נחמיה פרק י

[י, א]
ובכל זאת –
ר"ל בכל זאת הצרה אנו כורתים לעשות אמנה וקיום ללכת בתורת האלהים, אשר נתנה ביד משה, ושלא נתן מבנותינו לעמי הארץ.

[י, לב]
המקחות –
שם דבר מן לקח כטעם ממכר.

ושבר –
בחטים ושעורים.

[י, לג]
שלישית השקל –
נוסף על מחצית השקל לצורך הענינים הנזכרים.

[י, לה]
על קרבן העצים –
שנים חלקים הכהנים הלוים והעם לכרות להביא העצים לעתים מזומנים, והענין מפורש בדברי חכמים.

לבית אבותינו –
פירוש שתבנוהו.

[י, לו]
ולהביא את בכורי אדמתינו –
כעומר ושתי הלחם.

כל פרי עץ –
הם הנזכרים בפסוק הגפן ותאנה ורמון ושאר העצים, והם שבעה מינים.

וכן אמרו חז"ל:

אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין בלבד כענין ולקחת מראשית כל פרי האדמה.

[י, לז]
ואת בכורות בנינו ובהמתנו –
רצה לומר בהמתנו בהמה טמאה, כי אחרי כן בכורות בקרינו וצאננו.

[י, לח]
ופרי כל עץ תירוש –
כן הוא פרי תירוש ויצהר.

המעשרים –
לוקחי המעשר.

[י, לט]
בעשר –
הראוי בהעשר מבנין הפעיל, וכמוהו: לצבות בטן, לנחותם הדרך.
והטעם בקחת המעשר, והוא מעשר מן המעשר.