תמוז-אלול תשל"ט
בית מקרא )עט(
ושוב -מיהו ששבצר?
מאת
א ריה ברטל
ארבע פעמים נזכר ששבצר בספר עזרא :בפרק א' ,ח מסופר כי כורש מלך
פרס מסר את כלי בית המקדש לששבצר ,המכונה כאן "הנשיא ליהודה",
ובהמשך ,בפס' יא ,נאמר כי ששבצר העלה את כל הכלים האלה לירושלים .עור
שתי פעמים נזכר ששבצר ב"פרשגן אגרתא" ששלח תתני ,הפחה של עבר-נהרה,
לדריוש המלך .תתני בא לירושלימן כדי לברר מי נתן להם רשות לבנות את בית
המקדש (ה' ,ג) .את תוצאות חקירתו ניסח כאיגרת אל המלך (ה' ,ו-יז) ,ובין
השאר הוא מצטט את זקני היהודים שסיפרו לו כי כורש הרשה להם זאת ,ואף
אתכלי בית המקרש מסר כורש לששבצר "די פחה שמיה" (ה',יד) .תתני ממשיך
ומספרכי ששבצר אכן בא לירושלים ,והניח את היסודות לבית המקדש (ה' ,טז).
מעטות ומקוטעות הן הידיעות שבמקרא על ששבצר ,ועל כן רבה המבוכה
לגביו; איננו יודעים לא את ייחוסו ולא את שם אביו .כמו כן קשה לקבוע אם
שני תאריו " -נשיא" ו"פחה" -הםכינויים שונים למשרה אחת ,או אם נשא
ששבצר שתי משרות שונות .הוא עלה "עם העלות הגולה מבבל לירושלים" (א',
יא) ,ומהקשר הדברים נראה כי הכוונה לשירת העולים הראשונים שעלתה לאחר
הצהרת כורש ארצה בקיץ 2538ולפי שהוא היחיד הנזכר בשמו ובתואר "הנשיא
ליהודה" ,ועל סמך תפקידו בהעברת כלי בית המקדש ובייסוד הבית ,ניתן לשער
כי היה מנהיג הגולים שעלו בשירה הראשונה .ואילו ב-ב' ,א-ב כתובכי בראש
"בני המדינה העלים משבי הגולה " …לא עמד ששבצר ,אלא זרובבל .ויתרה
מזו :שמו של ששבצר אף לא נזכר כלל באותה רשימה.
זאת ועוד :לפי ה' ,ט"ז הניח ששבצר את היסודות לבית המקדש בירושלים עוד
בימי כורש .תאריך זה מתאים למסופר בעזרא ג' ,ח ואילך על הנחת היסודות
לבית בשנה השנייה לעלייתם של שבי הגולה .אךלפי מסורת זאת לא ששבצר,כי
1לפי עזרא ד' ,כד-ה' ,ג ארע הדבר בשנת שתים לדריוש 520 ,לפנה"ס.
2בעניניכרזנזלוגיה של תקופתשיבתציוןאני נוקט בשיטתתדמור באמ"ד(אנציקלופדיה מקראית
א-ז .)1976-1950טורים 303 1 258-257ואילך.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ט
בית מקרא )עט(
[ה
א ריה בר טל
אם זרובבלבז ,טאלתיאל שטה זאת ,ועזרולידו ישועבז יוצדק ואחיו הכהנים(י,
ט) .לכך בא האישור גם בדברי זכריה הנביא האומרכי "ידי זרבבל יסדו הבית
הזה וידיו תבצענה" (ד' ,ח) .מי אפוא הניח את יסודות בית המקדש השני,
ששבצר או זרובבל? המבוכה גדלה עוד יותר לנוכח עדותו של חגי הנביא
(א',ב; ב' ,ט)כיעוד בשנת שתיםלדריוש,דהינו בשנת 520לפנה"ס,היההבית חרב
והעם טען כי עוד לא הגיע הזמן לבנותו .בהמשך דבריו מעורר חגי את זרובבל,
את יהושע בן יהוצדק ואת העם להתחיל במלאכת הבנייה ,ומבטיח להם אתעזרת
אלוהים (ב' ,ד) .ואמנם ,ביום כ"ד לחודש השישי בשנת שתים לדריוש החלו
במלאכה (א' ,סו) ,וביום כ"ד לחודש התשיעי "יסד היכל ה'" (ב' ,יח) .עדותזו
מקבילה לעדותו של זכריה הנביא בפרקים ג'-ד' .גם במבוא לפרשת תתני בספר
עזרא ה' ,א א-ב מעיד הכתוב עלחגי וזכריהכי נבואתם המריצה את זרובבל ואת
ישוע להתחיל במלאכת הבנין ,וכי דבר זה ארע בשנת שתים לדריוש (עזרא ד',
כד) .מתי ,אפוא ,הניחו את יסודות בית המקדש השני ,בשנה השנייה לבוא
העולים הראשונים לירושלים ,ב ,537-או בשנה השנייה לסלכות דריוש ,ב?520-
את כל הסתירות ואי-ההתאמות שמנינו לעיל ניתן להעמיד על שלוש שאלות
מרכזיות:
א .מהי זהותו של ששבצר ומה יחסו אל זרובבל?
ב .מה טיב התארים "הנשיא ליהודה" ו"פחה" הקשורים לשמו?
ג .מתיובידימי הונחו היסודות לבית המקדש השני בירושלים?
שאלות אלה קשורות אהדדי ,ברור האחת מאפשר ברורה של השנייה .על כן
חיבים אנולדון בהן במשולב.
תחילה יש להבהיר את טיבם של שני התארים' :פחה' ו'הנשיא ליהודה' .לדעת
לויצה 3יש לתואר 'פחה' משמעויות שונות ,כאשר המגדיר המתלווה אליו קובע
את מעמדו ואת תחום פעולתו של נושא התואר במדויק .כך לדוגמה מילא "תתני
פחת עבר-נהרה" תפקיד בכיר כמנהל האחשדרפנא וזרובבל ,המכונה "פחת
יהודה" ,בפחוות יהודה .אולם ששבצר התמנה לתפקיד 'פחה' ללא תוספת מגדיר.
על כן קשה לדעת אם שימש כראש הפחווה של יהודה ,4או שהיה רק פקיד
לעניניבניית בית המקדש בירושלימ .5מחלוקת זאת עצמה קשורה בשאלת מעמדה
r
3ראה von 520-320,
Zweistro~mlandח"
:מ . 18קק Halle 1935
4
5
Syrien undח] )(.Leuze, Die Satrapieneinteilung
.תולדות בית דויד ,ירושלים תשי"ט ,עמ' .80-79
כך ליוור,י
זאת דעתלגיצה עמ' 18ואילך ,רודולף,עמ' ,63 ,7אלט ,עמ' 333הע' 2וגאלינג ,עמ' 81ואילך.
י
ראה ,.Rudolph, und Nehemia, HAT Tuebingen 1949. 4. 411, Kleine Schriften zur
Geschichte Israels, Bd. 2, Muenchen 1953. 1). Galling, Studien zur Geschichte Israels
52]8
ח"
Persischen Zeitalter, Tuebingen 1964.
358
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ט
בית מקרא )עט(
ושוב – .מיהי ששבצי?
ת]
המדיני של ארץ יהודה בזמן שיבתציון ומועד הפיכתה לפחווה במסגרת המינהל
הפרסי .6בדבר אחד מסכימים הכול :התואר 'פחה' מורה על משרה
ממלכתית-פרסית ,ולמשרה זאת התמנה ששבצר על ידי כורש בקשר לבנין
המקדש (עזרא ה',יד)-,
הרבה יותר בעיתי הוא התואר 'הנשיא ליהודה' .תואר זה נדיר בספרים
המאוחרים של המקרא ופרט לפסוקנו (עזרא א' ,ח) הוא נזכר רק אצל יחזקאל
ובספר דברי הימים ,אך שם בהוראה הקדומה של ראש משפחה או ראש שבט.
הילכךניתן להיזקק לשם השוואה רק בספר יחזקאל ,המכנה בו את מלכייהודה
שבזמנו ,וגם את השליט מבית דויד לעתיד לבוא .7אולם יחזקאל משתמש
בתואר זה גם כלפי מלכי גויים שונים ולדעת ליוור אחת מהוראותיו שם היא
שליט של עמים ושבטים קטנים בעלי מעמדנמוך מזה של מלך ,תואר שבו מכתיר
הנביא דרך קבע אתשליטי הממלכותהגדולותי.
ללט ורבים אחרים ,סבורים שלפנינו מונח ארכאי שאינו מבטא לא תואר ולא
משרה .9לדעתם 'הודבק' תואר זה לששבצר עלידי מחבר ספרנו ,משום שזהזיהה
אותו עם זרובבל שהיה מבית דויד ומשום שלתואר 'נשיא' קשר לבית דויד.15
ליוור מסביר (אמ"ה טור )983תואר זה כמורה על מעמדו של ששבצר כשליט
6לדעת אלט עמ' 328ואילך ,צורפה יהודה ,בגבולות מקוצצים ,לאחר החורבן לפחוות שמרון
ויצאה מתלותזווזכתה למעמדעצמאי שלפחווה רקבימינחמיה ,עמ' .337-336גםלויצה ,שם ,סבור
כילאמיד עם שיבחציון זכתה ארץיהודה למעמד שלפחווה ,אלארק במשךהזמן ,אפשרלרגלאירגון
המנהלבימי דריוש 486-521לפנה"ס ,לדעתליוור באמ"ה טור – 983עודבימי כורש.
7דיון אצלליוור באמ"הטורים .982-981ליוור מקבל אתזיקת התוארלביתדויד ,אךדוחה את
הקשרבינולבין השליט לעתיד לבוא ,וזאת גם דעתי.
8כך לדוגמא מפרשליוור אתיחזקאלל',יג לאמור :שלא רק מלך ,אלאאפילונשיא לאיהיהעוד
במצרים.
9אלט ,עמ' 333הע' ,2רודולף ,עמ' ,63 ,7ליוור אמ"ה טור 983והכהן' ,בניית הבית השני
באספקלריה מקראית' ,עבודת גמר לתואר השני ,אוניברסיטתבר-אילן רמת-גן ,1975עמ' .40לדעת
הכהן כונה ששבצר בתואר 'הנשיא' עלידי מחבר הספר מתוך מגמה לרמוז בכל מקום אפשריכייעודי
הנביאים התקימו ,שהרי יחזקאל מכנה בתואר זה את השליט מביתדויד לעתידלבוא .אך כברדחיתי
קשר כזה ,ראה לעיל הע' .7
10אני מקבל את הזיהוי של ששבצר עם זרובבל ואשתדל להלן לבססזיהוי זה וכאמור גם את
הזיקהשבין תוארה'נשיא'לביתדויד .אך ההצעה לראותבו תוארשהעניקלו מחבר הספרבגיןקשרים
אלה,אין בה ממש .תואר זה מוצמד לששבצר בתעודה ממלכתית-רשמית (דו"ח מתרדתהגזבר ,עזרא
א' ,ז-יא) שעל תוכנה בא האישור מתעודה ממלכתית אחרת (דו"ח תתני הפחה ,שם ,ה',יד) .אלה
מסמכים אוטגטיים ורחוקה מן הדעת היא ההנחהכי מחבר ספר עזרא שינה בנוסחם המקורי עלידי
תוספת תואר כבוד,כביכול ,לששבצר .תואר'הנשיא' מקוריוביטא משרה ומעמד אשר השלטךהעניקם
לאיש והכיר בהם.
,יי"
%ן ;,וילק,,
'-',',ל,
ף
'
;
359
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ילן~.י,ש
1
ן
תמוז-אלול תשל"ט
בית מקרא )עט(
א ריה בר טל
[א
ומושל מהודה מטעם כורש,לפני עחכתה ארץ וודה למעמד 21ל פחות21 ,אז זכה
לתואר 'פחה' .ואילו אחרים טועניםכישני התאריםזהים במשמעמ!י.
שתי ההצעות האחרונות אפשריות ,אך אף אחת אינה חסרה בעיות .אשר
להצעת ליוור,אין לנו כל עדותכי את תואר 'הנשיא' קיבל ששבצר מכורש ,גם
אין לנו כל ידיעה אם אמנם הפכה ארץ יהודה לפחווה בימיו .ואף אם בז ,הרי
לתואר זה אינו מתלווה מגדיר שהיה מסוגל לוודא אם באמת נתמנה ששבצר
לפחה של ארץ יהודה ,או שמא לתפקיד מוגבליותר .לטובת ההצעה לראות בשני
התארים מקבילות לתפקיד אחד ,ניתן לומרכימינוי ששבצר לפחה נזכר בזיקה
לאותו תפקיד שבו כונה ,בתעודה אחרת ,כ'נשיא' .זאת ועוד :העובדהכי דו"ח
תתני הפחה ,שבו נזכר ששבצר בתואר 'פחה' ,מובא בספרנו בלשון המקור
הארמי ,ולעומת זה דו"ח מחרדת הגזבר ,בו הוא מכונה 'נשיא' ,הוא תעודה
מתורגמת לעברית ,יכולה לרמוז כי לפנינו שתי מלים לתואר אחד" :פתה"
ו"נשיא" ,הראשון בלשון המנהל הארמי ,השני בלשון העברית שלהגולים .אך גם
הצעה זאת איננה משכנעת שכן ,התואר 'פחה' מצוי בעברית זמן רב לפני
הגלות .!2חגי הנביא מכנה בו את זרובבל בן שאלתיאל בלא להיזקק למקבילתו
העברית ,כביכול (א' ,א ,יד; ב' ,ב ,כא) .מכאן שאילמלא היה תואר ה'נשיא' לא
יותר מהמלה העברית של ה'פחה' ,לא היה כל צורך להשתמש בה דוקא בדו"ח
מתרדת,כי התואר הממלכתי הרשמי של 'פחה' היה מובן לכל הגולים.13
בהסתמך על העובדה כי יהויכין המשיך לשאת את התואר 'מלך יהודה' גם
בגלותו בבבל ,!4נראהלנו שיש לראות בששבצר אתיורש משרתו ובתואר 'הנשיא
! 1י.מ .גרינץ,בין זרובבל לנחמיה,ציון ל"ז (תשל"ב) עמ' 157הע' 108אף ניסה לתלות את
השוני שביןשני התארים בטיב המקורות שבהם הם נזכרים :עזרא ה',יד ,שבו מכונה ששבצר 'פחה',
הוא תעודה סרסית,ואילו פרק א' ,ה ,שנו נקרא האיש 'הנשיא ליהודה' ,הוא טכסטפנימי ,רוצה לומד
מקוריהודי .אהרוני,י .ארץ ישראל בתקופת המקרא ,ירושלים 1962עמ' 334שותף להשקפהכילפנינושני תארים למשרה אחתומביא ראיה לתופעה זאת מתעודות אל-עמרנא .אבחנתו שלגרינץבין
מקורותיהודיים-פנימייםלבין תעודות ממלכתיות-פרסיותנכונה.
!2ראה מלכים א' י' ,סו; כ' ,כד; מלכים ב' י"ח ,כד = ישעיהו ל"ו ,ט; ירמיהו נ"א ,כג ,כח,גז.
13והרי באותה תעודה ,עזרא א' ,ט-י,מנוייםמונחיםארמייםואףפרסיים,כגון'כפורים,מחלפים
ואגרטלים' שיש להם מקבילות בלשון העברית .למה הביא ,לדעת אותם חוקרים ,המחבר רק את
המקבילה של תואר ה'פחה' ,הוא כביכול ה'נשיא' ,ולא את אלה של המונחים האחרים?
14כפי שעולה מתעודות בבליות המתיחסות לשנת 592לפנה"ס ,שפורסמו על ידי ויידנר
.sc:ihriften, aח1ischpen Keilirח Babyl;0חן
lלס[ E.T. Weidner,
Judaמסע dachin Koenig
u
:Melanges
יליוור( ,עמ' 17
ל
ע
.
S
y
r
i
e
n
s
ו
מ
ג
ר
ו
ת
ו
מחדש
Dussaud,
8
א
.
2
,
P
a
r
i
s
o
f
f
e
r
t
s
1939
ק
ק
.
923-935
יד
ואילך ושם בביליוגרפיה) ומן העדות של מלכים נ' ב"ה ,כ-1ל ,לפיה עוד בשנת 561לפנה"ס נשא
יהויכין תואר מלכותי בבבל.
360
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
:
בית מקרא )עט(
ת]
תמוז-אלול תשל"ט
ושוב -מיהו ששבצר?
ליהודה' את המשך תוארו שליהויכין .אם כך ,זהו תוארו של השליט הפיקטיבי
של ארץ יהודה החרבה ,היושב בגלות ומיצג את האינטרסים שלהגוליםהיהודיים
כלפי השלטונות .לאור מה שבררנו לעיל אודות הוראות תואר ה'נשיא' בתקופה
ההיא אפשר שהוא מקביל בתעודתנו לתוארו המלכותי שליהויכין בזמנו5י ,אך
ייתכן גם כי הוא מעיד על כירסום שחל במעמד הנציג של יהודי הגולה בין
השנים ( 561על סמך מלכים ב' כ"ה ,כז) לשנת 538לפנה"ס .16יש לשים לב
לעובדה כי בתואר 'נשיא' נקרא ששבצר בהיותועדין בגולה7ן ,מבלי שיאמר שם
כי כורש הכתיר אותו בתואר זה לרגל הכרזת הצהרתו .מה שאיןכן ביחס לתואר
י מלך פרס בזיקה לעלייתו ארצה (עזרא ה' ,יד) .ואכן,
ה'פחה' ,שניתן לו עליד
מתקבל על הדעת שכורש ,אשר ביקש להיטיב עם הגולים ,יטיל את שיקום
המקדש בירושלים על מנהיגם ,כשם שסביר הוא שכלי בית המקדש לא ימסרו
לפקיד נוכריה ,גם לא ליהודי שאינו מביתדוידיי ,אלא ליהודי ,המיצג נאמנה את
עמו ,על מנת שיעבירם לירושלים .ומי ראוי יותר למשימה זאת מאשר ששבצר
נציגם של הגולים היהודים בבבל?
לדעתי היה אפוא ששבצר מבית דויד ויורשו שליהויכין .אך אם כך ,למהאינו
15
בתעודות שפרסםויידנר מכונהיהויכיןהגולה נתואר טם-טח=sharri-5"8-mat-ja-8-מלךארץ
יהודה.
16אם השערה זו נכונה ,הרי יש כאן מקבילה לשיבוש היחסים שבין נבונאיד לכהני בבל,ומניע
נוסף לתמיכתיהודי בבל בכורש .ראהח .תדמור ,הרקע ההיסטורי להצהרת כורש ,בתוך' :עז לדויד',
החברה לחקר המקרא בישראל ירושלים תשכ"ד ,עמ' .458
17וגם זאתכיאין לתואר זה איזכור מאוחר יותר ,לפיכך הוא משקף מעמד מנהיגם שלהגולים
בבבל בתקופה זאת .ראה ליוור עמ' .80
18
קיטל ,עמ' 349 ,346ואילך ,קלוזנר ,עמ' 151ואילך ,ברוקינגטון ,עמ' 17והרסן ,עמ' 366ראה
להלן ,סבוריםכי וכשנצר היה פקיד נוכרי .לדעתם חשש כורש מפני שאיפותמרדניות מצדשניציון,
ועלכן מינה להנהגת הביצוע של הצהרתו את אחד מפקידיו הנאמנים .כהוכחה עיקרית לסברה זאת
משמשח לחוקרים אלה העובדהכי שמו של ששבצראינו נזכר ברשימתהעולים הראשונים שבעזרא ב'
= נחמיה ז' ,ומכאן שלא היה יהודי .ברפ ,כבר הטעמתיכי לדעתי ישזיקהבין תואר 'הנשיא ליהודה'
לבין בית דויד ,ועל כן לא ייתכןכי נושא תואר זה היה נוכרי .כן אין זה מתקבל על הדעתכי כבר
בראשית מלכותו ,בזמן 'ירח הדבש' עםגולי בבל ,חשש כורש מאי נאמנותם .ואשר לרשימתהעולים,
1). Kittel, Geschichte des Volkes Israel. 8
לקמןניוכחכי ששבצר מצוי שם .ראה ".3.Stuttgard
1927קלוזנר :היסטוריה של הבית השני ,מהדורה ה' כרך א' ,ירושלים תשי"טL.H. Brockington, .
Ezra, Nehemia and Ester. Century Bible ]969. 5. Herrmann, Geschichte Israels,
Muenchen 1973.
19קויפמן,י .תולדות האמונה הישראלית ,כרך ד' ירושלים ותל אביב 1956עמ' ,167-166חושב
את ששבצר לאחד "מראשי העדה היהודית ומגדולי עשיריה" וזאת על סמך תרומת ה'תרשתא' (מעין
'הוד מעלתו') לאוצר ,עזרא ב' ,סג :נחמיהז',ע .וראהלהלן הערה .24
361
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ט
בית מקרא )עט(
אריה בר טל
["
מכר ברשימת היחס של בף דתד שבדבהי"א ר? תערבת חוקרם רבים ,הסבורם
גם הםכי ששבצר נמנה עם ביתדויד ,היאכי הוא אמנם מופיע שם ,אך לא בשם
ששבצר ,אלא' בשם שנאצר בןיהויכין (ג' ,יח) ,20אשרהיה-אחיו של שאלתיאל,
אבי זרובבל .21לפי זה היה ששבצר-שנאצר דודו של זרובבל ,ואילו הלה ירש את
מעמדו ואת תוארו מדודו (כשמת או כשנקרא לשוב לבבל) ,כשם שזה ירש אותם
מאביויהויכין.
אך גם הצעה זאתיש עמה פירכות .הזיהוי מבוסס בעיקרו עלדמיון הצליל של
השמות ששבצר-שנאצר ,בעוד שהאטימולוגיה שלשני שמות אלה שונה לגמר".2
יש שביקשו להסתיע בחילופי הגירסאות הרבים של תעתיק השם ששבצר בתרגום
השבעים על מנת למצוא קשר פונטי בין שני השמותת .אך גם זאת אחיזה
קלושה,כייש להביא בחשבון שצורות דומות ,אםכי לאו דוקא זהות,יכולות לבטא
נסיון מצד המתרגמים היוונים לזהות איש זה עם אחד מצאצאי בית דויד
שברשימת דבהי"א ,רוצה לומר עם שנאצרבןיהויכין ,שצליל שמויש בודמיון
פונטי לשם ששבצר.
יתרה מזו :הזיהוי של ששבצר עם שנאצר אינו פותר כלל את הבעיות של
סוגיתנו .אם האיש היה יהודי ,וכל שכן אם היה מביתדויד ושימש כמנהיגם של
שבי ציון ,משום מהאין שמו נזכר ברשימת "העלים משבי הגולה" שבעזרא ב'
(=נחמיה ז') לא בשם ששבצר ,ואף לא בשם שנאצר? הכהן משערכי הוא כלול
בין "ראשי האבות" שלא פורש שמם (עזרא ב' ,סח; נחמיה ז' ,עא) ,ואילו
אחרים 24סבורים כי הוא נזכר באמצעות תואר הכבוד "התרשתא" (עזרא ב',
20כגון אהרוני ,עמ' ,334ליוור עמ' 11ושם רשימתחוקריםנוספים הסבורים כך ,לדעתרודולף,
עמ' 4הזיהוי ששכצר=שנאצר אפשרי ,אך לא בטוח וכמוהו דעת זר-כבוד ,מ .ספרי עזרא ונחמיה,
ירושלים תש"ט .עמ' .31
21לפי דברי הימים א' 19 ,היה זרובבל בנו של פדיה ולא של שאלתיאל כמו בכל המקראות
האחרים .חז"להציעו הצעות מפולפלותכדילישבסתירהזאת .דחואותןקויפמן ,עמ' 166וליוור ,עמ'
.12
22ראהניתוח מפורטוביבליוגרפיה אצלליוור ,עמ' .11מסתברכיהועלולא פחות מארבעהצעות
לגבי הגזרון של ששבצר(8]-u~ur; :ק)מ-8מ]-u~ur; 5שלShamash-ab(p)bal-usur; Shamash-
-u~urש-8חן.5
23באסן. 70 ,ק .881100, Ezra and Nehemiah, ICC Edinburgh 1913יע ].מביא לא פחות
מעשרגירסותיוניות של השם.ליוור ,עמ' 10ערך טבלה משווה של שלושתכתביהידהחשוביםביותר
של תרגום השבעים .בסיכומו של דבר ניתן להבחין בשתי צורות יסוד של תעתיק השם ששבצר
)""0"80ק .Eavaffa~aaeo( 2000בדיקה השוואתית שלגירסות אלה מצדיקה את ההסתיגות שבה
מתיחסים רודולף וזר-כבוד להצעת הזיהוי של ששבצר עם שנאצר ,ראה לעיל הערה .20
24כגוןרודולף עמ' ,25קלוזנר ,עמ' ,188קויפמן עמ' 166וראהלעיל הע' .19לעומת זאתסבורים
זר-כבוד ,עמ' 39וליוור ,עמ' 87הע' 61כי ה'תרשתא' מתיחס לזרובבל.
362
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ט
בית מקרא )עט(
מ]
ו שוב -מיהו
סט נחמיה ד ,ברם ,אץ זה מתקבל על הדעת שדוקא האיש המרכת,מנהירם
של עביצית ,יחכר ברשימה זאת בצורה עקיפה או אנתימית .חאת בעיקר מכח
העובדה שרשימה זאת מפרשת בשמו של האיש שעמד בראש העולים .אך זה לא
היה ששבצר ולא שנאצר ,אלא זרובבל! (עזרא ב' ,ב; נחמיה ז' ,ז) .כדי לסלק
קושי זה הוצע להניח כי רשימת העולים אינה משקפת את גל העלייה הראשון,
אלא את אחד מגלי העלייה המאוחרים .25אך גם בהשערה זו אין כדי לפתור את
הבעיה שהיא קשה מכל האחרות :לפי עזרא ה' ,טזייסד ששבצר את בית המקדש,
ואילולפי עזרא ג' ,ח-יג עשה זאת זרובבל.
סתירה גלויה זאת ניסו 26לישב עלידי הסברהכי בית המקדש נוסד פעמים:
בפעם הראשונה הניח ששבצר את היסודות להיכל עודבימי כורש (עזרא ה' ,טז),
אך המלאכה הופסקה (עזרא ד' ,כד) ,וזרובבל הוצרךליסדו מחדש בשנה השנייה
לדריוש (שם ,שם; חגי ב' ,יח) .באסן (עמ' )119וליוור (עמ' 86הע' )59חיזקו
הסבר זה בראיה פילולוגית לפיה משמש הפועל יס"ד הן בהוראה של התחלת
בנייה ,הן בהוראתבנייה באופן כללי .ובאמת,דיוק לשוני זה מסיע להבנתחגי ב',
יח ,המדבר על ייסוד היכל ה' בשנה השנייה לדריוש עלידי זרובבל ויהושע בן
יהוצדק .אלא שספר עזרא מעיד על אותם אנשים ממשכיייסדו את היכל ה' גם
"בשנה השנית לבואם" (ג' ,ח) ,ומקרא זה מתיחס באופן ברור למאורעות של
שנת ,537ולא לאלה של שנת !520שהרי בקטע הקודם לו (א-ז) מתואריםבנין
המזבח עלידי שני אישים אלה ,וחגיגת חג הסוכות עלידי העולים ,והוא מסתים
בהזמנת חומריבנין אצל הצידונים והצורים "כרשיון כורש מלך-פרס עליהם" .כל
התאור מתיחס לבואם של ראשוני העולים לארץ .בהתאם לכך מסופר בהמשך,
מפסוק ח ואילך ,כי בשנה השנייה לבואם החלו בבניית בית ה' ובאירגון הלויים
והכהנים לעבודת ה' .לפנינו רצף סיפורי והיסטורי ברור ,שאי אפשר לקטעו על
ידי ההנחה שבשבעת הפסוקים הראשונים של הפרק מדובר במאורעות של שנת
א' של כורש ,ואילו מפסוק ח ואילך מסופר על מה שארע בשנתשתיים לדריוש.
ששבצ ר?
ע"
25לדעת אולמסטד. 136 ,ק A.T. Olmstead, History ofthe Persian Empire, Chicago 1948
גאלינג עמ' 57וזר-כבוד ,עמ' 33עלה זרובבל בשנת אחת לדריוש בראשגל שלעולים ארצה( .אחד
מנימוקי זר-כבוד הוא הפערשבין רשימת העולים (עזרא ב') לפרטיה ,המונה כ 30,000-עולים,לכיל
הסיכום בפסוק סד ,המונה כ 42,000-עולים .לדעת זר-כבוד עלו עם זרובבל כ 30,000-עולים ,ואילו
12,000הוא מספרהעולים שבאולפניזרובבל .לדעתימיצג המספר 30,000את מספרהזכרים שנפקדו
(השוה עזרא ח' ,א-סו) ו 12,000-את מספר הנקבות שעלו עמם .הפערשבין מספר הגברים לזה של
הנשיםשביןהעולים,עשוי לשמש מפתח להבנת התופעה שלנישואינשיםנוכריות,הווה אומר :מחסור
בנשים (יהודיות) ,תופעה אופינית לחברת מהגרית).
26כגון זר-כבוד ,עמ' .15
363
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ט
בית מקרא )עט(
אריה בר טל
[]8
שני הכתובים שבפרק ג' (א-ז ,ח-יג) מספרים על מאורעות שארעו בזה אחר
זה .גם סיומו של הכתוב השני ,המוקדש לתיאור השמחה לרגלייסודבית המקדש
השני ,המזכיר את בכי הזקנים שזכרו את הבית הראשון (יב-יג) ,אינו זהה עם
המעמד המתואר בחגי ב' ,ג ,שארע בשנת .27520אין אם כן מנוס מן המסקנה
שיסודות בית המקדש הונחו עלידי זרובבל וישוע הכהן עוד בימי כורש ,בשנת
537לפנה"ס .ואילו לפי עזרא ה' ,טז הניח באותו זמן בקירוב גם ששבצר את
יסודות הבית ,והסתירה הזאתבעינה עומדת.
הועלתה עוד הצעתזיהוי :לראות בששבצר ובזרובבל איש אחד! לדעת רודולף
(עמ' )62 ,29 ,7ונות 28עולה מפשוטם של מקראותכי זאת היתה דעתו של מחבר
ספר עזרא .29זאת היתה גם דעתו של בעל עזראהחיצוני (ו',יז) .והרי גםיוספוס
זיהה את זרובבל עם ששבצוי ,3וכן עשו מקצת פרשני ימי הביניים ,כגון
הראב"ען .3בעת החדשה תמך בה גרןי' ואמנם ,גם לדעתי שנים אלה הם איש
אחד .רק מכוח זיהוי זה ניתן לישב את המקראות המעידים על שני האישים כי
ביצעו אותם מפעלים.
ברם ,אם באיש אחד מדובר ,משום מה הוא נקרא בשני שמות? כנראה
שזרובבל היה שמו מלידה .הוא ירש את הנהגת הגולה היהודית בבבל מאביו
שאלתיאל ,ואולי מסבו יהויכין ,וכונה בתואר 'הנשיא ליהודה' .כמנהיגם של
הגולים וכנציגם בפני השלטון לא היה מועמד מתאים ממנו לעמוד בראש המבצע
שלבנין המקדש בירושלים .33כבר במשרתו כ'נשיא ליהודה' ,אפשר עוד בתקופת
27
כדעת זר-כבוד ,המפרש את התאריך של עזרא ג' ,ח "ובשנה השנית לבואם" כמכוון לשנה
השנייהלדריוש ,שבהנוסד המקדשלפיחגי ב',יח.נימוקים סותריםלזיהויהסצינותשלעזראג',יב-יג
עםחגי ב' ,ג מביאים רודולף עמ' 31ובייחוד הכהן ,עמ' .105-100
. 280 Note 2. 28ק 4. Noth, Geschichte Israels, Goettingen 1954ת
29הבחנה זאת חשובה דוקא משום שעמדו עליה חוקרים שאינם מסכימים עמה.
,
ת
ד
ר
ח
30לסי קדמוניות י"א 3 ,1 ,זרובבל הוא "הנשיא ליהודה" והוא שהעביר,יחד עם מ
את
כלי
בית המקדש לירושלים .תואר זה ופעולות אלה מיוחסים בעזרא א' לששבצרן
,
'
א
.
ח
'
פ
ו
ר
פ
.
א
31המנסה גם להסביר משום מה נשא שני שמות ,ראה כפרושו לעזרא
סימון
שקרא עבודה זאת והעירלי הערות חשובות ,העמידאותי על כךכי הפרוש לעזרא ,המיוחס לראב"ע,
הינו משל ר' משה קמחי ,אך לעומת זאתדן הראב"ע בסוגיה זאת בפרושו הקצר לדניאל ,מהדורת
סתיוס עמ' .7
. 68 Note 1. 32ק 8. Graetz, Geschichte der Juden, Bd. 2, Leipzig 1908
33מן התעודות הניאו-בבליות שפירסםויידנר (ראה לעיל הע' )14בצרוף לתאריך שבמלכים ב'
כ"ד ,ח יוצא כי שאלתיאל ,אביו של זרובבל ,נולד בשנות התשעים של המאה השישית לפנה"ס
חרובבל עצמו נולד ,ככל הנראה ,בשנות השכעיס .מכאן שבזמן שיבתציוןהיה צעירלימים .חישובי
הגיל של קלוזנר ,עמ' ,153אין להם על מה לסמוך.
364
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עט(
ח]
תמוז-אלול תשל"ט
ו שוב
-.
מיהו
ששבצר?
השלטף הבבלק היה זחבבל קשור לחצר המלכח כשליט וסאלם משנתמנה 'פחה'
עלידי כורש ,הפך להיות פקיד במסגרת המנהל הממלכתי הפרסי .במזרח הקדום
היו נוהגים לקרוא בשם חדש שליטים וסאליים ,פקידי מלכות ,חצרנים ואפילו
עביים ושפחות עם כניסתם לשרות ,כביטוי של הטלת מרות .דוגמאות לנוהג זה
מצויים הן במקרא,הן בתעודותחיצוניותמן האלף השני והראשון שלפני הספירה
ממצרים ועד לפרס .34בצורה מפורשת נאמר דברוהביחסלמלכייהודה האחרונים,
כגון אליקים בן יאשיהו ,אשר פרעה נכו "הסב" את שמו ליהויקים .מקובל
שמעשהו זה של נכו נועד לתת ביטוי למעמד הוסאליות של יהויקים ולריבונות
המצרית .35כדבר הזה מסופר גם על צדקיהו .ודוק :בשני המקרים העניק המלך
הנוכרי שם עברי חדש למלך יהודה הכפוף לו .עובדה זו יש בה כדי להאיר את
הסוגיה שבה אנו עוסקים.36
והנה ,דבר משותף מצינו לגבי כל האנשים אשר נתמנו למשרות ממלכתיות,
והואכי בתעודות שוב אינם מתיחסים אל אביהם ומשפחתם ,אלא נקראים בשמם
החדש ,הרשמי ,ובתוארם בלבד .נראה כי הרשות ביקשה להפגין בדרך זו את
הפקעת נושא המשרה מזיקתו למשפחתו ואת כניסתו לזיקה חדשה כלפי המלכות,
לה הוא חיב מכאן ואילך נאמנות בלעדית .37נוהג זה היה כנראה רווח מאד,כי
יש בידינו עדויות רבות על כך הן לגבי פקידי מלכות ישראליים ,הן לגבי נושאי
משרה במלכויות הגויים .38לכן אני מציע לראות בשם ששבצר את שמו הרשמי
34פרעה קראליוסף בשםמצרי כאשרמינה אותו למשנה ,בראשית מ"א ,מה ושרהסריסיםשינה
את שמותיהם של דניאל וחבריו כשהגיעו לחצר נבוכדנאצר ,דניאל א',ז .כךיש להכין גם את שני
שמותיה של אסתר ,ב',ז .דוגמהחיצונית למתן שם חדש לשפחהסורית במצריםמביאגאררינר A.H.
.קק (Gardiner, 14. Lawsuit arising from the Purchase 0] two Slaves, JEA 31 )1935
140-146.גם לאחיקר החכם שם נוסף-dari :טמח1מ8-ן) /ראה גרינפלד G.E. Greenfield, -
. 293.ק (Aramaic Lexicography 1, JAOS 82 )1962
35ראה אמ"ג טור .527אך נראהכינוהגזה לאהיהכללי,שכן שמו שליהויכין לא הוסב ,למרות
שגם בגלותו כונה בתואר מלך ,ראהלעיל הע' 5 ,14נ.ייתכן שנבוכדנאצר לאנתןליהויכין שםוסאלי
מפני שמינה במקומו את מתניה ,ששמו הוסב לצדקיהו ,מלכים ב' ,כ"ד,יז.
36ולכןאין להקשות כיצד הוסב שם בבלי לשם בבלי אחר ,זרובבל לששבצר .המטרה לא היתה
הפצת תרבות בבל ,אלא הטלת מרות.אין גם לערבב הסבת שםכביטוי למעמד וסאלי עם הנוהג של
נטילת שםמלכותילרגל הכתרתמלך.דיוןרה-וו,ר.חיייוםיוםבישראלבימי המקרא ,תרגום א' אמיר,
כרך א' תל-אביב 1969עמ' 118ואילך.
37אפשר רומזת הנוסחה "מלח היכלא מלחנא" ,עזרא ד' ,יד ,לטקס האינוסטיטורה שלפקידי
מלכות בפרס.
38כגון "מחרדת הגזבר" ,עזרא א' ,ח" ,תתני פחת עבר-נהרה" ,שםה',ג",נבוזראדן רב-טבחים",
מלכים ב' כ"ה ,ח וכיוצא באלה .ובישראל "עמרי שר צבא" ,מלכים א' ט"ז ,טז; "זמרי שר מחצית
הרכב" ,שם ,שם ,ט8" ,ך?א אשר על הבית" ,שם ,שם ,שם" ,אמון שר העיר" ,שם ,ב"ב ,בוורבים
365
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ט
בית מקרא )עט(
אריה בר טל
חל
של חובבו שניתן לו כאשר קיבל את מעמו הממלכתה הכתו מד"ק כאעו הוא
מיחס את זרובבל אל ~טאלתיאל אביה אך מביא את וסמו ה"צתי והרשמי
'ששבצר' תמיד ללאייחום אבות ,אך כתוספת תוארו 'הנשיא ליהודה' או 'פתה'.
ברם ,עדין ניתן להקשות שתי קושיות על הנחתנו בדבר זהותם של ששבצר
וזרובבל :אם איש אחד הם ,משום מה הוא מוזכר פעם בשם זה ופעם בשם אחר?
והשנית :למה אין המחבר מציג אותו בחינת 'ששבצר -הוא זרובבל' ,דוגמת
"הדסה -היא אסתר"? אשר לקושיה הראשונה ,אכן ,כראיהעיקריתנגדהזיהוי
המוצע הועלתה העובדה ששני השמות כאים בספר עזרא כפרק אחד ,זרוככל
בפרק ה ,:ב ,וששבצר שם בפסוק יד ,טז .39כדי להבין תופעה זו חיבים אנו
להתחקות אחר מלאכת העורך בספר עזרא .הלה הרבה להשתמש בששת הפרקים
הראשונים של ספרו במקורות שהיו לפניו .חלוקות הדעות אם מצא את הללו
מגובשים בחטיבות מקיפות ,דוגמת הקטע הארמי ד' ו -ו' ,יח ,או שהשתמש
בחומר בלתי מגובש של תעודות ומסורות שהוא עצמו עיצב את צורתן
י שתי החטיבות הגדולות ,העברית (א' ,א -ד',
האחרונה .40מכל מקום ברורכ
ה) והארמית (ד' ,ח -ו',יח)אינן עשויות מקשה אחת ,ובנקלניתן להבחין בכל
אחת מהן במרכיבים ראשוניים .בולטות בייחודן התעודות הרשמיות המשמשות
כגרעין אשר סביבו רקם מחבר כל חטיבה ,או עורך הספר ,את סיפורו .אך בנוסף
לתעודות אלה אתה מוצא בחטיבה הארמית והעברית גם דברים שיצאו מידי
מחבר החטיבה או מידי עורך הספרת .ברור כי גם באלה הסתמך המחבר ,או
העורך על מקורות ומסורות ,אלא שהללו לא היו תעודות של המנהל הפרסי
הממלכתי ,כי אם מקורות יהודיים שהתהלכובין שבי הגולה ,אם בעל פה ואם
בכתב .לדוגמה ,פעמים מוזכר בחטיבה זו של ספר עזרא שמותיהם של חגי
וזכריה ,ונראה כי גם נבואותיהם של נביאים אלה שימשו למחכר החטיבה או
לעורך כמקור.
י מלכו,
כמותם ,ראה באמ"ו טור .563למעשהאיןלנו עדותכי בישראל נקרא פקיד בשם חדש עליד
וגם הנוהג לקוראו בשמו ובתוארובלבדנכנס לשימוש רק עםביסוס המנהל הממלכתישכן,בימי שאול
וראשיתימידוידאיננומבחיניםעדין בכך ,ראה שמואל א' י"ר,נ; שמואלב' ח',טז-יח; בהשוואה עם
כ' ,בג-בו .ונראהכינוהגזההונהגתחילהכלפיהפקידותהנוכרית שנקלטה במנהלהממלכתיהישראלי.
המשטר הפטריארכאלי שהיהעדין שליט בחברה הישראלית בראשית המלוכה שימשבלי ספק גורם
בולם להתפתחות זו של פתן גושפנקה רשמית לניתוק איש מעל משפחתו.
39ראה זר-כבוד ,עמ' ,31קויפמן ,עמ' 166והכהן ,עמ' .78
das
40דיון אצל קויפמן ,עמ' ,160אייספלט וסמיטן ,ראה Alte
E
i
s
s
f
e
l
d
t
,
E
i
n
l
e
i
t
u
n
g
1
מ
0.
ק
. 3-6.קק der Smitten, Ezra, Assen 1973,תTestament 3 Tuebingen 1964, . 736. W.T.H. 1
41כגוןדברי הפתיחה בראש הספר ,א' ,א ,דברי קישורכגון ד' ,כד-ה' ,ה או קטע הסיכום בו',
יט-כב .פעמיםהוסיף משפט קצר משלו ,דוגמתד' ,כג ,פעמיםהרחיבלכדיסיפור שלם ,דוגמת פרקג'
כולו.
י
1
,
,,
.
.
ע.
י
.
.
י -י
.
.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
' '.
(
.
4ן'
תמוז-אלול תשל"ט
בית מקרא )עט(
ושוב -מיהו ששבצר?
[]11
באבחנות אלה יש כדי להסביר את חילופי השמות ששבצר-זרובבל .כאשר
התבסס המחבר/העורך על מסמך ממלכתי רשמי -בין אם העתיקו כלשונו,
הארמית,בין אם תירגם אותו,בין אם ניסח דבריו עלפיו -דבק במקור שהיה
מונח לפניו וכינה את האיש בשם ששבצר .לעומת זאת כאשר שאב אתידיעותיו
ממקורות יהודיים פנימיים ,קרא לו בשמו מלידה וייחסו על אביו :זרובבל בן
שאלתיאל ,על דרך שנהגו חגי וזכריה בנבואותיהם .בצורה ברורה ביותר ניכר
הדבר ב"פרשגן אגרתא" של תתני (ה' ,ו-יז) .כאן הועתקה תעודה ממלכתית
פרסית בלשון המקור הארמית ואך סביר הוא כי בתעודה כזאת ייקרא האיש
בשמו הרשמי "ששבצר" ובתוארו "פחה" (יד ,טז) .42כיוצא בכך בפרק א',
המבוסס גם הוא על שתי תעודות ממלכתיות שתורגמו לעברית :43הצהרת כורש
(ב-ד) והרו"ח של מחרדת הגזבר (ח-יא) .בתעודה השנייה נזכר ששבצר פעמים
בשמו הרשמי ,ובתוספת תוארו "הנשיא ליהודה".44
כאשר המחבר/העורך מסתמך על מקורות יהודיים פנימיים ,או כאשר הוא
מוסיף דברי מבוא ,גישור או סיכום משלו ,הוא מכנה את האיש בשמו מלידה
ומיחסו עלאביו .רשימת העולים בעזרא פרק ב' (=נחמיה ז;) הועתקה כלשונה
ממסמך איזה שהוא.ואין כל ספק שהיתה זאת תעודהיהודית פנימית ,ולא מסמך
ממלכתי-פרסי .45גם את התאורים שהשקיע בפרק ג' שאב המחבר/העורך ממקור
יהודיפנימי(אולי מסורת שבעל-פה) .אי לכך אך טבעי הואכיבשני פרקים אלה
מכונה האיש בשם זרובבל (ב' ,ב; ג' ,ב ,ח).
כיוצא בכך בפרק ה' הבעיתי כביכול ,בו נזכר בפסוק ב זרובבל ואילו בפסוקים
יד ,טז -ששבצר .דוקא פרק זה עשוי לאשר את נכונות התיזה שהעלינו ,שכן
ברי שגם החטיבה הארמית ד' ח-ו' ,יח אינה עשויה מקשה אחת .לפי הגיון
הדברים נקרא האיש 'ששבצר' בתעודה הארמית ,אשר הועתקה בספרנו כלשונה
42הנוהג הואכי בפעם היאשזנהמציג המספר את האיש בשמו הרשמי ובתוארו,ואילו בהמשך
הוא קוראו בשמואובתוארוכלבד .ראהעזרא א' ,ח,יא :ה',יד,טז.מלכים א' ט"ז ,ט,י,יב,סו,טז,יח;
שם ,י"ח ,ג ,ד ,ה ,ו ,ז ,ועוד.
43ואיננו יודעים מי תירגמן ,המחבר או ,מה שמתקבל יותר על הדעת" ,סופרי המלך" ,השווה
אסתר ג' ,יב; ח' ,ט.
44יש מפקפקים אם הסיפא של עזרא א' ,יא ,בה נזכר ששבצר מעםשנייה בפרק א' ,הוא חלק
מדו"ח מחרדת ,ראה רודולף (בסבוא עמ' ,)23אייספלט ,עמ' ,543סמיטן ,עמ' .4לדעתיאיןלהטיל
ספק באחדות התעודה,לפנינו תעודת משלוח שלכליבית המקדש,וסדרי המנהלהתקיןמחיבים לצרף
אליה מסמך המאשר אתביצוע המשלוח,וזהותוכןהסיפא שלפסוקיא .גם עזרא נדרשלמסור דו"חעל
גורל האוצרות שהעלה מבבל ,ראה עזרא ח' ,לד והשווה רודולף ,עמ' .84
,747
.
8
7
45נחלקו דעות החוקרים מה מקור התעודה ההיא,דיוןאייספלט ,עמ' ליוור עמ' לדעתי
מעיד תוכנה עליהכי היא תעודה שנשמרה בארכיון בית המקדש.
367
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ט
בית מקרא )עט(
אריה בר טל
[]12
מן המקור הממלכתי-רשמי .אולם הפיסקה בה מופיע
למרות שגם היא מנוסחת בלשון הארמית ,46לא הועתקה מתעודה ממלכתית ,אלא
זוהי מובאה ממקור יהודי פנימי .שהרי שם נזכרים בצדם של זרובבל בן
שאלתיאל וישועבן יוצדק גם הנביאיםחגי וזכריה אשר עוררו אתהמנהיגים ואת
העם לבנין בית המקדש! מה לתעודה ממלכתית-פרסית ולכהן הגדול ולנביאי
ישראל? אך מצד שני העדות של עזרא ה' ,א-ב חופפת את עדותם של הנביאים
האלה בספריהם .הווה אומר שדברי הנביאים הם ששימשו כמקור של הקטע
הנידון בספר עזרא .47ומאחר שבפי חגי וזכריה מכונה זרובבל דרך קבע בשמו
מלידה ומיוחס לאביו ,אך טבעי הואכי כךינהג גםמי שהסתמך על נבואות אלה.
וכאמור ,יש קושיא נוספת :אם היו זרובבל וששבצר איש אחד ,משום מה לא
הציג אותם מחבר ספר עזרא ,או עורכו ,כדרך שבעל המגילה הציג את "הדסה,
היא אסתר"? האמת היא כי אין כל דמיון בין שני המקרים .אסתר התפרסמה
בשמה החצרני בלבד .אילמלא מצא בעל המגילה לנכון למסור לנו את שמה
מלידה ,כלל לאהיינויודעים עלכך .לא כן זרובבל .כבן למשפחת ביתדויד ,ולא
עוד אלא כמועמד לירושת תוארו ותפקידו של אביו ,ושמא של סבו ,48היה זרובבל
מוכר וידוע מנעוריו .יתרה מזו :לאחר שזכה במינויו ובשמו הייצוגי ששבצר,
ובייחוד לאחר עלייתו ארצה ,התמקדו באישיותו תקוות משיחיות כי בימיו
יתגשמו יעודי הנביאים לאחרית הימים .הוא ה'~מח' (זכריה ו' ,יב)" ,הוא-שא
הוד וישב ומשל על כסאו" (שם ,שם) ,הוא ה'חותם' אשר ה' ישמינו עלידימינו
(חגי ב' ,כג השווה ירמיהו כ"ב ,כד) ,בימיו יהפוך ה' "כסא ממלכות" וישמיד
"חזק ממלכות הגויים" (חגי ב' ,כב) ,הוא אשר 'בחר' בו ה' ,הוא 'עבד ה' (שם,
כג) .התסיסה המשיחית ,שהפכה גורם היסטוריבימי שיבתציון ,לא היתה קשורה
בתפקידו ובתואריו הרשמיים ולא בשמוהייצוגי ששבצר ,אלא במוצאו מביתדויד
ובשמו מלידה -זרובבל .שני שמותיו של האיש מסמלים את השניות של מה
שקויפמן (עמ' 161ואילך) מכנה "נגלה ונסתר בתנועת שיבת ציון" .בשום פנים
אינו דומה מקרהו של זרובבל-ששבצר לזה של הדסה-אסתר.
זאת ועוד :יש צורך להציג אדם הנושא שני שמות רק כאשר לא ידועכי שני
השמות מיצגים למעשה איש אחד .אך בתקופה העתיקה ידעו הכול מי מסתתר
השם 'זרובבל' (ה' ,ב),
46הדעות חלוקות בדבר טעם התופעה הזאת.דיון אצלקויפמן ,עמ' ,160רודולף ,עמ' ,39ליכט,
אמ"ו טור .146על עזרא ד' ,כד-ה' ,ב כחטיבה מיוחדת בספרדן סגל ,ספרי עזרא ונחמיה הרביץי"ד
(תש"ג) ,עמ' .759
47נראהליכי בייחוד לעזרא ה' ,א-ב יש זיקה ברורה לחגי א' ,יב,יד.
48איננו יודעים מה היה גורל שאלתיאל ,אבי זרובבל ,האם ירש את משרתו של אביויהויכין,
המלך הגולה ,או שמא עברה המשרה והתואר ישירות אל זרובבל? בזמן שיבתציון היה כבן שישים
(ראה לעיל הע' .)33האם היה עוד בחיים?
368
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ט
בית מקרא )עט(
מאחורי השם ששבצר .בררנו לעיל כי מחבר ספר עזרא זיהה את זרובבל עם
ששבצר ,וכמוהו נהגו בעל עזרא החיצוני ויוספוס .כלומר ,עוד מאות שנים לאחר
חבור ספרנו היה ברור לכולכי ששבצר הוא זרובבל .למה איפוא להסביר עובדה
שהכוליודעים אותה?
ההנחה שזרובבל וששבצר איש אחד הם ,מסייעת גם בפתרון שאר הקשיים
שהצבענו עליהם .היא פוטרת אותנו מן הזיהוי המאולץ של ששבצר עם שנאצר
שבדברי הימים פרק ג' ,שכן ששבצר נזכר ברשימה זאת בצורה גלויה ,וכפי
שההגיון מחיב -בשמו מלידה :זרובבל (ג' ,יט)! בשם זה הוא נמנה גם ברשימתהעולים שבעזרא ב' ,ב = נחמיה ז' ,ז ,ולא עוד אלא כמי שעומד בראש העולים.
הוא אשר בנה ,יחד עם ישוע בן יהוצדק ,את המזבח בחודש השביעי לעלייתם
(עזרא ג' ,ח) והניח את יסודות בית המקדש בחודש השני של השנה השנייה
לבואם (שם ,ח ואילך) ,כשם שניצח על המשך הבנייה ,לאחר הפסקה ארוכה,
בשנה השנייה לדריוש (עזרא ד' ,כד; חגי א' ,יב-סו) .גם עדותו של זכריה הנביא
כי ידיו של זרובבל "יסדו הבית הזה וידיו תבצענה" (ד' ,ת) מובנת עתה היטב
ואיננה טעונה שום "פרוש" נוסף .העובדה כי על סמך הנחתנו מסתבר המהלך
ההיסטורי כולו ,ושוב איננו זקוקים לכל מיני התרוצים והסברות המאולצים
שהעלו החוקרים כדי לישב את הסתירות המדומות שגילו ,כביכול ,במקורות,
עובדהזו כשלעצמה מעניקה סבירות להנחה שלנו ,לפיה ששבצר וזרובבל הםשני
שמות של אדם אחד ,הבאים מהמקורות השונים שמהם הורכב ספר עזרא.49
49
השיטה שנקטתי בה דומה למדי לפתרון שהציע ביקרמן
]. Bickermann, Der Gott der
ש . 115קק .Makkabaeer, Berlin 1937לסוגיה הסבוכה של התאריכים הסותרים בספר מקבים א'.
לדעתו נוהגות בספר מקבים א'זולידזו שתי שיטותכרונולוגיות .האחת מכוססת עלהמניןהסלבקידי,
והיא מונה את השנים מסתיו 312לפנה"ס .אך בצדה באים תעריכים המבוססים עלמנין השטרות
היהודי שבסיסו אביב 311לפנה"ס .מחקרו של ביקרמן מאלף לעניננו בגלל הצעתו להבין עירבוב
השיטות הכרונולוגיות השונותבחיבוו -ספרותי אחד כעזרת ההנחה הספרותית ,לפיה מביא המחבר את
הכרונולוגיה הסלבקידית כאשר הוא נזקק לתעודות חיצוניות-ממלכתיות ,אך כאשר שאב אתידיעותיו
ממקורותיהודיים-פנימיים ,התכסס עלמנין השטרות,שהיהנהוג אצלהיהודים .ראהשטרןמ .התעודות
למרד החשמונאים ,תל-אביב 1965עמ' .17-16מסתברכיבדיוק כך נהגעורך ספר עזרא עם השמות
ששבצר זרובבל.
369
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il