[HKG RHO
]D D[UD ]HSU]GO PLQNJ LFLQO] M[F CQOC LQHOCO HGQ C]D LOUQD C]LSU]D
PLFLJL ]LSU]D FQOO RN HKZS MNO OL FHUH OLE[G [DF HKZS D[ LD [D HKZS MNO [LWH JH]D NNH KQ[ JHC
TH]G NHQNH GQOG RLSUO [HDLY ]LSU]N CLG VC ]H[ CLG RSD[ PLFLJL RCQ L ]LSU]N [DHFQ
ZOHJ HSLC [HKG VC OLH ELGSQGH JZH[G LWU ]D D[UD ]HSU]GO RLC GOLJ]NO ]LSU] ]OLEQQ HCLDG PLSHC[ GQNH
HKZS UQQ C]LSU]D DL]LF D[ LD [D C[QED HKZS MNQ ULL]TS COC ]LSU] IC UHDZO CO LHC[ GOLJ]NO MN OU
]DO TSNLGO CO LFN KUQ HONCL MNLWOH ]LSU] ]ULDZ ][H]D CO MC@ ]D D[U ON GOLNCQ USQLGO J] M[F GHHGG [DF
HUDZL CO LHC[ GOLJ]NO POHUOH [L]GO HZLTGH QQ HD ]HSU]GO PGLOU HODZ [CN PLOGO PGO []HQ PCG HSFH >GSHUQ
]LSU]
DL]LF D[ LD [D C[QEG [QCQ GIO HIQ[H GDH] RQI CHG ]D D[U CDHQ PLHFZG PL[WTD
CO ]SLJDD GUQG LQL ] O HDYQ OU PFC [Q[Q]L HSLSUH ]D D[UD C]LSU]D
CHDL H]HLQYU OHKLD MH]Q [QHON GJQ MH]Q ]DG ]C ODZO GIQ CDL LCS]D ODC HSJSC
]DG [HCD [HCLOH ]LGO D[Z]GO HSJSC HO O ]HZIJ]GO
GYZ QU PLKWH HGLOFE [HC CW[] W[] C[ZLH OCHQQ P U
CQ VF
ONHC GLG CO GNOG PLFLQO]O ]HC[GO CO PC UQQ
GNOG PLFLQO]O ]HC[GO COC GO DC] GLG COH
LD[O GC[S PLOGO DLLJQ LTHL LD[ PLSHC[G H[LWO HOLWCH DUD TH]U ]LSU]G PLOGO [THC GFHGL LD[ LW OU VCH
GQ PLOGO [L]Q GFHGL LD[ PCH ]DD ZLTWQ GQQ HL[DFN LTHL LD[ JLNHG GQQ JNHQ RN [HTLC COC ]H[ HSLC GFHGL
HQYU GSUQH OHNCO DC]N CZHF GI C[GQ NHQNH H]OLNCD GOLOO TSNL CO LFN ZLTWGO J[NHQ RCN COG CLG GJNHG
GOLNC RLSUO MHQTD CD[G RHOQ UQQ RNH GSHUQ CHGN ]DO TSNS DJS HSLCH USQLGO LC[ DC] HSLC PC ODC
J]W ]HSU]GO LC[ HSLC DH ]D PHJ]O TSNS RHLN ONHC OHNCO GY[ PC GQJG ]ULZ [JC ]D D[UD ]LSU]D
GSHUQ J HSLC PC OHNCO DLHJQ HSLC COC GDHJD PLLTH ]H[D
PO CO HOLWC ]HU FU ]DD ]HSU]GO [HTC JW[ JHC PLZTHWG HD]N GQ RLSUO GIQ FHQOO G[HCNO GC[SH@
>OHNCO DC] HSLCN CO ODC HLOU GZ PC CZHF GI ]LSU]
GQOGQ PLQNJ H[KW [DN RHLN GFHGL LD[O OHNCO HO []HQ GSHUQ ]DO TSNS COH OHNCO DC] GLG CO LW OU VCH
GSHUQ ]DO TSNS HSLC LQO PE OON DHLJ RLC DH
]DD ]HLGO DCD GU] OJ ]JC PUW RLQLSD RD DCST LSDQ L]LLG LSC ZHFY LD[D [IUOC [C
[JCO GLG GI GUQ CHG HSO KHL LSWQ HGHSQOG COH HD HSLSU]GH ]DG [JCO HGHSLJFH
]UD LN@ ]LDG RD[HJ [JCO H]HCLS ELGSG OCLOQE RD[ RQID GLG Y[D [IUOC LD[ L[G RD[HJG
VC JNHQH >GDHJN WNU@ DCD GU] ]LSU] G]LG CO ]LDG RQID LN PEH >[US Z[ GLG RD[HJG
DHK PHLN PLYU RD[Z PHL PLEGHS HLG RD[HJG [JCO
RD[ZG RQI IC GLG ]LDG RQIDH OLCHG ]HYJ [JC PLJTW LD[UD GNCOQ ]LLU RLSUO JLNHGO L RCNQH
HW
CQ VF RLDH[LU
P KZSH@ R]S [D M[U C[LWQ THQLSHOZ [D L[O PLC[HQCH PLCS] LTHJL LWU
[HTC GIG RQID PE GNCOQD [TCSH
U ]H[ COC GDHJ [DFG GLG CO PLSU]Q HLG PL[DHTG ]UFO VCH LSG ]LDG RQID D] ]LSU] GEGS CO KHW [DFN
DO] ]HODC OG IHC FL[H] >G[F ZW PDQ[O GSQG H[LW
D[U UQQH DHK PHL OU H[DLF MNQ ZHLFG RLC GC[S RLQLOQ KHL D[U CG KHLF CQUK
RLC PQYU PL[HWDH GNHSJD [DLF [LCQ LD[ PE L[G UF] J[NG GI RLC GSH HSLF DHK PHL
GU] OU H[DLF MNQ CHG ZHLFG COC C[GQ [LUG RN PLQLOQ KHL D[U CG HZLLF COH PLQLOQ
D[U PEG POHUG ONN PLQLOQH PLSU]Q HLG DCD GU]D GS OND UQQ L[LUO GJFS DCD
CDKL[H L[W HQNH CHG PGO KHL
]LSU]D [HTCG PHL ON RCNQ PLJLNHQ L ]HU HD RLSU]Q MH]Q PGL[DF O DHK PHL LSC
]LSU] [HTLC ]HUFG LWO FJ C[ RLSUO CZT JL] PG[DCREQG KZS RN ]HUO HD ]HSU]GO []HQ PGL[DFQ
EZT DUZ] YGUDH CEQDH CUZ] JHC U RSD[F J[D
[HCD DZUL RHCE LWU
]HUO ]HSU]GO []HQ DCD GU] ]LSU] IC GOJ RCN Z[H PL[THCH PLZOHJ LH
VC J[ RHENH C]L[HCF H[ZLU FUHQO PLYU RD[Z RHEN PGL[DFQ H[ZLU KHL RLD G[HCNO ZOJO RN]L FHU@ JL] GNOG
OCLOQE RD[ GFHQ [LCQ LD[ L[DFQ RN JLNHGO LH >]HUO HOLWC [HTC OL RSD[FQ ]LSU]D H[HTLC
VC ]HSU]GO [HTC HOLJ]G CO PC UQQ L[G PLQLOQ RLC PLZLTWQ RLC HOLJ]G PC LWUC
O ]LSU]O [WTQ ]HUO ]LSU] RLD ZOJO ZJHFH@ ]HUO ]LSU] COC HI RLC COGH PLOQ HSLC PC
P GNOG [HCD CO GOLJ]NO ]HSU]GO ODC GQOG RLSUO COC ZOJS CO LTHL LD[ VCH >PHLG DH[
]LSU] PO CO VCH@ ]LSU] PO [HTC ]JC GU HOLWCH ]HU GD RLSU]Q RLCH OLCHG ]D
JW[ T[ DSQ U >]HYJ FU OOW]QH FQHOD PLOZQ LH ]HU FU [ZHDGQ ]HSU]GO [HTC
L[LU Z[W
JS] ]S GSHC[ G[HFGQQ
GY VF
KWD PL[HCDH ]H[UG
IW
PC RLOLW] RQI ]D PCG PLCS] ]ZHOJQ ]CDHQ CLEHTD ROGO EHI EHI RTLSNQ RLOLW] CYHQG
PLQNJ ][IE PHQ RLOW] RQI ]D PC PE ]DD RLOW]D ]CYO [HTC PLFHQ ONG POHCH HCO
]H[D ]HQC F P[LDULH GUHY[ ZTWL] CQ HC HLDZSO ]HSWLGO M[YHL PC RHEN HLOUQ P[LTL CQ
פרק רביעי
נחל פרק מי שהוציאוהו
'הוליכוהו לעיר אחרת' י"א דוקא א היא מוקפת מחיצות )רש"י ,תוס' להל מז ע"ב ד"ה דכולה ,רבנו יהונת הכה
מלוניל על הרי" ,העיטור הל' יו"ט ,רא"ש סי' י ,רבנו ירוח ]חלק יח נתיב יב ,ק ע"ב[ ,ריטב"א ,ר" בר"ה ,שבלי הלקט
סי' קיא בש אחיו רבנו בנימי ובש רבנו אביגדור כה צדק ,אור זרוע הל' ע"ש סי' ו והל' עירובי סי' קלא בש רבנו
אפרי ,הגהות אשרי ,וכ"פ בשו"ע סי' תה סעי' ו( .וי"א אפילו א אינה מוקפת מחיצות )רמב" ושכ דעת ר"ת ,ראבי"ה
עמ' ,421אור זרוע הל' ע"ש סי' ו בשמו ,מג"א בש ריא"ז ואגודה( .ויש שהסתפקו בזה )תוס' ר"ה כג ע"ב ד"ה לא.
והבית יוס סי' תה הביא על דבריה את פשטות הרא"ש דלעיל .והקשה הב"ח מה מקשה הב"י מפשטות הרא"ש על ספק
התוס' ,הו"ל להקשות מפשטות התוס' עצמ במסכתי להל ש על ספק בר"ה ש .וכתב התוספת שבת ס"ק טו דלא
קשיא מידי ,דהב"י רק העיר דיש לפסוק כפשטיה דהרא"ש ולא כספק התוס' ,ולא שהקשה מדברי הרא"ש על התוס',
וסתירת דברי התוס' אינה קשה כלל דכ מצינו כ"פ מחלוקת בי בעלי התוס' בשני מקומות ,ולא ידעינ האי מינייהו
אחריתי ,כמש"כ המהרש"ל בהקדמת יש"ש לחולי .עכ"ד .ועי' בביאור הלכה ש ד"ה מוקפת שהביא את כל הדעות
בנושא ,וכתב דאמנ קשה הדבר להקל כנגד השו"ע ורוב הפוסקי ,אבל מ"מ אפשר שבשעת הדחק יש לסמו להקל
כדעת הרמב" ועימיה ,אמנ כל זה דוקא א הכניסוהו לעיר ממש ולא לעיבורה של עיר .עכ"ד .וע"ע חזו"א סי' קט ס"ק
טו ד"ה כתב ,יד בנימי(.
'ר"ג ורבי אלעזר ב עזריה…רבי יהושע ור"ע '…ביאור מחלוקת עי' להל מב ע"ב.
'שֹלשה דברי מעבירי את האד על דעתו ועל דעת קונו '…על כרחו )רבנו חננאל( .ולכ לא חשיב יצר הרע,
כי אע"פ ששנינו )מו"ק יז ע"א( שלפעמי יצרו מתגבר עליו ואינו יכול לכופו ,מ"מ אד יכול להזהר שלא יבוא לידי כ
)תוספות .אמנ במגדי חדשי ציי דבברייתא דמעשה תורה ]שהובא בסו ספר כל בו )סי' קיח([ איתא :שֹלשה דברי
מעבירי אד על רצו קונהו ועל כבוד דעתו ,רשות יצה"ר ורוח רעה .עכ"ד .וכ"ה בחופת אליהו רבה ]שבאוצר מדרשי
עמ' [169אות צח ,ובפרקי דרבנו הקדוש ]ש עמ' [506אות יז( .ואע"ג דמשמע דג על דקדוקי עניות יכול אד להתגבר
שלא יעבירוהו על דעתו ודעת קונו ,דאל"כ לא היו כותבי להל שאינו רואה פני גיהנ ,מ"מ הוא בקושי גדול יותר
מהתגברות על היצה"ר .א"נ י"ל דהיינו דוקא לאחר בקשת הרחמי כדלהל )מהרש"א .וקרוב לתי' השני כתב בפי' הרי"
]רבי יאשיה פינטו[ על עי יעקב ,והוסי שכ י"ל ג על 'הרשות' דלהל דלפי רבנו חננאל ועוד הוי כמו עובדי כוכבי
דכא(.
'על דעתו ועל דעת קונו' מלשו התוס' ששאלו מהא דכשפי מכחישי פמליא של מעלה ]והוא בסנהדרי סז ע"ב
וחולי ז ע"ב[ משמע דביארו 'על דעת קונו' ר"ל מה שדעת השי"ת באד הזה להטיבו ולהשפיע עליו מחסדו .א יש
לפרש 'על דעת קונו' היינו דברי תורה ומצוה שיש לו לאד להתעסק בה ,ו'דעתו' היינו דברי הרשות שמתעסק בה )איי
הי ,וכ פי' בניהו ונחית לפירושא אי קורה בכל אחד מהשֹלשה שמעבירי אותו על דעתו ,בנכרי משו שחושב על
עצמו כמה עניני רעי יעשו לו ,ברוח רעה כי אוחזתו ומבלבלתו ,דקדוקי עניות כי 'בתר עניא אזלא עניותא' וג ביתו
ופרנסתו שקיימי כבר באי עליה מקרי רעי ומפסיד(.
'למאי נפקא מינה ,למיבעי רחמי עלייהו' ולא אמרו כא 'למאי נפק"מ לקבולי באהבה' כדלהל ,כיו שאי בו
דעתו ודעת קונו ,א"כ אי בו ג דעת לקבל באהבה )פי' הרי" ]רבי יאשיה פינטו[ על עי יעקב(.
'למיבעי רחמי עלייהו' לכאורה משמע דבשאר דברי )כגו יצר הרע שפי' התוס' ,עי' לעיל( כיו שהאד גור
לעצמו ,לא שיי למיבעי רחמי עלייהו ,וא"כ אי מתפללי על אד שיחזור בתשובה? והנה יש מקשי אי מהני תפילה
על אד שיחזור בתשובה ,הלוא 'הכל בידי שמי חו מיראת שמי' ,דבשלמא אד שמתפלל על עצמו הוי בבחינת
'הרוצה ליטהר מסייעי לו' ו'בדר שאד רוצה ליל מוליכי אותו' ,אבל אד על חבירו אי מועיל )מהרש"א ברכות י
ע"א(? וי"ל דכל ישראל כאיש אחד .א"נ י"ל כיו שהתפילה עכ"פ נעשית ע"י נברא ,לא הוי סתירה לבחירה )חזו"א או"ח
בסו הספר ,מגליונות החומש(.
עוד משמע לכאורה שבשאר יסורי לא שיי למיבעי רחמי עלייהו ,וצרי להבי מאי שנא .ויש לפרש דבשאר יסורי אי
מתפללי עליה אלא כשבאי ,אבל על אלו ראוי שיתפלל האד תמיד שלא יבואו לידו ,יע כי אחר ביאת ושליטת בו
קשה להתפלל ,כיו דמעבירי את האד על דעתו ועל דעת קונו .א"נ י"ל דעל אלו מותר להתפלל א בשבת ויו"ט בלא
לומר 'שבת היא מלזעוק' משא"כ בשאר יסורי )ב יהוידע ,ותי' ראשו בקצרה בבניהו( .ועוד יש לבאר דהכוונה כא
שהרבי יבקשו עליה רחמי ,כיו שה לא יכולי לבקש על עצמ ,כי כבר העבירו מדעת ודעת קונ ,ודלא כבשאר
יסורי )עיו יעקב .וע"ע מגדי חדשי(.
'אי רואי פני גיהנ' בהרבה מקומות אמרו שהאד ניצול מדינה של גיהנ בזכות קיו מצוות מסוימות ,וכא זוכה
לכ משו צערו הרב בעוה"ז .א"נ י"ל שאות שכתוב עליה שניצלי מדינה של גיהנ עכ"פ רואי אותו ,אבל אלו
שכא אפילו אינ רואי פני גיהנ כלל )מהרש"א ,וע"ע מגדי חדשי(.
'דקדוקי עניות' ולכ בקרב דלות )ויקרא ה יג( וקרב דלי דלות )ש טז( כתוב "ונסלח לו" ,כי העניות ע הקרב
מכפרת לו ,אבל בקרב עשיר )ש ו( לא כתוב "ונסלח לו" ,שהרי א יקריב קרב עני לא יתכפר לו בזה לבד )כריתות כח
ע"א( כיו שאי לו את צער העניות )מש חכמה ויקרא ה ,ו(.
'והרשות' מי שיש לו נושי )רש"י ,תוס' רבנו פר ,שכ "נושה" מתרגמינ 'רשיא' ]עי' רש"י ברכות ו ע"ב ד"ה
לראשנו[( .וי"מ עול מלכות הגויי )רבנו חננאל ,הערו ער רשות ,תוספות ,וכמש"כ ]אבות פ"ב מ"ג[ הוו זהירי
ברשות ,הר"ע מברטנורא באבות ]פ"א מ"י .וע"ש בברטנורא שכתב :השררה קרויה 'רשות' ,מפני שהרשות בידה לעשות
כרצונה .עכ"ל .והיעב" )בלח נקודי ש ופ"ב מ"ג ,ובלוח ארש פ"ד מ"ח אות צו( כתב דנראי דברי הרד"ק ]בספר
השרשי )שורש רשה([ שהמלה מגזירת 'ראש' ,והאל" נחה ,והניקוד הוא 'ָרשות' בקמ ,והוא משורש 'ראש' ולא
משורש 'רשה' .עכ"ד ]וע"ש בלוח ארש שמתקי את המדקדק רז"ה )מח"ס שערי תפלה( קשות מאד בל יתואר ובל ישוער ,וכנודעת דעתו עליו ועי' קוב
צפונות )שנה ג גליו ג ]יא[ ,עמ' עבפא( ואכמ"ל[ .וכ"ה במוס הערו )ער רשות( .וע"ע למהר"י פיק בהפלאה שבערכי )ש( .אמנ
ג הרד"ק ש ציי דדעת רבנו יונה ]אב ג'נאח[ שהכינוי למלכות 'רשות' הוא בשורש 'רשה' מגזירת רשות והרשאה
)כדעת הברטנורא( .ונלע"ד לבאר סברת הר"י ' ג'נאח והברטנורא ,דא הוא מלשו 'ראש' ,א"כ למה קורי 'רשות' רק
למלכות הגויי ,הלא ראש ושררה הוא ג במלכות ישראל ,אבל לברטנורא שפיר שרק ה נוטלי לעצמ רשות מדעת,
משא"כ מלכות ישראל שהולכת ברצו התורה .ועוד דלא הלכה לה האל" של 'ראש' )אמנ היעב" ש רמז לזה ,כיו
שהאל" נחה( .ועוד י"ל בדר רמז דהוו מלשו 'רש'ְ ,דָרשי במעשיה .ודו"ק[ .וע"ע מגדי חדשי(.
'אשה רעה …מצוה לגרשה' במדותיה )יבמות סג ע"ב ,רמב" פ"י מהל' גירושי הכ"ב ,שו"ע אהע"ז סי' קיט סעי'
ד .וע"ע מאירי ]שבת יא ע"א[ שכתב :אשה רעה במידותיה וטכסיסיה ]מגדי חדשי[(.
'למאי נפקא מינה ,לקבולי מאהבה' בפרט על אשה רעה ,דתינח שֹלשת הדברי הראשוני שבאי ישר מ
השמי ודאי שיקבל על עצמו באהבה ,א אשה רעה הרי יכול לתלות הסרחו בה ויתרע ויקרא תגר עליה ,קמ"ל שיקבל
באהבה ]ולא יאמר לה דבר[ )בניהו .ויש להעיר מ'הרשות' ,ודו"ק( .א"נ י"ל 'לקבולי מאהבה' היינו שחייב להמשי
לאוהבה ,דאל"כ הו"ל 'בני שנואה' )נלע"ד(.
'למאי נפקא מינה ,לקבולי מאהבה' מה שלא אמרו ג כא 'למאי נפק"מ למיבעי עלייהו רחמי' ,י"ל כיו דאלו
יסורי שמכפרי עוונותיו ,כמש"פ רש"י ,א"כ לא שיי שיתפלל שלא יתכפרו עוונותיו ,אלא צרי לקבל באהבה .א"נ
י"ל יו שבזכות אינו רואה פני גיהנ ,לא שיי שיתפלל שלא ינצל מדינה של גיהנ ,אלא צרי לקבל באהבה )פי'
הרי" ]רבי יאשיה פינטו[ על עי יעקב( .
'הוצר לנקביו' י"א דוקא לגדולי )העתי ,הרא"ש( .וי"א אפילו לקטני )רבנו חננאל ,חידושי המאירי .ומר
בשו"ע הביא שתי הדיעות ,י"א וי"א ,ולפי הכללי המסורי הלכה כי"א בתרא דדוקא לגדולי ,וכ"כ המשנ"ב ש ס"ק
ט דכ יש להחמיר] .ועי' מעשה רוקח פכ"ז מהל' שבת הי"ד דכתב דדברי הרמב" שקולי[ .וע"ע להרה"ג המהדיר על
חידושי המאירי הע' ,86ובמגדי חדשי כא(.
'גדול כבוד הבריות '…ומותר לו לצאת מד' אמותיו כדי למצוא מקו צנוע ,אבל אי לו רשות ללכת יותר מאלפיי
אמה לצור זה )חידושי המאירי בש גאוני(.
'אי פיקח הוא ,עייל לתחומא ,וכיו דעל על' דוקא כשלא מוצא מקו צנוע מחו לתחו ,אבל א כשהתקרב
לכיוו התחו מצא מקו צנוע אסור לו להמשי להתקד ,ויפנה ש )רא"ש סי' א ,טוש"ע סי' תו( .וצ"ע א יש מקו
צנוע בשאר רוחות יותר קרוב מאשר המקו הצנוע שבצד התחו ,הא מותר לו בכ"ז ללכת למקו הצנוע שבצד התחו
)ביאור הלכה ,וכתב :ומלשו הרא"ש משמע קצת דמותר ,וצ"ע .עכ"ל .ועי' להרה"ג המהדיר על חידושי המאירי הע' 90
דהארי בזה וכתב דאי ראיה מהרא"ש ,ואדרבה יש ראיה מהגאוני ושלטי הגבורי לאסור ,ע"ש(.
'עייל לתחומא' דוקא תחו עירו ,אבל א נכנס לתחו עיר אחרת אי לו אלא ד' אמות )בית יוס ,מאמ"ר ,והובאו
בביאור הלכה סי' תו וכתב :ועי' באור זרוע(.
'עייל לתחומא' וא לא הצליח להכנס לתחו ,רק התרחק עד שמצא מקו צנוע:
יש אומרי שמותר לו לחזור אח"כ למקומו הראשו )רמב" פכ"ז מהל' שבת הט"ז ,המאירי בחידושיו בפשיטות ובבית
הבחירה בהכרעתו ,הרשב"א בעבודת הקודש שער ה סי' יג .ועי' דברי יחזקאל סי' ט או' זח(.
ויש אומרי דיכול להתרחק רק עד מקו שיכלה הריח ,וש יש לו ארבע אמות .וא כשהתרחק מ הריח נכנס לתו
התחו ,ג"כ שפיר דמי )משמעות רש"י ,אור זרוע ,רא"ש סי' א ,טוש"ע סי' תו(.
'פירות שיצאו חו לתחו' סיכו הסוגיא )וע"ע בראשוני ,ולא הארכתי בזה(:
מסקנה
הוה אמינא
חכמים dkld oke -
ר' נחמיה ור' אליעזר
חכמים
ר' נחמיה ור'
אליעזר
שלא במקומ
במקומ
במזיד בשוגג
בשוגג
במזיד
במזיד
בשוגג
אסורי במקומ שלא
מותרי,
מותרי במזיד בשוגג אסורי מותרי
אסורי
במקומ
.
אפי' שלא
במקומ
מותרי
אסורי
אפילו
במזיד
אסורי
מותרי
.
דףמב
'מהל אלפיי פסיעות בינוניות' דר הליכתו של אד אמה )רש"י( ,בקירוב )ריטב"א( ,ע הנעליי )שו"ת
מהר"י וייל סי' עה ,מג"א סי' שב ס"ק ב וסי' שצז ס"ק א ,ש" יו"ד סי' רא ס"ק ו ,אמרי נוע להגר"א בסוגיי( ,באד
בינוני )שו"ת מהר"י וייל ש ,ביאור הלכה סי' שצז סעי' ב .ובמהדיר על הריטב"א הע' 44הביא דבמרכבת המשנה פי"ב
מהל' שבת הט"ו חולק ,ואמ"א ,וצ"ע ,ועי' להל( .והלו ראיתי בספר מגדי חדשי )עמ' רטוריז( שד בכל העני ,קחנו
מש.
]מיהו מה שהביא במגדי חדשי ש בש ספר אור תורה 'קיי אברה אבינו כל התורה כולה אפילו עירובי תחומי' ,
זהו רק לגירסת הרשב"א )בתש' ח"א סי' צד( שלפנינו ,א ברשב"א עצמו בחידושיו )יבמות עא (:גרס 'עירובי תבשילי' ,וכ"ה
בתוס' ורמב" וריטב"א ומאירי ש ,וכנראה ט"ס הוא בתש' הרשב"א .וכ הגי' אצלנו בגמ' )יומא כח (:ובמדרשי ובזוה"ק
ובכל מקו ]אמנ י"ג 'חצרות' ,א לא 'תחומי'[ .ובמגדי חדשי עצמו )לעיל יז ע"ב ,עמ' עח( העיר שמהמדרש )ב"ר יא ז( מבואר להדיא
דלא כגירסת 'תחומי' ,ע"ש .אמנ ברבנו בחיי )בראשית כו ה( תלמיד הרשב"א גרס 'תבשילי ותחומי' .וצ"ע .ועי' דעת
זקני מבעלי התוספות )בראשית יח ח( דביארו 'עירובי תבשילי' היינו תבשילי מעורבי ,שלא היה אוכל בשר בחלב .ע"כ
)וע"ע שו"ת חת"ס יו"ד ב עג( .ומהר"ח פלאג'י בהגהותיו לסדר הקבלה להמאירי )ב יא( תמה על הט"ז בדברי דוד עה"ת )]סו[ ל ל(
שכתב דצ"ל 'עירובי תחומי' ,והלא הוא נגד כל הגירסאות שלפנינו .עכ"ד ]ולא הזכיר תש' הרשב"א ,ומהר"ח פלאג'י בוודאי היה בקי
בתש' הרשב"א וא חיבר על חלק הגהות כנודע ,וכפה"נ לפניו ג בתש' הרשב"א היתה הגירסא 'תבשילי'[ .ומש"כ בש הט"ז אינו מהט"ז ,אלא
הוספה מהמגיה )עי' דברי דוד הנדמ"ח הוצאת מוהר"ק בסו הספר נספח ב( דבט"ז איתא 'תבשילי' ,והמגיה כתב דיש לגרוס 'תחומי',
שהיה כתוב לפני המדפיסי 'ע"ת' וחשבוהו ל'עירובי תבשילי' ואינו אלא 'עירובי תחומי' .עכ"ד .ואכמ"ל בֵמֵעי אלו,