אלול תש"ל
בית מקרא )מג(
עוהצריםישבובהמביאיםדאגוכל מכרע
(נחמיהי"ג,טז)
מאת
ב "צ לוריא
איפהישבוהסוחרים הצוריםבירושלים שעליהם מובר נחמיה?
הנותר זכר לכך?
אחד מןהשערים שבחומההצפונית שלירושלים מוזכרבמקורותינו חמשפעמים,
ויש בשמושנויי נוסח ,שלכאורה הם נראים קלים ,אבל לאמתו של דבר נשתמר
בהם זכר לאותם הסוחרים הנכרים שנחמיה נלחם בהם והרחיקאית
ם מירושלים:
(א) מלעב י"ד,יג " -ויפרץ (יהואש מלך ישראל) בחומת ירושלים בשער אפרים
עד שער n~vaארבע מאות אמה".
(ב) ובהי"ב כ"ה ,כג "-ויפרץ(יואש מלך ישראל) משער אפרים 9דשער*155ה
ארבע מאות אמה".
1
לאחר פעולות ההרס באתיקוןהחומה :
דבהי"ב כ"ו ,ט -אויבןעזיהם מגדלים בירושלים על שער 5סו" ועל
שעי
"יא ועל המקצוע 'ויחזקמע.
(
הג
(ד) ירמההו ל"א ,לח -ההנהימיםבאים נאם ה' ונבנתההעיר לה' ממגדל חננאל
(עד) שער סשה",
ם
ו
ק
מ
שער
ד
ע
ן
מ
י
נ
ב
ה
י
ת
ח
ת
ה
ב
ש
י
ו
הראשין
למשער
(ה) זכריה יעד,י " -וראמה
עד שער לסנים ומגדל חננאל".
בחמשת הכתובים שלושה שמות לשעת זה- nopn :שלוש פעמים n~isa,פעם
פעםאחת.אחת
'$eol
~ הוא בהקר מקורות קדומים ,שאם יש לנו במקור אהד מלה פשוטה
ל
ל
כ יד,וע
ומובנת ובמקור שני ,מקביל לראשון ,מלה קובה ,שצורתה בלתי שכוחה ,יש
להתייחס למלה הקשה כנוסח ראשון וקדמוןולזו הקלה והמובנת -כתיקון,כיאין
לשבש מלה פשוטה כמו -סלה" ל"פוגה" ול"סנים" זאת מבחינה לשונית ,ומבחינה
מעשית -אין בואם שער בפנת החומה,לא מצאנוכגוןזה בשום חפיהה שלערים
עתיקות בארץ ובארצות השכנות .והדבר מובן מאליו ,שהרי פנההיא מקום תורפה
של החומה כיון שניתן לתקוף אותה משני הצדדים .לכן בונים בפנה מגדל מורם
ובולט מקו החומה ,ממנוניתןלהשקיףלשני הצדדים ולראות בהתקרבהאויב,ואילו
אתהשערבונים באמצעההומהכשמגדליםבולטים החוצהמגיניםעליו.
1את ההסבר לפעולה זו מבסו יומב"מ בקדש ט ,,ט" ,ג' (" :)219-218ומשכבש (עוזיהו)
את כל הארצות עד לגבול מצרים התחיל נותן דעתו על ירושלים .הוא חגה ותיקן את כל חלקי
החומה שנפלו ,אם מרוב זמן ואם מחמת ההזנחה ,שבאה מצד המלכיס הקודמים ,כמו את
החלקים שנהרסו ע"י מלך ישראל ,בהכנסו העירה אחרי קחתו את אמציה אביו בשכי".
363
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מג(
364
אלול תש"ל
ב"צ לוריא
על כן לא נוכל לקבל את הנוסה "שער הסנה" ,אםכי הוא מוזכר יותר פעמים
מאשר הכינויים האחרום .עלינו לשחזר משתי הנוסחאות המוזרות את הנוסח
הראשון ,הקדום; נראה לנו שבצרוף הלקי המלים שער םפ1נ הישער דסני ס
נקבל את השם שער מ 1 1 9י מ .כלומר שער הפיניקים ,הם הם הסוחרים הצורים
שישבובירוש,לים.
לשער זההיה עוד שם חוף אותו נוכל לזהותלפי מקורותינו ונמצאשהיא קשור
במרכולתם של הסוחרים 'מצור.
לפי מל"ב י"ד ,יג ודבהי"ב כ"ה ,כג רחוק שער הפונים ארבע מאות אמה
מיצער אפרים ,הוא שער הגיא; לפי דברי הימים ב' כ"ז ,ט הוא השער
הקרוב לשער הגיא (ולפי ירמיהו ל"א ,לח וזכהיה י"ד ,ט הוא סמוך למגדל חננאל.
בתיאורבניין חומות ירושליםותיקונן לנחמיה ג') הכיוון הוא ממזרח למערב וכאן
השער הקרוב למגדל חננאל מצד מערב הוא שער הדגים ,ובתיארר חנוכת החומה
(נחמיה י"ב,ל) מהלך התודההשניההוא ממערב למזרחוהיאעוברתעל שערהדגים
ומגדל חננאל .לפי זה ברור ששער הפונים ,הסמוך למגדל חננאל לצד מערב הוא
שערהדגים הנמצאלמערבו שלהמגדל.
נמצא ששני שמותיו של שער זה קשורים בצורים המביאים לירושלים "דאג וכל
מכר".
,
ר
פ
ס
מ
ב
,
י
ק
י
נ
י
פ
.
ו
ז
נשתמר בסביבה בקרן דרומית-מערבית
עוד שם
שלישי
של הבירה ,ששימשה מקום מ'ושבם שלמלכי בית חשמו'נאי עד למיינאי,היה ,מגדל
ת נקראה "שער טדיע 2
ותחתיו מעבר תת-קרקעי אל הר הבית .הכניסה להר הבי
וכנראה שגם המגדל נקרא בשם זה ,הגטם טדיאינומצוי באוצר השמות של המקרא
והספרות שלאחר המקרא .גם לאידוע מיהו האיש שזכה ושמו ניתן לאחד משערי
הר הבית .השם במקורו החטיווני ~ ea65aloויש להניח שהואשייך לימים שהלשון
היוונית קנתה לה שביתה בין היהודים ,כלומר :לאחר כיבושיו של אלכסנדר
מוקדון,ז.א .לאחר שנת 330לפנה"ס .לפני כן ,בתקופה הפרסית ,הוא נקרא בשם
מגדל שרשן 3והוא נזכר בספרותנו רק פעם אחת ,בסיפור על רצח
ל המלך אריסטובלוס .4כשאירע הרצח בש' ,104/3
אנטיגונוס ,אחיו האהוביט
כבר כמעט ונשכח השם מגדל שרשן .יהודה האיסיי ,שמעולם לא אירע טעות או
זיוף בנבואותיו ,ניבא שבאותו יום "יההרג אנטיגונוס ב'מגדל שרשן 5והנה מגדל
שהשן (זו קיסריה) רחוק יותר ממהלך יום .לאיבהה שעה קלה רהגיעה השמועה
שאנטיגונוס נהרג במעבר התת-קהקעי של הבירה שאף הוא נקרא מגדל שרשן".
מס'תבר שהשם שרשן 6נדחה עלידי שםיווני,אולי 'מכוח תרומהשיהויי דובר
2פרטים על שער טדי ר' בית מקרא ל"ו (טבת ,תשכ"ט) ע' .5נחמיה אלוני ניסה לפרש את
השם טדי מן הנבטית ,ר' ספר האורון לר' סעדיה גאון ,הש"ל ,ע' ,442—409אבל קשה למצוא
קשרביןבוני המקדש ושעריולבין הגבסים.
3בצורתו היוונית:בידל סטרטון.
4מלח .א' ,ג' ,ד-ה וקדשי"ג,י"א,א-.ב (.)313–301
5הוא שמוהפיניקי של המגדל שבמקומו בנה הורדוס אתקיסריה.
6שםידוע כשמם של מלכיםבצידון.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מג(
אלול תש"ל
"והטורים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר"
3%
טוחת תרם לבמק וורה אולם לפטם ,בתקופה הפרסית,היה כאן מגדל 'נחטט בו
פיניקים;הואהיה"כנראה ,חלקמנכסיהקולוניההפיניקיתבירושלים.
י:
עוד שםיזכרלפיניק'יםבירושלים
תיאורו המדויק של יוסף בן מתתיהו בדבר מקומ,ו של הטרופיון ,8הוא העמק
המפרידבין העיר העליונה לבין הגבעה שעליה שכנה העיר התחתונה ,קובע ללא
ספקות את איתורו של העמק .אולם התהגום של השםהיווני גיאעושי הגבינה,
איטמניח את הדעת.וכי מהלתעשיתגבינהבירושלים? אם ללמוד מתוך הסתכלות
באורח חייהם של הבידואים והפלחים בארץ ,הגבינה נעשית במקום המרעה או
בסמוךלווהיא מובאת העירה למכישה כשהיא כבר מוכנה .המלאכההיא כה פשוטה
שעושים אותה בכלמקום .הובלת החלבעלגבי בהמות משאבאקלים שלנו ממקומות
המרעה ליהושלים ,כדי שיעשו כאן את הגבינה,אינה מתקבלת על הדעת.
דאלמאן העלה השערה ש"טרופיון" הוא שיבוש של תורפה ושם המקום גיא
תורפה .הוא מסתמך על דברי אבא שאול " ;9שתי בצעיןהיו בירושלים :התחתונה
והעליונה .התחתונה נתקדשה בכלאי'ל'ו הדברים (במלך ,באורים כתומים ובסנהדהין
י הגולה…ולמה הכניסוה?
של שבעים ואחד) והעליונה לא קדשוה ,אלא כשעלובנ
מפני שתורפה שלירושליםהיתהונוחהליכבשמשם".
קפטן ווילסון ,ראשון לחוקרי ירושלים מטעםפ.א.פ .מעיר בדרך אגב בשעה
שהוא ומתאר אתהטיופיון,בי אפשר שהשם נגזר מןהתיבה - Tyrosצור .10ונראה
לנושראויההיא הערהוולביסוס'נוסף,כי אמנם נקךא העמקעל שםהצורים.
השם טרופיון מיוחס לחלק של העיר שהיה שיוטב .מימים קרומים 1בחפירות
שניהל המילטון 11בשנים 1937–8חשף בעומק של –9ש 9.4מ' מפני השערכיום
חרסים שייחס אותם לשנים 600–900לפנה"ס.
העמק הנושא שם זה מתחיל בסמוך לקו פרשת המים ,חוצה את שכונת מורשה,
עובר דרך שער שכם ודרך שער 'האשפות ונמשך ברחובהגיא מתחת לקשתוילסון,
לרגלי הכותל המערבי ודרך שער האשפות יורו העמק ,מקיף אתעירהיבוסי מצד
מערב ונופל לנחל קדרון .במקום שהעמק עובר את שער שכם ונכנס העירה ,לפת
התתלת רחובהגיא ושוק הבשמים ,הואמהווה שטח רחב ועמוק,כי מסביב הרחובות
גבוהים בהרבה ,הוא כעין מכתש ונקרא כך על שם צורתו .זה דנה מקומם של
הסוחרים הצורים ,על כן אומר צפניה ":12הילילו יושבי המכתש,כי נדמה כל עם
כנען ,נכרתו כלנמילי כסף".
מה היתה זכותם של הצורים שהתישבו בירושלים?
,קולוניה של צורים כירושלים ("סיני" ,אב-אלול
7בנושא זה דנ במאמר בשם:טיוייון
אתוילם שםזהיתי את שער הדגים בשער שכם ,ואינו כן :שמו המקראי של שער
תשי"א ד רס"ז),
שכם הוא שער הגיא ושער אפרים .יגער הדגים עמד בשטח סובין שער שכם לולה דולורוזג
נתוניםלזיהוימדויקיותראיןנידינו.
.צוק .)21( 148
9תוס' סנהדרין ג',ד
8מלח.ה.ד.א.
. 7 10ק .Recovery of Jerusalem,
1-Wall af Jerusalem, 1937- 11א0א . Hamilton, Excavations against theא %.
. 10ק ) )1944(,כ .4.מ.ם .38,
12
א',יא.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מג(
3%
אלול תש"ל
-כ"צ .לורי א
זה בא כתוצאה של מדימות ההתפשטות של מלכי פרס בארצותהים התיכוה
לפרסים ,שליטי העולם בדורות ההם ,לא היה כל צי במימי הים התיכון וכדי
לקיים את שלטונם במצרים וכדי להלחם ביווןהיו זקוקים ליורדי הים הפיניקים.
על כן קבעו להם מלכי פרס לקו 'לשלוט בצור ובצידוןבנדיבות .בשכר שרותהצי
שהעמידוערי פיניקית לרשות מלכי פרס במלחמותיהם בים התיכון העמקו להם
מתנות רבות .כך מספר אשמנעזר השני ,מלך צידון ,בכתובות שעל ארון הקבורה
שלו" :אדון המלכים (מלך פרס) נתן לנו את דארויפו ארצות דגן האדיהות אשר
בשדה שרון לפי מידת העצומות אשר עשיתי (מעשי הגבורה במלחמה) והוספנון
על גבול הארץלהיותןלצידונים עד עולם" .13שלטוןהפיניקים השתרע עלפני כל
עמקהתוףונחלותיהםהגיעועד אשקלון .14
לפיניקים היו ערים ושווקים גם בפנים הארץ; ידועה הקולוניה של סוהרים
פיניקים במראשה ,עיר ראשית באדום עד ימיו של יוחנן הורקנוס .בכתובות
שבקברות המצוירים שנתגלו שם אנו מוצאים את התואר "ראתן הצידונים" אשר
בעיר 15ושמות פיניקיים רבים אחרים .הכתובות הן מראשיתה של התקופה
ההלניסטית,אבל אפשרלהסיקמהןגםעל כמהדורות שקדמולה.
על קולוניה שלצידונים בשכם בימואנטיוכוס אפיפנס מספר "וסף בן מתתיהו .18
צידונים אלה ,שהתבוללו בשומהינים ובנו אתם יחד את ההיכל על הר גריזים,
שימשוכיסוי לכותים ,הם קבלו אותם תחת הסותם לבלייחשבו כיהודים ,שעליהם
חלו גזירות אנטיוכוס .הצידונים הללוהיו ותרקים
ובמכתבים אל המלך הם
ש,
בו
מקור מחצבתנ
מדגישים ואומרים" :אנו צידונים
כידבר זה מוכח מהארכענים
שלה" .ואמנם אנטי~וס קיבל את הסברם 'וכתב אל'ניקנור,ביהצידונים היושבים
בשכם לא עשו כל עול ,כפי שעשו היהודים ,ועל כן הום מצוה לפטור אותם
מגזירותיוומותר להם לקרואאת שםציאוסעלמקדשם.
גם במקרהזה אפשרלהסיקעל קדמותו שלהישובהצידוני-ישכם;ישאיפואיסוד
להניהשהיהקייםבימישיבתציוץכמוהישובהצוריבירושלים.
ליחזקאל תהעומת קווה על הסוחרים הפיניקים ,שפרשו את תשתם על הארץ
ודלדלו אותה מפוריותהי1
י"יהודה וארץישראל המהרבליךבחטימניתופנג ודבש
ושמן וצרי נתנו 'מערבך" .לכך הגיעו הצורים בדורות קודמים ,בימי שלטוו בבל,
בכוחם הם .בתקופה הפרמית פרח מסחרם עוד יותר,כי מלבדערי החוף ושטחי
ארץ נרחבים בשרון ,שסופחו אל מדינות הפיניקים ,העניק להם ,בבראה ,השלטון
הפרסי זכויות מיוחדות ושם להם חוצותבערי פנים הארץ .18חוצות כאלה ידועות
יפי
13התרגום של נחום סלושץ:אוצר הכתבותהפיניקיות,ע' .25
ן צור לבין צידון ראה Kurt Galling, Die Srisch- -
14על חלוקת ערי החוף בי
60-Skylax, ZDPV 1938, 8. 66ח.hl~stinische KEste nach 250
15נ( the Necropolis of Mar?ssa )1905מן . Thiersch, Pointed Tombsא 2. Peters,
. 38ק.
16קדם.יה 4ח''1 ,וביהר הרחפה שםי"כ,ה',ה.
17כ"4יז.
18דוגמת החשות בדמשק שמזכיר בן הדד משעתכניעתובפגי אחאב מל"א כ',לו.
-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מג(
"והצורים ישבו בה מביאים
במצרים כבר
פממתיך הראעחן;
ייחמם *סדמ"יממוישבות" שלסוחרים באכרדציולה9קגדי
אלול תש"ל
דאג וכל מכר"
37
את סהר ארצו הושה לפימק?ם
שקיפיםהיו הצורים שחטבו בירושלים ולא נוח היה לנחמיה לדבר אתם קשות
ועל כן הוא רב תחילה עםחורי יהודה ,שעמדו בקשר אתם.כלפי הרוכליםהנכרים
הוא אוחז ,באמצעי אחר -סוגר את שערי העיר בערב שבת ואינו פותה אותם
במשך כליום השבת .הם עומדים על זכותם ואףכי גורשו הם חוזרים ,כאיל'ו זכות
זו של סחר העיר היתה בידם מזמןואיןליטול אותה מהם.אין ספק שמלבד חילול
שבת על ידם ,שנגדה נלחם נחמיה; גרמו הסוחרים הצורים צרות רבות אחרות
לשבי הגול'ה והיו דוגמה רעה ומכשילה לבני ירושלים .על השאיפה להפטר מן
המכשילים הללואנו קוראיםבדברייואל"20 :יהרתהירושלים קדשוזרים לאיעברו
בה עוד" ,ההעיון על וכחרורה של ירושלים מן הכנענים הערמומים ובעלי היכולת
הרבה חתר אצל ישעיטו המנחם ,הבא לעודד את יושבי ירושלים בימי שפל
יעורי לבשי עזךציוןלבשיבגדי תפארתךירושליםעיר הקדש
ודכאון …":21עיר
.
"
א
מ
ט
ו
ל
ר
ע
ם
י
א
י
ב
נ
ה
ו
ם
ע
ל
כי לאיוסיףיבוא בךעוד
הצוריםהיו לזרה
קיווכייבוא
י וכריה " :22ולאיהיהכנעני עוד בבית ה'
יום ויפטרו מהם .כךיש להבין את'דבי
צבאות ביום ההוא" .אין לראות דברי אלה כאוטופיה ,רעיון רחוק ותלוש מן
המציאות ,לדברי הנביא יש תמיד יסוד ארצי ומהיני .ידוע שאנטיוכוס השלישי
אסר על שאינו יהודי להכנס לפנים המקדש .23זכות זו בשמרה גם בימי שלטון
רומי ביהודה ,בפי שמספר יוסף בן מתתיהו וכפי שמעידות שתי כתובות אזהרה
שנמצאובירושלים .עלאיסור בואם שלזריםלעיר לאידוע לנו דבר ואםהנביאים
מאחלים לירושלים שזרים לא ישבו בה ולא יעברו בה ,ודאי שאין הכוונה לאיסור
כניסה בכלל ,אלא להפטר מאלה שישבו בירושלים בזכויות יתר :הסוחרים
הפיניקים.
בסיפוק רב יכול היה נחמיה לכתוב בספר הזכרונות שלו בלשון עבר" :והצרים
שבו בה" ,בי הוא הצליח לברש אותם מירושלים למרות מעמום התקיף
וזכויותיהם המוגנות עלידי שלטוןפרס .וכשאנו מסכמיםיאו
רדיוננו זה שהצורים
ישבו בשער מפין-ם -שער הדגים ,במגדל שרשן ובעמק
ם
י
ר
ו
צ
ה
הטרופיוןאת
נמצא שהחזיקו בשטח נרחבוחיוני שלהעיר,ולפי זהנעריך נצחונו של נהמיה
עליהםפי כמה.
י.
19ה' קלויזנר ,ההיסטוריה שלביתשגי,ע' .23
20ד,,יז.
21ב"ב; 44
22י"ר ,כא,
23
קדם .י"ב ,י"ג,ד.,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il