איוב פרק יב

[יב, ב]
אמנם כי אתם עם תמות החכמה –
עמכם בעבור כסילותכם כעניין: נסרחה חכמתם.

[יב, ג]
ואת מי אין כמו אלה –
מי לא ידע בכל אלה.

[יב, ד]
שחוק לרעהו –
שבתי כאדם שהיה שחוק לרעהו והוא כשחוק לרעהו, והתימה שהיה זה ששב לשחוק, קורא לאלוה ויענהו.

[יב, ה]
לפיד בוז –
הלמ"ד נופל והוא מן: אם בפידו להם שוע, בעבור הפיד שבא לו שב בוז, כמו: ובוז משפחות במחשבת השאנן.

לעשתות –
כמו: אולי יתעשת האלהים.
אבדו עשתנותיו.

נכון למועדי רגל –
וזה דבר יביא האדם שתמעד רגלו, כענין: ואני כמעט נטיו רגלי.

[יב, ו]
ישליו –
כי יראה שהם השודדים העושים החמס בפרהסיא בשלוה.

וישליו –
ישמש עצמו ואחר עמו, כמו: יחי ראובן ואל ימות, שענינו ואל יהי מתיו מספר, מתיו כעניין: ואני מתי מספר:

בטוחות –
ענינו משכנות בטוחות מן בטח.

לאשר הביא אלוה בידו –
עובדי כו"ם שיעשה אלוהו בידו.

[יב, יב]
ואורך ימים –
טעמו ובארך ימים.

בי"ת בישישים –
ישרת עצמו ואחר עמו כמו: וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי.

[יב, טז]
לו שוגג –
הוא ידע שגגתו של האדם, או שישגה אחרים והם לא ידעו.

[יב, יז]
שולל –
כל אחד מהם יוליכם שולל מדעת כטעם וסר מרע משתולל.

[יב, יח]
מוסר מלכים –
כמו: מוסרות ומוטות.

[יב, כג]
משגיא –
מן אל שגיא.

ויאבדם –
הפך משגיא.

שוטח –
מן: וישטחו להם כמו פורש והעניין מפיץ ומפזר.

וינחם –
הפך הענין.

[יב, כד]
ויתעם –
בעצת תהו.