מז, א]
למנצח לבני קרח –
זה המזמור לימות המשיח.
ורבי משה אמר:
כי בבבל נאמר.
ויש אומרים:
כי בימי דוד בהעלותם הארון, והעד עלה אלהים בתרועה ואיננו נכון, בעבור יבחר לנו את נחלתינו והמפרש זה השיב זה רמז להר המוריה, כי לא נדע כאשר נאמר זה המזמור.
[מז, ב]
כל –
אם על ימי דוד יהיו כל העמים שהיו תחת יד דוד ואם על ימי המשיח כמשמעו, והוא הנכון.
[מו, ג]
כי –
זה הוא קול הרנה הכרוז, כמו: ותעבור הרנה.
[מז, ד]
ידבר –
ינהג כעדר בתוך הדברו והטעם הוא מלך על כל הארץ, והנה הכל בידו.
[מז, ה]
יבחר –
אם בבבל או על ימי המשיח, ישוב ישראל אל נחלתם.
[מז, ו]
עלה –
על ארון שנגנז שיעלה ויראה.
ואחרים אמרו הטעם:
כי השם ישים העמים תחתינו ועת שנריע עליהם בחצוצרות וקול שופר, השם יעלה ממנו, על כן קראו עליון.
[מז, ז]
זמרו –
הטעם, זמרו השם שהוא נודע במעשיו בשקול דעת הלב, ולמלכנו שנודע לנו לבדנו בשכון כבודו עמנו.
[מז, ח]
כי –
בעבור שהזכיר למלכנו אמר: כי מלך על כל הארץ.
זמרו –
זה כל משכיל.
[מז, ט]
מלך –
כעמים רבות בדורות שעברו, הראה השם מלכותו כאשר עשה משפט ונקמה בגוים, וזה טעם ישב על כסא קדשו, או ככה יאמר בדור המשיח, על כן יאספו.
[מז, י]
נדיבי –
הנכבדים מעמים.
וטעם אלהי אברהם –
להיות עם לאל אברהם והזכירו בעבור הנפש שעשה בחרן וקרא בכל מקום בשם ה'.
מגני ארץ –
הם המלכים, כמו לה' מגיננו, אז יהיה השם לעיני הכל מאד נעלה.