תהילים פרק קמ

[קמ, א]
למנצח מזמור לדוד –

קמ, ב]
חלצני ה' מאדם רע –
זה המזמור חברו דוד לפני מלכו בימי שאול, כי היה מפחד מבני אדם שילשינוהו אל שאול.
וכן אומר: איש לשון.

ומלת תנצרני –
באה שלימה, כמו: וכל עצביכם תנגושו.

קמ, ג]
אשר, יגורו –
יקבצו כמו יגורו יצפונו.

ויש אומרים:
שהוא כמו: אל תתגר בם, והם שנים שרשים.

[קמ, ד]
שננו לשונם –
שהוא נושך כמו נחש עכשוב שם חיה רעה נושכת.

סלה –
באמת.

[קמ, ה]
שמרני –
שב לפרש טעם שמרני ופירש אשר חשבו לדחות פעמי, כמו: ואת רגלי מדחי.

[קמ, ו]
טמנו, ליד –
מקום, כמו: ויד תהיה לך – מעגל המקום הישר הדרוך תמיד.

[קמ, ז]
אמרתי –
אין לאל ידי להמלט מהם או לעמוד כנגדם, רק בך ואתה לבדך אלהי.

[קמ, ח]
ה', סכותה –
שיסוך ראשו כמו הכובע ולא יזיקנו חץ.
והנה הטעם סכותה – כובע הישועה לראשי, על כן אמר: עז ישועתי.

[קמ, ט]
אל –
מלת אל תפק – תשרת בעבור אחרת.
וכן הוא זממו אל תפק אל ירומו סלה הוא והדומה לו, או יהיה דבק תפק עם ראש ובא ירומו תחת ירום.

ורבי משה אמר:

ראשים מה שיקרה מסיבי, עמל שפתימו יכסימו והטעם שהם מתפארים כי יאחזוני במוקשים.

[קמ, יא]
ימוטו, גחלים –
מהשמים כמו גחלים בערו ממנו, ברד וגחלי אש.

באש יפילם –
היא האבן שהיא ממיתה בריחה ואף כי בגופה.

במהמורות –
מקום שפל, בעבור בל יקומו, ואין ריע לו בלשוננו.

[קמ, יב]
איש –
יתכנו לו עלילות שלא יכון בארץ.
והטעם: ישב ביישוב.

יצודנו –
יצוד נפשו למדחפות, שידחפוהו אנשי ארצו.

[קמ, יג]
ידעתי –
אז אדע.

ומלת יעשה –
בעבור אחרת יעשה משפט אביונים.

[קמ, יד]
אך –
טעם אך להוציא הרשעים, והישרים יתמידו לשבת את פניך – בבית התפלה: