(לא) הִנְנִי עַל הַנְּבִיאִם נְאֻם ה' הַלּקְחִים לְשׁונָם וַיִּנְאֲמוּ נְאֻם:
(לב) הִנְנִי עַל נִבְּאֵי חֲלמות שֶׁקֶר נְאֻם ה'
וַיְסַפְּרוּם וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי בְּשִׁקְרֵיהֶם וּבְפַחֲזוּתָם
וְאָנכִי לא שְׁלַחְתִּים וְלא צִוִּיתִים וְהועֵיל לא יועִילוּ לָעָם הַזֶּה נְאֻם ה':
(לג) וְכִי יִשְׁאָלְךָ הָעָם הַזֶּה או הַנָּבִיא או כהֵן לֵאמר מַה מַשָּׂא ה'
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת מַה מַשָּׂא וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם נְאֻם ה':
הסוג הראשון – מגנבי דברי איש מאת רעהו. הנביא רוצה להראות נביא אמת, והוא תופס טרמפ על נביא אחר. הוא שומע דברי נבואה מנביא אמת, וחוזר עליהם במקום אחר. הדברים יתגשמו, והנביא שהעתיק את הדברים, ייחשב גם הוא לנביא אמת.
הסוג השני: הלקחים לשונם וינאמו נאם. הנביאים האלה נואמים לפי הנראה להם. אין להם מגבלות, והם אומרים את מה שהם רוצים, במסווה של נבואה.
הסוג השלישי: נבאי חלמות שקר… ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם. כאן מדובר בחולמי חלומות שקר.
האם יודעים הנביאים מן הסוג השני והשלישי כי נביאי שקר הם? האם הם משקרים ביודעין, ומטעים את העם, ואולי גם הם קורבנות אשלייתם הם. והם מרמים גם את עצמם?
ירמיהו מסיים את הגדרת סוגי הנביאים בפניה לעם, ודרך פניה זו נבין את מה שחושבים הנביאים. וכך מסיים ירמיהו:
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת מַה מַשָּׂא וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם נְאֻם ה':
נקרא את ההבחנה שמבחין רש"י בסוגי הנבואה, דרך הביטוי "משא".
וַהֲפַכְתֶּם אֶת דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים ה' צְבָאות אֱלהֵינוּ:
רש"י לירמיהו כג לו
משא ה' לשון נבואה הוא. והיה נביא השקר שואל לנביא האמת לאמור לו את דבר ה', בלשון שבא הסגנון אליו. והסגנון לא היה מפרש הדיבור כל כך. והיה נביא השקר מהפך את הפירוש לצד אחר, והיה מדבר בדוגמת נביא האמת, כדי שיאמינו בו. וכן עשה חנניה בן עזור.
"מגנבי דברי", לפי דברי רש"י אלה, עשו דבר מתוחכם הרבה יותר ממה שחשבנו בקריאת הפסוקים המתארים אותם. אין הם גונבים את דבר הנביא ומשדרים אותו בשידור חוזר. אין בזה חכמה ואין בזה תחכום, וגם רשעות אין כאן. הם עשו דבר הרבה יותר חכם: הם בקשו מן הנביא את "משא דבר ה'". את החומר הגולמי של הנבואה. ואותה הם ניבאו, אבל בדרך אחרת, בדרך שהתאימה לקו הפוליטי, לאידיאות שהם רצו למסור לעם.
ההבחנה הזאת מופיעה גם בדברי הרמב"ם, בהלכות יסודי התורה פרק ז הלכה ג, שם מתאר הרמב"ם את מראה הנבואה. וכך כותב רמב"ם:
נביא השקר עושה את המעשה המתוחכם, הוא שואב מדברי נביא האמת את המשל, את ה"משא", ומפרש אותם כרצונו.