שמות ג: פִענוח נס הסנה הבוער ואיננו אוכל

ינואר 5, 2011 · מאת ד"ר משה בלס · מאמרים לפי סדר הפרקים

‫ִפענוח נס הסנה הבוער ואיננו אוכל‬
‫אתר דעת תשע"א * ‪2011‬‬
‫מאת‬
‫ד"ר משה בלס‬
‫על אודות המחבר‬
‫משה בלס הוא בעל תואר דוקטור )‪ (PhD‬מטעם אוניברסיטת בר אילן בתחום ההנדסה הגנטית של מחלות‬
‫צמחים‪ .‬הוא המשיך לפוסט דוקטוראט במחלקה לאימונולוגיה שבמכון ויצמן‪ ,‬ומייד לאחריו הצטרף כמדען‬
‫במחלקה לכימיה ביולוגית במכון‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬הוא החל במחקר מעשי במעבדתו של פרופ' אפרים קציר‬
‫ז"ל )נשיאה הרביעי של מדינת ישראל(‪ ,‬ותוך כדי כך פיתח‪ ,‬יחד עם פרופ' קציר‪ ,‬קוקטייל פפטידים המנטרל‬
‫ארסי נחשים‪ .‬הקוקטייל מוסחר לחברת תרופות הודית שמפתחת ממנו תרופה לבני אדם מוכשים‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 2005‬הוא סיים את עבודתו במכון ויצמן בדרגת עמית בכיר‪ ,‬ובהמשך החל לפתח‪ ,‬באופן עצמאי‪ ,‬מתקן‬
‫זיקוק קומפקטי וחדשני שמיועד להפקת חומרי מרפא מצמחים בשיטת 'עשה זאת בעצמך'‪ .‬להמצאת‬
‫המתקן הוענק פטנט ב‪.(4530831-054) .2008-‬‬

‫‪ .1‬הקדמה‬
‫ההתגלות הראשונה של הקב"ה אל משה רבנו נעשית כשהיא מלוּוָה בתופעה על‪-‬טבעית‬
‫של צמח בוער באש ושאיננו מתכלה תוך כדי בעירתו‪ .‬תופעה חריגה זו של "הסנה הבוער"‬
‫מתמיהה עד מאוד את משה והוא מכנה אותה במילים‪" :‬המראה הגדול"‪ .‬הפסוקים‬
‫הראשונים שבפתח ההתגלות )שמות ג‪ ,‬א‪-‬ו( סובבים סביב הנס הזה‪ ,‬והם מתומצתים להלן‬
‫לפי סדר הופעתם‪ -1 :‬משה מגיע להר סיני כשהוא רועה את צאן יתרו; ‪ -2‬מלאך ה' מתגלה‬
‫אליו מלבו של הסנה הבוער באש ואיננו אוכל; ‪ -3‬משה מחליט להתקרב לצמח הבוער כדי‬
‫להבין את פשר התופעה; ‪ -4‬אלוהים קורא אליו מנגד‪ ,‬מתוך הסנה‪ ,‬ומצווה אותו שלא‬
‫להתקרב אל הסנה‪ ,‬ותוך כדי כך‪ ,‬הוא גם מורה לו להשיל את נעליו כי הוא דורך על אדמת‬
‫קודש‪ .‬אחר כל הדברים האלה מתחיל להתפתח דיאלוג מעמיק בניהם‪.‬‬
‫השאלה המרכזית שהמאמר הנוכחי מציב כאן היא‪ ,‬הכיצד יתכן שצמח כלשהו יעלה באש‬
‫ולא יישרף ויתכלה כדרך הטבע? כדי לנסות לענות על שאלה זו מן ההכרח להניח כי מדובר‬
‫פה בנס השייך לקטגורית "המופתים האפשריים" בטבע‪ ,‬ולא לזו השייכת "למופתים הנמנעים"‬
‫בטבע‪ .‬הנחה זו מתבססת על כך שמרבית הניסים שנעשים בעולמנו שייכים למופתים‬
‫האפשריים בטבע‪ .‬מציאות קיומה של תופעת טבע נדירה שתתאים לחולל את הנס הזה‪,‬‬
‫עשויה בהחלט לבסס הנחה זו‪ .‬ואכן‪ ,‬המאמר מציג בהמשך תופעה טבע מיוחדת במינה‪,‬‬
‫שלא הועלתה עד כה‪ ,‬שלפיה נס הסנה הבוער מתאים להיות משויך לתופעת ה‪,Firefalls-‬‬
‫שמשמעה "מפלי אש"‪ ,‬וזאת על אף שאין בה אש ממשית‪ ,‬אלא מים שנראים זוהרים כאש‪,‬‬
‫כפי שעוד יוסבר בהרחבה בהמשך‪.‬‬
‫‪ .2‬הניסים ה"אפשריים" לעומת הניסים "הנמנעים" בדרך הטבע‬
‫מן הכתוב משתמע כי משה סר מדרך רעיית הצאן ופונה לעבר הסנה הבוער כדי להתקרב‬
‫אליו ולראותו מקרוב‪ ,‬כי כך אולי יוכל הוא להבין את פשר התופעה הפלאית שעומדת‬
‫ְאה ֶאת ַה ַמּר ֶ‬
‫אָסרָה נָּא וְ ֶאר ֶ‬
‫ִבעַר‬
‫ְאה ַה ָגּדֹל ַהזֶּה ַמדּוּ ַע לֹא י ְ‬
‫מֹשׁה ֻ‬
‫אמר ֶ‬
‫מאחורי הנס הזה‪" :‬וַיֹּ ֶ‬
‫ַה ְסּנֶה" )שמות ג‪ ,‬ג(‪ .‬כדברי רקע לבירור טיבו של הנס הזה‪ ,‬ראוי להביא תחילה את דעת‬
‫הרמב"ם שהוצגה באיגרתו "תחיית המתים" )‪ ,(1‬ואשר לפיה הוא עושה הבחנה מעניינת בין‬
‫‪ .1‬איגרת תחיית המתים של הרמב"ם משנת ‪ 1191‬שתורגמה על ידי י' קאפח‪ ,‬באוסף אגרות הרמב"ם‪,‬‬
‫ירושלים תשל"ב‪ ,‬עמ' סג–קא‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫שתי הקטגוריות הנ"ל של הניסים שנעשים על ידי הקב"ה בעולם‪ :‬לגבי המופתים האפשריים‬
‫בטבע‪ ,‬הוא מביא כדוגמה את הארבה‪ ,‬הברד והדבר במצרים‪ ,‬ולדעתו‪ ,‬דרכם של אירועים‬
‫אלה שהם מתרחשים במקצת העיתים ובמקצת המקומות‪ ,‬ואילו לגבי המופתים הנמנעים‪,‬‬
‫הוא מביא כדוגמה את המטה שנהפך לנחש ומייד שב להיות מטה )"ויהי למטה בכפו"(‪.‬‬
‫והוא סובר‪ ,‬כי אילו נשאר המטה נחש‪ ,‬היו מטילים ספק על היותו נחש מתחילתו‪ .‬וכדוגמה‬
‫נוספת הוא מציין את בקיעת ים סוף‪ ,‬שגם במקרה זה הים נסגר ושב לאיתנו )"וישב הים‬
‫לפנות בוקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו"(‪ .‬ועוד הוא מסביר באיגרתו‪ ,‬כי המופתים‬
‫הנמנעים לא יתאחרו כלל ולא יארכו‪ ,‬ולא יישארו על כנם‪ ,‬שללא כך יהיה בהם ספק‪ .‬ברור‬
‫מדבריו לכן‪ ,‬כי לעומת המופתים הנמנעים בטבע‪ ,‬המופתים האפשריים שכיחים יותר‬
‫בעולמנו‪ .‬ראוי להמחיש עניין זה על ידי הצגת עמדה בת זמננו לעניין לטיבו של הנס‬
‫שהתרחש במלחמת העצמאות של ישראל‪ .‬כמה רבנים ראשיים ובהם גם הרב הראשי‬
‫הספרדי לשעבר‪ ,‬הרב עובדיה יוסף )‪ (2‬מקבלים שאירע נס לעם ישראל במלחמת‬
‫העצמאות‪ .‬והרב יוסף שפסק בעניין זה סבור‪ ,‬כי מפני שהנס לא כלל את כל העם היהודי‬
‫ושאנו בתחילת הדרך לגאולה ולנחלה‪ ,‬אין לחייב לברך הלל עם ברכה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לטענתו‪,‬‬
‫על הנס להיות מחוץ לטבע )כמו למשל קריעת ים סוף(‪ ,‬ומאחר שמלחמות ישראל אינן מחוץ‬
‫לטבע‪ ,‬שכן אלה ִטבען של מלחמות‪ ,‬שמנצחים בהם לפעמים‪ -‬אין לקבוע הלל עם ברכה‪ ,‬ומן‬
‫הטעם הזה הוא פסק‪" :‬אם הקהל רוצים לומר הלל בלא ברכה אחר תפילת שמונה עשרה‬
‫אין למחות בידם"‪ .‬עמדת הפשרה הזאת ניצבת לה בין שתי עמדות‪ :‬מצד אחד‪ ,‬עמדתם של‬
‫הציונים הדתיים שמחייבים אמירת הלל‪ ,‬ומצד שני עמדת החרדים שאינם אומרים הלל‪.‬‬
‫הכתוב לא מציין פרטים שמסבירים את טיבו של נס הסנה הבוער‪ ,‬ולכן לא ברור לאיזה‬
‫משני סוגי המופתים הללו הוא שייך‪ .‬ואולם‪ ,‬כל עוד אין אנו יכולים להצביע על תופעת טבע‬
‫נדירה שמסבירה בצורה מתקבלת על הדעת את היתכנותו של נס כזה בדרך הטבע‪ ,‬הרי‬
‫שנוח לנו יותר להניח כי תופעת הסנה הבוער שייכת‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לכלל המופתים הנמנעים לפי‬
‫הטבע‪ .‬ראוי להביא בעניין זה את דעתו ר' שמואל דוד לוצטו )שד"ל(‪ ,‬שאומר‪" :‬האש‬
‫שהקיפה את הסנה הבוער הייתה אש ניסית שלהטה בין הקוצים של שיח הסנה ואינה‬
‫ניזונה מהם‪ ,‬דוגמת עמוד האש" )‪ .(3‬מדבריו ברור‪ ,‬כי מדובר כאן בהתרחשות ניסית על‪-‬‬
‫ִטבעית‪ ,‬והיא‪-‬היא‪ ,‬שגורמת למשה רבנו להתקרב אל הסנה כדי לנסות ולהבין את טיבו של‬
‫הנס‪ .‬לא לגמרי ברור מדברים אלה מה היתה בדיוק כוונתו של שד”ל‪ :‬האם לדעתו האש‬
‫הניסית היתה אש ממשית? כי אז אולי מדובר בתופעה הנמנעת לפי הטבע‪ ,‬או לחילופין‪,‬‬
‫אולי מדובר בתופעה המדמה אש‪ ,‬ואז היא יכולה להיות אפשרית בדרך הטבע‪ .‬כדי לברר‬
‫עניין זה‪ ,‬אעמוד בהמשך בצורה מדוקדקת על דברי שד"ל ביחס עמדתו זו כדי לבאר את‬
‫טיבו הנס הזה‪ .‬הבוטנאי נוגה ראובני‪ ,‬חוקר צמחי התנ"ך וזוכה פרס ישראל‪ ,‬גם הוא‬
‫מתייחס לסוגית סודו של הסנה בספרו שיח ועץ במורשת ישראל )‪ ,(4‬והוא סבור שמדובר‬
‫בפוטומורגנה‪ ,‬שהיא תופעת טבע שנובעת משבירתן של קרני האור שמעבירות את‬
‫דמויותיהם אל עין האדם עקב היווצרות שכבות אויר בעלות צפיפות שונה זו מזו‪ .‬ולדעתו‪,‬‬
‫הנס נובע מצירוף מקרים נדיר שבו שבירת קרני האור הללו יכולה לגרום להעברת דמות של‬
‫לשונות‪-‬אש‪ ,‬שהתלקחו במקום מרוחק‪ ,‬אל מקום הסנה אשר נראה למשה בהר סיני‪.‬‬
‫מנקודת מבט זו‪ ,‬ברור אפוא‪ ,‬כי אין צורך לחפש תכונות מיוחדות של שיח שהאש אינה‬
‫‪ .2‬פסק הלכה אייר ‪ 5767‬של רבי עובדיה יוסף שליט"א מיום ‪.23.4.07‬‬
‫‪ .3‬פירושי שד"ל על שמות פרק ג שהוצאו לאור בליוורנו‪ ,‬תרס"ו ‪ -‬ירושלים‪ ,‬תשל"ד‪.‬‬
‫‪ .4‬נוגה ראובני‪" ,‬שיח ועץ במורשת ישראל"‪ ,1984 ,‬הוצאת נאות קדומים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫יכולה לאכל אותו‪ ,‬ולכן הוא סבור כי זיהויו של הסנה עם פטל קדוש על פי מסורת חז"ל‬
‫בהחלט יכול להתאים לאופיו של נס כזה‪ .‬כדעת נוגה ראובני‪ ,‬גם המאמר הנוכחי סבור‬
‫שמדובר בתופעה של תעתועי הדמיון‪ ,‬ולא היתה בסנה אש ממשית‪ .‬ואולם‪ ,‬המאמר עושה‬
‫צעד נוסף קדימה ומציג במפורט בהמשך‪ ,‬תופעה קונקרטית שלפיה הנס של הסנה הבוער‬
‫נבע מתופעת טבע נדירה של "מפלי אש" )‪ ,(Firefalls‬תופעה שיש בה מראה של מים‬
‫זוהרים שנראים כמו אש לוהטת‪ .‬ראוי להדגיש‪ ,‬כי השערה זו נשענת בהכרח על טענה די‬
‫מבוססת שסוברת כי הסנה הוא פטל קדוש )ראה תמונה ‪ ,(1‬שיח קוצני שאוהב מים רבים‬
‫בסביבתו‪ .‬כפועל יוצא מזיהויו של הסנה עם פטל קדוש‪ ,‬מן ההכרח לומר‪ ,‬כי הסנה יכול‬
‫להתקיים בתאים מדבריים רק כאשר יש בסביבתו הקרובה הרבה מאוד מים‪ ,‬כעינות המים‪,‬‬
‫או מפלים קטנים שניתן למצוא כמותם גם בנאות מדבר שבסיני‪ .‬לפיכך‪ ,‬המאמר מציג קודם‬
‫כל את הנימוקים התומכים בטענה כי הסנה הוא צמח שאוהב מים רבים בסביבתו הקרובה‪,‬‬
‫ורק אח"כ הוא מבסס את ההשערה החדשה של "מפלי אש" שיכולה להתרחש רק במקום‬
‫שיש בו מפל מים‪ ,‬ואשר לפיה ניתן להסביר את הגיונו של הנס הזה‪ ,‬שככל הנראה‪ ,‬שייך‬
‫למופתים האפשריים בטבע‪.‬‬
‫‪ .3‬היכן מקומו של הר סיני?‬
‫מאחר שאירוע הסנה הבוער מתרחש למרגלות הר סיני או בהר עצמו‪ ,‬אני מוצא לנכון גם‬
‫להזכיר במעט דברים הנוגעים לזיהוי מיקומו האפשרי של הר סיני‪ .‬מקובל ביהדות שמקומו‬
‫המדויק של הר סיני אינו ידוע ושזה נעשה באופן מכוון על מנת למנוע את הפיכתו למקדש‪,‬‬
‫וככל הנראה‪ ,‬בדיוק מאותן הסיבות אין התורה מספרת לנו היכן מיקומו של קבר משה‬
‫)"‪…‬וְלֹא יָ ַדע ִאישׁ ֶאת ְק ֻברָתוֹ‪ַ ,‬עד ַהיּוֹם ַהזֶּה‪ ,".‬דברים לד‪ ,‬ו(‪ ,‬שלפי הכתוב הוא נקבר‬
‫במקום כלשהו בגיא הסמוך להר נבו שבמואב‪ .‬היסטוריונים וארכיאולוגים מצביעים על כך‬
‫שאין הוכחות ודאיות )המתבססות על סמך ממצאים( ושאין מסורת מקובלת אחת שקובעת‬
‫היכן מקומו של הר סיני האמיתי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הר כרכום שבנגב הדרומי זוהה כהר סיני על ידי‬
‫פרופ' עמנואל ענתי )‪ (5‬כשהוא מסתמך על סקרים וחפירות ארכיאולוגיות שהוא ערך בהר‬
‫זה‪ ,‬ואף הוותיקן תמך בזיהוי זה לפני כחמש שנים‪ .‬ואולם‪ ,‬הגישה הנוצרית המסורתית‬
‫מניחה כי הר סיני הוא "ג'בל מוסא" )שמשמעו בעברית "הר משה"( שנמצא בגוש הרי‬
‫הגרניט הרמים שניצבים בחודו הדרומי של חצי האי סיני‪ ,‬והוא ההר הרם ביותר ברכס‪,‬‬
‫שמתנשא לגובה של ‪ 2285‬מטר‪ .‬בצלעות הר זה גדלים מעט שיחים וירק‪ ,‬ובסביבתו‬
‫נמצאים גם עינות מים‪ .‬המלכה הלנה היתה זו שזיהתה את הר סיני בג'בל מוסא‪ ,‬ובשנת‬
‫‪ 527‬לספירה בנה הקיסר יוסטיניאנוס הראשון את הכנסייה הנוצרית סנטה קתרינה‬
‫למרגלות ההר‪ ,‬ובמשך הזמן הוקם סביב הכנסייה מנזר המכונה "מנזר הסנה הבוער"‪,‬‬
‫שבתוכה ישנו גם קטע פסיפס שמציג את משה לצד הסנה הבוער‪ ,‬כשרגלו האחת מונחת‬
‫על אבן והוא מסיר את סנדלו‪.‬‬
‫‪ .4‬מיהו צמח הסנה?‬
‫הרמב"ן סבור כי השם "סיני" נגזר משמו של "הסנה" )דברים‪ ,‬א‪ ,‬ו(‪ ,‬וצמח זה מזוהה על ידי‬
‫מרבית החוקרים של ימינו עם פטל קדוש‪ .‬על אף שהבוטנאי חוקר צמחי המקרא‪ ,‬פרופ'‬
‫יהודה פליקס ז"ל‪ ,‬מציין שני עצים קוצניים נוספים הגדלים "בג'בל מוסא"‪ ,‬והם‪ :‬שיזף מצוי‬
‫ושיטה סוככנית )או שיטה סלילונית(‪ ,‬הוא סבור כי פטל קדוש הוא המתאים ביותר להיות‬
‫‪ .5‬עמנואל ענתי‪" ,‬הר כרכום – לאור התגליות החדשות"‪ ,‬הוצאת אריאל‪.2001 ,‬‬

‫‪4‬‬

‫הסנה )‪ .(6‬זיהויו של הסנה עם פטל קדוש נשען בעיקר על תכונותיו של הסנה כפי שנלמדו‬
‫מחז"ל‪ ,‬ועל כך אעמוד בהרחבה בהמשך‪ .‬ברם לפני כן אציין את המאפיינים הבוטניים‬
‫הכלליים של פטל קדוש‪ ,‬ואשר חלק מהם הוזכרו גם במדרשי חז"ל‪.‬‬
‫פטל קדוש הוא שיח ירוק עד ממשפחת הורדיים‪ ,‬אשר שולט ברצועת הצומח השנייה בגדות‬
‫נחלים‪ ,‬ומגיע לגובה של כ‪ 2 -‬מטר‪ .‬גבעוליו זקופים או מקושתים‪ ,‬והם מכוסים בשיכים‬
‫קצרים ומאונקלים‪ .‬עליו מנוצים ומורכבים משלושה‪ ,‬או חמישה עלעלים משוננים כמסור‪.‬‬
‫הפרחים ערוכים בתפרחות מסועפות המתפתחות בקצות הענפים‪ ,‬וצבעם של הפרחים‬
‫ורדרד )ראה תמונה ‪ .(1‬הפרי מקובץ כעין ענבה‪ ,‬שמקובצת מבתי‪-‬גלעין קטנים‪ .‬הוא שייך‬
‫לקבוצת הפטל השחור משום שפירותיו משחירים לעת הבשלתם המלאה‪.‬‬
‫תמונה ‪:1‬‬
‫ענפי פטל קדוש נושאים תפרחות‬

‫לפי מסורת חז"ל‪ ,‬אנו יודעים כי הסנה הוא שיח בעל קוצים מאונקלים השייך למשפחת‬
‫הורדיים‪" :‬מה הסנה הזה עושה קוצין ועושה ורדין‪ ,‬כך ישראל יש בהם צדיקים ורשעים‪".‬‬
‫)שמות רבה ב‪ ,‬ה'(‪ .‬וכמו כן‪" :‬מה דרכו של הסנה‪ ,‬אדם מכניס לתוכו ואינו ניזוק לו‪ ,‬שקוציו‬
‫כולן כפופין למטה אבל כשמבקש להוציא‪ ,‬הקוצין תופסין לו ואינו יכול להוציאה‪ ,‬כך המצרים‬
‫בתחילה קיבלו את ישראל בסבר פנים יפות וכשביקשו לצאת לא נתנום"‪ .‬הגמרא )פסחים‬
‫פרק ג‪ ,‬דף מט א( מתייחסת לפריו של הסנה ומלמדת כי "ענבי הסנה" נחותים באיכותם‬
‫מענבי הגפן )ראה תמונה ‪ ,(2‬והבחנה זו אף היא מתאימה להבדל שבין פירותיו של פטל‬
‫קדוש דלי המיץ‪ ,‬לעומת פירותיו של הגפן‪ ,‬שהם כידוע אשכולות ענבים עתירי מיץ‪" :‬תנו‬
‫רבנן‪ ,‬לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח )תלמיד חכם(‪ ,‬וישא ביתו לת"ח‪ ,‬משל‬
‫לענבי הגפן בענבי הגפן‪ -‬דבר נאה ומתקבל‪ .‬ולא ישא בת עם הארץ‪ ,‬משל לענבי הגפן‬
‫בענבי הסנה‪ -‬דבר כעור‪.".‬‬
‫‪ .6‬מתוך "דעת מקרא" והאנציקלופדיה "עולם התנ"ך‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫תמונה ‪:2‬‬
‫אשכול ענבי הגפן‬

‫"אשכול" פטל קדוש )ענבי הסנה(‬

‫ובנוסף הגמרא מציינת )מעשרות פרק א‪ ,‬דף ג(‪ ,‬כי פירותיו של הסנה‪" ,‬ענבי הסנה"‪,‬‬
‫משחירים לעת הבשלתם‪ ,‬בדומה להשחרתם של ענבי ההדס‪ ,‬ותכונה זו גם היא משותפת‬
‫לפירות פטל קדוש‪" :‬תני רבי חנינא בר פפא חרובין שילשולן היא חנטן‪ ,‬וכל השחורין‪ ,‬כגון‬
‫ענבי הדס וענבי סנה‪ -‬משינקדו"‪ .‬חז"ל עמדו גם על מבנה העלים של הסנה‪ ,‬והוא נמצא‬
‫בהתאמה למבנה המלא של חמשת העלעלים של פטל קדוש )כאשר המבנה החסר שלו‬
‫עשוי שלושה עלעלים‪ ,‬והוא הנפוץ יותר(‪" :‬רבי נחמן בנו של רבי שמואל בר נחמן אומר‪ ,‬כל‬
‫האילנות יש מהן עושה עלה אחת‪ ,‬ויש מהן שתים או שלש‪ ,‬הדס עושה שלש‪ ,‬שנקרא‬
‫)ויקרא כג‪ ,‬מ(‪ :‬עץ עבת‪ .‬אבל הסנה יש לו חמש עלין‪ .‬אמר לו הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא למשה‪ ,‬אין‬
‫ישראל נגאלין אלא בזכות אברהם יצחק ויעקב ובזכותך ובזכות אהרן‪) ".‬שם ב‪ ,‬ה'(‪ .‬יש לציין‬
‫כי חז"ל הרבו לתאר את הצמח ואת תכונותיו‪ ,‬בעיקר בכדי לעמוד על הסמל שהסנה מסמל‬
‫את ישראל ואת עבדוּתם במצרים‪" :‬רבי אליעזר אומר‪ ,‬מה הסנה שפל מכל האילנות‬
‫שבעולם‪ ,‬כך היו ישראל שפלים וירודים למצרים‪ ,‬לפיכך נגלה עליהם הקדוש ברוך הוא‬
‫וגאלם‪) ".‬שמות רבא ב‪ ,‬ה'(‪.‬‬
‫‪ .5‬מה משמעותו של זיהוי של הסנה עם פטל קדוש?‬
‫הפסוק הראשון שפותח את ההתגלות מתוך הסנה‪ ,‬משמש מעין הקדמה קצרה שלפני‬
‫וּמֹשׁה‪ָ ,‬היָה רֹעֶה ֶאת צֹאן י ְ‬
‫ההתגלות למשה‪ֶ " :‬‬
‫ְהג ֶאת ַהצֹּאן אַ ַחר‬
‫כֹּהן ִמ ְדיָן; וַיִּנ ַ‬
‫ִתרוֹ חֹ ְתנוֹ ֵ‬
‫ֵבה‪) ".‬שמות ג‪ ,‬א(‪ .‬ונראה כי מטרת הפסוק הפותח‬
‫לֹהים חֹר ָ‬
‫ַה ִמּ ְד ָבּר‪ ,‬וַיָּבֹא ֶאל ַהר ָה ֱא ִ‬
‫הזה היא להסב את תשומת ליבנו לעובדה שעוד בימים שברח משה מהמצרים וישב על‬
‫הבאר במדיין הוא הכיר היטב את מקורות המים במדבר ואשר ששימשו אותו להשקיית צאן‬
‫יתרו‪ ,‬לכן ניתן למצוא בזה רמז לחיבור שבין הסנה הבוער ובין המים הרבים שבסביבתו‬
‫הקרובה‪ .‬עדות להימצאותם של מים בקרבת הר סיני נאמרה בסמוך למעשה העגל כאשר‬
‫ִשׂרֹף בּ ֵ‬
‫שׁר עָשׂוּ וַיּ ְ‬
‫ִט ַחן ַעד‬
‫ָאשׁ וַיּ ְ‬
‫ִקּח ֶאת ָה ֵעגֶל ֲא ֶ‬
‫משה שורף אותו ומשליך עפרו למים‪" :‬וַיּ ַ‬
‫ִשׂר ֵ‬
‫ַשׁ ְק ֶאת ְבּנֵי י ְ‬
‫שׁר דָּק וַיִֶּזר עַל ְפּנֵי ַה ַמּיִם וַיּ ְ‬
‫ֲא ֶ‬
‫ָאל" )שמות לב‪ ,‬כ(‪ .‬מדברים שנאמרו מפי משה‬
‫הרבה יותר מאוחר מתברר כי בהר סיני היו מים זורמים בנחל היורד מן ההר‪ .‬דברים אלה‬
‫אכן נתבררו בשעה שמשה נושא נאום בפני בני ישראל באותו היום שבו הם עומדים לחצות‬
‫ֶשׁת גּוֹיִם‬
‫עֹבר ַהיּוֹם ֶאת ַהיַּ ְרדֵּן לָבֹא ָלר ֶ‬
‫אַתּה ֵ‬
‫ָאל ָ‬
‫ִשׂר ֵ‬
‫שׁ ַמע י ְ‬
‫את הירדן לעבר ארץ ישראל )" ְ‬
‫וּבצֻרֹת ַבּ ָ‬
‫גְּדֹלִים וַ ֲע ֻצ ִמים ִמ ֶמּ ָךּ ָערִים גְּדֹלֹת ְ‬
‫שּׁ ָמיִם"‪ ,‬דברים ט‪ ,‬א(‪ .‬בהמשך הנאום משה‬
‫מתאר בפרוטרוט כיצד הוא שרף באש את עגל הזהב ואת עפרו השליך את הנחל היורד‬
‫ָאכֹּת אֹתוֹ‬
‫שׂרֹף אֹתוֹ ָבּ ֵאשׁ ו ֶ‬
‫ָק ְח ִתּי וָ ֶא ְ‬
‫יתם ֶאת ָה ֵעגֶל ל ַ‬
‫ֲשׂ ֶ‬
‫שׁר ע ִ‬
‫ְאת ַח ַטּא ְתכֶם ֲא ֶ‬
‫מהר סיני‪" :‬ו ֶ‬

‫‪6‬‬

‫ַחל ַהיֹּרֵד ִמן ָה ָהר‪) ".‬שם ט‪ ,‬כא(‪.‬‬
‫ֲפרוֹ ֶאל ַהנּ ַ‬
‫אַשׁ ִל ְך ֶאת ע ָ‬
‫שׁר דַּק ְל ָע ָפר וָ ְ‬
‫ָטחוֹן ֵהי ֵטב עַד ֲא ֶ‬
‫מדרש שמות רבא )פרשה ב‪ ,‬ב( מחזק את עניין הימצאותם של המים בהר סיני ומציין כי‬
‫למרגלות הר סיני הייתה ברכת מים שאליה הגיע גדי שברח מהעדר של משה‪" :‬אמרו‬
‫רבותינו‪ ,‬כשהיה משה רבינו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר‪ ,‬ברח ממנו גדי‪ ,‬ורץ‬
‫אחריו עד שהגיע לחסית‪ ,‬כיון שהגיע לחסית‪ ,‬נזדמנה לו ברכה של מים‪ ,‬ועמד הגדי לשתות‪,‬‬
‫כיון שהגיע משה אצלו‪ ,‬אמר אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא‪ ,‬עיף אתה‪ ,‬הרכיבו על‬
‫כתפו והיה מהלך‪ .‬אמר הקדוש ברוך הוא‪ ,‬יש לך רחמים לנהג צאנו של בשר ודם כך חייך‬
‫אתה תרעה צאני ישראל‪ ".‬ועוד נאמר בשמות רבא )פרשה ב‪ ,‬ה'( כי קיומו של הסנה תלוי‬
‫בנוכחותם של מים רבים בסביבתו‪" :‬מה הסנה הזה גדל על כל מים‪ ,‬כך ישראל אינן גדלים‬
‫אלא בזכות התורה שנקראת מים‪ ,‬שנאמר )ישעיה נה‪ ,‬א(‪ :‬הוי כל צמא לכו למים‪ ,‬דבר אחר‪,‬‬
‫מה הסנה הזה גדל בגנה ובנהר‪ ,‬כך ישראל הם בעולם הזה ובעולם הבא‪ ".‬החיבור בין‬
‫הטבעי נראה כמעצים את הפלא שמשה רבנו‬
‫הסנה הבוער ובין המים הרבים שבבית גידולו ִ‬
‫נמשך אליו ובא לראותו מקרוב‪.‬‬
‫בתחילת האירוע נאמר‪ ,‬כי מלאך י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה נגלה למשה רבנו בלב האש מתוך הסנה‪" :‬וַיֵּ ָרא‬
‫ַמלְאַ ְך ה’ ֵאלָיו‪ְ ,‬בּ ַל ַבּת ֵאש ִמתּוֹ ְך ַה ְסּנֶה‪) "…‬שמות ג‪ ,‬ב(‪ .‬הפסוק הבא מספר לנו בפעם‬
‫ְהנֵּה ַה ְסּנֶה בֹּעֵר ָבּ ֵאשׁ‪,‬‬
‫השנייה‪ ,‬כי משה רואה את הסנה בוער באש ולא נשרף‪" :‬וַיַּ ְרא ו ִ‬
‫וְ ַה ְסֶּנה ֵאיֶננּוּ ֻאכָּל‪ .".‬הפסוק הבא מספר לנו בפעם השלישית כי משה רוצה להתקרב כדי‬
‫לראות את המראה המאוד מיוחד הזה )"המראה הגדול"(‪ ,‬והוא עושה זאת רק כדי להבין‬
‫ְאה‪ֶ ,‬את ַה ַמּ ְר ֶאה‬
‫אָסרָה נָּא וְ ֶאר ֶ‬
‫מֹשׁה ֻ‬
‫ֶ‬
‫מדוע הסנה לא מתכלה תוך כדי בעירתו‪" :‬וַיֹּא ֶמר‬
‫ִבעַר ַה ְסּנֶה"‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ראוי גם לשים לב לכך שהפסוקים במעמד‬
‫ַהגָּדֹל ַה ֶזּה‪ַ :‬מדּוּ ַע‪ ,‬לֹא י ְ‬
‫הסנה אינם מציינים את נוכחותו של עשן שמתלווה מ ִטבעו אל האש‪ .‬ואם מדובר באש‬
‫שאיננה אש ממשית‪ ,‬כי אז מתקבל על הדעת שהאש המדומה שאחזה בסנה איננה‬
‫"מתנגדת" למים שמסביבה‪ .‬ואולם‪ ,‬מצד שני‪ ,‬אם נניח כי מדובר באש ממשית שהבעירה‬
‫את הסנה‪ ,‬אז בוודאי ראוי לשאול מדוע לא אוזכר בפסוקים גם העשן הנלווה מטבעו לאש?‬
‫כי הרי הביטוי "אין עשן בלי אש" בא לתאר את הזיקה הקיימת כדרך הטבע בין שני‬
‫האלמנטים הללו‪ .‬צא ולמד‪ ,‬בעוד שבאירוע הסנה הבוער לא נאמר כי בעירתו של הסנה‬
‫באש לוותה בעשן‪ ,‬הרי שבמעמד הר סיני‪ ,‬שהתרחש מאוחר יותר ובאותו מקום ממש‪ ,‬כן‬
‫ֶשׁן‬
‫ֲשׁנוֹ ְכּע ֶ‬
‫שׁר יָרַד ָעלָיו ה’ ָבּ ֵאשׁ; וַיַּעַל ע ָ‬
‫שׁן כֻּלּוֹ‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֲא ֶ‬
‫אוזכר עניין העשן‪" :‬וְ ַהר ִסינַי‪ָ ,‬ע ַ‬
‫שׁן‪ ,‬וַיּ ֱ‬
‫ִב ָ‬
‫ַהכּ ְ‬
‫ֶחרַד כָּל ָה ָהר ְמאֹד‪) ".‬שמות יט‪ ,‬יח(‪ .‬ודומני‪ ,‬כי התשובה לשאלה‪ :‬מדוע לא מוזכר‬
‫העשן בפסוקים מונחת בפירושו של שד"ל הסובר כי האש הלוהטת מתוך הסנה איננה אש‬
‫רגילה אלא אש ניסית‪ ,‬ועניין זה עוד יורחב בהמשך‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כי הפסוק המקדים )שמות ג‪ ,‬א( מאריך בדברים‪ .‬ואם נניח כי מטרתו היא‬
‫רק לומר לנו היכן נמצא משה רבנו בשעה שהחל אירוע הסנה הבוער‪ ,‬הרי שאפשר היה לו‬
‫לֹהים‬
‫להסתפק בסיפא של הדברים‪ ,‬כלומר לפתוח במילים‪" :‬וַיָּבֹא )משה( ֶאל‪ַ -‬הר ָה ֱא ִ‬
‫חֹר ָ‬
‫ֵבה"‪ ,‬ואז להמשיך עם הפסוק השני והלאה‪ .‬ולפיכך‪ ,‬גם מסיבה זו‪ ,‬מתקבל על הדעת‬
‫להניח כי ִאזכור עניין רעיית הצאן נועד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לרמוז על המים שהיו נחוצים להשקיית‬
‫הצאן‪ ,‬ואחד ממקורות אלה‪ ,‬היה מצוי בהר סיני או בסמוך מאוד לו‪ ,‬כפי שגם נלמד מפי‬
‫משה שאמר כי השליך את עפרו של עגל הזהב אל הנחל היורד מן ההר‪ .‬נוכחותם של המים‬
‫בסמוך לסנה נרמזת בפסוק המקדים למעמד הסנה הבוער‪ ,‬אך גם נאמרת כמה וכמה‬
‫פעמים במדרשי חז"ל‪ ,‬שבעיקר לפיהם מזוהה הסנה עם פטל קדוש‪ ,‬צמח שאוהב מ ִטבעו‬

‫‪7‬‬

‫מים רבים בבית גידולו‪ .‬אפשר‪ ,‬אפוא‪ ,‬ששלושה אלמנטים ניסיים חברו יחד כדי להפיק את‬
‫האירוע שכונה בפיו של משה רבנו "המראה הגדול"‪ ,‬והם‪ :‬האש שלא מכלה )שעניינה מצוי‬
‫הקרבה של המים אל האש‪ ,‬שנלמדה‬
‫בפסוקים(‪ ,‬העשן שלא מתלווה אל אותה אש ניסית‪ ,‬ו ִ‬
‫מזיהויו של הסנה כצמח שאוהב מים רבים בבית גידולו‪.‬‬
‫‪ .6‬מה היה טיבה של "האש" שהבעירה את הסנה?‬
‫תיאור מעניין שמופיע במדרש )שמות רבא ב‪ ,‬ה'( מייחס הבדל מהותי לשני סוגים של אש‪,‬‬
‫ושנאמר בו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי האש של מטה היא אש מכלה‪ ,‬ולעומתה האש של מעלה אינה‬
‫מכלה‪" :‬וירא והנה הסנה בער באש‪ .‬מכן אמרו האש של מעלה מעלה לולבין ושורפת ואינה‬
‫אוכלת והיא שחורה‪ ,‬האש של מטה אינה מעלה לולבין והיא אדֹמה ואוכלת ואינה שורפת‪.‬‬
‫ולמה הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה בענין הזה‪ ,‬לפי שהיה מחשב בלבו ואומר‪ ,‬שמא‬
‫יהיו המצריים מכלין את ישראל‪ ,‬לפיכך הראהו הקדוש ברוך הוא אש בוערת ואיננו אכל‪,‬‬
‫אמר לו כשם שהסנה בוער באש ואיננו אכל‪ ,‬כך המצריים אינן יכולין לכלות את ישראל"‪.‬‬
‫כדי לנסות להסביר את הנס של הסנה הבוער‪ ,‬עלינו כאמור להניח כי מדובר בנס שהוא‬
‫בגדר מופת אפשרי בטבע‪ ,‬כלומר שמדובר באפקט נדיר מאוד בטבע ושהקב"ה זימן אותו‬
‫כשהגיע משה אל הר סיני )הר האלוהים(‪ .‬וכפי שכבר נאמר בקצרה בפתח המאמר‪ ,‬מועלית‬
‫כאן השערה חדשה כי מדובר בתופעה טבע נדירה שמתרחשת לעת ערב ורק ביום אחד‬
‫מימות השנה בהרי נבדה‪ ,‬וכוונת הדברים לתופעה טבע נדירה של מפל אש שנמצא על צוק‬
‫של גרניט בסמוך לעמק ‪ .Yosemite‬המים במפל זה זורמים רק בחודשי החורף ועד‬
‫לתחילת האביב‪ ,‬ומתקיימת בו התופעה של זהירת מים שנראים כאש לוהטת בסמוך‬
‫לשקיעת השמש‪ .‬שצף המים במפל גם יוצר אדי מים‪ ,‬ובשעת התרחשות הזהירה‪ ,‬הם‬
‫נראים כלהבת אש שמתמרת מעלה‪ ,‬מה שמגביר עוד יותר את הדמיון של הזהירה הזאת‬
‫לאש ממשית‪ .‬זהירה נדירה זו‪ ,‬שמתרחשת לכול היותר רק פעם אחת בשנה‪ ,‬תלויה בשני‬
‫גורמים‪ :‬האחד‪ -‬השמש צריכה להיות בזווית המתאימה‪ ,‬בסמוך לסוף חודש פברואר‪,‬‬
‫והשני‪ -‬השמים צריכים להיות בהירים בשעת השקיעה‪ .‬ולדוגמה‪ ,‬הזהירה של שנת ‪2010‬‬
‫התרחשה בעת שקיעת החמה ב‪ 21-‬בפברואר‪ ,‬והשמים היו בהירים באותו המקום ובאותה‬
‫העת‪.‬‬
‫בהנחה שפטל קדוש אכן היה גדל בהר סיני‪ ,‬ובהנחה שהוא היה גדל בנישה שבסמוך מאוד‬
‫אליה היו הרבה מים שזרמו דרך מפל של נחל קטן )ואולי בקנה מידה שדומה למפל שבנחל‬
‫שתזמון תופעת הזהירה של המים הסמוכים לסנה‪ ,‬יכולה לדמות בעירה‬
‫דוד בעין גדי(‪ ,‬הרי ִ‬
‫שאין בה אש ממשית‪ ,‬כפי שקורה בתופעת טבע זו‪ .‬ההשערה שמועלית כאן לראשונה‬
‫אומרת בתמצית‪ :‬הסנה‪ ,‬שגדל בסמוך למים שנראו אז זוהרים כאש )בגלל הזווית המסוימת‬
‫של השמש בסמוך לשקיעה( ‪ ,‬יצרו רושם כאילו הצמח הסמוך מאוד להם גם הוא עולה באש‬
‫כתוצאה מהחזרת האור הבאה אליו מזהירת המים שבקרבתו‪ .‬ומשמע הדברים‪ ,‬לפי טענה‬
‫זו‪ ,‬כי בעירתו של הסנה איננה ממשית‪ ,‬ובכך היא מספקת הסבר הגיוני לנס‪ ,‬שאפילו‬
‫המקראות עצמם מצאו לנכון לחזור ולהביע את התופעה הניסית הזו בשתי צורות שונות‪:‬‬
‫האחת‪ -‬הקביעה שלפיה הסנה הבוער איננו מתכלה‪" :‬והסנה איננו אוכל" )"וַיֵּרָא ַמלְאַ ְך ה’‬
‫ְה ְסֶּנה ֵאינֶנּוּ ֻאכָּל‪,".‬שמות ג‪ ,‬ב(‪,‬‬
‫ְהנֵּה ַה ְסֶּנה בֹּעֵר ָבּ ֵאשׁ‪ ,‬ו ַ‬
‫ֵאלָיו ְבּ ַל ַבּת ֵאשׁ ִמתּוֹ ְך ַה ְסּנֶה‪ .‬וַיַּרְא ו ִ‬
‫מֹשׁה‪:‬‬
‫ֶ‬
‫ַיֹּאמר‬
‫והשנייה‪ -‬הקביעה שהסנה איננו בוער ממש‪ַ " :‬מדּוּ ַע לֹא יִ ְבעַר ַה ְסּנֶה?" )"ו ֶ‬
‫ְאה ֶאת ַה ַמּר ֶ‬
‫אָסרָה נָּא וְ ֶאר ֶ‬
‫ֻ‬
‫ְאה ַה ָגּדֹל ַהזֶּה‪ַ ,‬מדּוּ ַע לֹא יִ ְבעַר ַה ְסֶּנה?" שם ג‪ ,‬ג(‪ .‬ניתן לומר‬

‫‪8‬‬

‫אפוא כי עשה הקב"ה נס כשִזמן את תופעת הזהירה של מפל המים )או "הנחל היורד מן‬
‫ההר"‪ ,‬כלשונו של משה רבנו( שגדל בו שיח הסנה‪ ,‬בדיוק באותה העת שמשה רבנו מגיע‬
‫למקום )ראה תמונה ‪ ,3‬מימין ובאמצע(‪ .‬מעניין לציין שהפרשן ִאבן עזרא )שמות ג( סבור כי‬
‫שם הצמח הוא "סנה"‪ ,‬ומשה עצמו כתב אותו בה"א הידיעה )"הסנה"( כאשר כתב את‬
‫התורה‪ ,‬ומכאן נלמד‪ ,‬כי מדובר בצמח ספציפי שרק בו להטה האש ולא בשום צמח אחר‬
‫בסביבתו‪ .‬מתקבל על הדעת‪ ,‬אם כן‪ ,‬שמדובר כאן בצמח מסוים אחד‪ ,‬או לכל היותר‬
‫בקבוצה של צמחי סנה שהתקבצו להם בסמוך למימי המפל היורד מן ההר )בדומה לתמונה‬
‫‪ ,3‬משמאל(‪.‬‬
‫תמונה‪:3‬‬
‫בשגרה‬
‫מפל שנבדה ִ‬

‫מפל שנבדה בעת הזהירה‬
‫הבניאס‬

‫פטל קדוש שגדל במפל‬

‫‪ .7‬סיכום‬
‫ההסבר החדש שמובא כאן לנס "הסנה הבוער" מתבסס על הטענה שנס הזה שייך‬
‫למופתים האפשריים בטבע‪ ,‬שלפיו נעשה בו אפקט המדמה אש‪ ,‬כפי שמתרחש בתופעה‬
‫נדירה של זהירת מפלי מים )‪ ,(Firewater‬שמדמה מפלי אש )‪ .(Firefalls‬תופעה זו כמובן‬
‫שאיננה יוצרת אש ממשית שיכולה לכלות את החומר שנראה בוער‪ ,‬כפי שקורה הדבר באש‬
‫הרגילה‪ .‬אם נניח כי הסנה‪ ,‬הצמח המסוים שראה משה‪ ,‬אכן היה גדל בצמוד למפל של מים‬
‫שיורד בנחל מן ההר )סיני( שהוזכר בספר דברים )ט‪ ,‬כא(‪ ,‬הרי שההתרחשות של תופעת‬
‫הזהירה יכולה לגרום לצמח הסנה להיראות כאילו היה בוער באש‪ ,‬ולשון הכתוב מאוד‬
‫מתאימה לכך‪ ,‬דהיינו‪ :‬מצד אחד‪ ,‬משה רואה כי "הסנה איננו אוכל"‪ -‬משמע החומר הצמחי‬
‫איננו מתכלה תוך כדי האירוע‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬הוא גם שואל את עצמו "מדוע לא יבער הסנה?"‪-‬‬
‫משמע הדברים שהוא לא רואה במו עיניו בעירה של אש ממשית שמכלה את החומר שהיא‬
‫אותו מבעירה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬תופעת הזהירה המוצעת כאן כהסבר לנס‪ ,‬עולה בקנה אחד גם‬
‫עם דבריו המדויקים של שד"ל שמתאר בפנינו אש ואומר כי היא לוהטת "בין הקוצים"‪,‬‬
‫כלומר בעירתו של הסנה איננה בעירתם הממשית של ענפיו הקוצניים‪ ,‬אלא שהאש הייתה‬
‫בין ענפיהם‪ ,‬ומכאן ברור מדוע אין מדובר כאן באש מכלה‪ -‬בדיוק כפי שהדבר קורה בעת‬
‫הזהירה הנדירה של מפלי האש‪.‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)