דףמח
'רבי יהודה היינו תנא קמא…שמונה על שמונה איכא בינייהו '…לפי הגירסא לפנינו 'רבי יהודה היינו תנא
קמא' זאת אומרת רבי יהודה שאומר במשנה )לעיל מה ע"א( שיכול ליל ארבע אמות לאיזה רוח שירצה ,ודלא כרבי
אליעזר שאומר שהוא באמצע הארבע אמות ויכול ליל רק שתי אמות לכל צד .ומקשה הגמ' שהרי ג תנא קמא דהיינו
חכמי במשנה האומרי 'אי לו אלא ארבע אמות' סוברי כרבי יהודה ,שהרי עליה חלק רבי אליעזר ואמר 'והוא
באמצע' .ומתרצת הגמ' שלחכמי יכול ללכת ד' אמות לכל צד ,דהיינו שמונה אמות והוא באמצע ,משא"כ לר' יהודה
יש לו ד' אמות רק לצד אחד .ולהלכה נחלקו הראשוני )הרז"ה פסק כחכמי שיש לו שמונה על שמונה דהיינו ד' אמות
לכל רוח ,והרי" פסק שאי לו אלא ד' אמות והוא באמצע ]משו שגורס כגירסת רבנו חננאל כא 'חכמי היינו תנא
קמא' ,דהיינו תנא קמא דריש פרקי דמשמע שסובר דיש לו רק ד' אמות והוא באמצע ,כרבי אליעזר ,ועי' בתוס' ושאר
הראשוני ואכמ"ל[ ,והרמב" בפשטות פסק כרבי יהודה דבורר לו ד' אמות ]עי' מגיד משנה פי"ב הט"ו ופכ"ז הי"א
ושאר מפרשי[ .ולהלכה פסק הב"י סי' שצו שאי לו אלא ד' אמות ,כיו שכ הדי בי לרבי יהודה בי לרבי אליעזר
והרי" והרמב" שוי בזה ,והרמ"א בדרכי משה ש כתב דיש להקל כהרז"ה .ובשו"ע לא כתב מר כלו בזה ,והרמ"א
בהגהה הביא את שתי הדיעות ,וצ"ל דנשאר בדעתו שדעה שניה עיקר ,וכ"פ האחרוני ש ]ואפי' כה"ח ש ס"ק חט,
וע"ע בדבריו סי' תה ס"ק ג ,ולא כתב להחמיר כדעת הרי" והרמב" ,ואולי משו דלא נפסק להדיא בשו"ע ,ודו"ק.
ועיי 'יש סדר למשנה' ]שבסו המשניות[ .ואכמ"ל(.
'גופו שֹלש אמות' הקשו התוספות מכמה מקומות שמשמע שגובה אד ד' אמות ,וכמה מקומות שמשמע שגובהו ג'
אמות ,ותירצו כל מקו וענינו ,ובצירו מש"כ בגמרא עולי לנו הכללי הבאי:
א .נתנו לאד ד' אמות ברשות הרבי אע"פ שגופו ג' אמות
רבי מאיר :אמה נוספת ]רש"י וריטב"א וקצת יותר .ר"ח ,רי" ,רמב" ורא"ש מדויקת[ כדי לפשוט ידיו ורגליו )כיו
שבשעה ששוכב יכול למתוח יותר פרקי רגליו ,דכשעומד הריהו מכביד עליה ]ראב"ד בפי' לתורת
כהני פר' מצורע )זבי פ"ו( ,תוס' רי"ד בסוגיי .ובזה י"ל קושית מהרש"ל בביאורו לסמ"ג )לאוי סה(.
ועי' מגדי חדשי דבתוספתא ובירושלמי וכמה ראשוני כתבו רק 'פישוט ידיו' ,וצ"ע[(.
רבי יהודה :אמה נוספת ]רש"י וריטב"א מדויקת .ר"ח ,רי" ,רמב" ורא"ש וקצת יותר[ כדי שיטול חפ מתחת מרגלותיו
ומניח תחת מראשותיו.
ב .הגו עצמו ללא הראש הוא בגובה ג' אמות.
ג .לגבי היזק ראיה מצריכי כותל גבוה ד' אמות כי לפעמי יש גבשושית ליד הכותל.
ד .עוד טע שמצריכי לגבי היזק ראיה כותל ד' אמות ,כי יכול להגביה עקבו ולעמוד על קצה אצבעות רגליו.
ה .לגבי כו המת מצריכי רוחב ד' אמות משו ראשו של המת ועובי הארו.
ו .שיעור מקוה הוי בגובה ג' אמות ,אע"פ שגובה האד ע ראשו הוא יותר מג' אמות ,דכיו שנכנס למקוה המי עולי
ומכסי ראשו.
ז .עוד טע שגובה מקוה הוי בגובה ג' אמות ,כיו שמרכי קצת ראשו.
'הת אוושי דיורי ,הכא לא אוושי דיורי' יש כמה פירושי בזה:
א .לגבי שֹלש חצרות ,הוו הדיירי רבי ,ואי כול יודעי להזהר ,ויבואו לטלטל כלי ששבתו בקיצונה זו דר
האמצעית לקיצונה השניה .משא"כ לגבי שֹלשה אנשי ,שמועטי ה ,יכולי להזהר שלא להוציא מזה לזה )רש"י,
ריטב"א ]והרשב"א הקשה ע"ז דלפ"ז א יהיו חצרות של יחיד ג"כ הול"ל דמותר .והריטב"א תי' בדעת רש"י דאפי'
שיהיו חצרות של יחידי גזרו בהו רבנ כיו שהדר שחצרות ה של רבי .ועי' גאו יעקב[ .וכתב הריטב"א :וגירסת
רש"י היא הנכונה יותר ,והיא ברוב הספרי הישני ,ותו לא מידי .עכ"ל(.
ב .לגבי שֹלש חצרות ,שכל החצר האמצעית מותרת בשתי הקיצונות שמצדדיה ,אי היכר ויש לחוש שיבואו לטלטל
מקיצונה זו לקיצונה השניה דר האמצעית .משא"כ לגבי שֹלשה אנשי ,שג לאמצעי יש שטח שאסור בשני
הקיצוני יש היכר ולא יבואו לטלטל זה לזה )ראב"ד ,הובא ברשב"א בריטב"א ובר"(.
ג] .גורס 'הת לא אוושי דיורי והכא אוושי דיורי[ לגבי שֹלש חצרות ,אי מרגישי אלו באלו כשמטלטלי ,ויבואו
לטלטל מקיצונה זו ולא יהיה מי שיזכיר לה שאסור .משא"כ לגבי שֹלשה אנשי ,שיושבי יחד במרחק מועט זה
מזה ,א יבוא אחד מה לטלטל לחבירו יגערו בו האמצעי )רבנו חננאל ]הובא ברשב"א ובריטב"א[ ,רבנו יהונת
הכה מלוניל על הרי" ,המאירי(.
רשיד"ה שתי החיצונות ,ותוד"ה ופתוחות לרה"ר שייכי לעיל במשנה )מה ע"ב(.
תוד"ה ופתוחות 'אות שיש לה דריסת הרגל על חבירתה אוסרת עליה' הלשו אינה מובנת ,ולכאורה צ"ל
'אות שיש לה דריסת הרגל על חבירת אוסרות עליה' ,או 'אותה שיש לה דריסת הרגל על חבירתה אוסרת עליה' .ודו"ק.
)ע"ב( 'אלא בשני כלי בבית אחד ,אבל בשני בתי לא' עי' להל מט ע"א לגבי 'החולק את עירובו'.
'אמר רב זו דברי ר"ש…שמואל אמר לי א זו דברי ר"ש '…סיכו הדעות ע"פ פרש"י ותוס' )וע"ע בשאר
הראשוני(.
.
ר'
שמעון
רבנן
רב
שמואל
לשון א' ברש"י :כרב אליבא דרבי שמעו.
היא מותרת עמה וה מותרות עמה
לשון ב' ברש"י :כרב אליבא דרבנ.
תוספות :כלשו א' ברש"י.
רש"י :ה מותרות עמה ,והיא אסורה עמה .ה אסורות עמה )גזירה שמא יעבירו מזל"ז(,
והיא אסורה עמה )שזו מושכתה לכא וזו
תוס' :היא מותרת עמה וה אסורות עמה.
לכא(.