לתתר"פ חלקי ,כתב בקרית מל :סנהדרי לח ע"ב 'י"ב שעות הוי היו' ,תנחומא ויחי סי' טו 'י"ב שעות ביו י"ב שעות
בלילה'…עיי ר"ה כה ע"א 'ושני שלישי שעה וע"ג חלקי' ,ובהקדמת ספר העברונות מביא בש מדרש אמר שמואל
כשעלו בני יששכר לרקיע קבעו תתר"פ חלקי לשעה .עכ"ל .והנה מה שציי לגמ' הנ"ל לכאורה עדיי אינה ראיה
מספקת למסירת עני כ"ד שעות מ השמי ,וכנ"ל ,ומה שהביא בש הקדמת ספר העברונות אי הספר הנ"ל תח"י ,וג
עני עלית בני יששכר לרקיע לא ידעתי ,ואמנ מצינו שדרשו חז"ל מהפסוק "ומבני יששכר יודעי בינה לעתי" ]דהי"א
יב לג[ שהיו בקיאי בחכמת העיבור ,א על עני עליית לרקיע לא מצאתי .וה' יאיר עיני.
)ע"ב( 'אמר רבא בר אדא משוחאה אסברה לי' פרש"י :בר אדא ,ש האיש .משוחאה ,מציי תחומי העיר.
עכ"ל .ובפשטות כוונתו שלא נטעה לקרוא כ :אמר רבא בר אדא ,משוחאה אסברא לי .דהיינו שנחשוב שרבא בר אדא
אומר שאד ששמו משוחאה )או תפקידו( הסביר לו .והנה בגמרא )בבא מציעא קז ע"ב( איתא :א"ל רב יהודה לרב אדא
משוחאה וכו' .ע"כ .וא"כ רואי שהמשוחאה היה רב אדא עצמו ,ולכאורה שלא לחלק את השוי י"ל שג אצלנו הכוונה
בר אדא הב של אדא שהוא עצמו המשוחאה )ואי לחלק בי שנתכנה לפני"כ 'רב' לכשלא נתכנה ,כפי שמצוי במקומות
רבי שנשמט מחמת ט"ס או חילוקי התקופות ,ואכמ"ל( .וכ נראה שהעיר הגרי"ז שטר משאוול במאמר תהלוכות
האגדות )שבסו שו"ת זכר יהוס ח"ב ,פרק ט ד יח ע"ג בקטע הראשו( ,וכתב :ותמהני על רש"י וכו' מה דחקו לפרש
בר אדא ש האיש .עכ"ל .ומשמע שהבי שכשרש"י אומר 'בר אדא ש האיש' רצונו לפרש שבר אדא בעצמו הוא
המשוחאה .אמנ י"ל ג ברש"י שכוונתו שאדא הוא המשוחאה ,רק כתב 'בר אדא ש האיש' שלא נאמר דקאי על רבא
ונפרש 'רבא בר אדא' כמש"כ לעיל .ודו"ק.
דףנז
'נותני קרפ '…סיכו הסוגיא בס"ד:
.
רב
הונא
חייא
בר
רב
רבי מאיר
zg` xir
חכמי
נותני קרפ
אי נותני קרפ לעיר
לעיר
וא יש בית מחו לעיר
אבל
לבית ר"י :אי נותני אלא קרפ אחד.
לבדו
אי תוס' :נותני קרפ לזו וקרפ לזו.
נותני קרפ
אי נותני קרפ לעיר
תוס' ,רשב"א בתי' א :וה"ה בתו עיר לכל
בית ובית אי נותני
קרפ ,אלא שבעי אמה
ושיריי.
רשב"א בתי' ב' ,ריטב"א :עי' בדבריה.
izy
ר' מאיר
נותני
קרפ לזו
וקרפ לזו
mixr
חכמי
נותני
קרפ לזו
וקרפ לזו
קרפ אחד
לשתיה
להלכה נחלקו הראשוני ,יש פוסקי כחכמי )משמעות הרמב" פכ"ח מהל' שבת ה"א ובפיהמ"ש ,תוספות ,סמ"ג,
משמעות הרשב"א בחידושיו ,ריטב"א ,המאירי בש הראב"ד ]ותמה המהדיר שלא הזכיר את הרמב"[ ,והבית יוס סי'
שצח ניסה להוכיח ג"כ שכ דעת הרי" ,א צידד לכא ולכא .אמנ בשו"ע ש סעי' ה פסק כ בפשיטות ,וכ צידד
הגר"א בביאורו להחמיר ,ועי' ביאור הלכה ד"ה וכ ומשנ"ב ס"ק כד ,ובחזו"א סי' פ וליקוטי סי' ב ס"ק יט ,וע"ע יד
בנימי עמ' שיבשיג( .ויש פוסקי כרבי מאיר )הרא"ש סי' ג והמרדכי ריש סי' תקד בש מהר" מרוטנבורג ]בפסקי
עירובי סי' קכ[ ,הרשב"א בעבוה"ק ש"ה ו ובתש' ח"ד סי' כא ,המאירי שכ דעת רוב הפוסקי ,הטור סי' שצח ,וכ"פ
הרמ"א בהגהה ש ,ועי' ביאור הלכה ומשנ"ב דלעיל( ,א רוב ככל הפוסקי פסקו כרב הונא )כל הראשוני ש( ,דלא
כמי שפסק כחייא בר רב )רבנו יהונת הכה מלוניל על הרי" טז ע"ב ,פסקי הרי"ד( שפסק כחייא בר רב] .וע"ע מנחת
ישראל ומגדי חדשי[.
'דאמר קרא מקיר העיר וחוצה ,אמרה תורה ת חוצה ואח"כ מדוד' "מקיר העיר וחוצה אל אמה"
בגימטריה 'ת חוצה ואחרי כ מדוד' ]) [908907גליונות קהילות יעקב(.
)ע"ב( 'אי מודדי אלא בחבל של נ' אמה '…היינו המדידה הקבועה ,אבל כבר שנינו לעיל )מב ע"א( שמי
ששבת בבקעה יכול למדוד בפסיעות רגליו ,דבשעת הדחק הקילו לו )חידושי המאירי ]ועמש"כ המאירי בפשיטות דלא
התירו לסמו על מדידת אלפיי אמה ע"י פסיעות הרגליי 'אלא בשעת הדחק כגו שיש לו ליל לדבר מצוה' ,עי'
להרה"ג המהדיר נר"ו ש )הע' (282שהקשה דלא מצינו מי שמצרי שיהיה דוקא במקו מצוה ,אלא די בזה שהוא בדר
ושעת הדחק שאי לו כלי מדידה בידו .ותי' דיתכ שהתכוי המאירי לדעת הריטב"א ש ]הבאנוהו לעיל ש[ ,דבשבת
עצמה מותר לו רק א זהו לצור מצוה ,דאל"כ אסור משו מדידה בשבת .אמנ יותר נראה דדעת המאירי שאי סומכי
על מדידת פסיעות אלא כשהוא בדר והוה שעת הדחק ,וג שהוא לצור מצוה .א בבית הבחירה לא הזכיר דבר בזה.
עכ"ד ,ודו"ק .וע"ע ש בהע' 315ובביאורי ש סי' ח[( .א י"א דבכה"ג שמדד ברגליו לא יסמו על הצמצו ולא יל
עד סו פסיעותיו ממש )דרכי משה סי' שצט ס"ק ב בש הכל בו בש הר"מ .ועי' היטב בביאור הלכה ש ריש הסימ
שמשמע מדבריו דדברי הכל בו הא רק כשיכול היה למדוד בחבלי ,אבל מי ששבת בבקעה יכול לסמו על פסיעותיו
ג לצמצו ,ע"ש ודו"ק .וע"ע בביאורי על חידושי המאירי סי' ח ,ובנתיבות שבת פמ"ג סעי' ג הע' ד(.
'ולא ימדוד אלא כנגד לבו' מלשו רוב הראשוני משמע דהיו מוכרחי חכמי לתת שיעור בדבר כדי שלא ית זה
כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל יתקצר והתחומי יתמעטו )עי' היטב לשו רש"י ,רשב"א( .אמנ יש מי שביאר שהיא
עצה טובה שיניחו דוקא כנגד ִל $$ #יותר נקל לה להחזיק בחבל ,ולא צרי להשפיל ידיו או להגביה ,וג ָ $העי
מצויה לכוי בה יותר ביושר )המאירי בחידושיו ובבית הבחירה ,תפארת ישראל ]יכי אות כב[(.
ואי לחוש לשיווי בני אד שמא האחד יהיה גבוה והשני נמו ,דסת הדברי באנשי מידות דברו חכמי ,ועוד שאי
שיפוע לחבל בכ )המאירי בחידושיו ובבית הבחירה ,ונלע"ד דבפרט במרחק כה רב של חמישי אמה ,אי להפרשי
הגובה הרגילי בי בני אד משמעות על השיפוע .ודו"ק(.
כתב המאירי בחידושיו :ולמדנו ממשנה זו שאי המדידה באד יחידי ,כגו שיקבע ראש החבל במקו אחד וימשכנו
מעט עד שיגיע ראש השני באר ,אלא ודאי המדידה בשני בני אד והיא המדה השוה וההמש השוה )עכ"ל ]ועי' היטב
בבית הבחירה ובמהדיר ש הע' .111ולא זכיתי להבי מה הפג א יקשור החבל על עמוד בדיוק כנגד לבו ,ויל וימתח
החבל בצד השני כנגד לבו עד סו חמישי אמה .ג לשו המאירי 'עד שיגיע ראש השני באר' אינו מוב .ועי' במגדי
חדשי להל נח ע"ב שהביא דברי המאירי הנ"ל בפשיטות ,אבל בשאר מפרשי לא ראיתי די זה ,ומה שהביא במגדי
חדשי מ'יש סדר למשנה' אינה ראיה דחייבי דוקא שני אנשי ,אלא דכשמודדי בשני אנשי ,סגי שרק אחד מה
יהיה מומחה .ודו"ק[(.
'הגיע לגיא או לגדר ,מבליעו וחוזר למדתו .הגיע להר ,מבליעו וחוזר למדתו' כ היא הגירסא לפנינו במשנה,
והקשו התוספות מדוע חילקוהו לשתי בבות ולא כתבו בחד בבא 'הגיע לגיא או לגדר או להר מבליעו וחוזר למדתו' )עי'
בתוס' שתירצו משו לשו הסיפא 'מקדרי בהרי' ,נקטו הר בפני עצמו ,אע"פ שג בגיא וגדר יש די מקדרי ]א כבר
מושרש לשו 'מקדרי בהרי' דוקא[ .וסיימו התוס' :וא נאמר דגיא וגדר שוי לגמרי ,והר חלוק קצת מה הוה ניחא.
עכ"ל .ורמזו לשיטת הרמב" ,עי' להל( .אמנ יש שאינ גורסי כלל בבת 'הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו' )במשניות
שבירושלמי לא גרסינ .וברשב"א אינו ברור לכאורה ,שבתחילת דבריו על דברי המשנה 'הגיע לגיא או לגדר מבליעו
וחוזר למדתו' כתב :והוא הדי להר .עכ"ל .משמע שלא היתה לפניו הגירסא במשנה 'הגיע להר' .ואח"כ כתב :וכ מקדרי
בגיא וגדר כדר שמקדרי בהר ,ויש לתמוה למאי חלק אות ,ולא עירב ותני להו בחדא .עכ"ל .ומלשונו זו משמע שהיתה
לפניו בגירסא בהמש המשנה 'הגיע להר' ותמה למה לא עירב ותני בחדא .וצ"ע .והמהדיר ש לכאורה לא נחית לכל
הנ"ל .וג בדקדוקי סופרי לא הביא בזה שו גירסאות ,וצ"ע(.
דףנח
'אי ל שיפה למדידה יותר משלשלאות של ברזל ,אבל מה נעשה '…יש מי שפירש 'אבל מה נעשה'
שהכשירו ג חבל פשת ,אבל מ"מ מותר ג למדוד בשלשלאות של ברזל )המאירי בחידושיו ובבית הבחירה( .ונחלקו
עליו שאר הראשוני )כ משמעות ,וכ"כ המאירי עצמו בחידושיו שמשמעות הרי" והרמב" דשלשלאות של ברזל
פסולות למדידת תחומי ,ואפשר שהדי עמה מפני ששלשלאות ה כבדות ומתמעט השיעור מפני כפיפת .ובבית
הבחירה ג"כ סת בתחילה שהמדידה רק בחבל של פשת ,וכתב' :וכ פסקוה גדולי הפוסקי והמחברי ,ומ"מ נראה
לי …ויש חולקי בה' .עכ"ל(.