טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
רביינטף קמחי כפרשן המקרא
מאת
י עקב גיל
5ב שיטתו בפרשנות המקרא
רבי שסף קמחי שלד בספרד תתחנך נטם עלברכי פרעונות הפשט ,1שיליומה
וביקורת המקרא ,,שפותח,ו עלידי מנחם בן סרוק ,דונשבן לברט,רבי יהודהחיוגי,
רבי יונה אבן ג'נאח ,רבי יהודה אבן בלעם ,רבי משה הכהן אבן ג'יקטללה ,רבי
אברהם אבן עזרא ואחרים ,ואת הדרך הפרש'נית הזאת ,הפילולוגי ת בעיקרה,
הפרשנותהמילולית ,הואהעביר אתו לנרבהנה שבפרובנציה באמצע המאההשתים-
ן (-אל'מוהדים) ,2
עשרה ,כשגלה מספרד ,ארץ מולדתו ,מחמת רדיפות האלמיוחידו
ושתל אותהעל אדמת צרפתהדרומית.לפני בוארבייוסףקמחילפרובנציההיו בה
רק פרשני-מקרא דרשנים ,כמורבי משה הדרעק בנרבונה'ובנורבי והודה בטולוז,
שהשתמשו במדרשים ישנים למקרא וגם חברו 'מדרשים חדשים .רבי אברהם אבז
עזרא ,חברווידירו של הריק"ם ,הפרשןהפילולוג והמבקר הגדולביותרשביןהכמי
ספרד ,יעגב בדרום צרפת ישיבת ארעי בלבד,ואיי
ורבייוסף קמחי היה התושב
הקבוע הראשון בפרומנצ"ה ,,שפירש את המקרא כפשוטו ,ככתבווכלשונו,לפי הקשר
הכתיבים ההמשך הענין ,והשתמש ב"סמוכין" וב"דבר הל,מד מענינו" ,התרחק מן
הפרשנותהדרשנית והאגדית של ארצו החדשו;,ואפילו לאהזכיר אתדרשניה,כי לא
הסכים לשיטותיהם .8אפילו פירושו לשיר השירים ,ספר שנתקבל עלידי חכמי
התלמוד כיצירה אליגורית ,מכיל פירושים פילולוגיים יפים רבים למלים קשות.
,
יהביניים ,כפיוכציין בן יהודה במלונו
1המתח "פשט" נמצא לא רק בכתביהם של חכמיימ
ערך "פשט" ,אלא הוא כבר נמצא כתלמוד בבלי" :פשטיה דקדא" (עירובין כ"ג ,ע"ב; כתובות
קידושין פ' ,ע"ב;חרלין נ"ז ,ע"א; קל"ג ,ע"א;ערכין ח,,ע"ב).
קי"2א,הע"מב
ייחדי ם את שם ה /גם רבי מימון ,אביו של הרמב"ם ,הראב"ד ומשפתות יהודיות
י
מיוחסות רבות גלו מספרד בגלל הקנאים המוסלמים האלה.
3בכל זאת לגבי המלה הקשה"שייעד
" שבתהלים פ' 1 ,השתמש הריק"ם בפרשנות דרשנית
ב"ספר הגלוי" ,עמ' ,158ערך "שלש" ,בלשון זו" :שליש (תהלים פ' ,ו) -פרשו,כי נאמר
על גלות בבל ,שהיה שליש לגלות מצרים (בדמום כתוב "למצרים") ,שהיה רד"ו ,וגלות בבל
שבעים" .וגם רד"ק הביאו 'בלשון זו" :ואדוניאבי ז"ל פירש ב"ספר הגלוי" את דגתוב "ותשקמו
בדמעות שליש" (תהלים שם ,שם) ,כי הוא נאמר על גלות בבל ,שהיתה שליש מגלות מצרים,
שהיתה מאתים ועשר שנים ,סימן רד"ו ,וגלות בבל היתה שבעים שנה" ("שהשים" לרד"ק ,ערך
"שלש" ,ופירוש רד"ק לתהלים הנ"ל) .פירוש זה מובא בפירוש רש"י לתהליפ הנ"ל "מיסודו וטל
הבי משה הדרשן" ,איש נרבונה .המלה נקליש נמצאת פעם שניה במקרא.,ו-גמרידי.ן'מ' ,יב ,ושם
פירשה הריק"ם כפשוטה" :מדש שהיא שליש המדה הגדולה" ("ספר הגלוי" הנ"ל" ,שרשים"
לרד"ק ,ערך "שלש") ,וכן פירשו התרגום האהמי ומנחם כן סרוק .כן מביא הריק"ם פירוש
265
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
יעקב גיל
[]2
רק בפירושו למשלי" ,ספר חוקה" ,יש לפעמים דרשנות אליגורית ברוח ימי
הבינים.4
לא רק מהפרשנותךהורעונית של ארצו 'החדשה פרובנציה -התרחק הריק"ם,
ורה נבוכים", ,בן ארצו הישנה,
אלא גם בפרשנות הפילוסופית של הרמב"ם ב"מ
ספרד ,לא השתמש 'הריק"ם ,אף פי שיתעה היטב,כי לא הסכים לשעטנז של
עי
דיעות הפילוסופים היוונים-ערבים ע'ם הדיעות היהודיות המיוחדות שבכתבי
'בדרך פילוסופית,יוונית-ערבית,
הקודש.ואפילו ספר איוב ,ה
הרשב"ץמגמרדהורפןרשונה"יבםאולרפערשי
של מנדלסון ,לפי דוגמת ההמב"ם,
כמו שעשו הרלב"ג,
שניסה למצוא בספרזה השקפדתפילוסופי,ותיווניות-ערביות ,אפיץ ספר זה נתפרש
על-ידי הריק"ם בדרך פילולוגית אנליטית יפה ,בשכל ישר ,בקצהה ,בפשטות,בלי
היסוט בבעיות פילוסופיות ובפסוקים קשים .הוא התענין בכושר הבחנה כפירושו
לאיוב,גם במנהגי ספרד ,5ארץ אבותיו ,כדי להסביר קטעים מקהליים .בפסוקים
רעיוניים של ספראיוב השתדל הריק"ם מפעם לפעם לפתח את הרעית של הפסוק.
אפילו הש טן המקראי ,שהוא דמות מיסטית וודאית ,התייחס אליו הריק"ם
ברציונליזם מפוכח וכתבז "ויצא השטן מאתפני ה',ויך את איוב" (איוב ב' ,ז) -
י אםהיה 'השטן ס לאך,
"ה) הקרוב התר עליו,ויך ה' אתאיוב ,ומורה על זה,כ
לאהיו באיםגייסותוחיילות על בקרוועל גמליו,כי המ לאך הלה מכלהאותם".
הוא הלה בזה בעקב,ות פירושו השכלתנ'י של רב סעדיה גאוןלענין השטן ,והריק"ם
גם,,הזכיר את שמו בעניז זה בפירושו לאיוב הנ"ל" .ביאורים פילוסופיים מועטים
נמצאים בספריו ,7ולפעמים גם 'הביאורים הבלשניים שלו נובעים מהפילוסופיה,
והקדים בכך אתשפינוזה,שבחיבורוהתיאולוגי-פוליטיפיתח שיטהזו.
דרשני לפסוקים "גלעד קרית פועלי אוון עקובה מדם ,וכחכי ורש גדודים חבר כוהנים דרך ירצחו
שכמה זמהעשו" (הושע ו' ,ח-ט) בשם "ואני קיבלתי אותו מרב גדול במקרא,
אמר :כ"יגלעד" קרית פועלי אוון עקובה מדם" ,ואמר אחר כך "וכחכי איש גדודים חבר כהנים
דרך ירצחו שכמה זמה עשו" ,פתר" :גלעו" דומה לאנשי שכם ,שהיו "פועלי און" ונואפים,
בי
על זה תהיה מלאה לם כמו שבם" ,וכחכי איש" ,כמו שחיכה יעקב ,שנקרא "איש תם" (כראשית
ס"ה ,בז)" ,גדודים" בניו ,כמו "והחריש יעקב עד בואם" (שם ל"ד ,ה) ,והם "חבר כהנים",
חבורת גדולים "דרך" -מיד כשבאו" ,ירצחו שכמה" ,הרגו אותם מקטן ועד גדול" ,כי זמה
עשו""1 ,כהנים" האמור כאן פתרונו :גדולים וארוגים ,נמו "ובני גור כהנים היו" (*מו"ב ח',
יח) ("מפר הגלוי" .)168 ,גם בנו רד"ק לא קיבל מאביו פירוש זה בשם "רב גדול במקרא" ,אף
שידעו ,ורק הביא ממנו את הפירוש למלה "כהנים" הנמצאת בעמ' 158הנ"ל ובעמ' ,108
עלפי
ערך "כהן" .בהקדמתו ל"ספר הגלוי" ,עמ' ,2דרש נוטריקון למלה "אמת"" :אמת .מארץ תצמח".
4גם המוציא לאור של הפירוש למשלי ,דוב בער מן דובראווא ,מדגיש את ההברגה הזאת של
פירוש הריק"ם למשלי" :ומכוונים בדברי מאמרי החכמים ,שמושכין לבו של אדם לעבודת הבורא
יתברך ,וכיוון בזה רבעו הגדול ,זצ"ל ,לפרא על דרך אמת ,בדברי תורה וחכמה ,ובז
מצים בש"ס ,וכל ספר משלקאפילולפי פשוטו ,אק כתנתו רקבדברי תורהוחכמה.
5פירושו לאיוב ג' ,ח; ג',יח (תקות אנוש ;)151כ"ד( 1 ,תק.ות אנוש )160ועוד.
6 .מובאע"י עפנשטין ,Revueכרך ,37עמודים 88י ,89-ודוקם ,ב"אורייענט" ,1850 ,עמודים
23–22ו"תקות אנוש" לשורץ .150רבי שמעון בן צמחיוראן במירוסו לאזובאינו מצטרףלדיעה
זו ,משום שאיננה "על דרך הפשט" ,דברי רב סעדיה גאון נמצאים ב"האמונות והדיעות".
' 7ראה למשל בהקדמתו ל"סמר הגלוי" ,עמ' ,1הב"ספר הגלוי" 157ובפירושו למשלי ,'6א
את פירושו למלה "תושיה"" :ויותר הוא קרוב מענין "יש",ביאין דבר בעולם נקרא "יש" באמת
266
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
[ח
הבי ייסף "מחי כפרשן המקיא
טבת-אדר תשל"ד
ובמגע לפרשם צרפת הצפומת לאזה בלבדיטלא העירם ,אלאגם לאהלךבדרכי
פרשנותם ,שביססו את הכל %ל האמונה התמימה ,על השבל האנושי הפשוט מבלי
להשתמש במדע ובחכמה (גם בספרד לא נלמדו פרשני צרפת הצפהנית,חוין'מרשעי).
דרכו שלרבייוסף קמחי היתה רחוקהמן הקצוות :משילוב מקראעםפילוסופיה
יוונית-ערבית ,כפי שנהגו רבים מהפרשנים 'בספרד; מדרשנות ואגדה,כפי שנהגו
ר' משה הדרשןיבנו רבי יהודה בדהום צרפת; מחוסרידיעה 'מדעית,שאיפיין את
פרשני צרפתהצפונית.
הריק"םוב'ניו ליקטוידיעותוידע 'מכל שלשת המרכזים האלה,עיכלואותן ,מידרו
אותן בסדר נכון 'ובשיטה הגיונית ויצרו דרך חדשה בפרשנות המקרא :הדרך
ה מ"מדצע ת ,הפילולוגית-ביקרתית-מדעית ,ובכל זאת נאמנה לתורה שבעל-פה;
היו לריק"ם כל הידיעות הדרושות לפרשן 'מקרא :בקיאות עצומה בתנ"ך ,ידיעת
לשון' .המקרא ולשון חז"ל ,ידיעה עמוקה בלשון ,הערבית ,שהיתה שפת אמו ,ומעל
%ל -היה לו מוח חושב וחריף ,והיה מקורי מאד ,כדרך הפרשנים של התקופה
המאורית המאוחרת ,ולכן יש ערך רב לפרשנותו של הריק"ם ולגישתו המיוחדת
המעגינת בשטח זה ,ופירושיומענינים לומדי מקרא וביחוד מלו'מדים מקראיים.
כמהבן ,לא חקר הריק"ם את נקודת .הראות הכללית של המקרא,כי לא דורו
אוכשר לכךול'א מצב 'המדעבים-ו ,הוכשר לכך ,וגם חסרו'לו מקורותמ,ספיקים.
_;25
מבואות לספרי המקרא'.
י
מבי יוסף קמחי ,כמו הוב פרשניימי 'הבינים ,לא כתב לשני פירושיו למוטלי
ולאיוב ,שנשתמרובידיני ,מטואות המשקפים את נקודת המבט הכללית ,של הספר
זולתי החכמה" ,וכן פירש הרד"ק בשרוטים "ישה"" :נקהאת התורה והחכמה ימעשה הטוב והישר
"תושיה" (ישעיה כ"ח ,כס; משלי ב' ,ז)…כי כל הישים יחסרו ויחזרו לאין ,והתורה והחכמה
י עד" ,וכן פירש רד"ק "תושיה"'במיכה ו' ,טי" ,חכמה" ,וכן פירש התרגום
תעמוד בישותה כלימ
הארמי לישעיה הנ"ל = "בחכמתיה" ,ולמיכה הנ"ל תירגם = "ומלפיא" ,וכן אמרו חז"ל "דיעה
קנית-מה חסרת" ,וכן ראב"עלישעיה הנ"ל; ג'נאח ("שרשים" "תשה" ורקמה ,וילנסקי ,קל"ז)
פירש משורש "תשה" .הבלשנים החדשים קבלו דעת גיקטילה ,הריק"ם ורד"ק (ראה שסדה ;26~5
ברט ;189)5קניג ;; .)193לעומתם יש אומרים ,שישה = ישה,
בערבית = עזר ,ובחילוף
החולם בשורוק .משערים באואר-לינדר; ,196שהשורש " -ישע" ,והע' נפלא ,כמו זרת מן זערת,
רות מן רעות ,בל מן בעל ועוד .ראה גזניוס-ב.והל בשורים זה .הע' תרגם בכל מקוםלפי ההמשך;
במשלי ב' ,ז ובאיוב ל ,,כב = תשועה והצלה ,במשלי ג' ,כא = עצה ,במשלי ח',יד = בטחון
ושקט ,באיוב ה' ,יג = אמת וקשוט ,איוב ו',יד = תשועה ועזרה ,ואמנם כאן מקביל "תושיה"
ל"עזרתי"',באיובי"ב ,טז = כח חוזק וגבורה.
דוגמה שניה":כי הוא לקצות הארץיביט ותחת בל השמיםיראה לעשות לרוח משקל ומים תכן
במדה…אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה" (איוב כ"ח,כד–בז) -פירש הריק"ם" :זכר ארבעה
יסודות :אש ורוח ומים ועפר ,ו"שמים" -שורש האש בכל מקום ,וכנגד ארבעה יסודות אמר:
"ראה ויספרה הכינה וחקרה" ,למד דרך מוסרלבניאדם לדרוש ולחקור אהבע פעמים ,אםיש טעות
כאשר יכתוב" (פירושו למשלי כ"ח ,כד" ,תקות אנוש" ,לשוורץ ,עמ' ,)163וזה נמצא ב"האמונות
והדיעות" לרב סעדיה גאון ,מאמרא'.
דוגמה שלישית :בהקדמהו לפירושו לאיוב (עפנשטיין ,Revueכרך ל"ז ,עמ;-ודים –87ש )8פירש
הריק"ם את הויכוח שבין איוב לבין רעיו כויכוח שבין יהודה';דתי לפילוסוף בדבר התפקיד של
יסורי אהבה.וישעוד דוגמאות הבגת שלפירושיםפילוסופיים.
267
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
טבת-אדר תשל"ד
יעקב גיל
[]4
המפורש על ידם והעוסקים בבעיות ,שמבוא מודרני עוסק בהן ,כמו :ההיסטוריה
של הספר ,התהוות הספר ,תולדות הנוסח של הספר' ,הצוהה הספרותית ,הלשון
והסגנון וכדומם .אמנם 'בפירושו למשלימשיה הריק"ם כמה פסוקים שבספר משלי
ל אומות העולם ,אבל בפירושו לאיוב הוא לא נהג
לספרי חכמהחילוניים שלנוויט
כך',מפני שספר משלי מ,ורכב ממימרות קצרות ,שעלפי הובאין קשרביניהן ,ולכן
מוכרחים לפרש אותו על-ידי השוואות לספרי הכמה חילוניים ,אולם ספר איוב
מ.דודה הומר מלוכד ,ש'באהידותו ובומלמוושואין לו מקבילה בספרותהחילונית ולכן
אפשר לחקור ולפרש אותו מתוכוומגופו.
המבוא;
רק דבר לה חקר הריק"ם בתורת
ב
ו
י
א
ם
נ
מ
ז
ו
,
ם
י
ו
ה
י
ז
ל
'
ש
ומשלי
מחברי
,
ב
ו
י
א
"
ר
ח
א
ל
ה
י
ה
זמן
ו!
וקהל,ת וופלה השירים ,וכמובן ,בדרך המסורת .ואלה דברי
,
)
א
אברהם אבקנו" (הריק"ם למד את זה 'מ'המלה "עוץ" (איוב א' ,שזיהה אותו עם
עוץ ,בכור גבור) "וקודם כמנה רבנו ,אובימיו ,ולא אחרמעיה" (למד אתזה מדברי
חו"ל בבבא גתרא ,י"ד-ט"ו" :משה כתב ספרו~וספר איוב")" ,ואמרו רבותינו,כי
היה אחדמיועצי פרעה ,ועל אשר "שתק" 8עלפורעניות ישראל -לקה".
"ומה שאמר'ו קדמונינו" :איוב לא היה ולא נברא אלא
משלדםה"י9ה- ",פרעי
קדמונינונבינינווחכמינו 1לא המה לדבר אחר אלא למשללבני א
ובנוגע למחברישירהשירים,משלי וקהלת כתבהריק"ם " :10אמרוהבותינוז"ל,
"שלשה ספרים עשה שלמה,שיר השירים בקטנותו ,משלי בבחרותו ,קהלה בזקנותו,
בשיר השירים לאייחסכי אם את שמו לבדו ,11רבמשלי אמר " 12בן דוד מלך
יר דברי השק,
ישראל" ,ובקהלת אמר " 13מלך בירהילים" ,ובעבורכי ה ש
13
לאזכרבויחסולא מלך ,ואמר בכאן ":13מלךישראל" ,ובקהלת "מלךבירושלים",
כי אלמתו חיתה גבהרותו על כל ישראל ,ובזקנותו לא 'היתה פחדתו %ל כל ישראל
כאשרהיה בתחילה".
בהקדמתו לאיוב 14הוא הסביר את הויכוח שביןאיוב לרעיו בדבריסורי אהבה
בויכוחשביןיהודידתילפילוסוף.
5נ פ"רישים מקוריים נכונים.
קן בספרי הריק"ם פירוטים מקוריים 'מענים ,ישרים ,מתקבלים על ועקמן
וקולעים אל המטרה .הריק"ם ידע למתוח ביקורת קשה על פירושי הפרוונים
שקדמוהו ,שלא מצאוחן'בעיניו (חלק גדול מעספרהגלוי" עוסק בשלילתפיהח2יהם
המקראיים של מנהם בן סרוק ,רבנו תם ואחרים) ,וקיטל בטובח את אלה שראם
נכונים .הריק"ם היה הבררן הנבון ,המלקט ההרוץ והמבקר החריף הראשון בפרו-
בנציה,כי מטר,תו המרשיונה של הריק"ם היתה להבין את המקרא ולסדר אתדבריו.
8בדפוס" :נשתק". .
" 9תקות אטש",149.,ועפנשטיין ".,1)8~41כרך ל"ז.88 ,
" 10ספר ועקהן~עמוד ג'-,ו"קבוצת מאמריטץלגייגר.
11ב"טפר חוקה" הנ"ר" :לאנתייחסבי אם את שמוביבר".
13קהלת א',א.
12משלי )ר,א.
14עפנשטיין ,Revue ,כרך ל"ו.88,
(
268
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
רבי יוסף קמחי כפרשן המקרא
ת]
טבת-אדר תשל"ד
נביאדוגמאוזאחדותמפירושיוהמקורייםוהישרים.
ש מלה אחת
ו" ',להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש"(ישעיה ס"ו ,סו) "-יי
מענין?ה (בב"שבבים") ,אשר לאעמדואנשי הפתרוןבסודה
י "לה שיב בחמהאפו"
(ישעיה
ס"ו ,ט ,0אשר פתרונה" :להשכיבן ,בשקל "להסב" מן "סבב" ,ופתרונו:
"להבעיר יבחמה אפו וגערתו בלהבי אש" ,ואחריו כתוב":כי ברהט ה' נשפט" (פסוק
טז) ,ונמצא בכל "להשיב אף" -שבח ,וכאן נזכר על רעה ,על כן פירשתי 15אותו
י נור"לדניאלז' ,ט)".26
לשון עלהבעירע ,כמו"ש'ביב אשו"(איובי,ח,זק,ישביביןד
וו" .ולא נס לתה" (דברים ל"ד ,ז)" ,והאמנם יפלאבעיני על אשר פתר רבנו
(-מנחם בן סרוק) "לא נס לחה" ,כמו "לחית=ב לא ברח יפי לחיו,
ההו 14כן,
לא יתכן,
כי "לחה" כמוו "ליחתו=,
וכה פתרונו ודתו:
לא קההו מקרה כזקנים ,שיברו ליחתם 'ותכהינה עיניהם,כי הוא לא כהתה עינו
לזקנתו ולאיביט ליחתו ,ו"נס" 'מלשון ערב הוא" :יבש" (ע"))' שכך הםאומריםי
"יבשהיחם" בב "נס אלכ'בז"(: ),_3נ=:נ)
ווו" .הצית אש על"ה' (ירמיה י"א ,טז) " -ואדוני אבי נ"ל פירש פעליה* כמו
"עלה זית" (בראשית ח' ,יא) ,ר"ל ,הצית אש בעליה; פירושי בעלי הזית ,שהיו
רענניםולחים,עתהיצי
ת אש בהם".18
זו
15
במפנס" :פירשו".
ד "שבבים" ,סימל נ"ה ,עמוד ,26וכד"ק ב"שרשים"
" 16ספר הגלוי",עי
אביו ביאורים) :קער"דואם"שלבהבס"
ב
ובפירושו לישעיה ס"ו,טו .רד"ק (שם ,שם) הוסיף לדברי שני
בצרי ולהשיב ,בחירק אחד הוא,כי הצרי והחירק קרובים" .ב) "לכעס ולחימה יתכן לשון
מעט אפו" (תהלים ב',יב) .פירושו של הריק"ם הוא גם נכון וגםמחוייבהבערה ,כמו "כייבער כ
המציאות,כי הוא הקשה קושיה חזקה" :להשיב אף" בתנ"ך -פירושו! להתאפק ,לא לבצע את
חמתו ולא להשחית ,כמו מתהלים ' לח! "והוא רחוnם יכפר עוון ולאfישחי
השיב
ת והרבה לf
אפו ולאיעיר כל חמתו" ,ובישעיה רוצה הנבוא להגיד את ההיפך ,לכןאין כאן מקום "להשיב
יוסף קמחי הידוש חריף ומקורי" :להשיב" כאן -שהורש "שבב",
אפו"? ולבן חידש רבי
להבעיר ,מנדלקרן הקונקורדנציה ,ערך "שבב") מביא בשם "יש מפרשים" פירוש דומה לזה של
הריק"ם גם לפסוק בתהלים ס' ,ג "אנפת תשובב לגו" .ישנם למלה "להיטיב" פירושים אחרים.
יונתה רש"י ורד"ק פירשו" :ישיבנו בחמה"" ,להשיב 'בתוקף רוגזו"" ,להשיב לצריו בחמה את
אפו"" ,להשיב לצריו גמול אף ,בחימה רבה" .הראב"ע אמר" :כאשר יש תשובת חרון ,אם דבק
עם מ' -הוא לשבת ,ועם ב' -לגנאי" .גזניוס פירש" :להשקיט בעמו לאחר מעשה הנקמה".
לאותושדיולגורסים "לסשיב" בפתח ,והשורש "נשב".
" 17ספר הגלוי" ,עמוד ,8ערך "לשדי" ,סימן ט' ,וכן הביא בשמו בנו רד"ק ב"שרשים" ערך
נוס ,ושיבח פירושו" :ויפה פירש,כי מה טעם לניסהיבריחה על הלחות"? וגם קיבץ פירוש
אביו למלה "לחה" (שרשים וילוח") ,כן כתב ג,נאח בשרשוו (ערך נום) ,ותרגומי אונקלוס
וירושלמי" :ולא שנא" = ולא ושתנה ,וכן רש"י(,בסיהיואו ל"דברים" הנ"ל)" .:לא שלט בו רקבון
ולא נהפך תואר פניו" .יונתן תרגם" :ולא נשרין" .הראב"ע ןבפירושוןלדברים)יהפך מתח".
רד"ק (שרשים "נוס")" :על דרך ההשאלה ,כלומר" :לא הלך לחותו" ,וגם זה בשרשים לינאח,
"נוס",
18
פירוש רד"ק לירמיה הנ"ל ,ושרשים "עלה" ,וכן""מכלל יופי" בשם הריק"מ .זהו פירוש
-
269
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
y
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
יעקב גיל
,
[]6
ע]" .וירגמו אותו כל ישראל אבן ,וישרפו אותם באש ,ויסקלו אותם באבנים,
ויק-מועליו גל אבנים גדול" (יהושעז' ,כה-כו) " -וכתבאדוניאבי ז"ל,כידינם
היה בשריפה ,כמו שכתוב "ישרף באש אותו ואת כל אשר לו" לשם שם ,סק,ופירוש
"וירגמו אנתו" ,כשהיו מוליכין אותו לשריפה ,היו רוגמין וכשליכין עלקו אבנים
מהוב כעסםעליו,וכשהיו בעמק עכור ,שרפו אותוטיתכל אשרלו ,ואחרבן"ויסקלו
אותם באבנים" -כיסום באבנים ,והם שרופים ,ואחר כך הקימועליו "גל אבנים
ת לאות" 19
גדול …להיו
ע" .בתרמה" (שופטים ט'; לא) "שם מקום ,ההוא "אהומה ,-שנאמר (שם שם,
מא) "וישב אבימלך בארומה" .20
וע" .צרר רוח אותה בכנפיה" (הושע ד' ,יט) "ואדוני אבי ז"ל פירש "צרר
רוח" = הרוח צרר" ,אותה" ב :הוצה לומר ,עדת אפרים" ,צרר אותה בכנפיה"
להוליכה בנולה,ואז "יבושו מזבחותם" .21
י ומשפטיך אור יצא" (הושע ו',
ווע" .על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמריפ
ה) *אדוני אבי ז"ל פירש "חצבתי בנביאים הכגתים" -מתו בשליחותי ,כמו
זכריה (הבהי"ב כ"ד ,כא) ואוריה (ירמיה כ"ו ,כג) .וממשפטיך אור יצא" -
בתמיהה=?.22
.
חריף ונכון ומתקבל על הדעת ,מפני שהפעלים "יצת" "צות" מלווים באות היחס ב' ,כמו "היא
במקום" (שם שפיז)" ,ותצת בסבכי היער"'(ישעיה ט',
נצתה בנו" (מל"ב ב"ב,יג)" .ונצתה חמתי
יז),ואין אפילו פעם אחת במקרא פעל "יצת" מלווה במעת היחס "על" .הקושי שלכינוי הנסתרת
,והרי "זית" הוא זכר ,ניסה רד"ק להסיר בפירושו הנ"ל .אולי ,לפי פירוש
""ליס" ולא""יין"
ף כמוןעליהו בתהלים א' ,ג ,ולכן בא במקביל "דליותיו" בזכר.
ויק"םיש לקרוא"לי
19פירוש רד"ק ליהושע הנ"ל .פירושו של הריק"ם הוא הטוב ביותר מבין הפירושים של
התלמוד הבבלי (סנהדרין ת"ד ,ע"ב) של רש"י ,של רלב"ג ושל קאופמן (כפירושיהםליהושע).
20פירוש רד"ק לשופטים ט' ,לא ו"שרשים" שלו ערך "רמה" בשם אביו (במכלל קע"ב ,ב
בשם "ווש אומרים") .זהו פירוש נכון המתקבל על הדעת ,רד"ק מביא שם בשםאביו קושיה נגד
בתוספת ת'בנחי הל'" .ואפשרלהוסיףעוד קושיה:
הפירוש "במרמה"":לפי שלא נמצא זה
היממשלק
י ולאהיה סוד ,שהוא מעביר משכםידיעותלאבימלך
ך;
הרי זבול היה בשכם פקידו של המלך אב
בארומה .כריק"ם כן רלב"ג .אולם יונתן ,ע' ,וולגטה ,ג'נאח (שרשים ,ערך "רמה" (opllSC. 326
ורב סעדיה ב"אזהרות"י רשב"ג בשירו "אנושיפ" ,רש"י בפירושו לשופטים הנ"ל ,רבי משה בן
עזרא בשירו "לזמן בגד" ורד"ק מפרשים :במרמה (השורש "רמה" ,והמשקל הוא ט29ה "-מכלל"
קע"ב ,ב) בסתר ,ברז ,בערמומיות .וכן קניג,ו ,192אבל בארס ,1875הערה ,1מסופק ,אם קיים
יש לו ספק גם לגבי הצורה הנכונה של המלה וגם
בלשון שברית ,ולגבי
למגש
קימובנה.
בי
21פירוש רד"ק להושע שם .כן רש"י ,בשם מדרש תנחומא (וראה במבוא למדרש תנחומא
מר' שלמה כובר ,דף מ"ו) .הכן פירש ראב"ע 'ב,פירוש אחד .זהו פירוש חריף ומתקבל על הדעת.
המלה "כנפיה" רומזת על הביטוי "כעוף יתעופף כבודם" (הושעי' ,יא),הכינוי לנקבה של המלה
"אותה" מתייחס ,לפי הריק"ם ,לעדת אפרים ,כמו הכינוי לנקבה .של המלה "מגניה" שבפסוק
הקודם .נראה לי ,שכוונת הריק"ם היא ,שגם הכינוי לנקבה של המלה "בכנפיה" מתייחס לעדת
אפרים ,למושא' כמו פירוש רש"י והראב",ע ,ולא כדברי הרד"ק ,שכתב בפירושו שם" :ויהיה
רוח זכר ,"napllכלומר :לנושא "רוח" .הריק"ם הוסיף בצדק ,את ,המלים' "להוליכה בגולה"
לאחר "בכנפיה
22פירוש רד"ק להושע הנ"ל .וכן פירש ג'נאח (שרשים "תצב") והביא ראיה מדבהי"ב ט"ז,י,
אולם _ב"רקמה" גולדברג-קירכהיימ ,עמוד ,129לא פירש כך ,וכן לא פירשו ,כהריק"ם התלמוד
טיש
יךיה
270
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
[ק
רבי יוסף קמחי בפרשן המקרא
טבת-אדר תשל"ד
מ;ע" .ראע .דברך אמת" (תהלים קי"ט ,קם) " –.ראשית ציעורך ודברך? ,מצעית
י אדם לעשות ,הוא האמת".23
עלבנ
,
א
ק
ו
ו
ד
ו
ק
י
ז
ח
ה
ר
"
ו
מ
כ
ו
נ
י
א
ש
שבע נשים"
%ו" .שבעה …ויש בחירבון זה
(ישעיה ד' ,א) …ע שרה …ובא ממנו חשבוןשאינו דווקא":ואפו עשר נשים"
(ויקרא כ"ו,בו)",יחזיקו עשרה אנשים"לזכריה ח',כג) ,ואף עלפיכי כן דרך הדרש
ן תרגמויונתן" .24
הואדווקא,וכ
.%עכה אמר ה' גואלכם …והורדתי בריחים כולם" (ישעיה מ"ג ,יד)
"פתרון המקרא כך הוא :על הכשדים נאמר ,שילכו בורחים ונודדים הנמלטים מהם,
ולשון "והורדתי" נופל על 'ירידת הים ,ככתובבענין הכשדים
י "וכשדים באניות
ל
כ
רנתם" (שם ,שם) ,ופתרונו :בכיתם ,וזה קוצר פתקנו :והורדתי בים הנמלט
ה ט"ו ,ה) ננ
מן הכשדים" ,בריחים" פתחונו :בורחים ,וכמוהו".בריחיה" (ישעי
בירחים שלה .והאומר בפרוט "להוריד בריחים נמנה בינימו" ,לאהבינו ולאידעו
מה הוא"מ.
הכבלי במסכת תענית ה' ,ע"ב ,רש"י בפירושו 'להושע ,ראב"ע בפירושו להושע ורד"ק כפירושו
להושע וכ"שר,שים" "חצב" .פירושו של הריק"ם ל"ומשפטיך כאור יצא" נמצא גם ברש"י.אין
יבני ישראל במדבר( .על
שחר לפירושו של זלין ,שבפסוק הזה נמצא רמז להריגת משה עליד
יסודפירושזה בנה פרגוד את ספרו "משה").
" 23ספר הגלוי" ,בהקדמה ,עמוד ,2וכן התרגום הארמי ותרגום השבעים ופשיטא ורגוב-ע.
זהו פירוש נחמד מאד .גם רד"ק פירש ,לפי פירוש אחד ,את המלה "ראש" כתחילה (בפירושו
לתהלים) כמו אביו ,או "מראש העולם" ,אבל את המלה"אמה '.פירש בדרך דרש" :תחילה מה
שציויתני הוא האמת והוא יחודך ,שאמרת "אנכי ה' אלהיך" (גנן פירשרביישועה מובא בפירוזם
י פרשניימיהכינים והפרשנים
ראב"ע) .יש פירושים רבים אחרים למלה "ראש" ,שנאמרו עליד
החדשים ,למשל :נעלה ,משובחובסיסי ,אוסיכום וסךהכל.
" 24ספר זכרון" ,עמוד .29הדרש הוא של ריש לקיש בבבלי שבת ל"ב ,ע"ב לזכריה ח',כג.
פירוש הריק"ם" :חשבון שאינו דווקא" אלא מספר עגול לא קטן ,והמספרים שבעה ועשרה הם
דרך פוזמה ,נאמר גם עלידי הראב"ע לזכריה ח' ,כג ולישעיה ד' ,א" :הטעם רוב בעבורימי
השבוע" ,וכן רד"ק בבאורו לזכריה הנ"ל ובבאורו לישעיה ד' ,א "ושבעאינו לחשבון מכוון אלא
כן דרך המקרא לזכור שבע ושבעה לחשבון רב,לפי שכלומיהעולם שבועות" .גםבישעיהי"א ,סו;
שמו"א ב' ,ה; משלי כ"ד ,טז; ב"ה ,טז; ויקרא כ"ו ,כא; זכריה ג' ,ט; בראשית ל"א ,ז ובעוד
מקומותרבים נמצאים המספרים האלה.
" 25ספר הגלוי" ,עמוד ,20סעיף ל"ה .הפייטן הוא רבי שמעון הגדול ,מחבר "בהוך ה'יום
יום" .הפירוש של הפייטן ל"והורדתי בריחים כולם" נמצא בתרגום יונתן וב"שרשים" לג'נאח,
ששניהם מפרשים את הפסוק כמכוון לישהאל ולא לכשרים ,אבל "רנתם"איןיונתן מפרש "בכיים"
כהריק"ם אלא "תושבחתהון" .רש"י ,הר"י קרא ,הראב"ע והרד"ק לא פירשו כרבי שמעון הגדול,
(הר"י קהא והראב"ע גם לאפירשו כהריק"ם).
פירושו של הריק"ם ל"ב.ריחים" נמצא בג'נאח ,ברש"י וברד"ק ,אבל "רנתם" פירש רש"יכיונתן
ורד"קכאביו.
אםכןישנם 4פירושיםעיקריים למלה "בריחים":
א) בריחים הסוגרימ את הדלתות .הפרשנים הללו מנקדים את הב' בשווא:לריחום .וכן פירשו
ר"י קרא' הראביע ואברבגאל .פירוש דומה הוא הפירוש :קשורים בבריח) ברזל (רד"ק בשם "יש
מפרשים" ,בשרשים "ברח"),ולפי פיהוש זה מתאים הפועל "והורדת?"לבריח דלתות ,כמו נבמדבר
:ל.
י',יז ובדברים כ',כ.
ב) "בריהים" -בורחים (הריק"ם והרד"קודילמן ורוזנמילרוגזניוס).
,
271
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
יעקב גיל
טבת-אדר תשל"ד
1
וא .הניקוד המקראי הנכון .בידע,
איש רק מיה את
המק"יק"ם לג למקוד זעבק
ם
ס
'
ן הר
הקריאה הנכונה במקרא ,אלא גם מפרש אותהיש
,
ם
"
ק
י
ר
ה
בקריאת מלה אחת
והתקיף את הפייטן ,רבי שמעון הגדול ,שטעה ,לדעת
ב'מקרא" :שמעתי ,שאומרים בשבחיום שבת 25א על השולחן ! "ברוך ה'יום יום",
ואומרים "בגלות בבלה שולח למענימו",כי הם אושרים "למענכם שולחתי כבלה"
(ישעיה מ"ג ,יד) -הש' כשורוק ,וזה לא 'הי!ה ולא נראה,כי אם בחירק ,אך דרך
דרש אמרו רבותינו כך "5ב…ופתרון שמקרא כך הת" :2למענבם שילחתי כור ש
בנלה,שיבוא לבבלויחריב ,אותהויקוםדמי'עבדי השפוך"25ג.
5ג רבי יוסף קמחי –.מבקר המקרא.
כמו מורו מבגרבייונה אבן ג'נאח ,וכמו חברו הדידהרבי אברהם אבןעזרא ,כן
רבי יסף קמחי נקט לפעמים בפי ושע למקרא דרך בקרתית ,מדעית,
המטה לפעמים מהמסורת .כמו חכמי התלמוד כן הריק"ם לא העלים את הערותה
הבקרתיות למקרא ,רק לא הסיק מבבקורת באופן עקבי מסקנות מרחיקות לכת,
כמו שעשו מבקרי המקרא במאתים השנים האחרונות ,,וזה בא בגלל אמונתוהדתית,
שלא ארשתה לו להגיע לתוצאות שליל'יותולעתים מפוקפקות,כפי שהגיעה בקורת
המקרא 'החדשה .אם ,למשל ,אנו משוים אתפירוטנו של הריק"ם לאיוב לפירושיהם
של המבקרים מחדשים -אין אנו מקבלים מהאחרונים ידיעותיותר מפורטות על
הספר,על מחברו מאשר פירושו שלהריק"ם,כי לא נתגלוידיעות היסטורי 1ת
חדשות על איוב ,רק השערות ,שלפעמים הן ספק'ולטיביות ואינן מקרבות אותנו
לעגינו של ה.ספר,כיאין הבקורתיכולה להשלים את 'מה ושהכתביםההיסטוריים
העלימו מאתנו .הריק"ם ,כמו כל הפרשנים היהודים בימי הבינים ,התייחם אל
המקרא כאל חומר מגובש וקשור קשר 'הדוקבין כל חלקיו ,הן מבחינת הלשון והן
מבחינה'תכנית-עניינית.
ג) "בריחים" -אניות או משוטים (יונתן ,ובן רש"י בשמו ,וכן רד"ק בשם "יש מפרשים"
בביאורו לישעיה וב"שרשים").
ד) הקורות אשר קשרו אותם עליהם וכפחום בהם ויש'בו אותם קשורים וכפותים (ג'נאח
בשרשים "ברח").
חז"ל במדרש רבה לאיכה קראו ,או דרשו :לבסיס .ר' חיים לייב כצנלטון פירש "בריחים"
מארמית טךסא = עתוד ,תואר לא.בירי העם ,כמו "וירדו ראמים" (ישעיה ל"ד ,ז) וכבירמיה נ"א,
מ ("הכרמל" החושי ,שנה א' ,עמוד .)225
25א בפיוט "ברוך ה'יוםיום"אין כל זכר לשבת ,וספק הוא ,אם הוא נתחבר לכבודיוםהשבת.
25ב הוארבי שמעון בריוחאי בבבלי מגילה כ"ט ,ע"א (מובא גם בביאור רד"קלישעיה הנ"ל).
25ג "ספר הגלוי" ( 20רד"ק בשרשים "שלח" ובפירושו לישעיה הנ"ל לאהזכיר פירוש זה בשם
י פיקוסים ,שלפיהם
אביו) .יונתן ,רש"י ,ר"י קרא קך 14שלחתי בחיריק ,וכן הב"א הראב"ע.ינ
י בקבוץ ,וכך כהל! "והנה הטעם,
יש לקרוא"לחתי בחיריק כהריק"מ (הראב"ע עצמו קראשיחת
י בהירק ,ואלה דבריו:
כל כך באתי במהרה כאילו שולחתי") ,וגם הרד"ק קרא ,כהריק"ם,
ת
ח
י
ש
"ואני מקובל,כי קריאתו" .שלחתי" -בחירק הש' ,מבנין פיעל הדגוש ,וכן מצאתי'נכל הספרים
המדויקים אשרראיתי" (באורולישעיה הנ"ל,וכן פירש בשרשים "שלם"),
272
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
%
טבת-אדר תשל"ד
רבי ייסף קמחי בפרשן המקרא
לפעמים התנמר הריק"ם גם בדעת התלמוד והאמונה המסרתית ,ופעמים רבות
הואפירש אתדברי חז"ל .%
א .חסרון מלים ואותיות
,
*
ן
ו
כ
ס
ח
ה
הריק"ם פירש ההבה מקראות קשים במקרא ב"דרך
כלומר :נשמטו
מהמקרא מלים .27הריק"ם הלך בזה בעקבות התר'גומים 'הארמיים ,28ל"ב מדות
של רבי אליעזר בנו של הבי יוסי הגלילי ,התלמוד הבבלי ,29המסווה ,ספרי
הלכסיקוגרף הקהא דוד בן אבההם ,המביא פסוקים רבים במקרא ,שבהם חסרות
מלים ,30ספריו הדקדוקיים והמקראיים של רב סעדיה גאון ,ספר "מחברת" של
מנחם בן סרוק " ,31תשובות דונש בן לברט" נגד רב סעדיה גאון 32ר'תשובותיו
נגד מנחם" ,88ספרי רבי יחודה אבן חיוג ,תלמידי מנחם בתשובותיהם ,84ובמיוחד
רבי קדנה אבן ג,נאה ,שהרהיב ותעמיק את החקירה בחסרון מלים במקרא והקדיש
לגומא זה בספרו -הרקמה"שירמיוחד ,מעובד היטב ,שער כ"ה (כ"ד) ,85ובראשית
השער כתב דברים אלה" :רע ,בי העברים פעמים הבות מחסרים וגורעים מן
הדברים מה שלא ישלם הדברעל דרך האמתכי אםבו ,להקל'ולקצר;וזה -באשר
ידע המדובר בו מה שהם הוצים" .אפילו רש"י ,הפרשן השמרן ,כתב ,שישע במקרא
חסרון אנתיות ומלים" .8גם אבן פרחון הביא ,ב"מחברת הערוך" דוגמאות רבות
של חסרון'מלים במקרא.
יחסו של הראב"ע לחסהון מלים במקרא היה דו-ערכי ,מצד אחד הואהיה מבקר
מקראקיצוני עדכדי כך ,ששפיבוזה בנהעליו את ביקורת המקרא שלו ,והראב"ע
כתב בספריו הדקדוקיים ובבאורו למקרא ,כי כמה פסוקים בתורה נוספו לאחר
משה בזמנים מאוחרים ,וכתב בהקדמתו לפירוזנו לאיוב,כי ספר איוב לא נכתב
במקורו בעברית אלא תורגםמארמייה ועוד בקורת קווה 'העלה הראב"ע,שמישעיה
פיק ט' ואילך נכתב בגלות בבל ואיננו של ישעיה בןאמוין ,ועוד בקורות רבות.
26למשל בשמו"ב ג' ,לה היתה לחז"ל (סנהדרין בבלי כ' ,ע"א) גירסה של כתיב וקרי במלים
"להברות להכהות" ,וחו"ל פירשו גם את הכתיב וגם את הקרי ,והריק"ם וספר הגלוי ,108
פירוש רד"ק למקום בשםאביו ו"שרשיס" לרו"ק ערך "כרה") פירש בטוב טעם ובהגיון אתדברי
חז"ל אלה.
" 27ספר הגלוי"" :6 ,מכלל" לרד"ק מ"ר,א; פירוש רד"ק לבראשית ל"ר,כי ולשמו"ב י"ג,כ.
28למשל תרגום יונתן ליחזקאל כ ,,ח "משאותיכם" = אצוותכון ,כאילו כתוב "משארותיכם".
29ראה ,למשל" ,מזהת שי" ,לשמו"ע י"ס,ח.
30ראה ספרו "כיתוב ג'אמע אל אלפם" ,הוצאת סקוס,וו ,מעמוד 66ואילך.
31ראה ,למשל ,בפתיחה לספר ,עמוד ,4ב ,ובערכים "אגרוף"" ,אפס"י "זנח"" ,אזר" ,ובעמוד
70הביאפסוקים ,שחסרות בהםאותיות.
32למשל עמוד .152
ק '.
33למשלעמוד ,17שםהביאפסוקים ,שחסרות בהםאואיות)ף ' .
,
.
rc .
34עמור~יב
רס"גואילך.
35
משפותיכם" נתב רש"י.
עמו"י
ייכמ
36הוצאת
',
קל
מא
גק
לו
יח
וי
למשל-,ב
"כמו משארותיכ"6לשיממון ,כמו "שאוה"
(שמות כ"א,י)(וכן פירשויונתן
ופירושוליחזי~ול כ" 4מג מבוסס בולועל"מרוןמלים.
.
ת..י-
סיע
".
(
ומנחם"
-
273
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
יעקב גיל'
ומצד
'
[]10
התקיף הראב"ע 37את רבי יונה אבן ג'נאח "על מה שהזכיר בספרו
שני
ממאה בלהת ,ואמר,כי כולם צריכים חילוף …וספר'ו ראוי להי שרף".
יותר
38
הראב"ע גם כינה 39את ג'נאח 'בשמות "המהביל"" ,המשוגע שהפך
בספרו דברי אלהים חיים" .הראב"ע כתב " :40ואיננו כאשר אמר ה מהביל ,כי
תחתיע קב אהרן בירמיה ל"ג ,בו ,וספרו ראוי להישרף,כי לא יתכן כלל
בספר חול ,שידב'ר אדם בשם אדם 'בעבור אחר ,ואףכי בספרי אלהים שהם קודש".
באכר בספרו "רבי אברהם אבן עזרא המדקדקן 41הקדיש לחסרון מלים במקרא
הנמצא בספרי הראב~ע פרק שלם ,כ"ז ,הנקרא "דרך קצרה" ,וגם כתב על חסהון
מלים בפרקים כ"ב-כ"ו .גם באכר וגםגייגר 42הוכיחו ,שכל מקום שכותב'היאב"ע
בספריו "המהביל" "המשוגע" ומלותגנאי אחרות,בלילהזכיר שם -כוונתולג'נאח.
ב נמצאים ב"רקמה" ,43
ואמנם הדברים הנ"ל שהביא 'ראב"ע בבאורו לשמות י"ס,י
והדברים שהביא ב"שפה בהורה" הנ"ל נמצאים ברקמה .41רק במקום אחד 45כתב
הראב"ע דברי שבח לג'נאח " :45חבם גדול חובר ספר נכבד ,רק ,שיש בו טעויות,
שאמר כי "ידי" במקום "עיני" .רד"ק ב"מכלל" ובפירושו למקרא הביא דוגמאות
רבית של חסרוןמלים מג'נאחי.4
הריק"ם הכיר חס'רון מלים במקרא מתוך ו' חיבור מיותרת ,שנשארה בטעות
לאחר ההשמטה ,וקבע את הכלל" :לפעמים הו' היא רמז על מלה חסרה כד,מותה",
םממיןזה .48
"חסר'וןענין הדומה"ועודביטויי
הריק"ם הלך בזה ,בעקבות מנחם בז סרוק ,49שאמר" :ועם העיון 'היטב אינן
הווין) נוספות ,אבל לכולן טעם בענין" ,ובעקבות רבנו יעקב תם ,שהצדיק
(-פרו "הכרעות" את שיטת מ,נהם .ג'נאח 50יחד אלווי החיבור תפקידים 'רבים,
בס
אבל 'גם מצאווין מיותרות ,וסחב בעגיז זה" :ותהיה (הו') דחוקה בתחילתהמיה
לבלי ע טוף על הענין אשר לפניה ,ויש ו' להתחלה ופתיחת דוברים' ,ויש ו'
כמ,ו הפ ( ))3אצל 'הערבי,הענינה קרוב ל"אז" .ג'נאח הביא שם דוגמאות תבות לכל
סוג וסוג של ההוין .ראב"ע 51הלך בעקבות ג'נאח .רד"ק 52כתב 1שהוי פעמים
" 38רקמה" ,שער כ"ח.
" 37צחות" ,וף ע"ב.
39פירוש הראב"ע לשמות י" 4יב; שם מתנגד הראב"ע לתיקון ג'נאח "העם" במקום "ההר"
בשמות י"ט,כג.
" 40שסה ברורה" ,וף ט',ז.
41בתרגום א"ז רבינוביץ ,תל-אביב ,תרצ"א.
)1]" 42ומ1)11ל)י' ,1840 ,עמוד .348
" 43רקמה" ,הוצאת גולדברג-קירכהיים ,עמווים .179-177
44הוצאת וילנסקי ,עמוד ש"ט.
45ביאורו לתהליםע"י,ז.
46ראה ,למשל,דפים מ"ר ,א ,נ"אועוד.
ד 4וראה קניג 1%%ה8, 3301נם.319
" 48ספר הגלוי" " 16מכלל" מ"ד ,א ,פירוש רד"ק לבראשית ל"ו ,כד ולשמ,ו"ב י"ג,כ.
49דברי מנחם מובאים ב"מעשה אפד" ,פרק rS'eעמוד 9ד ,שהביא שם מובאות רבותבעניןזה
י.
מ"תשובות מנחם נגד דונם".
,
ד
"
ע
ב
ג
"
מ
ס"ו.
" 50רקמה" ,הוצאת וילנסקי,עמודים
" 51צחות" ,דף מ"ב ,ב ,ובעשרות מקומותבביאוריו למקרא.
" 52מכלל" מ"ד ,א ובמקומותרבים בפירושו למקרא.
,
274
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
ן]11
טבת-אדר תשל"ד
רבי יוסף קמחי כפרשן המקרא
אינה לתוספת ולא תשמש כלום ,אלא שהיא התהלת ,המלה ,ויש ו' שהיא תתלת
הדברים ,לפעמים הו' היא כפ' רפה בלשון ישמעאל" .האפדי 53המציא תפקיד
מיוהד לכל וו' מיותרת במקרא ,וכך כתב" :ועם העיון היטב אינן נוספות ,אבל
טעם בענין".
בן לברט חלק על המ,דקדקים הנ"ל וכתב " ;51אני אומר
ללכךו:לןו' "ואמר" (דנידאולנ
גב
י'4' ,ב) -טפל ,בפתרון נופל ,אכתיב מקצתם מן הדומים
לו לגלות לך נתיבתם ,ואלה'הם,"…וכן'הביא הריק"םי 5בשמו ן"ו' בוספות כמוה
הדבה".רש"י הלך ,בעקבותדונש 56וכתבפעמים רבדת ,שהו'מיותרת.
מדקדקי ימי הביניים :מנחם ,דונש ,ג'נאח ,רש"י ,הראב"ד ואחרים הביאו
ן יתירות במקרא ,למשל "תת וקדש וצבא מרמס" (דניאל ח',
דוגמאות רבות שלהוי
יג)" ,ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים" (שם ט' ,כה)" ,עד מתי ומכביד עליו
עבטיט"י( 5חבקוק ב' ,ו)" ,ואנחנו ה' אלהינו ולא עזבנוהו" ( 58דבהי"ב י"ג ,י),
"בצאתיו וגבאיו ולא ירפאו" (יחזקאל מ"ג,יא) " ,59ולפנייום ולא שמעתם"ולשעיה
) f~O
מ"ח,ו
"יצוגךעודווי חיבור מיותרות הבות במקרא ,אוווי ביאור,זיהוי ואישור" בלשון
ל המחנה" 81
הבלשניםהחדירים ,שלא הובאו עלידי מדקוקיימיהבינים ,כגון "ובכ
(שופטים ז' ,בב)" ,הלא אני מחשה ומקולם" ( 6'2ישעיה נ"ז ,י) ועוד ווי חיבור
מיותרות רבות במקרא.
,הריק"ם הגדיר את הכלל של חסהון מלים ,שאחריהן ו' החיבור ,כך " ;63ואני
אהמר על כלו' נוספת במקראכי היא רמז %ל כל מלה חסרה כדמותה"" ,חסרוןענין
הדומה".04
" 53מעשה אפד" ,פרקי"ג ,עמוד.79
54
55
56
"תשובות דונש נגד מנחס" ,מעמוד 9ואילך.
"ספר הגלוי".6,
ראה פירושו לויקרא ז',י; ליחזקאל מ"ז ,יא; לתהלים ע"ו ,ז; לדניאל ח',יג ולעוד מקראות
58
59
פרשניםחדשים מפרשימ את הפסוק כך" :ואנחנו ה' -הוא -אלהינו".
רש"י בבאורו ליחזקאל הנ"ל פירש" :הו' של "ולא" טפילה ויתירה" ,ואמנם חסרה הו'
רבים.
57אמנם במגילת "מדרש חבקוק" ,שנתגלתה במערה במדברים המלח ,כתוב "יכביד" בעתיד
ובליו' .הפרשנים החדשיםמסבירים אתהמלים "עדמתי" ,כמאמרמוסגר.
בתרגוםיונתן ובשמונהכתבייד עתיקים.שראהגינזבורג.
60הראב"ע בפירושולישעיה כתב" :הו' כפ' רפה (כ)) בלשון ישמעאל".
61יש פרשנים המסבירים את הו' המיותרת ,של "ובכל" כדיטוגרפיה של הו' במלת "ברעהו"
הקודמתלה.
62בתרגום יונתן ובספרי מסורה עתיקים חסרה הו' .פרשנים חדשים מסדרים את הפסוק כך:
"ומעולם הלאאני מחשה" כמובישעיה מ"ב,יד .בתהגוםע' כתוב" :מחשהומעלים".
" 63ספר הגלוי" ,עמוד ,6ומובא בשם הריק"ם ב"מכלל" מ"ד ,א ובפירוש הרד"ק לשמו"ב
י"ג ,כ ולבראשית ל"ו,כד.
64לשון הרד"ק בפירושו לשמו"ב י"ג,כ
.הריק"ם הלך כאן בעקבות מנחם ("מעשה אפד" 79
ו"תלמידי מנחם בתשובותיהם" ,עמוד )65וג'נאח ("רקמה" ,גולדברג-קירכהיים ,עמוד )153
והראב"ע ("צתות" כעב,ב) .אולם דוגש חלק על מנחם ואמר שהו' ג.וספת ("מעשה אפד" הנ"ל)
ורשאי הלך בעקבותיו (פירושו לויקראז',י).
.ן
275
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
יעקב גיל
והנה דוגמאות אחדות של חסרוןמלים בדבריהריק"ם:
[]12
" .ותשב תמר ושוממה" (שמ"ב י"ג ,כ) " -פתרונו עצבה
ו
,
ו
"
ע
"נרדם אי ש ורכב וסוס" .88
ם
ד
ר
נ
"
ו;.
ורכב וסוס" (תהלים
ז) -
ווו" .ועודנו לא ישוב ושזבה אל 'גדליה" (יר'מי'ה מ' ,ה) " -ועודנו לא ישוב,
וי אםר לד :לך ושובהאל גדלנה"י.6
עו" .ביום השלישי וישא אברהם" (בראונית כ"ב ,ד) רוצה לומר, :ה שבים
ביום השלישי וישא אברהם אתעיניו".68
ע" .ואלהבני צבעון,ואיה וענה" (בראשית ל"ו ,כד) "ואדוני אבי ז"ל כתב,
כי ה-ו' של "ואיה" אינה נוספת ,אבלהיא מורה על מלה חסרה …ופירוש
ו להם תולדות" ,69
"ואיה",כי'היולובנים אחרים קודם אלה,ולא זכרם,אולי לאהי
ושדממה".85
" 65ספר הגלוי" ,עמוד ,6ומובאבמכיל מ"ד ,א בשםאביו הריק"ם ,והוסיף שם הרד"ק מלה
אחרת במקום החסרה" :ד 1אג ת ושוממה"" ,והדומה לענין" .וכן ראב"ע ("צחות" ב"ב ,ב):
"מעונה ושוממה".
דונש (ב"תשגבותיו על מנחם" ו"מעשה אפד" )79ורד"ק (מכלל מ"ד ,א ופירושו לשמו"בי"ג,כ)
פירשו" :הוי לתחילת הדברים" .ג'נאח ("רקמה" וילנסקי רס"ט) הביא דוגמאות והסברות רבות
לווי חיבור מיותרות ,ואת הפסוק הזה לאהביא .בנראה ,גרס רלב"ג (בפירושו לשמואל) "שוממה"
בלי ו' ,וכן גרס "מנחת שי" .הבלשנים ההדשים מפרשים את הו' הזאת כו' הבאור וההסבר
) .(Explicativumואולי לזהכיוונו דונש ורד"קהנ"ל.
" 66ספר הגלוי" עמוד ,6ומובא ב"מכלל" מ"ד ,א ו,בפירושו ל.ב.ראשית ל"ו ,כד בשם הריק"ם
ובן ג'נאח (ברקמה וילנסקי, ,רס"ט ,ט) .מנחם ,בן סרוק ("מחכרת" ,עמודים " :)7-6נרדם הצבא".
ראב"ע (בפירושו לתהלים הנ"ל) "נרדם כל איש חיל" .רד"ק (בפירושו לתהלים הנ"ל)" :נרדם
המלך …ולפי שזכר (בפסוק ו) "אבירי לב" ,אמר "נרדם" סתם על המלך ,שהוא ראש האבירים,
וכן הרכב והסוס נרדמו" .דונש (ב"תשובותיו על מנחם" עמוד )10אומר ,שהו' טפלה ,וכן רד"ק
בפירושו לבראשית ק"ו,כד .הבן וש"י(פירושו לתהלים הנ"ל)" :ו' של "ורכב" ט פ לה היא".
ע' ,פשיטא ומלגטה" :נרדמו רוכבי סוס" קלפי אחת המדות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסף
הגלילי" :סדר שנחלק").
ו" 6ספר הגלוי" .6 ,רר"ק פירש (בביאורו לירמיה הנ"ל)" :ואמר לו" .רש"י" :אמר לו הקדוש
,ברוך הוא" .בתרגוםהע' חסרהחצי השני של פסוקד,מן "ראה כל הארץ"'עד "שמהלך",וכן חסרות
שלש המקים הראשונות של פתוק ה' "ועודנו לא ישוב" ,והמלים "ושובה אל גדליה" שבפס,וק ה
הן המשךישר למלה "חדל" שבפסוקד .ג'1אח לאהניא ב"רקמה" פסוקזה.
" 68מכלל" לרד"ק מ"ד ,ופירושו לבראשית ל"ו ,כד בשם אביו .כן "תלמידי מנחם בתשובו-
תיהם" ( .)65ראב"ע פירש כדהכו" :פ' רפה ) (kbבלשון ישמעאל" ,כלומר :כמו שלפ' הרפה
הערביתיש גם התפקיד של חיבור וגם המובן של "אז" ,נך לו' ההיפוך של "וישא" ישנם שני
התפקודים האלה ,וכן פירש רד"ק בפירושו לבראשית כ"ב ,ד; ל"ו ,כד ושמג"ב ט"ו,לד .הפרשנים
החדשים מוסיפים את המלה "ויהי"" :ויהי ביום השלישי וישא אברהם אתעיניו" (ראה "מקרא
כפשוטו" לארליך) .רד"ק בפירושו לבראשית כ"ב ,ד מפרש בדרך אחרת" :היא דבוק עם הפסוק
י
שלמעלה ,כאיל,ו אמר" :וילך אל המקום ביום השלישי" ,כלומר:כי כיום השלישי לצאתו מביתו
'
הגיע.ושם קרובלו.ונשא אתעיזיו כנגד המקום"..
69ראה מראי המקומות שבהערה הקודמתי .דונש ("תשהבותיו נגד מנחם" ,10ב) ,רש"י
(פירושו לבראשית הנ"ל) ,ובנו ישעיה מטראגי (פירושו לשמו"ב ט"ו ,לד) ,ג'נאח (רקמה ,הוצאת
וילנסקי ,ס"ג) ,הרמב"ן (בפירושו לבראשית הנ"ל) והרד"ק ("מכלל מ"ד ,א ופיהושו לבראשית ל"ו,
כד; כ"ב,ד) מפריאים את הו' של "ואיה" ביתירה .ואמנם בדבהי"א א' ,מ ובארבעה כתבייד
עתיקים לבראשית כתוב "איה"בליו' .הראביע כררכו" :פ' רפה (ל)).בלשון ישמעאל" .הרשב"ם
276
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יח
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
רבי יוסף קמחי כפרשן המקרא
וע" .בגס וקצף עעיא ואמר להובדא" (דניאל ב /יב) –פירושו; "בנס וקצף
שגיא קם ואמר לעובדא" ,או "בנם וקצף שגיא צוה ואמר להיברא".76
ןב בב"בניאופים"1ז.
ווע" .ניאופים"ליחזקאלכ"ג ,מג) -חסיו
וווע
" .ירחצו מים" (שמות ל' ,כ) נב חסרון ב' של "מים" בב "במים" .72
,
'
ל
ננ
%ו" .האםביתאישה נדרה" (במדבר יוק -חסרון ב' של-בית" "בבין".73
" .%בהמה" (איוב כ"ט ,ו) -ענינו בהמאה ,ונכתב בחמ'ה,כי נהפך כבודו
לקלון".74
ב .נגד הטעמים
גם לגבי טעםי הם ק רא נקט הריק"ם עמדה ביקורתית ופירש לפעמים את
הכתוב נגד הטעמים.למעי" ,כעגבים גברבר מצאתי ישראל" הושע ט /ק ,לפי
טעמי המקרא מחוברת המילה "כענבים" אל המילה "במדבר",ואיינ
ו לד"ק הביא
בשם הריק"ם" :ואדוני אבי ז"ל פירש טעם "במדבר" דבק עם "מצאתי" ,ופירוש
הפסוק" :כענבים …שישמח המוצא אותם ,כן מצאתי אבוחיבם במדבר ושמחתי
עמהם" .75
(בפירושו לבראשית הנ"ל) ו"מעשה אפד" (מובא ב"מחברת" עמוד )76פירשו הו' של "ואיה"
שרשית וחלק משמו" .תלמידי מנחם בהשוב'ותיהם" עמוד ,10ב ("מעשה אפד" ,עמוד ,79מייחס
דברים אלה למנחםעצמו) מפרשים את הו' הזאת במוהריק"ם.
" 70ספרהגלוי" 6 ,ומובא ב',מכלל" לרד"ק מ"ר,א .מנחם בן סרוק ("מחברת" ,46ערך "בנס",
ומובא בפירוש רש"י לדניאל הנ"ל) פירש" :המלך רגז וקצף הרבה ,ואמר להאביד" .וכן רבנו תם
בהכרעותיו ("תשובות דונש על מנחם" .)7–6רה"י (בפירושו לדניאל)" :המלךנהיה בזעף ובקצף
גדול ואמר בזעפו להאבידם" .דונש בן לברט (ספר "תשובותיו על מנחם" ,7-6 ,ומובא ב"ספר
הגלוי" שם ובפירוש רש"י לדניאל הנ"ל ובמעשה אפד )79ורד"ק ("מכלל" הנ"ל) פירשו ,שהו'
של "ואמר" מיותרת.
'
ב
,
"
t
l
r
l
a
,
נד "ספר הגלוי"
,13
ש
נ
ו
ד
ד
ו
מ
ע
ו
י
ת
ו
ב
ו
ש
ת
"
(
ו
פ
י
ס
ו
ה
ל
ע
ד
ו
מ
ע
)
1
7
ן
כ
ו
ורפ"י
(ביאורו ליחזקאל) ,אבל אין בזה צורך ,ואמנם רד"ק (ביאורו למקום) ,רבנו תם בהכרעותיו
("תשובות דונש" ,עמוד
והפרשנים החדשים לא הוסיפו ב' ,אלא פירשו "ניאופים" בתמיהה?
" 72מסר הגלוי" ,עמו7
" .1כפשיטא" :כמיס" ,כמו שמות כ"ט,ד .כן פירשו דונש מתשובותיו
ד31
על מנחם") עמוד "( nwys ,17רקמה" ,וילנסקי 11by ,רפ"ה) ,רש"י בביאורו ליחזקאל כ"ג ,מג
ורד"ק ("מכלל" ,להיפקו,עלני"םא,,א) .אולם ראב"ע (ביאורו לשמות) פירש" :הטעם רחיצת מים ,כי
וכמוהורבים".
ידיהםורגליהם הם
" 73ספר הגלוי" ,עמוד .13יונתן בן עוזיאל 'תרגם "בבית" .הכן דונש ("תשובותיו על מנחם",
עמוד ,)17ובן רש"י(בביאורו ליחזקאל כ"ג,מג).
74פירושו לאיוב כ"ט"( 1 ,תקות.אנוש" ,)163 ,וכן מנחם (ב"מחברת" ,עמוד ,90ערך "חם"),
וכן רס"ג ,וכן דונש (ב"תשובותיו על רס"ג" ,עמוד ,55סעיף ,)152וכן "( nRY1רקמה" ,וילנסקי,
רע"ה ,9ו"שורשים" ,158 ,ערך "ח"א") ,וכן רש"" וכן בנו של ה,ריק"ם ,רבי משה (בפירושו
לאיוב המיוחס לראב"ע) ,וכן בנו ,רד"ק( ,בשורשים "חמא") ,וכן "מכלל יומי" (ביאורו לאיוב).
באשורית 'aenבארמית חמאתא.
75פירוש רד"ק להושע הנ"ל .גם רד"ק קיבל שםויעה ,ביקורתית זו של אביו והוסיף משלו:
"אין כל טעמי הפירזש הולכים אחרי טעמי הניקוד" (יחשו לישע
י"ב,יב) :וראה שרועד להושע ט'ולישעיה מ"ה ,ן
277
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
יעקב',גיל
'
[14ן
ג .היפזך סדר הכתוב
,
ל
ש
מ
ל
"נשחיתה עץ
כדי להסביר כתוב קשה הפך הריק"ם לפעמים את סדרו.
בלחמו"(ירמיה י"א,יט) " arנשחיתה לחמו בעץ ,כלומר נשחיתה מאכלו בעץ ,והעץ
נטע) ,ועליו נאמר "ויורהו ה' עץ"
הוא סם המוות ,הנקרא "דפלאע ,בערבית
(שמות ט"ו ,כה),וכן תרגםיונתן"6י.
5נ ריק"ם עלי סגנון המקרא
הריק"ם שם לב גם לאמנות הסגנון המקראי ,לטעמוהעדיןולקישוטיו,.הואהבין,
שאחדמקישוטי המליצה במקרא הואהצלצול הנעים והערב לאוזן ,שאותו משמיעות
המילים ,ולכןיש:
א.
זווג תנועות במקרא
וכתב על זה" :הנה סברם המשכיל כדרך הז1ג ,כמו שעשה "לקעת את מוצאך
'סובאך" (שמו"ב ג' ,כה) ,היה לו לומר "ואת מבואך" כמו מקום מקומך,
כי
ון-מלונך .אך 'הוציאו כדרך "מוצ אך " ,שהוא עומד על עמידתו משורש
ומאל"
יצא.ווכן במלת "הורו והוגו" (ישעיהו נ"ט,יג) היה לו לנמר "הורו והגה",כי הוא
מן "והגית" ((יהושע א' ,ח) ,ו"הורו" מן"הורני" (תהלים קי"ט ,לג) ,ההוציא "הוגו"
כביוצא "הורו" כדי לזווגן ,ולפי שאמ'ר (משלי י"ד ,ל) "ורקב עצמות קנאה" זווג
עמו"חיי בשרים"זי.
ב.
"לשק
נופל על
לשון "
"יזנו תזנהתיה" (יחזקאל כ"ג ,מג) "יצאו ממנה" ,בל זונה תרגם "נפקת ברא",,ועל
לשוןנופלעל לשתגינה הכתוב,כמועקרון תעקר(צפניה ב',ד).78
5ש מקוריות לא נכונה
דרךפרשניתו שלועיים היא כמעט מלה פי לול 1גית" .מבית מדרשו של
יהיאלפעמים
הגאתהפילוליהרבי ענה אבן רנאח ,קצרהחזמציתית .אבל דא עקא
ד"י"ם" ,בשה אביו 1 ,כ פיר 1ש 1ליר מי ה כלי הזכרת שםאביו ,וכן
" 76שישים",עי
"לחם") פירש "לחם" -פרי" :נשחיתה עץ בפריו,
רש"י בפירושו לירמיה .ג'נאח ("שורשים"
כלומר נכריתהו ונכרית דבריו מעלינו" ,וכן פירש רד"ק ב"שורשים" בשם עצמו ,וכן רוב פרשני
הביניים ורבים מהפרשנים החדשים ,ישנם פירושים רבים אחרים ,וגם תיקונים הבים .ושונים
ימי
יאמרו למשפט הקשה הזה עלידי פרשניםחדשים.
" 77ספר הגלוי" עמוד .6רבי בנימין מן קגטרבורי ,שהעיר הערות על "ספר הגלוי" הביא
(שם עמוד )7עוד דוגמאות מקראיות ל"חיבור דרך הזוג" :שמות ט"ו ,ה ,יחזקאל מ"ג,יא; שמו"ב
ג' ,כה; ישעיה כ"ד ,ב; שיר השירים ג' ,וא :וישנן עוד דוגמאות ,שהריק"ם ורבי בנימין לא
הביאום :שמו"בכ',יט ועודרבים.
" 78ספר זכרון" ,עמוד ,13כלומר :זווגעיצורים ,וישנס רבים במקרא כמו "הוד והדר" (איוב
מ',י)" ,חל וחומה" (איכה ב' ,ח) ועוד רבים ,וכן ראב"ע לצפניה "דרך צחות" ,וכן רד"ק בביאורו
לצפניה" :דרך צחות לשון נופל על לשון ,ואףעלפישאינו דומה בכלהאותיות".
ו
נ
י
א
ש
יודע מוצאי
79הריק"ם הגויר את התלות של הפרשנות בפילולוגיה במילים אלה" :מי
הדחקותומובאיו לאייתכןפירושו ופשוטו לאיתפשט""( .ספרהגלוי" ,הקדמה,עמוד.)4
278
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
ו5ח
רבי יוסף קמחי כפרש,
טבת-אדר תשל"ד
המקרא
רחוקה מהאמת ,מהיתה להריק"ם חולשה לרדיאחר התידהו והמקורא
ומכית ,טלא תמיד תצאאונהחידוש האמיתי והנכוה לכן דחפוהוידיעלחזו המרובות
ושכלו החריף לחדש חידושים מקוריים רבים המצטיינים בחריפו ת.ם היתרה,
כאמור ,רחוקים מן האמת.
~
אתן חגמאות אחדות:
נ "יעצום מדברוציה"("טעיהו ל"ת,א)" —ואדוףאבי ז"ל כתב' …טפיררשו:
הטחתו עמם" ~SO
ח" .ושבט עברתו יכלה" לרשלי כצ,ח)"–םםר יקצריירוףקח
השבט לחבטה לכלה השמט ומסבר,ילאיוציא מתבואתו וקצירו תועלת ,מ שדוף
קדים 'הוא .ו"עבהתו"= תבואתו מלשון "מעבור הארץ" (יהושע ה' ,יא) ,וקרא
"עברתו" בעבור שאין שם תועלתבי אם כעס וזעם לחבטו מכל 81תועלת ,תורע
חסדים תרבה תבואתו".82
,
)
ט
ווו" .בן משק ביתי" (בראשית ט"ו ,ב)" ,ממשק ח'רול" (צפניה ב'" ,ואדוני
אמו"ל כתב מןרהש גזה השורש
בעבין אחד ,וירש":ענין
עזי בה" ,יירש "בן משקגיתי" –בן שאעחב כל אשרליביי,ישא "דמשק
אבי
ךשקק-
80
"מכלל" לרד"ק ,הוצאת ליק ,נ"נ ,ב–נ"ר ,א ,פירוט רד"ק לזכריה ז/יד (והאה פירועו
לישעיה ה"ה ,זק; ",בהשים" לרד"ק ,ערך ""עיט" .ברור ,שהפירוט הזה הוא פלפול לאאייתר
אף עלפי שגם רוט"י וגזניוס פיר,טו כך ,והנכון הוא ,טהמ' של "יעעוטום" היא במקום נ' ובאה
בהשפעת הס' 'טל "מדבר" ,וכן פירש דומט בן לברט להביא דאיה מןהמיה "פד ום" בבמדבה ר,
מט הבאה במקום "פדיון") ,או כתרגום יונתן ,רב סעדיה גאון רבי יוסף קרא ורד"ק ("שרשים",
ערך "טוש" ופירושו לישעיה) ,ראב"ע ,רוונמילר (פירושו לישעיה ,)1835 ,שד"ל (פירושו
לישעיה) וקרוים (פירושו לישעיה) ,ואחרים ,שגרסו "ישושו"בלי מ' (דיטוגרפיה מהמ' של "מדבר"
שלאחריה) ,וראה גזניוס-קאוטש .475רבי יונה אבן ג'נאח ("רקמה" ,164ומובא גם ב"מכלל"
לרד"ק,קיק ,כ"ח,א)פירש "ישושו בם" ,קרובלפירוש הריק"ם ,וגם זה פירושדחוק.
81אוליצריך לומר"מבלי".
82פירושו למשלי כ"ח ,ח ("ספר חוקה" ,וף ל') ,ומובא בשורשים לרר"ק ,ערך "עבו"~,בלשון
וו" :וכתב אדוני אבי ו"ל ב"חובור הלקט" (בנראה ,ספר דקדוק ,שחיבר הריק"ם ,ואבד ,ורד"ק
י הרד"ק אין אנו יודעים דבר על הספר
הזכירו ב"מכלל" וב"שורשים" ,ומלבד המובאות עליד
הזה) את המילה "עברתו" מענין צבור = תבואה; אמר בראש הפסוק" :זורע עוולה ,יקצר און",
ו"שבט" הוא השבטשחובטין גו את התבהאה .אמר,כי יכלה השכט קודתשיוציאמקצירו תבואה".
הריק"ם הרגיש בצדק בקושי ההבנה של הטור השני,כי בטור הראשון נאמר.,שמעשיו הרעים
,של "זורע עוולה" יגרמו לו אכוון" :יקצור און" ,אם כן יש הכרח בהמשך הרעיון הזה גם בטור
השני המקביל לו" :ושבט עברתו יכלה" ,ולכן כירש הריק"ם את פירושוזה .פירושו למלה "וצבט"
"הוא השבט שחובטין בו את התבואה" הוא מירוש נכון ,כמו ב"שבט" שבישעיה כ"ה' בז ועוד,
וגם מתוך הפסוק עצמו מוכם פירוש חק ,שהרי כל הפסוק הזה מדבר בפעולות השדה :זריעה
וקצירה.,והוא משתמש בלשונות "זורעת "יקצר" ,לכן גם "שבט" הוא מכשיר חקלאי ,אבל
הפיהוש "יכלה השבט קודם שיוציא מקצירו תבואה" הוא פלפול ולאאמיתי .הע' גרס "עבודתו"
במקום "עברתו" ,אבל הביטוי "שבט עברתו" נמצא גם באיכה ג' ,א .רש"י בפירוש אחד" :קנה
השיבולת שלו כלה והולך" ,בפירוש בנו ,ר' משה קמחה למשלי ב"מקראות גדולות" (המיוחס
בטעות,לראכ"ע) כתובה המילה:סלהו,
.ואולי גרס כך בפסוק עצמו(,הפירוש עצמו של הראב"ע -
דחוק ,אףעלקי שפירשו כמוהו רש"י בשם"יש אומרים"ור"י נחמיאש ורלב"ג).
279
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
יעקב גיל
טבת-אדר תשל"ד
[]16
אליעזר",וכן"ממוזק חרול",שיהיה המקום נשמט ונעזב ,מלאחרולים ,ובאעל דרך
"והארץתיעזב מהם" (ניקרא ב"ו ,מג) ,וכן תירגם יונתן ) עממשק חתול -מישמט
מלוחין".85
,
'
ז
עו" .ונצורת לב" (משלי י) " -ופירש אדוני אבי ז"ל "נצוהת לב" מן
"נצורים"(ישעיה ס"ה ,ד)" ,נצורי" (שם מ"ט ,ו)" ,נצורה" (שם א' ,ח) ,רוצהלרמ'ר:
חרבתדעת …ואמרכןעל האש'ההזונה "חרבתשכל"*.8
משורש "שוע" "קיבול שוועה".85
ע" .תשועה" (תהלים קמ"ד,י) -
הבאתי דוגמאות אחדות של פרשנות פילולוגי ת חריפה ורחוקה מן האמת.
" 83שרשים" לרד"ק ,ערך "משק" ,ופירושו לצפניה ב /ט .ברור ,שהפירוש הזה אינו נכון.
אמנם המקתם "משק" ו"ממשק" נמצאות פעם אחת במקרא ,ומובנן ושרשן אינם ברורים ,ולכן
רבו להןהפירושים ,אבל פירוש הריק"ם רחוק .בדבר השורשישנןשתידיעות :הראב"ע (בפירושו
לבראשית הנ"ל) ורד"ק ("שרשים"" ,שקק" ,ובפירושו לבראשית ט"ו ,ב ולצפנה; ב' ,ט) שיערו,
ק בפלפס"?ל" ושייכו
שהשורש הוא "שקק" ,וב"מכלל" קפ"א ,ב ,כתב רד"ק" :משפטועיש
"משק",
א
ל"פעלי הכפל" .ואילו גזניוס-בוהל וקניג ו] 2 ,שיערו ,שהשורש הו
אחי
שמובנו לאחוז ,וכן כערבית ומשפא -אחוזהובנין.
בפירוש המלה הקשה "משק" ישנן שלוש דיעות :א" .הליכה בהתמדה ,הולך ובא ,יוצא וככנם
בביתי ,מלשון שוק"( .רד"ק שם) .ב" .שלטון והנהגה ,השוקד על ביתי ,המושל בו"" ,כלעניני
הבית הולכים ומתנהגים על ידו"( .רב סעדיה גאון וג'נאח ב"שרשים" .)277 ,ג" .פרנסה ,ניזון"
(תרגום אונקלוס ,יונתן ,רש"י והספרות העברית החדשה) .יש לציין ,שתרגום ע' לא תרגם
ליוונית אתהמיה "משק" אלא העתיקה באותיותיווניות .בתרגום הפשיטא חסרה המלה הזאת.
" ישון 4ריקות :א .הנהגה ושלטון" :לא יזוו החרול משם",
בפירוש המלה הקשה-יישק
"נאמר למקום ,שיצמחו בו הקוצים "ממשק חרול" מפני ריבוי מציאותו בו ,ומיעוט היפרדו
ממנו" (ראב"ע בפירושו לבראשית ולצפניה ,רב סעדיה וג'נאח הנ"ל) .ב .נשיקה וקשקוש":יהיה
המקום מלא חרולין ,והעובר שם ישמע קול חרולין נושקין זה על זה ויתקשקשון החרולים זה
בזה בנשוב בהם הרוח" (רש"י ורד"ק שם שם בשם "יש מפרשים") .ג .מוצאת ,צמיחה ועליה:
"יש לפרשולפי מקומו :מוצא החרולים ,כלומר ,שיצמחו ,שיצאוויעלו שם חרולים מפני החורבן"
"משך",
(רד"ק שם,שם) .ד ,התישבות ,נחלה,אחוזהוקנין(,גזניוס והבלשניםהחדשים).
" 84שרשים" לרד"ק ,ערך "נצר"" :וכתב ארוגי אבי ,כי כן בדברי הפילוסוף "ישבו עולמם
בחורבן שכלם" .ברור ,שהפירוש הזה הוא מפולפל ובלחי נכון .יש שני פירושים קרובים לאמת:
א .בעלת לב נ.וכל ,מרמה ,מסתיר ,מעלים ,ומצפין את האמת ,וכן הוא המובן של "בנצורים"
(ישעיה ס"ה ,ר)" ,נצורות" (שם מ"ח,ו) .ב .בעלת לב אורב ושוקר לתפוש גבר (רש"י בפירושו
למשלי הנ"ל ולישעיה מ"ט ,ו" :כמו "עיר נצורה" שבישעיה א' ,ח ,המוקפת כרכים ,כן לבה של
זו מוקף זימת אוולת") .רלב"ג בפירושו למשלי הנ"ל" :הלב מכוסה לבדו,כי עד הלב תגלה
עצמה…ולפי הנמשל הנה הלב מכוסה בזה הפועל ,כי לא יוכל השכל לעשות פעולתו עם
המשך אל התאוות" ,וכן בן יהודה במילונו ערך "נצר" הערה .5תרגום ע'" :המפריחה לב
הנערים" .יונתן ופשיטא" :המפרידה לבות הנערים" .ומלגטה" :עלולה לכבוש את הלבבות".
" 85שרשים" לרד"ק ,ערך "שוע" .כי "תשוקה" משורש "שוע" ולא משורש "ישע" -זה
י "שוע"
חידושחריף ומתקבל'על הדעת של הריק"ם ,והמשקל הוא כמו "תעופה" "תזוזה" ועוד,כ
פירושו גם "צעקה" גם זה פירוש נכון של הריק"ם (כמו בישעיה כ"כ ,ה ופירוש רשא שם,
וכן בן יהודה במלונו ,ערך "שוע" ב' וגם ערך "ישע") .אבל הפירוש של הריק"ם ש"תשועה" =
קיבול שוועה,אינו נכון ,אףעלפי שכנראה גםרבייהודה אבןחיוג'ורבייונה אבן ג'נאח פירשו
כך (ראה "שרשית" לרד"ק שם) .הפירוש הנכון הוא של רד"ק :ישועה ("שרשים" ערך "ישע").
280
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
תח
טבת-אדר תשל"ד
הבי יוסף קמחי בפרשן המקרא
גם ביאפים ענימים רבים של הריק"ם הם רחוקים מהפשט הפשוט וכמסתבר,
ואסתפק בדוגמאותאחדות.
,
ה
ה
י
מ
ת
ל
,
- .הנגלה" (שמו"א ב' כז) "-ואדרניאבי ז"ל פירשו
והוא קשור עם
ו
סוף הענין" :הנגלה 'נגליתי אל בית אביך …ובחור אותו..
.כדי ש חבע ט1
בזבחי וכטנהתי ,למה תבעטובזבחי ?" .88
) "והנכון סמו שפירשו אתוני אבי ז"ל,
וו" .לפני לא נוצר אל" (ישעיה מ"ג,י
.נפעל …כמשפטו ,ו"נוצר" הואבינוני פעול ,שהוא התואר' ,והוא פתוח,
שהוא..
לפי שהוא סמוך למלת "אל" ,87ופירוש הפסוק :לפני שיצר,תיאני היציהות -לא
היה דבר נוצר עלידי אלזולתי ,ואחרשיצרתי -לאיהיה דבר נוצר עלידי אל
זולתי".88
ווו" .בית אל ימצאנו,ושם ידבר עמנו" (הושעי"ב ,ה) -ואדוניאבי ז"לפירשו
כמשתע ,1שאמר לו 'המלאך,כי "בית אל ימצאנו" ,האלבישרו,כי שםיגלהלו
ויקרא שמו "ישראל"" 1ושםידברעמנו" -דברי ומלאך ,אמר לו,כי האל"ימצאנו
בבית אל"" ,ושם ידבר עמנו" -עמי ועמך ,לקיים ברכתי לך ולקרוא שמך
"ישראל".89
" 86מכלל" לרד"ק מ"ז ,ופירושו לשמואל הנ"ל.אין לפירוש זה כל שחר ,שהרי העיקר חסר
מספר התנ"ך .ואמנם ב"ספר הזכרון" פירש הריק"ם בדרך אחרת" :הה' של "הנגלה" היא
לאמיתת הדבר" ,וכן ג'נאח ("רקמה" כ"ב) .רד"ק פירש" :הה' היא ל תחיל ת הדברים,
על פ תיח ת הדברים לשמוע המענה ,ואף עלפי שהדברידוע" .תרגום יונת,ן,ע' ,מליטא והבנו
ישעיה מטראני השמיטו את הה' של "הנגלה" ,ואפשר שהיאדיטוגרפיה מן הה' שבמלה ה'שלפניה.
ד 8כמוולחטן-רוה שבמשליי"א,יג ("מבלל" לרד"ק,כ"ס,ז–4ב).
,
ר
ב
ו
ע
א
ל
ו
" 88לא נוצר מאל" ("שרשים" לרד"ק ,ערך "יצר")" ,ופירשנו
"
ר
צ
ו
נ
"
בינוני
לפי
שאין נפעל עבר סמוך" ("מכלל" שם ופירוש רד"ק לישעיה שם ו"שרשים" ערך "יצר")" .הדבר
י והוא ,יתברך ,אין לו ראשית ואחרית" (פירוש רד"ק
הזה קשה למפרשים ,שאמר?9ניושחד
לישעיה שם)" ,ידמה פירוש הפסוק :לפני שנוצרתיאני לא נוצר אל ,ותלילה חלילה לותר "נוצר"
עליוצר כל,יתברך ויתעלה" ("מכלל" .(QW
ברור ,שפירושו של הריק"ם הוא דרש מפולפל ,והנכון הוא פירושם של הפרשנים התרשים
) ,Chyeneמרטי ,פיטמן ,דוהם ואחרים) שהנביא רצה לעקור את האמונה הבבלית ,שנוצרו אלים
זה אחרזה .הראב"ע (בביאורו לישעיה)" :איןלפני אל ,ואחרי לאיהיה ,ונוכר "נוצר" עפ"של",
אין אל מבלעדיו,כי אם "נוצר" 1ע 11רי לב יחשבו ,שיצא מדברי הנביא ,שהשם נוצר,
כי
ינו א ת ה א מ ת " .רד"ק (מכלל שם ופירושו לישעיה) הביא פירוש אחר
חלילה ,רק ל איב
בשם "פירשו מקצתם"" :נוצר" כמו "יצר" ,ור"ל :לפגי שיצרתי היצירוה לא יצר אל זולהי שום
יצירה".
89פירוש רד"ק להושע הנ"ל (ב"שרשים" ,ערך "%ם" ,לא הזכיר רד"ק את הפירוש הזה ולא
את שםאביו) .כנראה לקח הריק"ם פירוש זה מה"מדרש רכה" לבראשית ע"ח ,ב; פ"א ,ב; וכן
רש"י (בביאורו להושע הנ"ל ולבראשית ל"ב ,כס) ,וכןרבייוסף קרא (בפירושו להוש,והנ"ל)..
ברור, ,שפירוש זה הוא דרש .ורבי יוסף קמחי חזר בו מפירוש זה ,וב"ספר זכרון" (שער
"תכן היום" ,אות נ' ,דף ט') פירש את הפסוק הקשה הזה באופן נכון" :עמנו" הוא "עמו" ,והנ'
וכן פירש דוננו ("תשובותיו נגד רב סעדיה גאון" ,עמוד ,50סימן ,150ו"שפת יתר",
סו
נ
""י) .מנאת ("רקמה" ,וילנסקי ,עמוד צ"ג;'י"אלמסתלחק" דף רט"ז) ,רבי אברהם אבן עזרא
פתק
סף
עי
,
ם
ע
ל
ב
ק
"
ד
ר
,
)
ל
"
נ
ה
ת
י
נ
ש
ר
פ
ו
חדשים.
יעקב בן ראובן ,אבן
("שרשים" "עם")
(פירושו לבראשית
רד"ק '(בפירושו להושע הנ"ל וב"שרשים" רעם") הביא עוד פירוש בשם רב סעדיה גאון ועוד
פירוש של עצמו אכל הוא לקוח מהראב"ע .גינזכורג ראה בשלושה כתביידימצאנובצרי.
281
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
יעקב גיל
~"
דל,
עה הנעשה אדם" (בראשית א /כ" — 0בלשת רבים ,פירשו אדרם אבי
כי כנגדהיסודות אמר…וכאילו אמרליסודות "נעשה",אני ואתם בשיתוף."…89
ע" .ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים" (שופטים ה' ,כו) " -ואדוני
אבי ז"ל פירש ,כי אינו לשון הושטה אלא לשון שליח 1ת ,ו"תשלחנה" על
הידים" ,ידה" ועימלנה" שלחו בעבור יתד ובעבור הלמות" ,ידה" בב שמאלה צריכה
יתד ,וימינה צריכה הלמות .וכינה 'ה שליהו ת לידים ,אף על פי שיעל היא
ה שולח ת ,בעבורכיהידים עשו המעשה …וממךהי,תד אלהיד ,שהיא ,השמאל,
י בעת שהכתהאותו היתד בשמאלה וההלמותבימינה" .91
כ
;ע" .יהי'ה לה' והעליתיהו עולה" (שופטים י"א ,לא) -ואדובי אבי ז"ל פירש
"והעליתיהו" ,ה-ו' 'במקום "או" ,ופירש" :רהיה לה'" . -הקדש ,אם אינו ראוי
י לעולה".92
לעולה,או"העליתיהועולה" -אםראו
90פירוש רד"ק לבראשית .רמב"ן בפירושו לבראשית הביא גם הוא פירוש זה בשם הריק"ם
בשינויים אחדים ,ואלה דבריו" :והפשט הנכון במלת "נעשה" הוא שכבר הראית לרעת ,כי
האלוהים ברא יש מאין ביום הראשון לבדו ,ואחר כך מן היסודות ההם יצר ועשה ,וכאשר נתן
במיס כח השרוץ לשרוץ נפש חיה ,והיה המאמר בהם" :ישרצו המים" (פסוק כ) ,והיה המאמר
בבהמה "תוצא הארץ" (פסוק כד) ,אמר באדם "נעשה" פסוק בו) ,כלומר :,אני והארץ הנזכרת
נעשה אדם ,שתוצא הארץ הגוף מיסודיה ,כאשר עשתה בבהמה ובחיה ,כדכתיב":וייצר ה' אלוהים
את האדם עפר מן האומה" (בראשית ב' ,ז) ,ויתן הוא יתברך הרוח מפי עליון ,כדכתיב" :ויפח
באפיו נשמת חיים" (שם ,,ואמר "בצלמנו כדמותנו" (בראשית א' ,כו),כי ידמה לשניהם במתכונת
ואמר בכתוב
גופו -לארץ ,אשר לוקח ממנה ,וידמה ברוח לעליונים ,שאינה גוף ולא
בראויית א ,,כז)",כי בצלם אלוהים ברא אותו" לספר הפלא ,אשר נפלאתבמוות"משארהנבראים,
השני(
המקרא הזה מצאתיו לרבי יוסף הקמחי" ,ושיבחו :והוא הנראה מכל מה שחשבו בו".
פויפרשוי
ש זה נמצא ב"זוהר" לבראשית .ברור ,שהפירוש הזה הוא פלפול פילוסופי .הנכון הוא,
שנקםאלוהים שיטת המלכיםהרגילים לובר על עצמםבריבוי של כבוד ,(Plurarsh~ajestaficue
כמו שהשם "אלוהים" הואריבוי של כבוד ,וכן פירש רד"ק ב"מכלל" דף ז'" :1 ,בלשון תפארת
ליחיד" ,והביא שם דוגמאות רבות מהמקרא .חז"ל ורש"י ופרשניימי הבינים פרשו פירושים
אחרים ,רוכם דרשניים פילוסופיים.
91פירוש רד"ק לשופטים הנ"ל ו"שרשים" שלו ,ערך "שלח" .הריק"ם מפרש "תשלחנה" את
עצמן ,והנושא הוא "ידה" ו"ימינה" .ברור ,שפירוש זה הוא "פלפלא חריפתא" בלתי נכון ואינו
מתקבל על הדעוך ,אף עלפי שגם רפ"י וראב"ע פירשו כך במקום אחר" :תשלח.נה" (,עובדיהיג)
דרך קצרה ,והטעם ידיך" (ביאורם .(clutהפירושים הנכונים הם :א" .שלסבה לנסתרת יחידה
שפירש רד"ק שם ,וכן "משברקה" (ישעיה כ"ז ,יא); "הךסק?ה" (שם ,כ"ח ,ג);
בהוממת 2ה ,כפי
"מרך?ה" (איוב י"ז ,טז); "מקךאכה" (שמות א' ,י); "מששוה" (עיבדיה יג) ועוד ,והסיום הזה
לנסתרתיחידה מורה על פעולה חזקה ,צורת הנחץ ,וכן בערבית ובאוגריתית ,וכן ג'נאח ("רקמה",
צ"ג-צ"ד ,וראה שם של"ד) ,וראה בספרי הדקדוק של איוולד וברגשטרסר .פרשנים חדשים משנים
והנושא -יעל ,והנשוא המשלים":ידה".
אתהניקוד:
יר א ת
92פירוש הרד"ק לשופטים שם .פירוש הריק"ם אינו פשוטו של מקרא ,והוא הע ב
מנהג הנזירה הנוצריה בפרובנציה אל מנהגי אבותינו בימי קדם,
אף עלפי 'טרד"ק ,גיבח את הפירוש ואמר "יפה פירש" והביא הופחה לדבריה ואף עלפי שגם
הראב"ע פירש כך (המירוש מובא ברמב"ן לויקרא כ"מ כט 4וכן הרלב"ג והאברבנאל (פירושיהם
לשופטים הנ"ל) וכן פרשנים חדשים,כי לא מצעו במקרא ובדברי חז"ל "פרושה" ותירה .לפי
פשוטו של מקרא העלה יפתח את בתו לעולה ,וכן ויירשך חז"ל (כבלי תעמת ד /ע"א; מורש רבה
לבראשית ,פריטה ס ;,מדרש תנחומא לבהוקותי; ילקוט לשופטים,
וכן רמרגם יונתה
"שיחלה
ש
ס"ו–ס"ת"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
~מ
טבת-אדר תשל"ד
רבי יוסף קמחי כפרשן המקרא
הע" .ואשר נאמר במלכי צדק" :והוא כהן לאלעלית לבראשיתי"ר,יה–יש
ימי נתן למי ,אם
לפרש האמור שם"ויתן לו מעשר מכל" (שם שם ,כ) ,ולא נודע
תאמר :אברהם נתן למלכי צדק מאשר(אולי צריך לרמר" :כאשר") לא נתן לעצמו,
איך נתן מעשר ממנו,כי אמר "הרימותיידי אל ה' …אם מחוט ועד שרוך נעל
ואם אקח מכל אשר לך" ,ואיך יתן ממנו מעשר? נתברר מדברי הפרשה ,כי לא
נ תן לא זה לזה ולא זה לז ה ,אכן בן פירושו :כאשר חזר אברהם מהכות
המלכים ,יצא מלך סדום לקראתו אל עמק שוה ,והיו חולקים בדבריםבין שניאם,
שהיה אהמר מלך סדום "תןלי הנפש ,והרכוש קח לך" (שם שם ,כא) ,וענה אברהם,
כי לאיקח ממנו"בלעדי רק אשר אכלו הנערים" (שם שם ,כד),כי הםהיכ
ו כמוכן
במלאכתו" ,וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכול וממרא" ,שאינם ברשותי,
"'הם יקחו הלקם" ,המגיע להם כמנהג מצילי שלל אוהביהם מיד אויב ,אם ש'ליש,
אם חומש ,אך לעצמו לא רצה לקהת מאו'מדע ובאמלכי צדק אח'ר כך ומצאם עסוקים
בענין 1שפט ביני הם ,כ" אברהם יכול לקחת מעשר מן הכל כדרךכל'מצילי
שלל',וזהו עוי,תן לו" , -מלכי צדק התיר ועזב לו המעשר מכל ,ועל זה ענה לו
מלך סדום ,שלאיעשור הנפשות,ויקח כל הרכוש ,ואברהם ענה ,שלאיקח לא כשעשר
ולא שום דבר ,לא מרכוש ולא מנפשות,ודימהל"ויתן" זה "ולא נחןסיחון" (במדבר
כתא ,כג)" ,לאיתנומעלליהם" (הושע ה',ד) ,לשון התרהועזיב'ה".93
וכן פירשיוסף בן מתתיהו הכהן(קדמוניות ה',ז',י'),וכן פורשוהנוצרים הקדמונים .חו"ל אמרו,
שיפתח לא היה בן תורה .בזמן ההוא היה נהוג אצל כל העמים קרבן אדם ,וגם יפתח נהג כך
(ראהמיכהו' ,ז!; מל"ט ט' ,ג; שםי"ז ,שם כ" 4ו;ירמיהוי"ס,לב).
93פירוש רד"ק לבראשית י"ד ,כ,י
י שבנו רד"ק
:
ן
ו
יהו פירוש מפולפל וכלתי נכ
ל
ע
ף
א
זז
פ
המליץ (בביאורו לבראשית הנ"ל) על הפירוש .א) הריק"ם הכניס עוד ויכוח בין אברהם ומלך
סדוםלפני הופעת מלכי צדק ,והויכוח הזהאינו נזכר בתורה ,והרד"ק התפלפל (בביאורו לבראשית
הנ"ל) להציל את אביו ופירש" :ויאמר" (שם שם ,כא) "וכבר אמר" .ב) הפועל "נתון" שאחריו
בא שם הפועל פירושו "לאפשר" ,כמו בבמדבר כ"א ,כג "ולא נתן סיחון את ישראל עבור" ,וכן
הושע ה' ,ד "לאיתנו מעלליהם לשוב" ,אבל כאן כבראשיתאחרי "ויתן" בא מושאישיר "מעשר",
ולכן פירשו :נתינה ממש .והקושיה שהקשה הריק"ם אינה קושיה ,כי לפי הדין והמנהג שבזמן
י הנפש
ההואהגיע למציל כל הרכוש הניצול ,וגם הנפש ,ולכן ביקש מלך סדום מאברהם" :תןל
והרכוש קח לך" (שם שם ,כא) ,והיתה רשות לאברהם אבינו לתת מזה למלכי צדק מעשר ולוותר
על שלו .ועוד ,הפרשת מעשר היא מצווה ,וגם אברהם היה חייב במצוה זו .ונכון הוא פירוש
"המפרשים" ,שהביא רד"ק שם" :אברם נתן למלכי צדק מעשר מהמקנה ומהרכוש שהצילו לפי
שהיה כהן" .והתורה סימקה פרט זה כדי להודיע לבני ישראל את מנהגו של אברהם אבינו לתת
מעשר לכהן ,וכן עשה יעקב (בראשית כ"ח ,כב) .המלה "כהן" עם "לאל עליון" בודאי פירושה
לאל עליון ,וכן פירשו התרגומים הארמיים אונקלוס ויונתן וירושלמי .והסיפור הזה קשור
עם קדושתה העתיקה של ירושלים ,שמלכיה ההאשונים השהמשו גם ,בכתר מל כ 1ת וגם בכתר
כהונ ה ,וכמלך הוא "הוציא לחם ויין" וככהן הוא בירכו; וגם בתהילים ק"ו ,ד הוא מיחס
שני הכתרים הללו למלכי צדק .ואצל הפיניקים שימשו רבים כמלכים וככהנים ,וכן גס באיניאס
ג' פ' שלוירגיליוט .ולאות תודה על מתנתו ועל ברכתו נתן אברהם למלכי צדק מעשר מכל וגם
כדי לקשור עם מלךירושלים קשריידידות,וכןפירשו רש"י והראב"ע.
:
הרמב"ן שומר כאן דבר חריף" :כאשר ראה מלך סדום נדיבו,ת לבו של אברהם ,שנתן מהשלל,
שהגיע לו ,מעשר לכהן ירושלים ,אז אזר עוז וביקש גם הוא את הנפש כמתנה ,ואברהם נתן לו
גם את הרכוש".
יסהן
283
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
יעקב גיל
[20ן
וווין .ופתרון "ואומר לבלה ניאופים עתה יזנו תזנותיה והיא ויבוא אליה כבוא
אל אשה זונה" (יחזקאל כ"ג ,מג–טד) "עיקר פתרונו כפתרון רבנו שלמה94
י
י מעתה שהזקינה -יצאו תזנותיה ממנה ,תצא תאוות
אמרלי לבי לזקנה ב,ניאופי'ה
זנותה מלבה ותחוור ב'ה" ,והי א" והרי היא עודנה בזנוניה כאשר בתהילה,
"וישא אליה" כל הבא "כבוא אל ח12ה זונה" ,שהיא על'מה מלאה זמה ,ועל חסרון
" .יזנו" יצאו ממנה ,,כל "זרנה" תרגם "נפקת ברא",
ב' של "ניאופים"יעידו..
.95,.
ועללשוןניפלעללשוןגינההבחובכמ-ו.
.75ערכה ההיסטורי של פרשנות הריק"ם
של פרשנות הריק"םאינו רק בעמקותה ,במקוריותה ובחידושיה,
ערבהההיסטורי
בשיטתה ובסדרה הנכון אלא גם בזה ,שהיה הראשון 95וכהנהיג בפרובנציה
פרשנות מקראית רחוקה משתי הקצוות :השיטההפילוסופית ,ששלטה בארץמולדתו
ספרדואיחדה אתדברי המקרא שלאלוה ישראל עםהשיטותהפילוסופיותהיווניות-
חיינו בתהום העמוקה הרובצת בין שניהם,
ערביות ,ובעלי השיטה השת לא הב
לכתבי-הקודים שלנו יש סגוליות שמית-יהודית ,והחקיר'ה הפילוסופית היוונית
טבועה בחותםמער'בי-גויי; והתרחק גם מהצדהשני השיטה הדרשנית ,ששלטה
בצרפת ודגלה באמונה תמימה בכל הכתוב כמקרא מב-לילהיעזר בהשכלה ,כללית
ובחכמהמדעית ,דרכוהפרשנית שלרבייוסףקמחי'בפרובנציההיתה חדשהלגמרי,
י עם אמונה תמימה ז,9
דרך התי11ך ו המיצ1ע ,שמיזגה בקרבה שכל מדע
השכלה כללית עםידיעת תורה שבעל-פה ,אוצר הדקדוק והפרשנות של החכמים,
שקדמיהו ,משולב בסדרנכוןובשיטהנבונה.
בדרכו החדשה הזאת פתח הריק"ם פתח וקרע אשנב לפרש'נות הטובה של בנו,
רבידודקמחי,ולפרשניםרביםאחריםבפרובנציה ,שהלכובדרכו,
בביאורו למקום.
94
95ר"שס"פיר הגלוי" ,עמוד .13ואף עלפי שגם רש"י פירש כך בדיוק 3בביאורו למקום) ,ואף על
פי שהפסוקים קשים ,ואעפ"י שהפירוש הוא חריף ,בכל נאה הואאינו קרוב לאמתואיזו מתישב
פשוטו של מקרא .בנו ,רד"ק ,פירש פירוש הקרוב במקצת אל פשוטו של מקרא.
לפי 96להוציא את הראב"ע ,חברווידידו של הריק"ם ,ששהה בפרובנציה ,אבל שהיהזמנית.
97ראה ,למשל ,את קושיתו על ה"טתורה" ,כביכול ,שבין ירמיה ה' ,א לתהלים ע"ס ,א
(פירוש רד"קלירמיה ולתהילים הנ"ל).
וראה למשל הקדמתו ל"ספר הגלוי" ,עמוד ,3שבה הוא קורא גס לספר נחמיה "עירא" ,כלומר:
הספרים קזרא ונחמיה שבידינו היו ספר אחד ,שנקרא בשם "עזרא" ,וכן בבריתא שבבבא בתרא,
י"ד ,ע"ב ,וכן יוסף בן מתתיהו הכהן ("נגד אפיון" א ,,ח') ,וכןעלי המסורה ,וכן רש"י בפירושו
למסכתביצה ,'1ע"א,וכן ראב"עוכןכתביידעתיקים של המקרא.
284
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
הק
בית מקרא )נז(
רבי
טבת-אדר תשל"ד
יוסף קמחי כפרשן המקרא
ביבליוגרפיה
רשימה מלאה של כל ספת רבי עסף קמחי ושל כל המאמרים שנכתבו עלע בעברית
ובלועזית תבוא בסוף ספרי ,שיופיע בשנה הבאה ,בשם "רבי יוסף קמחי -פרשן ,מדקדק,
פייטן ,מתרגם ולוחם".
כאן ארשום רק אחדים מספרי 'הריק"ם ואחדים מהמאמרים העיקריים ,שנכתבו אודותיו.
א" .ספר חוקה",פירושהריק"ם למשלי ,הוצאת דובראוא ,ברסלוי ,תרכ"ח.
ב .פירוש הריק"ם לאיוב ,פרקים א'-ל"ו ,מכתב יד בודליאנה ,הוצאת שוורץ ב"תקות
אנוש",ברלין ,תרכ"ח,1867 ,עמודים .166-149
.פירוש הריק"ם לאיוב ,פרקים ל"ד-מ"ב ,הוצאת עפענשטיין בRevue Des Etudes -
ג
,Juivesכרך ל"ז.
" .מפר הגלוי" לרבי יוסף קמחי ,הוצאת הנרי יוחנן מאתיאוס ,ברלין ,תרמ"ז.1887 ,
ד
ה" .ספר זכרון" לרבי יוסף קמחי ,הוצאת בנימין זאב באכער ,ברלין ,תרמ"ח.1888 ,
" .שקל הקודש"לרבייוסף קמתי ,מהדורת הרמן גולנץ,לונדון.1919 ,
1
" .מלחמות ה'" ,קושטה ,ת"ע (.)1710
ז
ח .פירושי הריק"ם למקראהנמצאים ב"מכלל" ,ב"שרשים"ובפירוש הרד"ק למקרא.
ט .דוקםי"לב"אורייענט".1850 ,
.גייגר ב"אוצר נחמד" ,כרךא'.
י
.ד"ר עמנואלבליתב"מגזין" שלברלינר,1891 ,
יא
יב .הרב ד"רשמעוןעפענשטייןב"מונאטסוןריפט" ,כרכים מ'וס"א.
יג ,חומסקי ב Jewish Quarterly Revue -מהדורה תרשה ,ברך ל"ה
י285
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il