תמוז-אלול תש"ם
בית מקרא )פג(
השתקפות ספרמשלי בספראיוב ומשמעותה
מאת
ש למה בכר
א
הויכוח המתפתח בספראיוב מתנהלבשנימישורים :השאלה עלפני השטחהיא
מדוע טוב לרשע ורע לצדיק .אולם ברובד העמוק יותר השאלה היא "שאלה
דתית …התוהה על מעשיו של האלהים" ;"…איך מתישבים יסורים אלה עם
אלוהותו" של האלהים ,כדברי מ .בובר .1אם נאמר שהספר בא להתריס עלקיום
הרע ,או לברר את מקורו,הרי שהתשובה עלכךניתנתלנו כבר בפרקים א' ,ו-ב'.
השטן מסית את אלהים להעמיד את איוב בנסיון.
העלילה על הצדיק הסובל באה ,לא כדי לברר אותה כשלעצמה ,אלאכדי לברר
את אופי האלוהות הגורמת לתופעהזו.מ.וייס הראהכיזהו העיקר "בסיפור על
ראשיתו של איוב".2הדיוןבין הסעיםלבין איובמוביל לפרישתיריעה רחבה על
תפקיד האל ,מההןמידותיו וכיצד הוא מכלכל אתענייני העולם .בהקשרזהאין
הדית מסתפק בהצגת שאלת הגמול ,אלא עוסק גם בהתנהגות כל היקוםויושביה
ובתופעות טבע הרסניות ,חסרות פשר.
ברובד העמוק תוהה הספר על מהות האלוהות וחותר לשנות מוסכמות ולהציג
דמות של אלוהות אחרת ,לא סכמאטית .אלוהות כזאת עומדת בסתירה לדמות
הקלאסית ,שהיא אלוהים שלגמול ,אלוהיםהנותן לכליצור את המגיעלו .אלכזה
הוא האל המשתקף אלינו מתוך ספר "משלי".
מחבר ספראיוב משתמש במלים,ביטויים ותלקי פסוקים מספרי מקרא רבים.3
בין כל אלה בולט השימוש באמרותוביטויים מתוך ספרמשלי .בפיהם שלהרעים
משמשים ציטוטים אלה להוכחת טענותיהם ,4ואילובפיו שלאיוב -לסתירתם.
על-כן מובאים דברי משלי בפי הרעים מתוך הזדהות ,כאילו הם דובריו ואילו
1מ .בוכר ,תורת הנביאים" ,דביר" תש"י .עמ' .174-173
2מ .וייס ,הסיפור על ראשיתו של איוב ,הסוכנות היהודית ,תשכ"ט ,עמ' מה.
3מראימקוםלכךמובאים נכלספריהפירושיםלאיובוכן אצלמ .סגלבספרו "מסורתובקורת",
קרית ספר ,ירושלים ,1957עמ' .176-160
.
4ר' פירוש של"ג על איוב כעמ' tLXXIאך שם מובאים הדברים בצמצום.
349
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פג(
[]2
תמוז-אלול תש"ם
שלמה בכר
?יטוטי איוב באים באירוניה ,מתוך היפוך משמעותם המקורית ולשם פגיעה
והתרסה במודהים אתם .זוהי דרכו של מחבר הספר גם באיזכורים מתוך ספרי
מקרא אחרים ,למשל" :מה אנושכי תגדלנווכי תשית אליו לבך" (איוב ז',יז),
שהוא ציטוט מתהלים ח' ,ה ,אך במשמעות הפוכה" :מה אנושכי תזכרנוובן אדם
כי תפקדנו" .אואיוב י"ב ,ט ,שהוא ציטוט מתוךישעיה מ"א ,כ ,אלא שבישעיה
בא הכתוב להדגיש את מעשי ה'ואילובאיוב הוא בא להמעיט את השיבות ההכרזה
הזאת.
על מנת להדגיש את קשרם של הסעים לספר משלי מקפיד המחברכי המעים
יצטטו מספר משלי בלבד,5ואילואיוב עצמו מצטט גם מתוך ספרי מקרא אחרים.
ב
מחבר הספר נאבק בתפיסה התועלתנית של האמונה באלוהים .הדבר נרמז כבר
בפרקי הפתיחה .איוב מקריב קורבנות "מספרבניו" בכל שבוע,כדי לכפרעליהם,
שמא חטאו ,וקורבנות אלה אינםמועילים ולא כלום .בפרקי התווך שבספר מתבטא
המאבק כנגד התפיסה התועלתניתבויכוח כנגדמייצג תורת הגמול הזאת ,כנגד ספר
משלי .שזוהי השקפתו של ספר משלי אפשר לראות ,למשל ,בדברים אלה" :שמר
מציתי וחיה" (משלי ז' ,ה); "כבד את ה' מהונך וימלאו אסמיך בר" (ג' ,ט).זוהי
תיאולוגיה של "תן וקח" ,תיאולוגיה אלילית (מ.וייס ,שם).
ג
ועי איוב הם טיפוסים חוכמתיים,ובעיני מחבר הספר -דוגמטיקנים ונזקקים
לאוטוריטות ,במקום להסתמך על החיים עצמם .שלושת הרעים מסתמכים על
הזיכרון ההיסטורי ועל דורות ראשונים ,והדבריםידועים.
ל
פ
ו
לא
ם
ג
אנכי
איוב פוסל סמכויות אלו ועונה לרעיו" :כדעתכם ידעתי אני
מכם" (י"ג ,ב) .הוא מחפש את המגע הבלחי אמצעי עם האלוהות ולא את
ההסתברות העקיפה .הוא רוצה לדעתמנסיונושלו את תכונותהאלוהים,כפי שחווה
מנסיונו שלו את סבלותיו" :ומבשרי אחזה אלוה" (י"ס ,כו)וכן" :מייתן ואמצאהו
אבוא עד תכונתו" (כ"ג ,ב).
איוב כופר באוטוריטות וטועןכי המציאות סותרת אתתיאורית הגמול החכמתית
עלטענתו שלאליפז,בפרקד',ז" :זכרנאמיהואנקי אבד" הואמשיבבפרק כ"א,ו:
"ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות" .עד פסוק סו הוא מתאר את "זכרונו"
שלו ,שהוא מנוגד ניגוד מפורש לטענת אליפז בראשית נאומו הראשון.
5
ראה פסקה ד במאמת זה על דבריאליפי
באיוב ד' ,ח,
350
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פג(
תמוז-אלול תש"ם
נ]3
השתקפות ספר משלי בספר איוב ומשמעותה
ד
תמצית תורת הגמול של אליפז באהלידי ביטוי בפרק ד' ,ח" :ו94רועיתי
הדשיסנןויך?י ?9ל ?קורה "4שהוא שימוש במשלי כ"ב ,ח" :זור??ולהיק4ר
גנז".
המטאפורה הלקוחה מחוקי הטבע אינה מקרית .היא באה ליצור תחושה של
דטרמיניזם .רעיון זה חוזר בגוון שונה במקצת באיוב ט"ו ,לה" :הלה עמלוילד
און" המזכיר את ישעיה נ"ט ,ד" :הרו עמל.והוליד און" וכן את תהלים ז' ,סו.
תפוצה זו של הפתגם מעידה שהיתה כללית ומשורר תהלים וישעיה השתמשו בו
לצרכיהם.
בפרק ה',יז אומר אליפז" :ט9וי W~SNייסקרלליה ומוסרשיי
במשלי ג' ,יא:
"משר ה' 44יטל8-י5ס
וי טת הוער 5:הב
ה' יוכיח
טל598-ס"
וטל-טקץ?תיכספו
וכקב 5ת4-ן ורצה"
השיכול מראה עלהתייחסות של פסוק במקום אחד לפסוק דומהלו במקום אחר,
ואוליאפילו עלציטוט .6ברור שכוונתאליפזהיא לנחם אתאיוב.עדייןאיןאליפז
מאשים אתאיוב בעבירות,כפי שיעשה זאת מאוחריותר,וע"י הבאתהרעיון הזה,
שהואידוע לאנשי החכמה ולאיוב בתוכם ,הוא מציע הסבר מתקבל,על הדעת .אך
הפסוק מביע בעקיפין גם אפוטרופסות ,משום שהוא מניחכי הקוהא ,היודע את
המקור ,יודע גם את המלה "בני" שהושמטה מן הציטטה,7
על דברים אלה יענה איוב בפרק ו' כד-כה ,וכן בפרק י"ג ,יא" :הוכחיוכיח
אתכם אם בסתרפניו תשאון" ,ואז ,במר נפשו ,הוא קורא אליהם" :זכרניכםמשלי
אפר" -זכרניכם,לפי המלונים פירושו הדברים שהזכרתם -האין כאן קריאת
תגר כנגד "ספר משלי" תוך הזכרתו ,המפורשת?
בהמשך דבריו משתמש אליפז במוטיב אחר ממשלי :בפרק ג' ,כה"( :טל8-יוא
סטסדבטאם ומשטתרקעיםכיסלא" .פסוקזהמונחביסודו שלאיובה' כא" :קשוט
4שת מסבא ול8 4יךא משוד לבוא" .יתרה מזאת ,עודלפני כן ,באיוב ד' ,ה
נאמר?" :י ?טה סבואאעיףנמלא 58עשויר נ48מל" .בפסוק זה חסר הנושא :מי
היא "שתבוא אליך ותגע עדיך"? גם "תבוא" וגם "תגע" הן מלים המתקשרות
.
יי
לאסון" .תגע" בא בהקשר זה באיוב ,ה',יט" :ובשבע לאיגע בך רע".וכן בפרקים
א' ו-ב' בדו-שיח שבין האלוהים והשטן .כלומר ,הקונוטאציה היא של אסון וצרה
6בדעתו של מ .זיידל ,ב"חקרי מקרא" ,ירושלים ,1978 ,עמ' ב'.
7בדברים ח' ,ה נאמרי " …כי כאשרייסר אב את בגו ה' אלהיך מיסרך" וברור שזהו אותו
רעיון,עלהקרבהבין ספרמשלילספרדברים ראהספרושל,Dueteronomy :
h
s Wein
ofeld M
0 Deuteronomic 30"061, Oxford 1972ת! and
351
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
~
,
i
בית מקרא )פג(
תמוז-אלול תש"ם
שלמה בכר
]42
וביתר דיוק :דברי אליפז מכוונים לפסוק הנ"ל במשליכי רק אם יודעים אותו
מבינים על מה הכתוב מדבר.
,
ב
ו
ש
באיוב ד' 1 ,אומר אליפז:
.
"
ך
ת
ל
ס
כ
,
י
ל
ש
מ
ל
א
ל
ה
"
ה
נ
פ
נ
אם
לפרק
יראתך
ט"ו ,נראהכיהרעיון לקוח משם והואסיום של פסקה (ט-כו) המדברת עלהגמול
הטוב הצפון ליראי ה'.
דברי אליפז בפרק ה' ,ב" :שילגווילשרג4-עש ~nVbטסית
הםשמיש
מתזך הסכמהבמשליכ"ז,ג" :לבדאבןונשלהחולוכעסאוילשסדסשגיסם".יאכז'
איוב ,המכיר את המקור של אליפז ,משתמש בחלק אחר של הפסוק ,אותו חלק
שאליפזהשמיטהכדילהסביר אתהתנהגותו" :ל4שקול שקשיוסיסיימאןנ?ם
?שא2-4סד:וי?טהטחול שים?כי
דעל-וןדלוי לע( "4ו',ב-ג).אליפז לאהתכוון
לקרוא לאיוב "אויל" ,אלא רק להסבירלוכי אםימשיך "לכעוס" ,כלומרלהיות
מלא מרירות ,ייחשב לאויל .גם איוב מבין כך את דברי אליפזוהרעייה ,שאינו
נפגע ממנו (כפי שיקרה לו אחר כך) ,אלא מבאר לאליפז את סיבת "כעש."1
כלומר ,אלמלא ידע איוב שאליפז מצטט את משלי ,היה עלוללהיעלב .הציטטה
במקרה זה נועדה לרכך את הדברים ולהסביר שאין כאן כוונה להשתמשבכינוי
מעליב אלא להצביע על סכנה הידועה לכל והנובעת מהתנהגות מסויימת.כינוי
זה",אויל" ,בא פעמיים בדברי אליפז ,והוא אופייני ביותר למשלי .שם הוא בא
ארבעים פעם מכלל ארבעים ותשע פעמים במקרא בבלל.
בתיאור גדולת האל בפרק ה' ,ח-טז ,משתמש אליפז שוב בביטוי הלקוח
ממשלי :איוב ה',י" :סלמן על?-גי-יךץ לקלס ?ללגי חוצות" ובמשלי
ח' ,כו?" :ד לא ?זה 5וץ וחוצות".
אליפז למדמנסיונו את תכונות האלומסיק אתמסקנותיובדרךההיקשוההיסק,
כי האל שלו הוא רחוקובלתי מושג" :אולםאניאדיש אל אל" (ה' ,ח) הוא אומר
בפיסקה הנ"ל ,וכוונתו במלה "אדיש" היא ללמוד ,כמו בישעיה א',יז" :למדו
היטב דרשו משפט" .עלכךמגיבאיוב בפרקי"ג ,ה'" :אולםאני אלשדי אדבר".
יש פה ניגודבין "אדרש" ו"אדבר" והוא מודגש הן ע"י המלה "אולם" החוזרת
בשני הפסוקים ,והן ע"י שינוי בסדר המלים :אליפז משתמש במלה דורש לפני
הזכרת המושא -האל ,ואילו איוב מזכיר קודם את הנושא -האל -ואח"כ
את הנשוא "אדבר".
ספר משלי הוא ספר של שיח אדם לאדם ,והוא מדבר על האלוהים בגוף
שלישי ,שלא כספר תהלים ,שגם הוא נכתב ע"י אדם והוא מופנה אל האל .מן
הבחינה הזאת משתלבת "הדרישה" על אליפז ורעיו עם תפיסתו של ספר משלי,
בניגוד ~מרתו של איוב ,כפי שראינו בפיסקה ג'.
,
ל
א
ל
.
.
.
ר
בפרק כ"כ ,כח ,מבטיהאליפזלאיובכי אםיעתי
:
ז
א
ל
ע
?
"
דוליך
כי
24ה אור" .בדברים אלה הוא אומרלוכי בכךיוכיחכי הוא צדיק ,עלפי האמור
ק4י""
שיקל
סיר
סים
352
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תש"ם
בית מקרא )פג(
השתקפות ספר משלי בספראיוב ומשמעותה
[]5
במשלי ד',יח" :ואוחצ?יקים פאורצנה" ודרכותהיהדרךצדיקים .גם הפסוק "קח
נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך" (איוב כ"כ ,כב) נכתב ברוחו של ספר משלי,
כגון :ג' ,א; ב' ,א; ז' א-ב ,ועוד.
איוב מכיר את ספר החכמה ומדגיש זאת באומרו" :גםלי לבב כמוכם לא ופל
אנכי מכם" (י"ב,ג) והוא מוכיח זאת בדרךאירונית ,בפרקי"ג ,ה":סין5ןממוש
ססריש4ןותסי לכם לס99ה",והן זהו הד הפתגם מספר משלי,י"ז ,כח" :נםשויל
טסריש חכם ?סשב".
את דוגמאותיו שלאליפז על כוחו הבונה של האל הוא הופך ללעג בהצביעו על
מגמה הפוכה בטבע .אכן ,לאל של אליפזיש כוח ,אלא שכוח זה הוא כוח הורס:
"האומר לחרס ולא יזרח" (ט' ,ז) ,ועל דרך השיכול ,הוא חותם אתדבריובדברי
הפתיחה של אליפז באותועניין" :עשה גדולותואין חקר ונפלאות עדאין מספר"
(ה' ,ט ,דברי אליפז ,ובשינוי קל ,בפרק ט' י ,דברי איוב).
לאחר שביקש איוב לדבר אל האלוהים והראה את בקיאותו בתורת החכמה
" ? (ט"ו,
הקלאסית ,מתריסכנגדואליפז" :סראישוןאום שלדולשי?9עיתחוללי
ז) ,אליפזמתכווןלהגידלאיובכימפני שלאהיהקיים"לפניגבעות"איןהוא חכם
דיולהבין את העולם,כי משפט זה הוא אסוציאציה למשלי ח' ,כה4" :עוםסרים
ס49ע4לשישעותחוללסי" .בפרקזה מספרת החכמה על עצמהבגוף ראשון,ובין
השאר ,היא אומרת שהאל עשה בה שימוש בבריאת העולם.ולכןאי אפשר לשנות
את אופיו ותכונותיו .זוהי דרך העולם ,ולדעתו של אליפז דרך זו טובה היא.
ה
בפרק כ"ד מתאראיוב את מנת חלקם הטובה שלהרשעיםובין השאר הואקובל:
"?בזלתישיג
ו?ור4ןל 4נןךע( "4כ"ד ,ב) ,מעשה זה הואבניגוד למשלי כ"ג" ,של
5שג ?ב4ל עולםובשויןתומים של לבוא( .יא)ויגועלםסןק ה4אןךיב טתךי9ם
5טך" .כלומר ,בדברי איוב יש גם חלק מרומז שכוונתו -לא רק שההשעים
עושקים את החלשים אלא ש"הגואל" ,כלומר האל ,לא רב אתריבם( .פסוק דומה
בא בדברים י"ס,יד ,אולם כצורתו שם הוא מתאים למקום אחר במשלי כ"ב ,כח,
יעל הקשרבין ספר דברים למשלי ראה הערה).7
בפרק ל"א הוא מתאר בלשון שבועה ("אם") אתיושרולפנים .איוב אומר":אם
נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי" (יב) " …כי אש היא עד אבדון
תאכל "…נושא זה בא במשלי כמה פעמים אולם נראה שמקום זה הוא איזכור
של משלי ו' ,כד-כז ,מפני שההשוואה מופיעה רק כאן" :לשמרך מאשת רע
ומחלקת לשוןנכריה …היחתה איש אש בחיקוובגדיו לא תשרפנה"? 8באיובו',
ל ,שואלאיוב" :היש בלשוני עולה" ואילו בפרק כ"ז ,ד הוא אומר בבטחון ובלשון
8יש הקוראים כאן ר? ואם כן -הדמיוןבין משלי לאיוב רב יותר,
יא
353
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תש"ם
בית מקרא )פג(
שלמה בכו
[]6
שבועה" :אם 4%ן4ה*.לסי,עולה,
אם?סגהרסקה"..פסוק זה הוא בבואתו
של משלי כ"ד ,ב" :כי שה:הגה,ל4ם.ו?9לנ*9ס?ףם מו4ך4ה" בכך הוא מעיד על
עצמו שלא קנא באנשי רעה כפי ההקשר שבו מופיע הפסוק,ואינו כאחד מהם9.
דברים אלה של..איוב נועדו.להעצים,את.התנגדותו:לתורת הגמול של משלי על
דרך ההנגדה :החטא מכאן וההנאה.ממנוץך .מכאן.
וישוני
1
דברי בלדד מלאים במוט-בים ממשלי .בתחילתדבריו ,בפרק ח',יג ,הוא אומר:
,קהו שימוש חופשי בפסוק ממשלי:
"שן קרחות 9ל שכקי אלךסקנתסנה"אכדי'
"תיחלת צדיקים *מסה ותקות חנף אאבד" (י' ,כח) .בטיוב '4הנז אומר בלדד:
"42רו צעךיאונו
?4תוע .הנושא לקוח ממשלי ד',יב:
לא2-צר
(דהרי בלדן הם במקמטו ,הפוכה מדברי משלי.
א
ל
צעוד וצם סר4ץ ס9שי".ץ
כלומר,אין מה ציטוט סתם ,אלא שימוש יוצה בחומר שבספרמשלי .בפרק י"ח,
ה-ו מתאר בלדד את מצב הרשעים" :אוררשעיםןד?רן.".[,וכן:
?ך?ף"
הלר והאור מסמלים אתהחיים" :גר ה'.נשמת אדם"'(משליכ';
ביטויים אלה
.
)
ז
כ
~
י
ג
ו
"
של בלדד לקוחים ממשלי י"ג ,טו-ככד ,כ" :נר רשעיםידעך" -מטאפורה למות
הרשעים .א-וב ,כדרכו ,משתמש באותו עולם פ-ולי להבעת משמעות מהופכת:
"94הגררשלים ךדעף"? (כ"א,ז) ,ובדרךזו הוא מתוכח עם בלדד ועם ספרמשלי
גם יחד.
צופי ,רעו השלישי של איוב ,פותח אתדבריו במשפט ,שרק המכיר את מקורו
במשלייבין את העוקץ הטמוןבו" :הלבדקרים לא (?"na?:איוב י"א,ב) .לכאורה
יש פה שובהתריה כנגד רוב"המלי" טול כפי שפתחוגםשניהרעיםשלפניו
(וכן גם אליהוא ומענהה.),למעשב,שפק שימוש מנומסבדברי-משליי,יט4":יב
9כהמשיג קופרשנידברים :באופדושיר הוא מאשים את
לא יחלל
איוב בדמגוגיה "בלבד",א%בעליפין הוא[אומר לוכי אכז פשע ,ורובדבריו לא
?19ה
יוכלו לכסות עובדהזו .באיון,י"א ,ח אומר צופר4" :בה?
סקיאול מה8-וע" .הדבר מזכיר לנו את משלי ג' ,כ" :לדעתו להומות94יע4
נשחקים?רופו 9ל" .גם פסוק משובץ בתיאור "יסוד" הארץ בחכמה וכוונתה
י שלא ניתן להבין את החכמה אשר באמצעותה
נ~
שלא ניתן להבין את העולם מפז
יסיליכה4
4-ליסף
?ליי
אןיב
רירים
פשע.'.
סה-תייל
ששי
נברא.
9ייתנן שאיונ ל"א ,כס" :אם אשמח בפידמשנאי והתעוררתיכימצאו רע" הוא שבועה שאכן
מלא את האיסור שבמשלי כ"ד,יז" :בנפלאויבך אל תשמח ובכשלו אליגל לבך" ,אולםמכיווןשאין
כאן דמיון לשוני ,קשה להסתמך עליו.
10ה 811-קורא "ותכשילהו" ,ע"פ השבעים ,ואז תהיה המקבילה שלמהיותר .מצדשני ,ראינו
שהמובאות מספרי מקרא שונים מעוררים במחבר אסוציאציות ורעיונות חדשים ,משחקי מלים
וכדומה ,ואין הכרח לחקן אח הקריאה במקום זה.
354
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תש"ם
בית מקרא )פג(
השתקפות ספר משלי בספר איוב ומשמעותה
[]7
בנאומו השני ,בפרק כ' ,ד מגלה גם צופר את מקור חכמתו":היאת:ו?ט מטי
ז זה הוא חזרה עלדברי אליפז בפרק ט"ו ,ד:
?דסקישים קדם?לי קוץ"?רעיי
"הראישיז טום 58לד"? וכאמור ,שניהם שואבים אותו ממשלי ח' ,כה.
ז
דמות האל המשתקפתמדברי הרעיםהיא דמותו מספרמשלי :אלרציונאליוטוב
שכדאילעבדו .דמות האל המשתקפתמדבריאיובהיא דמות של אל לאמובן.איוב
מוצא סתירהבין דמות האל החכמתיתלבין העובדות במציאות והוא מחפש נואשות
דרך אשר תבטל את הסתירה הזאת.
מן העובדה שהספר מנסה להתמודד עם ספר משלי והשקפתו ,משתמעכיאיןזה
ספרעממי.זהו ספר שנכתבעבורמי שמכיר את תורת "החכמה" וספרה -משלי.
הווה אומר :ספראיוב נועד למשכיל ,לשכבתהמשכיליםבעם .בכך,אולי,יש הסבר
,ללשונו הקשה -זוהימעין עברית ספרותית ,ומחברו הוא מל העלית המשכילה,
355
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il