אתר דעת * לימודים * גיליון * 17תשפ"א * 2020/21
משפט שלמה – הצעת קריאה
אהרן בק
את משפט שתי הנשים שבאו לפניו ,הכריע שלמה במבחן החרב" :וַ יֹּאמֶ ר הַ מֶ לְֶךְ :קחּו לִ י ָח ֶרב .וַ י ִָבאּו
ַאחת וְ אֶ ת הַ חֲ ִצי לְ אֶ ָחת"
ּותנּו אֶ ת הַ חֲ ִצי לְ ַ
הַ חֶ ֶרב לִ פְ נֵי הַ מֶ לְֶך .וַ יֹּאמֶ ר הַ מֶ לְֶך :גִ זְ רּו אֶ ת הַ ֶילֶד הַ חַ י לִ ְש ָניִםְ ,
(כד-כה .) 1כפי שניתן היה להעריך מראש ,דווקא האם שוויתרה על הבן וביקשה מהמלך שלא יבצע
את גזר הדין הנוראי – היא אימו.
רבים תמהו על אופן ההכרעה הזה שבו נקט המלך ,משתי סיבות עיקריות:
א .הסיכון במבחן :כיצד בטח שלמה במבחן שלו? בהחלט יכול היה לקרות ששתי הנשים ירחמו על
הילד :האם האמיתית – מתוך רחמים על בנה ,והאישה השנייה – או מתוך רגש אנושי של חמלה
וחוסר יכולת לראות במות הילד ,או מתוך תחכום" :אם היתה השנית אישה חכמה והיתה מבינה
הערמה ,והיתה מבקשת ג"כ שיחיה אותו" (מלבי"ם).
ב .סיפור המשפט הובא כדי להראות על חכמת שלמה ,כפי שמסכם הכתוב" :וַ י ְִש ְמעּו כָל י ְִש ָראֵ ל אֶ ת
ֹלהים ְב ִק ְרב ֹּו לַעֲ שוֹּת ִמ ְשפָ ט" (כח).
הַ ִמ ְשפָ ט אֲ ֶשר ָשפַ ט הַ מֶ לְֶך ,וַ י ְִראּו ִמפְ נֵי הַ מֶ לְֶך ,כִ י ָראּו כִ י חָ כְ ַמת אֱ ִ
2
גם על כך אפשר לשאול" :מה היה מהחכמה הגדולה במשפט הזה?" ; "כי משוגעת היתה שאמרה
'גיזרו את הילד' ,בזה אפילו תינוק בן יומו היה יכול להרגיש שאיננה אימו!"" ;3אין זה כי אם תחבולה
מן התחבולות ,ויש בזמננו מי שיודע לעשות תחבולות כאלה וזולתם".4
תשובות רבות ניתנו לשאלות אלה .כמעט כולן מניחות ,שאכן שלמה לא הסתמך על מבחן החרב
(בלבד) ,אלא כבר ידע מראש מי היא האם האמיתית .כיצד ידע? שני כיוונים מרכזיים מובאים
בפרשנים (כדי שלא להלאות את הקורא ,לא נפרט את הפירושים השונים שבכל כיוון ,ונפנה את
הקורא לעיין ברשימת המקורות שבהערות):
א .מיעוט פרשנים קדמונים סובר שהיו לשלמה סימנים חיצוניים לזהות אמו של הילד ,עוד לפני
שמיעת הטענות של שתי הנשים :לפי גילו (היה הפרש של שלושה ימים בין שני התינוקות) ,לפי
דמיון פרצופו לאחת האימהות וכו' .5כיוון זה קשה ,משום שאין לו כל רמז בכתובים.6
1
2
3
4
5
6
כל ההפניות הן לפרק ג' במל"א.
מלבי"ם.
ר' יהודה בן שמואל החסיד ,בפירושו לתורה.
שאלת השואל בשו"ת הרדב"ז ,ח"ג ,סימן א'נט.
אברבנאל; שו"ת הרדב"ז (בהערה הקודמת); ר' יוסף קרא.
קל-וחומר שאי אפשר לקבל כפשוטם את דברי חז"ל ,שכביכול הסתמך שלמה על התערבותה של רוח
הקודש" :יצאת בת קול ואמרה :היא אמו!" (מכות כג ע"ב) .אכן ,רש"י ורד"ק הביאו את דברי חז"ל
בפירושם ,ונראה שהבינו שאי אפשר היה לסמוך על מבחן החרב של שלמה ללא סיועה של בת-הקול
(ועיין מהרש"א בחידושי אגדות למכות ,שם) .אולם נראה שלא לכך התכוונו חז"ל בדרשתם .מתוך
משפט שלמה – אהרן בק
אתר דעת * לימודים * גיליון * 17תשפ"א * 2020/21
2
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ב .רוב המפרשים – קדמונים וחדשים יותר – טוענים ,ששלמה ידע עוד לפני המבחן מי היא האם
האמיתית מתוך דיוק בלשונן של שתי הנשים .הפרשנים שסוברים כך בוחנים בעין חדה את לשון
הכתובים ,וחושפים דקדוקים שונים שמסייעים בזיהויה של האם האמיתית .7אלא שגם כיוון זה
קשה במקצת :הכיצד ניתן להכריע במשפט על סמך דקדוקים קלים בלשון הצדדים?8
הקושי המשותף לשני הכיוונים הללו הוא ,שלפי שניהם הציווי של שלמה לגזור את הילד היה הצגה
בלבד ,שנעשתה לעיני הצופים .9אבל מקריאה פשוטה של הפסוקים משתמע שאכן מבחן החרב היה
הגורם המכריע.
אנו מבקשים להציע כיוון חדש ,שכמדומה שלא הוצע עד כה .להבנתנו ,אכן מבחן החרב הוא
שהכריע את השאלה .נבקש לעיין בפסוקים המתארים את המבחן ,ולהציג אותו באופן מחודש:
וַ יֹּאמֶ ר הַ מֶ לְֶךְ :קחּו לִ י חָ ֶרב .וַ יָבִ אּו הַ חֶ ֶרב לִ פְ נֵי הַ מֶ לְֶך .וַ יֹּאמֶ ר הַ מֶ לְֶך :גִ זְ רּו אֶ ת הַ ֶילֶד
ּותנּו אֶ ת הַ חֲ ִצי לְ ַאחַ ת וְ אֶ ת הַ חֲ ִצי לְ אֶ ָחת .וַ תֹּאמֶ ר הָ ִא ָשה אֲ ֶשר ְבנָּה
הַ חַ י לִ ְש ָניִםְ ,
הַ חַ י אֶ ל הַ מֶ לְֶך ,כִ י נִ כְ ְמרּו ַרחֲ מֶ יהָ עַ ל בְ נָּה ,וַ תֹּאמֶ רִ :בי אֲ דֹּנִ יְ ,תנּו לָּה אֶ ת הַ יָלּוד
הַ חַ י ,וְ הָ מֵ ת ַאל ְת ִמיתֻ הּו .וְ זֹּאת אֹּ מֶ ֶרת :גַם לִ י גַם לְָך ֹלא י ְִהיֶהְ ,גזֹּרּו .וַ יַעַ ן הַ מֶ לְֶך
וַ יֹּאמֶ רְ :תנּו לָּה אֶ ת הַ יָלּוד הַ חַ י ,וְ הָ מֵ ת ֹלא ְת ִמיתֻ הּוִ ,היא ִאמ ֹּו (כד-כז).
.1לפי התפיסה המקובלת ,מיד כשהציע המלך את הצעתו המזעזעת לגזור את הילד ,התנפלה עליו
האם האמיתית ,וביקשה רחמים על בנה .10אולם מלשון הפסוק נשמע שהדבר לא נעשה באופן
ההשוואה שעורכים חז"ל בין משפט שלמה לשני מקרים נוספים שבהם "הופיעה רוח הקודש" עולה,
(שם ,שמואל ושלמה) בבית-דין של מטה ,בשיטות הפעולה
שעיקר כוונתם לומר שהכרעת המנהיגים ֵ
שבהם בחרו המנהיגים ,תאמה לאמת האלוהית בבית-דין של מעלה .עיי"ש.
7מצודת דוד; אברבנאל; מלבי"ם; א"מ פיורקא ,דרך הקדש ,ירושלים תש"ם ,עמ' [ 283על האיש ועל ספרו
המיוחד – ראה במאמרנו' " :שמש בגבעון דום' – פירוש חדש" ,המעין מה ,ב (טבת תשע"ה) ,עמ' ,28
הערה ;]3י' קיל ,פירוש דעת מקרא למלכים ,ח"א ,ירושלים תשמ"ט ,עמ' ס; מ' גרסיאל" ,שתי אימהות
זונות וילד אחד חי – שלוש חידות בסיפור משפט שלמה" ,בית מקרא קעח (תשס"ד) ,עמ' ;53-32א' וג'
ליבוביץ" ,משפט שלמה" ,בית מקרא קכב (תש"ן) ,עמ' ;244-242ג' רחמן וי' רחמן" ,משפט שלמה – תגובה
למאמרם של אליה וגילה ליבוביץ" ,בית מקרא קלב (תשנ"ד) ,עמ' ;94-91י' אריאל ,מקדש מלך ,חיספין
תשנ"ד ,עמ' G.A. Rendsburg, "The Guilty Party in 1 Kings III 16-28", Vetus Testamentum ;51-50
;48 (1998), pp. 534-541מ' גרסיאל ,עולם התנ"ך – ספר מלכים-א ,תל-אביב ,2002עמ' ;41י' רחמן,
הסיפור בכתבי הקודש ,תל-אביב תשס"ז ,עמ' ;91-89א' נימני" ,משפט שלמה – כיצד קבע שלמה מי היא
האם האמתית?" ,מגדים נו (תשע"ו) ,עמ' .73-59ועוד.
8כמו כן ,הנחת היסוד של המפרשים שנוקטים בכיוון זה היא ,שהכתוב מוסר במדוייק את לשון הנשים
בעדותן .ניתן ,כמובן ,לפקפק בכך ,ולומר שהדיון היה נרחב הרבה יותר [כפי שעולה מהפסוק" :וַ ְת ַדבֵ ְרנָה
לִ פְ נֵי הַ מֶ לְֶך" (כב) – ראה מצודת דוד] ,אלא שהכתוב סיכם את הטיעונים במשפטים קצרים וספורים.
ואכן ,יש חוקרים שהדגישו שהעמימות בתיאור הדיון היא מכֻוונת ,כך שלא ניתן לזהות מתוך דברי הנשים
עצמם מי היא האם האמיתית .ראה M. Sternberg, The Poetics of Bibical Narrative: Ideological
E. Van Wolde, "Who ;Literature and the Drama of Reading, Bloomington, Indiana 1985, p. 169
Guides Whom? Embeddedness and perspective in Biblical Hebrew and in 1 Kings 3:16-28",
; Journal of Biblical Literature 114 (1995), pp. 623-642א' חדד" ,משפט שלמה" ,מגדים כז (תשנ"ז),
עמ' .111-101
9ראה ,למשל ,בפירוש האברבנאל" :מיד כשראה הנשים השאננות ועיין בפניהן ושמע דבריהן ,השיג והכיר
אמיתת העניין ,ואמר ליושבים לפניו תוכן העניין" .אם כן ,אחרי שהכירו היושבים לפניו את חכמת
שלמה ,מדוע היה צורך במבחן החרב? עונה האברבנאל" :וכדי לאמתו להם עשה הבחינה והנסיון ההוא,
עד שהם כולם הסכימו עליו" .וכך הסבירו גם אחרים.
10בכל הציורים המתארים את משפט שלמה – למשל ,בתחריט המפורסם של גוסטב דורה משנת 1866
(ראה ניתוח היצירה אצל :צ' פליישר ואח' ,משפט שלמה – סיפור מקראי בגישה רב-תחומית ,תל-אביב
משפט שלמה – אהרן בק
אתר דעת * לימודים * גיליון * 17תשפ"א * 2020/21
3
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מיידי" :וַ תֹּאמֶ ר הָ ִא ָשה אֲ ֶשר בְ נָּה הַ חַ י אֶ ל הַ מֶ לְֶך ,כִ י נִ כְ ְמרּו ַרחֲ מֶ יהָ עַ ל ְבנָּה ,וַ תֹּאמֶ רִ :בי אֲ דֹּנִ יְ ,תנּו לָּה
אֶ ת הַ יָלּוד הַ חַ י ,וְ הָ מֵ ת ַאל ְת ִמיתֻ הּו" (כו) .ראשית ,מקצבו של הפסוק ארוך ואיטי מדי להמחשת
התמונה המהירה המקובלת .אילו היה הדבר קורה באופן מיידי ,לא היה הפסוק "מתעכב" להקדים
את ההקדמה הארוכה בתיאור זהותה של האישה ("וַ תֹּאמֶ ר הָ ִא ָשה אֲ ֶשר ְבנָּה הַ ַחי אֶ ל הַ מֶ לְֶך") ובתיאור
מניעיה ("כִ י נִ כְ ְמרּו ַרחֲ מֶ יהָ עַ ל בְ נָּה") .שנית ,אין כל תיאור המעיד על זריזות ומהירות ,כמו" :ותמהר11
"בי אֲ דֹּנִ י" – לשון
האישה ,ותיפול לפני המלך ,ותאמר ."…שלישית ,דברי האישה פותחים במיליםִ :
זו היא פתיחה של טיעון ,בדיוק כפי שפתחה האישה הראשונה את דבריה בהצגת הסיפור" :וַ תֹּאמֶ ר
הָ ִא ָשה הָ ַאחַ ת :בִ י אֲ ֹּד ִני ,אֲ נִ י וְ הָ ִא ָשה הַ זֹּאת י ְֹּשבֹּת בְ בַ יִת אֶ חָ ד" (יז) .מכל אלה נראה שלא מדובר על
התנפלות זריזה של האם האמיתית ,אלא על הצגת טיעון ארוכה ומתמשכת.
.2תגובת האם השנייה" :וְ זֹּאת אֹּ מֶ ֶרת :גַם לִ י גַם לְָך ֹלא י ְִהיֶה ,גְ זֹּרּו" .גם כאן ,מילות הפתיחה של
הפסוק" :וְ זֹּאת אֹּ מֶ ֶרת" מציגות את דברי האישה השנייה כהמשך הדיון שנערך לפני כן .הלא במילים
ּובנְֵך הַ מֵ ת ,וְ זֹּאת ֹּאמֶ ֶרת ֹלא כִ י,
אלה תואר לעיל כל הדיוןַ " :ו תֹּאמֶ ר הָ ִא ָשה הָ ַאחֶ ֶרתֹ :לא כִ יְ ,בנִ י הַ ַחי ְ
בְ נְֵך הַ מֵ ת ּובְ נִ י הֶ חָ י" (כב) .כך גם מסכם המלך את טיעוניהם של שני הצדדים" :וַ יֹּאמֶ ר הַ מֶ לְֶךֹּ :זאת
ּובנִ י הֶ ָחי" (כג) .משמע :גם דברי האם
אֹּ מֶ ֶרת זֶה בְ נִ י הַ חַ י ּובְ נְֵך הַ מֵ ת ,וְ זֹּאת אֹּ מֶ ֶרת ֹלא כִ י בְ נְֵך הַ מֵ ת ְ
האמיתית ("בִ י אֲ דֹּנִ י") וגם תגובתה של האם השנייה ("גַם לִ י גַם לְָך ֹלא י ְִהיֶה") הם המשך הדיון ביניהן.
נשים לב ,שהאם השנייה אינה פונה אל המלך ,בציפייה לביצוע גזר הדין ,אלא לאישה השנייה" :גַם
לְָך ֹלא י ְִהיֶה" – שכן הנשים ממשיכות להתווכח ביניהן ,כפי שהיה בראשית הדיון.
לאור זאת אנו מבקשים להציע כך:
לאורך כל שלב הטיעונים לא ידע המלך (וגם לא הנוכחים סביבו) מי היא האם האמיתית .אז הציע
את מבחן החרב" :גִ זְ רּו אֶ ת הַ ֶילֶד הַ חַ י לִ ְש ָניִם" (כה) .מסתבר להניח ,שהצעה אכזרית ומשונה כל כך
זכתה לתגובה זהה מצד שתי הנשים :שתיהן היו המומות מהגזירה הנוראה ,ומן הסתם שתיהן ביקשו
למנוע אותה .תגובה כזאת מתבקשת מכל אדם אשר לב אנושי פועם בו.12
להערכתנו ,המשך הסיפור היה כך :למרות תחנוניהן של שתי הנשים ,שלמה סירב להישמע להן .הוא
המשיך להחזיק בדרישה לגזור את הילד .מן הסתם הוא נימק זאת בטיעונים הגיוניים :כיון שאיננו
יודעים מי היא האם האמיתית ,הרי שיהיה זה עוול נורא לתת את הילד לאחת מהן .כיצד תוכל האם
האמיתית להמשיך לחיות את חייה ,בידיעה שבנה נמצא וגדל בידי אם אכזרית אחרת? לא ,אין זה
הוגן למסור את התינוק לאחת מהן ,ועל כן ,בלית ברירה ,עלינו לגזור את הילד.
ניתן לדמיין את קולות הבכי קורע הלב של שתי הנשים ,מול פניו האדישות של המלך .הן שבות
ומתחננות שישנה את החלטתו הנוראה ,שלא יפגע ברך האומלל ,והוא מתעקש בסירובו .גזר הדין
הוחלט :הילד ייגזר .שעה ארוכה מנסות הנשים למנוע מהמלך לבצע את המעשה האכזרי הזה ,אך
הוא בשלו :אין כל ברירה ,זהו המעשה ההגון והנכון ביותר לעשותו .כל הנוכחים כולם גם הם ,מן
הסתם ,מופתעים מקור ליבו של המלך ,מזועזעים מאימת החרב ,מזדהים לחלוטין עם בקשת
הרחמים של שתי הנשים ,מביטים במה שמתרחש מול עיניהם ,ומתקשים להאמין…
תשס"ח ,עמ' – )176-172נראית האם האמיתית נופלת לפני המלך (או הפקיד) האוחז בחרב ,ומנסה ברגע
האחרון למנוע בגופה את הגזירה האיומה.
ש ֶקת ,וַ ָת ָרץ עוֹּד אֶ ל
11השווה את הנאמר לגבי רבקה" :וַ ְתמַ הֵ ר וַ ת ֶֹּרד כ ַָדּה עַ ל י ָָדּה …וַ ְתמַ הֵ ר וַ ְתעַ ר כ ַָדּה אֶ ל הַ ֹּ
הַ בְ אֵ ר" (בראשית כד ,יח-כ) .וכן לגבי שלוחי בן-הדד לאחאב" :וְ הָ אֲ נ ִָשים ְינַחֲ שּו וַ יְמַ הֲ רּו וַ י ְַחלְ טּו הֲ ִממֶ ּנּו,
ֹּאמרּו( "…מל"א כ ,לג).
וַ י ְ
12איננו מצליחים לדמיין אף אישה בעולם – ותהיה השקרנית והקנאית הגדולה ביותר – שמול מעשה רצח
נורא שכזה תהיה מסוגלת לומר באדישות מופגנת ובחוסר רחמים" :גַם לִ י גַם לְָך ֹלא י ְִהיֶהְ ,גזֹּרּו".
משפט שלמה – אהרן בק
אתר דעת * לימודים * גיליון * 17תשפ"א * 2020/21
4
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
את הדרמה הקשה שהתחוללה בבית המשפט ,לעיני כל הצופים ההמומים ,היטיבו חז"ל לתאר
במדרש (ילקו"ש מל"א ,רמז קעה):13
א"ר יהודה בר' אלעאי :אילו הייתי שם ,פקרין 14הייתי נותן על צווארו של
שלמה! ולא די לאחד שמת ,אלא עוד לאחר שהיה גוזר?! כיון שראו סנקליטין15
"אי לְָך אֶ ֶרץ ֶשמַ לְ כְֵך נָעַ ר" (קהלת י ,טז).
שלו ,התחילו אומריםִ :
וכך במשך שעה ארוכה מנסות הנשים לשנות את רוע הגזירה ,אך המלך – עיקש בדעתו.16
ולאחר אותה שעה קורה הדבר :אחת הנשים נכנעת! אחרי כל כך הרבה ניסיונות של שכנוע ,אחרי
בכי רב כל כך ,היא מגיעה למסקנה שהדבר חסר סיכוי .דבר לא יניע את המלך מהחלטתו הנוקשה.
ייתכן שהיא אף השתכנעה מהנימוקים הרציונליים של המלך :אולי באמת אין כל מוצא אחר מאשר
זה האכזרי? היא מרכינה את ראשה ,לאות שקיבלה את טיעוניו של המלך .אכן ,אין פיתרון לעניין,
ועל הילד להיגזר .בדמעות שליש היא ממלמלת" :גַם לִ י גַם לְָך ֹלא י ְִהיֶה" ,ומתוך תסכול מר וייאוש
היא נאנחת" :גְ זֹּרּו"…
ייתכן שכמו האישה הזאת ,גם אחרים באולם המשפט כבר ויתרו .אולי גם הם הבינו – אחרי
שהצליחה חשיבתם הרציונלית להתגבר על רחמנותם האמוציונלית –שהמלך צודק :אין כל ברירה,
ואין כל דרך אחרת לפעול בסיפור הזה .גם הם השתכנעו מטיעוניו של המלך ,ועם כל הנורא שבדבר,
מסתבר שעל הילד יהיה למות …כל הנוכחים מרכינים את ראשם.
אבל רק אחת ,רק אישה אחת – עדיין לא נכנעה! ולמרות שכבר כל הנוכחים השלימו עם נוראות
הגזירה ,ולמרות שאפילו האם השנייה – כך נראה – כבר קיבלה את הדין ,ונראה שעוד רגע החרב
המונפת תבצע את זממה – היא עדיין מתעקשת! והיא עדיין ממשיכה לפנות אל המלך ,ממלמלת
ללא הפסק ,מתחננת" :בִ י אֲ דֹּנִ יְ ,תנּו לָּה אֶ ת הַ יָלּוד הַ חַ י ,וְ הָ מֵ ת ַאל ְת ִמיתֻ הּוְ …תנּו ָלּה אֶ ת הַ יָלּוד הַ ַחי,
וְ הָ מֵ ת ַאל ְת ִמיתֻ הּו"…
לרגע הזה חיכה המלך! מראש הוא תכנן את "קרב ההתשה" הזה .ידע היטב :שתי הנשים יתנגדו
לגזירה ,שתיהן יבכו ויתחננו לבטל את פסק הדין; אבל רק אחת מהן תתמיד בכך .כל שעל המלך
לעשות הוא להיות עקשן ואיתן בסירובו ,לחתום את פניו ולהימנע מלהתרכך .בשלב כלשהו האם
השקרנית תרים את ידיה ,תיכנע ,תוותר .האחרונה שלא תיכנע ,שתמשיך להתחנן גם אחרי שאפסה
כל תקווה – היא היא האם האמיתית!
13
14
15
16
בחרנו לצטט מספר מדרשים זה בשל המשך המדרש (המרגיע) שיובא להלן .בנוסחים אחרים של מדרש
זה (למשל :קהלת רבה י ,טז; מדרש תהלים ,עב) מסתיים המדרש כאן ,ועולה ממנו נימת ביקורת על
שימושו של שלמה בצורת ההכרעה של החרב .ראה ג' ששון' " ,אי לך ארץ שמלכך נער' – השגות חז"ל
על משפטו של שלמה" ,בית מקרא קעט (תשס"ד) ,עמ' .195-194
גיזי צמר ,לחנוק את שלמה.
יועצים.
ּותנּו אֶ ת הַ חֲ ִצי לְ ַאחַ ת וְ אֶ ת
ישנה אי-נוחות בקריאת סופה של הצעת שלמה" :גִזְ רּו אֶ ת הַ ֶילֶד הַ חַ י לִ ְש ָניִםְ ,
הַ חֲ ִצי לְ אֶ חָ ת" .לפי הפירוש המקובל ,שלמה מבקש ליישם את דין "יחלוקו" (בבא מציעא ב ע"א) בתינוק,
ולתת לכל אחת מהאימהות חצי ממנו .אמנם ברור שאחרי שיגזרו את הילד אין שום משמעות לתת לכל
אחת מהאימהות את חציו ,ואם כן – מדוע מוסיף זאת שלמה בדבריו? על פניהם ,נשמעים הדברים
כנאיביות ילדותית ,כאילו מדובר בטלית העומדת לחלוקה …לפי שעה ,לא ראיתי אף אחד מהפרשנים
שמיישב את אי-ה נוחות הזאת .נדמה שרק לפי הסברנו יכולות מילים אלו לקבל משמעות :שלמה אינו
מציע לבצע "יחלוקו" תמים ,אלא להבהיר שהריגת הילד היא הפיתרון היחיד למצב :לא הוגן ולא מוסרי
שבסוף המשפט תצא אֵ ם אחת עם תינוק בידיה ,והשנייה – תצא ריקנית .צריך שפסק הדין יהיה שוויוני,
וכפרפרזה הוא אומר" :כל אחת תקבל חצי מהתינוק".
משפט שלמה – אהרן בק
אתר דעת * לימודים * גיליון * 17תשפ"א * 2020/21
5
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
את אנחת הרווחה של הצופים באולם ממשיך המדרש (הנ"ל) ומתאר:
"תנּו לָּה אֶ ת הַ יָלּוד הַ חַ י ,וְ הָ מֵ ת ֹלא ְת ִמיתֻ הּו" – התחילו אומרים:
כיון שאמר ְ
"אַ ְש ֵריְך אֶ ֶרץ ֶשמַ לְ כְֵך בֶ ן חו ִֹּרים" (קהלת י ,יז).
ֹלהים
אכן" ,וַ י ְִש ְמעּו כָל י ְִש ָראֵ ל אֶ ת הַ ִמ ְשפָ ט אֲ ֶשר ָשפַ ט הַ מֶ לְֶך ,וַ י ְִראּו ִמ ְפנֵי הַ מֶ לְֶך ,כִ י ָראּו כִ י ָחכְ ַמת אֱ ִ
בְ ִק ְרב ֹּו לַעֲ שוֹּת ִמ ְשפָ ט"!