נחשב לכלו .והאריכו המפרשי בביאור מטרת חז"ל לדורשו לגנאי .והנלע"ד בס"ד דאלו ואלו דברי אלהי חיי ]עי'
לעיל יג ע"ב[ ושניה העמידו את נח באותה דרגה .דאמת הוא שנח כמות שהוא דהיינו כמו שהצליח במציאות להגיע
למדרגתו בדור המבול א היה ככה בדיוק בדורו של אברה לא היה נחשב לכלו .א זהו באשמת הסובב אותו כי רבה
רעת האד באר ,א א היה בדור של צדיקי באמת היה יכול להגיע לדרגה הרבה יותר גבוהה והיה נחשב צדיק .ודוק
היטב .ומכא עידוד ואזהרה לדורינו ,שלפעמי מהרהרי אחר גדולי וחכמי דורינו וחושבי 'מי ה ליד גדולי הדורות
הקודמי' .ויתכ שזו אמת כפי דרגת שהצליחו להגיע בדור הזה ,א אדרבה א היו בדורות הקודמי היו משיגי יותר
ומגיעי לדרגה גבוהה כפי הדור ההוא .ומנא נלמד שאי הקב"ה בא בטרוניא ע בריותיו ,ויפתח בדורו כשמואל בדורו
וכו' ,דהיינו שכל אד חייב להגיע לשיא יכולתו בדורו הוא ,אפילו שיצה"ר ממעיטו בהרגשה 'לא תגיע לעול לדרגת
הדורות שעברו' .כי כל אד צרי להגיע לשיא יכלתו לפי הסובב אותו .מצד שני ,מתו זה שחז"ל הבינו שצרי להדגיש
ג את צד ה'גנאי' ,נלמד שעכ"פ צריכה להיות לאד תמיד הידיעה וההרגשה 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי' ,ויידע
שעדיי לא הגיעו ,וזה יעזור לו בהרגשת ההכנעה בפני הפוסקי וגדולי הדורות הקודמי ,וג יידע שתמיד יש לו מה
לתק ולהתעלות(.
'הרוצה שלא תשרה חיה רעה בצל קבר ,נוע קנה…ויראה להיכ צלו נוטה '…יש להעיר שהרי השמש אינה
באותה זוית כל השנה ,שכל יו היא משנה את מקו עלייתה ואת זוית הליכתה בשמי ,עד שההפרש בי שיא החור
לשיא הקי הוא גדול ביותר )ועי' היטב ברש"י עצמו להל נו ע"א ד"ה זהו ]וברמב" פי"ט מהל' קידוש החודש ה"ה[(,
ולכאורה א משער היו את הצל של השמש מעל הקבר אינו דומה ליו מחר ,וכ"ש שלא לעוד חצי שנה )וממש מעי
זה הבאנו להקשות בספרנו כרע רב )עמ' תרעא( עמש"כ הפוסקי ]שלה"ג ברכות כ ע"ב ,רמ"א סי' צד סעי' ב ובדרכ"מ ש ,לבוש ש
סעי' ג ,ועוד[ שלא לבנות את ביהכ"נ ממול זריחת השמש ממש ,ע"ש( .וצ"ע )ובדוחק גדול י"ל בסוגיי ,דבחור אי החיות
מסתתרות כלל בצל הקברות ,כיו שחשופות לגש וקור ,וכל החשש הוא בקי ,והשינוי בי צורות הצל בקי בלבד אינו
משמעותי מאד .ודו"ק(.
'עשה לו מחיצה של בני אד ויכנס' יש אומרי שמועיל דוקא לאור של פחות מאלפיי אמה ,אבל ביותר
מאלפיי אמה לא מועיל )רמב" פכ"ז מהל' שבת הי"ד ,והמגיד משנה ש ביאר טעמו ,ועי' מגדל עוז ש ,מרכבת
המשנה ,דברי יחזקאל סי' ט אות יב ,קר אורה כא( ,ויש חולקי דבכל גונא מועיל )הראב"ד בהשגה ש ]ועי' חזו"א סי'
קט )א( ס"ק יא[ ,רז"ה ,הרשב"א בעבוה"ק ,חידושי המאירי ,משנ"ב סי' תה ס"ק ח בש המג"א(.
ועי' להל עוד פרטי במחיצה מבני אד ,ועי' באריכות בכל די זה בשו"ת בני עול )או"ח סי' יג(.
דףמד
'הא בדופ שלישית ,הא בדופ רביעית' פרש"י :דבשתי דפנות אי קרוי אהל ,וכי עביד בה דופ שלישית משוי
ליה אהל ,ומודו רבנ דאי עושי אהל עראי בתחילה ,והא דתני מותר בדופ רביעית ,דבלאו הכי הוי אהל ,והאי תוספת
בעלמא הוא .עכ"ל .ורוב הראשוני חלקו עליו ,ופירשו שאסור לעשות בשבת ויו"ט מחיצה המתרת ,דהיינו שמועלת
להתיר די מסוי ,כגו דופ שלישית בסוכה ,ומחיצה בפני ס"ת לתשמיש ,ומחיצה לרשות היחיד להתיר טלטול וכו'.
אבל מחיצה שאינה מועלת לשו די שרי ,לכ דופ רביעית בסוכה מותר ,דהרי היתה כשרה בלי זה ,וכ מותר לשי
מחיצה לצניעות בעלמא )ועי' בכל זה בראשוני ,ובטוש"ע סי' שטו סעי' א ,ואכמ"ל(.
)ע"ב( 'כא לדעת ,כא שלא לדעת' משו זילותא דשבת .ולכ אפילו אחד מה יודע שהובאו לש מחיצה ,ג"כ
אסור )ארחות חיי הל' שבת סי' רסו בש הרשב"א ,ב"י סי' שסב( .והיו שאי לנו צניעות והסתר ,אי לעשות לכתחילה
מחיצה בבני אד ,ואי להשתמש במחיצת בני אד אלא בשעת הצור ובשעת הדחק )שבלי הלקט ,מאירי ,ועי' בהגהת
הרמ"א עהשו"ע ש ובנו"כ(.
'דהוה ליה כלדעת' ועל כ א עשו ע אנשי מחיצה פע אחת ,כבר לא יעשו אית שוב דכבר מביני ,והוה ליה
כלדעת )תוס' לעיל מג סוע"ב ,מרדכי סי' תצח בש מהר" בפסקי עירובי סי' פט( .אבל א עשו אית מחיצה לאד
אחד ,יכולי להמשי להיות מחיצה ג לאד שני )מרדכי ש ,וסיי' :ורפיא ביד מורי' ,וכ העתיק הגהות אשרי סי' ד.
ועי' משנ"ב ס"ק מ( ,ואפילו כבר הבינו שה עושי כעת מחיצה )ריטב"א( ,ובלבד שעדיי לא זזו ממקומ )שלח עצי
שטי סי' ד ]הוצאה אות ט סק"ט[ ,ודלא כמאמ"ר סק"ה דכתב דהריטב"א פליג אלדעיל ,וכ"מ מהשו"ע ש סעי' הו
שהעתיק שניה ,וע"ש במשנ"ב ס"ק מא ושעה"צ ס"ק כה ,וע"ע להרה"ג המהדיר נר"ו על חידושי המאירי הע' 253 ,228
ובביאורי סי' יג(.
'הנהו בני גננא …נגדינהו שמואל …יאמרו לדעת' יש מפרשי שהאנשי שהעמידו ש ידעו שעומדי לש
מחיצה ולכ אסור )רש"י ,רשב"א ,בית יוס סי' שסב בדעת הטור ,משנ"ב סי' שסב ס"ק מג בש הא"ר שכ דעת שאר
פוסקי וכ עיקר( .ויש אומרי שאפילו א ה לא ידעו שעומדי לש מחיצה ,א האד שמתירי לצרכו יודע
שמעמידי אות לש מחיצה ג"כ אסור ,ולא התירו אלא לאד שלישי להעמיד אנשי למחיצה ,בלי שה ידעו ובלי
שהאד שמתירי בשבילו יידע )רמב" פט"ז מהל' שבת הכ"ג ,וכ"כ השו"ע סי' שסב סעי' ז בש 'יש מי שאומר' ,ועי'
כה"ח ס"ק סבסד .ועי' לח משנה ,צפנת פענח ,מנחת ישראל ,מגדי חדשי(.
'בהדי דאתי רבא מפרקיה' והיה גדוד דשומעי הדרשה באי אחריו ,נטל ַ>ָ$ש והביא בתו מחיצות הבאי
)רש"י .ובפירוש חי צייר שהגדוד והנודות לפניו ,ואינו כרש"י שכתב להדיא שהגדוד אחריו( .ומכא יש לכאורה לדקדק
שמועילה מחיצה מבני אד אפילו דר הילוכ ,דהא סתמא דמילתא ה היו מהלכי ,כי מה לה לעמוד ברשות הרבי.
וכ משמע הלשו 'בהדי דאתא רבא מפרקיה' ,משמע דר הילוכ הוליכ בתו הבאי .אמנ קשה על זה מלעיל )רע"א(
דקאמר דאיירי בדלא מלו גבריה ,וא אפשר להחשיב מחיצה א דר הילו מה שיי 'לא מלו גברי'? )שו"ת הרא"ש
כלל ב סי' יט בשאלה שלוחה להרשב"א ,ולא נמצאת התשובה לפנינו .והבית יוס סי' שסב הביא את דברי הרא"ש ועוד
פלפל בראיות ,ובשו"ע ש סעי' ה פסק בפשיטות דאפי' מהלכי מהני .וע"ע בראבי"ה סי' שצא ,ט"ז ססק"ב ,תו"ש
סקט"ז ,מו"ק ,הרה"ג המהדיר נר"ו על חידושי המאירי הע' 228ובביאורי סוס"י יג(.
דףמה
'נכרי שצרו על עיירות ישראל…מחללי' אפילו לא באו עדיי ,אלא שומעי שרוצי לבוא )אור זרוע הל' שבת
סי' פד אות יג ]כ ע"ב[ ,דרכי משה סי' שכט ס"ק א(.
'במה דברי אמורי כשבאו על עסקי ממו '…אבל בזמ הזה אפילו באו על עסקי ממו ,מחללי עליה את
השבת ,דידוע הוא שא לא יניח ישראל לשלול ולבוז ממונו יהרגנו ,והוי כעיר הסמוכה לספר וספק נפשות )רוקח סי'
קצו ,תרוה"ד ח"ב סי' קנו ,הגהות אשרי סי' ו בש אור זרוע ,אגודה ,בית יוס סי' שכט( .והכל לפי ראות העי והזמ ,לפי
מה שיתקרב לביתו של ישראל )תרוה"ד ש ,דרכי משה ש(.
'כשבאו על עסקי ממו ,אבל באו על עסקי נפשות '…וה"ה א באו סת )רמב" פ"ב מהל' שבת הכ"ג( ,דספק
נפשות להקל )בית יוס סי' שכט( ,כיו שיש לחשוש שבאו על עסקי נפשות.
'דרש רבי דוסתאי…מאי דכתיב "ויגידו לדוד…וישאל דוד "…מאי קמבעיא ליה' הקשו המפרשי אי
יודעי שהיתה המלחמה בשבת ,הרי למסקנה שאלת דוד היתה א יצליח או לא? ותירצו:
א .באמת אי ראיה שהיתה המלחמה בשבת ,א מזה שקרא לזה הפסוק "מלחמה" ,אע"פ שבאו רק על עסקי ממו ,ובכ"ז
מסר דוד נפשו עליה ,שמע מינה שמחללי עליה ג"כ את השבת )תוספות ,רשב"א בתי' ב ושזה עיקר ,ריטב"א בתי' ב,
תוס' רא"ש ]ועשה מזה שני תירוצי :מדקרי ליה "מלחמה" ,ומדמסר דוד נפשו עליה ,וכתב דכהתי' השני בא רש"י
)ד"ה וה( להשמיענו ,ע"ש[ .וע"ע מהרש"א ומגדי חדשי ]שתי' ג"כ קושית התורת חיי מנל דמסר נפשו עליה
הֹלא הורו לו באורי ותומי לצאת למלחמה וא"כ אי לו לחשוש ,ע"ש .ועע"ש א מותר לשאול באורי ותומי
בשבת[(.
ב .מיתורא דקרא "והמה שוסי את הגרנות" ,משמע שהיה בשבת ובא לחדש שמחללי עליו את השבת )רשב"א בתי' א
ושאינו מחוור ,ריטב"א בתי' א ,ר" בפשיטות(.
ג .מיתורא דקרא "האל והכתי" ,משמע ששאל ג על ההליכה עצמה ,שהיא חילול שבת בתחומי וטלטול )ב יהוידע(.