[לט, ג]
תכרענה –
ותפלחנה ילדיהן, כדי שלא יזיזו ממקומם.
חבליהם תשלחנה –
פירש תשלחנה חבלים ומכאובות על ידיה ואחר כך יתרפאו.
[לט, ד]
יחלמו בניהם –
כעניין ותחלימני.
ירבו –
יגדלו בברירות כמו ברור.
ויש אומרים:
שהוא תרגום חוץ.
[לט, ז]
תשואות –
קולות מן שאון.
[לט, ח]
ירוק –
העניין אחד, כל מקום ירוק.
[לט, י]
התקשר רים בתלם –
כמו תלמיה רוה והענין התקשר רים בתלם, בעבות.
[לט, יא]
התבטח בו –
כי רב חילך, בעבור רוב כחו.
ותעזוב אליו יגיעך –
עניינו זרע השדה שבכחו יחרוש וישדד כמעשה השור.
ויש אומרים:
כי תעזוב תשים על גבו, כענין: עזוב תעזוב עמו והוא רחוק מאד.
[לט, יב]
התאמין בו כי ישוב זרעך –
כי כאשר יחרוש וישדד, ישוב לך הזרע.
וגרנך יאסוף –
בדיש.
[לט, יג]
כנף רננים –
שם עוף, אולי נקרא כן, בעבור נועם קולו.
נעלסה –
כמו נפרשה.
וכן: נתעלסה באהבים.
והטעם האתה נתת לרננים כנף, ונתת אברה – היא הכנף.
וכן: ישאהו על אברתו, וגם רוצה לחסידה והוא עוף יבא למועד ידוע, כי כן כתוב בספר ישעיה.
[לט, יד]
כי תעזוב לארץ ביציה –
זאת תולדתה.
תחמם ביציה –
מגזרת חום.
[לט, טו]
תזוריה –
מגזרת ויזר.
[לט, טז]
הקשיח בניה –
והטעם תתאכזר על בניה, כאילו לא היו שלה וכמהו תקשיח לבנו מיראתך ואין להם שלישי במקרא.
יגיעה בלי פחד –
אין לה פחד על הבצים, שיהיו בניה שתזורם רגל.
[לט, יז]
כי השה –
מטעם: כי נשני אלהים:
ולא –
נתן לה חלק בבינה.
[לט, יח]
תמריא –
תגבה ואין לו חבר.
ויש אומרים:
כי שור ומריא כמהו וטעם מריא, שמן מעולה מלשון רבנן.
תשחק לסוס –
אעבור רוב מרוצתו.
[לט, יט]
רעמה –
כטעם עוות מן: רעמו פנים, או מגזרת רעם:
[לט, כ]
התרעישנו כארבה –
שתשמיע לו רעש במרוצתו, כאשר ישמע לארבה.
הוד נחרו –
כמו: נחרת סוסיו, קול צהלת הסוס.
[לט, כא]
יחפרו –
רגליו בעמק וישיש.
בכח –
שיש בו.
נשק –
ידוע.
[לט, כב]
ישחק –
לדבר שיפחד אדם ממנו:
ולא יחת –
כמו אל תערוץ ואל תחת.
ולא ישוב –
אחור, מפני חרב.
[לט, כג]
תרנה –
קול החצים היוצא מהאשפה כמו ותעבר הרנה.
להב חנית וכידון –
שהם מרוקים, כאילו להב יצא מהם.
[לט, כד]
יגמא ארץ –
יפסע ארץ.
וקרוב ממנו מגמת פניהם והטעם נוכח פניהם, כל כך ישמע ללכת אל מקום המלחמה, שלא יאמין כי קול השופר הוא אמת.
[לט, כה]
בדי שופר –
בשמעו השופר יאמר האח מרוב שמחתו כמו: האח האח והיא מלה תאמר על השמחה בבוא לאדם חפצו, בדי שופר כמו בדי ריק והוא קרוב מטעם אין די בער.
יריח מלחמה –
כמשמעו, כי כן הוא.
רעם שרים –
ישמיעם שרים ותרועה מרחוק.
[לט, כו]
יאבר נץ –
יעופף לתימן, כי יבקש מקום חם.
[לט, כז]
יגביה נשר –
אין עוף שיגבה יותר ממנו.
[לט, כח]
סלע ישכון –
כן תולדתו.
[לט, כט]
חפר אוכל –
יבקש כמו לחפור את כל הארץ וקרוב מגזרת חופר גומץ.
והטעם שהוא במקום גבוה ויבקש מזונו, כטעם כחופר מטמון:
[לט, ל]
ואפרוחיו יעלעו דם –
כמו: ושתו ולעו והטעם יבלעו דם איברי החללים שיביא ויהי העי"ן הראשון כפול, או יהיה מגזרת עלעא בלשון רבנן.
והטעם: ישברו צלעות החלל להוציא דם והראשון נכון בדקדוק, והאחרון עצמו שהוא מגזרת עצם וזה דבר ידוע, כי הנשר יראה ממקום רחוק מאד מקום החללים וירוץ שמה.