[כז, א]
לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא –
יש אומרים:
אורי –
בלילה שאין שם אור, כי הנפש תפחד.
וישעי –
ביום.
ויש אומרים:
אורי –
תלוי בדברי הנשמה.
וישעי –
בדברי הגוף.
ומעוז חיי –
קשור הנשמה בגוף, על כן לא יפחד מאדם שיפרידם.
[כז, ב]
בקרוב –
יש אומרים:
בקרוב מגזרת: המלמד ידי לקרב.
ואחרים אמרו:
באשר יקרבו אלי.
ויאמר רבי משה:
כי טעם צרי ואויבי, אנשים ידועים שהיו שונאיו.
[כז, ג]
אם –
גם אם תחנה עלי מחנה – שהם מהגוים ואם הם רבים ואם הצרכתי לבא למלחמה עמהם, בזאת והטעם: שהשם אורי וישעי.
ויש אומרים:
כי בזאת –
היא השאלה הנזכרת אחר כן.
[כז, ד]
אחת –
נראה לי כי זה המזמור חברו דוד באחרית ימיו כאשר נשבעו אנשיו: לא תבא עמנו למלחמה כאשר אפרש במזמור נאם ה' לאדוני.
לחזות בנועם ה' –
שיתגלו לו סודות ממעשה הבורא שלא ירעם ע"כ.
ולבקר בהיכלו –
כמו לא יבקר בין טוב לרע והטעם שהכהנים היושבים תמיד בבית ילמדוהו וירוהו.
ויש אומרים:
לבקר –
ללכת בכל בקר ובקר בהיכל השם, כמו: השכם והערב.
[כז, ה]
כי –
הוא יצפנני ולא יוכל לגעת אלי כל אויב.
בסכה –
הוא ירושלם, כמו: ויהי בשלם סכה.
ביום רעה –
מערכת רעה מכוכבים כנגד מזלו.
וטעם בצור –
כי אהיה בסתר אהלו, כאילו אני בצור מרומים.
[כז, ו]
ועתה –
אע"פ שלא יעשה מהיום מלחמה, ראשי ירום כי הוא בסתר עליון.
זבחי תרועה –
כדרך: וביום שמחתכם, כימי שמחת חזקיהו.
[כז, ז]
שמע –
תחסר מלת אשר, או טעמו זה השם הנכבד שאני קורא ומזכיר.
וחנני וענני –
וזה לאות כי יתפלל בעד ישראל הנלחמים עם הצרים, כי הם אנשיו.
[כז, ח]
לך –
אמר רבי משה:
כי לך בעבורך כמו אמרי לי אחי הוא והטעם אני אומר מה שצוו לנו ביד שלוחיך ואמרת לנו בקשו פני, על כן את פניך ה' אבקש.
[כז, ט]
אל תט –
פועל יוצא והפעול עבדך, כמו קיר נטוי, על כן אחריו עזרתי והטעם עזרני עתה כאשר עזרתני מנעורי ועד עתה.
[כז, י]
כי אבי ואמי –
שהיו סבות בואי בעולם הזה עזבוני במותם, ואתה אספתני תמיד, ואם הוא לשון עתיד כדרך נתתי כסף השדה קח ממני, יעשו עגל בחרב.
[כז, יא]
הורני –
אמר אחד מחכמי לב:
הרוצה להתגבר על שונאיו – יוסיף בעבודת השם.
[כז, יב]
אל, בנפש –
בתאותם בשאט בנפש.
ויפח –
מדבר חמס, כמו: יפיח.
[כז יג]
לולא –
זה קשור באשר לפניו כמעט וימשלו בי שנאי לולי האמנתי בשם ואמרתי לנפשי: קוה אל ה' אז יתברר יושר דברי, שהייתי מוכיח ואמרתי: קוה אל ה'.
[כז, יד]
חזק ויאמץ לבך –
פועל יוצא, והטעם כי השם יאמץ לבך.
וטעם וקוה אל ה' –
תמיד בראשונה ובאחרונה.