תהילים פרק סו

[סו, א]
למנצח, הריעו לאלהים –
לא הזכיר שם המחבר ובעבור היותו לשון רבים ולא ימצא ככה ברוב המזמורים שהם לדוד, על כן יתכן שגם זה המזמור לאחד המשוררים.

[סו, ב]
זמרו –
טעם שימו – כי תהלתו כבוד הוא לכם.
והטעם: בתהלתו תכובדו.

[סו, ג]
אמרו, מה נורא –
כל אחד ממעשיך, כמו: בנות צעדה עלי שור.

וטעם יכחשו –
שיעידו כי שקר וכחש הוא בידם.

[סו, ד]
כל –
הזכיר אויביך הקרובים ואמר: כל הארץ ואין הפרש בין יזמרו לך או ויזמרו לך והטעם כפול.

[סו, ה]
לכו –
יאמר זה לזה: לכו בואו, כמו לכו נא ונוכחה.
והטעם: לכו אלינו.

נורא –
דבק עם עלילה – נורא המעשה.
והאומר כי הה"א נוסף והוא כמו עליון, תועה הוא כי הה"א סימן לשון נקבה, כי לא ימצא בשמות הה"א נוסף רק אם היתה המלה מלעיל ושורק ושורקה כמו: צדק וצדקה.

[סו, ו]
הפך –
יספר מעשה השם הקדמונים.

וטעם בנהר –
הוא הירדן שעברו ישראל בשמחה והארון עומד.

[סו, ז]
מושל –
אין עולם בכל זמן בכל המקרא רק זמן ונצח.
והטעם: שהשם מושל לעולם כמו מושל נצח ברוב גבורתו וממשלתו בגוים שהוא רואם, כי אין נכון להיות בי"ת בגבורתו כמו: משל בנו, כי אין לו טעם, הנה הזכיר כי ממשלתו בים וביבשה על כן לא ירומו הסוררים המורדים בו.

[סו, ח]
ברכו –
העם העמים כמו היבוסים שהיו תחת יד ישראל, או יאמר לכל כולנו חייבין לברך השם.

ויש אומרים:
כי טעם עמים – ישראל, כמו: אחריך בנימן בעממיך והוא הנכון.

[סו, י]
כי –
דרך משל בעבור צרה שבאה אליהם והשם נסה לדעת אשר בלבבם, גם זה דרך משל, כי הכל לפניו גלוי טרם בראותו לב המחשב.

[סו, יא]
הבאתנו –
כמו במצודה ורעה.

מועקה-
כמו: עקת רשע צרה וככה תרגום ומועקה שם, או הוא פעול ותחסר מלת התואר.
והטעם: שהוא דבר מציר מתניהם.

[סו, יב]
הרכבת –
הטעם שהוא רוכב על במותימו היה כמו הבאים באש או במים, כמו מכה אביו ואמו וטעם לרויה לאויר, כי באש יבש ובמים ישטף.

[סו, יג]
אבוא –
דברי המשורר, או ידבר על לשון הפקיד על המלחמה.

[סו, יד]
אשר פצו –
הוא הנדר, כמו: ואנכי פציתי פי.

[סו, טו]
עולות מחים –
על משקל מתים והשם חסר, וככה עולות כבשים שמנים בעלי מוח.

אילים –
הם הגדולים.

וסלה –
באמת.

[סו, טז]
לכו –
אשר עשה אלהים לנפשי.

[סו, יז]
אליו פי –
יחסר בי"ת כמו: כי ששת ימים בפי קראתי.

ורומם –
ויותר מרומם היה תחת לשוני רמז ללב.

ויש אומרים:
כי הטעם כפול ורומם כמו ומורק ושוטף.

[סו, יח]
און –
כאשר הייתי קורא בפי, אילו היה און בלבי לא היה השם שומע מה שאני קורא, והאומר שלא היה און בלבי.

[סו, יט]
אכן –
כמו: אכן נודע הדבר.

[סו, כ]
ברוך –
שעזרני להתפלל ולא הסיר וחסדו היה שאתפלל אליו.