תגובה מסוג אחר קיימת, ובה נדון בשיחה זו. בתגובה זו העם מתייחס לדברי הנביא ועונה לדבריו. אלא שתגובת העם מעידה על חוסר כל הבנה בין העם ובין הנביא. הבה נטה אוזן:
וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מֶה דִבֶּר ה' עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדולָה הַזּאת
וּמֶה עֲונֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לה' אֱלהֵינוּ:
דו שיח דומה מצוי גם בפרק ה. הנביא מזהיר על החורבן ומתאר את הכובש:
(יז) וְאָכַל קְצִירְךָ וְלַחְמֶךָ יאכְלוּ בָּנֶיךָ וּבְנותֶיךָ
ובדומה לזה, בנבואות מלאכי (ג). מלאכי טוען: למימי אבותיכם סרתם מחוקי ולא שמרתם. שובו אלי ואשובה אליכם, אמר ה' צבאות. והתגובה: "ואמרתם – במה נשוב?" וכך עוד: "הוגעתם ה' בדבריכם. ואמרתם – במה הוגענו?" הנביא מדבר ומוכיח וחוזר ומוכיח, וכאשר נדמה לו כי הצליח לחדור ללב העם, כאשר הוא מקבל סוף סוף תגובת העם לדבריו, שומע הוא תשובה המראה לו כי לא הבינו מאומה; כי אין הם מבינים גם את הנושא שהוא מדבר עליו.
מול תיאור חריף זה של חוסר קשר וחוסר הבנה מצד ישראל, מצוי תיאור הגויים המתבוננים בעונשם של ישראל. הם מבינים. וגם תיאור זה בנבואת ירמיהו בפרק כב: "ועברו גויים רבים על העיר הזאת, ואמרו איש אל רעהו, על מה עשה ה' ככה לעיר הגדולה הזאת. ואמרו: על אשר עזבו את ברית ה' ואינם יודעים מה טוען נגדם הנביא. הגויים, ששיתפו את ישראל בפולחנם, הם מבינים. הם יודעים כי חורבן העיר הוא תוצאה של התנהגות עם העוזב את ברית אלוקיו.
נסכם את הדברים עד כאן: ישראל מגיבים לדברי הנביא בשתי דרכים: לעתים הם מסרבים לשמוע ואינם מטים את אוזנם, ולעתים הם משיבים לנביא, ואז הם טוענים כי אינם מבינים מה הוא רוצה מהם ומדוע מבטיח הוא להם עונש. הגויים, לעומת זאת, כאשר הם רואים את עונשם של ישראל מבינים את סיבת העונש, ומצהירים כי העונש בא על כי עזבו ישראל את אלוקיהם.
נשוב עכשיו לפרקנו. בנבואה שאנו עוסקים עכשיו תגובת העם היא חוסר הבנה. העם טוען:
עַל מֶה דִבֶּר ה' עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדולָה הַזּאת
וּמֶה עֲונֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לַיהוָה אֱלהֵינוּ:
(יב) וְאַתֶּם הֲרֵעתֶם לַעֲשות מֵאֲבותֵיכֶם וְהִנְּכֶם הלְכִים אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבּו הָרָע
לְבִלְתִּי שְׁמעַ אֵלָי:
הנה, גילינו גם את הרמוז בדברי ירמיהו. ירמיהו משתמש בביטוי יוצא דופן; כשהוא מדבר על ההולך בשרירות לבו נזכר השומע בתוכחת משה רבנו. וירמיהו כמו אומר לו: אתה כולך בשרירות לבך, ובכל זאת אתה טוען כי אינך יודע מה חטאת. שאל את הגויים, הם, כשיראו את עונשך, הם ידעו מדוע נענשת. הם יבינו. ואולי תפקח גם אתה את עיניך, אולי תבין גם אתה?