שטי סי' ד ]הוצאה אות ט סק"ט[ ,ודלא כמאמ"ר סק"ה דכתב דהריטב"א פליג אלדעיל ,וכ"מ מהשו"ע ש סעי' הו
שהעתיק שניה ,וע"ש במשנ"ב ס"ק מא ושעה"צ ס"ק כה ,וע"ע להרה"ג המהדיר נר"ו על חידושי המאירי הע' 253 ,228
ובביאורי סי' יג(.
'הנהו בני גננא …נגדינהו שמואל …יאמרו לדעת' יש מפרשי שהאנשי שהעמידו ש ידעו שעומדי לש
מחיצה ולכ אסור )רש"י ,רשב"א ,בית יוס סי' שסב בדעת הטור ,משנ"ב סי' שסב ס"ק מג בש הא"ר שכ דעת שאר
פוסקי וכ עיקר( .ויש אומרי שאפילו א ה לא ידעו שעומדי לש מחיצה ,א האד שמתירי לצרכו יודע
שמעמידי אות לש מחיצה ג"כ אסור ,ולא התירו אלא לאד שלישי להעמיד אנשי למחיצה ,בלי שה ידעו ובלי
שהאד שמתירי בשבילו יידע )רמב" פט"ז מהל' שבת הכ"ג ,וכ"כ השו"ע סי' שסב סעי' ז בש 'יש מי שאומר' ,ועי'
כה"ח ס"ק סבסד .ועי' לח משנה ,צפנת פענח ,מנחת ישראל ,מגדי חדשי(.
'בהדי דאתי רבא מפרקיה' והיה גדוד דשומעי הדרשה באי אחריו ,נטל ַ>ָ$ש והביא בתו מחיצות הבאי
)רש"י .ובפירוש חי צייר שהגדוד והנודות לפניו ,ואינו כרש"י שכתב להדיא שהגדוד אחריו( .ומכא יש לכאורה לדקדק
שמועילה מחיצה מבני אד אפילו דר הילוכ ,דהא סתמא דמילתא ה היו מהלכי ,כי מה לה לעמוד ברשות הרבי.
וכ משמע הלשו 'בהדי דאתא רבא מפרקיה' ,משמע דר הילוכ הוליכ בתו הבאי .אמנ קשה על זה מלעיל )רע"א(
דקאמר דאיירי בדלא מלו גבריה ,וא אפשר להחשיב מחיצה א דר הילו מה שיי 'לא מלו גברי'? )שו"ת הרא"ש
כלל ב סי' יט בשאלה שלוחה להרשב"א ,ולא נמצאת התשובה לפנינו .והבית יוס סי' שסב הביא את דברי הרא"ש ועוד
פלפל בראיות ,ובשו"ע ש סעי' ה פסק בפשיטות דאפי' מהלכי מהני .וע"ע בראבי"ה סי' שצא ,ט"ז ססק"ב ,תו"ש
סקט"ז ,מו"ק ,הרה"ג המהדיר נר"ו על חידושי המאירי הע' 228ובביאורי סוס"י יג(.
דףמה
'נכרי שצרו על עיירות ישראל…מחללי' אפילו לא באו עדיי ,אלא שומעי שרוצי לבוא )אור זרוע הל' שבת
סי' פד אות יג ]כ ע"ב[ ,דרכי משה סי' שכט ס"ק א(.
'במה דברי אמורי כשבאו על עסקי ממו '…אבל בזמ הזה אפילו באו על עסקי ממו ,מחללי עליה את
השבת ,דידוע הוא שא לא יניח ישראל לשלול ולבוז ממונו יהרגנו ,והוי כעיר הסמוכה לספר וספק נפשות )רוקח סי'
קצו ,תרוה"ד ח"ב סי' קנו ,הגהות אשרי סי' ו בש אור זרוע ,אגודה ,בית יוס סי' שכט( .והכל לפי ראות העי והזמ ,לפי
מה שיתקרב לביתו של ישראל )תרוה"ד ש ,דרכי משה ש(.
'כשבאו על עסקי ממו ,אבל באו על עסקי נפשות '…וה"ה א באו סת )רמב" פ"ב מהל' שבת הכ"ג( ,דספק
נפשות להקל )בית יוס סי' שכט( ,כיו שיש לחשוש שבאו על עסקי נפשות.
'דרש רבי דוסתאי…מאי דכתיב "ויגידו לדוד…וישאל דוד "…מאי קמבעיא ליה' הקשו המפרשי אי
יודעי שהיתה המלחמה בשבת ,הרי למסקנה שאלת דוד היתה א יצליח או לא? ותירצו:
א .באמת אי ראיה שהיתה המלחמה בשבת ,א מזה שקרא לזה הפסוק "מלחמה" ,אע"פ שבאו רק על עסקי ממו ,ובכ"ז
מסר דוד נפשו עליה ,שמע מינה שמחללי עליה ג"כ את השבת )תוספות ,רשב"א בתי' ב ושזה עיקר ,ריטב"א בתי' ב,
תוס' רא"ש ]ועשה מזה שני תירוצי :מדקרי ליה "מלחמה" ,ומדמסר דוד נפשו עליה ,וכתב דכהתי' השני בא רש"י
)ד"ה וה( להשמיענו ,ע"ש[ .וע"ע מהרש"א ומגדי חדשי ]שתי' ג"כ קושית התורת חיי מנל דמסר נפשו עליה
הֹלא הורו לו באורי ותומי לצאת למלחמה וא"כ אי לו לחשוש ,ע"ש .ועע"ש א מותר לשאול באורי ותומי
בשבת[(.
ב .מיתורא דקרא "והמה שוסי את הגרנות" ,משמע שהיה בשבת ובא לחדש שמחללי עליו את השבת )רשב"א בתי' א
ושאינו מחוור ,ריטב"א בתי' א ,ר" בפשיטות(.
ג .מיתורא דקרא "האל והכתי" ,משמע ששאל ג על ההליכה עצמה ,שהיא חילול שבת בתחומי וטלטול )ב יהוידע(.
ד .ע"פ מה דקי"ל שאי שואלי שני דברי לאורי ותומי ,א"כ אי שאל דוד "האל והכתי" ,שה שתי שאלות ,כיו
דמשכחת הליכה ללא הכאה .אלא ע"כ שהיא שאלה אחת הא מותר לחלל שבת בהליכה והכאה )המשנה למל
בספרו פרשת דרכי דרוש כ ,ע"ש עוד(.
'הרי בית דינו של שמואל הרמתי קיי' פרש"י :ומידי דאיסור והיתר לא משייל באורי ותומי .עכ"ל.
האחרוני דנו בזה רבות ,מדוע אי שואלי עניני איסור והיתר באורי ותומי ,ואציי כא מקורות שהרחיבו בנושא )עי'
לרב היח"ס נר"ו במאמרו שבקוב בכורי יוס ח"ב ]עמ' גט[ ,מגדי חדשי להל סג סוע"א( .ויש מבארי שמה שלא
שאלו באורי ותומי הוא לא משו דהוה מידי דאיסור והיתר ,אלא משו דאפשר לשאול את בית דינו של שמואל
הרמתי ולא שואלי לאורי ותומי בחנ )רב היח"ס נר"ו ש ע"פ התוס' גיטי סח ע"א ,ועע"ש בתוס' רא"ש .אלא
דמש"כ שהוא אחרת מפרש"י נלע"ד דאפשר לפרש כ ג ברש"י עצמו ,דכיו שבית דינו של שמואל הרמתי קיי וה
יכולי לענות 'מידי דאיסור והיתר' ,א"כ אי שואלי האורי ותומי 'מידי דאיסור והיתר' ,אבל מידי ד'מצלח ולא מצלח'
שאי בית דינו של שמואל הרמתי יכולי לענות שפיר שאלינ את האורי ותומי .וכ מוכח לשו הגמרא שכתבה 'והרי
בית דינו של שמואל הרמתי קיי' ,ולא כתבה 'והרי אי שואלי האורי ותומי מידי דאיסור והיתר' .ודו"ק(.
'רבי יהודה אומר יכנס…שמא בלבו היתה' והלכה כרבי יהודה ,שהוא כבני העיר )ואמנ ירויח להכנס לעיר
ויהיה לו מהעיר אלפיי אמה לכל רוח ,אבל ממקומו זה מפסיד אלפיי לשאר רוחות( .א כתבו הפוסקי דרק כשהיתה
דעתו ללכת לעיר זו ,אבל א לא היתה דעתו ללכת לעיר זו לא קנה עמה שביתה אלא במקומו ,ומש יש לו אלפיי
אמה לכל רוח )משמעות הרמב" פכ"ז מהל' שבת ה"י ,ומגיד משנה ש .ואפי' היתה דעתו סתמית ,כגו שיש ,כיו שלא
נתכוי בפועל ללכת לעיר זו לא יכול לקנות לו ש שביתה ]משנ"ב סי' ת ס"ק ד .ובספר יד בנימי הביא בש ספר
עבודת עבודה שער ה סי' ה שהוכיח מסתימת פוסקי אחרי דאפי' לא היה בדעתו ליל לעיר זו קנה שביתה .וצ"ע[(.
ומש"כ הגמרא לדעת רבי מאיר 'שמא בלבו היתה' ומשמע דלרבי יהודה אפי' לא היתה בלבו יכול להכנס ,ולכאורה הרי
כתבנו לעיל דג לרבי יהודה מותר להכנס רק א היתה דעתו להכנס לעיר זו! וי"ל דהכי קאמר :בלבו היתה וידע שהוא
בתו תחו העיר ,ובזה מתיר רבי יהודה א כשלא היתה בלבו להכנס ,כיו שידע שהוא בתו תחו העיר .אבל כשלא
ידע שהוא בתו תחו העיר ,לא מתיר רבי יהודה אא"כ היתה דעתו להכנס לעיר )דברי צבי ]מובא בהגהות והערות על
הטור השל ,סי' ת אות ג[(.
וכל זה אפילו כשהיתה דעתו לשבות במקומו זה ,כיו שלא פירש כ בפיו יכול להכנס לעיר )משמעות רש"י במעשה
דרבי טרפו ,רי" ,ראב"ד ,רשב"א ,ריטב"א ,וכ"כ מאמ"ר ושעה"צ ס"ק א ,ושג הרמב" שכתב 'יש' הוא לאו דוקא,
ודלא כהפרישה וב"ח שכתבו דרק כשלא היתה דעתו לשבות במקומו זה ]והב"י הביא הראשוני הנ"ל א לא הדגיש כ
בשו"ע ,ובספר פריו בעתו ר"ל שאולי השו"ע חזר בו ,ושכ"מ בערוה"ש ,ועי' יד בנימי ,א ידוע שרבי הדיני שלא
הובאו בשו"ע אע"פ שהובאו ביתה יוס ,מחמת הקיצור ,וכבר דשו בה רבי ואכמ"ל( .ודוקא א לא פירש בפיו שרוצה
שתהא שביתתו במקומו זה ,אבל א אמר להדיא בכניסת שבת ששובת במקו זה יש לו אלפי אמה לכל רוח ממקו
זה )רשב"א בעבוה"ק ש"ה סי' ה ,מגיד משנה ש בש הראב"ד ]וכתב' :ורבנו )הרמב"( לא הזכיר זה אבל נכו הוא'.
אמנ רבנו יהונת הכה מלוניל כתב שאפילו אמר בפיו ששביתתו במקומו זה יכול להכנס ,א אי כ דעת הפוסקי )ועי'
משנ"ב ס"ק ג ושעה"צ אות א .וביד בנימי הביא בש ספר עבודת עבודה דג רבנו יהונת לקמ ד ס חזר בו ,וע"ע קר
אורה ומנחת ישראל([( ,ואפי' לא אמר כ בכניסת שבת אלא עכשו אומר כ שרוצה בכל גונא לשבות כא )משנ"ב ש
ס"ק ב ,וכתב נתיבות שבת ]פמ"א סעי' יא הע' מו[ דהיינו כשלא אמר בפירוש בכניסת השבת שרוצה לשבות בעיר ,אבל
א אמר להדיא שרוצה לשבות בעיר ודאי ששביתתו בעיר בעל כרחו(.
'מי שיש בדר…יש לו אלפיי אמה לכל רוח ,דברי רבי יוחנ ב נורי' בפשטות סברת רבי יוחנ ב נורי היא
שיכול לקנות שביתה ג כשהוא יש ,וכדברי הגמ' להל 'כיו דניעור קנה יש נמי קנה' .אמנ משמע מלשו הראשוני
שסברת רבי יוחנ ב נורי היא דיש אינו יכול לקנות בשעת שינתו ,א אמרו חכמי כיו שיש בזמ קנית השביתה
)שקיעה"ח( ,מקילינ ביה דכיו דא היה ניעור היה קונה הריהו קונה כשיתעורר אע"פ דהוה בשבת עצמה )יד בנימי
ע"פ הרמב" ע"פ הירושלמי ,ושכ"כ קר אורה .וע"ע מהרש"א להל סוע"ב(.
'מי שיש בדר' ונחלקו הראשוני א מהל ג"כ קונה שביתה )דעת הרמב" בש הראב"ד ]בסו סוגית תחומי
למעלה מעשרה[ וחידושי המאירי ]לעיל מא ע"ב ולהל מט ע"ב[ והרשב"א בש יש מ הגדולי שאינו קונה שביתה כי
א כשהוא עומד ,דומיא דחפצי שאינ קוני שביתה בשעת ניידות .והרמב" בעצמו חולק על הראב"ד ,וכ דעת