עזרא פרק ד

אפריל 13, 2011 · מאת אבן עזרא · עזרא
ראב"ע עזרא פרק ד

[ד, ב]
ולא אנחנו –
קרי בוי"ו וכתיב באל"ף, ופירש ולא אנחנו זובחים לזולתו.

לא לכם ולנו –
טעמו שתתערבו עמנו לבנות בית אלהינו.

[ד, ג]
כי אנחנו יחד –
רמז לכל קהל ישראל.

[ד, ד]
ומבלהים –
כתיב מן בלהות אתנך, ומבהלים קרי, לנטות אחרי רבים בשורש בהל בלה, כי מעט הם, רק הענין אחד.

[ד, ה]
וסוכרים –
הסמ"ך תחת שי"ן.

[ד, ו]
ובמלכות אחשורוש –
הוא המכונה ארתחשסתא בלשון פרסי.

כתבו שטנה –
מן שטן, והטעם לסטון אותם.

[ד, ז]
כתב בשלם –
כמו בשלום.

על ארתחששתא –
כמו אל.

כנותיו –
חביריו או רעיו.

וכתב הנשתון –
צורות האותיות תקראנה בלשוננו, והעד אל היהודים ככתבם, או כתב זה הספר הנשתון השוה בכתיבה ובלשון ארמית.

ויש אומרים:
שהטעם חותם והוא הנכון.

[ד, ח]
בעל טעם –
מן טעמו וראו, והנה רחום בעל טעם –
עצה.

כנמא –
כאשר נאמר וזה מאמר הסופר ומסדרים הספר וטעמו כאשר נאמר, כן היתה האגרת ששלחו הנזכרים, או כנמא כטעם עתה.

[ד, ט]
דיניא ואפרסתכיא טרפליא –
שם אומות ידועים אצלם.
ויתכן להיות ארכוי מן וארך ואכד וכלנה.

שושנכיא –
מן שושן.

ועלמיא –
מן עילם.

[ד, י]
וכענת –
יש אומרים:

שהוא שם אומה.
ויתכן שהמלה מן עת, אך הראשון הוא הקרוב.

[ד, יא]
פרשגן –
כטעם פתשגן הכתב שתי לשונות זה אומר בכה וזה אומר בכה, ופירוש המלה פשר וביאור.

[ד, יב]
ואושיא –
יסודות ותרגום ונהרסו יסודותיה ויתגלון אושיה וכן: נפלו אשיותיה.

יחיטו –
מן חוט השני, ופירושו ישימו חוט על היסודות לבנות, כטעם קו המדה או הוא מענין תרגום: ויתפרו עלה תאנה, וחטיטו ויחיטה כטעם קשר וחבור והפי' הראשון הוא הקרוב:

[ד, יג]
כען, דך –
כתרגום הלזה דכי.

מנדה בלו והלך –
שמות למס המלך, ופירושם כדרך סברתי מנדה – מן הרכוש ובלו – מס המדינות והלך – מכס ההולכים דרך המלך.

ואפתום מלכין תהנזק –
תוצאות המלך ותועלותם.

[ד, יד]
כען, מלח היכלא –
מענין כעשן נמלחו, ארץ מלחה לא תשב, וטעם הארץ ענין בטול ומניעות דבר.

וערות מלכא –
כמו את ערות הארץ, והטעם גנות.

ואריך –
תרגום וייחל עוד ואוריך עוד ופירש הפסוק כן הוא, ביטול ההיכל בטלנו וערות המלך וגנותו לא נוחיל לראות.

[ד, טו]
ואשתדור –
תרגום הנה שלחתי את הגדי הזה שדרית מתנות השלוחים היו עושים בקרבה לעוזרים אותם, עלילות כמו הוה משתדר להצלותיה.

[ד, טז]
חלק בעבר נהרא לא איתי לך –
שימרדו בו העמים הנזכרים אם יצום לבנות ירושלים או חלק, אין לך בעבר הנהר שהם ישראל יקחו הכל בחזקה.

[ד, יז]
פתגמא, על רחום –
כמו אל רחום, והוא משרת במקום חמשה.

וכעת –
חסר נו"ן ופירש: ואל שאר עבר נהרא ואל כענת שלום.

[ד, כא]
אלך –
כמו אלין.

[ד, כב]
וזהירין –
מן והזהרת אתהם ופירושו לעשות שגגה היו מוזהרים והטעם: הזהרו שלא תשגו.

[ד, כד]
דריוש –
הוא אחשורוש.