משלי פרק ד

[ד, א]
שמעו בנים –
אחר שהזהיר בנו הוכיח בנים אחרים, שישמעו מוסר אביהם אף על פי שהם רכים לאביהם נחשב כמוני.

[ד, ו]
אל תעזבה –
החכמה, כי היא תשמרך מצרה.

[ד, ז]
ראשית חכמה קנה חכמה –
במקצת הונך ואם לא תוכל לדעתה, תן כל הונך.

[ד, ח]
סלסלה –
הגביהה ורוממה מן סולו לרוכב,

תכבדך –
תשימך במעלת הכבוד.

כי תחבקנה –
ללמוד אותה תמיד.

[ד, ט]
תמגנך –
מן: מגן צריך.

[ד, יא]
בדרך חכמה –
בעבור דרך חכמה שתלמדה.

[ד, יב]
בלכתך –
כאשר תלך בדרך החכמה.

[ד, יג]
נצרה –
ראוי להיות בפתח והה"א כנוי לחכמה, הנזכרת למעלה בדרך החכמה.
והטעם: החזק במוסר שיסרתיך ללכת בה.

[ד, טו]
פרעהו –
מן ותפרעו כל עצתי מן למפרע:

שטה –
סור.

[ד, יח]
ואורח צדיקים –
חסר.
והנכון: אור אורח צדיקים.

[ד, כ]
בני –
לדברי:

[ד, כג]
מכל משמר –
הם מצות לא תעשה, שהאדם ראוי לישמר מהם

פרוש אחר:
יותר מכל משמר נצור לבך מלהרהר רע.

כי ממנו תוצאות חיים –
והוא כמלך בגוף.

[ד, כה]
יישירו –
יבחרו הדרך הישרה.

[ד, כו]
פלס –
במאזני המחשבה וראה אי זה דרך טוב.

וכל דרכיך יכונו –
כאשר תפלסם.

[ד, כז]
אל תט –
מהמעגל אשר תבחר.

הסר רגליך מרע –
מדרך רע שלא תבחר בו.