תהילים פרק צח

[צח, א]
מזמור שירו לה' שיר חדש –
הושיעה לו ימינו, כמו: ותושע לי זרועי.

וטעם וזרוע קדשו –
שהיא נטויה ותגיעה למקום חפצו, אולי זה המזמור על ביאת הגואל.

[צח, ב]
הודיע –
לשון עבר.
והעד: גלה צדקתו ומה היא הצדקה זאת היא –

[צח, ג]
זכר, כל אפסי ארץ –
כנגד מקומות הישוב שהם שבעה גבולות בצפון ואחד בדרום.

[צח, ד]
הריעו –
להשמיע הקול.
וכן פצחו ורננו.

[צח, ה]
זמרו, בכנור –
לבדו, ובכנור וקול זמרה.

[צח, ו]
בחצוצרות –
הוסיף מלת המלך, כי כן משפט היוצאים לקראתו בבואו.

[צח, ז]
ירעם –
כדרך: וירגזו ההרים, או הטעם כי שלום יהיה בכל הארץ.

[צח, ח]
נהרות –
הטעם כי בני אדם שהם בספינות הים ובנהרות ובהרים ירונו.

[צח, ט]
לפני –
הכל ירונו בבואו לשפוט הארץ.