תמוז-אלול תשל"ח
בית מקרא )עה(
על מצב הדובר במזמור כ"ג
מאת
ש'מ'אי גלנדר
"השלילהשבשירמעמידה אתהמושגהמשולל
מול המושג המחויב בגופו של השיר כחלק
לא נפרד ממנו" .הדברים אמורים ב"לא
גבהלביולא רמועיני" (קל"א),והואממשיך
כקביעה כי "לו ביקש המשורר למסור אך
את השקט והשלום שבתוכן המלים כפשוטן
ההגיוני …היה עליו להמנע מלהזכיר את
הגבהת הלב ואת ההליכה כגדולות" .נראה
ןלציין שלא
שאף כאן ,במזמור שלפתנו,ית
דומה המכריז "לא אחסר" -למכריז שיש
לוהכל .כלומר -ישבבטוי טעם של המעטה,
כביכול -מציין הדובר' :אעני מתאתן'…
אלא שמיד אחר מלים אלו באת התמונה
השקטהמןהטבע,העשויה לבטלחששותאלו.
על משמעותה ועלאופן שלוכה ,ננסת לעמוד
בהמשךהעיון ,לאחרשיבדקובטוייםויסודות
נוספים,שיש בהםכדילחזק אתהרגשת החסר
אותשלילה.
הפרשנות והמחקר מתעכסים בדרך כלל
על עמם העיקרי של תמזמור ,ועל נקודת
המוצאשלו.מתוךכךמבליטים אתהשתקפות
הבטחון הבלחי מעורער בה' ,ולכן מוגדר
המזמור כולו כ'שיר בטחון בה'! .מכאן,
ככל הנראה ,נובעת הנטיה להתעלמות
מסוימת מן המצב המשתקף בו ,ולראיתו
כאילואףהוא,ביסוד ,מצב שלשלוהובטחון.
אמנם ,יש לצין שדוקא אצל רש"י ורד"ק
מצתים רמזי הבחנה אחרים .רש"י ,עד"ה
"ה' רועי" אומר" :במדבר הזהשאני הולך
בו" ,ועל "בגיא צלמות"" :בארץ חושךועל
מדברזיף אמר" .רד"ק" :המזמורהזה אמרו
דוד כשיצא מצרה לרוחה ,או נאמר על
ישראל שיאמרו כן בצאתם מהגלות" ,והוא
מביא ממדרששוחרטוב" :מדבר בדודשהיה
בורחממנישאול".
הבדיקהשלהלן תנסה להראותכי"ש מקום
להחריף את המסקנה ,ושאפשר כי לא זו
בלבד שהדברים נאמרים בסמוך להחלצות ב .יש מקום להניח ,שכבר בסיומה של
מצרה ,אלא הדובר עודנו מצף בצרה התמונה -השלוה מן הטבע (סוף פסוק ם
מוחשית ,ובאמונתו-תקותו הוא מבקש ל -מצטרף יסוד 'מחשיד' ,והוא הבטוי" :למען
התעודד.
שמו" .בדיקת המקומות שבהם מופיע בטוי
זה ,או צרוף דומה שמשמעותו זהה (למען
א .בפתיחת המזמור מופיעים שני ביטויי חסדך ,למען משפטיך) – 3עשויה להראות
שלילה" :לא אחסר".א.ל .שטראוס 2כותב :כיזהומעין "טעת אחרת" שהמתחנן משתמש
1כךי
.קויפמן (תולדות האמונה הישראלית ,כרךשני ,תשי"ב ,ע' ,527מ .כובר ,דרכו של
,
ד
"
כ
מקרא ,הש
.
א
;
ר
ו
מ
ז
מ
ל
.
ג
;1531–4
,
ס
ו
א
ר
ט
ש
ט
ג
י
ר
ב
.
ל
.
א
ו
ש
ו
ר
י
פ
ב
'
ע
)(ICC
"פרקי
תהלים" ,ב"דרכי הספרות" ,תשכ"ו ,ע' –67י ;7ש .ויסבליט" :על מזמור כ"ג בההלים" ,בית
מקראב' מט) ,טבת–אדר תשל"ב,ע' 232–229ועוד.
2שם שם,בוגריועל מזמור קל"1גע'.74
3פרט להקשרים של הזכרת עובדות היסטוריות ,אף שגם מהן המסגרת תפילתית (מל"א
ח' ,בא; דבה"יב ו' ,לא; דומה :מל"ב י"ג ,בג; ההלים ק"ו ,ח .ור' בעיקר :וכמהקו י"ר ,ז;
תהלים ו' ,ה 4ב"ה,יא( ,ז); ת"ד ,כזז מ"ח ,וב; ע"ס ,ט; קמ"ג ,יא; לעוג ד; שמו"א י"ב ,כב;
דניאלט',יט;וכןר'ישעיהומ"ב,כא;מ"ג,כה; ס"ה,ט,יא;יחזקאלכ',יד.
462
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עה(
[ק
תמוז-אלול תשל"ח
על מצב הדובר במזמור כ"ג
בו לחדק בקשתה על סף השחג בע שהש " .1ינהני במעגלי צדק" .צרוף זה -קשה
מעא,ט מעצמו (דהיית ,ידוע לו ,שלא בזכות לבארו בהקשרו המצומצם .הקחת העקרי
מעשיו ,אלא בחסד האל בלבד תבואישועתו) הוא במעברים שבתחומי הדמויים" .בנאות
וביןשאיןהישועהנראיתבעין.4דשאירביצני עלמימנחותינהלני",הוא תאור
ג" .גםכי אלךבגיא צלמות לאאירא רע".
העיון בהצהרה זו עשוי לחזק את הטעון
שבנקודת תנדיקה הראשונה; לא זו בלבד
שהיסוד השלילי מופיע כאן במפורש ובציור
מוחשי -אף סביר להגיח שאדם אשר פחדו
אתומוחשי ,ואשראין כלנושא לפחדו -לא
יבוא לפרט ממה אינו פוחד( .דוגמת דומה
ניתןלמצואכתהליםג',ז" :לאאיראמרבבות
עם אשר סביב שתועלי" -ואכן במזמור זה
אין כל ספק שהדובר שרוי בצרה) .במקום
שהבטחון הוא מחלטואין הרעהנראיתבעין,
די בהצהרה כמו "ה'אוריוהנעיממי אירא"
(מזמור כ"ז ,א) או "ה'לי לא אירא" (קי"ח,
ה
.5
ד" .תערך לפאשלחןנגדצרדי" .לא כאן
המקום להביא אתמגון הפרושים לבטויזה.6
נראה כי שוב מופיע הרקע השלילי בחזוק
נוסף ,ומתבררכי הוא גוברוהולך עם מהלך
השיר .התמתה של עריכת שולחן מול ה-
הצוררים ,היא תמונה של שמחה לאיד,
שביסודה -מעין בקשתנקמה .משאלה כזאת,
קשה לה לצמוח מתוך מצב שלשלוה .נראה
שיש מקום לפרש "צוררי" -לא במובן
"אויבי" ,אלא -כ"הצרים עלי",ואזיתקבל
במלואו -הנגוד הקטבי החזק שמכילה
התמתה :מול אימת המצור ,שסכנותיו
הראשונותהן הרעבוהצמא ,מתבטאת ההצלה
המקווה -בשולחן ערוך וב"כוסי רויה".
ויפה ציין הראב"ע את כל חמזנת העוד:
"עד צוררי כעד בגיא צלמות …שלחן כנגד
הדשאוכוסירויה כשד עלמימנוחות".
לאור דברים אלה ,אפשר שתתבהר מחדש
משמעותה של ה'תמונהמן הטבעי:
המעורר ,כמובן ,תמונת עדר ורועה ,בעוד
ש"מעגלי צדק" מעלה המחשה מתחום
המושגיםהנפשיים-המוסריים .אפשר ,כמוכן,
לטעון ש"עחני במעגלי צדק" הוא בטף
המעמיד את עצמו כנמשל מידי לתמתה
הקודמת ,אבלעיוןנרחביותרעשוילהסירגם
'קושי'זה .אםנתבונןבמזמוריםאחרים,יתגלה
כי 'שיטת' קשירת הנושאים פועלת על פי
אמות-מדה שהם שתים לחלוטין מאלה
המקובלים בשירה 'לירית' חדשנית .הדבר
בולט במיוחד באותם מזמורים שמקוגל
לכנותם כ'מזמורי טבע' .מזמור י"ס ,למשל,
עוברממעגליהיקום(שמים,יוםולילה ,שמש)
אל תורת ה' ,מצותיו -ומשאלות הדובר,מתוך חרדת לבו .גם מזמור ח'יש בו צרוף
דומהשלתתבתנות בנפלאות הטבע,ומסקנות
לגבי מצב האדמי .הטבע ,או היקום ,אינם,
בדרך כלל,נושא לתאורבלעדי ,אלאהוכחה
לשלטון הצדק והתואם האלהיים( .מתוך
התבטנות בסדרי הטבע -מסיק המאמין את
מסקנתו על הכרח נצחתו של הצדק) .קשר
עקרות זה מתגלה לא רק ביחידות שיריות
ארוכותיחסית ,אלאגם בהקשריםמטפוריים
מיידיים .לפיכך ,גם כאן אין לתמוה על
הצמרת תמונתהרמוניהאידילית אל משאלת
קיומוהפיסי שלהצדק.
עם זאת ,נראה שיש מקום לעמוד על
אפשרותנוססת:הבטוי "מעגל"במובן'דרך',
מקובל ,בעיקר ב'ספרות החכמה'המקראית 8
אך יתכן שבחירת הבטוי במזמור שלפתנו,
"ש בה טעםמיוחד .אםנאחז בתמונת המצור
(פס' ה) נוכל לראות כאילו מבקש הדובר
לצייר לו את הצדק המנצה-מול מעגלי
האויבים (ר' שמו"א ט"ו ,ה) הצרים עליו.
משמע-במקום באויבים -יהיה מוקף צדק.
4על אספקטים עקרוניים שכהכרזה מעין זו -ר' :ש .ה .ברגמן" ,קדוש השם" -הוצאה
חגיגיתע"י מוסדביאליק במלאתלושמונים (תשכ"ד).
5ולעומתזאת -ר'תהלים מ"ט;1 ,נ"ו,ה,יב.
6סקירהעלקשיהביטויועלפרושיםשונים -ר' במאמרו הנ"ל ,הע'.1
1ור'בשימורים אחרים את אופן הקשורבין תאורי טבע לפעולות ה' בהיסטוריה,בין בריאה
לצדקאלהי :כ"ט; ת"ו; ס"ה; ס"ו; ע"ז; צ"ו;ועוד.
8משלי ב' ,ט ,סו; ד'- ,א ,כו; ה ,,ו ,כא; תהליםי"ז ,ה; ס"ה ,יב; 'rtpו; ישעיה כ"ו,
וי
נ"ט,ח.
463
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ח
בית מקרא )עה(
שמאי לנדר
[]3
(יתר על כן ,אף המלה "צדק" עשויה
להתפרש כאן במובן "נצחון" :ור' אפשרות
הפרושבמובןזהעפ"יירמיהוי"ב ,א;ישעיהו
מ"א,י; ('מנצח' או 'חזק' שם ,שם ,כה מ"ה
כב ,כד ,כה; מ"ויג – .אלאשאין כל הכרח
לפרש דוקאכך).
.2מנקודת מוצא זאת,יש מקום להשערה
בדבר המקור הנפשי לצמיחתה של התמתה
עצמה .אפשר להפח שהא"ע הנתון במצור,
כמה למרחבים ,לשדות המרעה הפתוחים.
(מה גם שידועכי בעת סכנת מצור נאספים
הרועים והיושבים סביב העיר אל לפנים מן
החומות).
לכן ,כמו בנקשת "תערך לפני שלחן",
כך גם לגבי התמתה האידילית ,יש משום
משאלה ישירה ומוחשית ,שהיא נגודת של
הטענות ,נראה שעשוי לבסס את ההשערה
בדבר הרקע המצבי ,מהגם,שבלעדיהן קשה
מאד למצוא הצדקה של ממש לסבת הופעתם
של כמהוכמהצרופיבטויים,תאוריםודמויים.
לשם השלמה ,נראהשיש מקום להעיר עלשני
צרופי בטועם נוספים" :שבטך ומשענתך
המה ינחמני" :השבט והמשענת הם סמלי
שלטון מבהקים ,ורבים עמדו על כך( .רש"י
מפרש ,אמנם" ,יסורים שנאו עלי ,ומשען
שאתבטוח על חסדך",אך-ממשיך" :שתערך
לפני שלחן היא המלכות") ,וכן ,עמדו כבר
רבים על יסוד האימוץ הקים לגבי תפישת
המלוכה שבמקרא (ר' למשל ,תהלים ב',
יז)-.או על השלטת 'בחסדהאל'.
"דשנת בשמן ראשי"" .גם בטוי זה קרוב
לבטלים שמתחום המלוכה או ההמלכה.
מכאן אפשרלהניח שהדובראינו סתם אדם
בצרה ,אלא מלך( ,או שליט) ,אשר
י
למצואאוחיזב
וק
מסכנים אתשלטונו .אף כאןניתן
זה משקף משאלה ,המנוגדת למצב הקים:
תחת הדברים הרודפים אותו עתה( ,צוררי),
יבואו הטוב והחסד" .ירדפוני" הוא בטוי
להחלפה מידית של המצבים ,והוא מחזק את
הרגשת הגאולה הפתאומית ,המצטירת
בתקותו של הדובר ,והמתחזקת מכחאמונתו.
חולשתו העיקרית של הסבר זה היא בכך,
שכלטענהשואבת אתחזוקה מקודמתה,ואינה
עומדת לעצמה אלא בקושי .אך צרופן של
ה'שליליים' עולהומתחזקת במזמורבהדרגה.
התמונה השלוה שבתחילתו עשויה להתגלות
כפורקןתכוף שלמשאלה .עםמהלךהדברים
נחשף והולך הרקע האמתי ,שהדובר-
המאמין מצניעו ,מתוך בטחונו השלם בה'
ובישועתו .יוצא ,לפיכך ,שהאמונה והבטחון
הם אמנם עיקר תשיר ,ויפי מבנהו מתגלה
גם בזאת ,שאלהמצליחים להאפיל על המצב
בונמצא הדוברבהווה.
המצבהקיים.
ה" .אך טוב וחסד ירדמוני" .הקשר בין
הבטויים 'רדף' ו'צדק' ,או 'צדקה'' ,חסד לזהוי המצב ,מן הבטוי "שחמני" .משמע,
ו'טוב' -שכיחי ,אלא שבכל הבטוים המתפללאינונמצא במצב 'סתמת של תמיכה
האחרים ,הצדק (או הטוב ,החסד וכיו"ב) והשענות עלשלטון האל ,!0אלאזקוק לנחמה,
הואהנרדףולאהרודף.נראהשהופעתתבטוי כלומר ,מתגלהכאן אספקט שלפצוי.
כנשוא המשפט ,יש לת טעם מיוחד במצבי
העוד המתוארים במזמור .כלומר ,גם בטוי לסכום :נוכחנו לדעתשמציאותהיסודות-
9דברים ט"ז ,כ;ישעיהו נ"א ,א; תהלים כ"א ,בא; ל"ת ,כאז ל"ד ,סו; משליו' ,ג; הושע ו',ג.
10ור'תהליםקי"ט,עז;צ"ד,יח.
464
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il