שלטון אכזר זה מוכן לתת לעם שלטון מעט, ולהשאיר נקודת אחיזה ליהודים בארץ ישראל. והשליט שנבחר היה גדליה בן אחיקם. גם צדקיהו נתמנה לתפקידו בידי מלך בבל. אבל צדקיהו חשב עצמו למניפולטור שאין כמוהו, ועוד לא כילה את הבטחתו כבר חשב מחשבות כיצד להפרה. גדליה היה עשוי מזן אחר. אדם בעל ראיה פוליטית ריאלית. כיצד נקשר הקשר בין גדליה לכשדים?
רש"י לירמיהו לט יד משער השערה מעניינת ביותר
לא רק נפשו. כאשר מחליט מלך בבל להשאיר את שארית הפליטה בארץ, הוא ממנה לשליט מטעמו את גדליה בן אחיקם. אמנם: רוב העם מוגלה לבבל. אמנם: גם אלה שנפלו אל מחנה בבל הוגלו, ומלך בבל לא נהג בסנטימנטאליות יתירה גם באלה שנכנעו לו (לט, ט). לא מאהבה ולא מרחמים, אלא מסיבות פוליטיות טהורות, מחליט נבוכדנצר להשאיר גרעין יהודי בארץ ישראל. תפקידו, מן הסתם, לספק מזון ולהעלות מסים לצבא בבל השוהה בארץ.
ובכל זאת: נשאר גרעין יהודי בארץ ישראל. וממונה עליו גדליה בן אחיקם, יהודי שראה נכונה את התהפוכות הפוליטיות, שמע בקול הנביא והציל את נפשו, ואת נפש הנותרים בארץ.
ושמועות רעות מתחילות להגיע:
בָּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה:
(יד) וַיּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּון
שָׁלַח אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לְהַכּתְךָ נָפֶשׁ
וְלא הֶאֱמִין לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם:
(טו) וְיוחָנָן בֶּן קָרֵחַ אָמַר אֶל גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר בַּמִּצְפָּה לֵאמר
אֵלְכָה נָּא וְאַכֶּה אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְאִישׁ לא יֵדָע
לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ וְנָפצוּ כָּל יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ וְאָבְדָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה:
(טז) וַיּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם אֶל יוחָנָן בֶּן קָרֵחַ אַל תַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה
כִּי שֶׁקֶר אַתָּה דבֵר אֶל יִשְׁמָעֵאל:
ההמשך ידוע. ישמעאל בן נתניה בא ועמו עשרה חיילים. הם מכים את גדליה, ואת כל היהודים אשר היו אתו, ואת הכשדים אשר נמצאו שם, את אנשי המלחמה.
התלמוד מעיר הערה סרקסטית על גדליה בן אחיקם.
כתיב [ירמיהו מ"א] והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי אנשים אשר הכה ביד גדליה. וכי גדליה הרגן? והלא ישמעאל הרגן! אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן.
אמר רבא: האי לישנא בישא, אע"פ דלקבולי לא מבעי מיחש ליה מבעי. (לשון הרע – אפילו שאין לקבל אותה, לחשוש לה צריך).
ואולי נבדוק כמה מספרים המופיעים בפרק. ישמעאל בא לגדליה, ועמו עשרה חיילים. עשרה חיילים אלה הכו את גדליה, את כל היהודים, ואת חיל המשמר הכשדי. למחרת באו שמונים איש מן השומרון, ועשרת הרוצחים מצליחים להרוג שמונים איש נוספים. הוא לוקח בשבי "את כל שארית העם אשר במצפה, את בנות המלך ואת כל העם הנשארים במצפה" (מא, י).
ומנהיג צבאי מבריק זה, המנצח ללא אבדות עם רב, בורח כאשר יוחנן בן קרח יוצא מולו. לא מתוארת כל מלחמה. רק נחישות של יוחנן ואנשיו לשמור על שארית הפליטה. רק רואים את יוחנן בן קרח ואת שרי החיילים אשר אתו – והגיבור הגדול נמלט ועמו שמונה אנשים. שניים נהרגו, או אולי ברחו לכוון אחר.
מי הרס את הסיכוי האחרון ליישוב יהודי בארץ ישראל אחרי החורבן: ישמעאל בן נתניה, ועמו עשרה חיילים, או גדליה, תמים דרך שאינו מקבל לשון הרע?