לתולדות תרגומי המקרא לאנגלית וגישותיהם הפרשניות (pdf)

אפריל 7, 2011 · מאת יעקב גיל · שיטות פרשנות

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫לתולדותתרגומי המקראלאעליתוגישותיהםהפרשניות‬

‫‪1‬‬

‫מאת‬

‫ן‬

‫יעקב גיל‬

‫‪-‬המהדורה המוסמכה" )‪Version‬‬

‫ליפשיץ‪ ,‬נ"י‪ ,‬בן ‪ 82‬שנה‪ ,‬לא‬
‫כהתה שנוולאצםליחו‪.‬‬
‫‪(King ldmes‬‬
‫‪206‬אס‪!6‬ט‪ ,!11‬או "הביבליה של המלךג'יימס‬
‫)‪)1611- 1604(Bible, KJB‬‬

‫א‪ .‬מלומדי אעליה תיקנו ושיפרו בשליש‬
‫האהרון של המאה תשש‪-‬עשרה 'את שני‬
‫התרגומים של המקרא ללשון האנגלית‪,‬‬
‫ש‪-‬‬
‫נתחברו באותה מאהב‪:‬‬
‫"‬
‫הגדול‬
‫"התנ"ך‬

‫)"‪,1539 ,C'The Great Bible‬מתנ"ך הבישו‪-‬‬
‫פים" ("‪ ;1568 ,C'The Bishops' 81610‬אבל‬
‫הרביזיותהיו מועטות‪,‬ושגיתרגומיםאלת‪.‬לא‬
‫התאימו שד ללשון האנגלית המתפתחת‬
‫ולמדע המקראי המתחדש‪ .‬ולכן לא הופץ‬
‫תנ"ךהבישופים" במדה רבהבין‬‫קהל ה‪-‬‬
‫קוראים‪,‬ואף לאבכנסיות‪.‬‬
‫גתשררו‬
‫ו‬
‫א‬
‫וויכו‪-‬‬
‫חיך שוגים בין הפוריטנים והאנגליקנים על‬
‫נוסח התרךבלשוןהאנגלית‪.‬לכןהיתהזקוקה‬
‫אנגליה לתירגום חדש של המקרא‪ ,‬שיתבסס‬
‫על היסודות הטובים ביוהר של התרגומים‬
‫הקודמים‪ ,‬יתורגם מהמקור תעברי‪ ,‬יוכנסו‬
‫לתוכו מיטב החידושים במדע המקראי‬
‫ובפרשעתהיהודיתהמסורתית‪,‬ושתהיהלשונו‬
‫אעליתחדישה‪.‬‬
‫תרגום חדשכזהניתן עלידימתרגמי "התנ"ך‬
‫האנגלי" ("‪ 81610‬א‪,("The 88885‬הידוע ככל‬
‫מקום שבו מדברים אעלית‪ ,‬בשם "המהדורה‬
‫המוסמכת"('שס‪51‬ז‪0‬ץ'‪~("Autorized‬שלהמלך‬
‫להימס הראשון‪ ,‬יצירת‪-‬מופת גדולה ורבת‪-‬‬
‫השפעה בדת‪ ,‬בספרות ובלשונם של דוברי‬
‫אנגלית‪.‬‬
‫ב‪ .‬רעיון התירגוט הזה נוצר במק רה‬
‫נמו‬
‫עוצתן של שתי הקבוצות הדתיות‪ ,‬שהת‪-‬‬
‫ם‬
‫רוצצ באנגליה בזמן ההוא‪ :‬האנגליקני‬
‫("הכנסיה העליונה") והפוריטנים ("הכנסייה‬
‫הנמוכה")‪ ,‬שנתכנסה על ידי המלך ג'יימס‬
‫הראשוןבארמון חצר האמפטון ‪(Hampton‬‬
‫)‪ court‬ביאגואר‪.1604,‬‬

‫לאבי היסיד‪ ,‬רבי יחזקאל‬
‫הראשון‪-‬‬

‫וזהוסיפור המעשה‪:‬‬
‫כשעלה המלך שלסקוטלאנד‪,‬ריימסהששי‪,‬‬
‫על כסא המלכות שלאנגליהנשנת ‪( 1603‬לה‬
‫נתכנהאזבשםג'יימסהראשת)‪,‬געשהבאעליה‬
‫מלחמת‪-‬דת‪ :‬הפוריטנים נלחמו בבישופים‬
‫האנגליקנים ובפולחנם; האנגליקנים נלחמו‬
‫בקשיות‪-‬תשרף של השריטנים; שניהם‬
‫כאחד נלחמו במזימות הקאתוליות‪,‬‬
‫נרקמי‬
‫ש‬
‫אזעלידיהכוהנים הקאתולים באעליה על‪-‬‬
‫מנת להחזיר את אפליה למרותו של האפי‪-‬‬

‫פיור‪.‬‬
‫כדי להשכין שלום בין השריטנים לבין‬
‫האעליקנים )"‪18 demi = Cordiale‬ת‪0‬ית‪"8‬‬
‫"ברית הדדית לבבית" וכדי לסדר ‪-‬דברים‬
‫בכנסייה‪ ,‬שטושים מדם כי'אינם כשורה"‪,‬‬
‫זימןג'יימס ה‪ 1-‬אתמנהיגיהםלוועידהבארמון‬
‫חצר האמפטון ביאנואר ‪ .1604‬הכנס נסתיים‬
‫בלי כלתוצאותלגביהרי‬
‫החלטהאנגלי‪-‬‬
‫בהפוריטני‪-‬‬
‫קני‪-‬קתולי‪ ,‬אבל נתקבלה‬
‫מראש‪,‬בבותולדות היס‪-‬‬
‫טורית‪ ,‬בלתי עשיה‬
‫תרגומי‬
‫המקראללשוןהאנגלית‪,‬והיא‪:‬להוציאתרגום‬
‫חדש של המקראללשוןהאשלית‪.‬‬
‫ד"רי'קריינולדס')‪.Reynolds‬מעסק ‪,‬הנשיא‬

‫של הקולג' "‪ ~tcorpus Christi‬אשר ב‪-‬‬
‫אוקספורד‪,‬הציע את ההצעההזאת‪ .‬כנראה‪,‬‬
‫היומגיעיודתיים‪,‬ואוליגםפרשנייםולשוניים‪.‬‬
‫כי כל תרגום חדש של המקרא הואגם מפעל‬
‫לשוני ויוצר שיטה פרשנית חדשה‪ .‬הבישוף‬
‫האעליקמ שללונדון התנגד לכך בטשה‪,‬כי‬
‫התרגומים הקיימים טובים למדי‪ ,‬ואז תמך‬
‫בהצעה השריטגית המלך ג'יימס הראשון‬
‫בכבודו ובעצמו‪ ,‬שלל את משות תבישוף‬
‫האעליקני של לונדון‪ ,‬ובו במקום התווה‬

‫‪ 1‬הפרק האחרון של החיבור הזה נתפרסם ב"בית מקרא‪ ,-‬חוברתג (מו)‪.‬‬
‫וא ראה את הפרקהשני שלהחיבורהזה‪":‬הרגומי המקרא לאנגליה מהמקורהעברימןוויקליףעדהמהדורה‬

‫המוסמכת*‪ ,‬שיתפרסםבקרוב‪.‬‬

‫‪117‬‬

‫‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫גיל‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב ש]‬

‫עבודה‪ ,‬והורה ‪-‬להשקיע מאמצים הדתיות‪:‬הפוריטנים והאעליקנים‪,‬זכולייצוג‬
‫תכנית ביצירת תרגום אה ד )‪ (Uniform‬הולם כוועדה‪ .‬תירגום המקרא נמסר לשלש‬
‫י‬
‫מיוהדים‬
‫קבוצות‪ :‬קבוצה של עשרהמלומדיםתירגמה‬
‫שייעשהבידיטובי המשכילים שלשתיהאוני‪-‬‬
‫ק מבראשית עד סוף מלכים ב'; קבוצה של‬
‫ברסיטאות (אוקסשרד וקמבריד‬
‫וזע'ל)‪ ,‬ייבד שמונה"לומדים תירגמה'כל ספרי כתובים;‬
‫לאחר מכן עלידי הבישופים ידי‬
‫אחרהמ‪-‬‬
‫ך קבוצה של שבעה מלומדים תירגמהנביאים‬
‫לומדיםהראשייםשלהכנסייהויובא כ‬
‫ב"דבר אחרונים(יתרחבריוועדתהמתרגמיםתירגמו‬
‫בפני "מועצת המלך"‪,‬ולבסו יאושר‬
‫ףתו בכנסייה"‪ .2‬את"הברית החדשה")‪.‬‬
‫המלך"‪ ,‬ורק אז תו‬
‫תרמיקורחידאת‪ ,‬שהמתרגמים ד‪ .‬כשהגוף הגדול הזה של מלומדים ישב‬
‫המלך הביע משאלה‬
‫לאירשמובשוליהעמודים של התרגום ההדש‬
‫הערות ופירושים הנוגעים לשיני דת‪ ,‬מכיון‬
‫שההערותוהפירושים‪ ,‬שנרשמו בשולי התנ"ך‬
‫מז'יניווה‪ ,‬הם "בלתי נכונים‪ ,‬מסיתים למרד‬
‫ומכילים רכונותמסוכניםובוגדניים"‪.2‬‬
‫ג‪ .‬חמשה חדשים עברומיום קבלת ההחל‪-‬‬
‫טה ועד לבחירת המתרגמים והשרכים‪,‬‬
‫קביעתתפקידו של כל אחדומינוייםהרשמי‪.‬‬
‫הבחירההיתת כרוכהבאחריות רבה ובעמל‬

‫לעבוד את הענודה הקשה של התרעם‪,‬‬
‫שורטטה עלידו‪ ,‬או עלידי המלך‪ ,‬רשימה‬
‫מסובכת של כללי‪-‬התנהמת בנוגע לביצוע‬
‫אחדים מהם‪3 :‬‬
‫העבודה‪.‬ולהלן‬
‫א‪".‬התנ"ךשלהבישושף" '‪ Bishops‬התז")‬
‫("‪6‬א‪ 81‬ישמש נר למתרגמים‪ ,‬ויוכנסו בו‬
‫רקשינויים מועטים; אם התרגומים האתרים‬
‫מתאימיםיותר לטקסטהמקורי מאשר‪-‬התנך‬
‫של הבישופים" ‪ -‬מותר להשתמש בהם‪,‬‬
‫כגק תרגומי טינדייל )‪ ,CYyndale‬מטיוס‬

‫מוגבר‪ .‬חמשים וארבעה מלומדים מאוקס‪-‬‬
‫שרד‪ ,‬מקמברידג ומווסטמינסטר נתמנו )‪,(Matthews‬קובריייל )‪ ,(Coverdale‬התנ"ך‬
‫למלא משימת התרים‪ ,‬ובראשם סיר הנרי של ‪ ,Whitchurch‬התנ"ך של זאבה ושד‪.‬‬
‫מאוויל )‪ ,(Savile‬המלומד החולוגי הגדול ואמנם "המהדורה המוסמכת" היא נוסח‬
‫ביותר גזמנו‪ .‬בין המתרגמים והשרכים מתוקן (רביזיה) של ‪-‬תאךהבישופים‪.-‬‬
‫ראויים לתשומת‪-‬לב מיותרתמלומדים אלה‪ :‬ב‪ .‬שמות הנביאים ושמותיהם של הספרים‬
‫אנדרוט לנסלוט )‪ ,(Andtewes Lancelot‬הקדושים של המקרא‪ ,‬וכן השמות האחרים‬
‫(‪ ,)1628-1555‬שאחר בך נתמנה להגמוןוינצ'‪ -‬שבטקסט המקראי ‪-‬יישארו כמעטבעינם‪.‬‬
‫‪ .‬מלה עכרית‪ ,‬שיש לה משמשיות שוגות‪,‬‬
‫סשר; הוא היה מטיף מצוין‪ ,‬שרך קבצי ג‬
‫תפילות‪ ,‬חבר מועצת המלך‪ ,‬יודע עמרית‪ ,‬יש לתתבתרגוםהאנגליאותה משמשת‪ ,‬שרוב‬
‫אכדית‪ ,‬סורית‪,‬יוונית‪ ,‬לטינית‪ ,‬ולפחות עשר אבותינו הקרמוגים השתמשו בה‪ ,‬והמתאימה‬
‫לשונות אחרות‪ ,‬ולא היה דומה לו בידיעת לקונטקסט ואעה סותרת אתהאמונה‪.‬‬
‫הסערותשלאכוההכנסייההנוצרית‪.‬לנסלוט ד‪ .‬אין לשעת את החלוקהלפרקים; אםיש‬
‫נתמנה לשרך תמהדורה‪ ,‬ובעצמותירגם את הכרחבשינוי ‪-‬יהאהשינויקטןככל האפשר‪.‬‬
‫החלקים הראשונים של המקרא‪ .‬ד"ר (בתירים של "המהדורההמתוקנת" ‪Revised‬‬
‫ריינולדס‪ ,‬היה אף הוא בוועדת המתרגמים ‪885 ,Version‬‬
‫ס‪1‬ק‪,‬אוחתו)ל‪.‬ק הטקסטהמקראי לפר‪-‬‬
‫והשרכים וערך את התירגום של נביאים‪ .‬קיםוגםלפי‬
‫ד"ר אובראול (‪811‬ז*ץ‪, )0‬ערופסורלתיאו‪ -‬ה‪ .‬איןלהוסיףבשוליים הערותתיאולוגיות‪,‬‬
‫לוגיה‪ ,‬ואחר כך הנישוף של נורוויטש; מותרים רק ביאורי מלים עבריות‪ ,‬שאינן‬
‫בידוועל(‪1‬שש‪,)866‬ובזמנוהמלומד המשרסם יכולות להתבאר בתירגום בקצרה וכהלכה‪.‬‬
‫ביותרבאירונית ללשון הערבית‪ .‬תשעהמבין (כ"מהדורה האנגלית המתוקנת" ‪(Revised‬‬
‫חברי וועדת המתרגמים והעורכים שימשו )‪ ,1885 ,Version‬נוסף"נספה מיוחד" המכיל‬
‫פרופסוריםללשוןהעברית‪,‬אוללשוןהיוונית את ההערות של מלומדי ארצות הברית)וא‪.‬‬
‫באוקספורד ובקמברידג'‪ .‬יש אומרים‪ ,‬ש‪ -‬ד‪ .‬מראימקומות במקראגושיירשמובשולי‬
‫המתרגמים והשרכים עעצו גם ביהודים העמודים‪ ,‬רק כשהם מאירים טקסט מקראי‬
‫מלומדים‪ .‬יש לציין לשבח את השבדה‪ ,‬אחד בעירת משנהו‪( .‬מראי‪-‬המקומות שב‪-‬‬
‫שחברי הוועדה נבחרו לתפקידים בלי כל "מהדורה המתוקנת" )‪(Revised Version‬‬
‫קשר ושייכות מפלגתיים‪ ,‬ושתי המפלגות מרוביםיותרנא‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪2‬‬

‫ראה קארדוועל )‪ ,"BistoV ofConferences",(CordwBI‬מעשד ‪187‬ואילך; וראה עמוד ‪ ,189‬לונדון‪,‬‬

‫‪1" ,1951‬‬

‫"‬

‫‪Charles‬‬
‫‪i‬‬
‫‪7 W‬‬

‫‪l‬‬

‫‪At‬‬

‫‪i M‬‬
‫‪Ea‬‬
‫‪ ,1881‬עמוד ‪.388‬‬

‫‪m‬‬

‫‪sS‬‬

‫‪ofl~eformation", 3‬ןזס‪41‬עי''‪ G.Burnet,‬תלק ‪ ,11‬שגת‬
‫ף‪.3‬‬
‫‪3‬א ראה פרק ד' שלהחיבור הזה ‪-‬המהדורות המתוקנות של"התירגום המרפך‪,-‬יעי‬

‫‪118‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪. ,‬‬

‫'‬

‫בית מקרא )מח(‬
‫[‪]3‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫לתולדותתרגומי המקרא‪.‬לאנגליתוגישותיהם הפרשניות‬
‫) עבודת המתרגמים נמשכה כשבע שמם ‪,4‬‬
‫(ו‬
‫מסוף ‪ 1604‬ועד ‪ ,1611‬ובאותה שנה הופיע‬
‫התרגום בדפוס‪ ,‬בפוליו גדול‪ ,‬ועל שערו‬
‫כתובי‪:‬‬
‫התג‪-‬ך הקדוש‪ ,‬מכיל את‪ ,‬הברית‬‫הישנה ואת הברית החדשה‪ ,‬תורנם מחדש‬
‫מהלשועת המקוריות‪ ,‬הושווה בשקירה וב‪-‬‬
‫ביקורת לתרגומים הקודמים‪ ,‬בפקודה מיו‪-‬‬
‫הדת מאת‪ .‬הוד מלכותו‪ ,‬מיועד לקריאה‬
‫בכנסיות‪ ,‬נדפסבלונדוןבידי רוברט ברקר‪,‬‬
‫מדפיס להוד מלכותם‪ ,‬שנת‪(Robert .-1611‬‬

‫ז‪ .‬מכיוןשהמתרגמיםחולקולקבוצות‪ ,‬וכל‬
‫קבוצה קיבלה עליה תירגום ספרים‬
‫מ‪-‬‬
‫יי‬
‫ת‬
‫וי‬
‫סי‬
‫מו‬
‫מים‪ ,‬לכן כל אחד מהברי קבוצהמס‬
‫יתרגם אותם הספרים‪ ,‬ולאחר מכן ייפגשו‬
‫כל חברי הקבוצה בצוותאוידונו על תרגום‬
‫כל ספר וספר וייקבש באופן סופי את‬
‫התרגום‪.‬‬
‫ח‪ .‬כשקבוצה מסויימת תסיים תירגומו של‬
‫אחדהספרים בדרך שנקבעהבסעיף הקודם‪,‬‬
‫היאתעבירוליתרהקבוצות לשםעיון מדוק‪-‬‬
‫דק ומיושב‪ .‬הוד מלכותו מחמיר מאוד‬
‫‪(Barker‬‬
‫בנקודהזו‪.‬‬
‫כתב‪-‬היד של התרגוםניקנהעל‪:‬ירי‬
‫המד‪-‬‬
‫ט‪ .‬אם חברי קבוצה מסויימת מסופקים פיס ברקר מאת וועדת המתרגמים במחיר‬
‫בנוגע לתירגומם הנכון של פסוק או משפט ‪ 3500‬ליש"ט‪ .‬כל כרך נמכר בשלשיםשילינג‪.‬‬
‫בספר שנשלח להם לביקורת‪ ,‬או חולקים כתבהידאבד‪.‬‬
‫האחד על רעהו בנוגע לתירגום‪ ,‬עליהם (ז) בשנת הוצאתו לאוה‪,1811 ,‬ניתן לתרגום‬
‫לשלוח למתרגמים את הערתם בצירוף תוקף רשמי‪ ,‬ונקרא בשם‬
‫"המהדורה אמוס‪-‬‬
‫)‪"Authorized‬‬
‫נימוקיהם; ואם המתרגמים אינם מסכימים מכת"‪ ,‬או "הנוסח המאושר"‬
‫להערותיהם של הבודקים‪,‬ידונו בדבר ראשי "תסע]‪0‬ץ) (בארצות הבריתידוע תרגום זה‬
‫כל הקבוצות בישיבה מיוחדת בגמר עבודת בשם"מהדורתג'יימסהראשון‪)-‬ונעשה התנ"ך‬
‫התרגום‪.‬‬
‫הרשמי ותתיקגי של הכנסיית האנגליקנית‬
‫ושל כלדובריאנגלית ‪5‬א (‪K~ng James 81610,‬‬
‫‪ .‬כשמלה‪,‬או משפט‪,‬אינםברורים‬
‫י‬
‫למתר‪-‬‬
‫נמים‪ ,‬עליהם לברר וללבן את הדב‪.‬ר מפי ‪ (KJB‬ההיסטוריון וויל דוראנט כותב על‬
‫מלומדיםאנגליםשבמדינה‪.‬‬
‫התנ"ך הזהי‪- :‬מוטב התנ"ך של המלך‬
‫של כובש"‪.‬‬
‫מאשר כתרו‬
‫‪,‬מהקולג' ( ג'יימס ה‬
‫(ה) ד"רמיילסממית‪;Smith),‬‬
‫‪e‬‬
‫‪l‬‬
‫‪M‬ראשון ‪i‬‬
‫(ח)המתרגמיםהסתמכועלתר‬
‫‬‫גסומיהםשלוויק‬
‫)‪,(Matthews‬‬
‫‪ ,Brasenase‬חבר הקבוצה‪ ,‬שתירגמה את ליף‪,‬טינדי‪.‬ל(‪6810‬פצ‪,)7‬מתיו‬
‫הנביאים האחרונים‪ ,‬ואחר כךנתמנהלבישוף קוברדייל )‪ ,(Coverdale‬התג‪-‬ך של ‪Whitch.-‬‬
‫‪ (Gloucester)1D01~l‬כתג הקדמהלמהדורת ‪ curch‬התנ"ך שלז'ניבה‪" ,‬תנ"ך הבישופים"‬
‫ובת הוא נתן בשם חבריו‪ ,‬המתרגמים ("‪1610‬ע '‪e'The Bisho~ps‬ישד‪.‬לאמיתו של‬
‫והשרכים‪ ,‬דו"ח על הדרך ועל הרוח של דבר לאתירגמואנשי ‪-‬המהדורה המוסמכת"‬
‫עבודתם‪ ,‬ולהלן קטע ממנה‪:‬‬
‫את המקרא מחדש‪ ,‬אלא הכניסו תיקונים‪,‬‬
‫"לאעשינו אתעבודתנובחיפזון‪ ,‬כשם שעשו קרנרים והוספות בתרגומו וטל‬
‫מתרגמ הספטואגינטה את עבודתם בשבשם )‪ Cryndale‬וכתשעיםאחוזיםמתרעמוטהיונשדק"עי‬
‫ו‬
‫יום‪ ,‬אם הסיפור הזה נכוןהוא‪ …‬לא ב"מהדורההמוסמכת"‪ ,‬וכןהכניסו ריביזיות‬
‫ושניםי‬
‫חשבת מראשית עבודתנו לכתוב תרגום חדש ב"תנ"ך הבישופים"‪ ,‬ורק כעשרה אחוזיפ‬
‫של המקרא‪ ,‬ואף לאלהפוך תרגום רעקודם נכתבומחדש‪ .‬גם אוצר המלים הלטית הרב‬
‫לתרגוםטוב‪ …‬אלא לשפר תרגום טובקודם‪ ,‬הנמצא בתרגום המקרא לאעלית‬
‫שגעשה‬
‫‪..1teims,and‬‬
‫י הקתולים‪-1610 ,‬ש‪,160‬‬
‫אולייצר תרגום משלה אחד מתוך תרגומים על יד‬
‫"‪ Douai‬השפיע על"המהדורה המוסמכת"‪.7‬‬
‫טובים רבים קודמים"‪.‬‬
‫‪ 4‬עבודת "המהדורה האנגלית המתוקנת" נמשכה קרוב לשנתיים ורבע (ראה פרק ד‪ ,‬סעיף ‪ ,)3‬ועבודת‬
‫י וועדת מלומדים בראשותו של פרופסורדרייוור לאחר מלחמת‬
‫התרגום של המקרא ללשון האנגלית עליד‬
‫העולם השניה נמשכה עשרים ושלש שניט‪ ,‬מן מרס ‪ 1947‬ועד ‪ ,1970‬והתרגום הופיע במרט ‪ 1910‬בדפוסי‬
‫החדש"‪,("Tho Ne~v Eaglish 81670"( .‬‬
‫האוניברסיטאות אוקספורד וקמברידג' בשם‪" ,‬המקרא האנגלי‬
‫(ראה פרק ה' שלהחיבורהזה)‪.‬‬
‫‪ 5‬ההוצאה של ‪ 1611‬נדפסה מחדש באוקספורד‪ ,1833 ,‬בדפוס קלארנדון )‪(Clarendon‬‬
‫‪5‬א אםכי לא אושר באופןרשמי מעולם עלידי המלךג'יימס הראשוןואף לאעלידיגוףדתי‪.‬‬
‫‪" 6‬תולדוה התרבוה"‪" ,‬תור התבונה"‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמוד ‪,152‬ירושלים‪-‬תל‪-‬אביב‪,‬תשכ"ט‪.‬‬
‫המוסמכ‪d‬‬
‫‪n‬‬‫‪a‬‬
‫‪Reims‬ביציר‬
‫‪Douai‬‬
‫הנ"ך‬
‫ת"‪n:‬‬
‫המהדורה ‪o‬‬
‫ת‪t‬‬
‫‪e‬‬
‫‪l‬‬
‫"חלקושל ‪r‬‬
‫ב מחקרעל‪a‬‬
‫‪ 0. f‬גכת‪C‬‬
‫‪ 9‬קרלטון‬
‫אוקספורד‪.1902 ,‬ביטוייםוצורותברומית~אטיניזמים) נמצאיםלמכנירב‪-‬תירגום המאושר"‪.‬‬

‫‪119‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫;‬

‫‪s‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫יעקב גיל‬

‫מתרגמי "המהדורה המוסמכת"חיקנושגיאות‬
‫השלימוחסרונות‪,‬שמצאובתירגומיקודמיהם‪.‬‬
‫(ט) ‪-‬המהדורה המוסמכת" טובה יותר גם‬
‫בלשונה האעלית וגם בסדרה מכל תרגום‬
‫מקראי פרוטסטנטי שקדם לה‪ .‬ולכן מיד‬
‫לאחר צאתה לאור דחקה את רגליהם של‬
‫התרגומים הקודמים ונתקבלה עלידי כל‬
‫הפרוטסטנטים דוברי אנגלית לא רק ב‪-‬‬
‫בריטניה אלא גם בארצות אחרות‪ ,‬תדפסו‬
‫ממנה עדהיוםמיליוני שתקים‪ ,‬דבר המוכיח‬
‫על חשיבותה הרבה‪ .‬הוא שימשה רקע ומצע‬
‫לא רק לתירעמי המקרא שנעשו מאז ועד‬
‫היום ידי פרוטסטנטים‪ ,‬אלאגם לתירע‪-‬‬
‫ובירייהודים‪,‬ואפילובימית(ועל‬
‫מיםחציי‬
‫זה ראה בפרקמיוחד)‪ .‬תירגום זה חשוב גם‬
‫לחקר התיאולוגיה הפרוטסטנטית‪ ,‬לחקר‬
‫התז‪-‬ך ולהקרהלשוןהאעלית‪.‬‬
‫(י) מהדורה זאת השפיעה השפעה כבירה‬
‫ועצומה עלחיי האעלים‪ ,‬על סירותם ועל‬
‫דיבורם‪ .‬היא נכתבה בתקועה‪ ,‬שבה השיגה‬
‫הספרות האעליתהישיגיםאמיתייםגדולים‪.‬‬
‫בתחילת המאה השבע‪-‬עשרה גאתה ה‪-‬‬
‫ספרות האעלית‪ :‬נוצרה מחציתה המשובחת‬
‫שלמחזותמרלוןשקספיר‪,‬רגיםממחזותיו של‬
‫צ'פמן‪ ,‬החלק השקריממחזותיהם שלרונסון‪,‬‬
‫וובסטר‪ ,‬מידלטון‪ ,‬דקר ומארטסק‪ ,‬מקצת‬
‫ממחזותיו של מאסינגר‪,‬מחזותיהם של בומונט‬
‫ופלאטשר‪,‬שיריושלדוןוסיפוריושלברוטון;‬
‫ובתוך המאות הספרותית הזאת מאירה‬
‫בידע הרב שהושקע‬
‫"המהדורה‬
‫המוסמכת‪-‬‬
‫המחשבתית‪ ,‬בסגנונה העז‬
‫בה‪ ,‬בליברליות‬
‫ובטעמה הסערותי המשופר והנהדר‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫לעתים נמתחה ביקורת על המהדורה הזאת‪,‬‬
‫אבל היא שובצה יפה בהיסטוריה הדתית‬
‫והספרותית של העמים ושל הששים דוברי‬
‫אעלית‪ .‬היא נעשתה להממי העם הבריטי‬
‫קניין‪-‬משפחהולסופריםולהוגי‪-‬‬
‫ה‪-‬‬
‫קי‬
‫יר‬
‫דיהשעתתב‬
‫‪,‬‬
‫טיים משק‪-‬השראה‪.‬לשון המקרא‬
‫בעלתמליםומבים ארכאיים‪ ,‬הורקה ללשק‬

‫עי‬

‫אשליתפיוטית‪ ,‬מליצית‪ ,‬ארכאיתוליטורגית‪,‬‬
‫ועלידי כך נשמרה בתירגום ההיוניות של‬
‫הטקסטהמקורי‪.‬‬
‫מאות ביטויים חזקים עברו מהתרגום הזה‬
‫ונשתלבו בלשון האנגלית‪ .‬סגנון "המהדורה‬
‫המוסמכת" פירק אתפיתוליתהססגוניים של‬
‫הפרוזה האנגלית האליובטית למשפטים‬
‫קצרים‪ ,‬נמרצים‪ ,‬ברורים וטבועים‪ ,‬והחליף‬
‫מונחיםוצירופילשוןלועזיים במלים אנגלו‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫זכסיות שות וביבים אנגליים ממולחים‬
‫"המהדורה המוסמכת" הפכה את הלשון‬
‫העברית הנאצלה של המקרא מונומנט יפה‬
‫‪8‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬
‫[‪]4‬‬

‫של הפרוזה הריאליסטית האנגלית החדשה‪,‬‬
‫עיצבה את דמותה של הלשון הספרותית‬
‫האעלית‪ ,‬מעה אלתוךהלשתהאנגליתאפגי‪-‬‬
‫הגית ודרכי‪-‬ארשת של הלשון העברית‪ ,‬לא‬
‫רק במלים אלא גם במליצות‪-‬דמיון ובהנעה‬
‫וכיוונה וחידשה מטבשת‪-‬ביטוי בלשון ה‪-‬‬
‫אעליתהמכוונים כנגד מטבעות‪-‬ביטויילידי‬
‫התרבות העברית הקדומה‪.‬‬
‫כי יש לזכור‪ ,‬שהלשון האעלית בתקופת‬
‫שקספיר לא היתה לשון‪-‬לימודים‪ ,‬אלא‬
‫התפתחה מהלשון המדוברת שלאנגליה‪,‬‬
‫שהיתה לשון כלאיים סאכסונית‪-‬ןרמאנית‪,‬‬
‫גדושהשלל‪-‬מליםשאולותמהלשונית‬
‫הצרפ‪-‬‬
‫ת‬
‫תית והאיטלקית‪ ,‬וגם נטלה לה שה מחוצו‬
‫לונדון ‪8‬שיבים מהמושבותהבריטיות‪,‬ומבליל‬
‫לשונות רב‪-‬גוני זה נולדו אז מלים‬
‫לאבנות‪-‬‬
‫ה‬
‫מלים חדשות לבקרים‪ .‬גם הכתיב ו הי‬
‫אחיד אז‪ ,‬ואפילו שקספיר לא החליט‬
‫משלם‪ ,‬כיצדלאיית אתשמו‪.‬ואז באהסגנון‬
‫האעלי של "המהדורה המוסמכת" ויצק‬
‫בכור‪-‬היתוך‪ ,‬כמעט מרעי‪ ,‬את המלים‬
‫האעליות‪ ,‬הל‬
‫קוחות מהסאכסונית ומהנור‪-‬‬
‫מאמת‪,‬יהד עם המלים השאולות‬
‫מהצרפתית‬
‫ומהאיטלקית יחד עם המלים‪ ,‬עתתרשו‬
‫בחוצות לונדון ובמושבות הבריטיות‪ ,‬יצר‬
‫ספון מוצק וש‪,‬שכתיבוקבוע‪,‬ופרוזה בעלת‬
‫ריתמוס מרתק וכוח ביטוי נעלה ופשטות‬
‫רוממה‪ ,‬והיה לבית‪-‬שפע להעשרת הלשון‬
‫האנגלית והתיך בכשרון רב מלים‪ ,‬ניבים‬
‫ופסוקים שלמים של המקרא העברי בתוך‬
‫כור ההיתוך של הלשון האנגלית המדוברת‬
‫בפי המוש העם)‪ (Lingua Vernacula‬ללשון‬
‫ספרותית‪ ,‬כדברי ג‬
‫‪ .‬א‪ .‬ממית "הפשטות‬
‫הבהירה של הסישר העברי והשז השגיב‬
‫שללשוןהנביאים עשו רבות לעיצוב דמותה‬
‫של הלשון האעלית בימי נשריה ולעצוב‬
‫הספן של סופריה הראשונים"‪ .‬הלשון‬
‫ה‪-‬‬
‫א‬
‫אעלית של "התירגום המאושר" גם הגי‬
‫להשתחררותה מהעגל של‬
‫‬‫ימ‬
‫תת‬
‫תנ‬
‫"י‬
‫(ביטויים וצורות‪-‬לשת ברומית)"‪.‬לאט‬
‫םם‬
‫יו‬
‫רג‬
‫המאושר" נתן לקוראי‪-‬אעלית לשון גרורה‬
‫ומובנתלכול וההולמת את משמעות הכתוב"‪,‬‬
‫כדברי לותר על תרגומולגרמנית (בהקדמתו‬
‫לתירגום ספראיוב‪,‬שנים ‪.)1525-1524‬‬
‫(יא) מבחיגת הקדשת המקרא והערצתו‬
‫היתה השפעת התרגום הוה על האנגלים‬
‫גדולהיותר מהשפעתו הספרותיתוהלשונית‪.‬‬
‫השפעתה הדתית של ‪-‬המהדורה המוסמכת"‬
‫על דובריאנגלית דומהלזו של תרגום לותר‬
‫על דוברי גרמנית‪ .‬התרגום הזה העלה את‬
‫ידיעת המקרא והאמונה בו של הפוריטנים‪,‬‬

‫כנראז השהמשו במלה ‪ duds‬לגגדיס משורשינו מהשורש ‪1‬עט‪- 60‬מטופש‬
‫‪120‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מח(‬
‫[‪]5‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫לתולדותתרגומי המקראלאנגליתוגישותיהם הפרשניות‬

‫בלשון העברית המקראית מספרי הרקדוק‬
‫ולאחריהם שלהקווייקרים ושל המית‬
‫ודביזסמ‪-‬ן של קונראר פאליקאנוס‪ 5‬ויוהן רייכלין‪5‬י‪.‬‬
‫טים‪ ,‬לרמהגבוהה‪ ,‬שלא נמצאה כמותה‬
‫ההוא בין הנוצרים ביבשת אירופה (רק בזמנםהיו ספריהם של פאליקאגוסורייכלין‬
‫היהודים לגבי המקרא והמוסלמים לגבי שיא הידיעה המדעית בלשון העברית; אבל‬
‫הקוראןהגיעו לרמה ההיא)‪,‬והפיץ אתידיעת לאור המדע החדיש והמשוכלל של הלשון‬
‫התנ"ך בין קוראי‪-‬אנגלית בכל השלם‪ .‬העברית בימינו אנו יודעים‪ ,‬שספרים אלה‬
‫התרגום הזה זכה לפירסום גדול גם מחוץ רחוקים מאוד מתדיוק המדעי‪.11‬‬
‫לגבולותיהםשלבריטניהושלדוברי‪-‬אשלית‪( .‬יד) ישלציין לשבח את העובדה‪ ,‬שמתרגמי‬

‫תרגוםזה נתקבל עלידי כל הפרוטסטנטים‬
‫דוברי אפלית בשלם בהערצה ובקדושה‪,‬‬
‫הנהיגו את קריאתו בעבודת ה' בכנסיות‪,‬‬
‫ומיוםצאתולאורועדהיום הם שאבוושואבים‬
‫ממנו את ידישתיהם על ה' ועל תורתו‪ .‬עם‬
‫התפשטותה של הלשון האנגלית בארצות‬
‫של אמריקה חדדה השפעתהתרים הזה גם‬
‫לאומה האמריקנית‪ .‬והשפעותיו מסתעפת‬
‫נם אלמעיינותיהופלגיה של מערכת התרבות‬
‫האפליתהכללית‪.‬‬
‫(יב) התרגום הזה גם חיבב על קוראיו את‬
‫עם ישראל ואת ארץ ישראל והחדיר בלבם‬
‫את הקשר שבין עמנו לארצו‪ .‬ידידותם של‬
‫חלק ממשכילי אנגליה‪ ,‬כגון ג'ורג' אליוט‪,‬‬
‫אולישט‪ ,‬לורד בלפור‪ ,‬לויד ג'ורג' ורבים‬
‫אחרים‪ ,‬וכן העזרה שהושיטו נוצרים רבים‬
‫בארצות הבריתלציונות‪,‬נובעות מתרגוםזה‪.‬‬
‫(יג) מבחינת ידיעת הלשק העברית של‬
‫מתרגמי "המהדורה המוסמכת" ישק אלתי‬
‫טסיות ושגיאות בתרגום הזה‪ .‬כייש לזכור‪,‬‬
‫שמתרגמים אלה שאבו את כל ידישתיהם‬

‫"המהדורה המוסמכת‪ -‬כמעט ולא הכניסו‬
‫כוצות נוצריות לתוך תרגומם‪ .‬למשל‪ ,‬את‬
‫הפסוק הקשה באיוב י"ס‪ ,‬כה‪-‬ואני ידעתי‬
‫גואליחי ואחרון על עפר יקום‪ ,-‬הםפירשו‬
‫כמו רש"י ורלב"ג‪-:‬אניידעתי‪ ,‬שגואלי האל‬
‫חי‪ 12‬והוא יקום על עפר ביום אחרון"‬
‫ולא פירשו‪ ,‬שהכוונה לישו ‪-‬הגואל‪ ,-‬כפי‬
‫שפירשה המסורתהנוצרית‪.‬‬
‫"ילד יולד לע" (ישעיה ט'‪,‬יח) ‪-‬תירגמה‬
‫‪-‬המהדורה המוסמכת"‪ ,‬שהכוונה לחזקיהו‪,‬‬

‫ולא פירשה את הדבריםכמכווניםלישו;כפי‬
‫שפירשה המסורתהנוצריתט‪.‬‬
‫‪-‬העלמה הרהויולדת בן"(ישעיהז'‪,‬יד) ‪-‬‬

‫פירשה "המהדורה המוסמכת"‪:‬נערה‪,‬צעירה‬
‫ולא פירשה את הדברים כמכוונים למרים‪,‬‬
‫אמו שלישו‪,‬כפישפירשה המסורתהנוצרית‪14‬‬
‫ב‪-‬בשורה אשר למתתיהו‪ ,-‬פרק א'‪ ,‬כ‪-‬ב‪,‬‬
‫"נאום ה' לאדוני שב לימיני‪ …‬אתה כוהן‬
‫לעולם‪ …‬מלכי צדק* (תהלים ק"י) ‪ -‬לא‬
‫פירשה "המהדורה המוסמכת" את הדברים‬
‫כמכוונים לישו‪ ,‬כפי שפירשה המסורת ה‪-‬‬

‫ס קונראדפאליקאנוסהיההנוצריהראשון‪,‬שחיבר ספר דקדוק שלהלשוןהעברית בשם ‪"De Modo Legendi‬‬
‫‪Bebraea",‬‬
‫‪,01‬נדפס בבזל‪ .1433 ,‬בשנת ‪ 1470‬פירסם עוד שבי ספריםבהקירה הלשוןהעברית‬
‫~‬
‫‪hebr".‬‬
‫‪t margarita‬‬
‫‪D‬‬
‫‪"atelligendi‬‬
‫‪i i d cr o ai h n p "Gramma,‬‬
‫‪oo s i o‬‬
‫‪i ch p i‬‬
‫‪cum‬‬
‫‪Ebr. l‬‬

‫‪ 10‬יוהןרייכלין‪,‬הומניסטגרמני (‪,)1522-1455‬היהמראשוניחכמיהעמים‪,‬שעסקובהקירת הלשוןהעברית‬
‫וקבעוה נושא ללימודים באוניברסיטאות‪ .‬הוא שימש פרופסור ללשון העברית באוניברסיטתטיבינגן משנת‬
‫‪ :1521‬חיברשני ספרים קלאסיים בחקירת הלשון העברית‪ :‬א‪ .‬מילון ודקדוק קצר של הלשון העברית‪:‬‬
‫ימינסטר‪,‬‬
‫"‪*'De Rudimentis.Hebraicis‬ספרזהיצא בשלשמהדורות‪ .‬המהדורה השניה עובדה ושוכללה עליד‬
‫ג‪ .‬ספרזהדן על הטעמים ועלהכתיב של הלשון העברית "‪ Linguae Bebraicae‬שניספרים אלההיו המקור‪,‬‬
‫שממנו שאבו אז כלהנוצרים‪ ,‬שלמדועברית‪ ,‬אתידיעותיהם בלשוןזו‪.‬‬
‫‪ 11‬אין כאן המקום לפרט את שנשותיהם של פאליקאנוסורייכלין‪ ,‬ובכל זאת אתןשתי דוגמאות מני רבות‪:‬‬
‫רייכלין לאידעשניחוקייסוד בדקדוקהעברי‪ :‬לאהכיר אתהזוגי וחשב את הצורההזוגית ‪-‬ים כמספררבים‬
‫"מוטעה" (בלשונו); לאידע‪ ,‬שההגיים ח' וע' הםעיצורים‪ ,‬אלא חשבםלתנופות‪.‬‬
‫ורל‪12‬ב"גכמו בתהלים י‪-‬ט‪ ,‬סו "ה' צורי וגואלי‪ ,-‬וכן בפיוט "אדון עולם‪" :-‬והואאליוחי גואלי*‪,‬וכן רש‪-‬י‬
‫בביאורם למקום‪.‬‬

‫‪ 13‬וכן פירשו רש"י‪ ,‬ראב"ע ור"י קרא ‪.‬ראה ‪.)(. Davis, "The Child whose narne !5 wondeKul",‬נ‬
‫ניו‪-‬יורק‪ ,1912 ,‬עמודים ‪ ,108-91‬וכן ראה ‪7005 from Isaiah against Jesu9 Christ's‬ע ‪.Borny,"Bible‬ל)‬
‫‪being the Messiah",‬לונדון‪.1842 ,‬‬
‫‪ 14‬כל הפרשנים והמתווכחים היהודים עסקו בפירוש הפסוק הזה נגד הנסיון הנוצרי לקשור את הנבואה‬
‫הזאה עםלידתו שלישו‪,‬נסיוןנוצרי‪-‬תיאולוגיעתיק‪ ,‬ראה אתדברירבייוסףקמחי‪,‬אביו של רד"ק‪ ,‬ב"ספר‬
‫הברית"‪ ,‬מעמוד ‪ 87‬והלאה‪ ,‬וב"ספר הגלוי‪ ,-‬עמודים ‪ ,135-134‬וראה אתפירושי רש"י‪ ,‬ראב"ע‪.,‬רד"ק‪,‬‬
‫רלב"גואחרים לפסוקזה‪ .‬ראה ‪.8.Meyer,‬‬
‫ז קאמל‪0%0 lesaias" ,1898 ,‬ט‪8 !8 8‬ט‪5‬סג"‬

‫‪121‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪at‬‬

‫‪"m a‬‬

‫;‪' J‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫יעקב גיל‬
‫נוצרית‪".15‬כסאךאלהים שלםוועד"(תהלים‬
‫מ"ה‪ ,‬ז)‪-‬לא פירשה "המהדורה המוסמכת"‬
‫את הדברים כמכוונים לישו‪ ,‬כפי שפירשה‬
‫המסורת הנוצרית‪.15‬‬
‫הפסוק הקשה "ה' אמר אלי בני אתה אני‬
‫היום ‪,‬לידתיך" (תהלים ב'‪ ,‬ז)‪-‬לא פירשה‬

‫[‪]6‬‬

‫"המהדורה המוסמכת" אתהדברים כמכוותם‬
‫לישוולאמונת השילוש‪.17‬‬
‫(סו) כלתירגוםמלשוןללשוןהואגםפירוש‪.‬טא‬
‫מתרגמי "המהדורה המוסמכת" השתמשו‬
‫בנוסח של הוולגאטה‪ ,‬אבל בערשנות המקרא‬

‫הלכו‪ 15‬כעקבותיהם שלוקפריסין היהודים‬

‫‪ !5‬וכןהתנגיוכלהפרשניםוהמתווכחיםהיהודיםלפירושהנוצרים‪ ,‬ראה הפרשנותהיהודית שלימיהבינים‬
‫לפסוקהזה‪ ,‬וראה אתדברירבייוסףקמחי ב"ספרהברית" מעמוד ‪130‬ואילך‪,‬וכן ראה אתדברי רד"ק בספרו‬
‫שבסוףתהלים‪ ,‬דפוסאיזגא‪ ,‬והוצאת אסתרסון‪ ,‬ו"קבוצת ההשמטות" שנדפסה בקראקא‪,‬‬
‫ראהים‪-‬‬
‫"רתנש*ודב‪,‬ותלנוצר‬
‫ה‬
‫"מלחמתחובה"‪ ,‬קושטא‪.1710 ,‬‬
‫וכן‬
‫יהביניים לפסוק‬
‫‪ 18‬וכןפירשו כל הפרשניםוהמהווכחיםההינהו"דלי‪.‬ם‪ ,‬ראהפירושיהפרשניםהיהודים שלימ‬
‫הזה‪ ,‬וראהדברי רד"ק ב"תשובותלנוצרים"‬
‫‪ 17‬ראהפירוש רד*קלתהלים הנ"ל‪ ,‬הוצאהקילר‪-‬סיצגסי‪ ,‬וראה אתדברי סרווטוסבהערותיוהלאטומיות‬
‫יסרווטוםבשנת ‪ ,1542‬ונמצא בספר'‪Impartial‬‬
‫למקראהמקורי שלפאגנינוסלתהליםפרק א'‪,‬שיצאלאורעליד‬

‫"‪History‬עמודים ‪ ,58-46‬וב‪twitlis-‬עמודים ‪.,56-148‬‬
‫"תרגם" מופיע במקרא ובדברי חז"ל בשני מובנים‪ :‬א‪ .‬להעתיק מלשון ללשון‪,‬‬
‫‪17‬א ולכן הפועל הארמי‬
‫ועזרא ד'‪,‬ז)‪,‬שפירושו‪ :‬מפור ש בארמית;‬
‫ב‪ .‬לפרש לבארולהסביר‪,‬כגון‪" :‬כתובארמיתומתורגם‬
‫‬‫ת‬
‫י‬
‫מ‬
‫ר‬
‫א‬
‫(נחמיה ח'‪ ,‬ח) ‪-‬זהתרגום"לירושלמימגילהד'‪,‬א); "מהומפקיעימז‬‫*ויקראובספרבתורתהאלהים‬
‫מפורש‪-‬‬
‫סוכה‪ ,‬ה'‪,‬ג)‪.‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫תירגם חגיימפשילים"(‬
‫‪ 18‬רביא ‪1‬הופעתהנצרותועדסוף המאה ה‪18-‬היושליטותבפרשנותהנוצרים למקראהאהוגה בקדושתם‬
‫של ספרי הברית החדשה והאמונה‪,‬כי ‪-‬הבריה הישנה*אינה אלא הכנה להתגלות אלהים לישה ולכן היתה‬
‫פרשנותםנוצרית‪-‬הגמולוגית‪,‬טיפולוגית‪,‬אליגורית‪,‬סובייקטיביתוסמלית‪ .‬זאת ועוד אחרת‪ .‬הנוצרים בזמנים‬
‫ההם למדו את התרגום הלאטימי של הוולגאטה‪ ,‬והקאתולים האמינו‪ ,‬שהוולגאטה נתחברה עלידי הירוגימוס‬
‫ברוח הקודש‪,‬ולפיכךפירשו את הוולגטה כטקסט קדושמן השמים;‬
‫אחד הביניים המאוחרים (אמצע המאה הארבע עשרה) למד אתהלשוןהעברית‪,‬‬
‫רק פרשןנוצריקתולי בימי‬
‫קרא את המקרא במקורו העברי‪ ,‬פירש גםלפי פשוטו של מקרא והמהמך בהרבה על פירושיהם של רש"י‬
‫ורד"ק‪,‬והוא‪:‬ניקולאס דה‪-‬לירה‪ ,‬הנקרא בלעג "הקוף שרקדלהלילו(לירה ‪-‬חליל) של רש"י"‪ ,‬או "אלמלא‬
‫לאהיה דה לירהיכול לחלל בנבלו"; ידוע בלקט הפרשני למקרא בשם ‪ ,8055118 litteralis‬נדפס‬
‫רש"י ‪-‬‬
‫בבאזל‪.1502 ,‬‬

‫התנועהלתחיית ההרבות‪ ,‬החכמה והמדעים (הומניזמוס וריניסנ‪ ,%‬וביחוד מסוף המאה ה‪ 16-‬ואילך‪,‬‬
‫בימי‬
‫ערו האמתותהנ‪-‬ל‪ ,‬התרבותהנוצרית הפכהחילונית‪,‬ההומניסטים הנוצרים התחילו ללמודעברית‪ ,‬וגם‬
‫התער‬
‫מוריםיהודים‪,‬כגון אליהו מוליגה‪,‬פילוסוףופרופסורבאיטליה; מחבר "בחיגת הקבלה"‪.‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫מפי אליהו בחור‪ ,1549-1488 ,‬בגרמניהובאיטליה‪ ,‬בלשן‪,‬מדקיקומילונאי‪,‬חיבר ספרים רבים בדיקדוק‬
‫רב‬
‫יןהעברית‪,‬בחקירתהמסורהובמילונאות‪.‬לימד אתהלשוןהעברית ואת תורתישראל‪ ,‬אתפאולוספאגיוס‬
‫הלשו‬
‫(‪3‬ט;‪88‬ע)‪ ,‬אתסבסטיאן מינסטר מ‪510‬ה"‪1‬ת) ואת החשמןאוגידיו דה וויטרבו )‪0 de Witerbo‬שש‪.%‬בביתו של‬
‫החשמן הזה שברומא התאכסן ה"בחור" עשר שנים (‪ ,)1527-1517‬לימדו גם קבלה והעתיק למענו כתבייד‬
‫עבריים‪ .‬ה"בחור ‪-‬גם הוזמן לשמש פרופסור ללשון העבריתבאוניברסיטה של פארים‪ ,‬אבלסירב לקבל משרה‬
‫זו בגלל שתיסיבות‪:‬א‪ .‬לא רצה להיותהיהודיהיחידי בעל היתר ישיבהבצרפת;ב‪.‬היה קשהליהודייחידי‬
‫ה‪-‬בחור"ללאטיגית‪.‬ספריו של ה"בחור*‬
‫בצרפתלקיים את מצוות התורה‪.‬פאגיוס ומינסטרתירגמו אתספרי‬
‫הפיצו אתידיעת הלשון העבריתודיקדוקהביןההומאניסטיםהנוצרים‪.‬‬
‫רבי אברהם דה‪-‬באלמם‪ ,‬באמצע המאה ה‪ ,15-‬באיטליה‪ ,‬רופא‪ ,‬פילוסוף ומדקדק‪ ,‬ספרו בדקדוק הלשון‬
‫העברית ‪-‬מקנה אברם" נדפס בעבריתובלאטיגיתבוויניציאה בסוף ‪ ;1523‬הוא היהידידו ומורו של החשמן‬
‫דומיניקוגרימנ )‪((Domenico erimani‬בספריית החשמןהיוכתבי‪-‬ידעברייםרבים)‪.‬‬
‫ייםרביםאתרים‪,‬שאיןכאן המקום לפרט את שמוחיהם ואתמפעליהם‪,‬לימדוהורהולשוןעברית‬
‫מלומדיםיהוד‬
‫את ההומניסטים הנוצריםבימים ההם‪ .‬כמו כן תורגמוספרי דקדוקוספרי פרשנותמקראיתמעבריתללאטינית‪.‬‬
‫בתקופת התחיה החלו ההומאניסטים הנוצרים לקרוא את המקרא בלשונו המקורית ולפרשו כפשוטו פרשנות‬
‫חילונית ואובייקטיבית‪ ,‬ולפעמים גם ביקרתית‪-‬היסטורית‪ .‬לשם זה למדו את ספרי המסורת היהודית ואת‬
‫הפרשנותהיהודית למקרא‪,‬ועלידםהבינו את המקראהעבריהבנהפשוטה‪ ,‬נכונהואמיתית‪.‬כךנהגוכלמתרגמי‬
‫המקרא ללשונותהעמים‪,‬וביחוד כך לותר בתרגומו‪ ,‬ששאב את רוב הורתו במקראמניקולסדה‪-‬לירה‪ ,‬עד‬
‫שאמרועליו‪- :‬הוא רקד לחלילוגהי‬
‫י כך נכנסו פירושיהם של רש"י ורד"ק‬
‫של לירה" (לירה חליל)‪ ,‬ועליד‬
‫שונוהעברית‪.‬וכך עשו כל הפרוטסטנטים‪ ,‬שתירגמו את‬‫לתוך תרגומו של לותר‪ ,‬ולותר גם קרא את המקרא בל‬
‫"המהדורה המוסמכת" (ראה פרק ג' שלהחיבור הזה)‪.‬‬
‫המקרא לאנגליתלפני‬
‫!‪121‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫לתולדותתרגומי המקראלאנגליתיגישותיהמהפרשניות‬

‫לד]‬

‫הבימים‪ :‬רש"י‪ ,‬אבן עזרא‪ ,‬רד"ק‪ ,‬מתרגמי "המהדורה המוסמכת" על קוראי‪-‬‬
‫שרבליבמ‪-‬יג ואברבנאל‪ ,‬וביחוד הושקש פירושי אנגלית מרוחה של המסורתהיהודית‪,‬וקיימו‬
‫הירתימוס‪ ,‬מחבר‬

‫רד"ק ‪ 19‬ב"מהדורה המוסמכת"‪ .‬כמעט בכל בזה את מימרתו של‬
‫דףשל התרגום מכריםביאורי רד"ק‪ 29 ,‬אבל‬
‫גם פירושי רש"י‪ ,‬ראב"ע ואחרים נכללו‬
‫במהדורה המוסמכת‪ .‬המלומד אברהמס הדוגמאות להשפעת פירושי רד‪-‬ק על‬
‫)‪ (AbrahanB‬אמר ‪ 21‬על ‪-‬המהדורה המוס‪" -‬המהדורה המוסמכת" הן רבות‪,‬ואציין כאן‬
‫;‪-‬היארווייהפירושיםרבניים(וביחוד רק אהדותמהן‪:‬‬
‫מכת‪-‬‬
‫של רד"ק)‪ .-‬מרגוליס‪ 22‬קבע‪- :‬פירושי בשני הפסוקים הקשים שבתהלים ט"ז‪ ,‬ב‪-‬ג‪:‬‬
‫זה‬
‫"‬
‫ך‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫בל‬
‫אתה‪,‬‬
‫רד‪-‬קהשאירו עקבות בכל שורה של התרגום ‪-‬אמרת לה'‪ ,‬ה'‬
‫טובתי‬
‫‬‫האנגליקני בשנת ‪ ."1611‬עלידי הסתמכותם זהיםפירוש רד"קותרגום ‪-‬המהדורה המוס‪-‬‬
‫על הפרשנות היהודית המסורתית האצילו מכת"‪.‬‬
‫הוולגאטא‪ ,‬על המקרא העברי‪" :‬האמת‬
‫העברית" )‪(Hebraica Veritas‬‬

‫"המהדורה המוסמכת"‬

‫רד"ק‬

‫‪-‬כעדנפשו מדברואומר‪ :‬אמרת‬

‫והודית לה'‪,‬כיהואאלוהיךואדוניך‪…‬‬
‫ותאמרילוגםכן‪ …‬הטובהשאני ששה‬
‫אינהעליך‪ ,‬כלומר‪:‬אינה מגעתעדיך‪,‬‬
‫כי לאיתכןולאיועילולאיתן לך‪,‬‬

‫‪. .‬‬

‫‪ soul~ thou hast‬ותן ‪'0,‬י‬
‫‪r said unto‬‬
‫‪o the L‬‬
‫‪:‬‬
‫‪Thou aremy Lord,‬‬
‫‪My goodness extendeth‬‬

‫‪:‬‬

‫‪d‬‬

‫‪0! 10 thee. But‬ת‬

‫אלא"לקדושים אשר בארץהמה"‪…‬‬
‫ואדירי כלחפצי בם"‪ ,‬לאותם שהם‬‫אדירי לב מכלבני אדםוטובים מהם‪,‬‬
‫חפצי בהםלהיטיבלהם"‪.‬‬

‫‪10 the saints that‬‬

‫‪ the earthl,‬ת‪aie 1‬‬
‫ת‪and !0 excellent 1‬‬
‫‪whom 15 811 my delight' .‬‬

‫"התירגום‬

‫רד"ק‬
‫‪-‬אתעבדי צמח"(זכריהג'‪ ,‬ח) ‪-‬‬

‫‪my servantZerubbabel‬‬

‫תומ שכריה ב'‪- ,‬‬‫ו‪-‬חסרה‪ ,‬כלומר‪ :‬צאוונוסו"‪.‬‬
‫‪-‬מלה‬

‫‪Come fbfth and flee",‬‬

‫‪.‬‬

‫"אתעבדיזרובבל‪-‬‬

‫י)‬

‫א‬

‫‪1‬‬

‫וכן רובהפירחיים שב‪-‬מהדורה המוסמכת" מהדורה המוסמכת" על הפרשנות היהודית‬
‫לנבואותהמקראיות‪ ,‬המדברותעלמשיח ועל המסורתית‪:‬‬
‫אחרית הימים‪ ,‬כגון ישעיה מ"ב‪ ,‬א; ירמיהו "ורוחאלהים מרחפתעלפניהמים"(בראשית‬
‫כ‪-‬ג‪ ,‬ה‪-‬ו;ל‪-‬ג‪ ,‬סו‪-‬טז; הושעא'‪ ,‬א‪-‬ב‪,‬ג;יואל א'‪ ,‬ב) ‪- -‬כסא כבוד שמד באויר ומרחף‬
‫ג'‪ ,‬א; מיכה ד'‪ ,‬א‪-‬ב; ה'‪ ,‬א‪-‬ד‪,‬ט‪-‬י; זכריה על פס המים ברוחפיו של הקדוש ברוך הוא‬
‫ב'‪,‬יג‪-‬יד; נ'‪ ,‬ח; ח'‪ ,‬ב‪ ,‬יב‪ ,‬כ; ט'‪ ,‬ט ועוד‪ ,‬ובמאמרו" (רש"י); "ורוח רחמים‪ 23‬מאת פי‬
‫במקומות אלהפירושי "המהדורה המוסמכת" ה' "(תרגוםיונתןבןעוזיאלותרגוםירושלמי);‬
‫זהים לפירושי רד‪-‬ק‪ ,‬או לפירושי פרשנים "רוח הרצון והחפץ" (רד"ק); "ממעי הגלגל"‬
‫(סמורנו)‪,‬וכןתירגמה"המהדורה והמסמכת"‪:‬‬
‫יהודים אחריםבימיהביניים‪.‬‬
‫‪" ;t*SPIRIT‬כי יבער איש שדה או כרם‪,‬‬
‫אתן דוגמאות אחדות לביסוס תרגום "ה‪-‬‬
‫‪ 19‬תרגום לותר גומדבעיקרו עלפירושי רש"י‪ ,‬באמצעותניקולאסדה‪-‬לירה‪.‬‬
‫‪ 20‬ראה ‪ M'acaul, %. David Kimchi's Commentary 05 Zechariah,‬לונדון‪ ,1837 ,‬עמוד עוץ‬
‫‪,1909‬עמוד ‪a‬‬
‫‪r‬‬
‫‪A a‬הוצאת‪bm‬‬
‫‪.1r70‬וראה‪h‬וו‪i‬להאוזן‪(a‬ם"‪d5‬טשעוש‬
‫‪)m‬ו) ‪g‬‬
‫שטש‪b ,5‬‬
‫‪C‬‬
‫‪BiblicalEssays" 21‬‬
‫הערה ‪.1‬‬
‫‪k‬‬
‫‪e‬‬
‫‪e‬‬
‫‪ B‬עמוד ‪l ,599‬‬
‫אצל '"‪.‬ן')נ ‪5 das‬ן ‪8‬םט!ן‪10‬ת)‪"8‬‬
‫‪ Margolis,"The Story ofBible' 77185181100", 22‬פילדלפיה‪ ,1917 ,‬עמוד ‪.61‬‬
‫‪ 23‬ראה ספר "פרדס"‪ ,‬דף קע'‪ ,‬ב'‬
‫‪ 24‬כמו ‪-‬רוח אל" שבאיובל‪-‬ג‪,‬ד‪- :‬רוח אלעשתני‪ ,‬וגשמתשדיהחייגי"‪.‬‬

‫‪123‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪s‬‬

‫‪,‬‬

‫‪'I‬‬

‫‪, e‬‬

‫'‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫גיל‬

‫[‪]8‬‬

‫ושילח את בעירה וגיער בשדה אחר‪ ,‬מיטב ‪1‬ולכן גם מתרגמי "המהדורת המוסמכת"‬
‫שדהוומיטב כרמו ישלם" שמות כ"ב‪ ,‬ד) ‪1 -‬השתמשו ברד"ק כאחד המקורות העיקריים‬
‫פירשוהז‪-‬ל ‪ 25‬במשנה ראשונה של בבא קמא‪ ,‬ילפרשנות המקרא‪.‬‬
‫שהכוונה לנזקים שגורמת בהמה ‪.‬בשיניה (טז) מהותו של הפירוש‪ ,‬אותו נותן מתרגם‬
‫וברגליה לשדות אחרים‪ ,‬ובדברי המשנה לטקסט המתורגם עלידו‪,‬תלויהבשנידברים‬
‫נקרא נזק זה "מבעה"‪ ,‬והוא אחד מארבעה ‪1‬א‪ .‬החושהפרשני‪ ,‬שבוניחן המתרגם;ב‪.‬יחסו‬
‫אבות נזיקין‪-‬וכן "המהדורה המוסמכת"‪1 .‬האישי של המתרגם אל המקור‪ .‬ביהודנכונה‬
‫וכן בבראשית ל"ז‪ ,‬ג; שמואל א' י"ג‪ ,‬א; והגדרהזאת‪ ,‬כשישיותרמפירוש אחד לטקסט‬
‫במדבר כ"ד‪,‬יז; איוב י"ס‪ ,‬כה‪ ,‬קהלת י"ב‪1 ,‬המתורגם‪ .‬המקרא מקבל‪ ,‬ולעתים אף דורש‬
‫א ובשד אלפי מקומות זהה "התירגום ‪1‬במקומות רבים‪,‬יותר מביאור אחד‪ ,‬כמאמר‬
‫המאושר" עם הפרשנותהיהודיתהמסורתית‪ .‬חז"ל‪":‬שבעיםפניםלתורה"‪ .‬אבל ‪26‬א בתרגום‬
‫כיצד המש לידי מתרגמי "המהדורה טקסט אפשר למסור רק פירוש אחד‪ ,‬ועל‬
‫‪1‬המתרגםלבחורמתוךפירושיםאחדיםפירוש‬
‫המוסמכת" ספרי הפרשנותהיהודית‬
‫המסור‪1 -‬אחד‪ ,‬שלדעתוהוא הטובביותר‪.‬‬
‫חית? בארבעה דרכים‪:‬‬
‫אפשר לומר‪ ,‬שמתרגמי "הנוסה המוסמך"‬
‫א‪ .‬המתרגמים קראו את דברי פרשנינו‬

‫'‬

‫במקורם‪.‬‬
‫ב‪ .‬רוב ספרי הפרשנותהיהודית המסורתית‬

‫תורגמוללטינית‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫צ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ג‪ .‬ההומאניסטים‬
‫הלוח‪-‬‬
‫ת‬
‫מיםבכנסייה הקתולית פירשו בלאטיני‬
‫את המקרא העברי ברוחפרשנינו‪.‬‬
‫ד‪ .‬תרגומי המקרא‪ ,‬שקדמו ל"מהדורה ה‪-‬‬
‫מוסמכת"‪ ,‬התבססו כולם על הפרשנות‬
‫היהודית ‪ ,26‬כגון לותר‪ ,‬צווינגלי‪ ,‬מתיוס‪,‬‬
‫מינסטר‪ ,‬פשנינוס; התרשם של ז'יניבה‪,‬‬
‫מיכאל סרווטוס‪ ,‬רוברטנילושד‪.‬‬
‫מדועהרבומתרגמי "תמהדורה המוסמכת"‬
‫להשתמשבפירושי רד"ק למקרא?‬
‫התשובההיא‪ :‬השקפות רד"קבפירושיוהיו‬
‫ידושת כסותרות את הפרשנות הנוצרית‬
‫המסורתית למקרא‪ ,‬ביחודפירושו לתהלים‪,‬‬
‫אותו ספר‪ ,‬ששימשלקתולים כמקורדוגמאות‬
‫ועדויות על אמונת השילוש‪ ,‬על הלידה‬
‫הקדושה שלישוועלמשיחיותושלישו‪ .‬פרושו‬
‫הארוך של רד"ק לתהלים סותר בהרבה את‬
‫הדוגמאות והעדויות‪ ,‬שהביאו הקתולים‪ ,‬כי‬
‫רד"ק‪ ,‬כמו פרשתם יהודים אחרים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫יעקב בן ראובן‪ ,‬שם טוב שאפרוט‪ ,‬משה מן‬
‫סורדסילה ורבים אחרים‪,‬הבין ל ה הוא‬
‫שדה‪-‬קרב לפולמוס יהודי‪-‬נוצרי‪ ,‬ולכן לא‬
‫התעצל ללכת בעקבות הקתולים ולסתור‬
‫את טשותהנוצרים‪ .‬החומרהפולמוסיהאנטי‬
‫נוצרינלקט מתוך פרושו של הרד"ק לתהלים‬
‫ויצא לאור כחיבור מיוחד וזכה לתשובות‬
‫חריפות מאת נוצרים קתולים‪ .‬לכן עסקו‬
‫ריפורמטורים נוצרים בתקופות הריניסנס‪,‬‬
‫ההומאניזם והפרוטסטנטיזם בפירושי רד"ק‬
‫כדי להסתייע על ידם במלחמתם במסורת‬
‫הקתולית‪ ,‬וכדי לשבר דוקטרינות‪ ,‬עיקרים‬
‫דתיים מסוריםואינסטיטוציות שלהקתוליות‪.‬‬

‫ניחנו בחוש פרשני נכון‪ ,‬ויחסם האישי אל‬
‫נ‬

‫המקור תעברי אף הוא היה חיובי מאוד‪,‬‬

‫וולכן בחרו ‪-‬לטוב ‪-‬בפירוש המסתבריותר‬
‫‪1‬והקרוביותר אל האמת‪.‬‬
‫אתןדוגמאות אחדות‪:‬‬
‫אם אשכחךירושלים‪ ,‬תשכחימיני"(תהלים‬‫קל‪-‬ז‪ ,‬ו)‪"-‬ימיני תשכח את כוחה ואת‬
‫יכלתה" (פרשנים יהודים מסורתיים)‪ ,‬וכן‬
‫ב"תרגום המוסמך"‪" :‬תשכחימיניאת‬
‫ה‪-‬‬
‫‪1‬ולא כמו הראב"ע(בפירושו למקום)‪,‬‬
‫ש‬
‫תר‬
‫לי‬
‫יכשופ‬
‫תיבש"‪.‬‬‫"ואמר‪ :‬אך חושך ישופני ‪,‬ולילה‪-‬אור‬
‫בעדת;גם חושך לאיחשיך ממך‪,‬ולילהכיום‬
‫יאיר‪ ,‬כחשיכה כאורה" (תהלים קל"ט‪,‬יב)‪.‬‬
‫"ישופני כמויסתירני‪ ,‬והנה ולילהישוב אור‬
‫ובעדני‪,‬וזה אור ‪ -‬כמשמש‪ ,‬לאיחשיך דבר‬
‫ממך" (ראב"ש; "אם אמרתי‪ :‬אהיה נסתר‬
‫'במחשך‪ ,‬והחושך יחשיך עלי‪" ,‬ישופני" לשון‬
‫‪1‬נשף‪ ,‬כחשיכה כאורה ‪-‬שמהם ‪ Q~1W‬לך"‬
‫(רש"י)‪ .‬וכן רד"ק בפירושו הארוך למקום‪.‬‬
‫וב"עסה המאושר"‪" :‬אם אומר‪ ,‬לנכון חושך‬
‫ייכסני‪,‬אכןהלילהיהיהאורמסביבלי‪,‬חושך‬
‫כסה לא יכסה ממך‪ ,‬כי הלילה יאיר כמו‬
‫היום‪ ,‬חשיכה ואורהשוויםלפניך‪ ,-‬ולא פירש‬

‫י‬

‫י‬
‫י‬

‫יכמו רש"י‪" :‬אור אופל"‪" .‬היום ההוא יהי‬

‫י‬

‫חושך‪ …‬יגאלוהו חושך וצלמוות" (איוב ג'‪,‬‬
‫ג‪-‬ד)‪" ,‬יגאלוהו ‪-‬לכלוך‪ ,‬כמו "לחם מגואל"‬
‫(מלאכי א‪ ,,‬ז) (רש"י‪ ,‬גאנח‪ ,‬רד"ק ורלב"נ‬
‫וובספרי השרשים)‪ ,‬וכן "הנוסח המוסמך"‪:‬‬

‫"יכתימוהו"‪,‬ולאפירשכ"ישאומרים"בפירוש‬
‫ראב"ע למקום‪ :‬גאולה‪" ,‬ושינו‪ ,‬שיפדוהו‬
‫וימשכוהו" לעצמם‪.‬‬
‫"ובלייעל כקוץ מונד כולהם‪ ,‬כי לא ביד‬
‫ייקחו‪,‬ואישיגע בהםיימלא ברזל ועץ‪-‬חנית‪,‬‬
‫ובאש שרוף יישרפו בשבת" (שמואל ב' כ‪-‬ג‪,‬‬

‫‪ 25‬וכן התורה השומרוניה ותרגום העי‪.‬‬
‫‪28‬א מדרש רבהלבמדבר‪ ,‬פרשהי"ג‪,‬טו'‬

‫‪26‬‬

‫על זה בסרק הקודם שלהחיבורהזה‪.‬‬

‫‪]2,1‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מח(‬
‫[‪]9‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫לתולדותתרגומי המקראלאנגלית‪,‬וגישותיהםהפרשניות‬

‫ו‪" :"-‬אבל הרשעיםיהיו כמו הקוץשמניד‬
‫אותו ומשליכו כלמוצאו‪ …‬ולא יקהו אותם‬
‫ביד‪ …‬ואםיגע אדם בתםיימלא כלי ברזל‪,‬‬
‫כלומר‪ :‬ילבששריון‪ …‬ישרפו אותם במקום‬
‫שבתם" (רד"ק ורש""‪ ,‬וכן תירגם "הנוסח‬
‫המוסמך"‪:‬‬
‫"ואולם בני בלייעליהיו כקוצים נידחים‪,‬‬
‫שאין לקחתם בידיים‪ .‬אך מי שייגע בהם‪,‬‬
‫הכרחלולהיותמוץ בערול וכמטה ‪-‬חנית;‬
‫והםיישרפוכלילבובמקום"‪.‬ולאפירשכמו‬
‫הרלב"ג"יימלא כלגופו ממכות ברזל"‪.27‬‬
‫(יז) הבעיה הקשה‪ ,‬שבהנתקלים כל המתר‪-‬‬
‫גמים בכל הדורות‪ :‬דיוקמילולי‪ ,‬אותירגום‬
‫חפשי‪,‬אושביל הזהב‪ ,‬עמדהגם בפת מתרג‪-‬‬
‫מי "המהדורה המאושרת"‪ .‬כבר נחלקו חז"ל‬
‫בבעיהוו‪":‬רבייהודה אמר‪ :‬המתרנה פסוק‬
‫כצורתוהריזהבדאי‪,‬והמוסיףהריזתמחרף‬
‫ומגדף"‪ ,28‬כלומר‪ :‬רבי יהודה הלך בשביל‬

‫הזהב‪ .‬לשמתו שיבחו בתלמוד ירושלמית‬
‫את תרגומו של עקילס הגר ואמרו עליו‬
‫"יפיפית מבני אדם" (תהלים מ"ה‪ ,‬ג)‪ ,‬ואם‬
‫עקילס‪ ,‬המדובר עליו כאן‪ ,‬הוא החכם‪,‬‬
‫שתירגם את התורה ליוונית (כדעהם של‬
‫מלומדים רבים)‪,‬הרי הואתירגם את התורה‬
‫תרגוםמילוליוהעתיקללשוןהיווסת את כל‬
‫הצורותהלשוניות המיוחדות ואת כלשימושי‬
‫הלשון המיוחדים של המקרא העברי‪ ,‬ובכל‬
‫זאתשיבחוהו חכמי התלמוד הירושלמי‪ ,‬אם‬
‫כן נקט התלמוד הירושלמי שיטת התרגום‬

‫המילולי‪.‬‬

‫גםהמתרגמיםהעתיקים של המקראנתפלגו‬
‫בבעיה זו לשני זרמים ממגדים‪ :‬מתרגמי‬
‫אונקלוס‪ ,‬יונתן וסומכוס תירגמו בחפשיות‬
‫והכמסו לתרגומיהם פירושים תלמודיים‬
‫בהלכה ובאנדה (סומכוס אפילו השתמש‬
‫בפרפרזות ובמליצות ומסר רק את הכוונה‬
‫השקרית של המקרא)‪ ,‬ולשמתםהיו עקילס‬
‫ופשיטאנאמכםמאוד למקורהעברי‪.‬גםבימי‬
‫הביניים נחלקו חכמי ישראלבסוגיהזו‪ :‬רבי‬
‫משהאבן פרא ‪ 38‬והרמב"ם תצידדוכתרגום‬
‫חפשי‪ ,‬ולעומתם הקפיד על דיוק מילולי‬
‫המתרגם הגדול רבי שמואל אבן תיבוןמ‪.‬‬
‫וכן התקיימו בכל הדורות שלש אסכולות‬
‫ראשיות במלאכת התרגום‪ :‬דיוק מילולי‪,‬‬

‫תרגוםחפשיושביל הזהב‪ ,‬מתרגמי‪-‬התירגום‬
‫תמאושר" הלכו גדרך הראשונה‪:‬היו נאמתם‬
‫למקורהעברי‪,‬הקפידועלתרגוםמדוייקשל‬
‫המלים ועל מסירהמדוייקת של הצורה ושל‬
‫הכוונה והתאמצו לשמור ככל‪-‬האפשר על‬
‫סדר‪-‬ההרצאה שבמקרא העכרי‪ ,‬הם גם‬
‫שמרו בתרגומם הרגהמןהיסודותהעבריים‪:‬‬
‫ההקבלות הריתמיות שבשירה המקראית‬
‫ומספר הדלתותוגודלן‪.‬פסוקים שבמקור הם‬
‫חיוביים‪ ,‬או להיפך‪ ,‬נשארו בתרגום בעינם‪.‬‬
‫הם שמרואפילו על הסדר שלאותיות הא"ב‬
‫העברית‪ ,‬שבהן פותחות מלים ראשונות של‬
‫פרקיםמסויימים בתנ"ך (פרקים כ"ה וקי"ט‬
‫בתהלים‪ ,‬משלי ל"א‪ ,‬הפרקים הראשונים‬
‫שבאיכה ועוד) ונתנו את האותיות העבריות‬
‫בכתב אשורי‪ ,‬ובצד כל אות עברית ‪ -‬שמה‬
‫באותיותאנגליות‪.‬‬
‫הם קירבו את המקור העבר‬
‫שלאי אל קוראי‪-‬‬
‫אבלית במירה גדולה‪,‬‬
‫נעשה כמוה‬
‫לפניהם‪ .‬מבטם שלהמתרגמיםהעמיקלחדור‬
‫להוך המקרא‪ ,‬כשהם הצמידו עצמם לדרכי‬
‫הביטוי שלהלשוןהעברית‪.‬‬
‫רק כדי להדגיש דיוק מסויים או הטעמה‬
‫מסויימת שבמקור שין המתרגמים‪ ,‬לפעמים‪,‬‬
‫מהתחביר העברי‪ ,‬הקדימו את המאוחר‬
‫ואיחרו את המוקדם‪.‬‬
‫"התירים המוסמך" הוא בחינת מקור‪,‬‬
‫וברכתו‪-‬ברכתמקור‪,‬אבלהמתרגמיםשיקעו‬
‫במלאכתם מכוחם ומרוחם של נפשם ושל‬
‫נפש עמםוהביאולידי מפגש תרבויותפורה‪.‬‬
‫"המהדורה המוסמכת" התבססה עלהמקור‬
‫העברי‪ ,‬אולם תרגום הוולגאטה שימש להם‬
‫נקודת מוצא‪ ,‬והמקות העברי שימש להם‬
‫לתקן את שמאות הוולגטה‪ ,‬והלכו גם בזאת‬
‫בעקבות לותר‪ ,‬שאמר "הנוסח העברי הוא‬
‫האות‪,‬והנוסחהלאטיני הואהרוח"‪.‬‬
‫(יה) יש גם ב"מהדורה המוסמכת" טסיות‬
‫וחסרונות רבים בדבר מובנם של מלים‪,‬‬
‫רעיונותותפיסות‪-‬חיים‪,‬ביחור אלתהשייכים‬
‫לאקלים ולנוף הטבע של ארץ ישראל‬
‫ושל המזרח‪-‬התיכון הקדו‬
‫כניו‪-‬‬
‫שהוחלפומים ול‬
‫חייהם של הכנשים‪,‬‬
‫ף‬
‫רב‬
‫באקליםדו‬
‫טבע בריטיים ובדרכיהייהם של הבריטים‬
‫בראשית המאה השבע עשרה‪ .‬כמוכן שפכו‬

‫‪ 27‬וכן תירגםמונטיניור רונאלדנוקם )‪(Ronald Knox‬בתירגומו לאנגלית את המקרא ‪"The Holy Bible,‬‬
‫לונדון‬
‫‪8 ,translation from the Latin Yalgata"-.1955 ,‬‬

‫‪ 28‬בבליקידושין‪ ,‬מ"ט ע"א‪.‬‬

‫‪ 29‬ירושלמימגילה‪ ,‬פרק א'‪ ,‬הלכהא'‪.‬‬
‫‪ 80‬בספרו "שירתישראל"‪ ,‬הרגומוהעברי של האלפר‪,‬לייפציג‪ ,‬תרפ"ד‪ ,‬עמודל"ג‪.‬‬
‫‪. 31‬קונץ תשובות הרמב"ם‪ ,,‬חלק ב'‪ ,‬עמוד ‪.27‬‬
‫‪ 32‬בהקדמתולתירגום "מורהנבוכים"‪.‬‬

‫‪125‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ב‬

‫בית מקרא )מח(‬

‫יעק גיל‬
‫המדעים החדשים של הארכיאולוגיה‪,‬‬
‫ההיס‬
‫טוריה‪ ,‬הבלשנות השמית‪ ,‬הגיאוג‪-‬‬
‫רפיה‪ ,‬הפולקלור והפילוסופיה אור חדש‬
‫על סתומות רבות שבמקרא‪ ,‬העשירו‬
‫את ידיעותינו בלשון המקרא‪ ,‬גילו לנו את‬
‫המזרח הקדמתוהפיצואו‬
‫ר חדש על המאור‪-‬‬
‫ו‬
‫שת של התקופה העתיקה‪ ,‬וכל אלה לאהי‬
‫ידועים בראשית המאה ה‪ ;17-‬ומכיון שישנם‬

‫'‬

‫[‪]10‬‬

‫מקומותקשיםרבים במקרא‪ ,‬בגללהמושגים‪,‬‬
‫המונחים וההשקפות הדתיים‪ ,‬התרבותיים‬
‫הקדומים המפוגרים בכלספרי המקרא‪,‬לכן‬
‫רבים מהם נשארו בלתי מובנים ב"תירגום‬
‫המאושר" ‪.‬המתרגמים עצמם התנצלו על‬
‫שגיאותיהםועלחסרונותיהם‪ ,‬שמקורם‬
‫בהע‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫דרידיעותמדעיותופרשנות מקראיתמדעית‬

‫מקורות וביבליוגרפיה‬
‫מלבד הספרים והמאמרים העיקריים הדנים בבחינות השתות של ‪-‬המהדורה המוסמכת"'‬

‫שהבאתיבהערותלמאמריזה‪,‬הננימביאבזהעורחיבורים הדמםבתירגוםשלג'יימס הראשון‪:‬‬
‫ש;‪ o the English 81610", 1884‬פ‪).Scrivener, "Thef Authorized 8~110‬ע‪. 1i1.‬ע‬
‫‪1).IGELL, "Essay toward‬‬
‫;‪f the Amendment o the Authorized Vetsion", 1659‬‬
‫;‪Bibles". 1659‬תו ‪088 Enors‬זט‪8‬מ‪8‬ל‪Kilburne, "1‬‬
‫‪ the 81610", 24-28‬טס ‪Peak, Commentary‬‬
‫לונדון‪ ,1962 ,‬עמ' ‪,24-28‬‬
‫‪"The Encyclopaedia Britannica",‬‬
‫מהדורה ‪ ,1926 ,13‬לתדקוניו‪-‬יורק‪ ,‬כרך ‪ ,3‬עמודים ‪ .904-902‬הספר הנ‪-‬ל‪ ,‬הוצאת שנת ‪,1988‬‬
‫עמוד‪.584‬‬

‫‪,.‬י‬

‫תולדות התרבות‪-‬לוויל דוראנט‪- ,‬תור התבונה"‪ ,‬כרך א'‪ ,‬מתורגם לעבריתבידי עוזיאל‪,‬‬‫הוצאתניומן‪,‬ירושלים ותל‪-‬אביב‪ ,‬תשכ"ט‪,‬עמודים ‪.361 ,145-144 ,138 ,133‬‬
‫‪.Kenyon, "The story ofthe Bible 2",‬ן‬
‫לונדון‪ ,1964 ,‬עמ' ‪;37-42‬‬
‫אברהם רגלסק‪" ,‬תנ‪-‬ךאנגלי חדשניתן לקתולים"‪" ,‬מאזנים"‪ ,‬כרך כ'‪ ,‬מ"ג‪ ,‬תשכ"ה‪ ,‬עמ'‬
‫‪;293-289‬‬

‫יצחק רינג‪- ,‬מבוא לספרות התנ"ך"‪ ,‬ערך "אעלית‪ ,‬תרגומים‪ ,-‬הוצאת "יבנה"‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬

‫תשכ"ז;‬
‫פילאדלפייה‪.1917,‬‬
‫אוקספורד‪,1940 ,‬‬

‫ניו‪-‬יורק‪.1949 ,‬‬

‫‪Margolis Max Leopold, "The story of BibleTtanslation",‬‬
‫‪ Ancient and English Versions",‬ש‪1‬תו ‪''The Bible‬‬
‫"‪4‬נ‪ English 816‬זטס !‪Price, Ira Maurice, "The Ancestry 0‬‬

‫‪,. . .‬‬

‫‪126‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)