[ו, א]
ויען איוב –
לו שקול ישקל.
והותי –
מן הוה על הוה.
[ו, ג]
לעו –
כמו: ושתו ולעו כלומר, נסתרו כאילו נבלעו.
ויש אומרים:
שהוא תרגום מן לחיים והוא רחוק.
[ו, ד]
ביעותי אלוה –
כמו: לחרדת אלהים.
יערכוני –
כלומר יערכו עמי מלחמה.
[ו, ה]
הינהק –
אין לו חבר בלשון מקרא וידמה ללשון קדר.
בלילו –
מן: ויבל לחמורים,
בליל חמיץ.
והטעם: כי היושב בהשקט לא ישאג ולא ידאג וכמו כן אתם יאמר איוב לחבריו, ועוד שתדברו דברים שאין בהם ממש וזה טעם: היאכל תפל מבלי מלח.
[ו, ו]
חלמות –
בדברי רבותינו:
חלמון מבפנים.
ויש אומרים:
שהוא ריר צמח, גם הוא בלשונם החלמה.
[ו, ז]
מאנה לנגוע נפשי –
החבורות שמאנה נפשי לנגוע בהם, קודם היות המה חוליי גופי.
ויש אומר:
לנגוע –
כמו לחלוש וכמוהו: וינגעו את יהושע.
והטעם: כי נפשי מאנה שתחלש ואמות:
המה –
ישוב על החציר.
[ו, ט]
וידכאני –
לגמרי:
יתר ידו –
כמו: הנה יד ה' הויה.
ויבצעני –
ויכלני, כמו: כי יבצע ה'.
[ו, י]
ואסלדה –
כמו ביצה סלודה והוא משל לחוזק הכאב, והתמה שלא יחמול ואני לא כחדתי דבריו ואין לי עזר מנפשי.
ואני ראיתי רב האיי ז"ל שפירש:
ואסלדה, לשון הגבהה.
[ו, יד]
למס –
כמו: וימס לבב העם.
והעניין, כי המס מרעהו חסד הוא, ועניינו שחשבתי להיות לי עזר מאחרים.
[ו, טו]
אחי בגדו, וכאפיק נחלים –
חוזק.
[ו, טז]
הקודרים –
מזמן רדת הקרח יתעלם רדת השלג ולא יראה עליהם, בעבור קדרותם ודומה להם חשכת מים.
[ו, יז]
בעת יזורבו –
כאשר יתקררו מדברי רז"ל, משום דמזדרבבי.
נצמתו –
יתקשרו כמו כן מדבריהם באמרם צומת הגידין והוא מקום שהתחברו בו.
והטעם: אע"פ שהם בכח הזה.
בחמו –
כשיבא החום כאילו שבו ממקומם ולא היו שם, מן: ידעך נרו, שעניינו לשון כבוי וכליון.
והנכון בעיני: כי זה הפסוק כפול בענין, בדרך פסוקי זה הספר וספרים אחרים, ויהיה ענין יזורבו יתחממו ואין לו חבר.
ופירוש נצמתו –
נכרתו כמו: יצמיתם ה'.
[ו, יח]
ילפתו –
יתעוותו כמו: ויחרד האיש וילפת,
וילפת שמשון.
והטעם על הנחלים שיעלו באד, והעניין כי המים תולדתם לרדת למטה וכאשר ישובו אד, יעלו בתהו ויאבדו.
ומפרשים יפרשו זה הפסוק:
על הולכי מדברות ואיננו נכון.
[ו, יט]
הביטו ארחות תימא –
הם הערב ומשכן רובם במדבר הגדול, שאין ים בו.
[ו, כ]
בושו כי בטח –
לבם והענין מאשר בטחו.
באו עדיה –
עד המקום כי ימצא בלשון נקבה, כמו ולא עוד תשורנו מקומו. [
וטעם הנחלים –
כי השיירות יבושו כאשר יגעו למקום שמקוים להיות שם מים, והם צמאים וכן אחי בגדו בי.
[ו, כא]
כי עתה הייתם לו –
למקום כאשר ראיתם החתת שהביא עלי ותיראו.
[ו, כה]
נמרצו –
חזקו כמו: קללה נמרצת.
[ו, כו]
הלהוכח למלים תחשובו –
מלים ממש שתוכלו להוכיח בהם, והעניין שאין לכם ראיה.
ולרוח –
ועוד: כי תחשבו אמרי נואש שהם רוח.
והענין שתחשבו שדבריכם נכונים ודברי מי שהוא בצער – הבל.
[ו, כז]
אף על יתום –
זה יורה כי אינכם רחמנים רק אם תפילו קיר או הדומה לו על יתום, לא תחושו ותתחברו ותשמחו באד רעכם.
ותכרו –
מן ויכרה להם כרה.
ויתכן היות תכרו מן: כי יכרה איש בור והוא נכון להדבקו עם תפילו.
[ו, כח]
ועל פניכם –
כמו: על פני אהרן אביכם:
שובו נא אל תהי עולה –
אתכם תראו צדקי במלתי.