כו"ע לא פליגי דבחדא סגי ,כי פליגי ביי .ושיטת הראב"ד וסיעתו דהלכה כלישנא בתרא ,דביי כו"ע לא פליגי דבעינ
תרתי ,כי פליגי בפת .אלא שעוד נחלקו הראשוני א הלכה כרבי מאיר ,כמו שאומר להל רב יהודה בש רב ,או שהלכה
כחכמי כיו שרבי יוחנ סובר להל רק 'נהגו' כרבי מאיר ,דהיינו שאי מורי כ רק לא מוחי ביד .ובדעת הרמב" דנו
רבות )עי' ברמב" בהל' עירובי פ"א הי"א ופ"ה הי"ג ונו"כ ש וטור סי' שפז ונו"כ ,ואכמ"ל( .ושיטת רש"י ותוס' דלא
סומכי על השיתו לצור עירוב חצרות אא"כ כל חצר עירבה לעצמה ]רק שלא עירבו דר פתחי שביניה ,ובשביל זה
סומכי על השיתו מבואות .א ג בזה רבי חולקי ,ועי' בראשוני בסוגיי ,ובשו"ע סי' שפז ונו"כ ,וקצת נסתבכתי
במורכבות הדיעות )ועי' מנחת ישראל ד פב והלאה באריכות גדולה מאד([.
תוד"ה בפת עי' משנ"כ בס"ד להל ד פה ע"ב לגבי הנחת שיתופי מבואות בבית שבחצר וכו'.
דףעב
'הלכה…מנהג…נהגו' עי' לעיל סב ע"ב.
]והתוספות כא הקשו מה שיי 'נהגו' דהיינו לא למחות ביד ,והרי זו חומרא ,ותירצו ארבעה תירוצי ,ע"ש[ .
'חמש חבורות ששבתו בטרקלי אחד '…סיכו הסוגיא והמפרשי )ללא טוש"ע ונו"כ(.
בית שמאי
.
עירוב לכל חבורה וחבורה
משנה
מקצת שרויי
בחדרי או
בעליות )פתוחי
כול לחצר ]כ"כ
הראשוני ,וברבנו יהונת
יש גירסאות[(
תוספות
מקצת שרויי
בחדרי או
בעליות )ואי
פתוחי לחצר ,רק
יוצאי דר טרקלי (
לישנאקמא
דרבנחמן
לישנאבתרא
דרבנחמן
חדמר'חייא
ור'שמעוןברבי
אידךמר'חייא
ור'שמעון
ברבי,רבי
יהודההסבר
במחיצה עשרה
בי במחיצה
עשרה ובי
מסיפס
מחיצות )ארעיות(
שלא מגיעות
לתקרה
מחיצות
המגיעות לתקרה
בית הלל
עירוב אחד
לכול
עירוב לכל חבורה וחבורה
מודי
)אפי' כשאי דיורי בחצר ]תוס'[(
דעה א' ברשב"א וריטב"א :אפי' החבורות )אפי' בעירוב בא
מכח
]תוס'
שעדיי לא נתחלקו .אצל
קושית מאי נפק"מ לבית
מסקנת רשב"א ריטב"א ומאירי :רק הלל ,אבל הריטב"א ניחא
ליה א ברבותא לב"ש,
החבורות שנתחלקו.
ראב"ד ורבנו יהונת :כשמקצת שרויי ולפ"ז אולי פליג ע"ז[(
העליונה
בקומה
מחולקת
שאינה
במחיצות.
תי' א בתוס' :עירוב
עירוב לכל חבורה וחבורה
אחד
)א לא מסתבר להעמיד בכ את
לכול.
המשנה(
תי' ב' בתוס' :מודי
עירוב לכל חבורה וחבורה
)לגבי אחרי ,אבל לעצמ א"צ
עירוב לטלטל זל"ז ]רשב"א וריטב"א ,דלא
כמשמעות רש"י ,וע"ע מאירי וגאו יעקב[(
עירוב לכל חבורה וחבורה
עירוב אחד לכול
מודי
עירוב אחד לכול
עירוב לכל חבורה וחבורה
מודי
מודי
תוס' ,רא"ש וטוש"ע:
רק במוליכי
עירוב
למק"א.
רשב"א ,וכ"מ ברמב" :
ג בערוב בא
תנא
איכאדאמרי
היה עירוב בא
אצל
היו מוליכי
עירוב למקו
אחר
מודי
רש"י :כיו שג לבית שמאי אי
החילוק בגלל המחיצות.
רשב"א :פליגי א במסיפס ,דהוי
חלוקה ,וקמ"ל דבעירוב בא
אצל לא פליגי.
ריטב"א :לגבי טלטול זל"ז עצמ א"צ
עירוב ,וה"ה בעירוב בא
אצל.
עירוב לכל חבורה וחבורה
אצל.
עירוב אחד לכול
מודי
)ע"ב( 'רבי יהודה הסבר' נזכר כא בפע היחידה בחז"ל )וכ"ה בספר סדר הדורות בערכו ]וע"ש אות ס ער ב
סבר .וע"ע דקדוקי סופרי כא או' כ ואו' ס[( .ויש כמה גירסאות והסברי לש זה:
אַ' .הַסָ#ר' ,על ש חריפותו ,מלשו 'סברא' )רש"י ,ובתוספת ביאור הרשב"א וריטב"א ותוס' רבנו פר בדבריו ]וכתב
הריעב" בהגהותיו ,דהתוספות ושאר הראשוני דלהל שלא קיבלו דברי רש"י היה משו דלא מסתבר שיהיה חרי
כ"כ יותר משאר חכמי שלא מצינו שכינו אות כ[(.
בַ' .הַסָ ,'ְ#על ש שגודל סבכי ,שעושה כובעי ומצנפות )רי" ,רבנו חננאל ]דפוס וילנא[ בפי' ראשו ,הערו ער
סבכא ,תוס' ורשב"א וריטב"א בשמו ,ועי' להל(.
גַ' .הַסָ ,'ְBעל ש שעושה סככות ,כמו כובע וסככה )תוס' רבנו פר ]הנדמ"ח[ בפי' א בש רבנו חננאל ,אלא שלפנינו
ברבנו חננאל כתב 'הסב' על ש שגודל סבכות .וכ"ה ברי" ובערו ובתוס' וברשב"א ובריטב"א ,ולכ כתב המהדיר
על תוס' רבנו פר ]ש הע' [428דיתכ דיש ט"ס ברבנו פר וצרי לגרוס כמו שאר כל הראשוני ,ובפרט בקטע זה
שאי להבחי בזה מחמת המחיקות שבכת"י .עכ"ד .ג בחידושי המאירי הביא רק ב' גירסאות' :הסבר' ו'הסב'.
אמנ המהדיר על רבנו חננאל ]הנדמ"ח ,הע' [310הביא דבכת"י פי' רבנו חננאל כתוב 'סככה' כמו שכתב תוס' רבנו
פר בשמו .עכ"ד .ובתוס' רא"ש הגירסא מעורבת ,דכתב :ר"ח גריס הסכ ,ופי' גידל כעי מצנפת וכובע כמו מעשה
הסבכא .עכ"ל .הרי שבתחילה כתב 'סכ' ואח"ז פירש 'סבכא' ,וצ"ב(.
דַ' .הָסָבְ' ,על ש עירו ,דבספר יהושע ]טו ,סא[ כמו כ כתיב "ִמִCי ;ְסָבָכה" )תוספות לפנינו בש רבנו חננאל בפירוש
שני ,והועתק בפשיטות בספר סדר הדורות ח"ב ער רב יהודה הסבר .אמנ בגליו הש"ס שלפנינו ציינו שבפסוק
ביהושע ש כתוב "ִמִCי ;ְסָכָכה" בשני כפי' ,ועי' בפי' הבא ]ואולי י"ל דהט"ס בתוס' הוא רק בהעתקת הפסוק
מיהושע ,אבל באמת שמו כא 'הסב' ע"ש מקומו 'סבכה' ,והתוס' רק כתבו דכמו כ הוא ביהושע ,דהיינו בדומה לזה,
א ש 'סככה' וכא 'סבכה' .דאי כהגהת הב"ח דלהל ,צריכי לתק שתי תיבות בתוס' ,דהיינו ג להוסי 'הסכ' וג
לתק ל'וסככה' .ודו"ק .וכ משמע קצת בלשו התוס' רא"ש דכתב כא :עוד פירש על ש עירו בספר יהושע כתב
מדי וסככה .עכ"ל .הרי ג"כ שלא הוסי לפי' שני די"ל 'הסכ' ,אלא הוא 'הסב' כבפי' ראשו ,ורק מציי דבספר
יהושע כתב ש עיר דומה 'וסככה' .ודו"ק .אמנ בתוס' רבנו פר הנדמ"ח איתא להדיא 'הסכ' על ש עירו ,ומבאר
עני סככה וג ש העיר סככה עי' להל ,והוא תניא דמסייעא לב"ח דלהל[(.
דַ' .הָסָכְ' ,על ש עירו ,ע"פ הפסוק ביהושע ]ש[ "ִמִCי ;ְסָכָכה" )כ"ה בתוס' רבנו פר בפי' ב ובתוס' רא"ש בפי' ב,
ואינהו תנאי דמסייעי להגהות הב"ח דכתב לתק כ בלשו התוספות שלפנינו ,א לגירסת ג לפירוש הראשו
גורסי 'סב' כי הוא מלשו 'סככה' ]אמנ מגירסת התוס' רא"ש שלפנינו לכאורה אי כ"כ ראיה ,דיתכ דהמו"ל תיק
כ מדידיה ע"פ הב"ח ,כי אי לו ציוני והערות למטה ,ודו"ק .וצ"ע בתוס' רא"ש המקורי[(.
'במקבלי פרס' יש כמה דעות בפירוש 'מקבלי פרס':
א .מקבלי מבית אביה ִמימ; הוצאות סעודת )רש"י ,ריטב"א בש תוס' ]ולפנינו אינו ,ועי' להל[ ובש רבותיו(.
ב .מקבלי המאכל והמשתה עצמו לבית ,ולא סכו ההוצאה בלבד )תוס' להל עט ע"ב בתי' הראשו ]וצוי ע"י
הרעק"א במסורת הש"ס כא[ ,תוספות רבנו פר ]ומשמע ש דוקא כשהאפיה והבישול בבית אביה[ ,רא"ש סי' ח,
וכ משמע ברבנו חננאל שכתב' :מקבלי פרס…ואוכלי אותו בבתיה' ,משמעות רבנו יהונת הכה מלוניל על הרי"
כב ע"ב שכתב' :שולחי לה מכל סעודות אביה בכל יו ויו מה שיספיק לה ואוכלי בבתיה' ,משמעות מגיד
משנה פ"ד מהל' עירובי ה"ו שכתב' :שנוטלי המנות מאביה ואוכלי אות בבתיה' ]אלא שכתב כ בש רש"י,
וברש"י שלפנינו כתב 'הוצאה' ,ועי' להל[ .וע"ע בחידושי המאירי ולהרה"ג המהדיר נר"ו ש הע' .(662
ג .לפעמי אוכלי על שולח אביה ולפעמי אינ אוכלי )רמב" פ"ד מהל' עירובי ה"ה ,ופי' המגיד משנה ש:
שאי אוכלי בהתמדה אצל אביה אלא לפעמי ,כמו שיסעוד אד נכרי אצל חבירו שבוע או חודש ,אלא ֶשֵאלו ה
מרבי לסעוד בזמני חלוקי על שלח אביה יותר מהנכרי שאינו אלא באקראי בעלמא וכו' ,וסובר רבנו שכל שאינ
אוכלי בקבע עדיי דירת קיימת בבתיה שבחצר ,לפי שאי זה עקירת דירה ,שהאד הסועד אצל חבירו חודש או
ימי אי דירתו עוקרת ממקומה .ע"כ(.
]והנה בעני מש"כ הריטב"א בש התוס' כשיטת רש"י ,והמגיד משנה כתב בש רש"י כשיטת התוס' ,י"ל דכוונת
היתה לאפוקי משיטת הרמב" הנ"ל ,ולא לעני א הוצאה או אוכל .ודו"ק היטב[.
אמנ ,כתב הבית יוס )סי' שסו ]אות י[ וסי' שע ]אות ה[( דנראה דאי לחלק ,ונחשב 'מקבלי פרס' בי במקבלי מאכל
ממש ובי מקבלי מעות ליקח בה מאכל ,ומה שחילקו התוס' ורא"ש לקמ היינו רק לסלקא דעתי ש ,א למסקנה
מודי שאי לחלק ובכל גונא הוו מקבלי פרס ]וקצ"ע מהראשוני דלעיל )ר"ח ,רבנו יהונת ומ"מ( שפירשו בפשיטות ג
בסוגיא שלנו כהתוס' ורא"ש[ .וכ"כ האחרוני )משנ"ב סי' שע ס"ק מד(.
'רב אמר מקו פיתא ,ושמואל אמר מקו לינה' והלכה כרב באיסורי )תוספות ,רשב"א ,ריטב"א ]וכתב דאפשר
דשמואל מודה בדי מקבלי פרס ,דמוכח כ מברייתא[ ,טוש"ע סי' שע סעי' ה וכל הפוסקי .ועי' גאו יעקב(.
והנה לגבי הדלקת נר חנוכה נחלקו גאוני קדמאי א מקו אכילה קובע או מקו לינה ,עי' בטור )ריש סי' תרעז( בש
הרא"ש ,ובב"י ודרכ"מ ש מתש' הרשב"א ,והרמ"א )ש( כתב דבזה"ז שמדליקי בפני לכו"ע מקו אכילה קובע ,א
גיסו בשו"ת שארית יוס )סי' עג( כתב דמקו שינה גור ,ושכ"כ הגהות ספר המנהגי לרי"א טירנא בש ארחות חיי
ומהר"י וייל ]בדיני והלכות שבסו הספר סי' לא[ .ועי' בנו"כ ש ,ופוסקי זמננו דנו בישיבות ומוסדות שאוכלי במקו
אחד וישני במקו אחר ,היכ ידליקו נרות חנוכה ,ועי' חובת הדר )חנוכה פ"א סעי' יגיד ובהע' ש( ומועדי וזמני
)ח"ו סי' פח( ואכמ"ל .אמנ לגבי שבת מקו האכילה הוא הקובע ,כי צרי שיהיה אור בסעודה ,א ג בשאר חדרי
שיש בה תשמישי צריכי להדליק ,ועי' כל הפרטי בטוש"ע סי' רסג ונו"כ ,ואכמ"ל .ואמנ יש לציי משמעות הגמ'
להל ,שג מקו לינה א היה עדי לו ללו במקו האכילה ,נמש אחר מקו האכילה .וכ מקו אכילה א היה
עדי לו לאכול במקו הלינה ,נמש אחרי מקו האכילה.
דףעג
'ושמואל אמר מקו לינה' יש כא שתי דיעות בראשוני:
א .פי' א מקו לינה ,דודאי מקו פיתא ג מועיל )הרז"ה ,רשב"א בשמו ,ריטב"א בש הר"א ]ותיק ש המהדיר דצ"ל
הר"ז[(.
ב .פי' רק מקו לינה ,כמו שלרב רק מקו פיתא )רשב"א(.
'מי שיש לו חמש נשי '…יש לפרש מאי דנקט דוקא 'חמש' נשי ,ה לרבותא לרבי יהודה ב בתירא ,דאע"פ שיש
כא לכאורה מיעוט קורבה ,שהרי אמרו חכמי שאי לישא יותר מארבע נשי ,כדי שיגיע לכל אשה עונה פע בחודש
]עי' גמ' יבמות מד ע"א ורמב" פי"ד מהל' אישות ה"ג[ ,אעפ"כ רבי יהודה ב בתירא מתיר בנשי כי ה נמשכות אחריו
יותר מעבדי .וה לרבותא לרבי יהודה ב בבא ,דאע"פ שיש כא לכאורה ריבוי מלאכה ,שהרי אמרו חכמי ]עי' גמ'
כתובות נטסא ורמב" פכ"א מהל' אישות ה"אז[ שאשה חייבת לעשות לבעלה חמש מלאכות :טווה ,רוחצת פניו ידיו
ורגליו ,מוזגת לו הכוס ,מצעת לו המטה ,עומדת בפניו ומשמשתו .וא"כ כא שיש לו חמש נשי ויכולה כל אחת לעשות
לו מלאכה בשלימות ,אעפ"כ רבי יהודה ב בבא אוסר בנשי ,דאינ נמשכות אחריו כמו עבדי )ב יהוידע .ואיידי דנקט
חמש בנשי נקיט חמש ג בעבדי ]ש[ .ועוד כתב ש דלכ נת הקב"ה אות י' באיש ואות ה' באשה ]ובלעד ה
שוי[ ,דהאיש חייב לאשתו י' דברי ]עי' רמב" ריש פי"ב מהל' אישות[ והאשה חייבת לבעלה ה' דברי ]כנ"ל[(.
'רבי יהודה ב בתירא מתיר בנשי ואוסר בעבדי ' נאמרו כמה טעמי לדעתו: