וכיו"ב ,ויתמעט גובהו מעשרה ,ונמצא שהוא כרמלית ,ואולי יפחת עוד פחות משלושה שהוא רשות
הרבי ,וכי זריק הת הרי הוא כשופ מרשות היחיד לכרמלית או לרשות הרבי .אבל כשהוא מכוסה
כולו מבחו ויעשו פיו ברה"י ,לעול דינו כרה"י ,דהוי חורי רה"י ,וכששופ שופ מרה"י לרה"י
)ריטב"א בפי' לפירושו של רש"י(.
ב .ברש"י מבואר משו דהוי מקו פטור ,ואינו עני לחורי רשות היחיד .ועוד דא"כ למה במגולה לא הוי
חרוי רשות היחיד .ואפשר דס"ל לרש"י דחורי המפולשי למטה מי' הוי כרה"ר ,וא"כ מה בכ שפיו
על העוקה מבפני ,הא פיו להוציא המי הוי ברשות הרבי וכיו דלמטה מעשרה הוא ,הוי רשות
הרבי .ולכ פרש"י דהוא מקו פטור ,דשיעור מקו פטור הוא חצי אמה על חצי אמה ברו ג' אמות,
המחזיק סאתי .וכל זה כשהוא מכוסה ,ולכ לא יגלה אותו )בית מאיר סי' שנז ,וע"ע ביאור הלכה
ש(.
ויש אומרי :הטע הוא משו חשדא ומראית העי ,שלא יאמרו בית של פלוני מקלח מי בשבת .אבל כשהוא קמור,
היינו שהוא מכוסה ד' אמות ברשות הרבי ,כיו שהוא רחוק מ החצר תו ליכא חשדא ,שהרי אי זה ניכר
יוצאי מחבירו )ריטב"א בש תוספות שכ"כ רשב" ,אמנ הקשה הריטב"א על זה דהא להדיא מבואר
בגמ' מטע דתיימי מיא .ולכ הסכי לפרש"י וביארו כדלעיל(.
ויש אומרי :משו תקלה ברשות הרבי ,לכ צרי לקמור ,היינו לכסות שלא יכשלו בה )קרב נתנאל אות ד ,ע"ש(.
להכניס למחשב כשיתוק:
???לגבי 'מצד שאני' שערי ציו תוניס
פרק תשיעי
דףפט
'כל גגות' סיכו הסוגיא )עד צא סוע"א(.
ר' מאיר :כל גגות העיר רשות אחת בפני עצמ ,וכל החצירות רשות אחת בפני עצמ ,וכל הקרפיפות רשות אחת בפני
עצמ )שמותר לטלטל בכל רשות הנ"ל דר פתחי שביניה או דר כותל שאינו רחב ד' טפחי(.
ומודה לאסור כשיש גג גבוה י' או נמו י' ,גזירה משו תל ברה"ר )דהוה רה"י ואסור ליכת עליו .ברשב"א
וריטב"א ומאירי כתבו דהלכה כר' מאיר בגזירה זו ,א ברמב" וטוש"ע וכל האחרוני לא נזכר כ ,ומשמע
דלא פסקו כוותיה א בזה(.
ונחלקו בשיטתו בכגו שהגגי ה של אד אחד:
רב מותר לטלטל בכול )כיו דניכרות המחיצות החיצונות ,אמרינ גוד אסיק( .אבל בי גג לחצר או קרפ
אסור לטלטל אפילו כשה של אד אחד )גזירה משו תל ברה"ר ,כדלעיל .כ משמע בתוספות ,שכול
משו הגזירה הנ"ל .אבל ברש"י ובריטב"א משמע דרק לעני מגג לחצר הוא אסור מצד הגזירה ,א מגג
לקרפ אסור ג בלא הגזירה ,לפי שאי תשמיש שוה ,דגג וחצר אי תשמיש תדיר משא"כ בקרפ .יד
בנימי(.
שמואל אי מטלטלי בה אלא ד' אמות )כיו דהוו יותר מבית סאתי ,והמחיצות עשויות למט ,ולמעל
אינו מוק לדירה(.
חכמי :כל גג וגג רשות בפני עצמו ,וכ כל חצר וחצר )וזהו כשכל אחד מה של אד אחר .אבל בשל רבי ,הגגי
והחצרות רשות אחת ,והקרפיפות רשות אחת ,ולכ מותר לטלטל מגג אפי' של יחיד לחצר של רבי ,אבל לא
מחצר לקרפ אפי' שניה של אד אחד ,ובקרפיפות עצמ מותר אפי' ה של שניי(.
ונחלקו בשיטת בכגו שאי המחיצות ניכרות:
רב אי מטלטלי אלא בד' אמות )וא אסור ב' אמות בגג זה וב' אמות בגג זה ,ואפי' פחות מזה ,דעצ
ההוצאה מגג לגג אסור לרבנ דכל אחת רשות בפנ"ע .ונסתפקו א ב' אמות בגג וב' אמות באכסדרה
מותר כיו שאכסדרה אינה לדירה ,או ִדלמא לא שנא .וא תמצא לומר דבאכסדרה מותר ,הא ב' אמות
בגג וב' אמות בחורבה מותר כיו דג"כ אי גרי בה ,או ִדלמא דעכ"פ ראויה לדירה .ונשארו בתיקו(.
שמואל מותר לטלטל בכולו )אבל כשהמחיצות ניכרות ,לכו"ע מטלטלי בכולו ,דאמרינ גוד אסיק(.
עוד נחלקו בכגו שיש רק גג אחד בלבד א הוא יותר מבית סאתיי:
רב מותר לטלטל בכולו )כיו שהמחיצות החיצונות ניכרות ,אמרינ גוד אסיק(.
שמואל אי מטלטלי בו אלא ד' אמות )כיו שהמחיצות עשויות למט ,ולמעל אינו מוק לדירה(.
ר' שמעו :אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות ואחד מבואות ואחד אכסדראות ואחד מרפסות )גמ' להל( ואחד
גזוזטראות )שעה"צ סי' שעג ס"ק ד( ואחד בי פסי ביראות )גמ' לעיל כ ע"א( ,רשות אחת ה לכלי ששבתו
בתוכ ,ולא לכלי ששבתו בתו הבית.
ונחלקו הראשוני א מותר להוציא מחצר לקרפ של אד אחד כלי ששבתו בבית )דעת רש"י לעיל כג
סוע"ב ,תוספות לעיל עו ע"ב ,וכ"פ המג"א ריש סי' שעב שאסור ,והקשה על הרמב" פ"ג מהל' עירובי
דמשמע שמותר .אמנ הבית מאיר סי' שנח סעי' י דחה קושית המג"א ,והביא ראיה מדברי הריטב"א וא ביאר
בסברא שמותר .ובביאור הלכה ריש סי' שעב ד"ה או לגג סיכ המחלוקת :והעיקר דיש בזה פלוגתא בי
הראשוני ,דעת הרמב" וסמ"ג ורא"ה וריטב"א להקל היכי דשניה של אד אחד או עירבו וכו' ,ודעת רש"י
ותוס' ורשב"א ורא"ש לאסור ,וכ סת הטוש"ע לעיל בסי' שנח סעי' י ,וכמש"כ המג"א ש ס"ק יג ,וכתב בבית
מאיר דלכתחילה בודאי יש להחמיר בזה כפסק השו"ע ,ובשעת הדחק נראה דיש לסמו להקל .עכ"ל(.
עוד נחלקו לעני כלי ששבתו בבית והוציאו לחצר )כגו דר מלבוש ,או ששכח והוציא באיסור( ,יש מתירי
לטלטל בכל החצר )רש"י שבת קל ע"ב ,משמעות תוס' להל ע"ב ד"ה וכלי ,תוס' רי"ד( ,ויש אוסרי
לטלטל אלא בתו ד' אמות )רשב"א בעבוה"ק שער ג( ,ויש אוסרי לטלטל לגמרי )הגרעק"א בתוספותיו
ובדרוש וחידוש שבת ש ע"פ הריטב"א ,אב העוזר ריש סי' שסו שכ"מ קצת מהרמב" ריש הל' עירובי הל'
אה .וע"ע בית מאיר סי' שמט ,ביאור הלכה ריש סי' שעב ד"ה שמא ,ובמשנ"ב ש ס"ק טז ,וחזו איש סי' מ
]קד[ ס"ק כאכב ,יד בנימי בכ"מ .וא בשעת כניסת השבת היה לבוש בבגדי אפי' היה בתו הבית אינו
נקרא ששבתו בבית ,וא פשט בשבת בחצר מותר להוציא לחצר אחרת ]בית מאיר ש ,ביאור הלכה ש
ד"ה לחצר ,ושכ"כ בספר תוספת )צ"ל תפארת( ירושלי[(.
הלכה כרבי שמעו )גמ' להל צא ע"א ,תוספות כא( ,ונחלקו אמוראי בגמרא א הוא דוקא כשלא עירבו בני
החצרות כל אחת לעצמה )דאז לא שכיחי כלי הבתי בחצר ,אבל עירבו לא ,דגזרינ ִדלמא אתי לאפוקי( או ג
כשעירבו .ופסקו הפוסקי דג כשעירבו )כ"פ כל הפוסקי חו מהעיטור ]הל' מילה כ ע"ב[ שפסק דרק כשלא
עירבו( ,ולא גזרינ שמא יבואו להוציא מ הבתי ,כיו דהוי גזירה לגזירה )לבוש ריש סי' שעב ,משנ"ב ש ס"ק
טו(.
וכל מה שהתיר רבי שמעו בקרפ ,היינו דוקא כשהוק לדירה ,או שלא הוק לדירה א אינו יותר מבית
סאתיי ,אבל א לא הוק לדירה והוא יותר מבית סאתיי אי מטלטלי בו אלא ד' אמות ,או ב' אמות מזה עד
ב' אמות בזה )גמ' להל צא ע"א ,רש"י כא ,רמב" פ"ג מהל' עירובי הי"ח ,סמ"ג הל' עירובי ,טוש"ע ריש סי'
שעב סעי' ב(.
'כגו עמוד ברה"י…אסור ליכת עליו ,גזירה משו תל ברה"ר' דוקא כשהעמוד עומד בחצר ,אבל כשעומד
בבית מקורה לא גזרו משו תל ברה"ר )משמעות רש"י ,ריטב"א בש הר"ר אושעיא האשכנזי ,פסקי הרי"ד בשמו.
דאל"כ אי מניחי בביהכ"נ חפ על התיבה( .וכ לא גזרו אלא בעמוד וכיו"ב ,שאינו ראוי לתשמיש ,אבל עלייה שבחצר
לא גזרו )ריטב"א( .וכ לא גזרו אלא בדבר קבוע ,ולא בגיגית או מכתשת )גמרא( .וכ בבור שברה"י לא גזרו )רשב"א,
ריטב"א ,מאירי בש גדולי המפרשי(.
א נחלקו הראשוני א הגזירה בעמוד היא ג כשהכל ברשות אד אחד ,או רק כשהוא ברשות של שני אנשי ולא
עירבו )משמעות רש"י דאפי' ה של אד אחד ,וכ"כ הריטב"א בש תוספות ,וכ הכריע הגאו יעקב .א הרשב"א ורבנו
יהונת והמאירי כתבו דוקא ה של שני אנשי ולא עירבו ,אבל בשל אד אחד לא גזרו ,וכ בשל שני אנשי ועירבו(.
'במחיצות הניכרות…במחיצות שאינ ניכרות' פרש"י :מחיצות הניכרות ,שאי הבתי מחוברי וכו' .מחיצות
שאינ ניכרות ,שהבתי מחוברי וכו' .ע"כ .משמע שא הבתי מחוברי ,אפי' שמחיצות הבית בולטות קצת על הגג,
כיו שאי בה י' טפחי לא אמרינ גוד אסיק .אבל יש אומרי דא המחיצות בולטות משהו למעלה ,כבר חשיב
מחיצות הניכרות ואמרינ גוד אסיק )ריטב"א(.
רשיד"ה מאי לאו 'וקרפ א יש יותר מבית סאתי '…לכאורה אי כא מקומו כלל ,אלא לעיל בסו ד"ה
חצירות .וכ ראיתי בספר אחד שכתב שמצא כ בדפ"י )ולא זכור לי הספר( .וביד בנימי כתב בסת :והוא מילתא בפנ"ע
ואינו קשור וכו'.
ומש"כ רש"י דחצרות רשות שותפות חלק עליו התוס' רי"ד ,דאע"פ שהחצר של יחיד והקרפ של יחיד אסור לטלטל
מזה לזה .ובגאו יעקב כתב שהוא ט"ס ברש"י.
)ע"ב( 'רב יוס …רב נחמ…אביי' פרש"י דכל מימרות אלו אתיי אליבא דרבנ דס"ל כל אחת רשות לעצמה,
בהני מועיל סילוק רשות דשאר גגי להתירו לגג זה ,אבל לרבי שמעו דקיי"ל כוותיה אי מועיל כל הני .ולכ השמיטו
הפוסקי הלכות אלו .אבל הרשב"א וריטב"א ומאירי כתבו דכל הני מימרות ה להלכה ,דס"ל דקאי ג אליבא דרבי
שמעו לעני כלי ששבתו בבתי ,ובהני גווני סליקו בני גג קט רשותייהו לבני גג גדול ומותר להוציא א כלי ששבתו
בבתי של גג גדול )נתיבות שבת פל"ב סעי' כב הע' סח(.
'ועשה לפניה דקה' עי' יוס דעת )חוברת קיב עמ' ,29על לעיל נט ע"ב( בדברי הראשוני במהות 'דקה' .והנה רש"י
כא )ד"ה בנה וד"ה דקה( כתב שעשה מחיצה לגגו ועשה דקה לצידי הבני ,פי' פתח פתוח .עכ"ד .ולעיל )ש( פרש"י
רש"י דדקה הויא מחיצה ארבע )וע"ע לעיל עה ע"א ברש"י ד"ה דקה( .ושיטת רבנו חננאל והתוספות שתמיד 'דקה'
הכוונה מחיצה ,וגרסו 'הותרו לכל הגגות כול' ,שא עירבו שאר גגי זה ע זה והוא לא עירב עמה והיה אוסר עליה,
וקאמר דא עשה דקה פי' מחיצה סביב לגגו הותרו כל הגגות ,דגלי דעתיה דסליק נפשיה מהת )ועי' תוספות רבנו
פר ,גאו יעקב וחזו איש סי' קד ס"ק יב ,ובביאורי על חידושי המאירי סי' ח(.
דףצ
'וכי מאחר אתאי ונצאי' יש כמה פירושי בזה:
א .וכי שמעתי את השאלה מאד אחר ואני אומרה בש עצמי כדי להקי מחלוקת ומריבה )רש"י(.
ב .אתה מאוחר ממני בזמ ,פי' קט יותר ממני ,ובא ומקנטר אותי )חידושי המאירי בפי' א(.
ג .וכי אני מאחר לבית המדרש ,שאי אני אוחז בסוגיא ומדבר דר קנטור )חידושי המאירי בפי' ב(.
'ספינה' סיכו הסוגיא.
איירי בספינה יתירה מבית סאתיי )דהא לעיל מב ע"ב פסק שמואל להתיר בספינה היוצאת מחו לתחו להל את כולה,
וע"כ איירי הת באינה יתירה מבית סאתיי ,ופה אפילו ביתירה מבית סאתיי ,כיו דחשיב הוקפה לדירה(.
רב :מותר לטלטל בכולה )שהרי יש מחיצות ,ואמרינ גוד אסיק(.
שמואל :אי מטלטלי בה אלא ד' אמות )המחיצות אינ אלא כדי להבריח מי ,ולא חשיב הוק לדירה ,וכיו דהוה יותר
מבית סאתי אסור לטלטל אלא ד' אמות .ועי' ריטב"א(.
ושמואל בעצמו הודה דהלכה כרב .וכ פסקו הפוסקי.
ומודה רב שא כפה את הספינה על פיה כדי לזפתה ,שאי מטלטלי בה אלא ד' אמות )שבטלו מחיצותיה מתורת מוקפות
לדירה ,והוה כעמוד בעלמא ,והוה יותר מבית סאתי שלא הוק לדירה( .ונחלקו המפרשי אי איירי ג לגבי טלטול
בתוכה ,או רק לגבי טלטול על גביה ,אבל בתוכה מותר לעול )הבית יוס סי' שסב אות ד דייק מדברי רש"י דא כפוה
כדי לזפתה ג הטלטול תחתיה נאסר ,א מדברי הרא"ש והטור משמע דהטלטול תחתיה מותר לעול ,ולא דברו אלא
לעני טלטול על גבה .והרי" השמיט הא דמודה רב שא כפאה על פיה אי מטלטלי בה אלא ד' אמות ,ולא ידעתי למה.
עכ"ד הבית יוס .אבל הב"ח ש כתב דג הרא"ש והטור מודי לרש"י ,דהטלטול בתוכה דינו כעל גבה .ובמשנ"ב ש