[יז, א]
נזעכו –
מהענין יתפרש שאין לו חבר במקרא.
[יז, ב]
אם לא התולים עמדי –
יתרעם על חבריו שיאמרו התולים.
ובהמרותם תלן עיני –
לא אישן עד שימררו חיי, או מן סורר ומורה, כמו: כל איש אשר ימרה את פיך.
[יז, ג]
שימה נא –
חזר למקום.
ערבני –
ערוב אותי מן ערב את הנער.
מי הוא –
מחברי לידי יתקע.
[יז, ד]
צפנת –
הסתרת והתעלמת וכסית.
לא תרומם –
אותם, ומי יגיד לרעיו חלקותם נקום ממנו ועיני בניו תכלינה.
[יז, ו]
והציגני –
יאמר על הכאב.
ויש אומרים:
על אליפז.
למשול –
להיות למשל ולשנינה.
ותפת לפנים –
כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם.
ויש אומרים:
כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף.
[יז, ז]
ויצורי –
הם האיברים הנוצרים.
[יז, יא]
זמותי –
מחשבותי ובלשון קדר, דבר שיקשור וזהו קשר המחשבה.
מורשי לבבי –
כפי העניין שעיפים.
והכהן ז"ל אמר:
שהוא מן את מורשיהם בדרך רחוקה.
[יז, יב]
לילה ליום ישימו –
חבריו.
[יז, טז]
בדי שאול –
כמו סעיפי שאול על דרך משל, כאילו השאול עץ למטה כמו: ותעש בדים והראוי להיות אל בדי שאול תרדנה הנבראות, או ישוב תרדנה על בדי כי בדי השאול תפולנה ותרדנה וכאילו האדם על סעיפי השאול.
נחת –
יש אומרים:
ירד או נחת, כמשמעו, כי יחד יש לנו על עפר נחת.