פרשתהאזינו

נובמבר 3, 2015 · דברים

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪1 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫פירוש אברבנאל לחומש דברים‬
‫נושאים מפרשות נצבים והאזינו‬
‫מהדורה מקוצרת של פירוש אברבנאל‬
‫עיצוב‪ ,‬פיסוק וכותרות‪ :‬יהודה איזנברג‬
‫המהדורה כוללת תיקוני נוסח קלים‬
‫השאלות הועברו ממקומם והוצמדו לתשובות‬
‫כותרות בסוגריים מרובעים הם הוספת העורך‬
‫מבוסס על דפוס ונציה ה' שלט – ‪1579‬‬
‫המספרים מסמנים את מספר העמוד בהוצאה זו‪:‬‬
‫‪http://www.hebrewbooks.org/44335‬‬
‫וכן על הספר מרכבות המשנה‪ ,‬דפוס סביוניטה ה' שיא ‪1551 -‬‬

‫אתר דעת תשע"ו‬

‫‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach‬‬

‫‪1‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪2 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫התוכן‬
‫פרשת ניצבים ‪3 ………………………………………………………………………….‬‬
‫דברים פרק כט ‪3……………………………………………………………………………………..‬‬
‫]שאלה‪ :‬איך יתכן שהברית מחייבת את כל הדורות?[ ‪3………………………………………‬‬
‫תשובה‪ :‬חובות האב עוברות לבניו ‪5…………………………………………………………….‬‬
‫דברים כט‪ ,‬ט‪-‬יד ‪5………………………………………………………………………………….‬‬
‫]ברית חדשה בכניסה לארץ[ ‪5………………………………………………………………..‬‬
‫]הברית‪ :‬לכל העם ולכל הדורות[ ‪7………………………………………………………………‬‬
‫פירוש ראשון ‪7…………………………………………………………………………………..‬‬
‫והאופן השני מהפירוש ‪9…………………………………………………………………….. -‬‬

‫פרשת האזינו ‪12 ………………………………………………………………………..‬‬
‫דברים פרק לב ‪12……………………………………………………………………………………‬‬
‫שבעה כללי אמונה הנובעים מהשירה ‪12………………………………………………………‬‬
‫]שלוש פעמים אמר משה את השירה[ ‪14………………………………………………………‬‬
‫]שתי מטרות בשירה[ ‪15………………………………………………………………………….‬‬
‫האחת‪] :‬יש לשמור את המצוות כמשמעם ולא בדרך סימבולית[ ‪15………………………‬‬
‫והסיבה השנית ]לאדם זכות בחירה[‪16……………………………………………………. .‬‬
‫עלה אל הר העברים ‪17…………………………………………………………………………..‬‬
‫]משה מכין את יורשו[ ‪17………………………………………………………………………‬‬

‫‪2‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪3 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫פרשת ניצבים‬
‫דברים פרק כט‬
‫ִשׂ ָר ֵאל‪:‬‬
‫יכם כֹּל ִאישׁ י ְ‬
‫ֵיכם וְ שׁ ְֹט ֵר ֶ‬
‫יכם זִ ְקנ ֶ‬
‫יכם ִשׁ ְב ֵט ֶ‬
‫יכם ָרא ֵשׁ ֶ‬
‫ֻלּ ֶכם ִל ְפנֵי ה’ ֱאל ֵֹה ֶ‬
‫אַתּם נִ ָצּ ִבים ַהיּוֹם כּ ְ‬
‫ט ֶ‬
‫יך‪:‬‬
‫יך ַעד שׁ ֵֹאב ֵמי ֶמ ָ‬
‫ֶיך ֵמח ֵֹטב ֵע ֶצ ָ‬
‫ֵר ָך ֲא ֶשׁר ְבּ ֶק ֶרב ַמ ֲחנ ָ‬
‫יכם וְ ג ְ‬
‫י ַט ְפּ ֶכם נְ ֵשׁ ֶ‬
‫יך כּ ֵֹרת ִע ְמּ ָך ַהיּוֹם‪:‬‬
‫אָלתוֹ ֲא ֶשׁר ה’ ֱאלֹ ֶה ָ‬
‫וּב ָ‬
‫יך ְ‬
‫יא ְל ָע ְב ְר ָך ִבּ ְב ִרית ה’ ֱאל ֶֹה ָ‬
‫יב ְל ַמ ַען ָה ִקים‪-‬א ְֹת ָך ַהיּוֹם לוֹ ְל ָעם וְ הוּא י ְִהיֶה‪ְ -‬לּ ָך ֵלאל ִֹהים‬
‫וּל ַי ֲעקֹב‪:‬‬
‫אַב ָר ָהם ְלי ְִצ ָחק ְ‬
‫יך ְל ְ‬
‫ַכּ ֲא ֶשׁר ִדּ ֶבּר‪ָ -‬ל ְך וְ ַכ ֲא ֶשׁר ִנ ְשׁ ַבּע ַל ֲאב ֶֹת ָ‬
‫אָלה ַהזֹּאת‪:‬‬
‫יג וְ לֹא ִא ְתּ ֶכם ְל ַב ְדּ ֶכם אָנ ִֹכי כּ ֵֹרת ֶאת‪ַ -‬ה ְבּ ִרית ַהזֹּאת וְ ֶאת‪ָ -‬ה ָ‬
‫ֶשׁנוֹ פֹּה ִע ָמּנוּ ע ֵֹמד ַהיּוֹם ִל ְפנֵי ה’ ֱאל ֵֹהינוּ וְ ֵאת ֲא ֶשׁר ֵאינֶנּוּ פֹּה ִע ָמּנוּ ַהיּוֹם‪:‬‬
‫יד ִכּי ֶאת‪ֲ -‬א ֶשׁר י ְ‬

‫]שאלה‪ :‬איך יתכן שהברית מחייבת את כל הדורות?[‬
‫והוא הגדול שבכולן שנתעצמו להלחם בו חכמי דורנו זה במלכות ארא"גון על עניין הברית‬
‫הזה ומאמר הכתוב שאמר ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת‪ …‬כי את אשר‬
‫ישנו פה וגו' והוא‪ :‬כי מי נתן כח לדור המדבר שעמדו רגליהם על הר סיני לחייב את אשר‬
‫יקומו מאחריהם במה שאמרו נעשה ונשמע ולעברם בברית השם ית' אלהיהם או השבע‬
‫שבועה לאסור אסר על נפשם אשר לא יבטל לעולם‪ ,‬עד שיחייבו אותם בכל דברי התורה‬
‫והברית אשר כרתו ולהעניש לזרעם אחריהם‪.‬‬
‫כמו שיראה מזה הכתוב‪ ,‬ובכל מקום שנמצא בפיהם ז"ל )שבועות כ"ג( והלא מושבע ועומד‬
‫מהר סיני הוא‪.‬‬
‫שזה לא יתכן מן הדין‪ ,‬שהרי לא ייפול בזה העניין טבע אבות ובנים‪ ,‬לפי שגוף אשר יש לו‬
‫לאב שותפות בהיותו לא היה נמצא שם כי אם בכח רחוק מאוד מאוד ממציאותו‪ ,‬והוא מבואר‬
‫כי לא בכח יגבר איש להשביע בניו לדורי דורות‪.‬‬
‫וכל שכן מצד הנפש המדברת שאין לו לאב בה שותפות ושום הקשר‪ ,‬שאינה נידונה על פיו‪.‬‬
‫וכמאמר הנביא יחזקאל עליו השלום )י"ח כ'(‬
‫מה לכם אתם מושלים את המשל הזה בית ישראל לאמר‪ ,‬אבות יאכלו בוסר ושני בנים‬
‫תקהנה‪ .‬חי אני נאום ה' אלהים אם יהיה לכם עוד המשל הזה בישראל‪ ,‬הן כל הנפשות‬
‫לי הנה‪ ,‬כנפש האב וכנפש הבן וגו'‪.‬‬
‫מורה שהם אצלו ית' בשווי מבלי שתוף‪ ,‬ולכן הנפש החוטאת היא תמות בעוונה ולא בעוון‬
‫אבותיה‪ ,‬וכמו שתורה על זה הפרשה כולה‪ .‬וגם ירמיהו הנביא ע"ה אמר כן‪.‬‬
‫וחוייב אם כן שלא יושלם שום עונש לנפש הבן ממעשה האב‪ ,‬וכל שכן מדיבורו‪ ,‬ואין צריך‬
‫לומר לדורות עולם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪4 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫וכבר אמרו בפ"ק דכתובות )דף יא( קטן שנתגייר מטבילין אותו על דעת בית דין‪ ,‬ואם הגדיל‬
‫יכול למחות‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה אם בהיות שם הגוף‪ ,‬יכול למחות לפי שהיה קטן‬
‫בשנים‪ ,‬כל שכן אם לא היה שם כלל‪ ,‬שאינו מחויב במה שעשו הראשונים מדעתם‪.‬‬
‫ואין ראוי לנו שנתפייס במה שאמרו הקדמונים ז"ל ובמדרש תנחומא בפרשה זו‪ ,‬שכל‬
‫הרוחות שהיו עתידים להימצא עד סוף כל הדורות כולם היו באותו מעמד‪ ,‬וכולם קיימו וקבלו‬
‫הברית הזאת באלה ובשבועה‪ .‬כי יקשה זה על השכל להאמין בו‪ ,‬איך היו הנשמות שהם‬
‫מבלי גופות‪ ,‬והמצוות אינם מחויבות כי אם לחבור הנפש עם הגוף הנקרא אדם‪ .‬וכמו שאמר‬
‫אשר יעשה אותם האדם וחי בהם‪ ,‬ובמתים חפשי‪ .‬כי בהפרדם זה מזה‪ ,‬אינם אדם‪ ,‬גם כי‬
‫המצוות חובת הגוף הם‪ ,‬ואין חבין לאדם שלא בפניו‪.‬‬
‫גם לא יספיק בתשובה זה דעת האומר שהיו באוכלוסיה ההיא שש מאות אלף הגברים‪ ,‬כולל‬
‫הצורות כולם וכל הפרצופים לכל מזגי האדם שהיו אפשרי המציאות‪ ,‬ושמעתה אי אפשר‬
‫להימצא שום אדם בדורות הבאים שלא היו שם בדמותו וצלמו בגוף ונפש‪ .‬ושלזה אין בשום‬
‫אדם יכולת במה שישבעו כולם בהר סיני‪ .‬כי היו הדברים האלה כבדים על הלשון לאומרם‪,‬‬
‫וקשים על השכל לקבלם‪ ,‬והם חלושים כפי עניינם בעצמם‪.‬‬
‫ויותר מזה יקשה למה שראינו בעינינו‪ ,‬שעל שבועה זו יש קיום והעמדה אל הברית והשבועה‬
‫אשר לו יתברך עליהם שלא יופרדו לעולם בזולתם‪ ,‬והא בהא תליא‪.‬‬
‫ונשארה להם השאלה בעינה‪ ,‬ומבקשים פנים אל התירה‪ .‬לפי שישראל עברו השבועה הזאת‬
‫פעמים רבות‪ ,‬ויתחייב מזה שכבר הופרה הברית והשבועה האלהית‪ ,‬ויהיו בטלים כל‬
‫הכתובים המורים על נצחיות ישראל‪ .‬כמו שאמר ירמיהו )ל"א(‬
‫אם ימושו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל‬
‫הימים‪ .‬אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע‬
‫ישראל וגו'‪.‬‬
‫גם אמרו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וגו' ודומיהם‪.‬‬
‫ואם עברו השבועה והברית אשר עליה היינו לו יתברך לעם‪ ,‬הנה אם כן אבדה תקותנו נגזרנו‬
‫לנו‪ .‬ואיך יהיה אם כן מקום לנבואת יחזקאל )סימן כ'( והעולה על רוחכם וגו'‪.‬‬
‫אבל זה ממה שיורה שאין כח באבות להשביע הבנים ולחייבם בשבועתם‪ ,‬ולא יהיה כח‬
‫בשבועתם להמשיך בחבלי מציאותם ובעבותות קיומם הדיבוק הנצחי שרצו ורצה השם‬
‫יתעלה שיתלה בה‪.‬‬
‫זהו עניין הספק הזה ותוארו‪ .‬ובאמת הוא ספק עצום ונורא ויתד שהכל תלוי בהתרתו‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪5 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫תשובה‪ :‬חובות האב עוברות לבניו‬
‫דברים כט‪ ,‬ט‪-‬יד‬
‫ִשׂ ָר ֵאל‪:‬‬
‫יכם כֹּל ִאישׁ י ְ‬
‫יכם וְ שׁ ְֹט ֵר ֶ‬
‫יכם זִ ְק ֵנ ֶ‬
‫יכם ִשׁ ְב ֵט ֶ‬
‫יכם ָרא ֵשׁ ֶ‬
‫ֻלּ ֶכם ִל ְפנֵי ה’ ֱאל ֵֹה ֶ‬
‫אַתּם נִ ָצּ ִבים ַהיּוֹם כּ ְ‬
‫ט ֶ‬
‫יך‪:‬‬
‫יך ַעד שׁ ֵֹאב ֵמי ֶמ ָ‬
‫ֶיך ֵמח ֵֹטב ֵע ֶצ ָ‬
‫ֵר ָך ֲא ֶשׁר ְבּ ֶק ֶרב ַמ ֲחנ ָ‬
‫יכם וְ ג ְ‬
‫י ַט ְפּ ֶכם נְ ֵשׁ ֶ‬
‫היּוֹם‪… :‬‬
‫יך כּ ֵֹרת ִע ְמּ ָך ַ‬
‫אָלתוֹ ֲא ֶשׁר ה’ ֱאלֹ ֶה ָ‬
‫וּב ָ‬
‫יך ְ‬
‫יא ְל ָע ְב ְר ָך ִבּ ְב ִרית ה’ ֱאל ֶֹה ָ‬
‫יג וְ לֹא ִא ְתּ ֶכם ְל ַב ְדּ ֶכם אָנ ִֹכי כּ ֵֹרת ֶאת‪ַ -‬ה ְבּ ִרית ַהזֹּאת וְ ֶאת‪ָ -‬האָ ָלה ַהזֹּאת‪:‬‬
‫ֶשׁנוֹ פֹּה ִע ָמּנוּ ע ֵֹמד ַהיּוֹם ִל ְפנֵי ה’ ֱאל ֵֹהינוּ וְ ֵאת ֲא ֶשׁר ֵאינֶנּוּ פֹּה ִע ָמּנוּ ַהיּוֹם‪:‬‬
‫יד ִכּי ֶאת‪ֲ -‬א ֶשׁר י ְ‬

‫עם היות שכפי הדין זכין את האדם שלא בפניו‪ ,‬ואין חבין את האדם שלא בפניו‪ ,‬ואין אדם‬
‫מוריש שבועה לבניו‪ ,‬רוצה לומר לחייבם בשבועה אשר הוא עשה לבניו בימיו‪.‬‬
‫אין ספק שאם אדם קבל הלוואה מאחר‪ ,‬שחייב בפירעונה הוא ובניו עד עולם‪ .‬כי כמו שהבנים‬
‫זוכים בירושת נכסי אביהם‪ .‬ככה הם מחויבים לפרוע חובותיהם‪ .‬וחיוב האבות כשיהיה בדרך‬
‫הזה‪ ,‬רוצה לומר ממה שקבלו בדרך הלוואה‪ ,‬מוטל על הבנים אף על פי שלא היו עדיין‬
‫בעולם‪ .‬ומזה הצד היה העבד הכנעני ירושה על הבנים‪ ,‬כמו שאמרה תורה והתנחלתם אותם‬
‫לבניכם אחריכם‪ ,‬לפי שהיו מקנת כספו של אדם כשאר נכסיו‪.‬‬
‫וידוע שה’ יתברך זכה בישראל‪ ,‬אם מפני שהוציאם מכור הברזל ממצרים מבית עבדים‪ ,‬והם‬
‫ומקניהם וקניינם היו מאתו ומידו‪ ,‬כמו שכתוב כי לי בני ישראל עבדים‪ ,‬עבדי הם אשר הוצאתי‬
‫אותם מארץ מצרים‪ .‬ולפי שזכה בגופותיהם כעבדים כנעניים‪ ,‬וזכה גם כן בנפשותיהם‪ ,‬לפי‬
‫שהשלימה שלמות נפשית במתן תורתו‪ ,‬לכן הכניסם בברית הראשון בהוציאו אותם ממצרים‪.‬‬
‫והיה הברית ההוא בדם שזרק עליהם‪ .‬להורות שגופם ונפשם ‪ -‬כי הדם הוא בנפש יכפר ‪-‬‬
‫כולם היו משועבדים אליו יתברך‪.‬‬
‫ולכן אמרו בעת ההכנסה באותו ברית נעשה ונשמע‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬בגופותינו נעשה ונעבוד‬
‫כעבדים אל אדוניהם‪ ,‬ובנפשותינו נשמע ונאמין כתלמידים לרבם‪.‬‬

‫]ברית חדשה בכניסה לארץ[‬
‫ולפי שעתה רצה ה’ יתברך לעשות עימהם חסד אחר‪ ,‬והוא בירושת הארץ הקדושה‪ ,‬הביא‬
‫הצורך שיכנסו בברית חדשה‪ ,‬לפי שהראשון היה על שעבוד גופם והכנעת אמונתם‪ .‬והשנית‬
‫היא על ירושת הארץ‪ .‬והיה עניין זה הברית וכוונתו שלא בחרבם יירשו ארץ‪ ,‬ולא הורישוה‬
‫מאבותיהם‪ ,‬אבל שה’ יתברך נתנה אליהם‪ .‬לא במתנה‪ ,‬כי אם בתורת הלוואה כמו שכתוב‪:‬‬
‫והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ‪ .‬ושיתחייבו לעבוד בה את אדוני הארץ‪ ,‬ושלא יעבדו‬
‫אלוה אחר זולתו‪ ,‬כי יהיה זה מרד וקשר גדול אליו‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪6 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫הנה התבאר מזה צורך הברית הזה ותכליתו‪ .‬והתבאר עם זה גם כן שהאומה הזאת היא‬
‫לפניו ית' כעבדים נרצעים עד עולם‪ ,‬ושבניהם ובני בניהם הם כעבדים כנעניים וככושיים שלא‬
‫יהיו חופשים בשום צד‪ .‬וכמו שכתוב הלא כבני כושיים אתם לי בית ישראל‪.‬‬

‫]חובות היושבים בארץ[‬
‫ובערך הארץ הנבחרת אשר לקחו מאתו יתברך‪ ,‬וחייבו עצמם לשבת בה ולתת הבכורים‬
‫והתרומה והמעשרות ושאר המצוות התלויות בארץ‪ ,‬הם בהכרח כגרים ותושבים עם אלהינו‪,‬‬
‫ומחויבים הם ובניהם עד עולם לשבת בארץ הזאת ולפרוע החוב אשר הסכימו בראשונה עם‬
‫אדוני הארץ לפרעו‪ ,‬שהם המצוות שקבלו על עצמן בעת שנכנסו בעבודתו‪ ,‬והוציאם מעבדות‬
‫מצרים‪ ,‬ובעת שנכנסו לארץ וקבלוה על מנת כך‪.‬‬

‫]מחויבות העם נובעת מההסטוריה[‬
‫ועל כן אמרו חכמינו ז"ל בפרק ר' עקיבא‪ ,‬שכל בר ישראל מושבע מהר סיני‪ ,‬לפי שאז נכנסו‬
‫לעבודת האל יתברך וכל זרעם היוצא מהם הוא באותו חיוב ועבדות‪ ,‬לא יצא חפשי‪.‬‬
‫הרי לך שמפאת הגוף‪ ,‬ומפאת הנפש‪ ,‬ומפאת ארץ מגוריהם אשר גרו בה‪ ,‬היו הבנים‬
‫מחויבים ונכללים בברית שקבלו אבותם‪ .‬לא מצד השבועה שעשו‪ ,‬כי אם מדין העבדות אשר‬
‫קבלו בהוציאו אותם מארץ מצרים‪ ,‬ומפאת התורה שקבלו בפיקדון‪ ,‬והארץ הנבחרת שקבלו‬
‫בהלואה‪.‬‬
‫ואל זה בוודאי כוונו חכמינו זיכרונם לברכה במדרש תנחומא בפרשה זו‪ ,‬באומרם שהיו‬
‫הנשמות כולם בשעת הברית‪.‬‬
‫ואמנם עם היות שהאומה בכללה חלפה חוק הפרה ברית‪ ,‬הנה לא סרה מתחת ידי ה'‪ ,‬לפי‬
‫שההשתעבדות והדבקות אשר לאומה עם השם יתברך הוא נצחי‪ ,‬אי אפשר שישתנה כימי‬
‫השמים על הארץ‪.‬‬
‫וזהו אמרו בסוף הקללות שבחוקתי‪ ,‬ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא‬
‫געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם‪ .‬רוצה לומר לא מאסתים ולא געלתים‬
‫להפר בריתי‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬בעבור שהפרו הברית אשר לי אתם‪ ,‬כי אני ה' אלהיהם‪ .‬ואין‬
‫אלוהותי עליהם דבק עם חטאתם‪ .‬אבל אף כי יחטאו‪ ,‬עבדי הם ולא יצאו מתחת ידי‪.‬‬

‫]האומה לא סרה מאחרי ה'[‬
‫וכבר נוכל לומר עוד בזה שהאומה בכללה לא סרה מאחרי ה' בשום זמן‪ ,‬לפי שעוברם על‬
‫הברית באומה אפשר שתהיה באחד משני פנים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪7 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫]המין הראשון[ אם שתהיה האומה בכללה עוברת על מצוות התורה כולם או קצתם‪ ,‬אף‬
‫שיעבדו ע”ז‪ ,‬אבל אינם כופרים בעקרי התורה‪ .‬אם שייסוגו אחור נסיגה כללית וכפירה‬
‫מעיקרא‪ ,‬לומר אי אפשר לנו בו ולא בתורתו‪.‬‬
‫והנה המין הראשון מההעברה על הברית הוא אשר ייוחס אל אומתנו בכללה‪ ,‬ובעבורה‬
‫נתחייבו לקללות ונתנו לשמירת המצוות‪.‬‬
‫אבל המין השני חלילה להם ממנו‪ ,‬כי בשום זמן מהזמנים לא כחשו בה' ולא כפרו בקבלת‬
‫תורתו‪ ,‬ולא הוציאו עצמם מתחת הנהגתו‪ .‬וכמו שאמר על זה כל זאת באתנו ולא שכחנוך‬
‫ולא שקרנו בבריתך לא נסוג אחור לבנו ותט אשורנו מני ארחיך )תהלים י"ד(‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬לא‬
‫סרנו מאחריך‪ ,‬עם היות שנטה אשורנו מני אורחך‪ .‬וכן אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו‬
‫לאל זר‪ ,‬רוצה לומר‪ :‬אף על פי שפרשנו כפינו לאל זר‪ ,‬לא שכחנו שם אלהינו‪.‬‬
‫הנה הותר בזה לדעתי הספק הראשון‪ .‬היא באמת דרך ישר אל התרתו ואמיתי מסכים מכל‬
‫צד‪ .‬ולפי שאחרים בקשו דרכים בהתרתו ולא ישרו בעיני‪ ,‬נטיתי מעליהם ואבחר דרכי‪ .‬כי אותו‬
‫ראיתי אמת ויציב ונכון וקיים‪.‬‬

‫]הברית‪ :‬לכל העם ולכל הדורות[‬
‫אָלה ַהזֹּאת‪:‬‬
‫יג וְ לֹא ִא ְתּ ֶכם ְל ַב ְדּ ֶכם אָנ ִֹכי כּ ֵֹרת ֶאת‪ַ -‬ה ְבּ ִרית ַהזֹּאת וְ ֶאת‪ָ -‬ה ָ‬
‫ֶשׁנוֹ פֹּה ִע ָמּנוּ ע ֵֹמד ַהיּוֹם ִל ְפנֵי ה’ ֱאל ֵֹהינוּ וְ ֵאת ֲא ֶשׁר ֵאינֶנּוּ פֹּה ִע ָמּנוּ ַהיּוֹם‪:‬‬
‫יד ִכּי ֶאת‪ֲ -‬א ֶשׁר י ְ‬

‫אפשר לפרשו בשני אופנים‪:‬‬

‫פירוש ראשון‬
‫האחד הוא ‪ -‬למה קיבץ משה רבנו ע"ה כל המדרגות מהעם‪ ,‬ולא נסתפק בקיבוץ ראשי‬
‫השבטים והזקנים?‬
‫להשיב לזה אמר‪ ,‬ולא אתכם לבדכם‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬אין הכוונה בברית על הכללות בלבד‪,‬‬
‫שתחשבו שאלות הברית והקללות לא יחולו כי אם על כלל האומה בפשעה‪ ,‬אבל אם היה‬
‫חוטא איש אחד או משפחה או שבט‪ ,‬יהיה נדון אחר רוב העם ובטל בששים‪ .‬אינו כן‪ .‬כי לכלל‬
‫ולפרט יתחייבו אלות הברית‪ .‬ולזה אמר בלשון יחיד‪ :‬אשר ישנו פה ואשר איננו פה‪.‬‬
‫ואמר כן באנשים שדרכם שיעמדו במעמד לפני ה'‪ ,‬כמו הזקנים‪ ,‬ובכלל כל איש ישראל‬
‫הזכרים‪ .‬וגם אשר איננו פה‪ ,‬רוצה לומר מי שלא היה מדרכו ומנהגו לעמוד עמנו בקבוץ‬
‫ומעמד‪ ,‬כולם יהיו עמנו היום הזה‪ .‬כדי שמי שירצה לטעון ולומר דבר מה‪ ,‬יטען כאשר עם‬

‫‪7‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪8 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫לבבו‪ .‬כפי הכוונה השניה אשר זכרתי‪ ,‬באשר ישנו פה ואשר איננו פה‪ ,‬שהוא לתת טעם אל‬
‫קיבוץ המדרגות כולם‪ ,‬כדי שמי שיעוררהו לבו לטעון כנגד התורה‪ ,‬יבוא וייטול טענת הויכוח‪.‬‬
‫יפורשו הכתובים האלה כך‪ :‬הנה אחוש עתה לפרטים‪ ,‬להכניסם בברית ולהתווכח עימהם‪,‬‬
‫אם יסתפקו בדבר מה שלא נעשה בברית הראשון‪ ,‬לפי שנוסף עימהם ספק וחשש ממה‬
‫שהיה אצל אבותיכם‪.‬‬
‫ָשׁ ְבנוּ ְבּ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָר ִים וְ ֵאת ֲא ֶשׁר‪ָ -‬ע ַב ְרנוּ ְבּ ֶק ֶרב ַהגּוֹ ִים ֲא ֶשׁר ֲע ַב ְר ֶתּם‪:‬‬
‫אַתּם י ְַד ְע ֶתּם ֵאת ֲא ֶשׁר‪-‬י ַ‬
‫טו ִכּי‪ֶ -‬‬
‫ָהב ֲא ֶשׁר ִע ָמּ ֶהם‪:‬‬
‫ָא ֶבן ֶכּ ֶסף וְ ז ָ‬
‫יהם ֵעץ ו ֶ‬
‫ֻל ֶ‬
‫יהם וְ ֵאת גִּ לּ ֵ‬
‫ַתּ ְראוּ ֶאת‪ִ -‬שׁקּוּ ֵצ ֶ‬
‫טז ו ִ‬
‫יז ֶפּן‪-‬יֵשׁ ָבּ ֶכם ִאישׁ אוֹ‪ִ -‬א ָשּׁה אוֹ ִמ ְשׁ ָפּ ָחה אוֹ‪ֵ -‬שׁ ֶבט ֲא ֶשׁר ְל ָבבוֹ פֹנֶה ַהיּוֹם ֵמ ִעם ה’ ֱאל ֵֹהינוּ‬
‫ָל ֶל ֶכת ַל ֲעבֹד ֶאת‪ֱ -‬אל ֵֹהי ַהגּוֹ ִים ָה ֵהם ֶפּן‪-‬יֵשׁ ָבּ ֶכם שׁ ֶֹרשׁ פּ ֶֹרה רֹאשׁ וְ ַל ֲענָה‪:‬‬
‫אָלה ַהזֹּאת וְ ִה ְת ָבּ ֵר ְך ִבּ ְל ָבבוֹ ֵלאמֹר‬
‫יח וְ ָהיָה ְבּ ָשׁ ְמעוֹ ֶאת‪ִ -‬דּ ְב ֵרי ָה ָ‬
‫ָשׁלוֹם י ְִהיֶה‪ִ -‬לּי ִכּי ִבּ ְשׁ ִררוּת ִל ִבּי ֵא ֵל ְך ְל ַמ ַען ְספוֹת ָה ָרוָה ֶאת‪ַ -‬ה ְצּ ֵמאָה‪:‬‬

‫וזה כי כבר ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים‪ ,‬ואולי למד אדם משקוצי עבודתם לאלהיהם‪.‬‬
‫גם אשר עברנו בקרב הגויים אשר עברתם‪ ,‬והם סיחון ועוג וחמשת מלכי מדין והכנעני מלך‬
‫ערד‪ ,‬ותראו את שקוציהם ואלהיהם אשר היו עובדים מעץ ואבן או כסף וזהב אשר עימהם‪.‬‬
‫רוצה לומר‪ ,‬כי פסילי העץ והאבן היו בשווקים וברחובות‪ ,‬אבל הכסף והזהב היו עימהם‬
‫בחדריהם‪ ,‬כמו שפירשו רז"ל‪ .‬ולכן אמר בעניין מצרים ישבנו‪ ,‬ובשאר העמים עברתם‪ .‬לומר‪,‬‬
‫שלא עברו בהם אבותיהם‪.‬‬
‫לכן היה בהם חשש שמא יש איש או אשה או משפחה או שבט‪ ,‬אשר לבבו פונה היום ללכת‬
‫לעבוד את אלהי וגו'‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬מדעתם ושכלם‪ ,‬מפאת מה שראו באותן הארצות‪ ,‬או לסיבה‬
‫אחרת‪.‬‬
‫והוא אומרו שורש פורה ראש ולענה‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬שלא יהיה זה משכלו ודעתו‪ ,‬כי אם שנשאר‬
‫לו בקבלה מאביו שהיה מיושבי מצרים‪ ,‬והוריש אותה נחלה מבוהלת לבנו‪ .‬ויהיה זה חולי‬
‫ירושה אליו‪ ,‬שירשו מאביו‪ ,‬שהוא שורש פורה ראש ולענה‪ ,‬שהוא הפרי המר מהאמונה‬
‫הכוזבת הנמצא בזה האיש‪.‬‬
‫ולסיבת החטא הזה חמור וזר להימצא בישראל‪ ,‬זכר ראשונה איש או אשה‪ .‬ואחריו המשפחה‬
‫שהוא דבר יותר זר‪ .‬ואחריו השבט‪ ,‬שהוא דבר זר ומתמיה‪ ,‬ששבט אחד כולו ילכד בעוון פלילי‬
‫כזה‪.‬‬
‫וכאלו אמר‪ ,‬הנה בעבור זה הוצרכתי לקבץ כלל המדרגות‪ ,‬כקטן כגדול‪ ,‬כדי שכולם יוכללו‬
‫בברית‪ .‬כי הדיבור היה על הפרטיות‪ ,‬לא על האומה בכללה‪.‬‬
‫ואם אחד מכם לא ירצה במעמד הזה לפרסם דעתו הרעה‪ ,‬ולגלות אמונתו הכוזבת‪ ,‬באופן‬
‫שאוכל להשיב כנגדו‪ ,‬אבל ישתוק ויתברך בלבבו לאמר‪ :‬שלום יהיה לי לפי שאני אתנהג על‬
‫פי דעתי ושכלי‪ ,‬והשם יתב' נתן השכל לאדם כדי שלאורו ילך‪ .‬וזהו למען ספות הרוה על‬

‫‪8‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪9 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫הצמאה‪ .‬שקרה בזה הטענה המכרעת לעבוד עבודה אחרת ‪ -‬רווה‪ .‬ונמצא הטענה שתאסור‬
‫לעבוד אותה‪ ,‬ואמר שלפי שתוסיף הטענה המחייבת על הטענה האוסרת‪ ,‬לא תבואהו רעה‬
‫ויהיה לו שלום‪.‬‬
‫הנה כאשר בלבבו יאמר זה‪ ,‬ולא יגלהו בפיו ובשפתיו‪ ,‬כיון שמקום הנחתי לו להתווכח עליו‬
‫ולהגיד כל העולה על רוחו‪ ,‬ולא רצה‪ .‬לכן לא יאבה ה' סלוח לו‪ ,‬ולא יקבל טענתו כשיאמר‬
‫שכלי הטעני ושרירות לבי הביאני לזה‪ .‬אבל תרבץ בו כל האלה הכתובה בספר הזה‪ ,‬כיון‬
‫שלא רצה להגיד ולגלות טענתו‪ ,‬ולכן יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא‪ .‬לא בלבד מפני הע”ז‬
‫שעבד‪ ,‬כי אם מפני ששמע הברית וקבלו‪ ,‬ושתק בהיות לבו פונה מעם ה'‪.‬‬
‫ואם יהיה איש פרטי בחטא הזה‪ ,‬ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה‪ ,‬מהחלאים והמכות‬
‫והארורים הפרטיים שזכר‪ .‬ואם תהיה משפחה‪ ,‬ומחה ה' את שמו‪ ,‬יובן כן למשפחות רבות‬
‫שיצמחו ויגדלו בכבוד ומעלה‪ ,‬ואח"כ ירדו מטה מטה‪ .‬ואם יהיה שבט‪ ,‬יבדילהו ה’ יתברך‬
‫לרעה מכל שבטי ישראל‪ ,‬כמו שהיה בשבט בנימין בעניין הפילגש‪.‬‬
‫זהו האופן הראשון מהפירוש‪.‬‬

‫והאופן השני מהפירוש ‪-‬‬
‫]פנייה ראשונה לכל הדורות[‬
‫והוא היותר נכון בעיני‪ ,‬עניינו להודיע שאותו הברית אינו לאותו דור בלבד‪ ,‬כי הוא כולל לכל‬
‫הדורות הבאים אחריהם‪ .‬וכמו שאמר את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה‪ .‬והיה זה‬
‫מהסיבה אשר זכרתי‪ ,‬להיותם עבדים בטבעם אליו יתברך‪ ,‬שהוציאם ממצרים מבית עבדים‪.‬‬
‫וג"כ לפי שהיו מקבלים את הארץ‪ ,‬וגם בניהם אחריהם ישבו בה‪ .‬ולכן היה החוב ההוא מוטל‬
‫על כל האומה‪ ,‬ובניהם ובני בניהם עד עולם היו חייבים לפורעו‪ ,‬אחרי שנולדו באותו עבדות‪,‬‬
‫ושזכו וירשו את הארץ‪.‬‬

‫]פנייה שנייה ליחידים[‬
‫ולפי זה הפירוש יהיה אמרו כי אתם ידעתם‪ ,‬עניין בפני עצמו‪.‬‬
‫אחר שגמר עניין הכלל‪ ,‬להודיע אשר העתידים לבוא והחיים עתה‪ ,‬כולם נכללים בברית באופן‬
‫שווה‪ ,‬נעתק לדבר ביחידים באופני חטאם וסורם מעל ה’ יתברך‪.‬‬
‫ועליהם אמר‪ ,‬כי אתם ידעתם‪ .‬ואין מלת כי במקום הזה נתינת סיבה‪ ,‬אבל הוא התחלת‬
‫דברים נמשכים להלן‪ ,‬כמו כי תאמר בלבבך כי אוריש גויים מפניך ודומיהם‪.‬‬
‫ועניינו‪ ,‬שלפי שידעתם את אשר ישבנו במצרים עיר מלאה גילולים ומיני ע”ז‪ ,‬ואת אשר עברנו‬
‫בקרב הגויים כמו שפירש‪ .‬ואולי יש בכם איש או אשה או יחיד‪ ,‬אשר לבבו פונה היום ומהרהר‬
‫‪9‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪10 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫שיש ממש בשום אלוה מאלהי העמים אשר עברתם בם‪ .‬ועם היות שהמחשבה לא יצאת‬
‫לפועל‪ ,‬הנה הלב והמחשבה בלבד פונה היום‪ ,‬ואולי מזה השורש יצא לעתיד ענף פורה ראש‬
‫ולענה לדורות הבאים‪ .‬כי האבות במחשבותיהם ילמדו בניהם ויעשו כמעשיהם‪ .‬וכל שכן‬
‫בעניין האמונות שהאדם מקבל מאביו‪ ,‬כאומרו שאל אביך ויגדך וגו'‪.‬‬
‫על כן אני חושש אולי היחיד או היחידים האלה בשמעם את דברי הברית ואת דברי האלות‬
‫הנזכרות למעלה‪ ,‬המיועדות לעובר על התורה וכופר בה‪ ,‬יתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי‪.‬‬
‫רוצה לומר‪ ,‬כי כאשר ישמע הקללות יברך הוא את עצמו בהפכם‪ ,‬ויאמר שלום יהיה לי‪ ,‬ולא‬
‫יפנו הקללות עלי‪ ,‬אף על פי שבשרירות לבי אלך‪ .‬לפי שבטוב ההוא אשר ייטיב ה’ יתברך את‬
‫ישראל‪ ,‬אהיה נכלל אנכי‪ ,‬ולא יוכללו הקללות לפעול בי בפרטות‪ ,‬כיון שלא יאור את העם כי‬
‫ברוך הוא‪.‬‬
‫וזהו שלום יהיה לי בפרטיות‪ ,‬כאשר בשרירות לבי אלך ואעשה כל רצוני‪ .‬וזה למען ספות‬
‫הרוה את הצמאה‪ .‬והוא משל נמרץ‪ .‬כי האדם שיש לו שני שדות סמוכות זו לזו‪ ,‬האחת צמאה‬
‫צריכה למים והאחרת רווה בלתי צריכה למים‪ .‬אין ספק שבהיותו שולח מים להשקות את‬
‫הצמאה‪ ,‬ישקה גם את הרווה‪ ,‬גם כי לא יכווין להשקותה‪ .‬כמו כן חשב הכופר הזה‪ ,‬שאע"פ‬
‫שלא יכווין השם ית' להשקותו משפע ברכותיו‪ ,‬בהיותו הולך בשרירות לבו‪ ,‬יקבל בהכרח‬
‫הטוב וההצלה והצלחה בתוך זה הכלל‪.‬‬
‫ויהיה כפי הפירוש הזה שלום יהיה לי משמש לשני עניינים‪ :‬אם להוציא את עצמו מכלל‬
‫הנכנסים בברית‪ ,‬ואם בהבטחתו שיחובר אליהם ובזה ינצל מהרעות‪.‬‬
‫ועל זה אמר‪ ,‬לא יאבה ה' סלוח לו‪ .‬לא יחשוב שיהיה נדון עם הכלל‪ ,‬ושהשם יתעלה יעבור על‬
‫פשעו להיותו יחיד‪ .‬כי הנה השם יתעלה לא יסלח אליו‪ ,‬אבל יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא‪,‬‬
‫אף על פי שהוא יחיד‪ ,‬ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה‪ .‬רוצה לומר הפרטיות‬
‫והמיוחדות יחולו עליו ועל כל העדה יהיה שלום‪ ,‬וימחה שמו וזכרו מתוך הקהל ובמספר‬
‫השבטים לא יבוא כפי סגנון הברית‪.‬‬
‫לפי שאלה להיותם רבים יזכו לטובות‪ ,‬וזה בהיותו יחידי ייבדל מכללותם לרעתו‪ .‬כי עם היות‬
‫שחשב האיש הבליעל הזה שלא ייבדל מכללות העם‪ ,‬הנה האל ית' יבדילהו מכל השבטים‪.‬‬

‫]לא פנה לאומה בשל כבודה[‬
‫ואמנם לא זכר האומה בכללה לפי כבודה‪ .‬לפי שהיה בלתי ראוי להאמר על כל העדה שיסורו‬
‫מאחרי ה' בהסכמת כולם‪ ,‬ושילכו אחרי אלהים אחרים‪ .‬אבל הדבר למד מעניינו‪ ,‬שדין האומה‬
‫כדין השבט‪ ,‬ואם כולם יסכימו לעבוד ע”ז‪ ,‬יהיה דינם כדין השבט שיבדילו לרעה‪ ,‬וימחו מן‬
‫הארץ‪ ,‬תחת אשר לא שמרו את משפט אלהי הארץ‪ .‬וזהו אמרו ככל אלות הברית הכתובה‬
‫בספר התורה הזה‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬יהיה שבט או משפחה יהיה מי שיהיה‪ ,‬הנה יתקיימו אלות‬

‫‪10‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪11 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫הברית‪ .‬וידוע שאלות הברית היו לכלל ולפרט כמו שיראה מעניינם‪ .‬ולכן בא בזה מאמר ככל‬
‫אלות הברית‪ ,‬לכלול עניין האומה גם כן‪ .‬וכמו שיבאר אחר זה‪.‬‬
‫גם תרמוז בזה‪ ,‬שהאומה בכללה עוד כל ימי הארץ‪ ,‬לא תבוא לכפירה וסור מאחרי ה'‪ .‬ואם‬
‫יקרה זה בחלק ממנה‪ ,‬לא יקרה בכללותם בשום צד‪ .‬ושהוא כעניין המבול‪ ,‬שהבטיח השם‬
‫יתברך את העולם שלא יבא מבול כולל להשחית כל בשר‪ ,‬עם היות שכבר יבוא מבול פרטי‬
‫להשחית עיר אחת‪ ,‬כמהפכת סדום ועמורה‪ .‬וזהו המכוון במאמר הנביא )ישעיה נ"ד ט'( כי מי‬
‫נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי וגו'‪ .‬כלומר‪ ,‬שלא תהי‬
‫השחתה כוללת כמו שלא יבוא לעולם מבול כללי‪.‬‬
‫ור' אברהם פירש הרוה‪ ,‬על הצדיק‪ ,‬שהוא כעץ שתול על פלגי מים‪ .‬והצמאה על הרשע‪,‬‬
‫שהוא כערער בערבה‪ .‬והוא השורש פורה ראש ולענה‪ ,‬שהוא במקום צמא‪.‬‬
‫הנה התבאר מזה למה אמר ישנו פה ואשר איננו פה בלשון יחיד‪ ,‬שהוא בעבור החוטא‬
‫הפרטי‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪12 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫פרשת האזינו‬
‫דברים פרק לב‬
‫שבעה כללי אמונה הנובעים מהשירה‬
‫הכלל האחד‬
‫שהנקמה והשלום עתידים להיות בהכרח בכל הצרים אותנו‪ ,‬וכמו שאמר לי נקם ושלם‪ .‬ואמר‬
‫אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם‪ .‬אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר‪ .‬כי דם עבדיו יקום ונקם‬
‫ישיב לצריו וגו'‪.‬‬
‫והכלל הזה מבואר ידוע שלא נתקיים בבית שני ולא בזמן אחר‪.‬‬
‫הכלל השני‬
‫שנקמת אויביהם וגאולת ישראל יש להם זמן מוגבל וידוע‪ ,‬נגזר בחכמתו העליונה‪ ,‬אי אפשר‬
‫שיעבור ממנו‪ ,‬ולא גלה אותו לשום נוצר‪.‬‬
‫והתבאר זה מאמרו הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי כלומר שהיה סתום וחתום שלא‬
‫ידעהו אדם‪ .‬וכמו שאמר לדניאל )י"ב( כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ‪ .‬ואמר עוד‬
‫מסכים לזה‪ ,‬לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם‪ .‬הרי שיש לדבר עת ידוע וזמן מוגבל לא ידעהו‬
‫בלתו‪ .‬וגם זה מורה שלא נאמר זה על פקידת בית שני‪ ,‬כי היה יודע כל שער עמי כי לשבעים‬
‫שנה יפקדו‪.‬‬
‫הכלל השלישי‬
‫שגאולת ישראל תהיה אחרי שכפי הדין ירצו את עוונם ויקחו ככל חטאתם‪ .‬וכמו שאמר כי ידין‬
‫ה' עמו ‪ …‬ואמר כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב כי יגיע מצבם לתכלית הפלגת‬
‫השפלות‪ ,‬ואז כפי הדין יזכו לגאולה‪.‬‬
‫הכלל הרביעי‬
‫שבגלותנו זה תמה זכות אבות‪ ,‬כמו שכתב הרב רבנו משה בר נחמן‪ ,‬ואין לנו הצלה מיד‬
‫העמים רק בעבור שמו הגדול‪ .‬והתבאר זה מאמרו לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן‬
‫יאמרו ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת‪.‬‬
‫ואמר גם כן על זה עצמו ואמר אי אלהימו צור חסיו בו אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם‬
‫יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה‪ .‬ראו עתה כי אני אני הוא וגו'‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪13 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫ומסכים לזה אמר יחזקאל הנביא )כ'(‬
‫וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם שם ונקדשתי בכם לעיני הגויים וידעתם כי‬
‫אני ה' בעשותי אתכם למען שמי לא כדרככם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית‬
‫ישראל‪.‬‬
‫וכן אמר עוד ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגויים‪.‬‬
‫וכבר נתן הרב טעם נכון ונכבד בזה מאשר האומה הישראלית היא המפורסמת והמודיעה‬
‫אמיתת השם יתברך ואמונתו‪ ,‬ובביטולה תהיה בריאת המין האנושי לבטלה‪.‬‬
‫הכלל החמישי‬
‫שתחיית המתים תהיה סמוכה וקרובה בזמן לקבוץ הגליות‪ .‬והנה יראה זה מאומרו כי ידין‬
‫עמו ועל עבדיו יתנחם‪ .‬ואמר אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא‪.‬‬
‫וכבר העיר עליו המלאך לדניאל באומרו‪ :‬ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר‪,‬‬
‫ורבים מישני אדמת עפר יקיצו‪ ,‬אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדיראון עולם‪.‬‬
‫וכדברי ישעיהו )כ"ו(‬
‫יחיו מתוך נבלתי יקומון וגו'‪ .‬ואמר ביום ההוא יתקע בשופר גדול‪.‬‬
‫והכלל השישי‬
‫שהגאולה והכפרה אשר ידענו בשירה הזאת‪ ,‬אינה בתנאי התשובה‪ ,‬ולא כשנשמע בקול ה'‬
‫ונשמור מצוותיו ונעבדהו‪ ,‬אבל השירה הזאת אינה רק שטר עדות שנעשה הרעות והחטאים‬
‫עד אין די‪ ,‬ושהוא יתעלה יעשה בנו בתוכחות חימה ועונשים רבים‪ ,‬אבל לא ישבית זכרוננו מני‬
‫ארץ‪.‬‬
‫ושאחרי כן הוא יתברך‪ ,‬למען שמו הגדול ובלתי החל לעיני הגויים‪ ,‬ישוב ויתנחם ויפרע מן‬
‫האויבים בחרבו הקשה‪ ,‬ויכפר על חטאתינו‪ ,‬ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו‪.‬‬
‫ואם כן השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה‪ .‬אמרו בספרי‬
‫גדולה שירה שיש בה מעכשיו ויש בה לשעבר‪,‬‬
‫ויש בה לעולם הזה ויש בה לעולם הבא‪.‬‬
‫וכמו שזכר כל זה הרמב"ן ז"ל‪.‬‬
‫הכלל השביעי‬
‫שכל דברי השירה הזאת נתקיימו‪ ,‬ולא ייפול דבר ממנה ארצה‪ ,‬לא במה שיעד מירושת הארץ‬
‫ודשנותה והצלחותיה‪ ,‬שהוא חלק החסדים ממנה‪ ,‬כי כולם נתקיימו בשלמות רב‪ .‬ואם בעוונות‬
‫והחטאים שיעשו בעבודה זרה‪ .‬ומהשדים‪ ,‬האנשים והנשים‪ ,‬שהוא חלק הפשע‪ ,‬הכל בא כמו‬
‫שסיפר‪ .‬ואם בעונשים הרעות והצרות שיעד עליהם‪ ,‬שהוא בחלק העונש‪ ,‬כי בכולם לקו‪ .‬וזה‬
‫אם בבית ראשון ואם בבית שני ובגלות‪ .‬ומאחר שראינו שכל חלקי השירה וייעודיה נתקיימו‬

‫‪13‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪14 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫ככל הכתוב בה‪ ,‬ראוי שנאמין אמונת אומן שגם כן יתקיים החלק האחרון ממנה‪ ,‬מהגאולה‬
‫ונקמת האויבים‪.‬‬
‫ומה נמלצו דברי הרמב"ן שכתב ז"ל‪.‬‬
‫ואילו הייתה השירה הזאת מכתב אחד מהחוזים בכוכבים‪ ,‬שהגיד מראשית‪ ,‬היו ראויים‬
‫להאמין בה‪ ,‬מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה ולא נפל דבר אחד‪ .‬אף כי אנחנו נאמין‬
‫ונצפה בכל לב לדבר האלהים מפי נביאו נאמן ביתו‪ ,‬אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו‪.‬‬
‫עד כאן‪.‬‬
‫הנה נתתי לך בדבר הזה שבעה כללים הכוללים אמיתת השירה וייעודיה והם באמת לכל‬
‫בעל דעת שבע פנינים‪ ,‬יקים ה' את דברו הטוב‪ .‬אמן‪.‬‬

‫]שלוש פעמים אמר משה את השירה[‬
‫הוֹשׁ ַע ִבּן‪-‬נוּן‪:‬‬
‫ירה‪ַ -‬הזֹּאת ְבּאָזְ נֵי ָה ָעם הוּא וְ ֵ‬
‫משׁה ַוי ְַד ֵבּר ֶאת‪ָ -‬כּל‪ִ -‬דּ ְב ֵרי ַה ִשּׁ ָ‬
‫מד ַו ָיּבֹא ֶ‬
‫ִשׂ ָר ֵאל‪:‬‬
‫משׁה ְל ַד ֵבּר ֶאת‪ָ -‬כּל‪ַ -‬ה ְדּ ָב ִרים ָה ֵא ֶלּה ֶאל‪ָ -‬כּל‪-‬י ְ‬
‫מה ַוי ְַכל ֶ‬

‫דעתי הוא שמשה רבנו דבר השירה הזאת שלש פעמים‪:‬‬
‫כי בראשונה לימדה לאנשים מבני ישראל‬
‫שנמצאו אצלו מיד כשבאתהו הנבואה‪ .‬ועל הפעם הזאת נאמר בפרשת וילך ויכתוב משה את‬
‫השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל שלמדה לאותם שנמצאו שם לא לכל העם‬
‫ולכן לא אמר שם לכל בני ישראל‪.‬‬
‫הפעם השנית לימדה לזקנים ולשוטרים‬
‫שציוה ללויים שיקראום ואז למד אותה אליהם‪ .‬וזהו שאמר שם הקהילו אלי את כל זקני‬
‫שבטיכם ושוטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ‬
‫וגו'‪ .‬ושם כתוב וידבר משה באזני כל קהל ישראל את כל דברי השירה הזאת עד תומם‪ .‬וקהל‬
‫ישראל הנזכר שם הם הקהל אשר ציוה להקהיל שהם הזקנים והשוטרים לא העם‪.‬‬
‫הפעם השלישית דבר את השירה אל העם בכללו‬
‫כי קיבצם להשמיעה לכולם‪.‬‬
‫ועל הפעם הזאת אמר כאן ויבא משה וידבר את דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע‬
‫בן נון כי נשתתף עמו בחייו‪ ,‬בזה כדי שהעם יחשבוהו בעיניהם‪ .‬ואמנם אמרו ויכל משה לדבר‬
‫את כל הדברים האלה אל כל ישראל שהוא העם שזכר‪ ,‬אז אמר להם שימו לבבכם לכל‬
‫הדברים‪ .‬וגילה הכתוב הזה כי בלמידת השירה פעמיים‪ ,‬היה יהושע עוזר למשה‪ .‬אמנם אחרי‬

‫‪14‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪15 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫תשלום השירה באותם הדברים שנזכרו אחריה‪ ,‬לא נכנס יהושע‪ ,‬כי משה בלבד אמרם ליוקר‬
‫מהותם וסדרם‪.‬‬
‫ולפי שהיה הדיבור השלישי הזה אל העם בכלל‪ ,‬אמר אל כל ישראל ולא אמר לבני ישראל‬
‫כמו שאמר למעלה בפעם הראשונה שזכרתי‪ .‬ולהיות כלל העם רב ועצום‪ ,‬היה צריך יהושע‬
‫שמה להיות תורגמן ומשמיע הדברים‪ ,‬כי לא יספיק משה לבדו להשמיעם‪ .‬ולכן קראו כאן‬
‫הושע בן נון ולא יהושע‪ ,‬להגיד שתמיד היה לפני משה כאשר היה באמנה אתו ובשרתו אותו‬
‫שהיה נקרא אז הושע בן נון‪.‬‬

‫]שתי מטרות בשירה[‬
‫ֹאמר ֲא ֵל ֶהם ִשׂימוּ ְל ַב ְב ֶכם ְל ָכל‪ַ -‬ה ְדּ ָב ִרים ֲא ֶשׁר אָנ ִֹכי ֵמ ִעיד ָבּ ֶכם ַהיּוֹם‬
‫מו ַויּ ֶ‬
‫תּוֹרה ַהזֹּאת‪:‬‬
‫ֵיכם ִל ְשׁמֹר ַל ֲעשׂוֹת ֶאת‪ָ -‬כּל‪ִ -‬דּ ְב ֵרי ַה ָ‬
‫ֲא ֶשׁר ְתּ ַצוֻּם ֶאת‪ְ -‬בּנ ֶ‬
‫ֵיכם‬
‫מז ִכּי לֹא‪ָ -‬ד ָבר ֵרק הוּא ִמ ֶכּם ִכּי‪-‬הוּא ַחיּ ֶ‬
‫אַתּם ע ְֹב ִרים ֶאת‪ַ -‬היּ ְַר ֵדּן ָשׁ ָמּה ְל ִר ְשׁ ָתּהּ‪:‬‬
‫ָמים ַעל‪ָ -‬ה ֲא ָד ָמה ֲא ֶשׁר ֶ‬
‫וּב ָדּ ָבר ַה ֶזּה ַתּ ֲא ִריכוּ י ִ‬
‫ַ‬

‫והנה באומרו שימו לבבכם לכל הדברים וגו'‪ .‬אחשוב שכוון בו שתי כוונות אמיתיות‪.‬‬

‫האחת‪] :‬יש לשמור את המצוות כמשמעם ולא בדרך סימבולית[‬
‫שאמר אליהם ראוי שתשימו לבבכם לכל הדברים‪ ,‬לא לבד לכללות העניין כי אם לכל הדברים‬
‫בפרטיותם‪ ,‬לא בפנימיות הכוונות וסודותם בלבד‪ ,‬כי אם לכל מלה מהדברים אשר אנכי מעיד‬
‫בכם היום‪ .‬רוצה לומר בשירה אשר זכר‪.‬‬
‫וקראם עדות‪ ,‬להגיד שכמו שעדות העדים ראוי שיילקח כפי פשט דבריהם‪ ,‬ולא יעשה אדם‬
‫בהם צורה ]פרשנות סימבולית[‪ ,‬ותוציאו דברים לזולת הכוונה אשר רצה בה‪ ,‬כדי לעזוב חיצוניות‬
‫הדברים ולקחת את פנימיותם וסודותם‪ .‬אבל שתשמרו ותבינו אותם כפי פשוטם כעדות‬
‫העדים‪.‬‬
‫ולא לבד זה בשירה‪ ,‬אבל ג"כ תצוו את בניכם לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת‪ ,‬כפי‬
‫פשוטי המצוות‪ ,‬ולא יעשו בהם צורות כדי לעזוב והשליך אחרי גוו פשטות המאמרים‬
‫והמצוות‪ .‬אין ראוי כן‪ ,‬כי אם שהחיצוני תשמרו ותעשו כמשמעו ופשוטו‪ ,‬ואת הפנימי יבינו‬
‫החכמים כפי אמיתתו‪.‬‬
‫ונתן הסיבה בזה‪ ,‬באומרו כי לא דבר ריק הוא מכם‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬האומרים שיש בתורה דברים‬
‫שהם בלבד משל לדבר אחר‪ ,‬הכרחי אמתי שתריקו המשל הבלתי מכוון לעצמו‪ ,‬ותיקחו את‬

‫‪15‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪16 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫הנמשל‪ .‬אבל צריך שתשימו לב לכל הדברים‪ ,‬כקטן כגדול‪ .‬כולם מכוונים לעצמם‪ ,‬ואין בהם‬
‫דבר ריק‪ .‬והראיה שאינו דבר ריק מכם‪ ,‬כי הוא חייכם‪ ,‬רוצה לומר החיים הנפשיים‪ .‬ובדבר‬
‫הזה תאריכו ימים על האדמה בחיים הגופיים‪ .‬ואם החיים הנפשיים והגופיים וירושת הארץ‬
‫תלויים בזה‪ ,‬אינו אם כן דבר ריק‪ .‬ואמר זה בפרט על השירה‪ ,‬לפי שבה היו חייהם והארכת‬
‫ימיהם על האדמה‪.‬‬

‫והסיבה השנית ]לאדם זכות בחירה[‪.‬‬
‫בפירוש הכתובים היא‪ ,‬שמשה רבנו חשש שיאמרו ישראל‪ :‬אם הגזרה אמת ‪ -‬החריצות שקר‪.‬‬
‫ואם דברי השירה וייעודיה מחויבים ועתידים להיות‪ ,‬מה בצע כי שמרנו משמרת ה' וכי נעשה‬
‫מצוותיו‪.‬‬
‫ואם מפני זה‪ ,‬אמר אליהם‪ :‬שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום‪ .‬והשמת לב‬
‫היא‪ ,‬שתצוו את בניכם לשמור את כל דברי התורה האלהית‪ ,‬כדי שתינצלו מהעונשים אשר‬
‫ייעדתי‪ .‬כי שמירת המצוות ועשייתן‪ ,‬אינו דבר ריק ובלתי מועיל מפני ייעודי השירה‪ .‬כי הידיעה‬
‫האלהית לא תחייב הדברים‪ ,‬אבל על כל פנים תשאיר טבע אפשרותם‪ .‬ואם אתם תשמרו‬
‫המצוות ותעשו אותם‪ ,‬תחיו ולא תמותו בדבר וברעב ובחרב‪ ,‬כמו שייעדתי בשירה‪ .‬ואם‬
‫תשמעו בקול ה'‪ ,‬תאריכו ימים על האדמה‪ ,‬ולא בגלות אשר זכרתי בדברי השירה זאת‪.‬‬
‫הנה אם כן‪ ,‬שמירת המצוות אינו דבר ריק מכם כי אתם בוחרים‪ ,‬ואינכם מוכרחים עליהם‪.‬‬
‫ואף שתאמרו שעל כל פנים יצאו הייעודים שהם לפועל‪ ,‬היזהרו אתם שלא יהיה הדבר‬
‫בימיכם ולא בימי בניכם‪ .‬והנה התנצלו מזה בשמיעת התורה ושמירת המצוות‪ ,‬ויתקיימו‬
‫הייעודים באורך הזמנים בדורות אחרים‪ ,‬שיסורו מאחרי ה'‪.‬‬
‫ולכן אמר כאן אשר תצוום את בניכם ואמר כי לא דבר ריק הוא מכם‪ .‬ואולי זאת הייתה‬
‫נחמתם של אותו דור הנכנס לארץ‪ ,‬רוצה לומר ששלום ואמת יהיה בימיהם‪ ,‬כי הם ישמרו את‬
‫התורה‪ ,‬וינצלו מזה‪ ,‬והרעה תבוא בדור האחרון‪ .‬ולכן למדו את השירה להיותה להם למוד‬
‫ואזהרה רבה‪.‬‬
‫ואמרו חז"ל במדבר רבה‪ :‬לא דבר ריק הוא‪ .‬ואם ריק הוא ‪ -‬מכם‪ .‬הבינו הדבר לשימת הלב‪,‬‬
‫שהוא הלימוד שציוה עליו שיזהרו בו‪ .‬כי כל דברי התורה בארות עמוקים‪ ,‬ואין בהם דבר ריק‪,‬‬
‫אם לא לסכלות המעיינים וקוצר הבנתם‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪17 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫עלה אל הר העברים‬
‫מח ַוי ְַד ֵבּר ה’ ֶאל‪-‬מ ֶשׁה ְבּ ֶע ֶצם ַהיּוֹם ַהזֶּה ֵלאמֹר‪:‬‬
‫מט ֲע ֵלה ֶאל‪ַ -‬הר ָה ֲע ָב ִרים ַהזֶּה ַהר‪-‬נְ בוֹ ֲא ֶשׁר ְבּ ֶא ֶרץ מוֹאָב ֲא ֶשׁר ַעל‪ְ -‬פּנֵי י ְֵרחוֹ‬
‫ִשׂ ָר ֵאל ַל ֲא ֻחזָּה‪:‬‬
‫ַען ֲא ֶשׁר ֲאנִ י נ ֵֹתן ִל ְבנֵי י ְ‬
‫וּר ֵאה ֶאת‪ֶ -‬א ֶרץ ְכּנ ַ‬
‫ְ‬
‫ֵאָסף ֶאל‪ַ -‬ע ָמּיו‪:‬‬
‫יך ְבּהֹר ָה ָהר ַויּ ֶ‬
‫אָח ָ‬
‫אַהרֹן ִ‬
‫יך ַכּ ֲא ֶשׁר‪ֵ -‬מת ֲ‬
‫אָסף ֶאל‪ַ -‬ע ֶמּ ָ‬
‫אַתּה ע ֶֹלה ָשׁ ָמּה וְ ֵה ֵ‬
‫וּמת ָבּ ָהר ֲא ֶשׁר ָ‬
‫נ ֻ‬
‫יבת ָק ֵדשׁ ִמ ְד ַבּר‪ִ -‬צן‬
‫ִשׂ ָר ֵאל ְבּ ֵמי‪ְ -‬מ ִר ַ‬
‫תוֹך ְבּנֵי י ְ‬
‫נא ַעל ֲא ֶשׁר ְמ ַע ְל ֶתּם ִבּי ְבּ ְ‬
‫ִשׂ ָר ֵאל‪:‬‬
‫תוֹך ְבּנֵי י ְ‬
‫אוֹתי ְבּ ְ‬
‫ַעל ֲא ֶשׁר לֹא‪ִ -‬ק ַדּ ְשׁ ֶתּם ִ‬
‫ִשׂ ָר ֵאל‪:‬‬
‫אָרץ ֲא ֶשׁר‪ֲ -‬א ִני נ ֵֹתן ִל ְבנֵי י ְ‬
‫אָרץ וְ ָשׁ ָמּה לֹא ָתבוֹא ֶאל‪ָ -‬ה ֶ‬
‫נב ִכּי ִמ ֶנּגֶד ִתּ ְר ֶאה ֶאת‪ָ -‬ה ֶ‬

‫הנה בסדר פנחס בא הדיבור למשה רבנו‪:‬‬
‫עלה אל הר העברים הזה‪ ,‬וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל‪ ,‬וראית אותה‬
‫ונאספת אל עמך גם אתה‪ ,‬כאשר נאסף אהרן אחיך‪…‬‬
‫ועניין אותו הדיבור והצוואה שמה‪ ,‬להודיע למשה אדוננו אחרי שציוהו בחלוקת הארץ‪ ,‬שלא‬
‫יחשוב שהיו ימיו רבים ונמשכים עוד‪ ,‬כי מהרה יאסף אל עמיו‪.‬‬
‫והיה תועלת רבה בידיעה הזאת‪ ,‬כדי שישתדל לבאר הדברים הצריכים ביאור קודם מיתתו‪,‬‬
‫כמו שעשה‪ .‬ועליו התפלל דוד עליו השלום )תהלים לט‪,‬ה( הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא‬
‫אדעה מה חדל אני‪ .‬וכדי שידע כי קרוב יום מותו‪ ,‬ציוהו שיעלה אל ראש הר נבו‪ ,‬לא למות‬
‫מיד‪ ,‬כי לכן לא אמר ומות שם‪ .‬אבל תהיה העלייה שמה בהתמדה פעמים רבות‪ ,‬כדי שיראה‬
‫משם את הארץ‪ .‬כי לא תהיה הראיה ביום המיתה‪ ,‬כי אם פעמים רבות בימים רבים‪ ,‬שיעלה‬
‫שמה תדיר יראה את הארץ‪.‬‬
‫והודיעו למה יצווהו עתה לעלות בהר ולראות את הארץ‪ ,‬באומרו ונאספת אל עמך‪ .‬רוצה‬
‫לומר‪ ,‬הנה ציותיך על זה‪ ,‬לפי שעתיד אתה להיות נאסף אל עמך בקרוב‪ ,‬כאשר נאסף אהרן‬
‫אחיך‪ .‬ולא היה אם כן הציווי ההוא שיעלה אותו פעם למות‪ ,‬כי אם שיתמיד העלייה שמה‬
‫ויראה את הארץ‪ .‬לפי שהייתה קרובה מיתתו‪.‬‬

‫]משה מכין את יורשו[‬
‫ומשה רבנו השיב על זה‪ ,‬יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬אם‬
‫קרוב יום מיתתי לבוא‪ ,‬כמו שאתה מצווה אותי להכין עניני דרכי ללכת בה‪ ,‬גם לך ראוי שתכין‬
‫איש כלבבך שיישאר במקומי‪ ,‬ויהיה פרנס על הצבור נגיד ומצווה לאומים‪.‬‬
‫ואז אמר לו השם יתברך‪ ,‬כן דברת‪ .‬קח לך את יהושע בן נון‪ ,‬כי הוא מצד עצמו והכנתו איש‬
‫אשר רוח בו‪ ,‬ועוד יתוסף שלמותו כשתסמוך ידיך עליו מעתה‪ ,‬ותחנכהו בהנהגת העם כראוי‪.‬‬
‫ולא אמר שיעשה זה בזמן פטירתו‪ ,‬כי אם מעתה יתחיל לחנכו וללמדו תמיד‪ .‬ולכן יעמידהו‬
‫‪17‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשות נצבים והאזינו * ‪18 http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikr‬‬

‫מיד לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה‪ ,‬ויצווה אותו על הדברים לעיניהם‪ ,‬כדי שיראו שהוא‬
‫שלם והגון להיות פרנס הדור‪.‬‬
‫וגם ציוה למשה‪ ,‬שיכבדהו יותר ממה שהיה עושה עד עתה בהיותו משרתו‪ .‬וזהו אמרו ונתת‬
‫מהודך עליו‪ ,‬למען ישמעו כל עדת בני ישראל‪ .‬רוצה לומר שישמעו שאתה מכבד אותו‪ ,‬והם‬
‫יעשו כמעשיך ויכבדוהו‪.‬‬
‫ולפי שאמר שיישאר יהושע במקום משה‪ ,‬אמר השם יתברך‪ ,‬אל תחשוב שכמו שיישאר‬
‫במקומך בהנהגת העם ופרנסתו‪ ,‬כן יהיה במדרגת הנבואה והדבקות‪ .‬כי הנה לא יהיה כן‪,‬‬
‫אבל הוא לפני אלעזר הכהן יעמוד‪ ,‬ושאל לו במשפט האורים והתומים‪ ,‬לפי שלא יהיה מנבא‬
‫בכל עת כמוך‪ .‬כי על פי אלעזר הכהן יצאו ויבואו הוא‪ ,‬רוצה לומר יהושע וכל בני ישראל‪ .‬ושם‬
‫נאמר ויעש משה כאשר ציוה ה'‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬שהיה עולה בכל יום אל הר נבו ורואה את הארץ‬
‫ומעיין בה‪ ,‬וכן שלקח יהושע מיד והעמידהו לפני אלעזר ולפני כל העדה וסמך ידיו עליו‪ ,‬והיה‬
‫מצווה אותו בענייני ההנהגה בכל יום‪ ,‬כדי שיהיה מלומד בכך‪.‬‬

‫‪18‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)