.
והנה ,הפסול של חלו שאינו בגובה ד' טפחי ,אע"פ שהוא רחב ד' טפחי הוא משו דלא ראוי לתשמיש ,ולכ אע"פ
שמקצתו בתו י' טפחי א אי בגובהו ד' טפחי מערבי שניי ולא אחד ,וגרע מנפר הכותל עד ד' אמות דמערבי
שניי )משנה להל ע"ב( ,ואע"פ שמעל החלו העומד מועט מהפרו ,בכל זאת לא אמרינ 'אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי
גיסא ומבטל ליה' .וכל זה דוקא א החלו רחב פחות מי' אמות ,שאז צריכי די פתח הראוי לתשמיש ,אבל רחב יותר
מי' אמות מתיר מדי פירצה ,וסגי לערב אחד אע"פ שאי החלו גבוה ד"ט ,כיו שנפר למטה מי' טפחי למקו
האסור לו )חזו"א סי' צו ]לב[ ס"ק יט ,וכתב דלאו דוקא חלו אחד רחב יותר מי' אמות ,אלא אפי' כשיש הרבה חלונות
במש י' אמות ואי בי חלו לחלו כמלוא חלו .ועי' צפנת פענח ]כלאי עמ' 89ובהשמטות ש עמ' ,[3שלו יהודה
]פלצ'ינסקי סי' עג[ ,קוב הערות ומראה מקומות ]תשנ"ח[ ובביאורי ש סי' א(.
)ע"ב( 'כותל שבי שתי חצרות' סיכו הסוגיא וגפ"ת בס"ד.
י' טפחי
.
גובה
הכותל
רוחבו
הדי
היו
בראשו
פירות
וכדו'
ד' טפחי
פחות מד' טפחי
מערבי שניי ואי מערבי אחד.
אלו עולי מכא ואוכלי ואלו
רבי יוחנן
רב
אויר שתי רשויות אלו מעלי מכא ואוכלי עולי מכא ואוכלי ,אבל אי
שולטת בו ,לא יזיז בו ואלו מעלי מכא ואוכלי ,מורידי למטה ואי מעלי למעלה.
אפילו כמלוא נימה וה"ה מורידי ,דמקו לר' שמעון :למטה = לבתי,
למעלה = מהבתי ,אבל
)דבטיל לגבי תרווייהו פטור הוא ובטל לכא
מהחצרות מותר .דגגות
ואוסרי ב' החצירות ולכא.
חצרות וקרפיפות רשות
=
זו על זו( .וכיו דאיירי לר' שמעון :מעלי
אחת ה.
דרבנ
ברשויות
מהבית ,מורידי = מהבית
)דמהחצר שרי א ברחב לרבנן :למטה = אפי' לחצרות,
]דשניה רה"י[ עשו
ד"ט(.
למעלה = אפי' מהחצרות.
חיזוק לדבריה ולא
אפי'
לרבנן :מעלי =
ואע"ג דעכ"פ חצרות רשות
חשיב מקו פטור
מהחצר ,מורידי =
]וברה"י וכרמלית ,שני תי'
אחת ה ,מ"מ משו דאסרי
בתוס' ,ועי' במהדיר לר"ח
מהחצר.
אפי'
אהדדי.
הע' .[30
'לא יזיז בו אפילו מלוא נימה '…דכיו ששתי רשויות שולטות בו ,ממילא כל טפח וטפח חשיב כמוציא מחצר אחת
ומכניס לחצר אחרת )אור זרוע סי' קעט יב ,רבנו יהונת הכה מלוניל על הרי" כד ע"ב ,ריטב"א ,תוספות רבנו פר .ועי'
גאו יעקב(.
יש שדייקו מכא ,דפלוגתא דרב ורבי יוחנ היא רק לגבי פחות מד' אמות ,אבל אי הוה רחב ד' אמות ג רבי יוחנ מודה
שאסור לטלטל על הכותל כלי ששבתו בבית )משמעות הריטב"א ,רעק"א בדרוש וחידוש ובגליו הש"ס ]שבת קל ע"ב[
ובתוספותיו על המשניות ]ריש פרק כל גגות[ .והחזו איש סי' קד ]מ[ ס"ק כאכב חולק עליו דלא מצינו מי שיאסור להזיז
כמלוא נימה כלי ששבתו בבית והנ בחצר שאינה מעורבת ,וג בטלטול ד' אמות אי מקור בגמ' לאסור ,אלא שכתבו
בש הרשב"א בעבוה"ק שאסר ,ולא נתגלה ל טעמו ,ונראה דאי כ דעת כל הפוסקי שלא כתבו די זה ,ומה שדקדקו
בלשו הרמב" אי הכרע ,ואילו היה דעתו כ היה מבאר ומחלק בי כלי ששבתו בתוכו לכלי בית ,ונראה דיש להקל
במילי דעירוב .עכ"ד החזו"א .ובעיקר דברי הרשב"א הנ"ל עי' בביאור הלכה ריש סי' שעב דכתב דמשמעות רש"י ותוס'
דלא כהרשב"א ,אלא דכל שנמצאי כעת בחצר ,אע"פ ששבתו בתו הבית מותר לטלטל יותר מד' אמות בתו החצר,
ואי הבדל א הוציאו מהבית דר איסור או דר היתר .ע"כ ,עע"ש דמשמע דמסקנתו להקל .וע"ע בית מאיר סי' שמט
סעי' ה ,שפת אמת שבת ש ,גאו יעקב ,נתיבות שבת פכ"ט סעי' י הע' לב עמ' שכשכא ,יד בנימי עמ' תקסותקסז,
מאור למל סי' לח ,קוב הערות ומראה מקומות ]תשנ"ח[ בביאורי סי' ב(.
דףעז
'בא למעטו' סיכו.
.
גובה
הכותל
היכ
מלמטה
פחות מי' טפחי
מלמעלה
מיעטו
רוחב
הִמעוט
הדי
ד' טפחי
פחות
מד'
לרש"י:
טפחי ד"ט אור.
לתוס':
על
ד"ט
ד"ט.
לא
מהני
כלל
.
נפר
הכותל
פחות מד' טפחי
ד' טפחי
לרש"י:
ד"ט אור.
לתוס':
על
ד"ט
ד"ט.
אי משתמש אלא כנגד המיעוט
והקשו הראשוני הרי פרו במלואו לשאר מותר
מותר
להשתמש
הכותל האסור? ותירצו:
להשתמש
בכל הכותל
בכל הכותל א .המיעוט חשיב חורי רה"י )תור"פ(.
ב .הכותל אינו אסור אלא מחמת החצרות,
ואליה לא נפר )תור"פ(.
ג .הכותל חלוק מעצמו ואי נוח תשמישו
)ריטב"א(.
ד .מקו המיעוט אינו רשות )לבוש(.
ה .כיו דהוי מקו פטור אינו מקו חשוב )גאו
יעקב(.
יותר מד' אמות
פחות מי' אמות
רצו מערבי שניי ,רצו מערבי אחד.
מערבי אחד ואי מערבי שניי
'כפה ספל '…סיכו סוגית מה ממעט כותל ומה אינו ממעט )עד ד עח ע"ב ,בצירו דברי הראשוני על רוב
הנושאי(.
ספל
א חיבר אותו באדמה עד כדי כ שצריכי מעדר וכדו' להוציאו הוי מיעוט.
וא חיבר אותו באדמה באופ שאפשר לשלפו ,אע"פ שיש לו אוגני המכוסי באדמה ובשעת הוצאת הספל יזיז האדמה
לא הוי מיעוט.
אבני ולבני וכל דבר שאינו כלי
ממעטי )משמעות הירושלמי א בייחד לכ בלבד ,א מסתברא מגמ' דיד דרק בקבעו(.
סול ששליבותיו פורחות )רש"י :כסול שלנו ,שלבי .תוס' :סול בצורת מדרגות שלנו(.
א יש בשליבה התחתונה ד' טפחי )רש"י :ברוחבה ,ואורכה כל שהוא .תוס' :רחבה ד"ט על ד"ט( או שאינה רחבה ד"ט
א השליבה העליונה רחבה ד' טפחי ואי בי שליבה לשליבה יותר מג' טפחי ממעט.
וא השליבה התחתונה והעליונה אינ רחבות ד' טפחי ,ואפי' א השליבה העליונה רחבה ד' טפחי א יש בי שליבה
לשליבה יותר מג' טפחי אינו ממעט.
סול המצרי
אינו ממעט ,הואיל וקט הוא ואי לו ד' חווקי נוח ליטלו .אבל א קבעהו ממעט ,וא יחדהו לכ בירושלמי
מבואר שממעט ,ומסתברא דגמ' דיד פליגא.
סול הצורי
ממעט ,הואיל וכבד הוא אי נוטלי אותו מש ,ודמי לדבר שאינו ניטל בשבת ]אבל אחר השבת יכולי ליטלו )רשב"א([.
סולמות שבבבל )רשב"ם :היינו סול הצורי .תוספות :סוג אחר של סול ,דאי לו ד' חווקי(.
רב יוס אמר רב אושעיא :ממעט ,דכובד קובעת.
רבי חייא :אינו ממעט.
ב' סולמות מזה ומזה
א עובי הכותל ד' טפחי ורוחב הסולמות ד' טפחי כל אחד ,או א עובי הכותל פחות מד' טפחי אבל אי הסולמות
רחוקי מזה לזה ג' טפחי ממעט.
וא עובי הכותל פחות מד"ט והסולמות רחוקי מזה לזה ג' טפחי ,או שרוחב הסולמות פחות מד' טפחי כל אחד
אינו ממעט.
זיז ד"ט על ד"ט שבכותל
א הכותל גבוה 19טפחי ממעט ,א הזיז בדיוק באמצע הכותל ,שאי י' טפחי לא מעליו ולא מתחתיו.
א הכותל גבוה 20טפחי צריכי שני זיזי למעטו )דלא סגי בזיז אחד ליותר מי' טפחי( ,ולא יהיו שני הזיזי זה
מעל זה )רש"י :שיוכל לקבוע סול שני מזה לזה .ריטב"א :שיוכלו לטפס מזה לזה(.
סול רחב פחות מד"ט המונח על זיז ד"ט על ד"ט שבכותל
א הניח הסול עליו ממעט :ר"ח ,רש"י ,רמב"ם :את הכותל ,דהוי רצ לזיז עד הקרקע ,ויכולי לערב אחד.
ראב"ד ,רשב"א ,ריטב"א :את הזיז וגירע כוחו ,וביטל המיעוט לכותל ,ואי מערבי
אלא שניי.
וא הניח הסול מצידו אינו ממעט :רש"י ,רמב"ם :את הכותל ,דאדרבה הרחיב את הזיז ,ולא נקרא שחיברו לקרקע,
ואי מערבי אלא שניי.
ראב"ד ,רשב"א ,ריטב"א :את הזיז וגירע כוחו ,וביטל המיעוט לכותל ,ואי
מערבי אלא דאדרבה הרחיב את הזיז ,ולא נקרא שחיברו
לקרקע.
סול )צורת העמדתו(
רב :א זקו ממעט )ובפשטות כוונתו ְָ$ֶBיִשֹי אותו באמת זקו ,וא לא ישי אותו זקו צרי להארי גובהו כדי
שיגיע לראש הכותל או בפחות מטפח או בפחות מג"ט לפי האמוראי דלהל .א איתא בגמ' דרב הונא בריה דרב
יהושע סובר לפי רב דכיו דסול זקו ממעט סגי בסול בגובה שא היו זוקפי אותו היה פחות מג"ט מראש הכותל,
וא שעכשו משפעי אותו ומתרחק ראשו מראש הכותל ביותר מג"ט .וכ"פ הטוש"ע סי' שעב סעי' יא(.
רב יוס ,אביי :זקו אינו ממעט )שאינו נוח לעליה( ,אלא ממעט רק א הוא בשיפוע )ופירטו בגמ' את חשבונות המידה,
דלרש"י לכו"ע צרי להרחיק תחתית הסול ד' טפחי מקרקעית הכותל ,אלא שנחלקו האמוראי א צרי להגיע ממש
לראש הכותל ,או שדי בטפח הסמו לו ,או שדי א בפחות מג' טפחי הסמוכי לו ]ועי' שפת אמת ביישוב קושית התוס'
על רש"י[ .ולתוספות וריטב"א לכו"ע צרי להרחיק תחתית הסול מקרקעית הכותל כשיעור צור גובהו על הכותל,
ונחלקו האמוראי כמש"כ רש"י ]והעירו שג לשיטת רש"י יכול להרחיק עד י' טפחי מקרקעית הכותל ,וכ"כ רבנו
חננאל[(.
שמואל :ר"ח ,תוספות ,רשב"א -כשיטת רב יוס ואביי דלעיל.
ראב"ד -מודה לרב מעיקר הדי שא זקו ממעט ,א כדי שיהיה נוח תשמישו צרי כשיטת רב יוס ואביי.
ריטב"א -לעני שיוכלו לערב אחד בעינ שיהיה נוח תשמישו וכשיטת רב יוס ואביי .ולעני למעט הכותל
כדי להשתמש בו ס"ל כרב.
סול וקשי
רש"י :אי בסול רוחב ד"ט אלא בצירו קשי משני הצדדי ,ולכ
א הקשי מהצדדי והסול באמצע ממעט )דסת עליית הרגל באמצע ,ועולה טוב בסול(.
וא הקשי באמצע וסולמות מהצדדי אינו ממעט )דאי הקשי ראויי לעלית רגל(.
רמב"ם,ראב"ד,רשב"א,ריטב"א,מאירי :המחיצה מקשי והסול רחב ד"ט ,ולכ
א ג חלק המחיצה שכנגד הסול עשוי מקשי אינו ממעט )דעכ"פ הסול נשע על קשי וש א"א לעלות
עליה(.
וא חלק המחיצה שכנגד הסול עשוי אב וכדו' ממעט )דש ראוי לעלות על הסול ,ושאר המחיצה של קשי
לא איכפת לי ,דמחיצה כשרה ג בקשי(.
חקק בכותל צורת סול
רש"י ותוס' :חקק בכותל משני צידי סול צר כדי להשלי רוחבו לד"ט סגי בחקיקה עד י' טפחי )רש"י :פי' עד
גובה עשרה טפחי מהקרקע ,ואפי' הכותל גבוה יותר .וכתבו התוס' לשיטתו דדוקא א עכ"פ הסול
ממשי להגיע עד ראש הכותל ואפשר לעלות .ר"ת :עד גובה י' טפחי הסמוכי לראש הכותל(.
וא חקק בכותל לבדו רוחב ד' טפחי מדרגות ממעט רק א יחקוק כל גובה הכותל ,דאי סול הממשי
כדי שיוכל לעלות.
)למצרי לעיל סול משופע דוקא ,איירי הכא בכותל עבה וכדו' שחקק ג"כ בצורה משופעת(.
ריטב"א :לא היה הסול גבוה עד ראש הכותל ,וחקק בכותל מאיפה שנגמר הסול סגי בחקיקה עד גובה י' טפחי
פחות מראש הכותל )דלא מסתבר כפי' רש"י ותוס' ,דהרי א בסול זקו לא יצטר יפה חקק הכותל
לסול ,וכ"ש בסול משופע(.
וא חקק בכותל לבדו רוחב ד' טפחי מדרגות ממעט רק א יחקוק כל גובה הכותל ,דאי סול הממשי
כדי שיוכל לעלות.
ר"ח ורמב"ם :פי' הסוגיא לגבי פור בכותל פירצה כדי לערב אחד ,דא ממשי פירצה קיימת סגי שיפרו עד גובה
י' ,וא פור מתחילה צרי לפרו מלוא קומתו )ועי' מגיד משנה ש ,תורת חיי ,גאו יעקב ,קר אורה
]שכתב :והוא פירוש נפלא ולא נתבאר טע הדבר[(.
סמ על איל בתור סול
ספק בגמ' ,דיתכ דאינו ממעט )אפי' לרבי שסובר דלגבי קנית שביתה לעירובי תחומי מהני בדבר שהוא משו שבות,
משו דלא גזרו עליו בי השמשות אבל כא אולי לא נחשב לפתח כל עוד אינו ראוי לשימוש במש כל השבת( ויתכ
דממעט )דנחשב פתח ,רק יש לנו מניעה צדדית לאיסור העלייה על הסול ,כאילו אריה רוב ש ומפריע לנו לעלות(.
וא תמצא לומר דאיל ממעט ,עוד יש להסתפק א איל אשרה ממעט ,דיתכ שממעט )ואפי' לרבי יהודה דאמר ]לחד
מ"ד[ דמותר לקנות בית באיסורי הנאה ,היינו דוקא בעירובי תחומי שאי מערבי אלא לדבר מצוה ומצוות לאו ליהנות
ניתנו ,אבל הכא לגבי עירובי חצרות דמערבי ג לדבר הרשות הרי נהנה ביצירת פתח זה שייחשב לעירוב ,שהרי ניחא
ליה דלינטר[ ויתכ שאינו ממעט )דאינו אלא כאריה רוב עליו ,וכדלעיל(.
]וא"ת אשרה כתותי מיכתת שיעוריה? וי"ל דעכ"פ כיו דראוי לעלות בו אי לאו איסוריה חשיב פתח )תוס' להל פ
ע"ב( .א"נ ,איירי הכא באשרה של גוי שיש לה ביטול )רשב"א וריטב"א( ,ועי' קר אורה[.
ונחלקו בגמרא לפשוט הספק ,ג' שיטות:
א .איל מותר ואשירה אסור )דשיי טע אריה רוב עליו רק כשחזי בימות החול ,אבל באשירה ניחא ליה דלינטר( .וכ"פ
הרמב" פ"ג מהל' עירובי ה"ח ,ריטב"א.
ב .איל אסור )שאיסור שבת גור לו( ואשירה מותר )שאיסור דבר אחר גור לו( .וכ"פ רבנו חננאל ,ראב"ד ורא"ש.
ג .איל פלוגתא דרבי ורבנ ,אשירה פלוגתא דר' יהודה ורבנ ]דשוה בדיוק לעירובי חצרות[ .וא"כ יש לפסוק בשניה
לקולא ,וכ"כ הרשב"א מעיקר הדי אלא שנראה להחמיר באיל.
איצטבא
א יש בה ד' טפחי )רש"י :ברוחבה ,ובאורכה כל שהוא .תוס' :רוחבה ד"ט על ד"ט .אמנ בגובהה סגי בכל שהוא ,כל
שנתמעט הכותל עי"ז מי' טפחי( מועילה להשתמש בכל הכותל )ודוקא חיברה לקרקע או שהיא כבדה באופ שאי
רגילי לטלטלה( ,אבל לא נחשב כפתח לערב כאחד )כ"כ הטור ,והב"י תמה עליו ,ובכ"ז פסק כ בשו"ע ]שעב ט[ ,ועי'
בביאור הלכה שדעת רוה"פ להקל ,ובשעה"ד יש לסמו להקל ג לעני עירוב כאחד .וא יעשה איצטבא ג בצד השני
יאסרו זע"ז להשתמש בכותל ,כי רשות שניה שולטת בו( ,עד שיגיע לראש הכותל.
וא אי בה ד"ט על ד"ט אינה מועילה אפי' להשתמש כנגדה.
איצטבא ע"ג איצטבא
א אי אויר בי העליונה לתחתונה ,או שיש אויר בי העליונה לתחתונה אבל יש בתחתונה ד"ט על ד"ט ,או שאי
בתחתונה כ אלא רק בעליונה ואי ביניה ג' טפחי ממעט.
וא יש אויר בי העליונה לתחתונה יותר מג' טפחי ואי בתחתונה ד"ט על ד"ט אינו ממעט )כ משמעות הסוגיא
לפרש"י ותוס' ,א ברשב"א וריטב"א כתבו דא כשיש ביניה יותר מג"ט ,א יש בעליונה ד"ט על ד"ט מהני .וכ נראה
ג"כ דעת הרמב" פ"ג מהל' עירובי ה"ה ,וע"ש במגיד משנה .ועי' בביאור הלכה ]סי' שעב סעי' יא ד"ה ואי[ דהביא,
ושכ ג"כ משמעות רבנו חננאל ואור זרוע והראב"ד ,וצ"ע למעשה .עכ"ד(.
דקלי שבבבל
ממעטי ,דכובד קובעת )ואע"פ שדבר הניטל ה מבחינת הדי ,שהרי ראויי למושב(.
)ע"ב( 'סול '…משמע כא שסול מותר בטלטול ,והקשו הראשוני מהגמ' )ביצה ט ע"ב( דאיתא ש דסול של
עליה אסור לטלטל .ותירצו כמה תירוצי:
א .הכא איירי בסול של שוב ,דהתירה הגמ' ש לטלטל משו דשובכו מוכיח עליו )תוספות ב'ודוחק'(.
ב .הכא אזלא כמא דפליג הת וס"ל דלא אסרו אלא ברה"ר )תוספות ב'ואי נראה' ,כי ליכא הלכתא הכי ,אלא הלכתא
כרב דאפי' בחדרי חדרי אסור(.
ג .הכא איירי בסולמות קטני של בית ,שדר לטלטל מזוית לזוית ,ולא דמי לסולמות של עליה שה גדולי וחזו להטיח
בה גגו )תוספות בש ר"ת ,רשב"א וריטב"א בשמו ]ושה נכוני יותר[(.
ד .הכא איירי בשבת וברה"י ,כיו דאסור לטלטלו ברה"ר .והת איירי ביו"ט שמולי הסול ברה"ר ורואי אותו ואומרי
להטיח גגו הוא צרי ,ואסור משו מראית העי א בחדרי חדרי )תוספות בש הר"ר אברה ,ריטב"א בשמו,
רשב"א בש רבנו אפרי(.
ה) ??? .עי' רבנו חננאל ,רשב"א בשמו ובש הראב"ד ,ריטב"א בש יש שפירשו(.
???בדי השלח)וע"ע טוב"י ושו"ע ונו"כ סי' תקיח סעי' ד(.
דףעח
עי' לעיל עז ע"א בביאור המש הסוגיא שכא עד להל ע"ב.