)תוספות ,רשב"א ,ריטב"א ,ר"(.
שיטה ב :מי שאי בידו כעת פת ,בי א הוא מחמת שהוא עני ואי בידו כס לקנות ,ובי א הוא מחמת שהוא
בדר ואי לו ממי לקנות הוי עני .ומי שיש בידו פת הוי עשיר )חידושי המאירי בש יש מפרשי(.
שיטה ג :מי שהוא עני כפשוטו ,דאי לו פת ,או מי שבא בדר ואפילו יש לו פת נקרא עני .ומי שיושב בביתו ויש
לו פת נקרא עשיר )משמעות הרמב" פ"ז מהל' עירובי ה"בג ,ועי' מגיד משנה ש ,גאו יעקב ועוד.
וכ"כ בשו"ע סי' תט סעי' יג וסי' ת סעי' א .וע"ע חזו"א ]ליקוטי סי' קי )ב( אות ו[(.
שיטה ד :מי שבא בדר וג אי לו פת עמו נקרא עני ,ומי שיש לו פת או שיושב בביתו אפי' אי לו פת נקרא
עשיר )משמעות רש"י ]עי' להרה"ג המהדיר נר"ו על חידושי המאירי הע' ,[491אמנ יש עיקולי ופשורי
בדעת רש"י וכפי שכתב דידיה ש ,ע"ש ,ואכמ"ל(.
]ומש"כ הריטב"א בש ר"ח ,עי' ביאה"ל סי' תי ד"ה בד"א ,ובמהדיר על הריטב"א ש הע' ,[781ר"(.
ג .מה דאיתא בגמרא שיכול להגיע לתחת האיל מבעוד יו אפילו בריצה ,לכאורה לאו דוקא בריצה אלא כל שיש
באפשרותו להגיע לש בחשכה בכל דר שתחת ידו )כגו סוס וכדו' ,או אפילו כלי רכב בזה"ז( מהני )נתיבות שבת
]פמ"א סעי' יב הע' נז[ ,אבל כתב דא אי האפשרות תחת ידו לא מהני ,א שאח"כ נזדמ לו ]אא"כ יחזור ויאמר
שוב )א הוא קוד שקיעה"ח([(.
הגהות הב"ח אות ב 'לצד ביתי הס"ד' לא מוב א כוונתו להגיה 'לצד ביתי' במקו 'לצד ביתו' ,דהא אי בזה
ביאור ,וג סו הדיבור הוא ממילא כא .וצ"ע .ועי' מש"כ לגבי הגהות הב"ח לעיל יח ע"א ,כג ע"א ,לב ע"ב ,מז ע"ב,
וב'יוס דעת' עמ"ס נדה ד ג סוע"ב וד יד סוע"ב(.
ש אות ג )בתו ציור האיל( 'וכל תו הרוחב הוא אלפי צ"ל :וכל הרוחב הוא תו אלפי )וכ ראיתי בגליונות
קהילות יעקב(.
דףנא
'לא תנא ליה כרבי יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה' מכא למד המג"א )סי' קנו( דא שמע אד די ,ונראה
לו שהלכה כ ,מותר לאמרו בש אד גדול ,כי היכי דליקבלו מיניה .אמנ הקשה מהגמ' )ברכות כז ע"ב ]והוא ממסכת
כלה[( האומר דבר שלא שמע מפי רבו גור לשכינה שתסתלק מישראל ,ונשאר בצ"ע .והאחרוני תירצו בזה כמה
תירוצי:
א .מותר לתלות בש חכ שלא אמר* רק א אחרת לא יקבלו ממנו ,א יקבלו ממנו ג ללא זה אסור )אליהו רבה ש
תי' א(.
ב .א לא שמע ההלכה בש חכ מסוי מותר לתלות בש גדול ,אבל א נאמרה ההלכה בש חכ מסוי אסור
לאומרה בש חכ אחר )א"ר ש תי' ב(.
ג .מה שהמציא מסברתו אסור לתלות בש חכ ,אבל מה ששמע מחכ מסוי מותר לתלותה בש חכ אחר )א"ר
ש תי' ג(.
ד .א יודע שהיה אומר ההלכה בפני רבו והיה מסכי עמו מותר ,וא לאו אסור )תוספת שבת ש(.
ה .תלמיד גמור אסור לו לתלות ברבו א לא שמע ממנו ,אבל כשהגיע להוראה מותר כי אז בטוח בפסק ורק רוצה
שיקבלו ממנו )מחב"ר ש ס"ק ז(.
וע"ע מור וקציעה ש ,שו"ת מחנה חיי ח"ב חו"מ סי' מט ,מגדי חדשי ובאחרוני המצויני ש] .ומש"כ בחידושי
הריצ"ד )מוהר"ק( אינו לרוחי העניה ,ומה אעשה ,אמנ ציונו לתוספתא הוזכר בחסדי דוד ש ובמסורת הש"ס כא ,עי'
מגדי חדשי[.
'אינו חייב עד שמעביר ה ואלכסונ…כזה יהו כל שובתי שבת' יש כמה שיטות בראשוני בזה ,ונבאר
בקצרה:
שיטה א' :לעול אינו חייב אא"כ מעביר ה ואלכסונ ,דהיינו חמש אמות ושֹלש חמשיות )משמעות רש"י ,רמב" פי"ב
מהל' שבת הי"ח ,רשב"א ,ריטב"א ושכ דעת כל רבותיו ,ר" .שו"ע סי' שמט סעי' ב בסת ]ועי' להל[(.
שיטה ב' :א זורק לריבועו של עול ,דהיינו ממזרח למערב או מצפו לדרו חייב בארבע אמות ,א א זורק
לאלכסונו של עול חייב רק בחמש אמות ושֹלש חמשיות )תוס' בש רשב" ]והטור סי' שמט כתב כ בש
רש"י ,והבית יוס כתב דאינו יודע למה תלה ברש"י דעת רשב" ,ואולי היה כתוב בטור 'כ פר"ש' ופתחו
הר"ת 'כ פי' רש"י' במקו 'כ פי' רבנו שמואל' ,א מהר"י אבוהב נדחק לפרש שאמנ כ דעת רש"י ,א לא
הבנתי דבריו .עכ"ד הבית יוס[(.
שיטה ג' :א זורק ביושר כנגד פניו חייב בארבע אמות ,א א זורק לאלכסו פניו חייב רק בחמש אמות ושֹלש
חמשיות )ראב"ד(.
שיטה ד' :בתו ד' אמות מותר לטלטל ,מד' אמות עד חמש אמות ושֹלש חמשיות פטור אבל אסור ,מחמש אמות
ושֹלש חמשיות חייב )הרמב" פי"ב מהל' שבת הט"ו ,ועי' מגיד משנה וכס משנה ש ,ובאחרוני שצוינו
בספר המפתח שבסו הרמב" מהד' פרנקל .ובשו"ע ש הביא דעת הרמב" ב'יש מי שאומר' ,וא"כ לכאורה
כוונתו לפסוק כהסת שכתב לפני"כ ,שהיא שיטה א' דלעיל ,אמנ המשנ"ב ש ס"ק ז כתב שהכרעת
האחרוני כהרמב" שיש לאסור מד' אמות ]א בביאור הלכה ש נשאר בצ"ע על דעת הרמב" שד' אמות
בדיוק מותר[ ,וכ"כ כה"ח ש ס"ק יא ]לשיטתו דתמיד יש לחוש לי"א לכתחילה[ .ובמשנ"ב ש ס"ק ט הביא
את דברי הגר"א שג לשיטת הרמב" א בירר לו ד' אמות מסוימות לטלטול מותר לטלטל בה ג
באלכסונ(.
'וזה הוא שאמרו '…סיכו הסוגיא:
רב חסדא
רב נחמ
ר' יהודה
ר' מאיר
ר' יהודה
ר' מאיר
שביתתי
דברי הכל עיקר עירוב ברגל,
עירוב עיקר עירוב ברגל,
עיקר
במקומי
אחד עני ואחד עשיר
ודוקא אחד עני ואחד
בפת,
עשיר
בעני הקילו
שביתתי
אחד עני ואחד
דוקא עני
דברי הכל דוקא עני
במקו
עשיר
פלוני
"וזו היא
קתני לה ,וקאי
קתני לה ,וקאי
א'מי שבא בדר
שאמרו העני א'אינו מכיר או
מערב
וחשכה'
בקי
שאינו
ברגליו"
בהלכה'
"לא אמרו
דברי הכל
קתני לה
מערבי בפת
אלא להקל"
.
.
פסקו הפוסקי כרב נחמ )רי" ,רמב" פ"ז מהל' עירובי ה"ב ,רא"ש סי' יד ,סמ"ג הל' עירובי דרמ"ה ע"ד ,סמ"ק סי'
רפב עמ' שיד( .
)ע"ב( 'ויצא עשיר חו לתחו '…התקשו הראשוני א יוצא חו לתחו אי יוכל לחזור למקומו בשבת?
ותירצו כמה תירוצי:
א .לאו דוקא חו לתחו ממש ,אלא סמו לסו התחו )רש"י בפי' א(.
ב .חו לתחו ממש ,א באות ד' אמות שנתנו חכמי למניחי עירוב יותר על האלפיי אמה )רש"י בפי' ב(.
ג .לאו דוקא חו לתחו ,אלא חו לעיבורה של עיר )תוב' בש ר"י בפי' א(.
ד .איירי ברוצה לחזור ולקנות שביתה בתו התחו ,ונקט הכי משו ר' מאיר ואגב כ נקט האי לישנא בר' יהודה )תוס'
בש ר"י בפי' ב(.
ה .הכי פירושו :יוצא עשיר חו לעיר ללכת לתחו ,ויאמר תהא שביתתי במקומי )ריטב"א שכ פירשו בש הרב ז"ל,
מגיד משנה פ"ז מהל' עירובי ,ועי' ה"א גאו יעקב( .
דףנב
)ע"ב( 'ר"א אומר ב' יכנס ג' לא יכנס…רש"א אפי' ט"ו אמות יכנס '…רוב הפוסקי פסקו דלא כר"א ודלא
כר"ש ,ואפי' יצא פסיעה אחת לא יכנס )משמעות הרי" ,רמב" פכ"ז מהל' שבת ה"א ,הרז"ה ,רמב" ,רא"ש ,שו"ע סי'
תה סעי' ג ]וע"ע משנ"ב ש[( ,א יש שפסקו כר"א וכר"ש )ראב"ד ,רשב"א ,ר" ,מאירי בבית הבחירה ובחידושיו .ועי'
לרבנו יהונת ]וכ"כ תורת חיי[ דביצא במזיד לכו"ע אי הלכה כר"ש ,א בעבודת הקודש ]ש"ה יג[ מבואר להדיא דפסק
כר"ש ג ביצא במזיד ,וכ"מ בעוד ראשוני(.
'רש"א אפילו ט"ו אמות יכנס…מפני טועי המדה' יש ג' פירושי בזה:
א .היו נוהגי בזמנ למדוד התחומי בשביל היוצאי מ העיר ,והיו מסמני סימ ניכר כדי שיראוהו ולא ימשיכו ללכת.
והיו בכוונה מכניסי הסימו לפני התחו מעט ,משו הטועי שלא שמי לב לסימ וממשיכי ללכת מחו לתחו
)רש"י .ויש להבי מה מרויחי בהא שמכניסי הסימ לתו התחו ,א בי כה וכה הטועי לא שמי לב אליו .וי"ל
שהטועי לא בודקי כל רגע ורגע היכ הסימ ,אבל נזכרי מידי פע לבדוק היכ הסימ ,ומסתכלי ג מאחריה
א לא חלפו עליו כבר( .ולפ"ז 15אמה לאו דוקא ,דה"ה פחות או יותר ,והכל כפי 2000אמה המדויקי )רש"י
וברטנורא ש .וצ"ע אי יידע כמה א לא מדד ,ועי' היטב בתוס' יו"ט ,ולא הבנתי(.
ב .המודדי ה הטועי ,שמודדי ע"י חבל של 50אמה ]כדלהל נז ע"ב[ 40 ,פעמי ,וכ קובעי הסימ לאחר 2000
אמה ,ואינ יודעי שכשאחזו את החבל מכא ומכא א"כ מיעטו מאור החבל ,וא נעשה חשבו של 2אחיזות ידיי
דהיינו 2טפחי ואצבע ]דכל אחיזה היא טפח וחצי אצבע[ 40 ,פעמי ,הרי 80טפחי ו 40אצבעות ,שה 90
טפחי ,שה 15אמה )רש"י בלישנא אחרינא 'ולא שמעתיו' ]ועי' להל[ ,הרז"ה בהמאור ,רבנו יהונת הכה מלוניל
על הרי" ,ריטב"א בפשיטות( .ולפ"ז 15אמה בדיוק דוקא )רש"י ש ,ברטנורא ]וכתב' :ולא ידעתי ליישבו יפה'.
והתוס' יו"ט ש כתב' :לא ראה בזה דברי רש"י ורבנו יהונת' ,דהרי ה ביארו שיטה זו .ובלקוטי ש הביא דברי
השושני לדוד שהבית דוד כתב שדברי הברטנורא ברורי ,וראה וידע דברי רש"י והגיד שלא ידע ליישב ,ורש"י
בעצמו כתב על לשו זו 'ולא שמעתיו' דהיינו דלא ס"ל ונימוקו עמו ,דקשיא על פי' זה כמה קושיות :א .אי פי' זה
מיושב על הלשו .ב .לפי' זה 'המשוחות' בעצמ ה ה'טועי' ,וזה דוחק .ג .מהו טעות ]דמאי קסברי?[ .ד .מי אמר
דשיעור אחיזה הוא טפח וחצי אצבע ,אדרבה בגמ' )מו"ק כב ע"ב( איתא דשיעור אחיזה הוה טפח בלבד ]ובגמ' נדה כו
ע"א ורש"י ש מבואר דשיעור אחיזה הוא פחות מטפח ,ע"ש וביוס דעת ש )חוברת צא עמ' ,(44והעיר בזה הרש"ש כא ,וע"ע בדבריו ,וע"ע מגדי
חדשי כא[ .ה .בשביל מתיחת כל כחו בחבל של 50אמה צרי לאחוז בכל צד בשתי ידי .עכ"ד הבית דוד
שלמה בקצרה[ .וכתב ע"ז השושני לדוד ,דאדרבה מש"כ רש"י 'ולא שמעתיו' היינו שלא שמע מרבותיו ואדרבה כ נראה
לו לפרש ,והראיה שבסו המסכת מביא ב'לישנא אחרינא' את הפירוש הראשו שכא ,ובתחילה מביא בפשיטות את
ה'לישנא אחרינא' של כא בקצרה ,וכותב' :כדפרישית במי שהוציאוהו' ,הרי שנטל לעצמו פירוש זה .וכל קושיות הבית
דוד י"ל בפשיטות ,דכוונת רש"י בפי' זה שכיו שיש מודדי שטועי ולא מתחילי למדוד החבל הבא בדיוק היכ
שכלה הקוד ,ואדרבה מרחיקי קצת ,וא"כ בסו יסמנו אחרי אלפיי אמה ויכשילו את כל הציבור ,לכ תקנו
]וע"ע מלאכת