תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
על המחולות
(שופטים כ"א -תענית ד')
מאת
חיים
שתי
גלע ד
מסוהות עתיקות-יומין 'מספרות על מחולות שנערבו בכ'רמים בימי חג,
האחת -מקראית ,והאחהת
א" .הנה חג ה' בשלו מימים ימימה;, …ואהבתם בכרמים וראיתם והנה
אםיצאובנותומילו,לחולבמחלותוגו'"(שופטים כ"א,
ב" .אמר רבן שמעץ בן גמליאלי לא הלו ומים טובים לישראל כהמשה עשר
באבוכיוםהכפורים ,שבהן בנותירושלים הוצאותוחולות בכהמים וגו'"(תענית ד',
ח) .הצד השוהה ביניהן ,שבשתיהן נערכים המחולות בכ רםים; המחוללות הז
הבנ1ת.1הנושאהמרכזי 'הוא-גשוא'ין וחיתין .במה נבדלו-במועדים
ובמקומות שבהם נערכו ,המחולות .לפי שופטים נערכו 'המחולות בכרמי שילה
ולפי תענית הם נערכו בכרמיירו שלים ,בט"ו באב וביוה"כ.
ב"חג ה'",חייל
והשאלה היא האם מדובר באירועים שונים ,במקום ובזמן ,או ששתי המסורות
הנ"ל מתכוונות לאותו דבר ?
הלשון חג ה' מצוי במקראככינוי להג הסוכות.2כן,מצינו ,שבמקומותשונים
במקרא מכונה חג הסוכות בשם חג סתם .8מתבקש אפוא להניה ,ש"חג ה'" כאן
עניינו חג הסוכות ,אםכי אפשר גם שהמהולות נערכו באמצע הקיץ ,בתחילתבציר
הענבים ,כשם שחג הקציר (שבועות) חלבתחילתקצירהחטים("בבוריקצירחטים")
ו"חג העומר" (פסח) בתחילת קצור השעורים (,מהחל חרמש בקמה") .ואם אין
רא-ה לדבר -זכר לדבר יש ,והוא נרמז בכמה מקומות במקרא בפועל "הלל"
בקשר עם שמחת הבציר .4ברם ,עיון במסורת זו מרמז דווקא על הודש תשרי
משנאית:
יט_כאם.
י
גרסא אחרת "בני ירושלים ~או :ישראל) ומוסב על בנימ .ובנות" ("ששה סדרי משנה"
1לפי
אלבק; הוצ' מוסדביאליקודביר .סדר מועד ,מסכתתענית .השלמות ותוספות,
מפורשיםבידי חנוך
עמ' .)491
" 2אך בחמשה עשר לחדשהשביעי באספכם את תבואת הארץ תהגו אתחג ה'"(ויקראכ"ג,לט).
3מל"א ח' ,ב; ח' ,מה; י"ב ,לב-לג; יחזקאל מ"ה ,כה; נחמיה ח',יד; דבהי"ב ה' ,ג; ז',ח;
וכן בספרות התלמודית.
" 4ויצאו השדהויבצרו את כרמיהםוידרכוויעשו הלולים" (שומטים ט' ,בז); "ובשנההרביעית
יהיה כלפריו קרש ~לולים לה'" (ויקרא " tD~Sכי מאספיו יאבלהו והללו את ה'"(ישעיהו
ני
ו)
יר
מ"ב ,ט) וחלילה לפורענות" :ובכרמים לא נ
ן לאא"ע" (ישעיהו ט"ו ,י); על קיצך ועל
.קויפמן "תולדות האמונה הישראלית" ד-ה,
קצירך (=בצירך) ה-ידד נפל" (שם ,ט) .וראה גםי
עמ' .135
589
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
חיים
כמועד המחולות בשילה ,כלגמר
גלעד
[]2
בחג האסיף ,הוא חגהסוכות ,כמבואר להלן.5
י המדעחוקרי טבע הארץ" ,שאקלי'מהוצמחייתהכידוע ,מקובלת הנחה בקרב אנש
של ארץ ישראל לא נשתנו מאז התקופה המקראית ,ולכן קיימת האפשרות לזהות
את 'הצמח עלפי 'התיאורים שבמקרא ובספרות חז"ל -תוך גזירה שווה מן הצמח
של ימינו לצמח של התקופות הנ"ל" .6והנה ,באחד מסיוריי 'בשילה נתתי דעתי
לעובדה ,שהאזור דל ביותר במטעי גפנים ,וגם הגפנים הגדלות שם עלובותלמדי.
תחת זאת,מרובים כאןעציהזית והאזורכולו 'משופעמטעיזיתיםגדוליםכמטופחים.
באורח אסוציאטיבי' ,נזכרתי בסיפור המחולית בכרמי שילה .שאלתי את עצמי:
באילו כהמים הכתוב מדבררמתי היה הדבר? אחרעיון בדבר הסתב'רלי ,שהכוונה
לחג ה סובו ת (חג ה') שכן ,חודש תשרי הוא עונת הבשלתהזיתים ומסיקתם
וסביר,כי המסיק ,בדהמה לקציר ולבציר,יהיה מלווה חגיגותעממיות .חגיגות אלה
נערנו בחג האסיף שחל ,בחודש וה .משתמע' מכך ,שאין מדובר כאן בכרמי ענבים
שבצירם נסתיים מזמן והם עתה נטושיםונתונים לתהליכי קמילהונשירה.
ומכאן למחולות שבמסכת תענית .פה מדובר במחולות שהתקיימו בירושלים
.באזור זה נערכו ,כנראה,
ובסביבותיה העשירות במטעי ענבים וזיתים באחדי
חגיגות פעמיים ' -בעונת הבציר לבאב) ובעונת המסיק (תשרי) .ואמנם המסורת
הנ"ל מאשרת הנחהזוואין היא מותרת את המסורת שבספר שופטים ,שכן אליבא
דשתיהן ,אחד התאריכים 'הוא חודש תשרי .ואין להקשות על בעל ספר שופטים
שלאהזכיר את חגיגות הבציר,כיוון שכידוע,אין המקרא עוסק בסיפורי המטוריה
או בתיאורי הווי אלא במקרים שהוא נזקק להם אם לרגל מאורעות חשוביםבחיי
העם% ,ו בשעת הצורך לקבוענוהליםתוותייםוניו"ב ,והדבריםידועים.8
גם עניין הכפילות ,לכאורה ,של תאריכי תשרי שבמסורות הנ"ל (יו"כ וסוכות)
מתיישב יפה .שכן' ,המסורות הנ"ל שתיהן עתיק,ות וקדומות ,כנראה מתקופה שבה
5על ההתחבטות בהבנת הדברים ,בבר אצל הפרשנים הקדמונים ,מעידים דברי רד"ק" :והנראה
בעיני,כי החג היה בשילה מימים ימימה ופירזלנו -משנה לשנה; ואמר בו התרגום מז מן
לז מן ,ממועד למועד ,ואפשר,בי מפסח לפסח היה זה ,או מסוכות לסומות שהיה זמן שמחה,
או ביום הכפורים ,שהיו בנות ישראל יוצאות וחולות ב,כרמים כדברי רז"ל" .התרגום למגילת
"איכה" מפרש את הכתוב "בתולתיה נוגות" (א' ,ד)" :בתולתהא ספדן עלדי פסקו למיפק בהמשא
עשריומין באב וביומא דכפוריאדי הוא בעסראיומין בתשרי לחינגא בחינוגין" .גם בקרב חוקרי
המקרא שלימינואין תמימותדעיםבענייןזה.
.פליקס" :עולם הצומח המקראי" .מבוא .עמ' ,5הוצ' מסדה תשי"ז .ובאנציקלופדיה
6י
לחקלאות כרך נ' עמ' " :643עם צמחי הנוף הטבעי שנשתיירו בזכות חסינותם או נתחדשו הודות
לאקלים המבורך,נמנים גםפליטי תרב.ות -לעדות לגננות קדומה".
7ערים שמות האתרים השונים שמרכיביהם -כרמי הענבים והזיתים ,כגון :בית הכרם ,קרן
בן שמן ,הר הזיתים ,מעלה הויתים ,וכן ריבוי המשלים והמוטיבים הלקוחים מגידולים אלה
ואבזריהם ותוצרתם ,כגון :הגפן על חלקיה השונים ,היין ,הגת ,היקק ,הבציר וכדומה ,אצל
הנביאים הירושלמים -יש'עיהו ,ירמיהו ,מיכה ואחרים .וראוי להזכיר את ברכת יעקב ליהודה:
וברם אנכיםסגתי;
עיקם סלן"
1עסהעשיקה ?קי אתתי; פרס בלן
"אסרילי9
(בראשית מ"ט,יא).
8לדוגמה :סיפור ה מ ק 1ש ש (במדבר ט"ו ,לב) לגבי ק'כיעת חוק השביתה בשבת; פרשת
בנות צלפחד (שם כ"ז' אואילך)לקביעתחוקיהנחלה וירושת הבתוכיו"ב.
לישי
ל59,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מילילי
,,
~]
.,,.
,
..
,,
(,.,
בית מקרא )נט(
ל
..,ג ,,.,ג,,,,י,י.י,,,,,((.,,
.
,-
,,
";ץ
..
,
תמוז-אלול תשל"ד
על ה מהולו ת
-
טרם "וצבו תחומיםביוריםומוגבריםביןה"ימים"הכעניםוטל הודטתנטרי (חודוט
"תקופת
'טהיה משופע בחגים ,ב"ימים טוביםע —מעין "יומא
ננה
"יימו בואירועים בעלי אופי ומשמעות עצנים ,ותן )אטר ניט?טטשו
תק
א יכאנהשו
התחומים ונתערבבוזה בזה.9
כללו של דבר :חגיגות-עם ,בלוויית מחולות של בני-נעורים ,נערכו בעונות
האסיף השונות -פרי פרי ועונתו -בכרמי הענבים ובכרמיהזיתים .10בחגיגות
הללו נטלו חלק כל שכבות העם ולא ניכר שוע לפני דל ,וכדי לטשטש את הבדלי
המעמדותהיו בולם ~ופיעים בלבוש אחיד ("כלי לבןשאולין") "-כדי לא
את מי שאין לו" ,ואפילו בת מלך היתה שואלת מחברתה .בחגיגות אלה נת*שהו
קשרי-אהבה-וחיתון בין בני מעמדות כלכליים וחברתיים שונים .מלבד 'אופיים
החגיגי-העממי שמשו המהולות גורם מלכד את העם מבחינהחברתית-לאומית.
י
.
יבייש
(י
'
9יום-זכרון-תרועה (יום הזכרוזי יום תרועה)י יום כפורים; ימים של מקראי קודש; יום
העצרת; יום חיבוט ערבה; אפשר שגם המאמר בתהלים (פ"א,ד) "תקעו בחדש שופר בכסאליום
חגנו" מרמז על שני "ימים" מיוחדים -יום ראש חודש הנקרא "חדש" סתם (ישעיהו א' ,יג;
שמו"א כ',יח; וכן הרבה)ויום הכסא (השווה" :ליום סש9איבא ביתו" ,משליז',כ).
10במאמרו "עלה לך הנערה ובראת לך" (בית מקרא ג(סו) ,טבת תשב"ג ,עמ' )56מסטל ב"צ
לוריא את אפשרות קיום המחולות בכרמים מטעמים "טכניים" ,ואלה דבריו שם" :בסו באב
תלויים האשכולות על הגפנים,וכייעלה ?ל הדעת לרקוד ככרם ולקלקל את הפרי? ביום הכמורים
עוד לא השירה הגפן את העלים ולא גזם הכורם את הענפים והגפן מכסה אתפני האדמה; ובכלל
אי אפשר לרקוד בכרם כי הגפנים נטועות קרוב זל"ז ואין ביניהן מרחב מספיק למחוללות".
ובהערת שוליים הוא מפרש והולך ,שבנות שילה לא רקדו בכרמים כלל ,וכי הכרמים שימשו
רק מארב לאנשובנימיןכדי לזנק משם ולחטוף בנות להםלנשים.
דומה,נתעלמו מב"צל .דברי.המשניות על "קרחת הכרם" ו"מחול הכרם" מקומותפנויים בכרם
ובשוליו .ואלה דברי המשנה:אי זו היא קרח ת הכרם? כרם שחרב מאמצעו" (כלומר ,גפנים
שנפגעו בשלפגעי טבע ומזיקים או בשל התנוונות מחמת זקנה ונאלצו לעקרן -ח.ג" .).קרחת"
כזו מידותיה שונות משש-עשרה אמות עד עשרים וארבע אמות (כלאים ד' ,א); ואשר ל"מחול
חכרם"" :אי זה הוא מחול הכרם?בין כרם לגדר" (שם ב); ולהלן— " :ביןשני הכרמים"
(שם ג); גם "מחול הכרם" גדלו שתים עשרה אמות .אשר לפירוש השם מ חול הכרם; "מקום
פנויבכרם שהיו עורכים שם ,כנראה ,מחולות בגמר הקציר" -חנוך אלבק; וראה גם במלונים
של אבן-שושן וקל יעקב כנעני ,ערך "מחול הכרם" ,וח"י קוסובסקי ב"אוצר לשון המוטנה"
עלך הנ"ל.
כי ,אכן ,נתקיימו המחולות בכרמים ממש ,אלא שהמקרא שדרכוינקוט לשון קצרה,
יוצא
פזוכי
אי
די לו בא
ור הכרמים בקשר למארב אנשיבנימין למתוללות שנמצאו אותה שעה ב"קרחת" או
במחול הכרם.
.הדיון'ההלכתיבין בית הלל ובית שמאי על מידות השטחים הנ"ל נסב עלעניין כלאים והגדרת
המרחקיםשאין איסור זריעת כלאים תל עליהם; ואילובעיני הבריות מחול הכרם וקרחתו-דינם
כדין הברם וכן הדברבעיני בעל ספר שופטים ורבן שמעון גמליאללעניין המחולות.
511
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י
.,
.:
:
(
(,
י
י
'
,ן
.
.,
.
.
.
.
'
(
י'
1,
.(,
;).יי