[לא, א]
למנצח, בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם –
נתנו לאחד מהמשוררים לנגן.
[לא, ב]
בך –
טעם כי אויבי אנשי חמס הם לי חנם.
[לא, ג]
הטה –
דברה תורה כלשון בני אדם, כי הנוטע אזן ישמע מבלי אזן.
לבית מצודות –
מקום גבוה שלא יפחד בו מהאויב.
[לא, ד]
כי סלעי –
כנגד צור מעוז
ומצודתי –
כנגד בית מצודות.
וטעם תנחני –
בעבור כי ההליכה בהר בעבור גבהו קשה.
וטעם תנהלני –
לאיטי:
[לא, ה]
תוציאני מרשת –
אלה טמנו לי.
ויש אומרים:
כי כמו זאת.
[לא, ו]
בידך –
הטעם שלא יוכל האויב לקחתה ובעבור שנתנה לפקדון, הזכיר ה' אמת, בעבור הפקדון.
וטעם ה' –
שלא יוכל בעל כח לאנסו.
[לא, ז]
שנאתי השומרים –
הניחוש והקסם אי זה יום יצא למלחמה, כי בטחונו על השם לבדו.
[לא, ח]
אגילה –
והנה אם גברה ידי לא אשמח רק בחסדך.
[לא, ט]
ולא הסגרתני –
מגזרת סגירה, כאדם נסגר נתון למוסרה.
במרחב רגלי –
שילך למקום שיאהב, הפך הסגרתני.
[לא, י]
חנני –
יתכן, שטעם העמדת – כי אני אשמח בחסד שעשית עמי בימים שעברו ולא הסגרתני, רק עתה צר לי מאד ולא מרחב.
רבים פירשו:
שזה המזמור על חולי שקרהו.
טעם עששה בכעס –
בעבור היות כעס האויב עלי עששתי כולי, כאילו עש אכלני ודימה היגון שהוא בלב לחום הגוף.
וטעם עוני –
שהמאכל הרואה החולה יתעבה, כל אכל תתעב נפשו.
וטעם נפשי –
הנפש המתאוה שכחה נטוע בכבד וככה הכתוב, או הנפש האוכלת.
ובטני –
רמז לקרב העליון ששם המאכל, והנה הטעם כי כח הגוף חלש, כבגד אכלו עש.
[לא, יא]
כי כלו –
בחסרון המאכל דרך משל, והזכיר העצמות שהם מוסדות הגוף.
[לא, יב]
מכל –
הזכיר כי מפאת צורריו תבא לו חרפה.
ולשכיני מאד –
היה חרפה להם, בעבור שהם קרובים אליו.
נדדו ממני –
כאדם שיברח מראות חלי קשה ודבר מגונה ונמאס למראה.
[לא, יג]
נשכחתי –
שאדם לא יזכרני ככלי אין חפץ בו, כאשר יאבד לא יבוקש.
[לא, יד]
כי –
יתכן היות נשכחתי מפאת השם, בעבור שלא יושיעני כאילו שכחני, בעבור שאמר אחר כן: כי שמעתי דבה רעה שיוציאו עלי שיפחד ממנה כל השומע, או טעמו להיות לי מגור מכל סביבי.
בהוסדם –
מגזרת סוד.
[לא, טו]
ואני –
אף על פי שיחשבו האויבים ששכחתני, אני בך אבטח ואודה כי אתה אלהי.
[לא, טז]
בידך –
כנגד השומרים הבלי שוא, כי עת ישועתי בידך לבדך הוא.
[לא, יז]
האירה –
מלת על כמו אל, כמו: ותתפלל על ה'.
כמו: יאר ה' פניו, כי ההוה במצוק כיושב בחשך על כן האירה.
[לא, יט]
תאלמנה –
בעבור שהזכיר למעלה כי שמעתי דבת רבים והנה עתק, כדרך: וידבר אתם קשות והנה יחסר דבר.
וטעם צדיק –
כמוני.
[לא, כ]
מה –
ואלה הדוברים עתק לא ידעו הטוב שצפנת ליראיך, וכבר עשית כמה טובות בגלוי לחוסים בך, וזה טעם נגד בני אדם.
[לא, כא]
תסתירם –
וככה כל יראיך תסתירם, וסתרם הוא שתסתיר פנים מאנשים מעותים.
מרכסי –
מגזרה והרכסים לבקעה.
ויש אומרים:
תסתירם בסתר –
שיראו פניך מריב לשונות.
ויש אומרים:
בסתר אפך וכעסך מהם, בריב לשונות כי דבת רבים.
[לא, כב]
ברוך ה' –
יש אומרים:
כאילו הייתי בעיר מצור או אז אומר: בעיר מצור ברוך ה'.
[לא, כג]
ואני נגרזתי –
מגזרת גרזן, שהוא כלי להרוג בו.
ויש אומרים:
שהוא הפוך וכאשר אמר עיניך, אמר שמעת.
[לא, כד]
אהבו –
לשון צווי, כמו אחזו לנו שועלים.
אמונים –
תאר, כמו: פסו אמונים.
על יתר –
הנותרים מאנשי הגאוה.
ומלת לעשות, לתקן הסבות, כמו: וימהר לעשות אותו.
ויתכן היות גאוה חסר בי"ת, גם יחסר מלת מעשה כאילו אמר: ומשלם על יתר עושה מעשה בגאוה.
[לא, כה]
חזקו –
אמר לחסידים אהבו, בעבור גודל מעלתם ולמיחלים חזקו.