ואכמ"ל יותר ]ועי' היטב בשו"ת הריב"ש סי' שעב[.
'בית שער דיחיד שמיה בית שער…לא שמיה בית שער' עי' משנ"כ בס"ד להל ד פה ע"ב.
דףעו
'לאחד עירב עליו מבע"י ולאחד עירב עליו ביה"ש…שניה קנו עירוב' משמע דמהני עירוב שנעשה בי
השמשות ]ועי' להל לגבי נאכל ביה"ש[ ,ויש בזה שתי דעות בראשוני:
יש אומרי :איירי בעירובי תחומי ,ואע"פ שהגמ' )שבת לד ע"א( הסיקה שאסור לערב עירובי תחומי בבי השמשות
זהו רק לכתחילה ,אבל בדיעבד הוי עירוב )שיטת רש"י כפי שביארוה התוס' שבת ש ,רמב" פ"ו מהל'
עירובי הי"ג ,מגיד משנה ש דכ עיקר .אמנ בכנה"ג הביא דרבנו ירוח כתב דלרש"י דוקא עירובי
תחומי ולא עירובי חצרות .וצ"ב(.
ויש אומרי :איירי בעירובי חצרות ,וכמו שהגמ' )שבת ש( הסיקה שמותר לערב עירובי חצרות בבי השמשות א
לכתחילה ,אבל עירובי תחומי אסור לערב בי השמשות וג בדיעבד לא הוי עירוב ,כיו דחמירי )רבנו
חננאל שבת ש ,תוס' כא ושבת ש ,רמב" שבת ש ,תוס' רא"ש ,רא"ש סי' כג ובשבת ש סי' כב בש
ר"ת ,רשב"א ,ריטב"א ,ר" ,מרדכי(.
ולהלכה :השו"ע )סי' תטו סעי' ב( כתב :אי מערבי עירובי תחומי ביה"ש ,וא עירב עירובו עירוב .עכ"ל .והמשי
)ש סעי' ג( :אמרו לו שניי צא וערב עלינו וכו' שניה קנו עירוב ,ויש חולקי .עכ"ל .ולכאורה החולקי
בסעי' ג ]וה שיטת רוב הראשוני דלעיל[ חולקי ג בסעי' ב ,דהא לדידהו בעירובי תחומי שניתנו ביה"ש
אינו עירוב א בדיעבד .וכ"כ המשנ"ב )ש ס"ק י( .ולפ"ז צ"ל דכוונת השו"ע היתה כשכתב בסעי' ג 'ויש
חולקי' דקאי על שני הסעיפי ,ג על סעי' ב .ולכאורה דוחק קצת .ובאמת הלבוש )ש( כתב דטע היש
חולקי הוא משו דלא אמרינ תרי קולי דסתר אהדדי .והעיר עליו המלבושי יו"ט )ש( דא"כ הו"ל להביא
היש חולקי ג לגבי עירובי חצירות )בסי' שצג( ,וג מפורש בראשוני דטע החולקי משו חומרא
דעירובי תחומי לא מהני אפי' בדיעבד ביה"ש ,ולפ"ז חולקי ג בסעי' ב .ע"כ .והובא באליה זוטא )על
הלבוש ש( ,א הוא דידיה באליה רבה ביאר סברת הלבוש ]ושכ כוונת השו"ע[ דאי מחמירי אלא בצירו
שני הטעמי חומרת עירוב תחומי ,ותרתי דסתרי .אבל בעירובי חצירות מקילינ בכל גוונא ,וג בעירובי
תחומי היכא דליכא תרתי דסתרי אלא רק עירב ביה"ש או נאכל ביה"ש לא הביאו את המחמירי כי ס"ל
דאי צד להחמיר .והמעדני יו"ט הפליג לדבר סרה על הלבוש ,ובמה שפרשתי מיושב הכל .עכ"ד .א רוב
האחרוני כתבו בפשיטות דהיש חולקי קאי על שני הסעיפי )עי' מג"א ,ומשנ"ב ש בשעה"צ אות יד(.
ועכ"פ כתב המשנ"ב )ש ובביאור הלכה( דצע"ג למה סת השו"ע להקל כדעת רש"י ורמב" ומגיד משנה,
והביא רק ד'יש חולקי' ,אדרבה החולקי ה תשעה מ הראשוני ,והיה לו לסתו כמות ועליה לכתוב
ד'יש חולקי' .וצ"ע לדינא .עכ"ד )ועי' היטב בלשונו סי' רסא ס"ק ח( .ובכה"ח )ש ס"ק יז( כתב דאי להקל
כי א לצור גדול )לשיטתיה בסי' יג ס"ק ז ,ואכמ"ל( .אמנ בשו"ע הגר"ז )סי' רסא סוסע"י ב( כתב דא עבר
ועירב ביה"ש עירובו עירוב )ומה שציי 'מ"א' לא מצאתי(.
אמנ ג לשיטת רוב הראשוני דמחמירי ,י"ל דא הניח העירוב לפני סו בי השמשות ממש יש להקל
)ביאור הלכה ש ,כיו דלדעת רבי יוסי עדיי יו גמור הוא ,דלדידיה ביה"ש הוא רק בסו ביה"ש דרבי
יהודה ,ויש להקל לעני עירובי תחומי כרבי יוסי ,כיו שכמוהו ודאי עיקר ההלכה ,ורק לגבי חומרא דשבת
החמירו כרבי יהודה(.
'זה שעירב עליו מבע"י נאכל עירובו ביה"ש…קנו עירוב' לרוב הראשוני )דלעיל( הסוברי דסוגיי איירי רק
בעירובי חצרות ,אבל בעירובי תחומי א הונח בי השמשות לא מהני ,נחלקו א עכ"פ בהונח מבע"י ונאכל ביה"ש
מהני .יש אומרי דלא מהני )תוס' שבת לד ע"א בש הר"ש משאנ ( ,ויש אומרי דמהני )רשב"א ,ריטב"א(.
'עירב עליו מבע"י נאכל עירובו ביה"ש…עירב עליו ביה"ש נאכל עירובו משתחש ,שניה קנו עירוב'
ודוקא בכהאי גונא ,אבל א עירב עליו ביה"ש וג נאכל ביה"ש אינו עירוב ,דכולי האי לא הקילו רבנ לשוויי ביה"ש
מקצתו מ היו ומקצתו מ הלילה )רא"ש שבת פ"ב סי' כב בש רבנו יונה ,והובא בב"י סוס"י שצג ,וכ"פ בשו"ע ש
סעי' ג( .א יש להקל א נאכל בדיוק בסו בי השמשות שלנו )ביאור הלכה ש ,כיו דאז הוי בי השמשות דרבי יוסי,
וממה נפש שרי ,דלרבי יהודה הוי נאכל בלילה ,ולרבי יוסי הוי הונח ביו(.
'נאכל עירובו ביה"ש…עירב עליו ביה"ש' יש להסתפק א הונח מבע"י ונאכל לפני סו בי השמשות ממש ,הא
ג"כ יש להקל בזה )ביאור הלכה סי' תטו סעי' ג ,כיו שעיקר ההלכה כרבי יוסי דביה"ש דידיה הוא בסו ביה"ש דרבי
יהודה ,ולא פסקינ כרבי יהודה אלא לגבי שבת משו חומרא ,וא"כ כא אי נוכל להקל ג"כ ולהחשיב שנאכל בלילה עוד
לפני שהתחיל ביה"ש דרבי יוסי( ,אבל זה פשוט דיש להקל א הונח בסו ביה"ש ונאכל אחרי סופו )ביאור הלכה ש,
אע"פ דלרבי יהודה הונח בלילה ,אבל עיקר ההלכה כרבי יוסי ולדידיה הונח ביה"ש ונאכל בלילה ממש ,והוי כמש"כ
הגמ' דמקלינ בספק(.
'שניה קנו עירוב' דוקא בגלל שה שני אנשי ,לא נחשבת הקולא סותרת להדדי ,אבל באיש אחד אי מקילי שני
קולות דסתרי להדדי ,כגו שעירב מבע"י עירובי תחומי לצד מזרח ונאכל ביה"ש אע"פ דמקילינ ליה ללכת למזרח
4000אמה על סמ עירובו ,אבל יהיה אסור לו לצאת לצד מערב אפי' אמה אחת ,ולא אמרינ דלעני לצאת למערב 2000
אמה נקל ונאמר דלא הוי עירובו למזרח ,דא"כ סתרי אהדדי )מלוא הרועי שבת לד ע"א ,כה"ח סי' שצג ס"ק יט( .וג
בשני אנשי ,א עירבו שניה עירובי תחומי לרוח אחת ,אי אחד מה יכול להולי עמו פירות של השני ,דהא ממה
נפש א עירובו עירוב אי עירוב חבירו עירוב ואסור לו להוציא פירותיו דהוו כרגלי הבעלי ,וא אי עירובו עירוב
לא יכול לצאת כלל )הגהות רעק"א על השו"ע סי' שצג ,כה"ח ש ס"ק טז(.
פרק שביעי
'חלו שבי שתי חצירות '…סיכו הסוגיא והמפרשי )עד המשנה הבאה ,עו ע"ב(.
.
בי שני בתי
בי שתי חצירות
ד' טפחים על ד' פחות מד' טפחים ד' טפחים על ד' טפחים ,בין פחות מד' טפחים
טפחים ובגובה פחות על ד' טפחים ,או מתחת י' טפחים ובין מעל ,על ד' טפחים
מי' טפחים )אפי' כל החלון מעל י' בין מהצד בין מלמעלה ,בין )ואפי' א בסכו
המרובע יש שיעור
מעט ממנו נכנס טפחים )ואפי' א יש סולם קבוע או ארעי ובין השוה לד"ט על ד"ט
בסכו המרובע
אבל החלו עצמו ארו
יש אין שום סולם
לתוך י' טפחים(
שיעור השוה לד"ט על
או עגול שאי לרבע
חיי אד :וה"ה בפתח.
גר"ז ומשנ"ב ע"פ ר"ח:
בפתח צרי גובה
י' ,ורק בחלו סגי
בד'.
נתיבות שבת ומגדי
חדשי:
דעכ"פ
מדי חלו .
צ"ע,
ִלתכשר
רצו מערבי שניי,
רצו מערבי אחד
)ואז מותר לטלטל
כלי הבית וכדו'
ביניה ,ואפי' דר
וחורי
פתחי
קטני שביניה או
ע"י גב הכותל
מלמעלה ,דשניה
כחד חשיבי(.
ד"ט אבל החלו
עצמו ארו או עגול
שאי לרבע בתוכו
מרובע שכל צלע ד"ט,
או שהחלו מסורג
פחותי
והחורי
מגודל הנ"ל(
שניי
מערבי
ואי מערבי אחד
כשלא
)דוקא
נשתתפו החצרות
במבוי ,אבל א
נשתתפו במבוי
נעשו כחצר אחת,
ומותרי לטלטל
מזל"ז אפי' לא
היה רק חור קט
ביניה ]אחרוני דלא
כהמג"א שסובר דשיתו
מהני רק לטלטל דר
מבוי ולא דר חור
שבניה[(.
חיי אד :וכ הדי בפתח.
גר"ז ומשנ"ב ע"פ ר"ח :בפתח צרי
גובה י' טפחי ,ורק בחלו
סגי בד"ט.
נתיבות שבת ומגדי חדשי:
בתוכו מרובע שכל צלע
ד"ט ,או שהחלו
והחורי
מסורג
פחותי מגודל הנ"ל(
צ"ע ,דעכ"פ ליתכשר מדי
חלו .
רצו מערבי שניי ,רצו
מערבי אחד )דביתא כמא
דמליא דמי ]וכ"פ כל
הפוסקי ,ודלא כבה"ג )עי'
תוס' רבנו פר( .ומשמעות
האחרוני דכל מקו מקורה
אמרי' כמא דמליא דמי ,אבל
גאו יעקב וחזו"א )צו כ(
מסתפקי דאולי רק בבית
המיוחד לדירה .ועי' במהדיר
לר"ח הע' .([2021
)ואז מותר לטלטל כלי הבית
וכדו' ביניה ,ואפי' דר
פתחי וחורי קטני
שביניה או ע"י גב הכותל
מלמעלה ,דשניה כחד
חשיבי(.
שניי
מערבי
ואי מערבי אחד
כשלא
)דוקא
הבתי
עירבו
שבחצר ,אבל א
נשתתפו במבוי
נעשו כחצר אחת,
ומותרי לטלטל
מזל"ז אפי' לא
היה רק חור קט
ביניה ]אחרוני דלא
כהמג"א שסובר דשיתו
מהני רק לטלטל דר
מבוי ולא דר חור
שבניה[(.
gzt epi` migth drax`n zegt lk `l` ,ceal oicn epi`e
.
והנה ,הפסול של חלו שאינו בגובה ד' טפחי ,אע"פ שהוא רחב ד' טפחי הוא משו דלא ראוי לתשמיש ,ולכ אע"פ
שמקצתו בתו י' טפחי א אי בגובהו ד' טפחי מערבי שניי ולא אחד ,וגרע מנפר הכותל עד ד' אמות דמערבי
שניי )משנה להל ע"ב( ,ואע"פ שמעל החלו העומד מועט מהפרו ,בכל זאת לא אמרינ 'אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי
גיסא ומבטל ליה' .וכל זה דוקא א החלו רחב פחות מי' אמות ,שאז צריכי די פתח הראוי לתשמיש ,אבל רחב יותר
מי' אמות מתיר מדי פירצה ,וסגי לערב אחד אע"פ שאי החלו גבוה ד"ט ,כיו שנפר למטה מי' טפחי למקו
האסור לו )חזו"א סי' צו ]לב[ ס"ק יט ,וכתב דלאו דוקא חלו אחד רחב יותר מי' אמות ,אלא אפי' כשיש הרבה חלונות
במש י' אמות ואי בי חלו לחלו כמלוא חלו .ועי' צפנת פענח ]כלאי עמ' 89ובהשמטות ש עמ' ,[3שלו יהודה
]פלצ'ינסקי סי' עג[ ,קוב הערות ומראה מקומות ]תשנ"ח[ ובביאורי ש סי' א(.
)ע"ב( 'כותל שבי שתי חצרות' סיכו הסוגיא וגפ"ת בס"ד.
י' טפחי
.
גובה
הכותל
רוחבו
הדי
היו
בראשו
פירות
וכדו'
ד' טפחי
פחות מד' טפחי
מערבי שניי ואי מערבי אחד.
אלו עולי מכא ואוכלי ואלו
רבי יוחנן
רב
אויר שתי רשויות אלו מעלי מכא ואוכלי עולי מכא ואוכלי ,אבל אי
שולטת בו ,לא יזיז בו ואלו מעלי מכא ואוכלי ,מורידי למטה ואי מעלי למעלה.
אפילו כמלוא נימה וה"ה מורידי ,דמקו לר' שמעון :למטה = לבתי,
למעלה = מהבתי ,אבל
)דבטיל לגבי תרווייהו פטור הוא ובטל לכא
מהחצרות מותר .דגגות
ואוסרי ב' החצירות ולכא.
חצרות וקרפיפות רשות
=
זו על זו( .וכיו דאיירי לר' שמעון :מעלי
אחת ה.
דרבנ
ברשויות
מהבית ,מורידי = מהבית
)דמהחצר שרי א ברחב לרבנן :למטה = אפי' לחצרות,
]דשניה רה"י[ עשו
ד"ט(.
למעלה = אפי' מהחצרות.
חיזוק לדבריה ולא
אפי'
לרבנן :מעלי =
ואע"ג דעכ"פ חצרות רשות
חשיב מקו פטור
מהחצר ,מורידי =
]וברה"י וכרמלית ,שני תי'
אחת ה ,מ"מ משו דאסרי
בתוס' ,ועי' במהדיר לר"ח
מהחצר.
אפי'
אהדדי.
הע' .[30
'לא יזיז בו אפילו מלוא נימה '…דכיו ששתי רשויות שולטות בו ,ממילא כל טפח וטפח חשיב כמוציא מחצר אחת
ומכניס לחצר אחרת )אור זרוע סי' קעט יב ,רבנו יהונת הכה מלוניל על הרי" כד ע"ב ,ריטב"א ,תוספות רבנו פר .ועי'
גאו יעקב(.
יש שדייקו מכא ,דפלוגתא דרב ורבי יוחנ היא רק לגבי פחות מד' אמות ,אבל אי הוה רחב ד' אמות ג רבי יוחנ מודה
שאסור לטלטל על הכותל כלי ששבתו בבית )משמעות הריטב"א ,רעק"א בדרוש וחידוש ובגליו הש"ס ]שבת קל ע"ב[
ובתוספותיו על המשניות ]ריש פרק כל גגות[ .והחזו איש סי' קד ]מ[ ס"ק כאכב חולק עליו דלא מצינו מי שיאסור להזיז
כמלוא נימה כלי ששבתו בבית והנ בחצר שאינה מעורבת ,וג בטלטול ד' אמות אי מקור בגמ' לאסור ,אלא שכתבו
בש הרשב"א בעבוה"ק שאסר ,ולא נתגלה ל טעמו ,ונראה דאי כ דעת כל הפוסקי שלא כתבו די זה ,ומה שדקדקו
בלשו הרמב" אי הכרע ,ואילו היה דעתו כ היה מבאר ומחלק בי כלי ששבתו בתוכו לכלי בית ,ונראה דיש להקל
במילי דעירוב .עכ"ד החזו"א .ובעיקר דברי הרשב"א הנ"ל עי' בביאור הלכה ריש סי' שעב דכתב דמשמעות רש"י ותוס'
דלא כהרשב"א ,אלא דכל שנמצאי כעת בחצר ,אע"פ ששבתו בתו הבית מותר לטלטל יותר מד' אמות בתו החצר,
ואי הבדל א הוציאו מהבית דר איסור או דר היתר .ע"כ ,עע"ש דמשמע דמסקנתו להקל .וע"ע בית מאיר סי' שמט
סעי' ה ,שפת אמת שבת ש ,גאו יעקב ,נתיבות שבת פכ"ט סעי' י הע' לב עמ' שכשכא ,יד בנימי עמ' תקסותקסז,
מאור למל סי' לח ,קוב הערות ומראה מקומות ]תשנ"ח[ בביאורי סי' ב(.
דףעז
'בא למעטו' סיכו.
.
גובה
הכותל
היכ
מלמטה
פחות מי' טפחי
מלמעלה