דברים פרק כח

[כח, א]
עליון על כל גויי הארץ –
זאת הברכה כלל שלא תהיה אומה בעולם כמוכם.

[כח, ב]
וטעם ובאו –
שיבואו מעצמם.

והשיגוך –
ואם לא תבקשם והטעם: שלא תיגע.

[כח, ג]
בעיר –
ברכה שהיא תוספות כל מיני סחורה.

בשדה –
בזריעה ובנטיעה.

[כח, ד]
פרי בטנך –
בבנים והבטן כנוי.

שגר ועשתרות –
פירשתים.

[כח, ה]
טנאך –
מקום הלחם והוא מוקדם ומאוחר עם משארותיך, או מקום שיושם שם הקמח.

[כח, ו]
בצאתך –
לחוג ולסחור ולשלול, או בכל ביאה ויציאה בכל יום ויום.
והטעם: בכל אשר תעשה תצליח וההפך כתוב.

[כח, ז]
ואחר שאמר שתהיה עליון על כל הגוים אמר כי אם יקשרו אויביך, על כן אמר: הקמים עליך/

ובשבעה –
לשון רבים בעבור שוב ימי השבוע, כי הוא תלוי בעליונים.

[כח, ח]
באסמיך –
באוצרותיך, מטעם המקום.

[כח, ט]
לעם קדוש –
והקדושה לשמור המצות.

וטעם יקימך –
יעמידך.

תשמור –
בלב.

והלכת –
במעשה.

[כח, יא]
וטעם והותירך –
אם תהיה רעה בארץ, ורעב ומארה, אתה תישאר לטובה.

[כח, יב]
אוצרו –
שהוא בכחו לצאת.
וכן: אוצרות שלג, על כן אחר הותירך אמר דבר הגשם, כי העוצר סבת הרעב.

והלוית גוים רבים –
כי ירעבו ולא יבא זמן שתלוה אתה.
והכלל: שתהיה לעולם לראש.

[כח, יג]
כי תשמע –
בלב לשמור ולעשות.
והכלל: שלא תסור מאחרי השם לעבוד עבודת כוכבים, כי הוא עיקר כל העבירות לכפור בעיקר. והפך זה יחוד השם לשמור ולעשות, כי עיקר השמירה המעשה.

[כח, כ]
המארה –
המגרעת.

המהומה –
שלא יוכל להשלים המעשה.

המגערת –
שלא ישמח במעשיו, רק ידאג בו אחר יגיעתו.

[כח, כב]
בשחפת –
יש אומרים:
שהם מיני חלאים.

בקדחת –
בכל יום, מגזרת: כי אש קדחה באפי.
ומהומה ומגערת ושחפת וקדחת ודלקת – שם התואר.

וטעם ובדלקת –
שלישית או רביעית.

ובחרחור –
מגזרת: וחרה נחושתה

ובחרב –
מגזרת חורב.

ובשדפון –
נפיחות.
וכן: שדופות קדים.

ויש אומרים:
הפוך והטעם דקוק.

ובירקון –
כמשמעו, בלשון קדר.

ויש אומרים:
כי אלה חליים בזרע.

ובשדפון –
כמו: שדופות קדים והעד: הכיתי אתכם בשדפון ובירקון, על כן אחריו והיו שמיך וכן בפרשת אם בחקותי.

[כח, כג]
נחשת –
כנחשת, וכן ברזל.

[כח, כד]
אבק ועפר –
ברוב החורב וכח הרוחות.

עד השמדך –
מלה זרה, כמו: ביום הבראך.

[כח, כה]
לזעוה –
הפוך, כמו: כבש כשב:

[כח, כו]
ואין מחריד –
לעוף ולבהמה.

[כח, כז]
והנשארים יוכו בשחין מצרים.

ובטחורים –
הם היוצאים במקום הנסתר, על כן כתוב ובעפולים והוא מגזרת ויבא אל העופל.

ובגרב –
כן בלשון ישמעאל.

ובחרס –
יש אומרים:
שיצטרך אל חרס כאיוב ואם הוא בסמ"ך.

ויש אומרים:
במכת השמש.

והנכון שהוא שם חולי הנזכרים ואין לו חבר.

והשגעון והעורון והתמהון –
שלשתן בלב.

[כח, כט]
והיית ממשש –
פירוש בעורון.

תצליח –
פעל יוצא.

עשוק וגזול –
מאויב ואין מושיע, והחל לפרש איך יהיה עשוק.

[כח, ל]
ישגלנה –
כנוי לשכיבה, וכן שגל המוכנת למטה.

תחללנו –
מגזרת חלילה.

[כח, לב]
וכלות –
כמו: נכספה וגם כלתה
וכן: ותכל דוד ואינו חסר נפש כאשר פירש חסר הדעת, כי ותכל פועל יוצא ולא נזכר הפועל, כמו: אשר ילדה אותה.

[כח, לג]
ורצוץ –
בחזקה.

[כח, לד]
ופירוש בשגעון –
שיראה גופו מלא שחין.

[כח, לה]
על הברכים ועל השוקים –
כי בהיות השחין שם קשה לסור.

אשר לא תוכל להרפא –
בעבור היותם מחוץ לגוף.

[כח, לו]
ועבדת שם –
ולא יועיל לך, רק תהיה לשמה, כל רואיך ישומו.

[כח, לז]
למשל –
באוזן.

ולשנינה –
בפה, מגזרת: ושננתם.

ינהגך ה' –
בעונך וקודם זה יבא עליך שנת רעב, ואתה עודך בארצך.

[כח, לח]
יחסלנו –
יכריתנו והוא מן חסיל, מין ממיני הארבה.

[כח, לט]
תטע –
תיגע בנטיעה ובעבודה.

ולא תשתה –
בשעת הבציר.

ולא תאגר –
תקבץ והוא פעל כמו: אגרה בקציר.

[כח, מ]
לא תסוך –
כמשפט וסוך לא סכתי. וזה הפך ושמן על ראשך.

כי ישל –
מבנין נפעל.

[כח, מב]
יירש –
מהכבד הדגוש והטעם כמו: להוריש גוים.

צלצל –
מלה מרובעת אין לו ריע ופירושו: כפי מקומו.

[כח, מג]
מעלה מעלה –
פעמים שאין למעלה ממנו, או תמיד. וכן מטה מטה, הטעם: מאד מאד.

[כח, מד]
הוא יהיה לראש –
כטעם: ועבד לוה לאיש מלוה.

[כח, מו]
לאות –
מהשם שתזכור כי מרדת בו ולא בך לבדך כי גם בזרעך, כטעם אבותינו חטאו ואינם, וכבר פירשתיו.

[כח, מז]
מרב כל –
אשר תתאוה, או כל צורך:

[כח, מט]
ידאה –
יעוף.
וכן: וידא על כנפי רוח/

[כח, נג]
ואכלת פרי בטנך –
במצור.

יציק לך –
כל אחד מאויבך, או הוא כן, בעבור היותו בסוף.

[כח, נד]
אשר יותיר –
האויב, או יותירם בהחבא, וכל זה בעבור המצור.

[כח, נה]
בכל שעריך –
בכל מקום.

[כח, נז]
ובשליתה –
הוא מקום הולד בשבתו בבטן אמו.

מבין רגליה –
כנוי, כמו: ולא עשה את רגליו.

[כח, נט]
מכתך –
לשון יחיד עם רבים מורכבת.
וכן: ועדותי זו אלמדם.

טעם והפלא –
להיות דבר מופלא שלא נראה ולא נשמע כמוהו.

ונאמנים –
שלא יסורו.

[כח, סא]
יעלם ה' –
מגזרת: העלה ואם הוא חטוף.

ויש אומרים:
כמו: יביאם לשון ארמי.

[כח, סג]
וטעם כאשר שש –
שלא תחשוב כי יזיק לשם או יתאבל, כטעם: אם צדקת מה תתן לו.

ונסחתם –
מבנין נפעל והוא חסר נו"ן. מגזרת: יסח ה'.

[כח, סו]
תלואים –
באל"ף תחת ה"א השורש:

[כח, סח]
והתמכרתם –
אינו כמו ונמכרתם, רק פירושו אתם תבקשו למכור עצמכם אנשים ונשים ואין קונה, והנה זאת הברית במצות השם בערבות מואב.