ושוב – מיהו ששבצר? (pdf)

מאי 15, 2012 · מאת אריה ברטל · מאמרים לפי סדר הפרקים

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬

‫בית מקרא )עט(‬

‫ושוב ‪ -‬מיהו ששבצר?‬
‫מאת‬

‫א ריה ברטל‬

‫ארבע פעמים נזכר ששבצר בספר עזרא‪ :‬בפרק א'‪ ,‬ח מסופר כי כורש מלך‬
‫פרס מסר את כלי בית המקדש לששבצר‪ ,‬המכונה כאן "הנשיא ליהודה"‪,‬‬
‫ובהמשך‪ ,‬בפס' יא‪ ,‬נאמר כי ששבצר העלה את כל הכלים האלה לירושלים‪ .‬עור‬
‫שתי פעמים נזכר ששבצר ב"פרשגן אגרתא" ששלח תתני‪ ,‬הפחה של עבר‪-‬נהרה‪,‬‬
‫לדריוש המלך‪ .‬תתני בא לירושלימן כדי לברר מי נתן להם רשות לבנות את בית‬
‫המקדש (ה'‪ ,‬ג)‪ .‬את תוצאות חקירתו ניסח כאיגרת אל המלך (ה'‪ ,‬ו‪-‬יז)‪ ,‬ובין‬
‫השאר הוא מצטט את זקני היהודים שסיפרו לו כי כורש הרשה להם זאת‪ ,‬ואף‬
‫אתכלי בית המקרש מסר כורש לששבצר "די פחה שמיה" (ה'‪,‬יד)‪ .‬תתני ממשיך‬
‫ומספרכי ששבצר אכן בא לירושלים‪ ,‬והניח את היסודות לבית המקדש (ה'‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫מעטות ומקוטעות הן הידיעות שבמקרא על ששבצר‪ ,‬ועל כן רבה המבוכה‬
‫לגביו; איננו יודעים לא את ייחוסו ולא את שם אביו‪ .‬כמו כן קשה לקבוע אם‬
‫שני תאריו ‪" -‬נשיא" ו"פחה" ‪ -‬הםכינויים שונים למשרה אחת‪ ,‬או אם נשא‬
‫ששבצר שתי משרות שונות‪ .‬הוא עלה "עם העלות הגולה מבבל לירושלים" (א'‪,‬‬
‫יא)‪ ,‬ומהקשר הדברים נראה כי הכוונה לשירת העולים הראשונים שעלתה לאחר‬
‫הצהרת כורש ארצה בקיץ ‪ 2538‬ולפי שהוא היחיד הנזכר בשמו ובתואר "הנשיא‬
‫ליהודה"‪ ,‬ועל סמך תפקידו בהעברת כלי בית המקדש ובייסוד הבית‪ ,‬ניתן לשער‬
‫כי היה מנהיג הגולים שעלו בשירה הראשונה‪ .‬ואילו ב‪-‬ב'‪ ,‬א‪-‬ב כתובכי בראש‬
‫"בני המדינה העלים משבי הגולה‪ " …‬לא עמד ששבצר‪ ,‬אלא זרובבל‪ .‬ויתרה‬

‫מזו‪ :‬שמו של ששבצר אף לא נזכר כלל באותה רשימה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ :‬לפי ה'‪ ,‬ט"ז הניח ששבצר את היסודות לבית המקדש בירושלים עוד‬
‫בימי כורש‪ .‬תאריך זה מתאים למסופר בעזרא ג'‪ ,‬ח ואילך על הנחת היסודות‬
‫לבית בשנה השנייה לעלייתם של שבי הגולה‪ .‬אךלפי מסורת זאת לא ששבצר‪,‬כי‬

‫‪ 1‬לפי עזרא ד'‪ ,‬כד‪-‬ה'‪ ,‬ג ארע הדבר בשנת שתים לדריוש‪ 520 ,‬לפנה"ס‪.‬‬
‫‪ 2‬בעניניכרזנזלוגיה של תקופתשיבתציוןאני נוקט בשיטתתדמור באמ"ד(אנציקלופדיה מקראית‬
‫א‪-‬ז ‪ .)1976-1950‬טורים ‪ 303 1 258-257‬ואילך‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬

‫בית מקרא )עט(‬

‫[ה‬

‫א ריה בר טל‬

‫אם זרובבלבז ‪,‬טאלתיאל שטה זאת‪ ,‬ועזרולידו ישועבז יוצדק ואחיו הכהנים(י‪,‬‬

‫ט)‪ .‬לכך בא האישור גם בדברי זכריה הנביא האומרכי "ידי זרבבל יסדו הבית‬
‫הזה וידיו תבצענה" (ד'‪ ,‬ח)‪ .‬מי אפוא הניח את יסודות בית המקדש השני‪,‬‬
‫ששבצר או זרובבל? המבוכה גדלה עוד יותר לנוכח עדותו של חגי הנביא‬
‫(א'‪,‬ב; ב'‪ ,‬ט)כיעוד בשנת שתיםלדריוש‪,‬דהינו בשנת ‪ 520‬לפנה"ס‪,‬היההבית חרב‬
‫והעם טען כי עוד לא הגיע הזמן לבנותו‪ .‬בהמשך דבריו מעורר חגי את זרובבל‪,‬‬
‫את יהושע בן יהוצדק ואת העם להתחיל במלאכת הבנייה‪ ,‬ומבטיח להם אתעזרת‬
‫אלוהים (ב'‪ ,‬ד)‪ .‬ואמנם‪ ,‬ביום כ"ד לחודש השישי בשנת שתים לדריוש החלו‬
‫במלאכה (א'‪ ,‬סו)‪ ,‬וביום כ"ד לחודש התשיעי "יסד היכל ה'" (ב'‪ ,‬יח)‪ .‬עדותזו‬
‫מקבילה לעדותו של זכריה הנביא בפרקים ג'‪-‬ד'‪ .‬גם במבוא לפרשת תתני בספר‬
‫עזרא ה'‪ ,‬א א‪-‬ב מעיד הכתוב עלחגי וזכריהכי נבואתם המריצה את זרובבל ואת‬
‫ישוע להתחיל במלאכת הבנין‪ ,‬וכי דבר זה ארע בשנת שתים לדריוש (עזרא ד'‪,‬‬
‫כד)‪ .‬מתי‪ ,‬אפוא‪ ,‬הניחו את יסודות בית המקדש השני‪ ,‬בשנה השנייה לבוא‬
‫העולים הראשונים לירושלים‪ ,‬ב‪ ,537-‬או בשנה השנייה לסלכות דריוש‪ ,‬ב‪?520-‬‬
‫את כל הסתירות ואי‪-‬ההתאמות שמנינו לעיל ניתן להעמיד על שלוש שאלות‬

‫מרכזיות‪:‬‬
‫א‪ .‬מהי זהותו של ששבצר ומה יחסו אל זרובבל?‬
‫ב‪ .‬מה טיב התארים "הנשיא ליהודה" ו"פחה" הקשורים לשמו?‬
‫ג‪ .‬מתיובידימי הונחו היסודות לבית המקדש השני בירושלים?‬
‫שאלות אלה קשורות אהדדי‪ ,‬ברור האחת מאפשר ברורה של השנייה‪ .‬על כן‬
‫חיבים אנולדון בהן במשולב‪.‬‬
‫תחילה יש להבהיר את טיבם של שני התארים‪' :‬פחה' ו'הנשיא ליהודה'‪ .‬לדעת‬
‫לויצה‪ 3‬יש לתואר 'פחה' משמעויות שונות‪ ,‬כאשר המגדיר המתלווה אליו קובע‬
‫את מעמדו ואת תחום פעולתו של נושא התואר במדויק‪ .‬כך לדוגמה מילא "תתני‬
‫פחת עבר‪-‬נהרה" תפקיד בכיר כמנהל האחשדרפנא וזרובבל‪ ,‬המכונה "פחת‬
‫יהודה"‪ ,‬בפחוות יהודה‪ .‬אולם ששבצר התמנה לתפקיד 'פחה' ללא תוספת מגדיר‪.‬‬
‫על כן קשה לדעת אם שימש כראש הפחווה של יהודה‪ ,4‬או שהיה רק פקיד‬
‫לעניניבניית בית המקדש בירושלימ‪ .5‬מחלוקת זאת עצמה קשורה בשאלת מעמדה‬

‫‪r‬‬
‫‪ 3‬ראה ‪von 520-320,‬‬
‫‪Zweistro~mland‬ח"‬
‫‪:‬מ ‪. 18‬קק ‪Halle 1935‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬

‫‪ Syrien und‬ח] ‪)(.Leuze, Die Satrapieneinteilung‬‬

‫‪ .‬תולדות בית דויד‪ ,‬ירושלים תשי"ט‪ ,‬עמ' ‪.80-79‬‬
‫כך ליוור‪,‬י‬
‫זאת דעתלגיצה עמ' ‪ 18‬ואילך‪ ,‬רודולף‪,‬עמ' ‪ ,63 ,7‬אלט‪ ,‬עמ' ‪ 333‬הע' ‪2‬וגאלינג‪ ,‬עמ' ‪81‬ואילך‪.‬‬

‫י‬
‫ראה ‪,.Rudolph, und Nehemia, HAT Tuebingen 1949. 4. 411, Kleine Schriften zur‬‬
‫‪Geschichte Israels, Bd. 2, Muenchen 1953. 1). Galling, Studien zur Geschichte Israels‬‬
‫‪52]8‬‬

‫ח"‬

‫‪Persischen Zeitalter, Tuebingen 1964.‬‬

‫‪358‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬

‫בית מקרא )עט(‬

‫ושוב ‪ – .‬מיהי ששבצי?‬
‫ת]‬
‫המדיני של ארץ יהודה בזמן שיבתציון ומועד הפיכתה לפחווה במסגרת המינהל‬
‫הפרסי‪ .6‬בדבר אחד מסכימים הכול‪ :‬התואר 'פחה' מורה על משרה‬
‫ממלכתית‪-‬פרסית‪ ,‬ולמשרה זאת התמנה ששבצר על ידי כורש בקשר לבנין‬
‫המקדש (עזרא ה'‪,‬יד)‪-,‬‬
‫הרבה יותר בעיתי הוא התואר 'הנשיא ליהודה'‪ .‬תואר זה נדיר בספרים‬
‫המאוחרים של המקרא ופרט לפסוקנו (עזרא א'‪ ,‬ח) הוא נזכר רק אצל יחזקאל‬
‫ובספר דברי הימים‪ ,‬אך שם בהוראה הקדומה של ראש משפחה או ראש שבט‪.‬‬
‫הילכךניתן להיזקק לשם השוואה רק בספר יחזקאל‪ ,‬המכנה בו את מלכייהודה‬
‫שבזמנו‪ ,‬וגם את השליט מבית דויד לעתיד לבוא‪ .7‬אולם יחזקאל משתמש‬
‫בתואר זה גם כלפי מלכי גויים שונים ולדעת ליוור אחת מהוראותיו שם היא‬
‫שליט של עמים ושבטים קטנים בעלי מעמדנמוך מזה של מלך‪ ,‬תואר שבו מכתיר‬
‫הנביא דרך קבע אתשליטי הממלכותהגדולותי‪.‬‬
‫ללט ורבים אחרים‪ ,‬סבורים שלפנינו מונח ארכאי שאינו מבטא לא תואר ולא‬
‫משרה‪ .9‬לדעתם 'הודבק' תואר זה לששבצר עלידי מחבר ספרנו‪ ,‬משום שזהזיהה‬
‫אותו עם זרובבל שהיה מבית דויד ומשום שלתואר 'נשיא' קשר לבית דויד‪.15‬‬
‫ליוור מסביר (אמ"ה טור ‪ )983‬תואר זה כמורה על מעמדו של ששבצר כשליט‬
‫‪ 6‬לדעת אלט עמ' ‪ 328‬ואילך‪ ,‬צורפה יהודה‪ ,‬בגבולות מקוצצים‪ ,‬לאחר החורבן לפחוות שמרון‬
‫ויצאה מתלותזווזכתה למעמדעצמאי שלפחווה רקבימינחמיה‪ ,‬עמ' ‪.337-336‬גםלויצה‪ ,‬שם‪ ,‬סבור‬
‫כילאמיד עם שיבחציון זכתה ארץיהודה למעמד שלפחווה‪ ,‬אלארק במשךהזמן‪ ,‬אפשרלרגלאירגון‬
‫המנהלבימי דריוש ‪ 486-521‬לפנה"ס‪ ,‬לדעתליוור באמ"ה טור ‪ – 983‬עודבימי כורש‪.‬‬
‫‪ 7‬דיון אצלליוור באמ"הטורים ‪.982-981‬ליוור מקבל אתזיקת התוארלביתדויד‪ ,‬אךדוחה את‬
‫הקשרבינולבין השליט לעתיד לבוא‪ ,‬וזאת גם דעתי‪.‬‬
‫‪ 8‬כך לדוגמא מפרשליוור אתיחזקאלל'‪,‬יג לאמור‪ :‬שלא רק מלך‪ ,‬אלאאפילונשיא לאיהיהעוד‬
‫במצרים‪.‬‬
‫‪ 9‬אלט‪ ,‬עמ' ‪ 333‬הע' ‪ ,2‬רודולף‪ ,‬עמ' ‪ ,63 ,7‬ליוור אמ"ה טור ‪ 983‬והכהן‪' ,‬בניית הבית השני‬
‫באספקלריה מקראית'‪ ,‬עבודת גמר לתואר השני‪ ,‬אוניברסיטתבר‪-‬אילן רמת‪-‬גן ‪ ,1975‬עמ' ‪ .40‬לדעת‬
‫הכהן כונה ששבצר בתואר 'הנשיא' עלידי מחבר הספר מתוך מגמה לרמוז בכל מקום אפשריכייעודי‬
‫הנביאים התקימו‪ ,‬שהרי יחזקאל מכנה בתואר זה את השליט מביתדויד לעתידלבוא‪ .‬אך כברדחיתי‬
‫קשר כזה‪ ,‬ראה לעיל הע' ‪.7‬‬
‫‪ 10‬אני מקבל את הזיהוי של ששבצר עם זרובבל ואשתדל להלן לבססזיהוי זה וכאמור גם את‬
‫הזיקהשבין תוארה'נשיא'לביתדויד‪ .‬אך ההצעה לראותבו תוארשהעניקלו מחבר הספרבגיןקשרים‬
‫אלה‪,‬אין בה ממש‪ .‬תואר זה מוצמד לששבצר בתעודה ממלכתית‪-‬רשמית (דו"ח מתרדתהגזבר‪ ,‬עזרא‬
‫א'‪ ,‬ז‪-‬יא) שעל תוכנה בא האישור מתעודה ממלכתית אחרת (דו"ח תתני הפחה‪ ,‬שם‪ ,‬ה'‪,‬יד)‪ .‬אלה‬
‫מסמכים אוטגטיים ורחוקה מן הדעת היא ההנחהכי מחבר ספר עזרא שינה בנוסחם המקורי עלידי‬
‫תוספת תואר כבוד‪,‬כביכול‪ ,‬לששבצר‪ .‬תואר'הנשיא' מקוריוביטא משרה ומעמד אשר השלטךהעניקם‬
‫לאיש והכיר בהם‪.‬‬

‫‪,‬יי"‬
‫‪%‬ן ‪;,‬וילק‪,,‬‬
‫‪'-',',‬ל‪,‬‬

‫ף‬

‫'‬

‫;‬

‫‪359‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ילן‪~.‬י‪,‬ש‬
‫‪1‬‬

‫ן‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬

‫בית מקרא )עט(‬
‫א ריה בר טל‬

‫[א‬

‫ומושל מהודה מטעם כורש‪,‬לפני עחכתה ארץ וודה למעמד ‪21‬ל פחות‪21 ,‬אז זכה‬
‫לתואר 'פחה'‪ .‬ואילו אחרים טועניםכישני התאריםזהים במשמעמ!י‪.‬‬
‫שתי ההצעות האחרונות אפשריות‪ ,‬אך אף אחת אינה חסרה בעיות‪ .‬אשר‬
‫להצעת ליוור‪,‬אין לנו כל עדותכי את תואר 'הנשיא' קיבל ששבצר מכורש‪ ,‬גם‬
‫אין לנו כל ידיעה אם אמנם הפכה ארץ יהודה לפחווה בימיו‪ .‬ואף אם בז‪ ,‬הרי‬
‫לתואר זה אינו מתלווה מגדיר שהיה מסוגל לוודא אם באמת נתמנה ששבצר‬
‫לפחה של ארץ יהודה‪ ,‬או שמא לתפקיד מוגבליותר‪ .‬לטובת ההצעה לראות בשני‬
‫התארים מקבילות לתפקיד אחד‪ ,‬ניתן לומרכימינוי ששבצר לפחה נזכר בזיקה‬
‫לאותו תפקיד שבו כונה‪ ,‬בתעודה אחרת‪ ,‬כ'נשיא'‪ .‬זאת ועוד‪ :‬העובדהכי דו"ח‬
‫תתני הפחה‪ ,‬שבו נזכר ששבצר בתואר 'פחה'‪ ,‬מובא בספרנו בלשון המקור‬
‫הארמי‪ ,‬ולעומת זה דו"ח מחרדת הגזבר‪ ,‬בו הוא מכונה 'נשיא'‪ ,‬הוא תעודה‬
‫מתורגמת לעברית‪ ,‬יכולה לרמוז כי לפנינו שתי מלים לתואר אחד‪" :‬פתה"‬
‫ו"נשיא"‪ ,‬הראשון בלשון המנהל הארמי‪ ,‬השני בלשון העברית שלהגולים‪ .‬אך גם‬
‫הצעה זאת איננה משכנעת שכן‪ ,‬התואר 'פחה' מצוי בעברית זמן רב לפני‬
‫הגלות‪ .!2‬חגי הנביא מכנה בו את זרובבל בן שאלתיאל בלא להיזקק למקבילתו‬
‫העברית‪ ,‬כביכול (א'‪ ,‬א‪ ,‬יד; ב'‪ ,‬ב‪ ,‬כא)‪ .‬מכאן שאילמלא היה תואר ה'נשיא' לא‬
‫יותר מהמלה העברית של ה'פחה'‪ ,‬לא היה כל צורך להשתמש בה דוקא בדו"ח‬
‫מתרדת‪,‬כי התואר הממלכתי הרשמי של 'פחה' היה מובן לכל הגולים‪.13‬‬
‫בהסתמך על העובדה כי יהויכין המשיך לשאת את התואר 'מלך יהודה' גם‬
‫בגלותו בבבל‪ ,!4‬נראהלנו שיש לראות בששבצר אתיורש משרתו ובתואר 'הנשיא‬
‫!‪ 1‬י‪.‬מ‪ .‬גרינץ‪,‬בין זרובבל לנחמיה‪,‬ציון ל"ז (תשל"ב) עמ' ‪ 157‬הע' ‪ 108‬אף ניסה לתלות את‬
‫השוני שביןשני התארים בטיב המקורות שבהם הם נזכרים‪ :‬עזרא ה'‪,‬יד‪ ,‬שבו מכונה ששבצר 'פחה'‪,‬‬
‫הוא תעודה סרסית‪,‬ואילו פרק א'‪ ,‬ה‪ ,‬שנו נקרא האיש 'הנשיא ליהודה'‪ ,‬הוא טכסטפנימי‪ ,‬רוצה לומד‬
‫ מקוריהודי‪ .‬אהרוני‪,‬י‪ .‬ארץ ישראל בתקופת המקרא‪ ,‬ירושלים ‪ 1962‬עמ' ‪ 334‬שותף להשקפהכי‬‫לפנינושני תארים למשרה אחתומביא ראיה לתופעה זאת מתעודות אל‪-‬עמרנא‪ .‬אבחנתו שלגרינץבין‬
‫מקורותיהודיים‪-‬פנימייםלבין תעודות ממלכתיות‪-‬פרסיותנכונה‪.‬‬
‫‪ !2‬ראה מלכים א' י'‪ ,‬סו; כ'‪ ,‬כד; מלכים ב' י"ח‪ ,‬כד = ישעיהו ל"ו‪ ,‬ט; ירמיהו נ"א‪ ,‬כג‪ ,‬כח‪,‬גז‪.‬‬
‫‪ 13‬והרי באותה תעודה‪ ,‬עזרא א'‪ ,‬ט‪-‬י‪,‬מנוייםמונחיםארמייםואףפרסיים‪,‬כגון'כפורים‪,‬מחלפים‬
‫ואגרטלים' שיש להם מקבילות בלשון העברית‪ .‬למה הביא‪ ,‬לדעת אותם חוקרים‪ ,‬המחבר רק את‬
‫המקבילה של תואר ה'פחה'‪ ,‬הוא כביכול ה'נשיא'‪ ,‬ולא את אלה של המונחים האחרים?‬
‫‪ 14‬כפי שעולה מתעודות בבליות המתיחסות לשנת ‪ 592‬לפנה"ס‪ ,‬שפורסמו על ידי ויידנר‬
‫‪.sc:ihriften, a‬ח‪1ischpen Keilir‬ח‪ Babyl;0‬חן‬
‫‪l‬לס[ ‪E.T. Weidner,‬‬
‫‪ Juda‬מסע ‪dachin Koenig‬‬
‫‪u‬‬
‫‪:Melanges‬‬
‫יליוור‪( ,‬עמ' ‪17‬‬
‫ל‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫‪S‬‬
‫‪y‬‬
‫‪r‬‬
‫‪i‬‬
‫‪e‬‬
‫‪n‬‬
‫‪s‬‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מחדש‬
‫‪Dussaud,‬‬
‫‪8‬‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪,‬‬
‫‪P‬‬
‫‪a‬‬
‫‪r‬‬
‫‪i‬‬
‫‪s‬‬
‫‪o‬‬
‫‪f‬‬
‫‪f‬‬
‫‪e‬‬
‫‪r‬‬
‫‪t‬‬
‫‪s‬‬
‫‪1939‬‬
‫ק‬
‫ק‬
‫‪.‬‬
‫‪923-935‬‬
‫יד‬
‫ואילך ושם בביליוגרפיה) ומן העדות של מלכים נ' ב"ה‪ ,‬כ‪-1‬ל‪ ,‬לפיה עוד בשנת ‪ 561‬לפנה"ס נשא‬

‫יהויכין תואר מלכותי בבבל‪.‬‬

‫‪360‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪:‬‬

‫בית מקרא )עט(‬

‫ת]‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬
‫ושוב ‪ -‬מיהו ששבצר?‬

‫ליהודה' את המשך תוארו שליהויכין‪ .‬אם כך‪ ,‬זהו תוארו של השליט הפיקטיבי‬
‫של ארץ יהודה החרבה‪ ,‬היושב בגלות ומיצג את האינטרסים שלהגוליםהיהודיים‬
‫כלפי השלטונות‪ .‬לאור מה שבררנו לעיל אודות הוראות תואר ה'נשיא' בתקופה‬
‫ההיא אפשר שהוא מקביל בתעודתנו לתוארו המלכותי שליהויכין בזמנו‪5‬י‪ ,‬אך‬
‫ייתכן גם כי הוא מעיד על כירסום שחל במעמד הנציג של יהודי הגולה בין‬
‫השנים ‪( 561‬על סמך מלכים ב' כ"ה‪ ,‬כז) לשנת ‪ 538‬לפנה"ס‪ .16‬יש לשים לב‬
‫לעובדה כי בתואר 'נשיא' נקרא ששבצר בהיותועדין בגולה‪7‬ן‪ ,‬מבלי שיאמר שם‬
‫כי כורש הכתיר אותו בתואר זה לרגל הכרזת הצהרתו‪ .‬מה שאיןכן ביחס לתואר‬
‫י מלך פרס בזיקה לעלייתו ארצה (עזרא ה'‪ ,‬יד)‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫ה'פחה'‪ ,‬שניתן לו עליד‬
‫מתקבל על הדעת שכורש‪ ,‬אשר ביקש להיטיב עם הגולים‪ ,‬יטיל את שיקום‬

‫המקדש בירושלים על מנהיגם‪ ,‬כשם שסביר הוא שכלי בית המקדש לא ימסרו‬
‫לפקיד נוכריה‪ ,‬גם לא ליהודי שאינו מביתדוידיי‪ ,‬אלא ליהודי‪ ,‬המיצג נאמנה את‬
‫עמו‪ ,‬על מנת שיעבירם לירושלים‪ .‬ומי ראוי יותר למשימה זאת מאשר ששבצר‬
‫נציגם של הגולים היהודים בבבל?‬
‫לדעתי היה אפוא ששבצר מבית דויד ויורשו שליהויכין‪ .‬אך אם כך‪ ,‬למהאינו‬
‫‪15‬‬

‫בתעודות שפרסםויידנר מכונהיהויכיןהגולה נתואר טם‪-‬טח‪=sharri-5"8-mat-ja-8-‬מלךארץ‬

‫יהודה‪.‬‬

‫‪ 16‬אם השערה זו נכונה‪ ,‬הרי יש כאן מקבילה לשיבוש היחסים שבין נבונאיד לכהני בבל‪,‬ומניע‬
‫נוסף לתמיכתיהודי בבל בכורש‪ .‬ראהח‪ .‬תדמור‪ ,‬הרקע ההיסטורי להצהרת כורש‪ ,‬בתוך‪' :‬עז לדויד'‪,‬‬
‫החברה לחקר המקרא בישראל ירושלים תשכ"ד‪ ,‬עמ' ‪.458‬‬
‫‪ 17‬וגם זאתכיאין לתואר זה איזכור מאוחר יותר‪ ,‬לפיכך הוא משקף מעמד מנהיגם שלהגולים‬
‫בבבל בתקופה זאת‪ .‬ראה ליוור עמ' ‪.80‬‬
‫‪18‬‬

‫קיטל‪ ,‬עמ' ‪ 349 ,346‬ואילך‪ ,‬קלוזנר‪ ,‬עמ' ‪ 151‬ואילך‪ ,‬ברוקינגטון‪ ,‬עמ' ‪ 17‬והרסן‪ ,‬עמ' ‪ 366‬ראה‬

‫להלן‪ ,‬סבוריםכי וכשנצר היה פקיד נוכרי‪ .‬לדעתם חשש כורש מפני שאיפותמרדניות מצדשניציון‪,‬‬
‫ועלכן מינה להנהגת הביצוע של הצהרתו את אחד מפקידיו הנאמנים‪ .‬כהוכחה עיקרית לסברה זאת‬
‫משמשח לחוקרים אלה העובדהכי שמו של ששבצראינו נזכר ברשימתהעולים הראשונים שבעזרא ב'‬
‫= נחמיה ז'‪ ,‬ומכאן שלא היה יהודי‪ .‬ברפ‪ ,‬כבר הטעמתיכי לדעתי ישזיקהבין תואר 'הנשיא ליהודה'‬
‫לבין בית דויד‪ ,‬ועל כן לא ייתכןכי נושא תואר זה היה נוכרי‪ .‬כן אין זה מתקבל על הדעתכי כבר‬
‫בראשית מלכותו‪ ,‬בזמן 'ירח הדבש' עםגולי בבל‪ ,‬חשש כורש מאי נאמנותם‪ .‬ואשר לרשימתהעולים‪,‬‬
‫‪1). Kittel, Geschichte des Volkes Israel. 8‬‬
‫לקמןניוכחכי ששבצר מצוי שם‪ .‬ראה ‪".3.Stuttgard‬‬
‫‪ 1927‬קלוזנר‪ :‬היסטוריה של הבית השני‪ ,‬מהדורה ה' כרך א'‪ ,‬ירושלים תשי"ט‪L.H. Brockington, .‬‬
‫‪Ezra, Nehemia and Ester. Century Bible ]969. 5. Herrmann, Geschichte Israels,‬‬
‫‪Muenchen 1973.‬‬
‫‪ 19‬קויפמן‪,‬י‪ .‬תולדות האמונה הישראלית‪ ,‬כרך ד' ירושלים ותל אביב ‪ 1956‬עמ' ‪ ,167-166‬חושב‬
‫את ששבצר לאחד "מראשי העדה היהודית ומגדולי עשיריה" וזאת על סמך תרומת ה'תרשתא' (מעין‬
‫'הוד מעלתו') לאוצר‪ ,‬עזרא ב'‪ ,‬סג‪ :‬נחמיהז'‪,‬ע‪ .‬וראהלהלן הערה ‪.24‬‬

‫‪361‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬

‫בית מקרא )עט(‬

‫אריה בר טל‬

‫["‬

‫מכר ברשימת היחס של בף דתד שבדבהי"א ר? תערבת חוקרם רבים‪ ,‬הסבורם‬
‫גם הםכי ששבצר נמנה עם ביתדויד‪ ,‬היאכי הוא אמנם מופיע שם‪ ,‬אך לא בשם‬
‫ששבצר‪ ,‬אלא' בשם שנאצר בןיהויכין (ג'‪ ,‬יח)‪ ,20‬אשרהיה‪-‬אחיו של שאלתיאל‪,‬‬
‫אבי זרובבל‪ .21‬לפי זה היה ששבצר‪-‬שנאצר דודו של זרובבל‪ ,‬ואילו הלה ירש את‬
‫מעמדו ואת תוארו מדודו (כשמת או כשנקרא לשוב לבבל)‪ ,‬כשם שזה ירש אותם‬
‫מאביויהויכין‪.‬‬
‫אך גם הצעה זאתיש עמה פירכות‪ .‬הזיהוי מבוסס בעיקרו עלדמיון הצליל של‬
‫השמות ששבצר‪-‬שנאצר‪ ,‬בעוד שהאטימולוגיה שלשני שמות אלה שונה לגמר"‪.2‬‬
‫יש שביקשו להסתיע בחילופי הגירסאות הרבים של תעתיק השם ששבצר בתרגום‬
‫השבעים על מנת למצוא קשר פונטי בין שני השמותת‪ .‬אך גם זאת אחיזה‬
‫קלושה‪,‬כייש להביא בחשבון שצורות דומות‪ ,‬אםכי לאו דוקא זהות‪,‬יכולות לבטא‬
‫נסיון מצד המתרגמים היוונים לזהות איש זה עם אחד מצאצאי בית דויד‬
‫שברשימת דבהי"א‪ ,‬רוצה לומר עם שנאצרבןיהויכין‪ ,‬שצליל שמויש בודמיון‬
‫פונטי לשם ששבצר‪.‬‬
‫יתרה מזו‪ :‬הזיהוי של ששבצר עם שנאצר אינו פותר כלל את הבעיות של‬
‫סוגיתנו‪ .‬אם האיש היה יהודי‪ ,‬וכל שכן אם היה מביתדויד ושימש כמנהיגם של‬
‫שבי ציון‪ ,‬משום מהאין שמו נזכר ברשימת "העלים משבי הגולה" שבעזרא ב'‬
‫(=נחמיה ז') לא בשם ששבצר‪ ,‬ואף לא בשם שנאצר? הכהן משערכי הוא כלול‬
‫בין "ראשי האבות" שלא פורש שמם (עזרא ב'‪ ,‬סח; נחמיה ז'‪ ,‬עא)‪ ,‬ואילו‬
‫אחרים‪ 24‬סבורים כי הוא נזכר באמצעות תואר הכבוד "התרשתא" (עזרא ב'‪,‬‬
‫‪ 20‬כגון אהרוני‪ ,‬עמ' ‪,334‬ליוור עמ' ‪ 11‬ושם רשימתחוקריםנוספים הסבורים כך‪ ,‬לדעתרודולף‪,‬‬
‫עמ' ‪ 4‬הזיהוי ששכצר=שנאצר אפשרי‪ ,‬אך לא בטוח וכמוהו דעת זר‪-‬כבוד‪ ,‬מ‪ .‬ספרי עזרא ונחמיה‪,‬‬
‫ירושלים תש"ט‪ .‬עמ' ‪.31‬‬
‫‪ 21‬לפי דברי הימים א'‪ 19 ,‬היה זרובבל בנו של פדיה ולא של שאלתיאל כמו בכל המקראות‬
‫האחרים‪ .‬חז"להציעו הצעות מפולפלותכדילישבסתירהזאת‪ .‬דחואותןקויפמן‪ ,‬עמ' ‪ 166‬וליוור‪ ,‬עמ'‬
‫‪.12‬‬

‫‪ 22‬ראהניתוח מפורטוביבליוגרפיה אצלליוור‪ ,‬עמ' ‪ .11‬מסתברכיהועלולא פחות מארבעהצעות‬
‫לגבי הגזרון של ששבצר‪(8]-u~ur; :‬ק)מ‪-8‬מ]‪-u~ur; 5‬של‪Shamash-ab(p)bal-usur; Shamash-‬‬
‫‪-u~ur‬ש‪-8‬חן‪.5‬‬

‫‪ 23‬באסן‪. 70 ,‬ק ‪.881100, Ezra and Nehemiah, ICC Edinburgh 1913‬יע‪ ].‬מביא לא פחות‬
‫מעשרגירסותיוניות של השם‪.‬ליוור‪ ,‬עמ' ‪ 10‬ערך טבלה משווה של שלושתכתביהידהחשוביםביותר‬
‫של תרגום השבעים‪ .‬בסיכומו של דבר ניתן להבחין בשתי צורות יסוד של תעתיק השם ששבצר‬
‫)‪""0"80‬ק‪ .Eavaffa~aaeo( 2000‬בדיקה השוואתית שלגירסות אלה מצדיקה את ההסתיגות שבה‬
‫מתיחסים רודולף וזר‪-‬כבוד להצעת הזיהוי של ששבצר עם שנאצר‪ ,‬ראה לעיל הערה ‪.20‬‬
‫‪ 24‬כגוןרודולף עמ' ‪,25‬קלוזנר‪ ,‬עמ' ‪,188‬קויפמן עמ' ‪ 166‬וראהלעיל הע' ‪ .19‬לעומת זאתסבורים‬
‫זר‪-‬כבוד‪ ,‬עמ' ‪ 39‬וליוור‪ ,‬עמ' ‪ 87‬הע' ‪ 61‬כי ה'תרשתא' מתיחס לזרובבל‪.‬‬
‫‪362‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬

‫בית מקרא )עט(‬

‫מ]‬
‫ו שוב ‪ -‬מיהו‬
‫סט נחמיה ד‪ ,‬ברם‪ ,‬אץ זה מתקבל על הדעת שדוקא האיש המרכת‪,‬מנהירם‬
‫של עביצית‪ ,‬יחכר ברשימה זאת בצורה עקיפה או אנתימית‪ .‬חאת בעיקר מכח‬
‫העובדה שרשימה זאת מפרשת בשמו של האיש שעמד בראש העולים‪ .‬אך זה לא‬
‫היה ששבצר ולא שנאצר‪ ,‬אלא זרובבל! (עזרא ב'‪ ,‬ב; נחמיה ז'‪ ,‬ז)‪ .‬כדי לסלק‬
‫קושי זה הוצע להניח כי רשימת העולים אינה משקפת את גל העלייה הראשון‪,‬‬
‫אלא את אחד מגלי העלייה המאוחרים‪ .25‬אך גם בהשערה זו אין כדי לפתור את‬
‫הבעיה שהיא קשה מכל האחרות‪ :‬לפי עזרא ה'‪ ,‬טזייסד ששבצר את בית המקדש‪,‬‬
‫ואילולפי עזרא ג'‪ ,‬ח‪-‬יג עשה זאת זרובבל‪.‬‬
‫סתירה גלויה זאת ניסו‪ 26‬לישב עלידי הסברהכי בית המקדש נוסד פעמים‪:‬‬
‫בפעם הראשונה הניח ששבצר את היסודות להיכל עודבימי כורש (עזרא ה'‪ ,‬טז)‪,‬‬
‫אך המלאכה הופסקה (עזרא ד'‪ ,‬כד)‪ ,‬וזרובבל הוצרךליסדו מחדש בשנה השנייה‬
‫לדריוש (שם‪ ,‬שם; חגי ב'‪ ,‬יח)‪ .‬באסן (עמ' ‪ )119‬וליוור (עמ' ‪ 86‬הע' ‪ )59‬חיזקו‬
‫הסבר זה בראיה פילולוגית לפיה משמש הפועל יס"ד הן בהוראה של התחלת‬
‫בנייה‪ ,‬הן בהוראתבנייה באופן כללי‪ .‬ובאמת‪,‬דיוק לשוני זה מסיע להבנתחגי ב'‪,‬‬
‫יח‪ ,‬המדבר על ייסוד היכל ה' בשנה השנייה לדריוש עלידי זרובבל ויהושע בן‬
‫יהוצדק‪ .‬אלא שספר עזרא מעיד על אותם אנשים ממשכיייסדו את היכל ה' גם‬
‫"בשנה השנית לבואם" (ג'‪ ,‬ח)‪ ,‬ומקרא זה מתיחס באופן ברור למאורעות של‬
‫שנת ‪ ,537‬ולא לאלה של שנת ‪ !520‬שהרי בקטע הקודם לו (א‪-‬ז) מתואריםבנין‬
‫המזבח עלידי שני אישים אלה‪ ,‬וחגיגת חג הסוכות עלידי העולים‪ ,‬והוא מסתים‬
‫בהזמנת חומריבנין אצל הצידונים והצורים "כרשיון כורש מלך‪-‬פרס עליהם"‪ .‬כל‬
‫התאור מתיחס לבואם של ראשוני העולים לארץ‪ .‬בהתאם לכך מסופר בהמשך‪,‬‬
‫מפסוק ח ואילך‪ ,‬כי בשנה השנייה לבואם החלו בבניית בית ה' ובאירגון הלויים‬
‫והכהנים לעבודת ה'‪ .‬לפנינו רצף סיפורי והיסטורי ברור‪ ,‬שאי אפשר לקטעו על‬
‫ידי ההנחה שבשבעת הפסוקים הראשונים של הפרק מדובר במאורעות של שנת‬
‫א' של כורש‪ ,‬ואילו מפסוק ח ואילך מסופר על מה שארע בשנתשתיים לדריוש‪.‬‬
‫ששבצ ר?‬

‫ע"‬

‫‪ 25‬לדעת אולמסטד‪. 136 ,‬ק ‪A.T. Olmstead, History ofthe Persian Empire, Chicago 1948‬‬
‫גאלינג עמ' ‪ 57‬וזר‪-‬כבוד‪ ,‬עמ' ‪ 33‬עלה זרובבל בשנת אחת לדריוש בראשגל שלעולים ארצה‪( .‬אחד‬
‫מנימוקי זר‪-‬כבוד הוא הפערשבין רשימת העולים (עזרא ב') לפרטיה‪ ,‬המונה כ‪ 30,000-‬עולים‪,‬לכיל‬
‫הסיכום בפסוק סד‪ ,‬המונה כ‪ 42,000-‬עולים‪ .‬לדעת זר‪-‬כבוד עלו עם זרובבל כ‪ 30,000-‬עולים‪ ,‬ואילו‬
‫‪ 12,000‬הוא מספרהעולים שבאולפניזרובבל‪ .‬לדעתימיצג המספר ‪ 30,000‬את מספרהזכרים שנפקדו‬
‫(השוה עזרא ח'‪ ,‬א‪-‬סו) ו‪ 12,000-‬את מספר הנקבות שעלו עמם‪ .‬הפערשבין מספר הגברים לזה של‬
‫הנשיםשביןהעולים‪,‬עשוי לשמש מפתח להבנת התופעה שלנישואינשיםנוכריות‪,‬הווה אומר‪ :‬מחסור‬
‫בנשים (יהודיות)‪ ,‬תופעה אופינית לחברת מהגרית)‪.‬‬
‫‪ 26‬כגון זר‪-‬כבוד‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬

‫‪363‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬

‫בית מקרא )עט(‬
‫אריה בר טל‬

‫[‪]8‬‬

‫שני הכתובים שבפרק ג' (א‪-‬ז‪ ,‬ח‪-‬יג) מספרים על מאורעות שארעו בזה אחר‬
‫זה‪ .‬גם סיומו של הכתוב השני‪ ,‬המוקדש לתיאור השמחה לרגלייסודבית המקדש‬
‫השני‪ ,‬המזכיר את בכי הזקנים שזכרו את הבית הראשון (יב‪-‬יג)‪ ,‬אינו זהה עם‬
‫המעמד המתואר בחגי ב'‪ ,‬ג‪ ,‬שארע בשנת ‪ .27520‬אין אם כן מנוס מן המסקנה‬
‫שיסודות בית המקדש הונחו עלידי זרובבל וישוע הכהן עוד בימי כורש‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 537‬לפנה"ס‪ .‬ואילו לפי עזרא ה'‪ ,‬טז הניח באותו זמן בקירוב גם ששבצר את‬
‫יסודות הבית‪ ,‬והסתירה הזאתבעינה עומדת‪.‬‬
‫הועלתה עוד הצעתזיהוי‪ :‬לראות בששבצר ובזרובבל איש אחד! לדעת רודולף‬
‫(עמ' ‪ )62 ,29 ,7‬ונות‪ 28‬עולה מפשוטם של מקראותכי זאת היתה דעתו של מחבר‬
‫ספר עזרא‪ .29‬זאת היתה גם דעתו של בעל עזראהחיצוני (ו'‪,‬יז)‪ .‬והרי גםיוספוס‬
‫זיהה את זרובבל עם ששבצוי‪ ,3‬וכן עשו מקצת פרשני ימי הביניים‪ ,‬כגון‬
‫הראב"ען‪ .3‬בעת החדשה תמך בה גרןי' ואמנם‪ ,‬גם לדעתי שנים אלה הם איש‬
‫אחד‪ .‬רק מכוח זיהוי זה ניתן לישב את המקראות המעידים על שני האישים כי‬
‫ביצעו אותם מפעלים‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬אם באיש אחד מדובר‪ ,‬משום מה הוא נקרא בשני שמות? כנראה‬
‫שזרובבל היה שמו מלידה‪ .‬הוא ירש את הנהגת הגולה היהודית בבבל מאביו‬
‫שאלתיאל‪ ,‬ואולי מסבו יהויכין‪ ,‬וכונה בתואר 'הנשיא ליהודה'‪ .‬כמנהיגם של‬
‫הגולים וכנציגם בפני השלטון לא היה מועמד מתאים ממנו לעמוד בראש המבצע‬
‫שלבנין המקדש בירושלים‪ .33‬כבר במשרתו כ'נשיא ליהודה'‪ ,‬אפשר עוד בתקופת‬

‫‪27‬‬

‫כדעת זר‪-‬כבוד‪ ,‬המפרש את התאריך של עזרא ג'‪ ,‬ח "ובשנה השנית לבואם" כמכוון לשנה‬

‫השנייהלדריוש‪ ,‬שבהנוסד המקדשלפיחגי ב'‪,‬יח‪.‬נימוקים סותריםלזיהויהסצינותשלעזראג'‪,‬יב‪-‬יג‬

‫עםחגי ב'‪ ,‬ג מביאים רודולף עמ' ‪ 31‬ובייחוד הכהן‪ ,‬עמ' ‪.105-100‬‬
‫‪. 280 Note 2. 28‬ק ‪4. Noth, Geschichte Israels, Goettingen 1954‬ת‬
‫‪ 29‬הבחנה זאת חשובה דוקא משום שעמדו עליה חוקרים שאינם מסכימים עמה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ח‬
‫‪ 30‬לסי קדמוניות י"א‪ 3 ,1 ,‬זרובבל הוא "הנשיא ליהודה" והוא שהעביר‪,‬יחד עם מ‬
‫את‬
‫כלי‬
‫בית המקדש לירושלים‪ .‬תואר זה ופעולות אלה מיוחסים בעזרא א' לששבצרן‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ח‬
‫'‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫פ‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫‪ 31‬המנסה גם להסביר משום מה נשא שני שמות‪ ,‬ראה כפרושו לעזרא‬
‫סימון‬
‫שקרא עבודה זאת והעירלי הערות חשובות‪ ,‬העמידאותי על כךכי הפרוש לעזרא‪ ,‬המיוחס לראב"ע‪,‬‬
‫הינו משל ר' משה קמחי‪ ,‬אך לעומת זאתדן הראב"ע בסוגיה זאת בפרושו הקצר לדניאל‪ ,‬מהדורת‬
‫סתיוס עמ' ‪.7‬‬
‫‪. 68 Note 1. 32‬ק ‪8. Graetz, Geschichte der Juden, Bd. 2, Leipzig 1908‬‬
‫‪ 33‬מן התעודות הניאו‪-‬בבליות שפירסםויידנר (ראה לעיל הע' ‪ )14‬בצרוף לתאריך שבמלכים ב'‬
‫כ"ד‪ ,‬ח יוצא כי שאלתיאל‪ ,‬אביו של זרובבל‪ ,‬נולד בשנות התשעים של המאה השישית לפנה"ס‬
‫חרובבל עצמו נולד‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בשנות השכעיס‪ .‬מכאן שבזמן שיבתציוןהיה צעירלימים‪ .‬חישובי‬
‫הגיל של קלוזנר‪ ,‬עמ' ‪,153‬אין להם על מה לסמוך‪.‬‬

‫‪364‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )עט(‬

‫ח]‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬
‫ו שוב‬

‫‪-.‬‬

‫מיהו‬

‫ששבצר?‬

‫השלטף הבבלק היה זחבבל קשור לחצר המלכח כשליט וסאלם משנתמנה 'פחה'‬
‫עלידי כורש‪ ,‬הפך להיות פקיד במסגרת המנהל הממלכתי הפרסי‪ .‬במזרח הקדום‬
‫היו נוהגים לקרוא בשם חדש שליטים וסאליים‪ ,‬פקידי מלכות‪ ,‬חצרנים ואפילו‬
‫עביים ושפחות עם כניסתם לשרות‪ ,‬כביטוי של הטלת מרות‪ .‬דוגמאות לנוהג זה‬
‫מצויים הן במקרא‪,‬הן בתעודותחיצוניותמן האלף השני והראשון שלפני הספירה‬
‫ממצרים ועד לפרס‪ .34‬בצורה מפורשת נאמר דברוהביחסלמלכייהודה האחרונים‪,‬‬
‫כגון אליקים בן יאשיהו‪ ,‬אשר פרעה נכו "הסב" את שמו ליהויקים‪ .‬מקובל‬

‫שמעשהו זה של נכו נועד לתת ביטוי למעמד הוסאליות של יהויקים ולריבונות‬
‫המצרית‪ .35‬כדבר הזה מסופר גם על צדקיהו‪ .‬ודוק‪ :‬בשני המקרים העניק המלך‬
‫הנוכרי שם עברי חדש למלך יהודה הכפוף לו‪ .‬עובדה זו יש בה כדי להאיר את‬
‫הסוגיה שבה אנו עוסקים‪.36‬‬
‫והנה‪ ,‬דבר משותף מצינו לגבי כל האנשים אשר נתמנו למשרות ממלכתיות‪,‬‬
‫והואכי בתעודות שוב אינם מתיחסים אל אביהם ומשפחתם‪ ,‬אלא נקראים בשמם‬
‫החדש‪ ,‬הרשמי‪ ,‬ובתוארם בלבד‪ .‬נראה כי הרשות ביקשה להפגין בדרך זו את‬
‫הפקעת נושא המשרה מזיקתו למשפחתו ואת כניסתו לזיקה חדשה כלפי המלכות‪,‬‬
‫לה הוא חיב מכאן ואילך נאמנות בלעדית‪ .37‬נוהג זה היה כנראה רווח מאד‪,‬כי‬
‫יש בידינו עדויות רבות על כך הן לגבי פקידי מלכות ישראליים‪ ,‬הן לגבי נושאי‬
‫משרה במלכויות הגויים‪ .38‬לכן אני מציע לראות בשם ששבצר את שמו הרשמי‬
‫‪ 34‬פרעה קראליוסף בשםמצרי כאשרמינה אותו למשנה‪ ,‬בראשית מ"א‪ ,‬מה ושרהסריסיםשינה‬
‫את שמותיהם של דניאל וחבריו כשהגיעו לחצר נבוכדנאצר‪ ,‬דניאל א'‪,‬ז‪ .‬כךיש להכין גם את שני‬
‫שמותיה של אסתר‪ ,‬ב'‪,‬ז‪ .‬דוגמהחיצונית למתן שם חדש לשפחהסורית במצריםמביאגאררינר ‪A.H.‬‬
‫‪.‬קק (‪Gardiner, 14. Lawsuit arising from the Purchase 0] two Slaves, JEA 31 )1935‬‬
‫‪140-146.‬גם לאחיקר החכם שם נוסף‪-dari :‬טמח‪1‬מ‪8-‬ן)‪ /‬ראה גרינפלד ‪G.E. Greenfield, -‬‬
‫‪. 293.‬ק (‪Aramaic Lexicography 1, JAOS 82 )1962‬‬
‫‪ 35‬ראה אמ"ג טור ‪ .527‬אך נראהכינוהגזה לאהיהכללי‪,‬שכן שמו שליהויכין לא הוסב‪ ,‬למרות‬
‫שגם בגלותו כונה בתואר מלך‪ ,‬ראהלעיל הע' ‪5 ,14‬נ‪.‬ייתכן שנבוכדנאצר לאנתןליהויכין שםוסאלי‬
‫מפני שמינה במקומו את מתניה‪ ,‬ששמו הוסב לצדקיהו‪ ,‬מלכים ב'‪ ,‬כ"ד‪,‬יז‪.‬‬
‫‪ 36‬ולכןאין להקשות כיצד הוסב שם בבלי לשם בבלי אחר‪ ,‬זרובבל לששבצר‪ .‬המטרה לא היתה‬
‫הפצת תרבות בבל‪ ,‬אלא הטלת מרות‪.‬אין גם לערבב הסבת שםכביטוי למעמד וסאלי עם הנוהג של‬
‫נטילת שםמלכותילרגל הכתרתמלך‪.‬דיוןרה‪-‬וו‪,‬ר‪.‬חיייוםיוםבישראלבימי המקרא‪ ,‬תרגום א' אמיר‪,‬‬
‫כרך א' תל‪-‬אביב ‪ 1969‬עמ' ‪ 118‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 37‬אפשר רומזת הנוסחה "מלח היכלא מלחנא"‪ ,‬עזרא ד'‪ ,‬יד‪ ,‬לטקס האינוסטיטורה שלפקידי‬
‫מלכות בפרס‪.‬‬
‫‪ 38‬כגון "מחרדת הגזבר"‪ ,‬עזרא א'‪ ,‬ח‪" ,‬תתני פחת עבר‪-‬נהרה"‪ ,‬שםה'‪,‬ג‪",‬נבוזראדן רב‪-‬טבחים"‪,‬‬
‫מלכים ב' כ"ה‪ ,‬ח וכיוצא באלה‪ .‬ובישראל "עמרי שר צבא"‪ ,‬מלכים א' ט"ז‪ ,‬טז; "זמרי שר מחצית‬
‫הרכב"‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬ט‪8" ,‬ך?א אשר על הבית"‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪" ,‬אמון שר העיר"‪ ,‬שם‪ ,‬ב"ב‪ ,‬בוורבים‬

‫‪365‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬

‫בית מקרא )עט(‬

‫אריה בר טל‬

‫חל‬

‫של חובבו שניתן לו כאשר קיבל את מעמו הממלכתה הכתו מד"ק כאעו הוא‬
‫מיחס את זרובבל אל ~טאלתיאל אביה אך מביא את וסמו ה"צתי והרשמי‬
‫'ששבצר' תמיד ללאייחום אבות‪ ,‬אך כתוספת תוארו 'הנשיא ליהודה' או 'פתה'‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬עדין ניתן להקשות שתי קושיות על הנחתנו בדבר זהותם של ששבצר‬
‫וזרובבל‪ :‬אם איש אחד הם‪ ,‬משום מה הוא מוזכר פעם בשם זה ופעם בשם אחר?‬
‫והשנית‪ :‬למה אין המחבר מציג אותו בחינת 'ששבצר ‪ -‬הוא זרובבל'‪ ,‬דוגמת‬
‫"הדסה ‪ -‬היא אסתר"? אשר לקושיה הראשונה‪ ,‬אכן‪ ,‬כראיהעיקריתנגדהזיהוי‬
‫המוצע הועלתה העובדה ששני השמות כאים בספר עזרא כפרק אחד‪ ,‬זרוככל‬
‫בפרק ה‪ ,:‬ב‪ ,‬וששבצר שם בפסוק יד‪ ,‬טז‪ .39‬כדי להבין תופעה זו חיבים אנו‬
‫להתחקות אחר מלאכת העורך בספר עזרא‪ .‬הלה הרבה להשתמש בששת הפרקים‬
‫הראשונים של ספרו במקורות שהיו לפניו‪ .‬חלוקות הדעות אם מצא את הללו‬
‫מגובשים בחטיבות מקיפות‪ ,‬דוגמת הקטע הארמי ד' ו ‪ -‬ו'‪ ,‬יח‪ ,‬או שהשתמש‬
‫בחומר בלתי מגובש של תעודות ומסורות שהוא עצמו עיצב את צורתן‬
‫י שתי החטיבות הגדולות‪ ,‬העברית (א'‪ ,‬א ‪ -‬ד'‪,‬‬
‫האחרונה‪ .40‬מכל מקום ברורכ‬
‫ה) והארמית (ד'‪ ,‬ח ‪ -‬ו'‪,‬יח)אינן עשויות מקשה אחת‪ ,‬ובנקלניתן להבחין בכל‬
‫אחת מהן במרכיבים ראשוניים‪ .‬בולטות בייחודן התעודות הרשמיות המשמשות‬
‫כגרעין אשר סביבו רקם מחבר כל חטיבה‪ ,‬או עורך הספר‪ ,‬את סיפורו‪ .‬אך בנוסף‬
‫לתעודות אלה אתה מוצא בחטיבה הארמית והעברית גם דברים שיצאו מידי‬
‫מחבר החטיבה או מידי עורך הספרת‪ .‬ברור כי גם באלה הסתמך המחבר‪ ,‬או‬
‫העורך על מקורות ומסורות‪ ,‬אלא שהללו לא היו תעודות של המנהל הפרסי‬
‫הממלכתי‪ ,‬כי אם מקורות יהודיים שהתהלכובין שבי הגולה‪ ,‬אם בעל פה ואם‬
‫בכתב‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פעמים מוזכר בחטיבה זו של ספר עזרא שמותיהם של חגי‬
‫וזכריה‪ ,‬ונראה כי גם נבואותיהם של נביאים אלה שימשו למחכר החטיבה או‬
‫לעורך כמקור‪.‬‬
‫י מלכו‪,‬‬
‫כמותם‪ ,‬ראה באמ"ו טור ‪ .563‬למעשהאיןלנו עדותכי בישראל נקרא פקיד בשם חדש עליד‬
‫וגם הנוהג לקוראו בשמו ובתוארובלבדנכנס לשימוש רק עםביסוס המנהל הממלכתישכן‪,‬בימי שאול‬
‫וראשיתימידוידאיננומבחיניםעדין בכך‪ ,‬ראה שמואל א' י"ר‪,‬נ; שמואלב' ח'‪,‬טז‪-‬יח; בהשוואה עם‬
‫כ'‪ ,‬בג‪-‬בו‪ .‬ונראהכינוהגזההונהגתחילהכלפיהפקידותהנוכרית שנקלטה במנהלהממלכתיהישראלי‪.‬‬
‫המשטר הפטריארכאלי שהיהעדין שליט בחברה הישראלית בראשית המלוכה שימשבלי ספק גורם‬
‫בולם להתפתחות זו של פתן גושפנקה רשמית לניתוק איש מעל משפחתו‪.‬‬
‫‪ 39‬ראה זר‪-‬כבוד‪ ,‬עמ' ‪ ,31‬קויפמן‪ ,‬עמ' ‪ 166‬והכהן‪ ,‬עמ' ‪.78‬‬
‫‪das‬‬
‫‪ 40‬דיון אצל קויפמן‪ ,‬עמ' ‪ ,160‬אייספלט וסמיטן‪ ,‬ראה ‪Alte‬‬
‫‪E‬‬
‫‪i‬‬
‫‪s‬‬
‫‪s‬‬
‫‪f‬‬
‫‪e‬‬
‫‪l‬‬
‫‪d‬‬
‫‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫‪E‬‬
‫‪i‬‬
‫‪n‬‬
‫‪l‬‬
‫‪e‬‬
‫‪i‬‬
‫‪t‬‬
‫‪u‬‬
‫‪n‬‬
‫‪g‬‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫‪0.‬‬
‫ק‬
‫‪. 3-6.‬קק ‪ der Smitten, Ezra, Assen 1973,‬ת‪Testament 3 Tuebingen 1964, . 736. W.T.H. 1‬‬
‫‪ 41‬כגוןדברי הפתיחה בראש הספר‪ ,‬א'‪ ,‬א‪ ,‬דברי קישורכגון ד'‪ ,‬כד‪-‬ה'‪ ,‬ה או קטע הסיכום בו'‪,‬‬
‫יט‪-‬כב‪ .‬פעמיםהוסיף משפט קצר משלו‪ ,‬דוגמתד'‪ ,‬כג‪ ,‬פעמיםהרחיבלכדיסיפור שלם‪ ,‬דוגמת פרקג'‬
‫כולו‪.‬‬

‫י‬

‫‪1‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ע‪.‬‬

‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫י ‪-‬י‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫' '‪.‬‬

‫(‬

‫‪.‬‬

‫‪4‬ן'‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬

‫בית מקרא )עט(‬
‫ושוב ‪ -‬מיהו ששבצר?‬

‫[‪]11‬‬

‫באבחנות אלה יש כדי להסביר את חילופי השמות ששבצר‪-‬זרובבל‪ .‬כאשר‬
‫התבסס המחבר‪/‬העורך על מסמך ממלכתי רשמי ‪ -‬בין אם העתיקו כלשונו‪,‬‬
‫הארמית‪,‬בין אם תירגם אותו‪,‬בין אם ניסח דבריו עלפיו ‪ -‬דבק במקור שהיה‬
‫מונח לפניו וכינה את האיש בשם ששבצר‪ .‬לעומת זאת כאשר שאב אתידיעותיו‬
‫ממקורות יהודיים פנימיים‪ ,‬קרא לו בשמו מלידה וייחסו על אביו‪ :‬זרובבל בן‬
‫שאלתיאל‪ ,‬על דרך שנהגו חגי וזכריה בנבואותיהם‪ .‬בצורה ברורה ביותר ניכר‬
‫הדבר ב"פרשגן אגרתא" של תתני (ה'‪ ,‬ו‪-‬יז)‪ .‬כאן הועתקה תעודה ממלכתית‬
‫פרסית בלשון המקור הארמית ואך סביר הוא כי בתעודה כזאת ייקרא האיש‬
‫בשמו הרשמי "ששבצר" ובתוארו "פחה" (יד‪ ,‬טז)‪ .42‬כיוצא בכך בפרק א'‪,‬‬
‫המבוסס גם הוא על שתי תעודות ממלכתיות שתורגמו לעברית‪ :43‬הצהרת כורש‬
‫(ב‪-‬ד) והרו"ח של מחרדת הגזבר (ח‪-‬יא)‪ .‬בתעודה השנייה נזכר ששבצר פעמים‬
‫בשמו הרשמי‪ ,‬ובתוספת תוארו "הנשיא ליהודה"‪.44‬‬
‫כאשר המחבר‪/‬העורך מסתמך על מקורות יהודיים פנימיים‪ ,‬או כאשר הוא‬
‫מוסיף דברי מבוא‪ ,‬גישור או סיכום משלו‪ ,‬הוא מכנה את האיש בשמו מלידה‬
‫ומיחסו עלאביו‪ .‬רשימת העולים בעזרא פרק ב' (=נחמיה ז;) הועתקה כלשונה‬
‫ממסמך איזה שהוא‪.‬ואין כל ספק שהיתה זאת תעודהיהודית פנימית‪ ,‬ולא מסמך‬
‫ממלכתי‪-‬פרסי‪ .45‬גם את התאורים שהשקיע בפרק ג' שאב המחבר‪/‬העורך ממקור‬
‫יהודיפנימי(אולי מסורת שבעל‪-‬פה)‪ .‬אי לכך אך טבעי הואכיבשני פרקים אלה‬
‫מכונה האיש בשם זרובבל (ב'‪ ,‬ב; ג'‪ ,‬ב‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫כיוצא בכך בפרק ה' הבעיתי כביכול‪ ,‬בו נזכר בפסוק ב זרובבל ואילו בפסוקים‬
‫יד‪ ,‬טז ‪ -‬ששבצר‪ .‬דוקא פרק זה עשוי לאשר את נכונות התיזה שהעלינו‪ ,‬שכן‬
‫ברי שגם החטיבה הארמית ד' ח‪-‬ו'‪ ,‬יח אינה עשויה מקשה אחת‪ .‬לפי הגיון‬
‫הדברים נקרא האיש 'ששבצר' בתעודה הארמית‪ ,‬אשר הועתקה בספרנו כלשונה‬
‫‪ 42‬הנוהג הואכי בפעם היאשזנהמציג המספר את האיש בשמו הרשמי ובתוארו‪,‬ואילו בהמשך‬
‫הוא קוראו בשמואובתוארוכלבד‪ .‬ראהעזרא א'‪ ,‬ח‪,‬יא‪ :‬ה'‪,‬יד‪,‬טז‪.‬מלכים א' ט"ז‪ ,‬ט‪,‬י‪,‬יב‪,‬סו‪,‬טז‪,‬יח;‬
‫שם‪ ,‬י"ח‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫‪ 43‬ואיננו יודעים מי תירגמן‪ ,‬המחבר או‪ ,‬מה שמתקבל יותר על הדעת‪" ,‬סופרי המלך"‪ ,‬השווה‬
‫אסתר ג'‪ ,‬יב; ח'‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ 44‬יש מפקפקים אם הסיפא של עזרא א'‪ ,‬יא‪ ,‬בה נזכר ששבצר מעםשנייה בפרק א'‪ ,‬הוא חלק‬
‫מדו"ח מחרדת‪ ,‬ראה רודולף (בסבוא עמ' ‪ ,)23‬אייספלט‪ ,‬עמ' ‪ ,543‬סמיטן‪ ,‬עמ' ‪ .4‬לדעתיאיןלהטיל‬
‫ספק באחדות התעודה‪,‬לפנינו תעודת משלוח שלכליבית המקדש‪,‬וסדרי המנהלהתקיןמחיבים לצרף‬
‫אליה מסמך המאשר אתביצוע המשלוח‪,‬וזהותוכןהסיפא שלפסוקיא‪ .‬גם עזרא נדרשלמסור דו"חעל‬
‫גורל האוצרות שהעלה מבבל‪ ,‬ראה עזרא ח'‪ ,‬לד והשווה רודולף‪ ,‬עמ' ‪.84‬‬
‫‪,747‬‬
‫‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 45‬נחלקו דעות החוקרים מה מקור התעודה ההיא‪,‬דיוןאייספלט‪ ,‬עמ' ליוור עמ' לדעתי‬
‫מעיד תוכנה עליהכי היא תעודה שנשמרה בארכיון בית המקדש‪.‬‬

‫‪367‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬

‫בית מקרא )עט(‬
‫אריה בר טל‬

‫[‪]12‬‬

‫מן המקור הממלכתי‪-‬רשמי‪ .‬אולם הפיסקה בה מופיע‬
‫למרות שגם היא מנוסחת בלשון הארמית‪ ,46‬לא הועתקה מתעודה ממלכתית‪ ,‬אלא‬
‫זוהי מובאה ממקור יהודי פנימי‪ .‬שהרי שם נזכרים בצדם של זרובבל בן‬
‫שאלתיאל וישועבן יוצדק גם הנביאיםחגי וזכריה אשר עוררו אתהמנהיגים ואת‬
‫העם לבנין בית המקדש! מה לתעודה ממלכתית‪-‬פרסית ולכהן הגדול ולנביאי‬
‫ישראל? אך מצד שני העדות של עזרא ה'‪ ,‬א‪-‬ב חופפת את עדותם של הנביאים‬
‫האלה בספריהם‪ .‬הווה אומר שדברי הנביאים הם ששימשו כמקור של הקטע‬
‫הנידון בספר עזרא‪ .47‬ומאחר שבפי חגי וזכריה מכונה זרובבל דרך קבע בשמו‬
‫מלידה ומיוחס לאביו‪ ,‬אך טבעי הואכי כךינהג גםמי שהסתמך על נבואות אלה‪.‬‬
‫וכאמור‪ ,‬יש קושיא נוספת‪ :‬אם היו זרובבל וששבצר איש אחד‪ ,‬משום מה לא‬
‫הציג אותם מחבר ספר עזרא‪ ,‬או עורכו‪ ,‬כדרך שבעל המגילה הציג את "הדסה‪,‬‬
‫היא אסתר"? האמת היא כי אין כל דמיון בין שני המקרים‪ .‬אסתר התפרסמה‬
‫בשמה החצרני בלבד‪ .‬אילמלא מצא בעל המגילה לנכון למסור לנו את שמה‬
‫מלידה‪ ,‬כלל לאהיינויודעים עלכך‪ .‬לא כן זרובבל‪ .‬כבן למשפחת ביתדויד‪ ,‬ולא‬
‫עוד אלא כמועמד לירושת תוארו ותפקידו של אביו‪ ,‬ושמא של סבו‪ ,48‬היה זרובבל‬
‫מוכר וידוע מנעוריו‪ .‬יתרה מזו‪ :‬לאחר שזכה במינויו ובשמו הייצוגי ששבצר‪,‬‬
‫ובייחוד לאחר עלייתו ארצה‪ ,‬התמקדו באישיותו תקוות משיחיות כי בימיו‬
‫יתגשמו יעודי הנביאים לאחרית הימים‪ .‬הוא ה'~מח' (זכריה ו'‪ ,‬יב)‪" ,‬הוא‪-‬שא‬
‫הוד וישב ומשל על כסאו" (שם‪ ,‬שם)‪ ,‬הוא ה'חותם' אשר ה' ישמינו עלידימינו‬
‫(חגי ב'‪ ,‬כג השווה ירמיהו כ"ב‪ ,‬כד)‪ ,‬בימיו יהפוך ה' "כסא ממלכות" וישמיד‬
‫"חזק ממלכות הגויים" (חגי ב'‪ ,‬כב)‪ ,‬הוא אשר 'בחר' בו ה'‪ ,‬הוא 'עבד ה' (שם‪,‬‬
‫כג)‪ .‬התסיסה המשיחית‪ ,‬שהפכה גורם היסטוריבימי שיבתציון‪ ,‬לא היתה קשורה‬
‫בתפקידו ובתואריו הרשמיים ולא בשמוהייצוגי ששבצר‪ ,‬אלא במוצאו מביתדויד‬
‫ובשמו מלידה ‪ -‬זרובבל‪ .‬שני שמותיו של האיש מסמלים את השניות של מה‬
‫שקויפמן (עמ' ‪ 161‬ואילך) מכנה "נגלה ונסתר בתנועת שיבת ציון"‪ .‬בשום פנים‬
‫אינו דומה מקרהו של זרובבל‪-‬ששבצר לזה של הדסה‪-‬אסתר‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ :‬יש צורך להציג אדם הנושא שני שמות רק כאשר לא ידועכי שני‬
‫השמות מיצגים למעשה איש אחד‪ .‬אך בתקופה העתיקה ידעו הכול מי מסתתר‬
‫השם 'זרובבל' (ה'‪ ,‬ב)‪,‬‬

‫‪ 46‬הדעות חלוקות בדבר טעם התופעה הזאת‪.‬דיון אצלקויפמן‪ ,‬עמ' ‪ ,160‬רודולף‪ ,‬עמ' ‪ ,39‬ליכט‪,‬‬
‫אמ"ו טור ‪ .146‬על עזרא ד'‪ ,‬כד‪-‬ה'‪ ,‬ב כחטיבה מיוחדת בספרדן סגל‪ ,‬ספרי עזרא ונחמיה הרביץי"ד‬
‫(תש"ג)‪ ,‬עמ' ‪.759‬‬

‫‪ 47‬נראהליכי בייחוד לעזרא ה'‪ ,‬א‪-‬ב יש זיקה ברורה לחגי א'‪ ,‬יב‪,‬יד‪.‬‬

‫‪ 48‬איננו יודעים מה היה גורל שאלתיאל‪ ,‬אבי זרובבל‪ ,‬האם ירש את משרתו של אביויהויכין‪,‬‬
‫המלך הגולה‪ ,‬או שמא עברה המשרה והתואר ישירות אל זרובבל? בזמן שיבתציון היה כבן שישים‬
‫(ראה לעיל הע' ‪ .)33‬האם היה עוד בחיים?‬
‫‪368‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ט‬

‫בית מקרא )עט(‬

‫מאחורי השם ששבצר‪ .‬בררנו לעיל כי מחבר ספר עזרא זיהה את זרובבל עם‬
‫ששבצר‪ ,‬וכמוהו נהגו בעל עזרא החיצוני ויוספוס‪ .‬כלומר‪ ,‬עוד מאות שנים לאחר‬
‫חבור ספרנו היה ברור לכולכי ששבצר הוא זרובבל‪ .‬למה איפוא להסביר עובדה‬
‫שהכוליודעים אותה?‬
‫ההנחה שזרובבל וששבצר איש אחד הם‪ ,‬מסייעת גם בפתרון שאר הקשיים‬
‫שהצבענו עליהם‪ .‬היא פוטרת אותנו מן הזיהוי המאולץ של ששבצר עם שנאצר‬
‫שבדברי הימים פרק ג'‪ ,‬שכן ששבצר נזכר ברשימה זאת בצורה גלויה‪ ,‬וכפי‬
‫שההגיון מחיב ‪ -‬בשמו מלידה‪ :‬זרובבל (ג'‪ ,‬יט)! בשם זה הוא נמנה גם ברשימת‬‫העולים שבעזרא ב'‪ ,‬ב = נחמיה ז'‪ ,‬ז‪ ,‬ולא עוד אלא כמי שעומד בראש העולים‪.‬‬
‫הוא אשר בנה‪ ,‬יחד עם ישוע בן יהוצדק‪ ,‬את המזבח בחודש השביעי לעלייתם‬
‫(עזרא ג'‪ ,‬ח) והניח את יסודות בית המקדש בחודש השני של השנה השנייה‬
‫לבואם (שם‪ ,‬ח ואילך)‪ ,‬כשם שניצח על המשך הבנייה‪ ,‬לאחר הפסקה ארוכה‪,‬‬
‫בשנה השנייה לדריוש (עזרא ד'‪ ,‬כד; חגי א'‪ ,‬יב‪-‬סו)‪ .‬גם עדותו של זכריה הנביא‬
‫כי ידיו של זרובבל "יסדו הבית הזה וידיו תבצענה" (ד'‪ ,‬ת) מובנת עתה היטב‬
‫ואיננה טעונה שום "פרוש" נוסף‪ .‬העובדה כי על סמך הנחתנו מסתבר המהלך‬
‫ההיסטורי כולו‪ ,‬ושוב איננו זקוקים לכל מיני התרוצים והסברות המאולצים‬
‫שהעלו החוקרים כדי לישב את הסתירות המדומות שגילו‪ ,‬כביכול‪ ,‬במקורות‪,‬‬
‫עובדהזו כשלעצמה מעניקה סבירות להנחה שלנו‪ ,‬לפיה ששבצר וזרובבל הםשני‬
‫שמות של אדם אחד‪ ,‬הבאים מהמקורות השונים שמהם הורכב ספר עזרא‪.49‬‬

‫‪49‬‬

‫השיטה שנקטתי בה דומה למדי לפתרון שהציע ביקרמן‬

‫‪]. Bickermann, Der Gott der‬‬

‫ש ‪. 115‬קק ‪ .Makkabaeer, Berlin 1937‬לסוגיה הסבוכה של התאריכים הסותרים בספר מקבים א'‪.‬‬

‫לדעתו נוהגות בספר מקבים א'זולידזו שתי שיטותכרונולוגיות‪ .‬האחת מכוססת עלהמניןהסלבקידי‪,‬‬
‫והיא מונה את השנים מסתיו ‪ 312‬לפנה"ס‪ .‬אך בצדה באים תעריכים המבוססים עלמנין השטרות‬
‫היהודי שבסיסו אביב ‪ 311‬לפנה"ס‪ .‬מחקרו של ביקרמן מאלף לעניננו בגלל הצעתו להבין עירבוב‬
‫השיטות הכרונולוגיות השונותבחיבוו‪ -‬ספרותי אחד כעזרת ההנחה הספרותית‪ ,‬לפיה מביא המחבר את‬
‫הכרונולוגיה הסלבקידית כאשר הוא נזקק לתעודות חיצוניות‪-‬ממלכתיות‪ ,‬אך כאשר שאב אתידיעותיו‬
‫ממקורותיהודיים‪-‬פנימיים‪ ,‬התכסס עלמנין השטרות‪,‬שהיהנהוג אצלהיהודים‪ .‬ראהשטרןמ‪ .‬התעודות‬
‫למרד החשמונאים‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ 1965‬עמ' ‪ .17-16‬מסתברכיבדיוק כך נהגעורך ספר עזרא עם השמות‬
‫ששבצר זרובבל‪.‬‬
‫‪369‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)