[עא, א]
בך ה' חסיתי –
הנכון בעיני: כי זה המזמור דוד חברו, כמו המזמור: ברכי נפשי את ה' אלהי גדלת מאד, כי הוא דבק.
בך –
אתה השם עומד לנצח, על כן לא אבוש לעולם.
[עא, ב]
בצדקתך –
הטעם שתדין בצדק, כי אויבי יעשו לי עול.
[עא, ג]
היה לי –
כמו מעון להסתר בו, על כן אחריו לבא תמיד, כי כל מעון הוא למעלה.
וטעם צוית –
שהבטיחו שמואל או על דרך הוא צוה ויעמד כמו דבור השם, שהטעם על הגזרות על ידי המלאכים.
[עא, ד]
אלהי –
התברר טעם בצדקתך.
וחומץ –
כמו: אשרו חמוץ.
[עא, ה]
כי –
אין לי תקוה זולתך, ככה אותך קויתי מיום היותי על האדמה, וזה הוא מבטחי מנעורי.
[עא, ו]
עליך, גוזי –
כמו: ויגז שלוים, על כן תהלתך בך תמיד.
[עא, ז]
כמופת –
הטעם בעבור שנסמכתי עליך ואתה סמכתני הייתי כמופת לרבים שלא היו מאמינים בך, כדרך והיה יחזקאל לכם למופת.
[עא, ח]
ימלא –
כנגד בך תהלתך, ככה עד שימלא פי, והטעם כל ימי.
[עא, ט]
אל –
הטעם כאשר עזרתני מנעורי, עזרני עת זקנתי.
[עא, י]
כי, לי –
בעבורי, כמו פן יאמרו אויבי לי.
ושומרי נפשי –
שהייתי מחשב שהם עוזרי, נועצו יחדיו עם אויבי.
[עא, יא]
לאמר –
זה אומרים ואומרים אלה לאלה.
[עא, יב]
אלהים אל תרחק –
אם רחק יום ישועתי, יחשבו כי רחקת ממני.
[עא, יג]
יבושו, שוטני נפשי –
הם שהיו אוהביו שוטני נפשו.
ומבקשי רעתי –
הם אויבי.
[עא, יד]
ואני –
הטעם אם רחק יום ישועתי, אני תמיד אייחל ואוסיף להללך.
[עא, טו]
פי, צדקתך –
שעשית לאחרים ועמי בימים הראשונים והתשועות שעשית.
כי לא ידעתי –
כדרך: כי עם קשה עורף הוא, אף על פי שלא אדע מספריהם וחולם ספורות תחת שורק, על משקל גבורות.
[עא, טז]
אבוא –
לספר גבורותיך, ובעבור כי משפטי רבים מהגבורים להשתרר, על כן: אזכיר צדקתך לבדך.
[עא, יז]
אלהים –
כמה היה משפטי להללך, כי אתה למדתני כמו רגילות, כמו: פרא למוד מדבר וגם עזרני להלך כמנהגי.
[עא, יח]
זרועך –
תוקף זרועך.
לדור –
הבא.
לכל יבא –
לכל אשר יבוא.
הטעם: שיולד כמו: דור הולך ודור בא.
[עא, יט]
וצדקתך –
גבוהה מצדקת כל צדיק, כדרך ומרומם על כל ברכה.
ויפת אמר:
שלא אוכל לספרה, כי גבוהה עד מרום והגדולות שעשית, לאות כי אין אלהים כמוך.
[עא, כ]
אשר –
לספר הגדולות שעשה ודימה הצרות, כאילו היה בתהומות הארץ.
[עא, כא]
תרב –
מבנין הכבד על דרך: ויפן זנב אל זנב.
ואמר גדולתי –
כנגד אשר עשית גדולות.
וטעם תנחמני –
בעבור הצרות שעברו עליו.
[עא, כב]
גם, אמתך –
זה הוא אמתך, שהוא חייב להודות.
[עא, כג]
תרננה –
הדגש לחסרון נו"ן שלישית, כי המלה מפעלי הכפל והטעם כאשר אזמרה לך בכנור, גם שפתי תרננה, גם נפשי תרנן.
והזכיר פדית –
עם הנפש, כי הוא מושל בגוף.
[עא, כד]
גם –
עתה אזמר בכינור, רק תמיד לשוני תהגה צדקתך בלא כינור, על כן מלת גם והזכיר כי בושו או חפרו ארנן, כי אין לי פחד.