איוב פרק מ

[מ, ב]
הרוב עם שדי יסור –
הדרך מוסר הוא שיריב אדם עם שדי.

מוכיח אלוה יעננה –
איוב: שיוכיח השם למה לא יענה על זאת.

[מ, ג]
ויען איוב:

[מ, ד]
הן קלותי –
מגזרת קל וקרוב מגזרת קלון והפך הדבר כבד, מגזרת כבוד.

למופי –
המ"ם והוי"ו נוסף במלת למו.

[מ, ה]
אחת דברתי –
דברה אחת דברתי וכן: ועשיר יענה עזות.

[מ, ו]
מנ סערה –
כחבריו.
והטעם כי השם ענה את איוב על דבריו להוכיח והודיעו כי איננו יודע דרכי השם שהם כלל, אף כי הפרט וכאשר השלים השם להוכיחו שתק איוב, ענה השם ואמר לו: למה לא תענה?!
והנה השיב מלה שאינה הגונה ואמר: לא אשיב.
אז אמר לו השם: אחר שלא תודה האמת ותחשוב בלבך כי אתה חכם, אשאלך והודיעני וזה ששתקת התרצה להפר משפטי החכמה ששמתי בעולם, תרשיעני למען תצדק?!

[מ, ט]
ואם זרוע כאל לך –
כשם.

ותרעם –
בקול, כאשר ירעם אל קול הרעם.

[מ, י]
עדה נא –
מגזרת: הורד עדיך.

[מ, יא]
עברות אפיך –
כי באף יראה הכעס.

[מ, יב]
והדוך –
אין לו חבר, כמו רמוס.
והטעם: אם יש לך גבורה הדוך על גאה. והזכיר מהגאים שנים:
האחד: בהמות שהוא ביבשה.
והשני: לויתן שהוא בים.

[מ, יג]
חבוש –
כמו ולא חובשו.

בטמון –
כמו בעפר והטעם כפול.

[מ, יד]
אודך –
כמו: ומודה ועוזב ירוחם.

[מ, טו]
בהמות –
שם בהמה גדולה אין ביישוב גדולה ממנה.

וטעם עמך, לפי שהיתה ביבשה, כי באחרים יזכור הלויתן שהוא בים.

ויש אומרים:
כי טעם עמך שהבהמות נולדו ביום אחד עם אדם הראשון וזה דרך דרש.

חציר כבקר יאכל –
בעבור זה אמרו המפרשים:
שהוא הפיל ואיננה ראיה גמורה.

חציר –
עשב, כמו: מצמיח הרים חציר.

[מ, טז]
ואונו –
כחו, כמו: כחי וראשית אוניץ

בשרירי בטנו –
כמו: לא כרת שרך.

[מ, יז]
יחפוץ –
יעמיד, ואין לו ריע ועמית במקרא, והמפרשים הוציאוהו מגזרת חפץ ואין לי בו חפץ.

פחדיו –
תרגום: מרוח אשך פחדין והם הבצים:

ישורגו –
ישתרגו מגזרת שריגים יסתבכו.

[מ, יח]
אפיקי –
חזקים כנחשת והגלים החזקים נקראו כן.

כמטיל ברזל –
אין לו חבר והמ"ם בו שורש ופירושו לפי מקומו בכח:

[מ, יט]
הוא ראשית דרכי אל –
בבריאת החיות וכל הבהמות, כי למעלה מכולם הוא.

העושו –
הטעם מי שעשהו יוכל להרגו.

[מ, כ]
כי בול הרים –
כמו: יבולה.
והטעם: שההרים ישאו לו יבול.

ישחקו שם –
עמו, כי איננו דורס.

[מ, כא]
צאלים –
כמו צללים והאל"ף תחת אות הכפל, כמו: אשר בזאו נהרים ארצו.

בסתר קנה –
גובה שיש על הנהרים.

ובצה –
כמו בצאתיו וגבאיו מקום הטיט.

[מ, כב]
ישכוהו צאלים –
להיות צללו.

[מ, כג]
יעשוק נהר –
כל כך הוא גדול, כאשר ישתה מי הנהר יראה שחסרו המים, על כן אמר מלת יעשוק.

ולא יחפוז –
לא ישתה בחפזון, כי לא יפחד מחיה ואדם וכן יבטח.

כי יגיח –
כמו מגיח ממקומו.
והטעם קרוב מיציאה.
וכן: אתה גוחי מבטן.

[מ, כד]
בעיניו יקחנו –
כאילו יקח הירדן בעיניו, כי יחשוב שישתהו כולו וכאילו במוקשים ינקוב אפו, שיפתח נחיריו לשאוף.

[מ, כה]
תמשוך לויתן –
חסר ה"א התימה.

בחכה –
ברשת.

תשקיע –
קרוב מגזרת ותשקט האש.

[מ, כו]
אגמון –
ידוע כמו גומא, כמנהג צדי הדגים.

[מ, כז]
רכות –
מלות רכות.

[מ, ל]
יכרו –
היכרו עליו חברים, מגזרת ויכרה להם כטעם סעודה.
והטעם: גנבים שהתחברו.

כנענים –
סוחרים.

[מ, לא]
בשכות –
כמו: לשכים בעיניכם.
והטעם: התמלא עורו בשכים עד שתקחנו:

בצלצל דגים –
אין לו חבר.
הטעם: כדמות חוח בעצמות הדג בו יתפשו הדגים, שיקוב בו הראש.

[מ, לב]
שים עליו כפך –
אם תוכל ואילו עשית זה לא תוסיף עוד להלחם בו, כי לא תחיה, והחושב שישים עליו כף.