טבת-אדר ב' תשל"ח
בית מקרא )עג(
הקדמה לספר איוב
מאת
אברהם גלזנר
ההוא מרבק קמיה לר' שמואל בר נחמרויחיב וקאמר:
איוב לאהיהולא נברא אלא משלהיה .א"ל:עליך אמר
קראאישהיה בארץעוץואיובשמו.
(בבא בתרא ,דף ט"ו ,ע"א)
משל היה
המחלוקתהיא ,אםאיוב נברא בצלם כאחד מצאצאי אדם הראשון ,או לאהיה
אלאיציר רוחו של מחבר הספר .אבל מוסכם על הכל שספראיוב משלהיה.בן-
אדם תבק את הספר ,הוא סיבתניסחווסיימולפי רעועו~ו ,והוא טבע בו חותמו;
עםחולשותיו,גאונוומגרעותיו.זהו המפתח להבנת ספראיוב,ובלעדי מפתח זה כל
דלתותפסוקיוסתומים בפההקורא.1מכאןמתחייב,שיש בספרזה משלונמשלומוסר
השכל .לכאורה סביר שמחבר הספר הוא הנמשל; זאת אומרת ,פרקים א'-ב'
(הפרולוג)ורובו של פרק מ"ב(האפילות הם המשל,וגוף הספרשביןהפרקים הללו
טומןבחובו את ספור הארועים של מחבר הספר .ממילא עלינו להבחיןבין איוב
לאיוב;"איוב הקדמון" ,האיש מארץ עוץ ,מושבבני קדם ,שחיבימי האבות כפי
שמסתברמהפסוק?':והילקוהו שקעת טללי-צאןוכו" (א',ם ו"איוב המחבר",
שמושבובצעירותוהיה "בשער?לי"-ךת" (פרק כ"ט) "ולתה" (פרק ל') הוא שוכן
"תעריץוסלים"בשוליאותה קרת אשרפרחהיהשוחקיםעליו.
איובהקדמון הוא,איפוא ,המשלפם אם לאהיחיד)עליותומךאיוב המחבר את
טענותיובחילופיהמענים עםרעיו :מהאיוב שבאועליוכלהאסונות האלה ,אף שלא
חטא,כןגםאיוב המחבר(ט"ו,י-טז)?9" :רועלי?ריסם?סלקההכייקז"
,יק?כל
טל אלעויל [ -ילד ,צעיר]ועל-ידי רשעים?רטני …על לא-חמס בכפיותפילתי
?יה".אי אפשרליחס אתהפסוקיםהמובאיםכאן,ועוד הרבה כמותם,לאיובהקדמון
ואין לערבבראשון באחרת ומשלבנמשל.
צדיק ורע לו
"מפני מהיש צדיק ורע לו?" שואלת הגמרא בברכות (ז' ,ע"א).הדיון בסיבות
עובדאזוהוא של הגמרא אשר שמה את השאלהבפי משהרבינו":הודיעני4אטת-
ךו?יף"ניסוח השאלה הואלפי קוהלת(ז' ,טו)" :בשצדיקאוגדוילקי
,הש רשע
1
ראהטוו-סיני ,ספראיובעםפירושחדש.
189
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ח
א ברהם גלזנר
בית מקרא )עג(
יעיד
י]
?רץ"",
(ח/
"שצך"ים אשר מ4עאליהם ומעשה הרשעט רש
ר??ימ?סו?"ליסמכמעשהידס"
צךיים".אך אץ שברא מ מטרידה את מחבר ספר
איב ,האומר בפשטך(י ,כא) :ה'נתןנה' לחחיקי שם ך מלרך" .והחר ואומר
(ב',י)" :גם5ת-סטיב נקלל מאתהאלהים ואת-הרעלא נקטל?" ברורלפיהפרולוג
ולפי הספרכולו שדעת המחבר כדעתישעיהו (ס"ה,ז)":ייער וביראהשךעטה
?ליםיביך
א ךע,לגיה' עלה 9ל5-לה".זהגם השקפתעולמו של בעל מגילתאיכה
,
י
ס
י
ט
.
ה
ס
ט
:
)
ן לאטצאהךעיתךסטיב" .הרע
לא
ר
ס
ל
ה
ז
'
א
מפי?ליי
(ג' ,לז-לח "סי
כמו הטוב ממנוהוא .כלדיוןפילוסופי בבעיית צדיק ורע לוהיא מבחינת:
~
e
U
.
Y
'
אסיזה??רסלקים" (במדבר,י"ד ,כב),והינורחוק ממחשבת מחבר ספראיוב ,כאלו
בא האדם לקבועדרכושלהאלהיםלפימידותיו .התשובהשניתנה למשה עלשאלתו:
"לא חוסל לראת
לא-יראני קאדםלקי " (שמות ל"ג ,כ) -הינה מושכל
ספרפאי
מחבראת-
ראשון אצל
יוב.
הצדיק שמח בחלקו כלזמן שהוא מרגיש קרבת אלהים (תהלים קמ"ו ,ח)" :ה'
"6חעךרים ,ה'זקף ?פטים ,ה' nOkצדיקים" .טובלולצדיקגםבעניו,כי אהבת
ה'היאאמונתו.איוב מסתפק ב"5טש9טכידו"
לויתר על "ס?שה
מ"רז
איר
יי
ימיכז
יךץ
:ךייסרקי
יסקגהו ?יךץ" (א',י).
בעית "צדיק ורע לו" היאאיפואבעייתשכניו שלהצדיק ,ומוסר ההשכל שבמשל
יח4י5טםרליפיכד-טליה סי".
הזהמכווןכלפירעיאיוב(י"ס ,כא)":חי
איוב האביון
ברור מכאן ,וממקומות אחרים בספר ,שהויכוחבין איוב ורעיו הוא ויכוח חי,
אמיתי ,סביב מקרה מעשי ואקטואלי .דבורים כלליים ,או משפטים של רעיוכגון
(ד' ,ו)" :הלא ךראתף כקלסך טהךתף ךתם דךכיף" ,מתקבלים ע"י איוב כסרוב
וכמי-נחל ,כאפיקוחלים?2ברי".
לבקשתו ומעוררים אתרוגזו(ו' ,סו)5" :סיליד
כמו כן ברור ,שכל המבקש לקרא בספר איוב תאור של סימפוסיון על נושא
פילוסופי מסתבךבקריאתו ללאמוצא.סימפוסיוןאיןכאן ,אבלסימפוטה שלקולות
וצליליםישכאן ,וכלהמאזיןאליהםישמעויבין אתתכנם.
רעי איוב לאיכלו לסעיד על עצמם (תהלים ,ל"ז ,כד)" :אר קעתי גם-זקנתי
משקש-לחם".זמן רב עבר ,ומאורעות רבים נתארעו,
ולארדיתי צדיק נעזב
איה
עד אשר המשלהגיע לקוצזור,ע
ישהוא פתרונו (מ"ב ,יא)" :מאכלו עמ 4לקם בביתן,וינדו
ססיא ה'?לין,ויתנו 5ישקטיעה 5סתואישנזם
לווינחמו על כל-הרקה
לי
~?B
אתי
זסב אלד".
לפיהפרולוגולפיהאפילוגמדגים המשל את מצוות התורה (דברים ,ט"ו,ז-יא):
"יי-יסךה?ףיעיין"
.ךלאסח6ץטת יטפיףסט9יוז.יי9-תספיסח…די
?4רזססרל.4סיקר לףפן-ךה:ה דבר עםל99ףבליעל לאמר"ך9השנתהשסע
?נחהלקייה..ולאמתןל 4וקרא?ליף 5ל-ה'ךס:ה בף חטא …ל:4סללאבית
סהךבסטרץוכו'" .כאשר "עטך ?לסצדיקיםנימתכםלאביוןדי מחסורו] לעטם
ידף
יירשויךץ"
יי
סיקרי
(ישעיה ,מ' ,כא) ,ולאיהיהעוד "צדיקורעלו".
בסיכום ,איוב הוא משל לאביון ולרעיו ,לשכניוולבני עירו ככתוב (ב' ,א-ח):
190
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י]
טבת-אדר ב' תשל"ח
בית מקרא )עג(
ה קד מה לספר איוב
"גסיסי
םיחטאווך קאלסש לחשוב על-ה/הבאגם-הלקןבתקם" .רען ה?ט"4
בף
רען "49?0תצאס??זסטת 9ך ה' חףטת-איבישהקועוכר" .אך האלהים
שתקוולאאמרודבר .אםנסיוןישכאןהריזהנסיונם שלבניהאלהים.כדבריהמזמור
ז?ל9ם.טסן9טדם
לאסף (תהלים פ"ב ,ו-ח)" :אגי
יאמרתי אלקים ולגי?ליי
הקלסים שפטהסטךץסי-סטהמוסל?9לס2%ם".
תמותוןוכאסדסלטיםסמלו.קי
.
ו
נ
מ
מ
ר
ס
ו
מ
מחבר
את
ו
נ
י
ל
א
ההשכל
ה
נ
ו
פ
לנונאמר המשלואנומחויביםלהסיק
הספר
טים
בבקשו משפטבינוובין "אישריבו" (ל"א,לה) .התביעה למשפטהואלזמנוולדורות.
ן2סקו …לעד קצורטק?בק":
ס"ט ,כג-כד)" :סי-יטן ו2כתבוןטליסי2-סן
הנביאפי
משל ירמיהו ט
יותר מאשר עלאיובהקדמוןסומך מחבר ספראיוב את משלו עלירמיה הנביא,
כפישאנולמדים מפרקג'":יאידיום
וכו"' ,המבוסס על פרק כ'בירמיהו.
ממילא עולה ע"יירמיה גם דמותו של פשחור בן אמר הכהן שהתעמר בירמיה
"לטן על-הטס99ת" .הנמשל לפשחור בספראיובהואכמובןאליהוא ממשפחת
רם,את
ששם
י בסדרגליאיוב (ל"ג,יא) ,והודיע קבל עם (ל"ד ,ז-ח)" :סי?4-רכאיוב
יסיר
"ילדבי
ית
וקטה-לעגסיים
.לטוהלעלוהעםמץלי וללקתעם-טוני-רשע".
מובאות מספר ירמיהו מפוזרות לכל אורך ספר איוב .כמוירמיה (י"ב ,א-ג)
טליף8 ,ךטץ9יים אדקר
קאטה ה'
"טיי
וכו'" ,נמנעגםאיובמריב
עם בוראו (ט' ב-ג)5" :מ?םזיעתיפי-סן וטה2-צףקטפשעם-אל .אם2-חשץלךיב
?מ4לא2-ץ%וטסתטל5-לף" .אך משפטים מדבראיוב (כ"א,ז-כו)" :טדועךשעים
יטייב
י
אילך
זחיועתקוגם-גברוס2ל.וכו'".
גםבטענותיו עלסדרי החברהומושליה הרעים " -גבלותותיגו עדרגזלווירעו
כו'" -מתמצתאיוב (כ"ד ,ב-יא) אתפרקי התוכחה שלירמיהו (כ"ב-כ"ג) למלכי
יהודהבנייאשיהו.דבריהשירההמחוטבים שלאיוב,שהינםמצומצמים מעצם טבעם,
מתבארים והופכים לתמהות חיות ע"י השוואתם לבתים התואמים בספרירמיהו.
סימני ההכר למובאות בספראיוב משאר ספרי התנ"ךהינם ניבי-לשון,ביטויים
אפעיים ,אותוכן מקביליצוק במלים נרדפות .אךיש שמחבר ספראיוב מצהיר
מפורשותכיבבתישיריונסוחיםסיפוריםמסיפורי התנ"ך":שי"?-י-קא ללרריטט
ו קחדו
לחקרקבוסם"(ח',ח),וכן":ולה-קדתינטסעלה.טשר"חקטיםתיד
ועמעםואלתינו
(ט"י,יז-יח) .פראפרזה מתהליםוע"ח,ג-ד)" :טלרקטינ
?פרולנולאוכסדטוכסםלדיראחרין".
האישי והאנושי בספר איוב
פרושים ,ספרים ומאמרים רבים נכתבו על ספראיוב .כשבית המקדש עמד על
תלו קראובובליליום כפורלפניכהןגדול,תנאיםואמוראיםהתדיינובעניניו,רוחו
חדרה לתפילותימים נוראים,ופייטנים ביססו פיוטיהם עלפסוקיו .גם בימינו אלה
ן רבביותרביןבמריבתי ספרת.
הוא אחדמספריהתנ"ךהמעורריםעי
שיטת איוב-המחבר בכתיבת ספרו ומבנה שירתו (הדקדוק והמליצה) מוסברים
היטב "בבאור החדש" שפרסם הרב בנימין סאלד לפני תשעיםשנהי .הוא מביא
2בנימין סאלי ,ספר איוב מבואר מחדש ע"פ כללי הדקדוק וחוקי המליצה ,בלטימור4886 ,
יא
יי
סכ
ז
בטיים"
191
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עג(
אביהם
טבת-אדר ב' תשל"ח
גלדנר
~ן
רבות ,כפלים ממספר פסקי הספר ,שכלדברי אשב מבוססט עלמקראות
הוודכמח
ים
ק
"לו :מהתורהמהנביאיםומהכתובים .בכלזאת,נראהלי,שנעלמומעיר סאלד
כמהעניניםחשוביםשמלמדים עלקורותאיוב המחברואישיותווזמנו.
ספראיוב מושך את לב כל "?ךםקלוד אקה" ל"ד ,א) :מלות הספרוקולשירתו
מעוררים רגשותוזכרונות" :אדםילוד אשה",היא האשה שנאמר לה"סךיה
ך ???בתלדי?גים" (בראשית ג ,/טז).בין שהקורא זוכר את הפסוק
?צבינךוסיג
בספר בראשית ככתבו ואם לא ,משמעותו מהדהדתבאזניו.זה הוא תוכן פרק י"ד
כלו;שיחת אדם עלסףהיאוש עםנפשו,אותפילה בלחש בראשהשנה"יוםהזכרון"
לעורר אדם על גורל שכנו"ה4י:סי
ם ושבע-וגז" .אדם מתחנן לאלהיו (י"ד ,ו,
~ךיה??פיר
סו-סו)" :שעהלעליו עד-
"תקראולנסי?קוה למעשה
לא-תקמר על-סלאמי"-,תוך שהוא מבקש
:דיך ס?סףי 4י-עטה ?4וי
רחמים עלנפשונמכריםרחמיו על רעהו,ומחזיר לאלמנה שור שחבל ממנה ,משלם
לפעלו אתשכרוביומו,ושולח מתנותלאביונים.כיכולנומודעים לעובדההיסודית,
שחוה מוצאת את אשרהבלידתבנים,ועם כלהעצבוהעמל,היאובניהחפציםבחיים.
יש בספר ביטויים ומבים המוכרים משאר ספרי התנ"ך ומתפרשים כאמירתם
במקומם הראשון,ויש בהםגםמליםהשגורותבפינוהיום ,שנתחדשו ע"י מחבר ספר
איובומאזנכנסולאוצר השפההעברית.
טךיה
ויידל
יימי".
"קפיר
כאבו של איוב-הדיבה
עייתבשניהפסוקיםהבאיםימחיש אתדרךכתיבתושלהמחבר-היוצרוגםיבהיר
במקצת אתהבעיההמרכזית של הספר הקשורהבקורותחייו שלהמחבר.
"אם-לתרסיסי?סי נהזפיסיבברהיי,
?ז4שסת שמבלףוס"בוף-שלמיתי".
(ט',ל-לא).
אין תועלתלאיוב בהתרחצו,כימלבושיו (או הופעתה מרחיקים כל אדם מעליו
יודעי ספריגלו זכרלרעיוןזה גם במקום אחר בצרוף מלים דומות-שתות (תהלים
ע"ג,יג)" :שך-ריקוריסילך4יולרמץהזקי
ן סקי"[ ,בחילוף הפעלים בשני בתי
הפסוק] ,אמר אסף המשורר כאשר "קנא4הילליםובשליםךקעים".
מחבר ספרנו מרחיב ומעמיק אתהרעיוןומכוונו לצד אחר" :בבר4יי
" מקביל
מעלה הוא בזכרוננו אתירמיה
ושווה ל"-בקין סקי" ,אבליחד עם "במי
קטם
ג
ל
ש
א
ו
ת
(ב' ,כב)":אם-תכבסי בנתרוסך4י-לדברי
.
"
י
2
9
ל
הם
ר
ת
נ
[
שני
ז*
זיע"
"עד
חמריםדומים ממקורותשונים].
בנוסף,יש בירמיה גם הקבלה ל"ות?בונישלמיתי" .הכתוב "במ 4שלג" [כשלג]
הואלאין ספק רמז לישעיה (א,יח)8" :ם~-היו חטאיכםכזגים ,משלגנלווינו" ,או
לתהלים (נ"א ,ט)" :מחטטני באלבואפסרתסבקניומשלגשל4יז".
על כל אלההוסיףאיוב "תטקלף"(במקוםתחקאני),אך לאבמקווהכדילהיטהר,
אלא "ששמת" ,שמל הסתם הוא מלא בוץ ומלכלך אתהבגדים .עתה לפנית תמונה
ריאלית ,טרגי-קומית ,של אדם תמים-דרך הנאשם בהטא שלא חטא .הוא מתאמץ
192
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עג(
הקדמה לספר אטב
.
טבת-אדר ב' תשל"ח
1
להתפח אתצדקתואךמפל בשחת ,שטמן רשען,ומכתים אתעצמההוא מתאמץ
להוכיה את צדקתו ,אך כלמאמציו לשוא ,הכלמתיחסיםאליו כאל רשע שהוכחה
אשמתו.
לאדם,
מסביראיוב את דבריו
אין דבר קשהיותר מלהטהר משם רע שיצא לו
שבפסוק הקודם (ט' ,כס)?":נסי?ךזע ,לקה?-ה סקלאיגע"; כל מה שלא אעשה
יחשבוני לרשעכי נחתםעווניבעיני הבריות מכוח הדיבה שנפוצהביניהם .אף רעיו
פוחדים מלהעיד קבל-עם על יושרו (ו' ,כא)?" :י-עתה נזייתם לא תראו ?תת
נתיראו".
בשניפסוקים העלה המחברבזכרוננושנינביאיםוכמהפסוקיתהלים,חידששניים
או שלושה חידושי לשון (צורות התפעל של רחץ וזכה)ויצריצירה אמנותיתחיה.
המחשבה המובעת חדשה היא ,אךכדילהבינה לעמקהנזקקיםאנו לכל המובאות
שלמעלה .דומה יצירהוו למשובה שבמיופי הפיטתם ,שהשתמשובלשונית התנ"ך
ומדרשיחז"לככליבונוצקוהמאורעותשקרובימיהם.כןגם מחבר ספראיוב מספר
לנו חלק מקורותחייו ומסבלו.שני פסוקים אלה הם דוגמה לשיטתו של הסופר,
העברית השגורההיוםבפינו,יחד עםבקיאותנובתנ"ך ,מאפשריםלנולהבין את רוב
דבריו .אבל ,במשך הדורות התפתחה פרשנות המנקשת להפך את דברי איוב
למטפורות;נכון שקובלנתו שלאיוב היא כלפי מעלה ,אך תוכן דבריו מתיחס אל
הרשעשטמןשחתעלדרכובחיים.כלהמניה מראששספראיובהואתמציתשלויכוח
מפשט מילוסופי-תיאולוגי על תורת הגמול ,או כדומה ,הופך את החזות הנראית
לעין-כל לספרהחתום.
אמונות ודעות
כל פרקי הספר מעידים על אמתת המחבר באל אחד ,ברוח היהדות ,התורה
והנביאים,אך הדעות המשתקפותמפסוקיומשתנותלפיהנסיבותולפירגשות המחבר
בזמןכתיבתן .וכברהעיר עלכך התלמוד (בבא בחרא ,דף ב"ז ,ע"ב)[ :כתוב אחד
ו לא בס??יל" (ל"ד ,לה)[ ,וכתובשני אומר]
אומר] לא-בדית?דגרודירי
(מ"ב,ז) .אמר רבא" :מכאןשאין אדםנתפס
"כילאדסך?םאלי
?עקדי
בשעת צערו" .דבריו של אדם הצועק מתוך כאבורמזאינםדומיםלדעתו השקולה
בעתשלווהונחת,לפיכךאין טעם לפרש את המעמם שלאיובכעיןויכוה על דעות
מנוגדות ,אלא הבעת רגשות שטעמן משתנהלפינסיבות השעה ומצבי הרוח שהשעה
משרה עלהדובר.עובדהזומודגשתע"י המחבר בכמהפסוקיםמדריכיםהמפוזרים
ביןפרקי הספר ,למשל(ו',ב-ג)" :לושקיל?שקלס?שי?מ??י(והיתי,כתיב)במאזינם
ב "הכעוס"
??או-זסד,וי עקה ?מים?יקד? ,לעלןדלוילעי".איזדבריאיי
מסודרים לפי ההמת אלא מלים הפורצות מהגרון 'בלא-דעת /ומן הסתם הדובר
עצמולאיסכים אתם בשעה שליישוב הדעת".הינהק-קךא?לי-דקא? ,גדה-שיר
?ל?-לילי" (ףה);דימה אדם בשעתצערוורוגזו לבהמה חסרתדעת.
תורת הגמול מקובלת על כל האישים שבספר; אליפז אומר (ד' ,ו-ט)" :הלא
וסרוח ?כלו",וראשדבריו
??לסף" ,אבלהרשעים'"קילסת
פי
"איובורעיומכירים
א?
של בלדד הם (ח',נ?" :אל?עות משקט?אם-שדי ?עלת-צדק
""יב
וכיה
"יב"
יחיל
"ם
יצטלף
"ליהיאיידו
193
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ח
א גרהם גלזנר
בית מקרא )עג(
גם את צדת הרחמט פ"א,ה?" :דעי-ישהלף 5לשס4מף" ,כמוהםגםאליהוא
[~
(ל"ג ,כג-כד):סם2-ק?ליוטללךמליץ5סד".נ?ס."%5
יודעים הםמנסיונםהאישיכיצדיקיםסובלים ללאעווןוגמולם הטוב מתאחר(ה,
צילךו?זסע לא? uP'-ףרע".יש רק מקריםבידדים בתילדות
יט)?" :שש
צרית
עםישראל ,כמסופרבנביאיםראשוניםואחרונים ,שרשע נענשתכוףלמעשיו הרעים.
צופר מעלהזכרם של מאורע אחד (כ' ,ה-ז)?":ירוי
ת רקעיםלקריב ושמחתסגף
ו8יו" .אך ,בדרך כלל ,השםמאריךאפו,
?די-ך2ע"1?.לולצהיאהדלטיויאיר
לכןאין תשובהבפיהיעים עלשאלותיו שלאיוב (כ"א,ז,יז)":ידועךז?ים?סיג
איךם"ז
?~nrנם-גברוחיל"ז "סלה2ר-ךזעיםיך?ך?:בא
י
מ
י
ל
?
האם בכללניתןלהכירבין רשע לצדיקלפיגורלוז ע"ד,י)" :הקרימותויחלש
,אומראיוב ,אךבפיאליהוא תשובה מוחלטת לשאלהזו (ל"ד,יא):
הונעקדםיטיו"
וכארח8יש למצא ."%החלק הטובשנפלבגורלו שלאליהוא
"?י מעל קדם
:ש
ת ),"u?e
יטף-ט49ם טללא??2-יע [אתהצדיק]לשרי ל:4עו
ל"מוכיחכי (ל"ד,
ם:
ל)
יב
כי כלהצרותשבאו עלאיובמגיעותלולפי משפטצדק.
אמנם,איןעיסוקושל ספראיובבבעיותמופשטות,הבעיותהןמעשיות אשר מקורן
ביחסי אנוש ,איש אל רעהו; מחשבות אדם על אוהבו ועלשתאו.איוב חושד ברעיו
כי הםסיגלו לעצמם את מחשבת אליהוא ביחסם אליו (כ"א ,כז-כח)" :הן?דעסי
ס?זביתיכםומזמזתעליתחמסו.פיתאמרואיהכיח4-דיבואיהאהלמשקחתךשעים"
כלומר ,הקב"ה המציאלאיוב ,שחשבוהולנדיב בתחילה ,את הגורלשמגיעלולפי
רשעתו .לעומת זאת ,אליהוארוגז עלרעיאיוב (ל"ב,ב" :ובשלשתרעיו
חרהיה8ופאי
,
על 5זר לא-מצאו סטהוירקיעואת-איב" .רעי איוב פחדו מזעמו של אל
וחכמתהחיים הורתה להםלהימנע מהרשעתאליהואאואיוב,או הצדקת אחד מהם;
רעיאיוב "למוקד על-פה" (כא,ה) ,כבקשתו ,אבלבניגודלכוונתו.דוגמהזומבליטה
את ההבדלביןהתיאוריהובין המעשה ,וספראיוב ,כשאר ספרי התנ"ך ,מספר לנו
עלמעשי בף אדםועלמניעיהםשעפי"ראינם מתבססים עלההמוןהטהור.
השטן
האם השטן נברא או משל היה? מאמיןאני באמונה שלמה שבריאתו של 'השטן'
לא היתה אלא במשל זה ,ושלא ברצון המחבר ,אולמ ,עמוס חכם כותב במבוא:3
"השטןשבאיובאינו אלא מלאכו-משרתו שלה'…והוא מקטרגאפילו עלאיובומזלזל
בערכה של יראת אלהים בכלל ,אך תכליתולהגדיל את כבוד ה' ולא להמעיטו".
[האמנם?ו]
" ,"DtOאמר רבי יוחנן:
בדבוק לפסוק שבאיוב (ב' ,נ" :נתסיתני
כאדםשמל
יאותוונימת" (בבא בתרא,
אילמלא מקרא כתוב אי-אפשר לאומרו
ען
לי
בת
סי
דף ט"ז ,ע"א) ,ובכן איכה אמרו מחבר ספר איוב? אלא משל הוא כאומר :השם
%ודעתדרקיףלא חפצם"
מאריךאפועםהרשעיםהללו"יקראימךיםלאלסורי?
(כ"א,יד) עדכיבני אדםמתרשמים'כאילו'הואניסת .בדומה למלךישראל (מל"א,
כ"א ,כה)" :רק לא-הלה ?ארטב אשר התמכרלקשית סךע?עיגי הן5 ,זרססטה
בי
3
הוצאת מוסד הרג קוק,ירושלים.
194
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
]7[,
בית מקרא )עג(
הקדמה
לספר איוב
טבת-אדר ב' תשל"ח
את4אייל
לאשתי" .הקשרההגיוני של דברים אלה אל אמונתו שלאיוב באלהים
ל"ב,
,
ת
ו
מ
ט
פ
:
)
ב
י
ו
ת
נ
ע
ט
ו
מ
כ
של
מסתבר באותה מידה
משה רבית
"למהיאקרו
סצר2םלאמיר ברעההיטיץםלהרגאיסם
ילכלתם מעל_פגי האדמה .ש4ב
ם על-הרקהלעלף".שניהםיחדחסריםבסיס,ואי-אפשרלהצדיקם
טהריןטלףיס?ס
ע"ינמוקיםהגיוניים .אבלהמניעיםהאנושיים ששרשם באמונתישראלמובנים היטב.
"אידלףקדםטה-טיבי9ה-ה' ארשסלף 8ם?שית ס?9ט לטאת סקדסס?א
ל9ת עם-טלהיף" (מיכה ,ו',ח) .השם ,אשר אלהדרישותיומן האדם,יכול שהאדם
יפנהאליו בצעקה ובתלתה":טוץיתנהביד-רשעפגי-שפייהןכיה 8ם-לא5פיא
מי-הוא"(איוב ט',כד) .רק בורא העולם אחראי לכלהנעשה בעולמו ,אםטובואם
רע הואבעינינו.
ספראיוב משלהוא ,שמשלונמשך אל שארספרי המקרא ,וכליודע מקראיעלה
בזכרונו מחזה שלישיבה של מעלה במל"א ב"ב ,יט-כד":ואיסי טת-ה' 4שב על-
הטת-אחאב…
כסא4ויל-צבאסקסים שסדקליוסיסינ4ומשמאלי .ףאמרה'מיקפינ
י רוח שהרבסיכל-נביאיו.ניאמר…
ניצא הרוס"brt1לעגיה'…ניאמר אצאוסייס
.
.
.
ה
ל
א
ש
ג
מ
ו
ה
י
ק
ד
צ
ף
י
א
י
ס
ו
ל
?
צאנעצה-סן .ועתהסגה4סן ה' רוח?"רבפי
9ן-
?נץןהניקהץת-מיןןהועל-הלסיוכו"'.
מכיווןש"לא2-ר5גי הקדםוסי" (שמות ל"ג ,כ)-נמשל הקב"ה למלךהיושב על
כסא ,ולאיעלה על הדעתשישממשותעצמאיתלכסא.כןגםהרוח משלהואלאטאו
של אחאב שרצח אתנבותהיזרעאלי באמצעותעדותשקר; בשקר חטאובשקרנלכד-
מידה כמדמידה.אמנםאיןהקבלה מלאהביןתאורהפמליאשלמעלהבאיובובספר
מלכים; זאת משוםשיצר הרע נתקרא 'שטן' רק בתקופה מאוחרתיותר ,אבלהאיש
המכתהייצרי" ו"איש ריבי" באיוב הוא שטת-שונאו של איוב במונחים המצויים
בספרמלכים.
מןהראוי לשים לב לחזרת הפועל "יצא" בתאור המעמד בספרמלכים .האחרון
ם(סאת)
שבהם הוא" :צאועשה-כן"-במצוות דעתעליון .לעומתו" :ויצאס?9זסי
ה"'(איוב ,א',יג; ב',ז)-על דעת עצמויצא.
איוב המורה
מחברו של ספר איוב מורה מנוסה ומומחה באמנותו היה ,כעדות עצמו (כ"ט,
ם ?9ר4
תזףהלסי .כסערליגייס
כב-כס" :אחרי דלוי לא 2שנ4
לסלקיש".הרישנתקייםבתלמידיוועלמיצמויות משהרבנו(דמבסרליים ל"ב,ב)2" :עלףסיקר
לקמי סול מסלאסלתי.לישירי
ם עלי-דזא וסרכיסים אלי-ערב""[ .ועלימו" -
יסיים
יי
יגי
עלהנערים הרכיםבשנים שהם כמו דשאוכמועשב] .דרכו לשקת דבר ואח"כלחזור
ולהעלות אתרעיתושתיים שלוש פעמיםבניסוחמליםשתות .המחבר שם בפי השטן
אתהמלים" :אם-לא ץל9ויףן9ך9ה( '1א',יא; ב' ,ה)וכלתלמידנזכר בכרםנבות
היזרעאלי והספרים אשר שלחהאיזבל (מל"א כ"א,י)(":היעיבושניםאנעיםבני-
9ל!על
ולאמר:סרן?טלריםסמלךיי.ביתדין של מעלה נתאסף (א',ו):
ויידה
"גסיסימידםיייבאי tsaאטלסיםלססיצד ה',ייביאנםס?9זית94ם" '-כדיידיז
?י
בעסק דומהלעדי השקר שלאיזבל .מסתמא,בגוף הספריסופר מעשה הנמשל שהוא
'כעין מעשה המשל,שיש בהםעלילותדברים.
195
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ח
בית מקרא )עג(
אנוחם גלזנר
%
מעשה
בן ימלה עד פעמים ,לפחות בספר אשב :האחת,
לדעתי
י
ר
נ
י
י
כ
מ
,
ה
ע
ו
ש
י
ל
טז)-ה"חנף"
א
ל
י
ק
ו
ך
פ
ל
א
ו
ה
ה
י
ק
ד
צ
r
x
t
t
~
)
סגף
"ום-הוא-לי
בן
כנענה שלא בא בסוד ה' אלא רוח שקר וחנופה דברה מגרונו .4והשניה' ,ימי-למום
לא-שהרמלי…לא-יחיהרשע …לא-וגךעמעדיקעיניו ואת-מלקים לקמאומשיבם
לטחנזגבהו" (ל"ו,ד-ז) .אליהואשנזהה אותוכאישריבו שלאיוב הואשם ב"שקר"
כדוגמת מעשה אחאבוהוא מתאמץלהכחישזאתולהוכיח אתצדקתו .טענתוכפולה:
א) "לאיחיה רשע" -והריאליהואחי,וב) "לא תרעאצדיקעקיו",וזו חרבפיסיות,
כי הלאאיוב אמר על עצמו "לגבר
" פ' ,כג),
נסטךההלך %5הוזדי
י
כ
ך
ד
אבל אליהוא ממשיך לישב על כסא מושלים .ומסייםעניין זה בברכו את נפשו:
"משיים לנצחשנקהו"(כפי שהובטחלביתדוד).
,
ר
ת
ו
י
מענין ,שבספראיובמופיע עוד פעם אחת,ולא
המילה 'שקר'" :ואולם אתם
96לי-יהרי59י5ללשלים
" (י"ג' ד);כלימר אתם מתראים כרעי שבאולגחמני,
אולם למעשהמחוקים אתם אתעדי השקרשהעמידאליהואלהכחישני.
זמן חיבורו של הספר
סאלד כותב במבוא לספרו" :א"כ צדקו הדיעותיחדיו( :בבא בחרא דף ט"ו)
הספר הוחל מראשהנביאיםונגמרבסוףגלות בבלממלאכיהאחרוןשבנביאים ,כמו
שהוא בעצמורמז עלזה באמרו'-אזנדברויראיה'וישמעויכתב ספרזכרת לפניו
ליראי ה' ולחושבי שמו' (מלאכי ,ר ,טז)" .סאלד הרגיש בקשת הרחבה של נושאים
שבספראיוב ,אבל נתעלם מהסברה שהמחבר המשיל את המשל הזה על עצמוועל
מאורעותחייו.6
ת
י
ב
ב
ם
י
ד
ו
מ
י
ל
ה
על
,
י
ח
ר
ז
מ
זכורלישביושבי ספסל
המדרש למורים
עוררמורי
ד"רנח חכם את השאלה :האםצידוקהדיןהנהוגאצלנו"-ה'וסןיה
'גקח שם ה'
מלרך"(איוב ,א' כא)קבלנוהומאיוב,אואוליהכניס המחבר אלספרו פסוק שהיה
מקובל כברבימיו בקהלותישראל?אזכירעודבאותוענין,שהפסוקיםיט-כובאיוב
ה'נוסדו על מזמור צ"א בספר תהלים":ישב בסקר עללן",שאנוקוראים בהלויה
בלכתנו אחר ארון המת .האם הזכירמורי בהקשר לשאלתו גם את תפילת נחמיה
(א' ,ד-יא)" :ואהי צם ומתפלל
טלליסזסלמ.נאסרטנא וכו"'ז-זכרונינודד
בין שמאוברור .בכלאופן ,השוואהזו(ועיוןבתפילותאחרותכמותה) מטה את הדעת
להשיבכי מחבר ספראיוב הסתמך עלמנהגים שרווחו בקהילות ישראלבזמנו,ואנו
ממשיכים עדהיום הזה באותה מסורת.
פרושי רבי ומורי ,שהסתמכו רבות על פרושי סאלד ,שכנעוני באמיתות עדותם
של שםאמוראיםגדולים (בבא בתרא ,ט"ו)" :רבייוחנןורבי אלעזר דאמריתרוייהו
[מחבר]איוב מעוליגולה היה ובית מדרשו בטבריה היה" .עובדהזו מסבירה את
המובאות הרבות מספרי התנ"ך ,שנחתמולפני ספרו שלאיוב ,ומצביעה על הדרך
הנכונה להבנתהספר .תקופתוהיא שלאנשי הכנסתהגדולה,דוראחרי עזרא ונחמיה,
יביא"
יזר
יקי
ליל
4מסתבר שפסוק זה
י המקור למשמעות השורש "חנף" כלשוננו המאוחרת .במקרא
הינהחמוריםביותר:ע"ז,שפיכותדמיםוגילויעריות.
"חנף"מתייחס למעשי הרשע
5בנוגע ללשונו הכתר-מקראית ,של סיפור המסגרת בס' איוב ראה מאמרו של אבי הורביץ,
בית מקרא מ"ג,ע' .457
196
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ח
בית מקרא )עג(
הקדמה לספר איוב
1
ובהתאםלכךמוצאיםאנו בספראיובגםפרשנות למקראשכדוגמתןנשתמרובמשניות
עתיקות .למשל(איוב ,ל"א ,יג-סו)8" :ם-אמטס משפט עבדיואמשי ?ך9םעקדי
4מה אעלה שי-יקום אלוכי-יפקד 9ה~?י?.45סלא-ט??זעשףו?ה4נן?14וךסם
ז טעםלמציית התורה ,טעם אנחטי-מוסרי המתבסס על ההכרה
טסד"י איובנית
בבורא עולם אחד ,שהוא האלדורשהטוב .טענה דומה טען כברהנביאמלאכי(ב',
י)" :הלנאטב אחדלכלנו ,הלא אל?סדבראנוטד4עןבגד8יש?אחיו להללברית
"בסר" .והינה המשנה (סנהדרין ,פ"ד ,מ"ה) משתמשת בעמוק הכוללך של איוב
ומדגישה את הצדהאנושי שבטענה:
"כיצד?~זמין עלעדינפשות?.,.לפיכךנברא אדםיחיד ללמדך ,שכל המאבד
נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב ,כאלו אבד עולם מלא …ומפני שלום
הבריות,שלאיאמראדםלחברו:אבאגדולמאביך…ומלךמלכיהמלכים טבע כל
אדםבחותמושלאדםהראשון["ויכשוברחם ,אהד"]ואיןאחדמהםדומהלחברו".
תלמידיו של מחבר ספר איוב קיבלו ממש והמשיכו להורותולהפיז תורה לפי
רוחו ושיטתו (אבות פ"א ,מ"ה)" :שמעוןהצדיקהיהמשיירי כנסתהגדולה .הואהיה
אומר :על שלשה דברים העולם עומד :על התורה ,ועל העבודה ,ועל גמילות
חסדים" .גמילות חסדיםבין אדם לחברוהינה על מדרגה אחת עם לימוד התורה
ועבודת המקדש-הדגשהזוהיא תורתו שלאיוב שברובו ככולו עוסקביחסיםשבין
אנושורעיוואדםלחברו.
שחין ,האדם המנודה
בני השלהים לקתיצב על-ה"',
פרק ב' באיוב פותח במלים" :נ
בפרקןקאי' .נשאללתב,אי
הזרהמילה במילה על פסוקו
איפוא ,השאלה כמהזמן עברבין
התיצבותלהתיצבות.יכולנוללמוד משמו"ב(י"א,א)" :תהילתשובתטק?ה לעת צאת
סילאסים" ,שהלפה תקופת שנה ,כדברי המשנה (ר"ה פ"א ,מ"ב)" :בראש השנה
כלבאי העולםעוברין לפתו כבתמרון" .חושבנו שהמחברנמנעבמכוון מלציין את
הזמן,כיאה למשלשענינואינותלויבזמן ,אלאבנסיבות .מחבר ספראיובעקבימאוד
בדבר זהואיןזמן כל שהוא מוזכר בספר כולו .לעומת זאת מודגשת התלות של
מחשבות האדםוהגיתובנסיבותחייוובמצבירוחו ,לדוגמה2" :םאגסי??ם אדברה,
לוישנקיקםעסתנקיי
מאמר,גם מרישיחי" (כ"ג,א).
"(ט"ז ,ד),או"מעל
נראהשלאיוב המחבר לאהיה'מידעהיסטורי' על מכתהשחין שבה הוכהאיבו
הקדמון ,כביכול סמוך אחר אבדן רכושו,בניוובנותיו ,אלא הרחיב את משלוכדי
להדגיש שמכתהשחין שמדוברעליהכאן קשהמכולן .זאת באגוד בולט לסדר מכות
מצרים; שם "שחין" היה אחת המכות (הששית) ,אבל מכת בכורות ,שהיא האחרונה,
מכריעה אתכולן .השטן לא מסתפק בכל אשרלאיוב ,הואמתכוון אלנפשו כאמרו:
"וכלהזרלכישנמן ?עדולשו" (בן'ד) .אבלאין הוא מבקש לקחת אתנפשו אלא
וטל?שרי" .השטןאף הופקד עלשמירתנפשו שלאיוב :ב~דף,
למוע "אל
וצמי
ישע
טךטת-נ
שמר" (ב',ה-,מסתמא גם אםאיוביבקש את נפשולמות .על
"ה~ כרחך
אתה מבעלמסקנהש'השחין' מסמל אתהנידוי,שבני האדם מתרחקים ממוכה השחין:
"סורו ?סאיראו לסו ,סנרו ,סורו טל-תגעו" (איכה ד' ,סו) .כשהואבנידויחייו
הופכיםעליו לסבל מרממות.
סים
איב
סים
197
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עג(
אביהם
טבת-אדר ב' תשל"ח
גלזנר
[]10
על כובד צער המפדה נוכל ללמוד ממעשה רבי אליעזרבן הורקנוס (סנהדרין
"שנינו ,כשחלה ר'אליעזרנכנסור'עקיבאוחבריולבקרו .הואיושבבקנוף שלו
[מטהכעין אהל] והםיושבים בטרקליןשלו .ואותוהיום ערב שבתהיה ,תכנס
הורקנוסבנולחלזתפליו.גערבוויצאבנזיפה .אמר להםלחבריו :כמדומהאני
שדעתושל אבאנטרפה .אמר להם :דעתוודעתאמונספרה-היאךמניחיןאסור
סקילהועוסקין באסורשבות? …נכנסווישבולפניו ברחוק ארבעאמות .אמר
להם :למה באתם? אמרולו :ללמד תורהבאנו .אמר להם:ועדעכשיו למה לא
באתמ אמרולו :לאהיהלנופנאי .אמר להם :תמהאני אםימותו מיתת עצמם
מזקנה…ויצאהנשמתובטהרה .עמדר'יהושע עלרגליוואמר :התר הנדר ,התר
הנדר[הנידוי]".
/
אך,לא'לסימתם אסמקקיםעלהיותאיובבמדוי,הכתוביםמפורשיםס"ט,יג-כא):
סטוי,
""סיסקליסךסיקס'ך
ך-ןרי
?יוגס
י.
יומידעישלח
חדלוקריי
רלועקביךזירחהךלאטסשיתיוחנקיימי-סייי
ף.
סיבותפל-מתיסידיוןלהק-ילסימייסיכו-סי
טקסט-לו
ללאנקוה
ייד5-לו-[5אליהיא] nuuסי".7
סטי,ס~וי,סטםר?י'ס
להלן מעטמקללותיו של מחבר ספראיוב על ראשמנדהו(כ"ז ,ב-כס:
"סי-טלמסירסזיטיסשדיסטרנישי.
סלעסי.
זמי9ך?עאומ
ייא?ליויךה.
ייב
י-
קי
עיייזס
סצ?"תוייס
סי
אם-גרבובניולמי-סךבו?טיטיולאישבעו-לסם.
שקנתואסרווטליצסיי
לאס??9ה.
תלזלה?סתוסופה".
?סרשייךגיהיוסטזםכלהי
וכו' עדסוףהפרק.
:
ל
ש
מ
נ
ה
ו
איוב
המשל (ב',ז)":יצאס?9ן סטת 9ף ה'נגףטתאיבלשחיןךע".
המנודה ,כמתואר בפרקיםי"ס וב"ז ,או במעשה ר'אליעזר .ההקבלהביניהם שלמה
ומוכיחה פעם האלף ואחת שהמעשים חוזרים דור אחרדור.אין כאן חשיבות לזמן,
ואף לא לשמו ולזהותו של המנודה ,אלא לדין ודבריםבין אדם לרעהו ,ולחשבון
שאדםעתיד לתתלקונו.וכןכותבאיוב (ט"ז ,כ-כא):
"לליציררי,טל-טלוסנקדוש] ךלפה?יך.
וייכחלן9ר?ם-אליה[-אליהוא השופט],וין-טךםלךעהר".
לגיאליקורבגיצקי.
6ד להפכיינוסיפר"אהלאוגהר"המצוי בא' איוב יותר מאשר בכל ספריכ"י האחריםיחי
.ברור בפסוקים
רבים שהכמנה היא לאליהוא ,למשל -ל"ו ,א-ב" :ויוסף אליהוא ויאמר :כתרלי ועיר ואתוך
כי עוד לאלוה מלים".
198
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ח
בית מקרא )עג(
טק
הקדמה לספר איוב
הבעו שספר אשב שסק בה ק"מתועומדתמאזיצחקבן אברהם אבעטעדיסעו
אלה ,ובית-דין של מעלהיושב ודן במעשי בני"האדם לעתים מזומנות":ויהיהיום
ויבאובניהאלהים להתיצב עלה"'.
מגילות
ספראיוב נתחבר בתקופות שתות שלחיי המחבר.ישבו פרקים מתקופתזוהרו,
י חרפו (כ"ט ,ד) ,כאשרהיה מורה מצליחואהוב עלבניהנעורים של עדתו (כ"ט,
ימ
ה ,כל,מימי עותו כאשר הושם בסד רגלו ל"ג ,בז) ,ומערובחייו אחר בוא תשועתו
"לון2-מדכנכסיב"ר" (ל"ח,ז) .כאשר עלה על דעת המחבר לכתוב את הספר,
אסףמגילותיו ,התך אתהיריעותוהוסיףעליהןאריגאומטווה; לפעמים שלא ממיש
כמוהדין-ודברים ,ז"אהוויכוחיםהאישייםהמלאכותייםשביןאיובלרעיו .תפר את
היריעות בקוריחייו ,אוחיברן בטבעות וקרסים עדשהיו לספר' ,לאחדים'בידו.
בכל זאת נשמר תכנןואופין של המגילות הראשונות ולא קשה להכירן ,כיהיון
השמחיםשונהמהגיוןהאבלים,ואיןבוקרו של אדם דומה לערבו .לשםהקיצורנוכל
להגידשבידינו מבחרכתביאיובערוךומוגהע"יהמהבר.
המחבר לא חסךמיליםבכדילהבהיר את מסגרותתכניותיוולהדריך את הקורא
במבואותהגיורו.דוגמה פשוטההיא הכותרתלפרקים כ"ט-ל' (כ"ט,א)" :ף9ף4יב
ימגילה מספת ,אםכי משלמעין המשלים האחרים של ספר
?טתמזלוניאסר".זיה
איוב,ויש בה אינפורמציה על המחבר וסביבתו ,אבלאינה חלק אורעי של הספר.
העיר כבר סאלד ,שהמילים "9יךמי"ום" (איוב כ"ט ,ב) מבוססים על איכה
(א' ,ז)~' :קרה ירושלם[בלמי ?4הומרודיה ללטהסדיס סיגמיסי"דם",וכן
יw
שנימצאיהפסוקים(איוב ל' ,א ,ט)":וע"השתקו?לי??ירw
ם~ממני ל:סים"" ,ועתה
קרנתם ה2י "%הינם הפרדת הפסוק באיכה (מ,יד)" :ה~יתי טהקליל-עמי נצנתם
ול-הים".מכיוון ששףפרקים אלההינם תוספת לספראיוב הבה נקרא אתהמגילה
מהדשכיחידהבפני עצמהואזנזכרבישעיה (א' ,כא-כו)":אי"ה היסהלזיהקריה
וטינ
צדקילין בהוע"הקרקסים?.לשיבהשפט?ף כבראשנה?44צ?ף
הללעסי
?כלסלהסטרי-סןיקראלדעירה?ךקקך:הוטינה".
פרק כ"ס מתאר אתירושלים ,הקריה הנאמנה" :ברחץהליעי?ס"ה וצור?צוק
עקדימ"י? tlv?.-צאתי שער 4לי-חרת ,ברחוב?סיןמיזמי" (פ"סו-.ז) .שופטיה
ו4ויף ס?9טי" (פסוקיד) .כמובן
שפטו משפט צדק":ידקלכיסיהלילני
דאגובקריהזולאביונים ורדפו את הרשעים(פסוקיםטז-יז).ועוד מסופר בפרקזה
על מחמדיה של ירושלםמימי קדם כמרומז במקראות :בתורה ,במל"א ובישעיה.
גם בתי ספר וישיבות ללימוד התורה היו בירושלם (דבהי"בי"ז ,ט)":כלידו
ו?4ם" .הפסוקים (כ"ט,
ליהודה?עלסם ספרתירתה',יטבו?9ל?-רי:הודהמליד
כא-כד) מבוססים ,אמנם ,על שירתהאזינו(דברים ל"ב ,א-ג) ,אך הקורא מתרשם
מההואיהאקטואלישבהם.מעולםרואה אדםמהרהורילבווהמורהשבאיובככלאדם.
פרק ל' הוא כמובןקינה עלגלות ישראל בבבל ,כאחד מפרקי איכה :בתכנה,
בסבתה ובלשונה ,אעיר רק את תשומת הלב על מספרפסוקים המתייחסים אל עם
י להמר ט?ס?לו?9רקיר" (בראשית י"ח,כז).
ישראלבמפורש .פסוקיט":הרי
ופסוקלא":ומילטללוודי??וסילקולביסים"'רמזלתהליםקל"ז" ,עלנהרותבבל".
סייט
ליעיי
199
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עג(
אביהם
טבת-אדר ב' תשל"ח
גלזנר
יח
ראם מסיעת לאחדות ממלה ע(תהיי לים צום בעת שלוה יחסית) היא ,כי
הפסוקים'הקשים'מתישבים מאליהם כאשר הקוראיודע את הארועשלמענו נכתבה
הממלה .כוונתי לפסוק המחברבין הפרקים (כ"ט ,כה)?" :בחר דךכם ואשב
ראש,וישכין?קלך חדוד,שיקרישכי
ם ?חם".הריזו הכרזה שלהחזן לציבור
לי
היושב 'כאבלים'ביום צום :הבה נבחר בדרכם שלאבותנומימי קדםואז ,כמובטח
לנו(דברים ,כ"ח,י"
":קלוף ה' לראשולא לזנב",נהיהראשוניםבין העמים.ונשכן
יכו"' .כמובימי דוד
לבטח בארצנו (דברים ,ל"ג,יב)?" :דיד ה'
ח
ט
מ
ל
ן
ל
ש
?
המלך "בדברי השירה" לשמואל ב' ,ב"ב ,ל)":י ?לי
יגדוד" .כל זאתיגיעת
י ?קה ארוץ
"ן?2ת-רצין…לאלהינולנסם ?ל.אבלים"(ישעיה ,ס"א,ב) .אולםעתה…
מןהראויליחסעוד אתהדיבור על הפסוק כ"ט ,כד" :לשחקקליהם לא?ליינו
ר לא ?לילק" ,כי הוא מעיד על אפיו של מחבר ספר איוב כמורה שאהב
ואי
להשתעשע בתורתו ,ולא נרתע מדברי חידוד ובדיחה ,עד כי פקפקו התלמידים
9י
במשמעאזנם .אבל ,בכל זאת,נזהרו הנערים בכבוד מורם ולא העציבוהו מעולם.
וכמושידעימיםטוביםולשון שלשחוק ,באותהמידההיה מחבר ספראיובחריף
ותוקפן בלשות בעת צרה ודוחק (י"א,נ":ידיףמסים?חרישונילעג סוללים"
אומר הנעמתי התמיםשביןרעיאיוב .הכללפי השעה; זה בעת לדולוזה ברגע של
רוגז .אלה המקורות מהם שאב מחבר ספראיוב אתמשליוברוחם ככתבם.
ימין
תוכן הענינים של ספר איוב
פרקים א'-ב':
מחזה "ישיבה שלמעלה" ,לפי מיכיהו בן ימלה זבל"א
,
ב
"
מ
יט-כד).
שירלירמיהוהנביא.
פרקג':
שלושת הפסוקים האחרונים ,שהינם תוספת מאוחרת ,הם
תחילתסיפורתלאותיו של מחברהספר.
דברי נחמה ועידוד לכושל ולמי שגורלו המר לו :הרשעים
פרקים ד'-ה':
יאבדו ,כפי שאבד בית אחאב ,אבל השם מושיע מכל צרה
אתהבוטחיםבו.
פרקו':
איוב דוחה את דברי הנחמה של אליפז ,כי הפעם נזקק הוא
לרעיושיעידו על צדקתו .רעיאיובנתיראומההוות [-שמועות
הדיבה] שנפוצו על איוב ,ואיוב מאשימם בבגידה ,כפי שאחי
יוסףבגדובו.
פרקיםז'," ,י"ד :הגות ותפילה" ,זכרונות" ליום הזכרון .אדם שחטא ומתיסר
במצפונו .אדםשנתרבוצרותיוותוהה למהבאועליוכלאלה.
(השווה :תהלים ,ל"ט) .הרהורי אדם קצרימים ושבע רום:
"אם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתחמו ותוציא כאור
משפטנו" .מכל אלה דבקילוד האשהבחיים ומבקשהיינצח.
פרקים ח',י"א:
סיפור יותם ["קן-אל לא ?מאס-סם" ,ח' ,כ] ואבימלך
]
ד
י
[ךס?עדהו למלךמלהית" ,י"ח ,בני גדעק ["ךה~הראשי?ף
200
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עג(
[]13
הקדמה לספר איוב
י??ר?טףוי?ףי?5היאי"'ח"
טבת-אדר ב' תשל"ח
ז] עפ"י ספר שופטים ט'.
הסיפור מתחיל (ח',ג)" :האלהעות משפט" ,נמשך (י"ח ,ד):
בשפי" ומסתיים (י"ח ,כא)" :וזה
"5רף
לא-
ישי
ל.
:דע-אל"
יקים
פרקים ט',י"ג ,ט"ז :בהם מסופר על מצוקתאיוב המחברמידו הקשה שלאליהוא
סיירים",
7האגיותב5רתטלוה-ותלבכ?תס.גי""כי(טו'ש,בעינה,י לד)" .סי-ס"??תסרב ס?לקילישקטי
[ראה פרקל"ד]לתירישניעתיתנעוךי.וסים בשדרגליהקשמיר
יירית
?ל-ירחיי"
כי-כז).
קקלי??*יו,
?רףנ???סנימי
טפי
צריילושעינ(ייו"גל'י" (ט"ז,ט"
).
פרקיםי"א ,כ':
פרקי"ב:
פרק ט"ו
הפתיחה בפרק ט'(ד-י)הינושיר "גבורות השם" ,אך בראש
פרקי"ג(ד-ילאנוקוראיםדבריריבותוכחה שלאיובלרעיו.
סיפורי בית דוד ומרד אבשלום ,לפי שמואל ב ,י"א-כ"ב.
?ד-ה' ?שסה זאת" ,נבואות ישעיה על מסע סנחריב.8
על שלמה המלך ובש רחבעם .פותח בשאלה" :החקם…
"יי
ןוסיום
ייסלא"דים יקנו" ומסיים" :הלה?יל וילדיו
?סיזירקה".
שיר על אדם בודדביגתו-הוא מחבר ספראיוב.
פרקי"ז:
מחבר הספר במדוי; אף אחיו ,קרוביו ,אמהותיו ועבדיו,
פרקי"ס:
ובצוכולם רחקומעליו.
פרק כ"א:
מתאר את אושר הרשעים ושמחתם ,בעקבות ירמיהו י"ב:
"מדוע דרך רשעיםצלחה …נטעתם גם שרשו וכו'" ,ומשווה
את גורל הרשע (פסוק כס[ :אליהוא]:מות
י
בקצם[איתומ
ב]
?לושלקיןוילי
שו
"ה
יא (מסוק כה)?" :זה
י"ל,א-ל
ימו
יטיבה".
רלו
יל
גכ
א
ת בנקש מרה?
פרק כ"ב:
עלאחזמלךיהודהלפינבואותישיעיהוא-ז.
פרק כ"ג:
"קדושה" -מקבילהלתהלים קל"ט-9בשעה של הסתר פצם,
ושניהםמבוססים עלירמיהוכ"ג,כג.
פרק כ"ד:
על מלכייהודהבנייאשיהו לפיירמיהו כ"ב ,וחזונות חרבן
,
ל
א
ק
ז
ח
י
ת
י
ב
ה
"שחתר
ך
ז
א
ו
י
פ
ל
?תים"י
פרקים כ"ה-כ"ו :שיר "ממשלת השם" .שלושת הפסוקים כ"ו ,ב-ד הינם אחד
מסימני המחבר על זכות יוצרים בלעדית לפרקי הספר
פרק כ"ז:
8
9
קללתאליהוא.
ראה אברהםגלזנר:חידוןתנכ"י בספראיוב,בית מקראד[עא] עמ' 483תשל"ו.
ראהאביהם גלזנר :תהלים קל"ט וזהות מחברו,בית מקרא א[ס]עמ' ,79השליה
201
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עג(
פרק כ"ח:
פרקים כ"ט-ל':
פרק ל"א:
טבת-אדר ב' תשל"ח
אברהם גלזנר
141ן
שיר לחכמת האדםשתמציתהיראתהשם.
קיצת לט' באב" :זכרה [את] ~רוקלס5 ,ל מססץיק"?ר
עקה??ד-יר
סיו וניסי"דם[ ,ואת] ?וןה ומרודיה
ס?רים שחקו על-ששבתה" (איכה ,א',ז).
לאיןעיור לה,ראי
האלה שבתפילת שלמה (מלכים א ,ח' ,לא-לב)" :את ט?ר
יימל
לס"א"יש לרעהוונשא-בי ?לה להאלחי וקא ?להליק
סןססף כסות הזה .ואסה תשמע כקרדםושסיס קקפטת את
ולה?דיקצדיקלסת
"9דיףלסר?יערזעלסת
?.ראשי
יז')
כ,
רם
די
?צעקתי"( .ראהגם:תהל
לי
פרקים ל"ב-ל"ז :קובץאליהואופרולוג בפראזהיבשה בראשו.
פרודיה.אליהואמציגעצמו כחכםוכשופטצדק.
פרק ל"ב:
התשובהוכוחה.
פרק ל"ג:
כרוז מד איוב שמרבה לעג ומעורר מהומות (ל"ד ,לז):
פרק ל"ד:
"בינינוןספיק7ןרב~קליולאל".
פרקים ל"ה-ל"ו(עד פסוק כא) :תשובת אליהוא לאליפז (בפרק כ"ב) ולאיוב
(בפרקכ"ז) .אליהואמיצג את אלוה":סיעודלשלוהסלים"
(ל"ו ,ב) .איוב נענש בגלות כפי שמורה הביטוי החוזר
"?4לי-דעת" (ל"ה,טז;ל"י,יב).
ויראהמפני "קולו" (השווה :תהלים כ"ט) .לשונו של אליהוא
לא ברורה ,מקוטעתויש בה חזרות רבות בלתי קצובות ולא
סדורות .רצונו של מחבר הספר לחקות את דרך דיבורו של
אליהוא,מציגוכעילגועוד מרבה אתהמבוכה.
פרקים ל"ת-ל"ט :שירתהילה לשםכדוגמתתהלים קמ"ו -קמ"ח .בדרכו מבבל
לארץ ישראל-איוב עובר את המדבר-מועקתהנידוי סרה
מעליו והוא משתאה ומתפעל מנפלאות הבורא .השם עונה
לצועקים אליו (מ' ,א-ב)( .רוב דברי אליהוא האחרונים
מוצאים אתתקונם בשירהנעלהזו).
פרקים מ'-מ"א:
מלחמת השם בשני סוגי מושלים רשעים" :בהמות"-
' ןססת ?אלים ושכב"-שדואג אך לכרסו
י
ר
ר
?
4
סינו
ולנוחיותו" ,ולויתן" ,שכל ענינו במלחמות ובהכנעת עמים
תחתיו"-הוא מלך על-כל?-וזסץ".
ן9ל
"ה' ?ב את-שבות ?יב"",יבוא
פרק מ"ב:
מי
ול.אלויגוםאמחתינווותל
יאתו,
ו
וח
יל
סש
יד?יו" לשלחו לדרכו לארץישרא
כנדבת לבם ,למקדשבירושלים.
"איי
202
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il