תהילים פרק קל

[קל, א]
שיר המעלות ממעמקים –
טעם ממעמקים – בעבור היות ישראל בגלות ודלות וקלות ושפלות.

[קל, ב]
אדני –
בעבור היותו במעמקים, צועק שמעה בקולי.

[קל, ג]
אם –
הטעם: הושיעני מהרה ואל תזכור לי עונות שעברו כי לא אוכל לענות ולהשיב.

[קל, ד]
כי –
הטעם כאשר תסלח לעוני – ישמעו חטאים וישובו גם הם ויניחו חטאם, ואם לא תסלח – לא ייראוך ויעשו חפצם ככל אות נפשם.

[קל, ה]
קויתי –
לשמוע בקולו.

ולדברו –
לגזירותיו.

[קל, ו]
נפשי –
קותה לה' יותר משומרים החומות לבקר, וטעם להזכירו פעמים, כי הם מחזיקים נפשם ומנחמים לבם כי ישנו לבקר.

[קל, ז]
יחל –
לשון הציווי מהבנין הכבד וזה דברי המשורר יוכיח ישראל וכמה בני אדם פדה.

[קל, ח]
והוא יפדה –
אותך מכל עונותיו, כנגד אם עונות תשמר יה.