במדבר פרק לא

[לא, ג]
החלצו –
חגרו חלוציכם.

נקמת ה' –
היא נקמת בני ישראל, בעבור עבודת כוכבים.

[לא, ה]
וימסרו –
כמו וינתנו וקרוב ממנו: למסור מעל בה'.

[לא, ו]
וכלי הקדש –
הארון.

[לא, ז]
ויהרגו כל זכר –
גדול בשנים.

[לא, ח]
ואת צור –
אבי כזבי.

בלעם בן בעור –
יש אומרים:
אחר ששב אל מקומו בא אל מדין, כאשר שמע המגפה שהיתה בישראל בעצתו, שב לקחת ממון מזקני מדין.

[לא,ט]
חילם –
שם כלל והוא זהב וכסף ונחשת וברזל ובגדים.

[לא, י]
ואת כל עריהם במושבותם –
כלל ופרט.

טירותם –
ארמוני המלכים.

[לא, יא]
ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח –
שם כלל לאדם ולבהמה.

[לא, יב]
השבי –
פרט לאדם.

השלל –
הם הבגדים.

[לא, יד]
על פקודי החיל –
מגזרת יפקוד ה' כמו פקידי החיל.
וכן: מלת קרואי, כמו: קריאי.

שרי האלפים ושרי המאות –
הם מאה ושלשים ושנים.

[לא, טו]
החייתם כל נקבה –
הטעם אפילו אחת וכן אין כל.
ויתכן להיות כמשמעו, כי כל נקבה החיו ורבים כן.

[לא, יז]
טף –
שם כלל לקטן, זכר או נקבה.

[לא, יט]
אתם ושביכם –
בעבור הכבוד השוכן בתוכם.

[לא, כ]
וכל מעשה עזים –
כאשר פירשתי.
והנה הבגד בעבור שנגע בחלל הוא טמא, הטעם: ועמכם כל בגד עד שתתחטאו, או תהיה מלת תתחטאו יוצאה.
וכן: והתאויתם לכם, כי הגבול הוא הפעול:

[לא, כא]
ויאמר אלעזר הכהן –
כי חקת תורת הפרה, לאלעזר נתנה ומשה אמר להם: תתחטאו, דרך כלל ואלעזר פירש להם.

[לא, כב]
הבדיל –
ידוע.

[לא, כג]
אך במי נדה יתחטא –
היה נראה לנו כי הוא מי אפר הפרה, כמו: מי נדה לא זורק עליו.

וחז"ל אמרו:
כי טעמו בשיעור המים שתרחץ בהם האשה הנדה, ודעתם רחבה מדעתינו.

[לא, כו]
שא את ראש –
פירשתיו.

מלקוח –
הבהמה.

השבי –
האדם ותחסר מלת ו' כמו שמש ירח.

וראשי אבות העדה –
הם הנשיאים.

[לא, כז]
וחצית את המלקוח –
שם כלל.

[לא, כח]
אחד נפש –
כמו: נפש אחד.

[לא, ל]
אחד אחוז –
כמו: והאחוז אחוז ושניהם דבקים כאשר פירשתי.

מכל הבהמה –
כמו גמלים והנה לא לקח אלעזר מהם חלק אולי היו מעטים, ועל כן לא נזכר המספר שהביאו ולא המספר שלקחו הלווים.

[לא, לב]
יתר הבז –
חוץ מאשר אכלו, על כן אמר: יתר והזכיר מספרם כי היה מספר רב ולא שמענו שלל כמוהו.
גם כן הזכיר המכס כי גם הוא רב.

ומלת מכס –
מפועלי הכפל על משקל: וממר ליולדתו והוא מגזרת: תכסו על השה והטעם חלק.

[לא, מז]
ואמר מן האדם ומן הבהמה –
שם כלל.

[לא, מח]
הפקדים –
פירשתיו.

[לא, מט]
אשר בידינו –
בעבור היותם ברשותם.
וכן: ולקחת בידך עשרה אנשים.

[לא, נ]
ונקרב –
במחשבה או בפה.

אצעדה –
היא על הזרוע, כי כן כתוב.

וצמיד –
ליד.

טבעת –
באצבע.

עגיל –
באזנים ,כי כן כתוב אולי נקרא כן, בעבור היותו עגול.

וכומז –
כחבריו.

[לא, נא]
כל כלי מעשה –
הגיד הכתוב שלא היה בהם כלי שבור.

[לא, נג]
אנשי הצבא בזזו איש לו –
הזכיר הכתוב זה, להודיע כי זהב רב וכלי מעשה בזזו כל אחד.