשר פירשתי כבר (לעיל ד כה).
.3עיין בדברי הרמב"ן ,וענה:
א .לפי חז"ל ("דעת רבותינו") והרמב"ן ,מצוות מינוי מלך ההיא חובה או רשות?
ב .לפי הרמב"ן ,איזו הלכה נלמדה מהמילים" "ואמרת אשימה עלי מלך"?
ג .מה הקושי שמעלה הרמב"ן על המילים":וְ ָאמַ ְר ָת ָא ִשימָ ה עָ לַי מֶׁ לְֶׁך כְ כָל הַּ ּגֹויִם אֲ ׁשֶ ר ְסבִ יב ָֹתי"?
וכיצד הרמב"ן מיישב את הקושי?
4
"כִ י ָתב ֹא ֶׁאל ָה ָא ֶׁרץ …וִ ִיר ְׁש ָתה וְ יָׁשַּ בְ ָתה בָ ה[ …רק אז] שֹום ָת ִשים עָ לֶׁיָך מֶׁ לְֶׁך" (דברים יז ,יד -טו).
5
ֹלהיָך נ ֵֹּתן לְָך נַּחֲ לָה ל ְִר ְׁש ָתה [רק אז] ִת ְמ ֶׁחה ֶׁאת ֵּזכֶׁר עֲמָ לֵּק ִמ ַת ַחת ַהשָ מָ יִם" (דברים כה ,יט).
איְבֶׁ יָך ִמסָ בִ יב בָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֶׁ
ֹלהיָך לְָך ִמכָל ֹ
ִיח ה' אֱ ֶׁ
"וְ הָ יָה בְ ָהנ ַ
את שָ מָ הַ …ועֲבַ ְר ֶׁתם ֶׁאת ַהי ְַרדֵּ ן וִ יׁשַּ בְ ֶתם בָ ָא ֶרץ[ …רק אז] וְ הָ יָה
ֹלהיכֶׁם ִמכָל ִשבְ טֵּ יכֶׁם לָשּום ֶׁאת ְשמֹו שָ ם ל ְִשכְ נֹו ִת ְד ְרשּו ּובָ ָ
" 6כִ י ִאם ֶׁאל ַהמָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ ַחר ה' אֱ ֵּ
ֹלהיכֶׁם בֹו לְשַ כֵּן ְשמֹו שָ ם" (דברים יב ,ה-יא).
הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ ַחר ה' אֱ ֵּ
86
מצוות ההנהגה -מצוות המלך
oספורנו דברים יז ,יד
"אשימה עלי מלך ככל הגוים" -שתהיה המלכות לו ולזרעו ,לא כענין השופטים שהיה השופט מולך הוא בלבד ,אבל
לא זרעו אחריו .ועל מנוי שופט למלך בזה האופן נצטוו בביאתם לארץ (ע"י משה) ,כאמרו" :ולא תהיה עדת ה' כצאן
אשר אין להם רועה" (במדבר כז ,יז) .אמנם שיהיה כמלכי הגויים מחזיק במלכות הוא וזרעו נמאס אצל האל יתברך.
אבל צוה שכאשר יקשו ערפם להעמיד להם מלך בזה האופן( ,שגם זרעו ימלוך אחריו) לא יבחרו אלא אדם כשר שיבחר בו
ה' (פסוק טו) ,ולא יעביר ישראל על דת ,ושלא יהיה איש נכרי ,אף על פי שיהיה אדם כשר ,ואף על פי שיהיה גבור ואיש
מלחמה.
וכאשר חטאו בשאלת המלך שימלוך הוא וזרעו "ככל הגוים" (שמואל-א ח ,ה) ,היה העונש עליהם בתקלות הקורות להמון
בשביל המלך ,כאמרו" :וצעקתם ביום ההוא מפני מלככם אשר בחרתם לכם ,ולא יענה ה' אתכם ביום ההוא" (שמואל-
א ,ח ,יח) ,וכאמרו" :אתן לך מלך באפי ,ואקח בעברתי" (הושע יג ,יא).
והיה הרשות במנוי המלך כמו שהיה הרשות ביפת תואר ,אשר רמז שסופו לשנאתה ולהוליד ממנה בן סורר ומורה,
כמו שקרא לדוד בדבר אבשלום (שנשא את מעכה בת תלמי מלך גשור שהייתה בת יפת תואר ויצא ממנו אבשלום).
.4עיין בדברי הספורנו ,וענה לפיו:
א .האם מצוות מינוי מלך הוא חובה או רשות?
ב .מה ההבדל העיקרי בין הנהגה של שופט לבין הנהגה של מלך?
ג .מהי ההנהגה הרצויה לפי התורה? ומהי ההוכחה שהספורנו מביא ממשה?
ד .מדוע התורה מאפשרת הנהגה של מלך? ומה הם התנאים של התורה כדי שתקום הנהגה כזו?
ה .מה הדמיון שמוצא הספורנו ,בסוף דבריו ,בין מצוות "יפת תואר" למצוות "מינוי מלך"? (שני דברים)
ו .מדוע הנהגת השופט עדיפה בעיני ה' ,ומדוע העם בימי שמואל מעדיף הנהגה על ידי מלך?
.5
עיין שוב בדברי הרמב"ן והספורנו :כיצד כל אחד מהן מבאר את האמירה של העם "אשימה עלי מלך ככל הגוים"?
שאלת סיכום -מינוי מלך חובה או רשות?
.6ראינו ארבע דעות העוסקות בשאלה -האם מינוי מלך היא חובה או רשות.
מיין את ארבעת הדעות לשתי קבוצות ומה הביסוס של כל שיטה בכתוב.
מינוי מלך
חובה
רשות
שם החכם
הביסוס בכתוב
87
מצוות ההנהגה -מצוות המלך
מצוֹות "לא תעשה" החלות על המלך ותכליתן
רש"י דברים יז ,טז-יז
(טז) לא ירבה לו סוסים -אלא כדי מרכבתו ,שלא ישיב את העם מצרימה ,שהסוסים באים משם .כמה שנאמר
בשלמה" :ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה" (מלכים א' י כט).
(יז) ולא ירבה לו נשים -אלא שמונה עשרה ,שמצינו שהיו לו לדוד שש נשים ,ונאמר לו" :ואם מעט ואוסיפה לך כהנה
וכהנה" (שמואל ב' יב ח).
וכסף וזהב לא ירבה לו מאד -אלא כדי ליתן לאכסניא (לפרנס משרתיו ואורחיו) [נ"א:לאפסניא] (לפרנס חייליו).
.7עיין בפסוקים טז-יז וברש"י על פסוקים אלו ופרט :מהן שלוש מצוות "לא תעשה" החלות על המלך?
.8מתי המלך עובר על כל אחד מהאיסורים הללו?
רמב"ן דברים יז ,טז
לא ירבה לו סוסים -אלא כדי מרכבתו כדי שלא ישיב את העם מצרימה ,שהסוסים באים משם ,שנאמר (מ"א י ,כט)
"ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה" -לשון רש"י.
והוקשה לי בזה ,כי אמרו בירושלמי בסוף סנהדרין (סוף פ"י)" :לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לסחורה
לפרקמטיא ולכבוש הארץ" ,ואם ישלח המלך ויקנה משם הסוסים והרכב ,סחורה היא זו -ומותר.
ויתכן שדרך הכתוב ,כי הזהיר לא ירבה לו סוסים אפילו מארצו ,ומארץ שנער או בדרך סחורה המותרת ,שלא יבטח
על רכבו כי רב ועל פרשיו כי עצמו מאוד ,אבל יהיה מבטחו בשם אלהיו .ואחר כך הזהיר על המלך שלא ישיב את
העם מצרימה…
סּוסים וְ ל ֹא י ִָשיב ֶׁאת הָ עָ ם ִמצְ ַריְמָ ה" עיין בדברי רש"י ורמב"ן ,וענה:
.9בפסוק טז ,נאמר " ַרק ל ֹא י ְַרבֶׁ ה לֹו ִ
א .מחק את המילים המיותרות בטבלה הבאה ,והשלם את החסר.
לפי רש"י
לפי רמב"ן
בפסוק טז יש:
שני איסורים /איסור אחד
בפסוק טז יש:
שני איסורים /איסור אחד
שהוא/שהם_______________________________ :
שהוא/שהם_______________________________ :
"ולא ישיב את העם מצרימה" הוא:
טעם לאיסור ריבוי הסוסים /איסור העומד בפני עצמו
"ולא ישיב את העם מצרימה" הוא:
טעם לאיסור ריבוי הסוסים /איסור העומד בפני עצמו
מה הטעם לאיסור "לא ירבה לו סוסים"?
מה הטעם לאיסור "לא ירבה לו סוסים"?
______________________________________
______________________________________
______________________________________
______________________________________
מנין אסור להרבות סוסים?
מנין אסור להרבות סוסים?
_______________________________________
_______________________________________
ב .מה מקשה הרמב"ן על רש"י?
88
מצוות ההנהגה -מצוות המלך
מצוות "העשה" החלה על המלך ותכליתה
דברים יז
תֹורה הַ ז ֹאת עַ ל סֵּ פֶׁר ִמלִפְ נֵּי הַ כֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם:
(יח) וְ הָ יָה כְ ִשבְ תֹו עַ ל כִ סֵּ א מַ ְמלַכְ תֹו וְ כ ַָתב לֹו ֶׁאת ִמ ְשנֵּה הַ ָ
(יט) וְ הָ י ְָתה עִ מֹו וְ ָק ָרא בֹו כָל יְמֵּ י חַ יָיו
תֹורה הַ ז ֹאת וְ ֶׁאת הַ חֻ ִקים הָ ֵּאלֶׁה ַל ֲעש ָֹתם:
לְמַ עַ ן ִילְמַ ד ְלי ְִר ָאה ֶׁאת ה' אֱ ֹלהָ יו ל ְִשמֹר ֶׁאת כָל ִדבְ ֵּרי הַ ָ
ּושמ ֹאול
(כ) לְבִ ל ְִתי רּום לְבָ בֹו מֵּ ֶׁאחָ יו ּולְבִ ל ְִתי סּור ִמן הַ ִמצְ וָה י ִָמין ְ
לְמַ עַ ן יַאֲ ִריְך י ִָמים עַ ל מַ ְמלַכְ תֹו הּוא ּובָ נָיו בְ ֶׁק ֶׁרב י ְִש ָר ֵּאל :ס
.10עיין בפסוקים יח-כ ,וענה:
א .מהי מצוות ה"עשה" המיוחדת החלה על המלך?
ב .לפי התורה ,ומה הן שתי המטרות של מצווה זו?
ג .על פי הכתוב בפסוק כ' ,מה תהיה התוצאה של שמירת המצוות המוטלות על המלך?
רש"י דברים יז
(יח) את משנה התורה -שתי ספרי תורה.
אחת שהיא מונחת בבית גנזיו .ואחת שנכנסת ויוצאת עמו…
(כ) ולבלתי סור מן המצוה -אפילו מצוה קלה של נביא.
למען יאריך ימים [על ממלכתו] -מכלל הן אתה שומע לאו .וכן מצינו בשאול שאמר לו שמואל" :שבעת ימים תוחֵּ ל
עד בואי אליך להעלות עולות" (שמואל א' י ,ח) וכתיב "ויוחֶׁ ל שבעת ימים" (שמואל א' יג ,ח) ולא שמר הבטחתו לשמור כל היום,
ולא הספיק להעלות העולה עד שבא שמואל ואמר לו "נסכלת לא שמרת …ועתה ממלכתך לא תקום" (שם יג ז -יד) .הא
למדת ,שבשביל מצוה קלה של נביא נענש.
.11עיין ברש"י ,וענה:
א .הסבר את הביטוי "מכלל הן אתה שומע לאו".
ב .מה מפרש רש"י בעזרת ביטוי זה? ומה הראיה שהוא מביא משאול המלך?
רמב"ן ,דברים יז ,כ
לבלתי רום לבבו מאחיו -נרמז בכאן בתורה איסור הגאות (גאוה) ,כי הכתוב ימנע את המלך מגאות ורוממות הלב ,וכל
שכן האחרים שאינן ראויים לכך ,כי בראוי (למלך) להתרומם ולהתגדל ,יזהירנו להיות לבבו שפל ככל אחיו הקטנים
ממנו.
כי הגאוה מדה מגונה ונמאסת אצל האלהים אפילו במלך ,כי לה' לבדו הגדולה והרוממות ,ולו לבדו התהלה ובו
יתהלל האדם .כעניין המבואר על יד המלך שלמה "תועבת השם כל גבה לב" (משלי טז ה) ,וכתיב "כי אם בזאת יתהלל
המתהלל השכל וידוע אותי" (ירמיה ט כג) וגו'.
.12עיין בפסוק כ' ובדברי הרמב"ן ,וענה
א .איסור הגאווה -נאמר כאן על מלך ,הרמב"ן לומד מכאן קל וחומר שכל כל אדם צריך להתרחק מן הגאוה.
הסבר את הקל וחומר.
ב .הסבר מדוע צריך להזהיר במיוחד את המלך להימנע מגאווה?
89
מצוות ההנהגה -מצוות המלך
רמב"ם ,הלכות מלכים ,פרק ב' הלכה ו'
כדרך שחלק לו הכתוב הכבוד הגדול ,וחייב הכל בכבודו ,כך ציווהו להיות לבו בקרבו שפל וחלל ,שנאמר" :ולבי חלל
בקרבי" ,ולא ינהג גסות לב בישראל יתר מדאי ,שנאמר" :לבלתי רום לבבו מאחיו" ,ויהיה חונן ומרחם לקטנים
וגדולים ,ויצא ויבא בחפציהם ובטובתם ,ויחוס על כבוד קטן שבקטנים ,וכשמדבר אל כל הקהל בלשון רבים ידבר
רכות ,שנאמר" :שמעוני אחי ועמי" …לעולם יתנהג בענווה יתירה …ויסבול טרחם ומשאם ותלונותם וקצפם כאשר
ישא האומן את היונק .רועה קראו הכתוב" :לרעות ביעקב עמו" ,ודרכו של רועה מפורש בקבלה" :כרועה עדרו ירעה,
בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא".
.13כיצד באה לידי ביטוי שפלות הרוח של המלך? (ציין שישה דברים)
oהקשר רחב :בתנ"ך
בתחילת לימוד הנושא שלנו "מצוות מינוי מלך" ראינו את המחלוקת בחז"ל ובמפרשים ,האם מינוי מלך היא מצווה
או רשות .מחלוקת זו נושקת לשאלה :איזו שיטת הנהגה רצויה יותר ע"פ התורה -הנהגת ישירה של ה' או הנהגה
ע"י מלך? שאלה זו עולה גם בהקשר של כמה פרקים בתנ"ך.
.14עיין במקרות הבאים וסכם בקצרה (במשפט אחד) מהו הקשר שבו נידון העניין שלנו ,ואיזו תשובה כל אחד
מהמקורות הללו מציע לשאלה העקרונית איזו הנהגה רצויה יותר -הנהגת ה' או הנהגת מלך?
עליך להכיר את המקורות הבאים ברמת בקיאות.
א .שופטים ח' ,כב-כג
ב .שמ"א ח' ,ד-ח
ג .מלכים א ג ,ה-יד
ד .רשות :תהילים ע"ב
סיכום
.15שינויים רבים אמורים לחול על עם ישראל עם עזיבתם את המדבר וכניסתם לארץ ישראל.
לאור הדברים שלמדנו במבוא ,ענה:
א .איזו שינוי משמעותי אמור לעבור עם ישראל בתחום המנהיג-השליט עם כניסתו לארץ?
ב .מדוע המעבר מחיי מדבר לחיים בארץ ישראל מביא איתו שינוי גם בעניין המנהיג?
90
מצוות ההנהגה -כוהנים
יחידה :מצוות ההנהגה
מבוא
שופטים
מלך
כוהנים
נביא
כוהנים -דיניהם ותפקידם בארץ (פרק יח ,א-ח)
דברים יח
(א) ל ֹא י ְִהיֶׁה ַלכֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם כָל שֵּ בֶׁ ט לֵּוִ י חֵּ לֶׁק וְ נַחֲ לָה עִ ם י ְִש ָר ֵּאל ִאשֵּ י ה' וְ נַחֲ לָתֹו י ֹאכֵּלּון:
(ב) וְ נַחֲ לָה ל ֹא י ְִהיֶׁה לֹו בְ ֶׁק ֶׁרב ֶׁאחָ יו ה' הּוא נַחֲ לָתֹו כַאֲ שֶׁ ר ִדבֶׁ ר לֹו :ס
(ג) וְ זֶׁה י ְִהיֶׁה ִמ ְשפַט הַ כֹהֲ נִים מֵּ ֵּאת הָ עָ ם מֵּ ֵּאת זֹבְ חֵּ י הַ זֶׁבַ ח ִאם שֹור ִאם שֶׁ ה וְ נ ַָתן ַלכֹהֵּ ן הַ זְ רֹעַ וְ הַ לְחָ ַייִם וְ הַ ֵּקבָ ה:
אשית גֵּז צ ֹאנְָך ִת ֶׁתן לֹו:
אשית ְד ָגנְָך ִתיר ְֹשָך וְ יִצְ הָ ֶׁרָך וְ ֵּר ִ
(ד) ֵּר ִ
(ה) כִ י בֹו בָ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ִמכָל ְשבָ טֶׁ יָך ַל ֲעמֹד לְשָ ֵּרת בְ שֵּ ם ה' הּוא ּובָ נָיו כָל הַ י ִָמים :ס
(ו) וְ כִ י יָב ֹא הַ לֵּוִ י מֵּ ַאחַ ד ְשעָ ֶׁריָך ִמכָל י ְִש ָר ֵּאל אֲ שֶׁ ר הּוא גָר שָ ם ּובָ א בְ כָל ַאּוַת נַפְ שֹו ֶׁאל הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה':
(ז) וְ שֵּ ֵּרת בְ שֵּ ם ה' אֱ ֹלהָ יו כְ כָל ֶׁאחָ יו הַ לְוִ יִם הָ ע ְֹמ ִדים שָ ם לִפְ נֵּי ה':
(ח) חֵּ לֶׁק כְ חֵּ לֶׁק י ֹאכֵּלּו לְבַ ד ִמ ְמכ ָָריו עַ ל הָ ָאבֹות :ס
מבוא
מעמד הכהונה הוא צלע נוספת בהנהגה ,אולם יש להבחין בינו לבין שלוש הצלעות האחרות :מלך ,שופט ,נביא.
שלושה תפקידים אלו מולאו על ידי משה רבנו במדבר ,ועם הכניסה לארץ התורה מצווה על העברתן לידיים אנושיות,
ומדריכה כיצד לעשות זאת.
לעומתם ,הכהונה לא נכללה בין תפקידיו של משה .בתקופת המדבר פעלו אהרן ובניו ככוהנים ,והתפקיד מועבר
באופן אוטומטי לבניהם .לכן עלינו לבחון ,האם גם הכהונה עוברת שינוי בין המדבר לארץ ישראל ,ואם כן -האם
השינוי דומה לשינויים הקודמים שתיארנו ,מהנהגה ניסית להנהגה טבעית או שמדובר כאן בשינוי מסוג אחר.
הפסוקים עצמם (יח ,א-ב) מצביעים על כך שהכוהנים לא אמורים לעבור את התהליך המיועד לעם כולו -היקשרות
לאדמה ולפרנסה ,שנאמר:
"ל ֹא י ְִהיֶׁה ַלכֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם כָל שֵּ בֶׁ ט לֵּוִ י חֵּ לֶׁק וְ נַחֲ לָה עִ ם י ְִש ָר ֵּאל
ִאשֵּ י ה' וְ נַחֲ לָתֹו י ֹאכֵּלּון.
וְ נַּחֲ לָה ל ֹא י ְִהיֶה ּלֹו בְ ֶק ֶרב ֶאחָ יו
ה' הּוא נַחֲ לָתֹו כַאֲ שֶׁ ר ִדבֶׁ ר לֹו"
לאור מה שלמדנו במבוא לספר דברים ,האם אורח חייהם של הכוהנים דומה יותר לחיי עם ישראל במדבר ,או
לחייהם בארץ ישראל? מה עשוי להיות ההסבר לכך?
91
מצוות ההנהגה -כוהנים
"ה' הּוא נַּחֲ לָתֹו"
דברים יח
(א) ל ֹא י ְִהיֶׁה ַלכֹהֲ נִים הַ לְוִ יִם כָל שֵּ בֶׁ ט לֵּוִ י חֵּ לֶׁק וְ נַחֲ לָה עִ ם י ְִש ָר ֵּאל ִאשֵּ י ה' וְ נַחֲ לָתֹו י ֹאכֵּלּון:
(ב) וְ נַחֲ לָה ל ֹא י ְִהיֶׁה לֹו בְ ֶׁק ֶׁרב ֶׁאחָ יו ה' הּוא נַּחֲ לָתֹו כַאֲ שֶׁ ר ִדבֶׁ ר לֹו :ס
.1המושג "הכוהנים הלויים" הנזכר בפסוק א' פירושו הכוהנים משבט לוי .הוכח מהפסוק עצמו שאכן מדובר
בכוהנים בלבד ולא בלויים שאינם כוהנים?
חלק -בביזה.
ונחלה -בארץ.
אשי ה' " -קדשי המקדש" [נ"א :קדשי קדשים].
ונחלתו -אלו "קדשי הגבול" (למשל) תרומות ומעשרות .אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו.
.2עיין בפסוקים א-ב וברש"י על פסוק א ,וענה:
א .איזו מתנת כהונה ניתנת לכהן במקדש ("קודשי מקדש") ואיזו ניתנת לכהן מחוץ למקדש -בכל הארץ ("קודשי
גבול") נזכרים בפסוקים א-ב?
ב .בפסוקים א-ב מוזכרת המילה "נחלה" ארבע פעמים .מה משמעותה של מילה זו בכל פעם ,היעזר רש"י?
ג .כיצד מנמקת התורה כאן את העדר נחלה לכוהנים?
מתנות כהונה
דברים יח
(ג) וְ זֶׁה י ְִהיֶׁה ִמ ְשפַט הַ כֹהֲ נִים מֵּ ֵּאת הָ עָ ם מֵּ ֵּאת זֹבְ חֵּ י הַ זֶׁבַ ח ִאם שֹור ִאם שֶׁ ה וְ נ ַָתן ַלכֹהֵּ ן הַ זְ רֹעַ וְ הַ לְחָ ַייִם וְ הַ ֵּקבָ ה:
אשית גֵּז צ ֹאנְָך ִת ֶׁתן לֹו:
אשית ְד ָגנְָך ִתיר ְֹשָך וְ יִצְ הָ ֶׁרָך וְ ֵּר ִ
(ד) ֵּר ִ
(ה) כִ י בֹו בָ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ִמכָל ְשבָ טֶׁ יָך ַל ֲעמֹד לְשָ ֵּרת בְ שֵּ ם ה' הּוא ּובָ נָיו כָל הַ י ִָמים :ס
.3כתוב בלשונך ,מה הן שלוש מתנות הכהונה שהתורה מונה שניתנות לכהן מחוץ למקדש (כ"קודשי גבול")?
92
מצוות ההנהגה -כוהנים
סדר עבודת הכהנים בבית המקדש
דברים יח
(ו) וְ כִ י יָב ֹא הַ לֵּוִ י מֵּ ַאחַ ד ְשעָ ֶׁריָך ִמכָל י ְִש ָר ֵּאל אֲ שֶׁ ר הּוא גָר שָ ם ּובָ א בְ כָל ַאּוַת נַפְ שֹו ֶׁאל הַ מָ קֹום אֲ שֶׁ ר יִבְ חַ ר ה':
(ז) וְ שֵּ ֵּרת בְ שֵּ ם ה' אֱ ֹלהָ יו כְ כָל ֶׁאחָ יו הַ לְוִ יִם הָ ע ְֹמ ִדים שָ ם לִפְ נֵּי ה':
(ח) חֵּ לֶׁק כְ חֵּ לֶׁק י ֹאכֵּלּו לְבַ ד ִמ ְמכ ָָריו עַ ל הָ ָאבֹות :ס
רש"י ,דברים יח ,ו-ז
ובא בכל אות נפשו וגו' ושרת -למד על הכהן שבא ומקריב קרבנות נדבתו או חובתו ואפילו במשמר שאינו שלו.
דבר אחר :עוד למד על הכהנים הבאים לרגל שמקריבין במשמר ועובדין בקרבנות הבאות מחמת הרגל ,כגון מוספי
הרגל ,ואף על פי שאין המשמר שלהם.
ביאור מושג ברש"י
משמר/משמרות :הכוהנים שתפקידם לעבוד בבית המקדש היו מחולקים לקבוצות שנקראות "משמרות" .כל משמר
עבד בתורו שבוע אחד .בשבוע עבודתם היו אנשי המשמר עושים את כל עבודות המקדש וכל "מתנות הכהונה" היו
ניתנות להם.
.4עיין בפסוקים ו-ח וברש"י על פסוקים ו-ז ,וענה:
מה הן שתי ההזדמנויות שמותר לכהן לעבוד בהקרבת קורבנות ולקבל "מתנות כהונה" וזאת כשהוא שמגיע
למקדש לא בזמן המשמר שלו?
תפקידם של הכוהנים בארץ ישראל
כדי להבין מהו האור ששופך חומש דברים על מקומם של הכהנים בהנהגה ,בנוסף לידוע לנו מחומשים קודמים ,נחפש
את התפקידים הנוספים של הכוהנים ,בהם פגשנו בנושאים קודמים או שנפגוש בהמשך.
.5א .עיין בפסוקים הבאים ,והסבר בלשונך מה הן ארבעת התפקידים נוספים שיהיו לכוהנים בארץ ישראל?
תפקיד הכוהנים
לשון הכתוב
שפֵּט אֲ שֶׁ ר י ְִהיֶׁה בַ י ִָמים הָ הֵּ ם וְ דָ ַר ְש ָת וְ ִהגִ ידּו לְָך ֵּאת
את ֶׁאל הַּ כֹהֲ נִים הַּ לְוִ יִם וְ ֶׁאל הַ ֹ
"ּובָ ָ
ְדבַ ר הַ ִמ ְשפָט; …וְ הָ ִאיש אֲ שֶׁ רַ -יעֲשֶׁ ה בְ זָדֹון לְבִ ל ְִתי ְשמֹעַ ֶׁאל-הַ כֹהֵּ ן הָ עֹמֵּ ד לְשָ ֶׁרת שָ ם
שפֵּט ּומֵּ ת הָ ִאיש הַ הּוא ( "…דברים יז ,ט-יב)
ֹלקיָך אֹו ֶׁאל-הַ ֹ
ֶׁאת-ה' אֱ ֶׁ
תֹורה הַ ז ֹאת עַ ל סֵּ פֶׁר ִמלִפְ נֵּי
"וְ הָ יָה כְ ִשבְ תֹו עַ ל כִ סֵּ א מַ ְמלַכְ תֹו וְ כ ַָתב לֹו ֶׁאת ִמ ְשנֵּה הַ ָ
הַּ כֹהֲ נִים הַּ לְוִ יִם" (דברים ז ,יח)
הכוהנים מעורבים בדין עגלה ערופה,
כשנרצח אדם מישראל
לֹוקיָך לְשָ ְרתֹו ּולְבָ ֵּרְך בְ שֵּ ם ה' וְ עַ ל פִ יהֶׁ ם
"וְ נִגְ שּו הַּ כֹהֲ נִים בְ נֵי לֵוִ י כִ י בָ ם בָ חַ ר ה' אֱ ֶׁ -
י ְִהיֶׁה כָל ִריב וְ כָל ָנגַע"( .דברים כא ,ה)
תֹור ְתָך ְלי ְִש ָר ֵּאל
אּוריָך ל ְִאיש חֲ ִסידֶׁ ָך …יֹורּו ִמ ְשפָטֶׁ יָך ְל ַי ֲעקֹב וְ ָ
"ּו ְללֵוִ י ָאמַ ר תֻ מֶׁ יָך וְ ֶׁ
טֹורה בְ ַאפֶָׁך וְ ָכלִיל עַ ל ִמזְ בְ חֶׁ ָך( "…דברים לג ,ח-י)
ָי ִשימּו ְק ָ
ב .ע"פ התפקידם שמצאת בפרקים יז ו-כא ,מהו תפקידם של הכהנים בהנהגה הציבורית ,מלבד הימים הספורים
שבהם הם משרתים במקדש? מהי החשיבות של מעמדם?
93
מצוות ההנהגה -כוהנים
תלמידי 3יח"ל צריכים להכיר רק את הקטע מהמילים "בשנות המסע" ועד המילים "כדי לשרת במקדש"
oרש"ר הירש דברים יח ,א
הדברים הקודמים דנו במעמד השופטים והמלך בקרב העם ,ועל כך נוספות עתה ההלכות על מעמד הכהנים בעם .כבר נאמר פעמים אחדות
שהם וכל שבט לוי לא יטלו חלק ונחלה בנכסים שהאומה זוכה בהם בתורת כלל ואין להם חלק בארץ ולא בשלל המלחמה.
כמו כן כבר נאמר ש"ה' הוא נחלתו" (לעיל י ,ט) וכל קיומם הארצי תלוי בפעילותם למען ה' ומקדשו .בהתאם לכך כבר נידונו גם מתנות
הכהונה (ויקרא כב; במדבר יח) הניתנות להם בתורת נציגי המקדש ומשרתיו.
אולם כל המתנות האלה -כגון ביכורים ,תרומה ,חלה ,בכור ,בשר חטאת ואשם ,חזה ושוק ,חרם וכו' -יש להן צד משותף :כולן מתוארות
כמתנות המוקדשות במישרין לה' ולמקדשו ובעקיפין הן נמסרות לכהנים מאת ה' ,משום שהם משרתי מקדשו .כולן קדשים בעלי דרגה
גבוהה או נמוכה של קדושה ,ובמשמעות רחבה אפשר לומר על כולן ש"כהנים משולחן גבוה זכו" (חולין קכ ע"א) .עם הכניסה לארץ וביטול
הריכוזיות התרחק העם מן המקדש ושינוי זה גרר אחריו את היתר בשר תאוה (לעיל יב ,כ ואילך) .השפעת השינוי הזה היתה ניכרת גם
במעמד הכהנים.
בשנות המסע במדבר הם יצרו את המעגל הפנימי מסביב למקדש ושם היה מקומם ,ואילו בארץ היה עליהם ללכת
בעקבות העם המתרחק מן המקדש עם ביטול הריכוזיות ,וכך התחילו לקיים את הצד השני של פעילותם ככהנים:
הם היו נציגי התורה והורו את משפטיה בקרב חיי העם .התורה מניחה שרק מקצת הכהנים נוכחים תמיד במקום
המרכז כדי לשרת במקדש ,ואילו שאר הכהנים פזורים בארץ וגרים בקרב העם ,ורק מזמן לזמן יעלו כדי לשרת
במקדש (ראה פסוקים ו -ח) .פעילות זו בקרב חיי העם נבעה מתפקידם כלויים; הם היו העילית של הלויים (ראה פי' ויקרא
עמ' שעח) ובהקשר עם התפקיד הזה הכתוב נוטה לקרוא להם "הכהנים הלוים" ,וכאשר הוא דן בתפקיד הזה בייחוד
(פסוקים ו -ח) ,הוא קורא להם "הלוי" ממש.
על יסוד מעמדם בחיי העם ניתן להם עתה חלק ישיר מעל "שולחן העם"; חלק זה מגיע להם על פי "משפט הכהנים"
והוא כולל זרוע ,לחיים וקיבה הקרויים בהלכה "מתנות" .אין הכהנים זוכים בהם בתיווכו של המקדש אלא זו מתנה
ישירה "מן העם אל הכהן" .הבהמה ,שחלקים אלה ניתנים ממנה לכהן ,היא בהמת חולין ,היא "בשר תאוה" -הוא
הבשר שאכילתו הותרה רק עם ביטול הריכוזיות של העם ,ומכאן שמתנות אלה הן אופייניות לתקופת ביטול
הריכוזיות והן מבטאות את מעמד הכהנים בקרב חיי העם המנותק מן המקדש מבחינה מקומית.
עליהם להיות "כהנים" לחיי העם :בתורתם ובדוגמתם "יכוונו" את העם לתורה ,למטרותיה ולדרכיה (ראה פי' בראשית עמ' קסד) .כאשר
העם נותן להם את המתנות האלה מעל שולחנו ,הרי הוא מזהיר את עצמו ואותם על ייעוד הכהנים בקרבו ,כי הוא מוסר לכהן את מעשי
ידיו (זרוע) ,את אמרי פיו (לחיים) ואת חיי הנאתו (קיבה) ,ובמסירה זו הרי הוא דואג גם לפרנסת שולחנו של הכהן.
במתנות אלה מעל שולחן העם מפרנס העם את שולחנו של הכהן ,וכעין זה מצות ראשית הגז מזהירה את העם על
לבושו של הכהן :יש לאפשר לכהנים ללבוש בגדי אזרחים מהוגנים ,לבל תהא פעילותם ניזוקה על ידי הופעתם
החיצונית בקרב העם.
מובן מאליו מכל האמור לעיל ,על שום מה נכתבו ההלכות האלה רק בקובץ -חוקים זה שנכתב לצורך הכניסה
לארץ ,שהרי חשיבות המתנות וראשית הגז מתגלה רק מעת המאורע הזה.
גם מתנות אלה -כמוהן כשאר כל מתנות הכהונה -הן רק חובה כללית כלפי שבט הכהנים בכללותו .אין שום כהן יחיד שיש לו זכות אישית
להן .בעל המתנות רשאי לתת אותן לכל כהן כבחירתו ,והוא ישקול ר ק אם האיש ראוי לכך על פי טוהר לבו ויושר אורחותיו" :טובת הנאה
לבעלים" (עי' במדבר ה ,י ופי' שם)" ,מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה'" (דברי הימים ב' לא ,ד) " -כל המחזיק בתורת ה' יש לו
מנת ושאינו מחזיק בתורת ה' אין לו מנת" (חולין קל ע"ב ,תוספות שם)" ,כל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה" (חולין קלב ע"ב;
וראה פי' ויקרא ז ,לג):
.6קרא בעיון רב את פירושו של רש"ר הירש ,וענה:
א .במה השתנה תפקידם של הכוהנים עם הכניסה לארץ?
ב .מדוע התורה מכנה את הכוהנים בפרשתינו בשם "הכוהנים הלווים" או בשם "לוי"?
ג .רש"ר הירש מדבר על שני סוגי מתנות כהונה" :משולחן גבוה" ו"משולחן העם" .הסבר את שני סוגי המתנות.
פרט ,אילו מתנות שייכות לסוג של "שולחן גבוה" ואילו מתנות שייכות לסוג של "שולחן העם"? ומה המטרה
והטעם של כל סוג?
94
מצוות ההנהגה -הכוהנים
יחידה :מצוות ההנהגה
מבוא
שופטים
מלך
כוהנים
נביא
נביא (פרק יח ,ט-כב)
דברים יח
(ט) כִ י ַא ָתה בָ א ֶׁאל הָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך ל ֹא ִתלְמַ ד ַלעֲשֹות כְ תֹו ֲעבֹת הַ גֹויִם הָ הֵּ ם:
ּומכַשֵּ ף:
ּומנַחֵּ ש ְ
(י) ל ֹא יִמָ צֵּ א בְ ָך מַ עֲבִ יר בְ נֹו ּובִ תֹו בָ ֵּאש קֹסֵּ ם ְקסָ ִמים ְמעֹונֵּן ְ
(יא) וְ חֹבֵּ ר חָ בֶׁ ר וְ ש ֵֹּאל אֹוב וְ י ְִד ֹענִי וְ ד ֵֹּרש ֶׁאל הַ מֵּ ִתים:
אֹותם ִמ ָפנֶׁיָך:
מֹוריש ָ
(יב) כִ י תֹועֲבַ ת ה' כָל עֹשֵּ ה ֵּאלֶׁה ּובִ גְ לַל הַ תֹועֵּ בֹת הָ ֵּאלֶׁה ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ִ
(יג) ָת ִמים ִת ְהיֶׁה עִ ם ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך :ס
אֹותם ֶׁאל ְמ ֹע ְננִים וְ ֶׁאל ק ְֹס ִמים י ְִשמָ עּו וְ ַא ָתה ל ֹא כֵּן נ ַָתן לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך:
יֹורש ָ
(יד) כִ י הַ גֹויִם הָ ֵּאלֶׁה אֲ שֶׁ ר ַא ָתה ֵּ
מנִי י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ֵּאלָיו ִת ְשמָ עּון:
(טו) נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ
(טז) כְ כֹל אֲ שֶׁ ר שָ ַאל ְָת מֵּ עִ ם ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בְ ח ֵֹּרב בְ יֹום הַ ָקהָ ל לֵּאמֹר
ל ֹא אֹסֵּ ף ל ְִשמֹעַ ֶׁאת קֹול ה' אֱ ֹלהָ י וְ ֶׁאת הָ ֵּאש הַ גְ ֹדלָה הַ ז ֹאת ל ֹא ֶׁא ְר ֶׁאה עֹוד וְ ל ֹא ָאמּות:
יטיבּו אֲ שֶׁ ר ִדבֵ רּו:
(יז) וַי ֹאמֶׁ ר ה' ֵּאלָי הֵּ ִ
(יח) נָבִ יא ָא ִקים לָהֶׁ ם ִמ ֶׁק ֶׁרב אֲ חֵּ יהֶׁ ם כָמֹוָך וְ נ ַָת ִתי ְדבָ ַּרי בְ פִ יו וְ ִדבֶ ר אֲ לֵּיהֶׁ ם ֵּאת כָל אֲ שֶׁ ר אֲ צַ ּוֶׁנּו:
(יט) וְ הָ יָה הָ ִאיש אֲ שֶׁ ר ל ֹא י ְִשמַ ע ֶׁאל ְדבָ ַּרי אֲ שֶׁ ר יְדַּ בֵ ר בִ ְש ִמי ָאנֹכִ י ֶׁא ְדרֹש מֵּ עִ מֹו:
ֹלהים אֲ חֵּ ִרים ּומֵּ ת הַ נָבִ יא הַ הּוא:
יתיו לְדַּ בֵ ר וַאֲ שֶׁ ר יְדַּ בֵ ר בְ שֵּ ם אֱ ִ
(כ) ַאְך הַ נָבִ יא אֲ שֶׁ ר יָזִ יד לְדַּ בֵ ר דָ בָ ר בִ ְש ִמי ֵּאת אֲ שֶׁ ר ל ֹא צִ ּוִ ִ
(כא) וְ כִ י ת ֹאמַ ר בִ לְבָ בֶׁ ָך ֵּאיכָה נֵּדַ ע ֶׁאת הַּ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר ל ֹא ִדבְ רֹו ה':
(כב) אֲ שֶׁ ר יְדַּ בֵ ר הַ נָבִ יא בְ שֵּ ם ה' וְ ל ֹא י ְִהיֶׁה הַּ דָ בָ ר וְ ל ֹא יָב ֹא הּוא הַּ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר ל ֹא ִדבְּרֹו ה' בְ זָדֹון ִדבְ רֹו הַ נָבִ יא ל ֹא ָתגּור ִממֶׁ נּו :ס
מבוא
הנהגת הנביא שונה באופן מהותי מההנהגה שראינו עד כה .על הבדל אחד משמעותי בין נביא לבין חכם (דיין) ,ניתן
ללמוד מהמקור הבא:7
ירושלמי ברכות פ"א ה"ד
נביא וזקן (וחכם) למה הם דומין?
למלך ששלח שני פלמטרין (שליחים) שלו למדינה,
לאחד מהם כתב -אם אינו מראה לכם חותם שלי אל תאמינו לו,
ולאחד כתב -אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי תאמינו לו,
כך בנביא כתיב" :ונתן אליך אות או מופת" (דברים ,יג ,ב),
ברם בזקן כתיב" :על פי התורה אשר יורוך" (דברים יז א).
7לפי הירושלמי מצות התורה "ועשית ככל אשר יורוך" איננה מוגבלת לציות לבית הדין הגדול בלבד ,אלא המצווה היא לציית לכל חכם .ואף יותר מזה,
אין האמונה בחכם כאמונה בנביא :בעוד שהאמונה בנביא מותנית באותות ובמופתים שהוא עושה ,האמונה בחכם איננה מותנית בשום גורם מלבד
העובדה שחכם לפנינו.
95
מצוות ההנהגה -הכוהנים
ההבדל בין מצווה הנביא לבין מצוות מינוי מלך ושופט
בעוד שבמלך ובשופט נקרא העם להיות יוזם ולמנות מנהיגים (בשיתוף עם ה') ,כאן מינויו של הנביא נעשה בידי
מנִי י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך" .המצוות הקשורות בנביא הן לקבל את דבריו מחד,
הקב"ה בלבד" :נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ
ולפסול את דבריו מאידך -אם הוא נביא שקר.
את מצוות ההנהגה הקודמות ,למדנו לאור שאלת העברת המנהיגות ממשה אל דור הנכנסים לארץ .ננסה להאיר
מנִי י ִָקים לְָך ה'
נקודה זו גם כאן .בפשט הפסוקים ,הנביא הוא המשך ישיר של נבואת משה" :נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ
אֱ ֹלהֶׁ יָך ֵּ -אלָיו ִת ְשמָ עּון".
אולם -
▪
התורה ציוותה כבר על מינוי שופטים ועל ההישמעות לבית הדין הגדול " -המנהיגות הדתית" ,וכן על מינוי
מלך " -המנהיגות החולית" .מה מקומו של הנביא בתוך מערכת זו ,שלכאורה היא שלמה בלעדיו?
▪
תפקידו המרכזי של משה כנביא היה מסירת התורה .אולם הנביא העתידי אינו ממשיכו של משה בכך ,משום
שכפי שראינו בפרק י"ז (ח-י"א) שאלות בתורה מופנות דווקא לבית הדין הגדול ולא אל הנביא.
▪ התורה עצמה מכריזה" :ולא קם עוד נביא בישראל כמשה ,אשר ידעו ה' פנים אל פנים" (ל"ד ,י').
ולכן יש מקום לשאול:
א .במה ממשיך הנביא את נבואת משה ,ובמה הוא נבדל ממנה?
ב .מהו ייעודו של הנביא המתואר כאן?
הנביא בישראל כתחליף למכשפים של הגויים
התורה מציגה את הנביא כתחליף (יח ,יד-טו):
אֹותם ֶׁאלְ -מ ֹענֲנִים וְ ֶׁאל-ק ְֹס ִמים י ְִשמָ עּו
יֹורש ָ
"כִ י הַ גֹויִם הָ ֵּאלֶׁה אֲ שֶׁ ר ַא ָתה ֵּ
וְ ַּא ָתה ל ֹא כֵן נ ַָּתן לְָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך.
מנִי י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ֵּאלָיו ִת ְשמָ עּון".
נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ
הפניה אל הנביא מונעת מרצון לגלות נסתרות .רצון זה מקבל מענה אצל השכנים הגויים בדמותם של מכשפים
וקוסמים ,ובעם ישראל הוא נענה באמצעות הנביא .האם התורה פוסלת רצון זה מעיקרו ,או מאפשרת אותו כאשר
ֹלהים
הפניה היא אל נביא ה' נתונה במחלוקת הפרשנים .בתנ"ך מצינו את הדוגמא הבאה "וַי ֹאמֶׁ ר לֹו ִהנֵּה נָא ִאיש אֱ ִ
בָ עִ יר הַ ז ֹאת וְ הָ ִאיש נִכְ בָ ד כֹל אֲ שֶׁ ר יְדַ בֵּ ר ב ֹא יָבֹוא עַ ָתה ֵּנ ְלכָה שָ ם אּולַי יַגִ יד לָנּו ֶׁאת דַ ְרכֵּנּו אֲ שֶׁ ר הָ לַכְ נּו עָ לֶׁיהָ " (שמו"א ט' ו').
הצורך של העם בנביא שיעביר להם את דבר ה'
בהמשך הפסוקים מזכירה התורה כיצד נוצר הצורך בנביא (יז-יח):
"וַי ֹאמֶׁ ר ה' ֵּאלָי
יטיבּו אֲ ׁשֶ ר ִדבֵ רּו,
הֵ ִ
נָבִ יא ָא ִקים לָהֶׁ ם ִמ ֶׁק ֶׁרב אֲ חֵּ יהֶׁ ם כָמֹוָך
וְ נ ַָּת ִתי ְדבָ ַּרי בְ פִ יו וְ ִדבֶ ר אֲ לֵיהֶ ם ֵאת כָל-אֲ ׁשֶ ר אֲ צַּ ּוֶּנּו".
הנביא הוא ממשיכו של משה בכך שהוא מהווה "צינור" ,מתווך בין עוצמתו של הקב"ה לבין יכולתם המוגבלת של
בני אנוש .חשוב מאד לראות ,שלמרות שלא אמור להיות צורך מעשי בנביא -שהרי יש שופטים ומלך -התורה מכירה
בחשיבותו של הקשר הישיר בין עם ישראל לקב"ה ,בחשיבות שמיעת קול ה' דווקא בתוך המציאות הטבעית לכאורה,
והיא מאשרת ומאפשרת את קיומו של נביא" :ונתתי דברי בפיו ודיבר אליהם את כל אשר אצוונו" .אולם בניגוד
לנבואת משה ,שהייתה ברורה ובהירה ["הנה אנוכי בא אליך בעב הענן ,בעבור ישמע העם בדברי עימך וגם בך יאמינו
96
מצוות ההנהגה -הכוהנים
לעולם" (שמות יט ,ט)] ,התורה מתייחסת לשאלת חמקמקות הנבואה והקושי בזיהויֵּ " :איכָה נֵּדַ ע ֶׁאת הַ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר ל ֹא
ִדבְ רֹו ה' " ,והיא מרחיבה בצורך לזהות היטב את נבואת האמת.
הנימוק לאיסור הכישוף ועמדת התורה לגבי גילוי העתיד
דברים יח
(ט) כִ י ַא ָתה בָ א ֶׁאל הָ ָא ֶׁרץ אֲ שֶׁ ר ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך נ ֵֹּתן לְָך ל ֹא ִתלְמַּ ד ַּלעֲׂשֹות כְ תֹו ֲעבֹת הַ גֹויִם הָ הֵּ ם:
ּומכַשֵּ ף:
ּומנַחֵּ ש ְ
(י) ל ֹא יִמָ צֵּ א בְ ָך מַ עֲבִ יר בְ נֹו ּובִ תֹו בָ ֵּאש קֹסֵּ ם ְקסָ ִמים ְמעֹונֵּן ְ
(יא) וְ חֹבֵּ ר חָ בֶׁ ר וְ ש ֵֹּאל אֹוב וְ י ְִד ֹענִי וְ ד ֵֹּרש ֶׁאל הַ מֵּ ִתים:
אֹותם ִמ ָפנֶׁיָך:
מֹוריש ָ
(יב) כִ י תֹועֲבַ ת ה' כָל עֹׂשֵ ה ֵאּלֶה ּובִ גְ לַל הַ תֹועֵּ בֹת הָ ֵּאלֶׁה ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ִ
(יג) ָת ִמים ִת ְהיֶה עִ ם ה' אֱ ֹלהֶ יָך :ס
.1עין בפסוקים ט-יג וברש"י על פסוק ט ,מה הנימוק של התורה מדוע אסור לפנות אל הקוסמים המכשפים ודומיהם?
רש"י דברים יח ,ט
לא תלמד לעשות -אבל אתה למד להבין ולהורות ,כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקולקלים ,ולהורות לבניך לא
תעשה כך וכך ,שזה הוא חוק הגוים.
רש"י דברים יח ,יב
כל עושה אלה -עושה כל אלה לא נאמר אלא "כל עושה אלה" ,אפילו אחת מהן.
.2עיין בפסוקים ט-יג וברש" י על פסוקים ט ו-יב ,וענה:
א .כיצד מדייק רש"י מפסוק ט ,שצריך ללמוד ולהורות את "תועבות הגויים" ,הרי בפסוק נאמר "לא תלמד"?
ב .כיצד מדייק רש"י מפסוק יב ,ש"תועבת ה' " היא לא רק מי שעושה את כל דרכי הגויים (קוסם ,מעונן ,מנחש,
מכשף וכד') אלא גם מי שעושה רק אחת מהן?
רש"י דברים יח ,יג
תמים תהיה עם ה' אלהיך -התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות ,אלא כל מה שיבא עליך קבל
בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו.
תלמידי 5יח"ל ילמדו את הקטע השלם המצוטט להלן מדברי הרמב"ן ,תלמידי 3יח"ל ילמדו רק עד המלים "ואתה תשמע מה יפעל אל".
רמב"ן דברים יח ,ט-יב
וכאשר כלל הכתוב המעוננים והקוסמים עם התועבות הנזכרות ,חזר ופירש "הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל
מעוננים ואל קוסמים ישמעו" (פסוק יד) ,כי חכמתם לדעת הבאות (העתידות)" ,ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך" ,יאמר הנה
אסר לך השם המעשים האלה הנזכרים בעבור שהם תועבות לפניו ובגללם הוריש הגוים ההם מפניך ,ואסר לך
הנחשים והקסמים בעבור שעשה לך מעלה גדולה ,לתתך עליון על כל גויי הארץ ,שיקים בקרבך נביא ויתן דבריו
בפיו ,ואתה תשמע ממנו מה יפעל ֶׁאל ,ולא תצטרך אתה בעתידות אל קוסם ומנחש ,שיקבלו אותם מן הכוכבים או
מן השפלים בשרי מעלה ,שאין כל דבריהם אמת ולא יודיעו בכל הצריך ,אבל הנבואה תודיע חפץ השם ולא יפול
דבר מכל דבריה ,והוא שיפרש "הוא הדבר אשר לא דברו ה' " (פסוק כב) .והנה אתה חלקו וסגולתו שומע עצתו מפיו,
והם (הגויים) חלק המזלות הולכים אחריהם ,וזה טעם (פרוש) "לא כן נתן לך ה' אלהיך" ,שלא נתן לך כאשר נתן להם,
כטעם "אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים" (לעיל ד ,יט) כאשר פירשתי (ויקרא יח כה)…
וטעם (והפירוש) "תמים תהיה עם ה' אלהיך" -שנייחד לבבנו אליו לבדו ,ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת
כל עתיד ,וממנו לבדו נדרוש העתידות ,מנביאיו או מאנשי חסידיו רצוני לומר אורים ותומים .ולא נדרוש מהוברי
שמים ולא מזולתם…
97
מצוות ההנהגה -הכוהנים
.3הפניה אל הנביא מונעת מרצון לגלות נסתרות ועתידות .רצון זה מקבל מענה אצל הגויים בדמותם של מכשפים
וקוסמים ,ובעם ישראל הוא נענה באמצעות הנביא .עיין ברש"י על פסוק יג ,וברמב"ן על פסוקים ט-יב ,וענה:
א .מה דעת רש"י על המאמץ של אדם מישראל המנסה לגלות את העתידות ע"י נביא? וכיצד רש"י לומד זאת,
מפסוק יג (מבחינה תחבירית -כיצד הוא מפסק את הפסוק)?
ב .לפי הרמב"ן האם יש לקוסמים ולמנחשים ודומיהם ,כוחות אמיתיים לגלות את העתיד?
ג .לפי הרמב"ן במה עדיף נביא ה' על קוסם ומנחש? מהי הסיבה שאין לפנות לקוסמים מנחשים ודומיהם ,לפי
הרמב"ן?
ד .לפי הרמב"ן מה השוני המהותי שבין עם ישראל לאומות העולם ,שממנו נובע ההבדל בדרך גילוי העתידות?
ה .מה דעת הרמב"ן ,על המאמץ של אדם מישראל המנסה לגלות את העתידות ע"י נביא? ומה ההבדל העקרוני
בין הרמב"ן לבין רש"י ביחס לחקר העתיד.
מקור הסמכות של נביא
דברים יח ,יד
אֹותם ֶׁאל ְמ ֹע ְננִים וְ ֶׁאל ק ְֹס ִמים י ְִשמָ עּו וְ ַא ָתה ל ֹא כֵּן נ ַָתן לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך:
יֹורש ָ
כִ י הַ גֹויִם הָ ֵּאלֶׁה אֲ שֶׁ ר ַא ָתה ֵּ
רש"י
לא כן נתן לך ה' אלהיך -לשמוע אל מעוננים ואל קוסמים ,שהרי השרה שכינה על הנביאים ואורים ותומים.
.4עיין בפסוק יד וברש"י ,מה המקור הסמכות של הנביא ,ומאילו מילים בפסוק ניתן ללמוד זאת?
דברים יח ,טו
מנִי י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ֵּאלָיו ִת ְשמָ עּון:
נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ
רש"י
מקרבך מאחיך כמוני -כמו שאני מקרבך -מאחיך ,יקים לך תחתי ,וכן מנביא לנביא.
oרשב"ם
נביא מקרבך מאחיך כמוני -שיצוה לך מצוות שבתורה ולא כנביא וחולם חלום שיאמר לך לעבוד ע"ז .ומה שכתוב
"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (דברים לד י) ,הרי פירושו כמו שמפרש "אשר ידעו ה' פנים אל פנים" ,אבל להאמין
להקב"ה יהא כמותו ולדבר אמת מאתו ,ולא כנביא הנותן לישראל אות ומופת לעבוד ע"ז.
.5עיין בפסוק טו וברש"י ורשב"ם ,וענה:
מנִי י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך"
א .מה היה קשה למפרשים בפסוק "נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ
ב .כיצד עונים על שאלה זו רש"י ורשב"ם? במה דומה הנביא שיקום בעתיד למשה? (במה הוא ממשיך אותו ובמה לא)?
98
מצוות ההנהגה -הכוהנים
הקושי בפרק יח ,פסוקים טו-טז
דברים יח
מנִי
(טו) נָבִ יא ִמ ִק ְרבְ ָך מֵּ ַאחֶׁ יָך ָכ ֹ
י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך ֵּאלָיו
ִת ְשמָ עּון( :טז) כְ כֹל אֲ שֶׁ ר שָ ַאל ְָת
מֵּ עִ ם ה' אֱ ֹלהֶׁ יָך בְ ח ֵֹּרב בְ יֹום
הַ ָקהָ ל לֵּאמֹר ל ֹא אֹסֵּ ף ל ְִשמֹעַ ֶׁאת
קֹול ה' אֱ ֹלהָ י וְ ֶׁאת הָ ֵּאש הַ גְ ֹדלָה
הַ ז ֹאת ל ֹא ֶׁא ְר ֶׁאה עֹוד וְ ל ֹא
ָאמּות( :יז) וַי ֹאמֶׁ ר ה' ֵּאלָי
יטיבּו אֲ שֶׁ ר ִדבֵּ רּו( :יח) נָבִ יא
הֵּ ִ
ָא ִקים לָהֶׁ ם ִמ ֶׁק ֶׁרב אֲ חֵּ יהֶׁ ם כָמֹוָך
וְ נ ַָת ִתי ְדבָ ַרי בְ פִ יו וְ ִדבֶׁ ר אֲ לֵּיהֶׁ ם
ֵּאת כָל אֲ שֶׁ ר אֲ צַ ּוֶׁנּו:
דברים פרק ה ,יט-כח
(יט) ֶׁאת הַ ְדבָ ִרים הָ ֵּאלֶׁה ִדבֶׁ ר ה' ֶׁאל כָל ְקהַ ְלכֶׁם בָ הָ ר ִמתֹוְך הָ ֵּאש הֶׁ עָ נָן וְ הָ ע ֲָרפֶׁל קֹול
גָדֹול וְ ל ֹא יָסָ ף ַויִכְ ְתבֵּ ם עַ ל ְשנֵּי ֻלחֹת אֲ בָ נִים ַוי ְִתנֵּם ֵּאלָי( :כ) ַוי ְִהי כְ שָ ְמ ֲעכֶׁם ֶׁאת הַ קֹול
כם( :כא)
ִמתֹוְך הַ חֹשֶׁ ְך וְ הָ הָ ר בֹעֵּ ר בָ ֵּאש ו ִַת ְק ְרבּון ֵּאלַי כָל ָראשֵּ י ִשבְ טֵּ יכֶׁם וְ זִ ְקנֵּי ֶׁ
ֹאמרּו הֵּ ן הֶׁ ְר ָאנּו ה' אֱ ֹלהֵּ ינּו ֶׁאת כְ בֹדֹו וְ ֶׁאת ג ְָדלֹו וְ ֶׁאת קֹלֹו שָ מַ עְ נּו ִמתֹוְך הָ ֵּאש הַ יֹום
וַת ְ
ֹלהים ֶׁאת הָ ָאדָ ם וָחָ י( :כב) וְ עַ ָתה לָמָ ה נָמּות כִ י ת ֹאכְ לֵּנּו הָ ֵּאש
הַ זֶׁה ָר ִאינּו כִ י יְדַ בֵּ ר אֱ ִ
הַ גְ ֹדלָה הַ ז ֹאת ִאם י ְֹספִ ים אֲ נ ְַחנּו ל ְִשמֹעַ ֶׁאת קֹול ה' אֱ ֹלהֵּ ינּו עֹוד וָמָ ְתנּו( :כג) כִ י ִמי כָל
ֹלהים חַ יִים ְמדַ בֵּ ר ִמתֹוְך הָ ֵּאש ָכמֹנּו ַוי ִֶׁחי( :כד) ְק ַּרב ַּא ָתה ּוׁשֲ מָ ע
בָ שָ ר אֲ שֶׁ ר שָ מַ ע קֹול אֱ ִ
ֵאת כָל אֲ ׁשֶ ר י ֹאמַּ ר ה' אֱ ֹלהֵ ינּו וְ ַּא ְת ְתדַּ בֵ ר ֵאלֵינּו ֵאת כָל אֲ ׁשֶ ר יְדַּ בֵ ר ה' אֱ ֹלהֵ ינּו ֵאלֶיָך
וְ ׁשָ מַּ עְ נּו וְ עָ ִׂשינּו( :כה) ַוי ְִשמַ ע ה' ֶׁאת קֹול ִדבְ ֵּריכֶׁם בְ דַ בֶׁ ְרכֶׁם ֵּאלָי וַי ֹאמֶׁ ר ה' ֵּאלַי שָ מַ עְ ִתי
יטיבּו כָל אֲ שֶׁ ר ִדבֵּ רּו( …כז) לְֵך אֱ מֹר לָהֶ ם
ֶׁאת קֹול ִדבְ ֵּרי הָ עָ ם הַ זֶׁה אֲ שֶׁ ר ִדבְ רּו ֵּאלֶׁיָך הֵּ ִ
ׁשּובּו ָלכֶם ל ְָאהֳ לֵיכֶם( :כח) וְ ַּא ָתה פֹה ֲעמֹד עִ מָ ִדי וַּאֲ דַּ בְ ָרה ֵאלֶיָך ֵאת כָל הַּ ִמצְ וָה
וְ הַּ חֻ ִקים וְ הַּ ִמ ְׁשפ ִָטים אֲ ׁשֶ ר ְתל ְַּמדֵ ם וְ עָ ׂשּו בָ ָא ֶרץ אֲ ׁשֶ ר ָאנֹכִ י נ ֵֹתן לָהֶ ם ל ְִר ְׁש ָתה:
oרמב"ן ,דברים יח,טז
ככל אשר שאלת וגו' -לא השלים הכתוב בכאן השאלה ששאלו ,כי באמרם "לא אוסיף לשמוע את קול ה' " (טז) לא
יזכו לנביאים ,אבל כאשר אמרו " ְק ַרב ַא ָתה ּושֲ מָ ע ֵּאת כָל אֲ שֶׁ ר י ֹאמַ ר ה' אֱ ֹלהֵּ ינּו וְ ַּא ְת ְתדַ בֵּ ר ֵּאלֵּינּו ֵּאת כָל אֲ שֶׁ ר יְדַ בֵּ ר
ה' אֱ ֹלהֵּ ינּו ֵּאלֶׁיָך וְ שָ מַ עְ נּו וְ עָ ִשינּו" (דברים ה כד) ,אז קבלו להאמין בנביאיו ולשמוע ולעשות ככל אשר יצוה השם על ידם
(באמצעות הנביאים).
ולכך אמר בכאן "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' " (טו) -ותאמין בו כאשר אתה מאמין בי ,כי כן שאלת להיות
דברי השם עמכם על ידי ושתשמעו אלי ,אם כן האמינו גם כן בשאר הנביאים הבאים אחרי ,כי כמוני כמוהם .וזה
טעם (הפרוש) "הטיבו אשר דברו" -להאמין בנביאי ,וכן אעשה להם לדורותם.
ויתכן שהיתה שאלתם שם לדורות ,וקבלתם שאמרו לשמוע ממשה באמרם " וְ ַּא ְת ְתדַ בֵּ ר ֵּאלֵּינּו וְ שָ מַ עְ נּו וְ עָ ִשינּו" גם כן
לדורות עולם .ויהיה טעם (הפרוש) "וְ ַּא ְת" -כמו ואתה וכל נביא השם כמוך ,כאשר פירשתי שם.
.6בכדי להבין את דברי הרמב"ן ולענות של השאלות הבאות הנך חייב לעיין גם בדברים ה ,יט-כח.
א .עיין אצלנו בפסוקם טו-טז ,איזה קושי בפסוקים מיישב הרמב"ן?
ב .כיצד הפסוק בדברים ה' כד ,שאליו מפנה הרמב"ן ,פותר את הקושי? (רמז" :דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר").
ג .כיצד מפרש הרמב"ן את הביטוי הקשה "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה'"( .שים לב ,זה הסבר נוסף לקושי שאליו
התייחסו רש"י ורשב"ם בשאלה 5א)
ד .לפי הרמב"ן ,מנין שואב הנביא את סמכותו?
99
מצוות ההנהגה -הכוהנים
גבולות הסמכות של הנביא
דברים יח
(יח) נָבִ יא ָא ִקים לָהֶׁ ם ִמ ֶׁק ֶׁרב אֲ חֵּ יהֶׁ ם כָמֹוָך וְ נ ַָת ִתי ְדבָ ַרי בְ פִ יו וְ ִדבֶׁ ר אֲ לֵּיהֶׁ ם ֵּאת כָל אֲ שֶׁ ר אֲ צַ ּוֶׁנּו:
(יט) וְ הָ יָה הָ ִאיש אֲ שֶׁ ר ל ֹא י ְִשמַ ע ֶׁאל ְדבָ ַרי אֲ שֶׁ ר יְדַ בֵּ ר בִ ְש ִמי ָאנֹכִ י ֶׁא ְדרֹש מֵּ עִ מֹו:
ֹלהים אֲ חֵּ ִרים ּומֵּ ת הַ נָבִ יא הַ הּוא:
יתיו לְדַ בֵּ ר וַאֲ שֶׁ ר יְדַ בֵּ ר בְ שֵּ ם אֱ ִ
(כ) ַאְך הַ נָבִ יא אֲ שֶׁ ר יָזִ יד לְדַ בֵּ ר דָ בָ ר בִ ְש ִמי ֵּאת אֲ שֶׁ ר ל ֹא צִ ּוִ ִ
רש"י דברים יח ,כ
אשר לא צויתיו לדבר -אבל צויתיו לחבירו.
ואשר ידבר בשם אלהים אחרים -אפילו כיון את ההלכה ,לאסור את האסור ולהתיר את המותר .ומת -בחנק.
.7
בפסק כ' נאמר "ומת הנביא ההוא" מה הן שתי הרחבות שרש"י מוסף על הפשט הפסוק?
ביסוס בכתוב
רש"י דברים יח ,כ
( )1המתנבא מה שלא שמע
(כמו 400נביאים השקר -במל"א כב)
שלשה מיתתן בידי
אדם [בית דין]
יתיו לְ דַ בֵּ ר" (כ)
"הַ נָּבִ יא אֲ ֶׁשר ָּיזִיד לְ ַדבֵּ ר ָּדבָּ ר בִ ְש ִמי אֵּ ת אֲ ֶׁשר ֹלא ִצוִ ִ
( )2ומה שלא נאמר לו ונאמר לחבירו
(לפי חז"ל זהו צדקיה בן כנענה)
( )3והמתנבא בשם עבודה זרה
( )1הכובש את נבואתו
אבל שלושה
מיתתן בידי שמים
( )2והעובר על דברי נביא
( )3והעובר על דברי עצמו
.8עיין בפסוקים יט-כב וענה:
א .מצא ראיה בכתוב להבחנה שעושה רש"י ,בין אלו שלושת הראשונים שמיתתן בידי בית דין לבין שלושת
האחרונים אלו שמיתתן בידי שמים?
ב .כתוב בטבלה את הביסוס בכתוב לכל מקרה ומקרה שמזכיר רש"י.
100
מצוות ההנהגה -הכוהנים
מבחן הנבואה
דברים יח
יתיו לְדַּ בֵ ר…
(כ) ַאְך הַ נָבִ יא אֲ שֶׁ ר יָזִ יד לְדַּ בֵ ר דָ בָ ר בִ ְש ִמי ֵּאת אֲ שֶׁ ר ל ֹא צִ ּוִ ִ
(כא) וְ כִ י ת ֹאמַ ר בִ לְבָ בֶׁ ָך ֵּאיכָה נֵּדַ ע ֶׁאת הַּ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר ל ֹא ִדבְ רֹו ה':
(כב) אֲ שֶׁ ר יְדַּ בֵ ר הַ נָבִ יא בְ שֵּ ם ה' וְ ל ֹא י ְִהיֶׁה הַּ דָ בָ ר וְ ל ֹא יָב ֹא הּוא הַּ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר ל ֹא ִדבְּרֹו ה' בְ זָדֹון ִדבְ רֹו הַ נָבִ יא ל ֹא ָתגּור ִממֶׁ נּו :ס
רש"י דברים יח ,כב
אשר ידבר הנביא -ויאמר דבר זה עתיד לבוא עליכם ,ותראו
שלא יבא" ,הוא הדבר אשר לא דברו ה' " -והרוג אותו.
ואם תאמר (הוכחה) זו (טובה רק במקרה של) במתנבא על העתידות,
הרי (אבל איך נדע מקרה שהנביא לא מנבא את העתיד ,אלא) שבא ואמר עשו
כך וכך (בניגוד למצוות התורה) ,ומפי הקב"ה אני אומר? כבר נצטוו
(בדברים יג ,ג-ד) שאם בא להדיחך מאחת מכל המצות לא תשמע
לו ,אלא אם כן מומחה הוא לך שהוא צדיק גמור ,כגון אליהו
בהר הכרמל שהקריב בבמה בשעת איסור הבמות כדי לגדור את
ישראל .הכל לפי צורך השעה וסייג הפרצה ,לכך נאמר "אליו
תשמעון".
oספורנו דברים יח ,כא-כב
(כא) איכה נדע את הדבר -כשיצוה לשעה איזו
מצוה ,כגון :אליהו בהר הכרמל (מלכים א יח) ויהושע
שהקיף יריחו בשבת (יהושע ,ו) וצוה את הכהנים
לשאת את הארון בירדן (יהושע ג) ולעמוד שם עד
שיעברו כל העם.
(כב) ולא יהיה הדבר -כי אמנם לא תתחדש מצוה
אפילו לשעה להמון אם לא יהיה עמה איזה אות
כמו שהיה ביהושע בבקיעת הירדן (יהושע ג ,טו-טז),
ונפילת חומת יריחו (שם ו ,כ) ,ובאליהו ירידת האש
מן השמים (מלכים א יח ,לח).
.9השווה בין הפירוש של רש"י לפירוש של הספורנו.
א .לפי רש"י והספורנו מהי הדרך לזהות נביא שקר? מהו "מבחן הנבואה"? (שני מקרים)
ב .לפי רש"י ולפי הספורנו מהו "הַּ דָ בָ ר אֲ שֶׁ ר ל ֹא ִדבְּרֹו ה'" (פסוק כא)?
.10עיין ברש"י ובספורנו ,וענה:
א )1( .לפי רש"י מתי יכול נביא לצוות בניגוד למצוות התורה? (שני תנאים)
( )2מהי הדוגמא שרש"י מביא להוכיח זאת?
ב )1( .לפי הספורנו מתי יכול נביא לצוות בניגוד למצוות התורה? (שני תנאים)
( )2כתוב בלשונך את שלוש הדוגמאות שמביא הספורנו כדי להוכיח את דבריו.
והסבר מדוע בדוגמאות הללו ,דבריהם ומעשיהם של הנביאים ,היו נגד ההלכה.
101
מצוות ההנהגה -הכוהנים
הקשר רחב :השוואה לירמיהו כ"ח
הקדמה ורקע היסטורי :למרות הסימנים שנותנת התורה בדברים יח ,סימנים שמטרתם לעזור לישראל לאבחן מיהו
"נביא אמת" ומיהו "נביא שקר" ,מתברר שהדבר אינו פשוט כלל וכלל .באמצעות פרק כח בירמיהו נלמד על הקושי
להבחין בין נביאי אמת לנביאי שקר ,קושי העולה בסיפורי הנביאים ובנבואות עצמן.
הפרק עוסק בשלהי ימי בית ראשון בימיו של אחרון מלכי יהודה צדקיהו (שמלך בשנים )586-598שבסוף מלכותו
נחרב בית המקדש .בתקופה זו נבוכדנאצר מלך בבל שולט על כל האזור ועל ארץ ישראל .בפרקים הקודמים ירמיהו
מזהיר את צדקיהו ,את יועציו ואת עמו שלא ימרדו בנבוכדנאצר ,אלא שיקבלו את השעבוד ,כי ה' מסר את השלטון
באזור לנבוכדנאצר .ירמיהו אף מנבא שהעמים נידונו לעבוד לא את נבוכדנאצר בלבד אלא גם את בנו ואת בן בנו -
שלושה דורות .נגד ירמיהו קמו ,בארץ ובבבל" ,נביאים" שעודדו את היהודים ואת שאר העמים להשתתף במרידה,
וניבאו להם שיצליחו במרידתם .כדי לחזק את נבואתו ירמיהו עושה מעשה סימלי -הוא הולך בחוצות ירושלים
כשעול עשוי עץ על צווארו (רסן -רתמה שמחברים לצוואר של הבקר כדי שימשוך את המחרשה) וכך להפיץ את
המסר שבשלב הזה על עם ישראל לשאת את עול בבל ולא למרוד .פרק כח ,מציג עימות בין ירמיהו לבין חנניה בן
עזור .חנניה תומך במרידה במלך בבל ,ואילו ירמיה טוען שיש להיכנע לבבל.
קרא את פרק כח בירמיהו בעיון רב ,ותוך כדי הקריאה נסה לחשוב על השאלות הבאות:
▪
האם חנניה בן עזור מודע להיותו נביא שקר ,או שהוא מאמין כי הוא נביא אמת?
▪
האם העם רואה את חנניה כנביא שקר ואת ירמיהו כנביא אמת?
▪
לפי הדברים שנלמדו ביחידה זו ,מדוע התקשה ירמיהו להחליט ביחס לחנניה בן עזור האם נבואתו נבואת אמת?
▪
האם ירמיהו עצמו משוכנע שדבריו של חנניה הם נבואת שקר? באיזה שלב הוא מגיע לוודאות זו?
▪
ציין מהן השאלות שצריך העם לשאול את עצמו ביחס לנביא כדי לקבוע אם הוא נביא אמת .אילו שאל העם את
השאלות האלה ביחס לחנניה בן עזור ,האם יכול היה לקבוע האם חנניה נביא אמת?
▪
באיזה מעשה סימלי ,מסתייע חנניה כדי לשכנע את שומעיו בצדקת נבואתו ,ובמה מסתייע ירמיהו?
.11מהו "מבחן הנבואה" אותו מציג ירמיהו ,ומה היחס בין דבריו לבין "מבחן הנבואה" בדברים י"ח?
.12לאור הגדרת "מבחן הנבואה" ,הסבר מדוע קשה לאבחן בזמן אמת ,מיהו "נביא אמת" ומיהו "נביא שקר"?
סיכום היחידה
ראינו שמגמתו העיקרית של חומש דברים :הכנה של העם לקראת השינויים העומדים בפניו עם הכניסה לארץ ישראל
והאתגרים הנגזרים מהם .עם הכניסה לארץ מוסד המנהיגות עובר שינוי מהותי מהנהגה ניסית להנהגה טבעית,
מהנהגתו הכוללת של משה רבינו למנהיגות המתפצלת בין מוסדות הנהגה שונים.
•
באיזה אופן המצוות שלמדנו ביחידת מצוות ההנהגה מכוונות למימוש מגמה זו?
•
מה הקשר בין כל אחת מהמצוות שנלמדו ביחידה למגמתו של ספר דברים.
•
כיצד המצוות שלמדנו ביחידה זו מביאות לידי ביטוי באופן מעשי את הדרכתו של משה לעם ישראל.
102