תשרי תשכ"ח
בית מקרא )לב(
אריות מדבר-תקוע בספר עמוס
מאת
יוסף ברסלבי
תקוע ,היום ח'רבת-תקוע ,1יושבת במרחק 8–7ק"מ בקו-אויר דרומית לבית-
לחמ וכ 8-ק"מ בקירוב בקו-אויר מזרחית מן הדרך ירושלים-חברון ,בגובה
820–400מ' מעפה"י ,2אך לא על פרשת-המים שלהרי-יהודה ממש ,הגבוהה שם
-900ן 96מ' מעפה"י'כי אם קצת מזרחה לה,היינו ,בתחילת מורדות הרי-יהודה אל
עבר מדבר-יהודה.
מסגרתה הגיאוגרפית של תקוע טבועהיפה בספר דבה"ב ,פרק כ' :יהושפט מלך
יהודה יוצא בראש עמו לקראת "בני-מואב ,בני-עמון והעמונים (המעונים ,)5או
הר-שעיר" ,הפולשים דרך "חצצון-תמר היא עין-גדי"' "מעלה-הציץ" ו"מדבר-
ירואל" ,4אל ארץ-יהודה; הוא מגיע אל "מדבר-תקוע" ומתיצב יחד עם "יהודה"
עעל המצפה למדבר" (שם ,כ–כד); וכשמתארע הנס,והמוני הפולשיםנופליםפגרים
ארצה ,מתקהלים המלךועמו לברך אתה' ב"עמק-ברכה"ושם,כ"ו).
"מדבר-תקוע" הוא חלק נרחב מ"מדבר-יהודה" של ימינו .הוא משתרע מעבר
לואדי-ח'רייטון -ואדי-מועלקה ,היורדים במרחק 6–4ק"מ מזרחית מחרבות
תקוע ,5ואילו "עמק-ברכה" הוא ,ודאי ,סביבתה שלח'רבת-בורידיות ,כששה ק"מ
בקו-אויר מערבית מחרבות תקוע ,היינו ,על גב פרשת-המים ועמקיה ,בסביבה
עשירה בגשמים ,מי-מעימת ואדמות פיריות מאוד .6העיר תקוע ישבה ,איפוא,
1בפי הבווש על מחבר,הווה" :א-תגוע" 1במפת מחלקת המדידות ,נקנה-מיה I:loaaoo
בטעות" :א-סקו,"%
(גליון
"ר טופוגרפי-ע;יסםורי-ארכש%ומ מפורט ראה :ב.צ.לורקע" ,תקוע,-עידו של עמוס",
1ו
1ר
2תק
ספר אורבך ,כתכי החברה לחקר המקרא כושראנ ירושלים תשט"ו ,עמ' .115-104
3כגירסת תרגום השבעיםיישחת הרד"ק; יוסף בן מתתיהו ,קדמ' ובה' ט% ,ן ב ,קורא
להם "עתרים" ,אולי במשפעת "הערביםהיושבים בגורןכעל והמעומם" (דבה"ב כ"ו ,ק.
4על השישה ועל הבעיות הטופוגרפיות הכרושת בה עמדתי ב"ים-המלח סטיב סביב*,
הידעת את הארץ ,כרך ג',עם .346–344 ,פרסיפ ראה גםב.צ.לודוא ,שם ,עכו .110
5מעידהעל כך גםהצמחיההמדבריתהגוברת משםמזרחה.
' 6מקומו של "עננק,בהכהא ,בתיאורו של ב.צ.ל .אונונהיר
" .את המצפה למדבר -ההש
אומר -גוכל לראות בצוק שמדרום לבקעת תקוע המתנוסס ברום של 830מ' ,שמכומס בפי
הקרבים כשם קרן-אלהפסיס נקרן התאו) .מסרן יוהרה תלולה של 150כף בריחוק שלחצי ק"מ
אל ימק-ברבה9 .ל p~snוכלה לשלוו החיורה הקמנה של היושפט ולראות בחבוטת האויב*
(שם% ,מ' ,)110יהאם התמן לבקעה שמדרומ לתקוע ? %ל:כל-פנית ,ויהוי "קרן-אל-ג'מוס"
עם "המצפה למדבר" קשה :הננקור נאמר "ויהורה בא אל המצפה" (שם ,כ' ,כד) ומשם *ויפנו
אל ההמון והנם פגרים נופלים ארצה" (שם) .הבאים אל nesanלא הזו "הבורה קטנה" ו"קרן-
אל-ג'מוס" כצוק אונו יכול להיות -מצפה לסובר ליהודה" ,ומה גם שהוא מרוחק כ 6-ק"מ מן
הפרוורולשווילתיכנות "מדברתקוע".
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לב(
תשרי תשכ"ח
אריות מדבר-תקוע בספר עמוס
57
ברצועת-מעבר בין איזור פורה וגשום מאוד במערב ובין איזור מדברי ,המשתפע
ויורד אל מדבר-עין-גדי ,במזרח .הרצועה עצמה משתפעת מגובה של 800מ' עד
400מ' מעפה"י ,חייט ,עד ואדי-ח'רייטת -ואדי-מועלקה ,ולצד דרום-מזרח
הרחקיותר .תקוע עצמהעדיין גשומה כדי 500מ"מ בממוצע לשנה ,אםכי היא,
וביחוד השטחים המשתפעים ויורדים עד כדי גובה של 400מ' מעפה"י ,נתונים
לתנודותאפייניות לאיזורים גובלים במדברי
.אדמותיה ,המקבלות מי-גשמים מן
ההרים ומן הגבעות מסביב להן ,8עדיין פוריות למדי ,אם כי הן חסרות כמם
עצים .9תקוע עצמה חסרה מעינות של ממש ,אך בנוקעים במערות ובבורות
שבתחומה ,נקווים מי גשמים0ג .במסגרת גיאוגרפית נרחבת זו ,על ניגודיה ,יש
לבקש לא רק את מצבה של תקועכישוב-ביניים בין מזרע לישימון ,11כי אם גם
כמהממשאבי ההשאלותוהמשלים שלהנביאעסיס.
7בימן סיורי הראשיון במדבר-יהודית טבת ,תרפינה אני מוצא רשום" :חג' עבדאללה
קייצי,היינו ,שהון,
י ru~1שתחן" ("וצגה
(כמריכנו הבדוי) בתדיר את אקלים תקוע" :סנהצייפ
ושנה גשזמ").
8את ה'מישור ממזרח לחקו %כגגה מדריכנו חג' עבדאללה בשם "מנגעת-א-תגוע" ("מנקעת-א-
תקוע") ,שמדומעו "מקוה ונמים של תקוע"" .החתמה מסבוב יהקוע חרושה ,אך לא זרועה.
החומר ,תחוחה לאחר הגשמים .בטקעימ עומדים מים ,אנו כהרעש ושותים" .הואדי ב"מנגעת-א-
תגוע" ,בו ירזנו ורומה-מזרחה לעבר עין-גדי ,כונה בפי מדריכנו "ואוי-בפאר" ("2ח %בוד'ות-
הכרם") .היה זה ,כנראה ,אחד,מט הנחלים המרי-השם לבמפת מחלקת-המדידות הנ"ל ,היורדים
אל עבר ח'רבת דייר,-ע,לא ,אליה הגע
ינו ,כי נחלים אלה מלשים במפה בורות מים .השיה עתה:
י
.כרסלבה "עמוס -וקו, ,בוקר ובולס שקמים" ,בית-מקרוב תמוז חשכ"ז ,עמ' .91
9ב.צ.ל ,.ענד ;105בדרך-אגב הוא .מביא כי בתקופת ,בית שני נתפרסמה תקוע בשמנה
הטוב ,אך ש.קליין ,ארץ הגליל ,והושלית תש""ו% ,מ' 41מוסביםרברי מנחות ש'ח" ,תקוע
אלפא לשטן" ,על מקוםבמילהעליון .לסברי הלקסיקוגרף יאקות ( 1225לספיה"נ)" :תקוע…
טיב דבשהידוע למופת" ]321גבלםאה_נ; קQL-וענק; (כרך א' ,עם t(saoראוייהבי
א אח
שהשתצף המנר באותו סיור. ,בטבת הרפ"ו,
הערתו
4זהרי (ה"מ פרופ'
י
ד
י
נ
א
ט
ו
ג
ל
.
ש
ב
ד
ת
י
ח
מ
צ
ת
ב
י
ב
ס
ב
הש
"ילדותי -סיפר חג' עבואללה -הייתיכיביא
ה
י
ח
מ
כי הצ
ע
ו
ק
ת
"ב
כאן מן האדמה ,נרתמה" ("לשקמה") ,היינו" ,סדנים ושרשום" ,של עצי-זית; "ומעשה באיש
תקוע ,שגדד ממקומו'תתעיר .לובנם התגעגע האיש על מועקתו ("אן כאןפיה נאר תמרה לאזם
ישתאק וסגו" " -אדם ,אם אש אדומה בו ,צריך שישתוקק אל מולדתו") .ביקש את בנו להביאו
לתקוע .בבואם אל "בקעת-תקוע" ,אל המקום חנקרא "חלגומה" ("הלקימה") " -מתיקה" גודעה
י%
'שי
בערבית -הרכין האב העפר את ראשו עלגבי חמורו" .מה לך יאבא" -שאל הבן; " -ירא
אני פן אנגף בענף זית ,או ,בענף אלון" -ענה האב; " -שבא -קרא הבן -לא %ץ כאן
ולא אבים"* – .השיבנילביתי! לא ארצה לדרוךעיר %ל אדמת תקוע" -קרא האב…
10פרטים ב.צ.ל ,.עמ' ;105ביומן סיורי ריגום;" :ישובות מערות-המעינות בתקוע ,כיתור
בנמנים של מצור .במערב "עין-אל-עירבה" וכשזרח "%ין-אל-מאלחה" .כאן עקבות של בניה,
ביתור מטביב למעין עצמו .הכרם דלים והם ,מעליס ירושף אולם עםריבוי הגשמים יהבו הס-ם.
בשקעים מסביב מים' ,מי הגשמים האתרוגים" .השמה את שמות שני המעינות הולים האלה,
ובשמעדלמן ,כשנת ,1907מפי פלח (DWב.צ .ל ש 4ענ6 9פ,1הערה.)5
:
ר
ו
י
ס
ו
ת
ו
א
ב
ה
י
ל
א
ד
11גודלה של תקוע מול ה.מדבר יכהשתקף גם באגדה מפי חג'עב
"לפני
דורות אחדים הי בתקוע אחד מבני השבט שלי (שבט התעאמרה) ,מוסא אל-גראס (אל-קהאס),
"מוסא הקשת" ,או "מוסא אל-נג'אר"" ,מוסא הנבר" .היה תומו .הרא התגורר במערה ב"בורג'-א-
תגרע" .ההקועיימ סכלו אז ההכה מן הכרוים "מן המורת" .פלה בפעם היו המווים באהמ,
כופים את אנשי תקוע לכהות להם כירות ומרוששים אוחם .אמר מוסא אל-גחאס :אערב נסורת
בדבש ,והיה אם.ישלחו הבדוים את עימם לבלוע גם מאכל זה מימן רע הוא לנו ,סימן שהבן-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לב(
תשרי תשכ"ח
58
יוסף ברסלבי
את נבואתו פותח עמוס בקריאה האימפוזנטית-הפטטית החזקה" :ה' םצי1ן
ישאג ומירושלים יתן קילו ,ואבלו נאות הרועים ויבש ראש
הכ רמל" .פתיחהזוודאיאינהמקרית.מעידים על כך ארבעת המשלים הנוספים
בספר עמוס ,השאולים מאורחחייו של האריה 'ומסכנת הטרף והמוות ,שהיתהצפויה
ממנו לאדם ולבהמהבימי הנביא; המשלים בכללם מצטירים כפרי התנגשות של
הנביא באריה בסביבת תקוע,כי הרי עמוס "נוקד" ו"הולך אחרי הצאן"היה.
אמנם ,האריות ,המוזכרים כק"נ פעם במקרא ,שוטטו בכל הארץ .הם אף חדרו
אל תוך תוכם של ישובי-הקבע .אולם עיקר משכנם היה באיזורים דלי-ישוב ,כגון
ב"גאין-הירדן" (ירמי מ"ט ,יט) ,בהרי אמנה ,שניר וחרמון לביה"ש ד' ,ח) ובנגב
(ישעי' ל' ,ו) ,ומאיזורים דלי-ישוב פרצו אל תוך נוות-איתן ,כדי לטרוף בהם
טרף; והואיל ,ומדבר-יהודה שלימינו בכללוהיה אף הוא דל מאוד בישובו מצאו
האריות מקומות סתר ומארב גם בו ,כדי לתקוף מהם עדרי רועים ו"גדרות-צאן"
במדבר (על גדרות-צאן במדבר-עין-גדי :שמו"א כ"ד ,ד)' ואף להבקיע אל ישובי-
ספר ואל מכלאותיהם'.ודוד ,נער בית-לחם ,אשר הכה אתהארי ואת הדב ,אשר "באו
לשאת שה מהעדר"( ,שםי"ז ,לד-לו)יוכיח .ברם ,השאלה המתיצבת לפנינו
י
א
י
ה
מניין ל"נביא-הכתב הראשון" ,שוודאי השפיע במשליו ובדימהיו ,במישרין או
בעקיפין ,על הנביאים שלאחריו ,ההקשר האסוציאטיבי שבין "סאגת ה' מציון
ונתינת קולו מירושלים" ובין "ואבלו נאות הרועים ויבש ראש הכרמל"? מהענין
"שממה" אצל "שאגתאריות"?
הקשר אסוציאטיבי בין "שאגת האריה" ובין "שממת הארץ" חוזר גם אצל
הנביאים ירמיה ויחזקאל" :העבד ישראל אם יליד-בית הוא -שואל הנביא
ירמיה מדוע היה לבז ,עליו ישאגו כפירים ,נתנו קולם ,וישיתו ארצו לשמה,
נצתו מבלי יושבע (ירמי ב' ,יד-סו); והנביא יחזקאל במשל "שני הכפירים
ערי
יי האדם" ,אומר על "הכפיר" השני (הוא המלךיהויקים2י) ,אשר "למדיטרוף
אוכל
ים סופם להביא כליה גמהרה 'על תגוע .רובין מוסא אל-גראס את התערובת .באו הבדוים מן
תמזרח ,הפשיל'ו את שרעליהם ובלעו את האוכל …הלך מוסא ,מכר את אדמותיו ,אסף בלילה
את מטלטליו ,נטל שלושיוניה ,:לשתיםושהן קצץ את כגפיהן ובשלישית לא נגע; נתן אתהיונים
9ל האצטבה וכיסה עליהן בגיגית ושזוג בלאט את הנפר …בבוקר ימצאו אנשי תקוע את
רלתו של מוסא ,נעולה ,רפקו בדלת ,ובאין תשובה הרסו את הדלת ומצאו את המערה ריקה.
ניגשו אל האצטבה ,הרימו %ת הגיגית ,והנה ,היונה התמימה ברחה ותעוף החוצה ,ואזלו
שתי היונים קצוצות-הכנפים התלבטו 'ולא יכלו להתרומם"- …טאר כהא אל-גראס" ("התעופף
עמה09 ,היונה,אל-גפאס")- 1קראו,היצע-ם…
13ולא צדקיהו מלך יהו
רה ,גרעת מפרשים חחרהנים .ההגהקה לויהוי הבפיר הפצי עם
המלך צדקיהו והיא ב"לכיאה" ,חמלכהע:גבירה חמוטל ,אמם של יהואחז וצדקיה ,ש"ריכתה
את גורתם עדדוהיו לכפירים" .הכפיר הראשון ,שהובא כחחים אל ארץ מצרים ,הוא יהואחז,
שפרעה נכה אסרו סרבלה ,לקחו"צרימה ימת ,שם ,כפי שקונןעליו הנביא ירמיה ,פרק כחב,כי
"לא ישוט עות וראה את ארץ הפלוחו" ,קינה ,וצאתך השפיעה על הנביא יחזקאל; וחילו
הכפיר דגמני ,שניתן בסוגר ,נתחים ,ויביאוהו אל המלך גבל רעלתה ,חייב להיות צדקיהו,
אהגר גם אותומירידו גגתושהים בבלה; אולם ,תיאור "הכפיר הש.מ" ואכזריותו כ"אוכל ארם"
אינו הולס ,ואף נוגד ,את אפשרותו של המלך צדקיה 'ואת מעשיו ,בעוד שהמלךיהויקים "וםהנקי
שפך ,וימלא את ירושלים ומ גלה ולצ אבה ה' לסלוח" (מלכ"כ כ"א ,ד); ולפי הנביא יהמיה
לא היו עיניו ולבו שליהויקים,כי אם אל בצעו רעל דם הנקי לשפוך ועל העושק (ירמ' כ"כ,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לב(
אריות מדבר-תקוע בספר עמוס
תשרי תשכ"ח
59
טרף ,אדם אכל"" :וידע אלמנותיו (ארמנותיו) ועריהם החריב ותשם ארץ 'ומלואה
מקול שאגתו*(יחז'י"ס,ז).
במאמרנו "הישאג אריה ביער וטרף אין לו" (בית-מקרוח שנה
י"נ אדר א' תשכ"ק הראיתכי את צאתו לטרף עם חשכהמודיע האריה בקו*ת-
שאגה מחרידים ,כמתואר אל-נבון גם בספר תהלים ,מזמור ק"ד ,כ–כא; "תפקיד
השאגות -נאמר שם -הואלהסעיר אתבעלי-החיים בתחוםמרעיתם של האריות,
להחרידם ולדחוף אותם למנוסה מבוהלת ,כדי ליפול ,אם לא בכפותיו של האריה
השואג עצמו ,הרי בכפותיהם של שותפיו לצייד" (שם ,עמ' )13ברם ,הספרות על
האריה באפריקה מוסיפה כי אף בהתקרב האריה אל מכלאות צאן ובקר בקרב
ישובים טהג הוא להשמיע את שאגתו האיומה ,כדי להחריד את העדרים בתוך
גדרותיהם ולדחוף אותם כי יפרצו אותן מתוך פחד עוור .יש והאריה שואג את
שאגתו בתוך הכפר עצמו ,פעמים אף לסירוגין .13אכן ,גדולה המהומה 'והסערה
בקרב העדרים במכלאות -אומר חוקר האריות הקלאסי ברהם -כמטורפים הם
משתערים אל עבר גדרות-הקוצים,כדי לפרצן; העזים צועקות בקול משווע ,הבקר
מצטופף בגעיות-אימה לפקעת מסוערת; הכלבים ,שבדרך-כלל מעיזים לקדם פני
נמר וצבוע ,בהתקרבם אל הכפר ,מיללים בק'ול-בוכים ומבקשים ממחור אצל
אדוניהם ,שהם עצמם אובדי-עצות הם למראה עיניו הבוערות של חית-הטרף
האיומה ,עובדות המתאשרות גם על-ידי חוקרים מאוחרים .14השווה" .נחבאו
כולם מפחד ,ככלבים מפני אריזת" (איליאדה ,בתרגומו של ש.טשרניחובסקי,
שיר ה' ;476 ,עמ' " .)39אמד" ("אריה" בערבית) משמעו ,כפי ששמע בררם מפי
שוכני אפריקה המזרחית ,הוא "מעורר מהומה"; ואכן ,השורש ]"ג בעהבית הוא
"היות נבוך ,היות מוכהבתמהוני .כששואל הנביא עמוס "אריה שאג מי לא
יירא" (שם ,ג' ,ח),הרי שכוונתוהיא ,ודאי ,לא למליצה גרידא ,ולא לפחד מפני
קול האריה הבוקע ממעמקי המדבר,כי אם ,ודאי ,לפחד מפני שאגת האריה הקרב
עם חשכה אל גדרות-הצאן במדבר ,או אל מכלאות הצאן בתקוע עצמה.
הבה"ב ל"ו,
יז); אמנם ,לפי ספ'ר מלב"ב לא יצא יהויקים בגלות,כי אם '"ם'כב עם אבותיו" (לפי
1עלה ננוכדנצר מלך בבל ויאסרהו בנ.דושתים ,להוליכו בבלוע ואף כלי בית ה' הביא נכוכדנצר
לבבל ויתום בהיכלו ,וספר יגואל ,בפתיחתו ,אף מציין כי היה זה בשנה השלישית למלכות
יהויקים; אלא ,שלמרבית המבוכה חסר ספר דבה"ב את דבר הבאת המלך צדקיה בנתושתים
בבלה ,ועל ,כרחנו מ,תעוררת ההנחה ,כי העורך ,או מעתיק ,העבירו את הפסוק השייך לצדקיה
אל דגללך יהויקים ,אולי כדי להעמידו את צדקיה באור עגום פתות וכי מחבר ספר דניאל אף
הושפע מגירסתו של ספר ,דבה"ג) ,אך ה'רד"ק מיחס את דברי יחזקאל על ה"כפיר השני"" :ויתנו
עליו גויים סביב ממדוזות" לגדודי הכשוים ,גדומי אדום ,מואב ובני-עמון ,ששלח נבוכדנצר על
ם ,בשנה השלישית למרדו בו (מלכ"'ב כ"ד ,ב);
יהויקי
להבאת "ובפיר השני" בבלה ,אומר
,ואשי
ההד"ק ,כי הנביא לא ~כר בנד ,המשל את יהויכין
שמלך שלושה חדשים ,וייחס את הגלות
ליהויקים,.אכן ,קשהלישב אתהרמזיםבקינתיחזקאל.
Der Kleine Brehm, ausgew~hlte Tiertypen aus der zvfeiten Auflage des 13
. Kahle, Leipzig, 1935,על תסס Hauptwerkes Brehm Tierleben, neubearbeitet
3, 1956,תטS~ugetiere, Leipzig-7
5. 586; 14. Ramner Brehm Tierleben, 8
. 1. Guggisberg Simba-Eine, LGwenmonographie Bern, 1960, 8 128ם .5. 176
14ברהם ,עמ' ;586גוגיסברג9 ,מ' .130 ,128 ,115 ,114
"11
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי תשכ"ח
בית מקרא )לב(
טס
יוסף ברסלבי
נקל לשערבי שאגותיהם שלאריות ,ערב ערב ,השמות שהםעושים בעדרי הצאן
וסכנת המוות הצפויה לרועים עצמם ,יש בהן כדי לערער את הישיבה בקרבת
אזורי רכוזיהם של אריות ,ואף להבריח את האדם ממנה .ביחוד גדולה המנוסה
של האדם ונטישת מקרמו כשהאריות הפכו להיות "כפירים אוכלי אדם" ,והספרות
על השמתישובים וחבלי-ארץ,בעטים שלאריות אוכלי-אום ,באפריקה ,תוכיח:
אכילת אדם היא שיא העזתו של האריה כלפי טרפו -אומרים חוקרי האריה
באפריקה -בדרך-כלל תוקף האריה את האדם לעתים רחוקות ביותר .הואכאילו
נמנע מלהפגש אתו ,ואף סוטה מן הדרך כשהאדם נקרהלפניו רק אם הוחרד האריה
מרבצו פתאום ,או אם באעל-ידי האדם במיצר ,יתקוף גם אותו (15כאוחי כפיר-
אריות שואג לקראת שמשון בין כרמי תמנתה; שופי י"ר ,ה); אפשר שהליכתו
הזקופה של האדם וריחו ,השונים מהליכתם ומריחם של בעלי-החיים ,שהאריה
רגיל בטריפתם ,הם המרתיעים אותו 16אולם ,טרף האריה במקרה אדם תחת בעל-
היים הולך על ארבע ,לו התכוון לכתחילה ,וטעם מבשרו ,הוא הופך להיות סוג
"אריה אוכל אדם" מטוכן ביותר (רש"י ליחז' י"ס ,ג ,מדייק להפליא ,באמרו" :כל
חיה שטעמה בשר אדם מתגרה באנשים לעולם"); טעמו אריות מבשר חללי-אדם
בשדה-קטל ,בעוד גופות החללים שותתות דם (השווה :קודם חללים ישתה"; במד'
כ"ג ,כד) ,הופכים האריות ל"אוכלי אדם" במקובץ .17ל"אכילת אדם" ביחידות
נוטים ביחוד אריות זקנים ,ששיניהם ,צפרניהם וחושיהם קהו מרוב ימים; ותה
גם לאחר ההתנסותכי "השגת" בשר-אדם קלהמצידבעלי-חייםמקריניםומצוידים
בפרסות חזקות ,אשר יש ההם מקדימים להביס את האריה בטרם היכריעם8י;
האדם ,אף בנשק הקר שבידו ,נופל בכושר ההתגוננות מן הבהמות הגדולות ,ואף
זריזותוומנוסחו,פחותים משלבעלי-החייםבבר.
מעב ,או גורמים אחרים,עשויים לדחוף אוכלוסי אריות לתקוף ישובים בלהקות
גדולות ,כאיש דבק בהם "עיסוק" זה ,שהוא נדיר ביותר ,כמגפה :בחודש מאי
י אכספרס" ,הקפו 20–15אריות כפר שלם ועשו בו שמות ;19
,1906סיפרה"דייל
,
ה
י
נ
ש
ה
כאשרהילידים במזרחה של אפריקה נלקחו לשירותים
בימי מלחמת-העולם
מלחמתיים והצייד הגדול על חיות-בר פסק ,התרבו האריות ללא-מעצור ,והפכו
לפגע ארצי מסוכן ביותר .אריות הופיעו אז אפילו ברחובותיהן של ערים גדולות
כניירובי בקניה ; בעמק-סומבסי ,באפריקה המזרחית-הפורטוגיזית ,מצא מוגהם
כפרים רבים ריקים מאדם .האריות היו חודרים לבתי התושבים ,דרך גגות-הקש
שלהם ,ו"נושאים"מתיכם את קרבנותיהם בחוצפה יתירה ;21עובדה כגוןזו מובאת
י
20
15ברקם ,עמ' ;590רמנר ,עמ' Farben, ;177מJvan Sanderson, Knaurs Tierreich 1
M~nchen – Zfirich, 1956. 8. 176; Jngo Krumbiege1, Der L~weיי8%55060
.Die Neue Brehm Bficherei Leipzig, 1952, 8 12
17ברהם,עמ' ;590גוגיסברג,ענף .221
16רימנר,ע,כה ;174סנוהסון ,ענף .176
18קרומביגל ,עמ' ;13–12רמני ,עמ' 177גוגיסברג,עמ' .221 ,220
otto Keller, Die Antike Tierwelt, 8. 1. 8%%5)60!0, Hildesheim, 1963 19
י
(.(reprographischer Nachdruck aus der Ausgabe. Leipzig, 1909
20סנדרסוהעם.193 ,
21גוגיסברג ,עמ' ;2%6בשנת 1958נעזב בטנגנילקה כפר שלם של 300תושבים בשל
אריה אחד ,שעשה בהם שטות,גלי אשריכלו לו; עד שהאריה נורה ונהרגעל-ידי איש מן החוץ,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי תשכ"ח
בית מקרא )לב(
אריות מדבר-תקוע בספר עמוס
גם מן הספרות הקדומה ,פוליביום,שליווהאתמקיפיואמיליאנוס(המחציתהראשונה
של המאה הבי לספיה"נ; מהריב קרתגהי
.בר ).לליביה (לוב) ,מספר,כי ערים
אפריקגלות בזמנו באו במצורעל-ידי אריות .22הנהכי כן מסתבר לנו עתה יפה
הרקע המציאותי של מכת-האריות בשומרון לאחר גלות ישראל ממנה :עם גלות
ישראל משומרוןודאי נשמו כפרים רבים; עדריהם ספו ,או התמעטוביותר; מאידך
גיסא התרבו האריות,כיהציידעליהםבידי אדם פחת עד מאוד בבואבני העמים
הורים ,שהגלה חגלת פלאסר מלך אשיר מארצותיהםיהושיבם תחת בני ישראל
הגולים משומרון ,להיאחז בישובים הנשמים ,או הנשמים למחצה ,בלי להכיר את
תנאי הארץ החדשה ואת הסכנות האורבות להם מהיות-טרף ,או ,אז':ויהי בתהילת
שבתם שם" ,כאשרעדיין לא הספיקו לבצר את עצמם ,תקפו אותם אריות רעבים
"ויהיוהורגים בהם" (מלכ"בי"ז ,כה); עתה מסתברתלנויפה גם משמעותם העמוקה
של דברי התורה על שום מה לא היהצריך לנשל את כלהגויים מארץ כ~ןבימי
כיבוש הארץ" :לא אגרשנו מפניך בשנה אחת ,פן תהיה הארץ שממה ,ורבה עליך
חית השדה מעט מעט אגרשנו מפניך ,עד אשר תפר'ה ונחלת את הארץ" (שמות כ"ג,
כס-ל); וכן" :ונשל ה'אלוהיך אתהגויים האל מפניך מעט' מעט ,לא תוכל כלותם
מהר ,פן תרבה עליך חית-השדה" (דבר' ז' ,כב) .ההקשר האסוציאטיבי שבין "ה'
מציון ישאג ומירחטליםיתן קולו"ובין " ואבלו נאות הרועים ויבש ראש הכרמלע
סביר אףהואבבותר.
61
י
אואבלן נאות חךןעים ויבש ראש הכךמל" –דמעה ההחרת
ו שמת אצל מפרשי עמוס הישכי "הכרמל" הוא הר-הכרמל בצפתה של הארד
הראש הנרמלי הוא ראש הר-הכרמל ממטה השממה תהיה גדולה כל-כך~,,אפיל
יערות הפאר של הר-הכרמלייבשו 23או" :לא רק נאות הרועים שבעמק,כי אם
גם ראש הכרמל ,המכוסה עצי-פרי למכביר ייבש" (שלעג); "כוונת הנביא היא
להדגיש ,בניגוד לדעתם של תושבי מלכות ישראל ,שדווקא בציון ובירושלים,
ולא בבית-אל ובמקומות אחרים נמצא ,כביכול ,מקום מושבה של השכינה ,ואילו
שלטונו של ה'אינו מוגבל בביהמ"ק ובמלכותיהודה ,אלא כולל את הכרמל,השייך
לישראל" (הרטום);טור-סיני,אין לבו שלם עםפירושים כגון אלה" :קצת קשה -
שמר ט.ס – .שדובר על ראש הכרמל דווקא ,אבל לא מן הנמנע הוא ששימש
דווקא 'ראש' הכרמל ,שלא היה נטוע במטעים ומעובד בשדות ,למרעה עדרים" ;21
אך ,דומהכי צדק ביותר הרד"ק באמרו" :ויבש ראש הכרמל ,ר"ל :מיטב הכרמל.
והכרמל הוא שם כולל למקום זרע שוות וכרמים והטוב והדוכן שבו יאבל ,כל
שכן הר זה ,4כלומר ,הרד"ק מביא ,כנראה ,שתי אפשרויות":ראים הכרמל" הוא גם
"מיטב הזרע והכרמים" וגם "ראש הר-הכרמל" עצמו.
שנזדמן לאותה סביבה ,ורק לאחר שעורו של האריה הוצג לפני תושבי הכפרים מסביב לא
םלירואערד(גוגיסברג,עמ' .)221
הוסיפוהיקיי
,שם ,שם.
22אוטוקיר
. Marti, Das Dodekaprophet, Tfibingen 1904, 5. 158; 5. 1). Driver, 23א
. 131ע ~The Books of Joel and Atos, Cambridge, 1915,
.ה.טור-סיני ,פשוטו של מקרא ,כרך ג' (ב),ירושלים ,1967 ,עמ' .450
24נ
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לב(
62
יוסף
ברסלבי
תשרי תשכ"ח
לס נראהכי את האסוציאציה "ואבלו נאות הרועים"" ,ויבש ראש
הכרמל"2' ,אל הנביא מן המסגרת הגיאוגרפית '2ל עיר מולדתו :באמרו
"ואבלו נאות הרועים" הע למד עינא בעיקר נאות-הרועים במזרחה של
עד תוש של מדבר-תקש; ובאמרו "ויבש ראש הכרמל" הע למד
וו
קת
תי
ע
י מבחר השדות הכרמים והמטעים שגדלו בעיקר במערבה של תקוט כגת
ב"עמק-ברכה" הנ"ל ובתקוע עצמה .אמנם להלן ,באמור הנביא" :אם יחבאו בראש
הכרמל משם אחפש ולקחתים ,ואם יסתרו מנגדעיני בקרקע הים משם אצוה את
הנחש ונשכם" (שם ,ט' ,ג),ודאי שהוא מתכוון להר-הכרמל ,אולם דרכה של הנבואה
להסתיר בדימוייה ובמשליה הוראות-משנה ,ועל-בל-פנים לגוון את משמעותם .אם
התכוון הנביא ב"ויבש ראש הכרמל" 'ל"יבושת" ראוה הר-הכרמל ,הרי שהוא ראה
בעיני רוחו תמורות לרעה בטבע הארץ (השווה ישעי' ל"ג ,ט)" ,ויבש ראש הכרמל"
יהיה מקביל ל"ואבלו נאות הרועים" ואולם אם התכוון הנביא ב"ויבש ראש הכרמל"
ל"מיטב השדות ,הכרמים והמטעים" ,הרי ש"ויבש 'ראש הכרמל" הוא תקבולת
מנוגדת ל"ואבלו נאות הרועים" ,והנביא שאל את הניגוד ,כאמור ,ממסגרתה
הגיאוגרפית של תקוע .ל"ראש הכרמל" ,במובן "מבחר הכרמל" ,השווה" :ראש
כל בושם" (יחו כ"ז ,כב)" ,ראש הלבנויך (ירמ' כ"ב ,ו) ,שהוא ,ודאי ,ומבחר
הלבנון",ועוד .השמהחקלאית ,כתוצאה של שאגתאריות,סבירהיותר,כנ"ל.
משל שני ,אף הוא ,ודאי,פרי התנגשותו של הנביא עמוס באריה בסביבות תקוע
ופרי התנסותו ,משל ,שאףעליו לא ניתנה הדעת כל הצורך ,הוא" :כא שריציל
הרועה מפי הארי שתי כרעי ם או בדל אוזן כן ינצלו בני
ישראל היושבים בשומרון בפאת מטה ובדמשק ערש" (שם,
ג',יב).
המשל ,כשהוא לעצמו ,מח'ושב יפה! שתי הכרעים והראש הם "קצות" גופו של
הטרף ,שהרועה עשוי לתפוס בהם ,כדי למשוך ולהציל את השה ,הכבש ,או העז,
כולם ,או רובם ככולם ,מפי הארי ,ואין מפח-נפש גדול מאשר "שתי הכרעים" ,או
"בדל-האוון" ,הנשארים בידנו; כי "שתי הכרעים" רובן עצמות ,ואיל'ו "בדל-
האוזן" ,הוא הטפל ביותר בראש הטרף ,וכנראה שאינו ניתן לאכילה כלל.
הדעה הרווחת בפרשנות היא,כי הרועה מתאמץ להציל מפי הארי "שתי כרעים
או בדל-אוזן" ,כדי להוכיח לאדוניו ,כי ,אכן ,חיה רעה אכלה את השה ,הכבש' או
העז,וידו הוא לא היתה בהם ,לשחטם ולאכול את בשרם ,והם מסתמכים על דברי
יעקב ללבן" :אילי צאנך לא אכלתי; טרפה לא הבאתי אליך ,אנכי אחסנה ,מידי
תבקשנה" (ברא' ל"א ,לח-לט); וכן על התקנה שתיקנה התורה" :אם טרוףייטרף
יביאהו עד ,הטרפה לא ישלם" (שמות כ"ב ,יב); כן מביאים הם את דברי דלמן,
המספר ,כי בתורן די היה שהרועה יביא לבעליו את קרניה ,או את עורה של
הטריפה,כדי שיהא פטור מתשלום נזק אולם ,איש מן המפרשים ,שהיו לנגדעיני,
לא הקשה :כלוםייתכן,כי רועהיסכן אתחייו מול לוע הארי,כדי להוכיח לאדוניו
כי ידו לא היתה באבדן השה ובאכילתו (על הסכנה עצמה השווה ! "כאשר יהגה
האריה והכפיר על טרפו ,אשר יקרא עליו מלוא רועים ,מקולם לא יחת ומהמונם
לא יענה"; ישעי' ל"א ,ד); כלום בולע האריה את טרפו "על ראשו ,על כרעיו ,על
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי תשכ"ח
בית מקרא )לב(
אריות מדבר-תקוע בספר עמוס
קרבו ועל קרניו",ואינו מותיר לרועה לאחר זלילתו אפילו "שתי כרעים ,או בדל-
אוזן"?
י ניסו רועים להציל מפי הארי את הטרף ,בעודוחי ושלם ,מלמדנו דוד- :ובא
כ
הארי ואת הדב ונשא שה מהעדר ,ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו" (שמו"א
י"ד ,לד-לה); הספרות על האריה גאפריקה ריכזה דוגמות רבות ,מפעמות לב,
על מאבק האדם באריה ועל הצלחתו לפעמים להצילמפיו את הטרף לפני שהאריה
הספיק לחנקו ,אולם על-פי-הרוב השתמש האדם האפריקאני בנשק קר ,שאמנם,
גם בעזרתו דרושה גבורה ומזל,כדי להינצל ממלתעות האריה ,ופעמים אף להתגבר
עליו; ואילו אצל דוד לא מוזכר אפילו שימוש בנשק" :והחזקתי בזקנו והכתיו
והמיתיו" (שם) ,והוא לתפארת גבורתו של דוד והעזתו; אולם רועים ,שלאהיו
גבורים כדוד ,אםניסו אלה להסתכן בהצלת טרףמפי הארי,הרי עשוכן מתוך דחף
"משכנע" הרבה יותר מפשר הבאת עדות לבעלים ,כי אכן ,טרוף טורף השה,
הכבש ,או העז -והוא :הרעב ,וביחוד הרעב לבשר .אכילת בשרלגבי מגדלי צאן
היא בגדר מותרות וכריתת הענף עללו הםיושבים .הבדוי ,רועה הצאן ,שכל בשר
רק ביום חג ,ביום תשלום-נדר ,ובעת הכנסת אורחים,כי פרנסתו ,כידוע ,היא על
חלבו ,צמרו ושערו שלהצאן .התדרה ,כשהיא לעצמה ,אוסרתאכילת טריפה:היאנשי
קודשתהיוןלי ובשר בשדה(!) טריפה לא תאכלו ,לכלבתשליכוןאותו" (שמות כ"ב,
ל); "וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלודו (ויקראז' ,כד);
אולם ,בעוד ש"כל אוכל חלב מן הבהמה אשריקריב ממנה אשה לה' ונכרתה הנפש
האוכלת מעמיה" (שם ז' ,כה)' ,ףבל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההיא
מעמה" (שם ה כ 4הנה –אל אוכלי טרפה ונבלה מתיחסת
התירה בסלחנות מפתיעה ! "וכל נפש אשר תאכל נבלה
וטרפה (!) באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא
עד הערב וטהר ,ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עוונו"
עיקרא י"ג סו–סק; "בי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאבלה ,הנטע בנבלתה
יטמא עד הערב; והאוכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב" (שם ,י"א ,לט-מ);
דומני,כי לא נטעה אם נאמרכי היחס הסובלני והסלחני של התורה לאוכלי נבלה
וטרפה ,אף-על-פי שהיא אומרת במפורש"ואנשי קודשתהיוןלי ובשר בשדה טרפה
לא תאכלו" ,כנ"ל ,נובע מתוך התחשבות עמוקה באדם הרעב בשדה ,הרחק מביתו
הדל ,אשר לא יוכל לעמוד בפני הגירוי לאכול בשר 'ולשבוע ,לא לחינםמדגיריה
הות "ובשר בשדה ח) לא תאכלו" %ד ומה יוכל נפש אשר
תאכל נבלה וטרפה ח .וטמא עד הערב",
מסב
י
י
א
מ
עוד הנביא יחזקאל מרמז על אכילת טרפה בקרב עמו 1אף-על-פי שהוא עצמו
כהן היה ,ועל הכהן נאסר במפורש :אנבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה ,אני ה';
ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו,כי יהללוהו' אני ה' מקדשכם*
(ויקרא כעב ,ח-ט) ,והוא ,הנביש חוזר על איסור מפורש זה ,לאמור" :כל נבלה
וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים" (יחז' מ"ד ,לא) ,רואה הה 1כורח
לסמו להפצה "אהה אדוני ה' ,הנה נפשי לא מטומאה ,ינבלה
וטרפה לא אכלתי מנעורי ח) ועד עתה ולא בא בפי בשר
פגולן 'rngד/י4
63
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לב(
64
'
,ל
יבי
יוסף ברס
תשרי תשכ"ח
טרפה מפי הארי יש ללמודמילידי אפריקה.
החקקות האדם הרעבלשייר
ייר מליהם של אריות 1ולא עוד ,אלא האריה,
הללו מרבים באכילת בשר ,שנשתי
אף-על-פי שהוא מפיל את חתיתו עליהם ,רצוי הוא להם ,משום שהוא מותיר להם
לעתים קרובות נתחים גדולים ,טריים וטעומים ,ועל אחת כמה כשהם מצליחים
להבריחו בטרם החל נוגס בבשר הטרף5י; הבושמנים ניוונים מטרף אריות
בקביעות ובשיטתיות 126יש ,איפוא ,לומר,כי הרועיםבימי עמוס ובתקופת המקרא
בכלל ,הסתבנו להציל מפי האדי את הטרף בשלמותו ,אז נתחי בשר גדולים ככל
האפשר,כדי לשבור את רעבונם" .הצלת שתי כרעיים ,או.בדל-אוזן" באה להמשיל
בבוא ה' ,הנמשל
עד כמה מעטים יישארו בפאת מטה ובדמשק ערש
לאריה ,להוריד משומרון את עתה ולבוז את ארמונותיבהש,ומרונ
אשרייישמו.
המשל החמישי בספר עמוס" :כצשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא
הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו אנחש" (שם ,ה' ,יט) ודאי שאינו זקוק לפירוש
להעיר כי הדב ,המוזכר במקרא.על-פי-הרוב יחד עם הארי,
מנוחד,פאעוםלםעםראוי
ארי גם ב"מדבר יהודה" (שמו"אי"ז ,לד-לו) ,כנ"ל ,ופעם בדרך
מופיע
ה
מיריחולבית-אל (מלכ"ב ב',כד).
.
"
י
חייי.
1%
י~
.ע
,ן.4
.-..
ענן–
!
25
קרומביגל ,עמ'
4
26גוגיסבוג ,עמ' .190
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
1