ששבת בבקעה יכול למדוד בפסיעות רגליו ,דבשעת הדחק הקילו לו )חידושי המאירי ]ועמש"כ המאירי בפשיטות דלא
התירו לסמו על מדידת אלפיי אמה ע"י פסיעות הרגליי 'אלא בשעת הדחק כגו שיש לו ליל לדבר מצוה' ,עי'
להרה"ג המהדיר נר"ו ש )הע' (282שהקשה דלא מצינו מי שמצרי שיהיה דוקא במקו מצוה ,אלא די בזה שהוא בדר
ושעת הדחק שאי לו כלי מדידה בידו .ותי' דיתכ שהתכוי המאירי לדעת הריטב"א ש ]הבאנוהו לעיל ש[ ,דבשבת
עצמה מותר לו רק א זהו לצור מצוה ,דאל"כ אסור משו מדידה בשבת .אמנ יותר נראה דדעת המאירי שאי סומכי
על מדידת פסיעות אלא כשהוא בדר והוה שעת הדחק ,וג שהוא לצור מצוה .א בבית הבחירה לא הזכיר דבר בזה.
עכ"ד ,ודו"ק .וע"ע ש בהע' 315ובביאורי ש סי' ח[( .א י"א דבכה"ג שמדד ברגליו לא יסמו על הצמצו ולא יל
עד סו פסיעותיו ממש )דרכי משה סי' שצט ס"ק ב בש הכל בו בש הר"מ .ועי' היטב בביאור הלכה ש ריש הסימ
שמשמע מדבריו דדברי הכל בו הא רק כשיכול היה למדוד בחבלי ,אבל מי ששבת בבקעה יכול לסמו על פסיעותיו
ג לצמצו ,ע"ש ודו"ק .וע"ע בביאורי על חידושי המאירי סי' ח ,ובנתיבות שבת פמ"ג סעי' ג הע' ד(.
'ולא ימדוד אלא כנגד לבו' מלשו רוב הראשוני משמע דהיו מוכרחי חכמי לתת שיעור בדבר כדי שלא ית זה
כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל יתקצר והתחומי יתמעטו )עי' היטב לשו רש"י ,רשב"א( .אמנ יש מי שביאר שהיא
עצה טובה שיניחו דוקא כנגד ִל $$ #יותר נקל לה להחזיק בחבל ,ולא צרי להשפיל ידיו או להגביה ,וג ָ $העי
מצויה לכוי בה יותר ביושר )המאירי בחידושיו ובבית הבחירה ,תפארת ישראל ]יכי אות כב[(.
ואי לחוש לשיווי בני אד שמא האחד יהיה גבוה והשני נמו ,דסת הדברי באנשי מידות דברו חכמי ,ועוד שאי
שיפוע לחבל בכ )המאירי בחידושיו ובבית הבחירה ,ונלע"ד דבפרט במרחק כה רב של חמישי אמה ,אי להפרשי
הגובה הרגילי בי בני אד משמעות על השיפוע .ודו"ק(.
כתב המאירי בחידושיו :ולמדנו ממשנה זו שאי המדידה באד יחידי ,כגו שיקבע ראש החבל במקו אחד וימשכנו
מעט עד שיגיע ראש השני באר ,אלא ודאי המדידה בשני בני אד והיא המדה השוה וההמש השוה )עכ"ל ]ועי' היטב
בבית הבחירה ובמהדיר ש הע' .111ולא זכיתי להבי מה הפג א יקשור החבל על עמוד בדיוק כנגד לבו ,ויל וימתח
החבל בצד השני כנגד לבו עד סו חמישי אמה .ג לשו המאירי 'עד שיגיע ראש השני באר' אינו מוב .ועי' במגדי
חדשי להל נח ע"ב שהביא דברי המאירי הנ"ל בפשיטות ,אבל בשאר מפרשי לא ראיתי די זה ,ומה שהביא במגדי
חדשי מ'יש סדר למשנה' אינה ראיה דחייבי דוקא שני אנשי ,אלא דכשמודדי בשני אנשי ,סגי שרק אחד מה
יהיה מומחה .ודו"ק[(.
'הגיע לגיא או לגדר ,מבליעו וחוזר למדתו .הגיע להר ,מבליעו וחוזר למדתו' כ היא הגירסא לפנינו במשנה,
והקשו התוספות מדוע חילקוהו לשתי בבות ולא כתבו בחד בבא 'הגיע לגיא או לגדר או להר מבליעו וחוזר למדתו' )עי'
בתוס' שתירצו משו לשו הסיפא 'מקדרי בהרי' ,נקטו הר בפני עצמו ,אע"פ שג בגיא וגדר יש די מקדרי ]א כבר
מושרש לשו 'מקדרי בהרי' דוקא[ .וסיימו התוס' :וא נאמר דגיא וגדר שוי לגמרי ,והר חלוק קצת מה הוה ניחא.
עכ"ל .ורמזו לשיטת הרמב" ,עי' להל( .אמנ יש שאינ גורסי כלל בבת 'הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו' )במשניות
שבירושלמי לא גרסינ .וברשב"א אינו ברור לכאורה ,שבתחילת דבריו על דברי המשנה 'הגיע לגיא או לגדר מבליעו
וחוזר למדתו' כתב :והוא הדי להר .עכ"ל .משמע שלא היתה לפניו הגירסא במשנה 'הגיע להר' .ואח"כ כתב :וכ מקדרי
בגיא וגדר כדר שמקדרי בהר ,ויש לתמוה למאי חלק אות ,ולא עירב ותני להו בחדא .עכ"ל .ומלשונו זו משמע שהיתה
לפניו בגירסא בהמש המשנה 'הגיע להר' ותמה למה לא עירב ותני בחדא .וצ"ע .והמהדיר ש לכאורה לא נחית לכל
הנ"ל .וג בדקדוקי סופרי לא הביא בזה שו גירסאות ,וצ"ע(.
דףנח
'אי ל שיפה למדידה יותר משלשלאות של ברזל ,אבל מה נעשה '…יש מי שפירש 'אבל מה נעשה'
שהכשירו ג חבל פשת ,אבל מ"מ מותר ג למדוד בשלשלאות של ברזל )המאירי בחידושיו ובבית הבחירה( .ונחלקו
עליו שאר הראשוני )כ משמעות ,וכ"כ המאירי עצמו בחידושיו שמשמעות הרי" והרמב" דשלשלאות של ברזל
פסולות למדידת תחומי ,ואפשר שהדי עמה מפני ששלשלאות ה כבדות ומתמעט השיעור מפני כפיפת .ובבית
הבחירה ג"כ סת בתחילה שהמדידה רק בחבל של פשת ,וכתב' :וכ פסקוה גדולי הפוסקי והמחברי ,ומ"מ נראה
לי …ויש חולקי בה' .עכ"ל(.
]ועי' מגדי חדשי בצורת של שלשלאות הברזל[.
'לא פחות מפני שמרבה ,ולא יותר מפני שממעט' ועל כ כשמודדי בחבל של חמישי אמה ימתחוהו בכל
כוח )תוספתא פ"ד הי"ג ,רש"י להל ע"ב במשנה( ,ויש מי שאומר שיכולי ג למדוד ע"י הנחתו ע"ג קרקע )ריטב"א,
]כיו שכל טע המתיחה הוא כדי שלא יתעגל באמצעיתו ,וכשמניחו ע"ג קרקע אינו מתעגל באמצעיתו[ .וכ"כ בביאור
הלכה ריש סי' שצט ד"ה ישי .א המהדיר על הריטב"א ש הע' 202העיר דמשמעות שאר הראשוני דקבעו לו מקו
נגד לבו בדוקא ]עי' רש"י ורשב"א[ ,וע"ע פסקי ריא"ז שכתב דעל הקרקע מתמעט מפני גבשושיות שבו .ועי' בביאורי
שעל חידושי המאירי סי' ח וסי' יח ועל בית הבחירה הע' .(111א כשמודדי החבל כדי לעשותו אי למותחו כל כ
)גאו יעקב(.
'של פשת למדידה' דשיערו חכמי שהוא נמתח בדיוק כמדה שלא ימתח יותר מיד כשאר מיני ויוסי על התחו
)שו"ע הגר"ז סי' שצט סעי' א ,וע"ע בביאורי שעל חידושי המאירי סי' ח( .וסמכוהו על הפסוק ביחזקאל "ופתיל פשתי
בידו" )ירושלמי כא ה"ג ,רבנו חננאל ,חכמת שלמה למהרש"ל ,משנ"ב סי' שצט ס"ק א(.
'דא אינו יכול להבליעו ,הול למקו שיכול להבליעו ומבליעו וצופה כנגד מידתו וחוזר' שהרי להבליעו
בלא מדידה אי אפשר .ולמדוד מכא בחבל של חמישי אמה ג"כ אינו יכול ,דאינה הבלעה .ולמדוד ע חבל של יותר
מחמישי אמה אסור שהרי יתעגל באמצעו ,וג יש לחוש שיסברו הרואי שמותר למדוד ע חבל של יותר מחמישי
אמה ,וג יסברו שכל גיא מבליעי ולא ידעו שרק כא משו שיכול ללכת למקו אחר ולהבליעו )רשב"א ,ריטב"א(.
)ע"ב( 'וכמה עומקו של גיא' יש מפרשי :לגבי מה שאמרנו שמבליע כשהוא רחב חמישי אמה )רש"י( .ויש
מפרשי :לגבי הול משפתו אל שפתו )רשב"א ,ריטב"א ,מאירי(.
'וכמה עומקו של גיא '…שלוש דיעות בגמרא :מאה ,אלפיי ,יותר מאלפיי .אמנ למסקנת הגמ' מ"ד יותר
מאלפיי קאי כשחוט המשקולת יורד כנגדו .והרמב" )פכ"ח מהל' שבת הי"א( כתב למ"ד יותר מאלפיי שהוא עד ד'
אלפי אמה .והראשוני צידדו בראייתו )עי' מגיד משנה ש ,והרשב"א ריטב"א ומאירי הביאו ראיה אחרת וכתבו דיש
לחלק( .ולעני הלכה פסקו כמ"ד אלפיי )רשב"א ,המאירי(.
'אמר רבא…המתלקט עשרה מתו חמש…ארבע…מתני לקולא '…יש פוסקי כמא דמתני לקולא )רשב"א,
ריטב"א( ,ויש פוסקי כלישנא קמא לחומרא )מרדכי והגהות אשרי בש מהר" מרוטנבורג(.
'אי מודדי אלא מ המומחה' יש מפרשי :בקי במדידה )רש"י ,רמב" פכ"ח מהל' שבת הי"ז ובפיהמ"ש ,רשב"א
בעבוה"ק ש"ה יא ,רשב"א ריטב"א מאירי תוס' רבנו פר ותוס' רי"ד שכ משמעות הירושלמי ה"ד ]ועי' בתויו"ט שתמה
מש"ה על הדעה הבאה ,א בתוספות חדשי וחדושי מהרי"ח ש תירצו ע"ז[ ,וכ"ה במגיד משנה ושכ עיקר( ,ויש
מפרשי :דר ישרה ומכוונת כנגד העיר ,מלשו "ומחה על כת י כנרת" )הגאו ]מובא ברבנו יהונת ובריטב"א ור",
וכ"כ הרי" ש[ ,רבנו חננאל ,הערו ער ממחה ,תוספות ,רא"ש סי' ז בש ר"ת ]וכ"ה ספר הישר סי' שיח[ ,הגהמ"י
פכ"ח מהל' שבת אות ה ,בית יוס ריש סי' שצט בשמ ,תוס' רי"ד שכ משמעות לשו המשנה 'אי מודדי' בלשו רבי
'אלא מ המומחה' בלשו יחיד ]וע"ע בזה מגדי חדשי[ .א נחלקו הראשוני בפירוש זה היכ למדוד ,עי' גאו יעקב,
מנחת ישראל ד קל ,יד בנימי עמ' שכבשכג ,ובמהדיר על הרשב"א הע' 84ועל רבנו חננאל הע' 298ועל תוס' רבנו
פר הע' 116ובמילואי ש סי' כד .והטור סי' שצט העתיק את שני הפירושי ,וכתב הב"י דנראה שסובר שיש לחוש
לשניה .וכ בשו"ע ש סעי' ג וסעי' ז הביא את שתי השיטות .ולכ אע"פ שיש כנגד העיר הרי וגאיות שיש לו להבליע
או לקדר ,ש צרי למדוד ,ולא נגד צידי העיר .אמנ יש לחפש את המקו שכנגד העיר שהוא הישר ביותר .ושיטת
הראב"ד ]הובא ברשב"א ,ריטב"א ,ר" ומאירי[ שצרי שתי מדידות לשתי קרנות העיר ,משו דקשיא ליה למה א אינו
יכול להבליעו הול למקו שיכול להבליעו וצרי לחזור למידתו(.
ובעני הלשו 'אי מודדי…המומחה' ]שינוי רבי ליחיד[ עי' מגדי חדשי .ובעני הגירסא 'מ המומחה' עי' ריטב"א,
פירושי ר"י ב חכמו ]אמ"א[ ,שינויי נוסחאות במשניות ,ראשו לציו ש ,מלאכת שלמה ש ,חידושי מהרי"ח ש,
מנחת ישראל ד קלא ]כצ"ל[ ע"א] ,והתשבי ער ממחה השיג על הערו ,ובמוס הערו השיג על רש"י ,וע"ע בערו
השל לחי"ה ,ואי בהשגת כלו כנודע ,ועי' בהגהות בריש ספר התשבי )לגרמ"א הלוי הורווי ממאלד באניללא(
ולהגר"י פיקברלי בהפלאה שבערכי על הערו ש ,שהשיבו דבר ,ואכמ"ל[.
]ודבר פלא ראיתי בחידושי הריצ"ד ,דכתב שהלשו שלפנינו במשנה 'מ המומחה' הוא שיבוש מלשו התוספתא' :אי
מודדי לא בחוט ולא בשלשל ולא בחבל של גמי אלא במשיחה' ,ובמשנה רצו לקצר ולכתוב 'אי מודדי אלא במשיחה'
ונשתבש ל'אי מודדי אלא מ המומחה' .עכ"ד .ודבריו מרפס איגריה לומר על לשו המשנה שלפנינו שכל הראשוני
דלעיל ]ובראש רבנו חננאל שכל דבריו דברי קבלה[ פירשו לשו 'המומחה' לכא ולכא ,ובא לומר שהכל טעות .ונטיתו
לשבש הספרי מהירה מדי לכשתעיי בספרו ,ועי' להל סא ע"א[.
'ואפילו עבד ואפילו שפחה' יש שמצריכי גדול עמה ,ויש שאי מצריכי וכ עיקר )תליא בשני תירוצי התוס'
להל נט ע"א ,והרא"ש ]סי' ח[ והר" ]בכתובות יב ע"ב בדפי הרי"[ כתבו בפשיטות ד'והוא שיש גדול עמו' לא קאי
אכולהו ,וא"כ כא מהני ג ללא גדול עמו .והובא בבית יוס סוס"י שצט( .וקט אינו נאמ בקטנותו ,אבל נאמ לומר
בגדלותו מה שזוכר מקטנותו )רא"ש וטוש"ע ש .ובנתיבות שבת פמ"ג סעי' כב הע' סג כתב דלכאורה צ"ע ,דא עבד
ושפחה נאמני כא משו דהוי מילתא דרבנ ,למה קט לא יהיה נאמ בקטנותו .ובלבוש כתב דקט אינו משו פסלותו
אלא משו שמא טועה הוא ואינו מבחי ,ולכ נאמ בגדלותו שאז מרענ זכרונו ומבחי האמת למפרע וכו' .ועע"ש(.
דףנט
'עיר של יחיד '…פרש"י :שלא היו נכנסי בה תמיד שישי ריבוא וכו' .וכא האריכו הראשוני בשיטה זו ,והבאנו
עיקר דבריה לעיל ו ע"א ,ע"ש באריכות.
'אי מערבי את כולה ,אלא א כ '…והיא הלכה פסוקה בכל הפוסקי ,שאסור לערב עיר של רבי שלמה
בעירוב אחד ללא שיור ,כדי שלא תשתכח תורת עירוב .והאחרוני דנו אי עושי היו עירוב אחד של על ערי שלמות
ללא שיור ,ואמרו בזה כמה טעמי לקולא:
א .אפשר דס"ל כרש"י ,שאי נקראי רבי פחותי משישי ריבוא ,וא"כ היו הכל עיר של יחיד קרי לה )מג"א סי' שצב
ס"ק ב ,ובאמת בתחילה תמה וכתב' :וצ"ע דלא ראיתי נזהרי בזה' .והובא במשנ"ב ש ס"ק ז(.
ב .אי מערבי את הדרכי ,ונקרא שיור )אליה רבה ש ס"ק ב בתירו ראשו(.
ג .סומכי על מי שסובר שבתי הגויי נחשבי שיור )א"ר ש ס"ק ב בתי' שני ]עי' שו"ת הר" סי' נ[ ,והובא בשעה"צ
ש אות ז(.
ד .כל די שיור הוא רק בעיר מוקפת חומה וא"צ שו תיקו ,רק עשו העירוב והשיתו .אבל בערי שלנו שאינ מוקפות
חומה ועושי תיקו של ע"י צורות הפתח מסביב לכל העיר ,וכשמתקלקל באיזה מקו מודיעי שאסור לטלטל עד
שיתוק וכו' ,אי ל היכר גדול מזה ,והכל רואי צורות הפתח מסביב לעיר ושתיכ אחר צורות הפתח אסור
להוציא ,ואי ל היכר גדול מזה )ערו השלח ש סעי' ב בתירו ראשו(.
ה .בזמננו שאי חומה מסביב לעיר ,כנ"ל ,תמיד יש כמה בתי בודדי שלא נכללו בעירוב ,וה השיור )ערוה"ש ש
בתירו שני(.
ו .בזמננו שהדרכי של המלכי ,הרי ה כעיר של יחיד )המאירי(.
אמנ בספר עיר הקודש והמקדש )ח"ג פכ"ג ,הובא בנתיבות שבת פל"ח סעי' יב הע' כז( כתב דבירושלי נהגו לשייר
מקו שאינו מעורב ,אלא שהשיור היה מקו המקדש ,ועיי"ש מש"כ בזה.
'דיסקרתא דריש גלותא…דיסקרתא דנתזואי' יש כא כמה גירסאות בשמות ה'דיסקרתא' ]'דנתזואי' 'דבי
שתואר' 'דבי נת אוור' 'דנת זוואר' 'דנת זעאר' 'דאתי אזואר'[ ,אבל העיקר הפירוש ,וכ פי' הראשוני :ריש גלותא
היתה לו בקעה ,ונת אותה לאנשי שיבנו אותה לעצמ ויעלו לו ממנה מס ,ואנשי אלו כעת ה כעבדיו המשכימי
לפתחו ,אע"פ שהיא של רבי והרבי דרי ש ורחובותיה מסורות לה וה עשאוה מתחילה ,כיו שתחילת יישובה
נית ע"י ריש גלותא קרי לה 'עיר של יחיד שנעשית של רבי' .ועל זה הקשתה הגמ' דאי שו סברא לומר משו שהיתה
מתחילה של ריש גלותא שתחשב עדיי עיר של יחיד שנעשית של רבי ,דא משו שהרבי מתאספי עדיי אצל ריש
גלותא ובהתאספ ש יזכירו זל"ז איסור רה"ר ושאינ מותרי כיו אלא משו העירוב ,א"כ בכל עיר של רבי