עזרא פרק ז

[ז, א]
ארתחששתא –
אמרו חכמינו ז"ל:
כי כל המלכים נקראים כן בלשון פרסיים, וזה ארתחששתא הוא דריוש.

[ז, ו]
והוא סופר מהיר –
תרגום מגיד ומספר במספר במהירות.

כיד ה' –
כח ותוקף.

[ז, ז]
ויעלו, ומן הכהנים והלוים –
ואחרי כן יספר סבת הלוים איך עלו.

[ז, ט]
יסוד –
שם דבר סמוך והמוכרת יסוד חבוש בטמון, או הוא במשקל זבול.

המעלה –
שם דבר על משקל מקנה משרה וכן הפירוש הוא עזרא היה עצת העולים לירושלם והטעם: הוא יעצם לעלות באחד בניסן ובא באחד באב.

ומלת יסד –
כמו נוסדו שטעמו נועצו.

[ז, יב]
ארתחשסתא מלך מלכיא –
עתה יספר כי המלך שלח אגרות שתים:
אחת לכל מתנדב לעלות.
ואחת לכל גזבריא לתת צרכם.

גמיר –
מפורש לשני ענינים:
הראשון: להיות גמיר כתרגום כליל תכלת והוא רמז לכל ישראל המתנדבים לעלות ולמ"ד לעזרא משרת תחת שלש וכן הפירוש לעזרא ולגמור.

ולכענת –
שלח להודיעם טעמו ביד עזרא.

פירוש אחר:
גמיר –
תואר השם מענין גמרא גמור וזה רמז לעזרא.

ספר דתא –
שהוא גמיר ויודע דעת אלהיו, ויהיה למ"ד לעזרא במקום שתים.

וכענת –
שם כולל אומות עבר הנהר.

[ז, יג]
מני שים טעם –
היא מאגרת לעזרא ולישראל המתנדבים.

[ז, יד]
שליח –
תהיה שלוח.

לבקרה –
לחקור על היהודים ועל ירושלים.

בדת אלהך –
בעבור דת אלהיך אשר בידך שלחתיך.

[ז, יז]
תקנאי –
מן: קניתי אתכם.

דכרין –
תרגום אלים.

אמרין –
כבשים:

[ז, כ]
חשחות –
צורך.

[ז, כא]
גזבריא –
הפקידים על האוצרות.

[ז, כב]
בתין –
מדות.

[ז, כג]
אדרזדא –
כטעם מהירות בדרך סברא, כי אין לו דומה.

[ז, כד]
תרעיא –
השוערים.

מנדה בלו והלך –
מפורשים.

[ז, כו]
הן לשרושו –
להיות נעקר משרשו והטעם מגורש מנחלתו.

וחכמינו ז"ל אמרו:

מאי לשרושי הרדפה.

[ז, כז]
ברוך, ולכל שרי –
הפירוש: ולפני כל שרי.