כסלו תשל"א
בית מקרא )מד(
"ו
ים),-
חזקיהו המלך
מאת
ב"צ לוריא
מעטים הם המלכים ביהודה תזכו להאריך ימים על כסא
"בן עשרים וחמש שנה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלים" .1רמעטים הם
המלכיםביהודה שסופר ס''מלכים מספרעליהםועל מעשיהם כמועלחזקיהושעליו
הוא ארמר" :וידבק בה' לא סר מאחריו וישמר מצותיו אשר צוה ה' את משה,
ושה,ה'עמו"כל אשר ??? NXשיל"…
תוקרי המקרא ותולדות ישראל מספרים באריכות על המאורעות המדימים
שבימיו ,בהם נטל חלקפעיל.יש מהם המבססים %ת דבריהם על המקהא,ישנעזרים
גם באנלים האשורים .2ויש המתאר'ים אתימי מלכותו שלחזקיהו בעיקר עליסוד
האנלים הללו ומתיחסים בזלזול למקורות המקרירים .8הם מקדישים תשומת
לב לנקבת ,השילוח ומוסיפים שורות מעטות על התיקונים בפולחן שהתקין המלך.
נראה לנו שלא די בזה ,כי לא היה מלך ביהודה שהראה פעילות בשטחיחיים
רבים ושונים כחוקיהו ,ולהלן ננסה להעלותם.
אבל לפני כן עלינו לדון בנושא שחוקרי המקרא עסקו בו והסבירו אותו שלא
כהלכה,הכוונהלחזרהאל דתהאבות.4
המלוכה כיחזקיהו;
א .המקום אשר יבתר …הלויים והכוהנים
מכיון שסופר ס' מלכים 'בא להאריך בתולדות חזקיהו הוא מקדים וכותב מבוא,
בו הוא נותן הערכה לאישיותו של המלך ולמעשיו הגדולים ולכך הוא מקדיש ששה
פסוקים :י"ח ,ג-ח .ואם הואמזכיר כאן פרט מסוים ,עוד ישובוידון בו באריכות
בהמשך הדברים; כך -לטלטל -הוא אומר" :וימרד במלך אשור" אח"כיקדיש
לתיאור המרד את פרק י"ח ,יג-לז; י"ס ,א–לה.
ן קובע–727 :י;69
1מל"ב י"ח ,ב ודבהי"ג כ"ט ,א .החוקרים נחלקו מתי מלך חזקיהו;ייבי
אליהו אורבך ותדמור :ד1וע 715-487/6 :Bright 169%-ו.721-693 :OImstead.-
2כגון .OImstead
4015: Geschichte Israels, 8. 243 3נ ,Mastinאומרכיע"י העובדה שירושלים לא
נכבשה נוצרוהסיפורים המאוחרים שלישעיהו שבמל"ב,שלפיהםניצלההעירבנס.
4בפעולותיו הדתיות של חזקיהו יש להבדילביןשני שלבים :השלב הראשון הוא הזרה לדת
האבות כלומר :ביטול הפולחנות הזרים וחידוש העבודה כפי שהיתה לפני אחז המלך .השלב
השגיהי
א חידוש ,שלאהיהבימי המלכיס שקדמו לחזקיהו ,והוא'ריכוז הפולחן בירושלים וניטול
,
ת
ו
י
מ
ו
ק
מ
ה
,
ד
ב
ל
ב
הבמות
ם
ג
ת
ו
י
נ
ו
ר
י
ע
ה
ם
י
ש
ד
ק
מ
ב
ו
ד
ג
ס
ת
ו
מ
ב
ב
ו
אם
ל
א
,
ר
ש
י
ד
ע
כי לימי
לאלהי
חזקיהו נחשבו הבמות למוקיות ,עד אז לא ניסה איש להסירן; שלמה ,שבנה את בית המקדש
בירושלים לא הסיר את הבמות .גם המלכים שעשו "את הישרבעיני ה'" :אמא ,יהושפט ,יהואש,
אמציה ,עוזיהו ויותם -לא הסירו את הבמות .זוהי הריפורמה של חזקיהו וזהו שיא גדולתו.
28
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מד(
כסלו תשל"א
חזקיהו המלך
[]2
במל"ב לא נאמר מתי ערך המלך את טיהור המקדש ,חיסול האלילותבירושלים
ובערי יהודהוחידיש העבודה במקדשלפי תורת מעוה ,אבל בדבהי"ב כ"ט ,ג נקוב
הומן במפורש ,נאמר' :בשנה הראשונה למלכו ,בחודש הראשון .בשני המקורות
איךרמז לקשרבין ההזרה לדת האבות ,שהואעמיןפנימי,לבין מרד באשור ,שהוא
עניין "2ל 'מדיניות חוץ .חזקיהו ירש ממלבה כפופה לאשוח והעלה לה מס ,אבל
לא נאמר דבר על כפיפות דתית ועלהחיבה למגור לאלהי אשור.אין כל קטרבין
הימולהשיילוה ביהודה לבין פריקת עול אורור; לו היה בחיסול האלילות משום
אות למרד ,כמו הפסקת העלאת המס השנתי ,לא היו מלכי אשור עוברים על כך
בשתיקה .לו היה זה כך היה שלמאוסר פוקד את 'עוון חזקיהו בשנות המצור על
ש,ומרון ,בשנים ,725-723כלומר :בשתים או שלושהוגנים שצבא אשור עמד סמוך
לירושלים' ,מסעיום אחד משומרון ,אושמרגוןהיהעולהלירושלים להחזירה למוטב
במסעו לארץ פלשתים בשנת ,720ובודאי שלאהיה מחכה שבע שניםכדי להעניש
את המורד הצעיר שישב בירושלים.
נמה מן החוקריםבני אירופהאינםיכולים להשתחרר מדפוסי מחשבהמסויימים
והם משוים את הנושאים בתולדות ישראל למהלך ההתפתחות של אומותיהם.
במדינותיהם שלט בימי הבינים העיקרון של , cuius regio eius religioוכאשר
העבירו עיקרון זה לגבי תולדות ישראל נוצרה ,התיאוריה כי שעבוד יהודה
ב את מלכי יהודהלקיים את הפולחן של אלהי משעבדיהם ,אלהי אשור.
לאשורחיי
ברייס כותב 5כי במזרח הקדום כניעה או תלות מדינית גוררת הכרה באלהי
המדינה המנצחת לא במקום הדת המקומית אלא על ידה ,בצדה .ברוח זה כותב
גם נוט :5ודאי שלאחר כניעתו היה חזקיהוחייב לתת מקום במקדש המלך לפולחן
האשורי ובזה לפתוח פתח לפולחנות זרים,
בימיהם של סהגון וסנחריב היה קיים באשור פנתיאון גדול ,אלילים רבים
ושונים והמכובד שביניהם היה 5אל אשור .האם יש למצוא זכר לסגידה
לאל אשור כאשר מלכות שומרון ומלכרת יהודההיו למם למלכי אשור?
ההאשמות בלפי ישתחל הן בגלל פולחן לבעל ולאשרה ,לצבא השמים ,למולך
ועליועסקובניחוש ובקסמיםוי מלך העובד ע"ז הוא מנשה ואותו מרשים הכתוב
בכך שעשה כתועבות הגוים ~ה2ר הוריש ה' מפני בני ישראל ,כלומר :פולחן
אלילי כנען -נעל ואשרה וצבא השמים ,כאשר עופה אחאב; ובודאי שאין לאמר
שאחאב סגד לאלהי אשור .מנשה גם סגד למולך ועסק בקסמים -עונן וניחש
ושאל באוב ובידעונים .אבלי בכל אלה אין זכר לאל אעוור ,והואמניטה 'נננע למלך
אשור והעלה לו את המס מדי שנה בשנה .רמה הם הפולחנות שהעביט יאשיהו
כאשר עשה את המפנה הצהול של חורה לרב האבות? טמא את התפת אשר בגי
בני הנם ,השבית את ,הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לשמש ואת מרכבות השמש
שרף באש ,ניתץ את המזבחות על גגעליית אחז ובחצרות בית ה' ,הרס את הבמות
. 255 5ק Bright: 4 History of Israel,חן.70
.Martin Noth : Geschichte Israels, 8. 243 6
7מל"ב י"ז ,טז-יז .ולא נכלל בזה את עגלי הזהב בבית-אל ובדן ,שספק אם יש לשייך
אותם לאלילות זרה ,שכן ירבעם בן נבט הכריז עליהם" :הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ
מצרים" ,הם נחשבו לסמלאו למושגאלהי האומה ,כמוהכרובים שמעל לארוןהברית.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
כסלו תשל"א
בית מקרא )מד(
ב"צ לוריא
הן
לעשתורת הצידומת ולכמוש המואבי ולמלכם יגל בני עמוה ובדור הבא –
הפולחנות הזרים שבהם 'נלחם צפניה הם :הבעל ,כמריו וכוהניו :הסוגדים לצבא
השמים ,הסוגדיםלילים .8והדולגים על המפתן .9כל אלה הםאלילי כנעןואלילי
העמים השכנים ליהודה ,ואין כאן זכו לאל אשור או בבל ,אלהי העמים שיהודה
נכבשה על ידם ושנתחייבה להעלות מס למלכיהם.
הנביאים באותו דור -ישעיהו ,הושע ,מיכה נלחצים בעבודת האלילים ויחד
עמ זאת הם משלימים עם העובדא של העלאת מס לאשור.לוהיה בעבודתהאלילים
משום חובה מדינית היה עליהם להסית למרד,ילא היא .אין הם מזכירים כלל
אפשרותכנעת .משמעשיהעמיןלחודוזהעמיולחוד,ואיןכל קשרביניהם.
9כייט ומט ואחרים מבססים את ובר החובה להכניס למקדש את פולחן אלהי
המנצה כמעשהו של אחז ,שבא לדמשק להביע את רגשי כניעתו לחגלת פלאסר
וראה שם מזבח שמצא חןבעיניה הואצינה על אוריה הכהן לעשות מזבח בדוגמת
המזבח שבדמשק וקבע אותו בחצר בית המקדש ,במקום מזבח הנחושת .אבל אין
ללמוד מכאן עלשינוי הפולחן -סגידה והקרבת קרבנות לאלהי דמשק'יש כאן
רק שינוי צורת המזבח לפי מקור נכרי .את סדר הקרבנות לא שינה אחז
ולא הכנים טכסים וקרבנות אחרים ,אשוריים אוארמיים
.10 .
על יסוד כל זה נאמרכי חזקיהו החזיר את העם לדת האבות מתוך דבקות באמונת
ישראל ואין לראות בזה כל כוונה מדינית וכל רמז למרי כלפי אעדר.
לא ידוע לנו מה הרה חינוכו של חזקיהו הצעיר ומה גרם לכך שהוא פנה עורף
לפולחנות הזרים ,שהכניס אחז אביו ,והחזיר את העם לאלהיו,אולי זוהי השפעתו
שלישעיהו .הזקיהוהיה כל כך חדור הכרה באמונת האבות ושנאה לפולחנות הזרים
עד שנקם באביו וזלזל בו כשעת קבורתו .בדבהיוב משמר על אחז :ויקברהובעיר
ירושלים כי לא הביאוהו לקברי מלכי ישראל .ונראה שלאדי בזה; לפי מסורת
שנשתמרהבפי חז"ל " 11גרר עצמותאביועל מטה של חבלים" ,כךהיו נושאים את
המתים מבין פשוטי העם.13
ם רצונו בכלהנוגע לפולחןלפי תורת משה;
לא בנקל עלתה לו למלךהצעירלקיי
העם היה שקוע בעבודה זרהוהיו רבים שנהנו מזה -כוהנים ומשרתים במקדשים
ובבמות ,ואלה לא נענו על נקלה לקריאתו של המלך .ס' מלכים מספר על ביעור
הע"ז :חזקיהו הסיר את הבמות ממבר את המצבות וכרת את האשרה וכתת את נחש
8גבח שנשנהמןהניקוד המסורתי סללם וננקדטיל
ם-אלוהיבניעמון.
9נוהגפלישתי.
,
ק
ש
מ
ד
ר
כ
י
נ
ו
ה
ז
ש
ל
ב
א
ה
ד
ו
ב
ע
כ
ז
ח
א
את
ם
י
ש
א
מ
10אמנם בעל
ר
פ
ס
לאלהי
ביטוי
דבה"י
לשנאתו לאחז,כיהרי לאיתכן שיבוא לסגודלאלוהי דמשק כאל חזק שעה שדמשק נחרבהכידי
מלך אשור ועמה הוגלה קירה.אין הכתוב מזכיר מה עלה בגורלו של המזבח החדש לאחר מות
אחז ,אבל יש לשער ,כי חזקיהו סילק אותו מחצר בית המקדש כשם שסולק כל דבר טומאה
שהכניס אחז אביו.
11פסחים ד',ט.
גו המסורת משתמשת במלה "גרר" שהיא לשון בוז כלפי נפטר וזה מזכיר את דברי חז"ל:
בקשו להמעיט בזלזול שנהג חזקיהו באביו ואמרו (סנהדרין ב"ו ,ע"ג)" :אותו היום שמת בו
אתז "שתי שעות היה" כדי שלא יהא פנאי לספדו ולקברי .על קבורה כגון זו אומר ירמיהו
(כ"ב,יט) :קבורת חמוריקבר ,סחוב והשלך מהלאהלשעריירושלים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מד(
[א
ח'"יה'י המיד
כסלו תשל"א
הנחושת; ס' דבה"י מרחיב את הדיבור ומתאר את טיהור בית המקדש .הלויים
טיהרו את הצרות בית ה' והכוהנים את פנים המקדש .ומתברר שהיה הבדל רב
בין נבו'גותם שלהלויים לשיתוף פעולה עם המלך לבין זו של הכוהנים; הכתוב
אומר "כי הלויים ישרי לבב להתקדש מהכוהנים" 12א ,כאשר חזקיהו החל לתכנז
את הפסה ובקש לעשותו לחג של העם כולו נוכח ~עתשאין לצדו כוהנים שיבצעו
את העבודה ,את הקרבת קרבן הפסח "כי הכהנים לא התקדשו למדי" .18מעטים
היו ולכןהיה צורך לדהות את החג ולנסות לשכנעכוהנים נוספים שיקבלו על לצמם
לקיים את תפקידיהם במקדש .עד אמצע חודשניסן של שנתו הראשונה לא הצליח
חזקיהו למשוך אליו כוהנים רבים הבעת שערך את החג לטיהור המקדשהיו עמו
כוהבים מעטים ש"לא יכלו להפשיט את כל העלות היחזקום אחיהם הלוים".14
כשנערך הפסח ,באיחור של הודש" ,הכהנים והלויים נכלמו ויתקדשו" ;15התרגום
משמיט אתהלויים ואומר":וכהניאאתכנעו ואתקדשו"כלומרינכנעווהתקדשו.המו"מ
עם הכוהנים היה ,כנראה ,קשה והמלךחייב היה להענות לתביעותיהם,כפי שנראה
להלן.
לעומת ה'כוהנים הסרבנים נענו הלויים מיד לקריאתו של המלך .הכתוב מונה
שבעה בתי אב שמהם התיצבו ארבעה עשר איש' שנים לבית אב ,לעבודת טיהור
חצהות בית המקדש .הזקיהו "דבר על לב כלהלויםםט?סיליםשסלטוב לה'יח 1ואף
כי משפט זה באמר בלשון קשה להבנתנו מסתבר שהמלך הודה ללויים במיוחד
וערך להם סעודה מיוחדת ,אבל את הכוהנים לא שיבח .גם הדורות הבאים
שהתיחסו על בתי אב אלה שלהלוייםהיוגאים בכך ושמרועל הרשימה הזאת עד
שהגיעהלידי סופר ס' דבה"י.
רק לאחר שהמלךהרים אלףפרים ושבעת אלפימ צאןוהשריםהרימו ל.קהלפרים
אלף וצאן עשרת אלפים ז – 1רק אז התקדשו כוהנים לרוב .וכנראה שלאדי היה
להם גם בזה.
שרק
רק
ו
ה
י
ק
ז
ח
.
ש
ד
ו
ק
ב
ת
ע
ב
התורה קו
ו
ל
ד
ל
ו
נ
ש
לשמש
ן
ה
ו
כ
ר
ת
ו
מ
ראה
מי
דגרה לעצמו למשוך את לבם של הכוהנים לתפקידים במקדש ולהוציא מלבם של
הספקנים שביניהם ומהעבודה במקדש בירושלים הוא דבר שאיז בו קבע ומעמד
המבטיח להם את קיוממי אמנם ,דבר זה מובטח לכוהנים עלפי התורה ,אבל צריך
היה להפעיל את העלאת התרומות והמעשרות .המלך הכריז על כך והעם נענה לו
בעיןיפה .כאשר רבו התרומות וחצרבית המקדש נתמלא ערמות של תבואה,ציוה
חזקיהו לבנות לשכות לתרומות .על אוצרות אלו הפקיד איש לוי בשם כונניהו
ועל ידו שורה של פקידים ,שמחובתם היה לקבל את התרומות ולחלק את המנות
לכוהנים בשרתם במקדש או בהיותם בערי הכוהנים .בכל עיר ועיר היו נאמנים
12א דבהי"ב כ"ט ,לה.
13דבהי"ב ל',ג.
14דבהי"ב כ"ט,לד.
15דבהי"ב ל' ,סו.
16
דבהי"ב ל',כב.
17אין להעריך את האלפים ועשרות דאלפים שבפרק ל' ,פס' כד לפי המושגים על מספרים
ש'בימיגו.
31
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
כסלו תשל"א
בית מקרא )מד(
ב"צ לוריא
אלה ,שהכתוב קורא להם נקובי שם .יש להניח שאלההיו ברובםלויים ,מנאמניו
של חזקיהו.
ו
נ
י
ד
י
ב
ם
ג
יתכן שיש
עדות ארכיאולוגית על ארגון הכהונה וכלכלתה בימי
חוקיהו:
18
,
ד
ר
ע
ב
ש
,
ו
ה
י
ק
ז
ה
ת
י
ע
י
ב
ר
ה
ה
ד
במצו
ת
כ
י
י
ש
ה
ה
א
ר
נ
כ
.
י
מצא
לימיאהרוני
אחד
.
ד
ח
א
השמות
ל
י
כ
ה
שכל
ם
י
נ
ט
ק
ם
י
נ
ו
אוסטרק
ן
י
ב
שם
מהם
ו
ל
ל
ה
ם
י
י
ו
צ
מ
שני
ר
מ
9
8
ו
ת
ו
מ
ר
ק
שמרת
משפחות
.
ה
נ
ו
ה
כ
של
שהם
)
ר
ו
ח
ש
פ
ל
ערדאינה כלולה
שמות -
ביןי"גערי הכהונה המנויות בסי יהושע .19כיצד הגיעו הכוהנים ממשמר מרמות
וממשמר פשחור לערד? אין זאת שהיתה חלוקה חדשה של מקומות מושבותיהם
של הכוהנים.
20
,
ת
י
ע
י
ב
ש
ה
שאת
ה
נ
ב
ר
ו
ח
אוסטרקון
"
ם
י
ט
ח
"
א
ו
ה
ס
ח
י
מ
השכבה
מימי
אהרוני
.
ו
ה
י
ש
א
י
ת
י
צ
ח
מ
ל
שנת
ת
ו
כ
ל
מ
של
הראשונה
בין
640לשנת 625
בנראה -
לפנה"ס .אוסטרקון זה מכיל את שמותיהם של שמונה אנשים מקבלי החטה מן
המחסן הממלכתי ,ובס"ה שלושים ושתים מידות של עבור (תבואה) .יתכן שאלה
הם כוהנים שהתישבו בערד וקבלו את משתיהם בימים שלא שימשו במקוש.
גם החליקה של הכוהנים והלויים "על מחלקותם" ,21כלומר -קביעת סדר
העבודהבין משפחות הכהונים והלוייםאין בה חידוש,זוהי החזרת הסדר על כנו.
ע"י ביעור הפולחנות האליליים עוד לא השיג 1n?ptnאת מבוקשו,כי ברבות
מערי יהודה היו במות 'לאלהי ישראל וכוהנים משרתים בהם והעם מתפלל
ומשתחוה לאלהי ישראל .וכך היה מקדמת דנא ,מימי יהושע .עתה עשה המלך את
המעשה הגדול ,הוא הרס גם במות אלו והכריז על עבוד'ת אלהי ישראל
במקום אשר בחר ,בירושלים בלבד .חוקרי המקרא רואים את ריכוז הפולחן "אל
המקום אשד יבתר" כמפעלו של יאשיהו כתוצאה מגילוי ספר דברים בבית
המקדש .הם הסיחו את דעתם ממפעלו של חזקיהו ,שאל נכון הוא המלך שתיקן
תקנה זו לראשונה ,ציווה ע'ל העם לקיימה ,והצליה21א .הפעם אין זו חזרה לדת
האבותי זוהי רפורמה ,חידוש שלא היה קיים לפני כן.
ס' מלכים וס' דבה"י מרבים לספר כיצד ביער חזקיהו את העבודה הזרה,
הרפורמה כאילו מתבקשת מאליה .אבל ב'מפורש אנו שומעים על כך רק מפי איש
[]5
' .אהרוס -האוסטרקונים העבריים מערד ,דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות,
18י
כרך א',ע' .11
19
יהושע כ"א,יג-יט.
20י.אהרוני :שלושה אוסטרקונים עבריים בערד ,ס' ארץ ישראל ט' (ספר אולברייט) ,ע' .10
21בימיביתשני קראו למחלקותאלו משמרות.
21א בעיני חז"ל היה המלך הגדול והצדיק לא ואשיהוכי אם חזקיהו .עליו דרשו :ר' יוחנן
מתח" :תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך"יגו' ,אדמתי נתקיים להם המקרא הזהז במיתתו של
חוקיהו .הה"ד (דבהי"ב ע"ב) וישכב יחזקיהו עם אבותיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד וכבוד
עשו לו במותו .מה כבוד עשו לו ? ר' יהורה בר'סימון ר'חנין ורבנה ר' יהודה ברסימון אמר:
בית וועד בנו למעלה מקברו של חזקיהו .בשעה שהיו הולכים לשם היו אומרים לו -למדנו.
ר''חסין אמר :ספר תורה נתנו למעלה מקברו של חזקיהו האמרו :זה שמוטל בארון זהקיים מה
שכתוב בזה.והבין אמרי :הציעו לו טפטיות מפתח כתיהם ער קבריבזי דוד וכל כך למה ?כדי
של יתיחסו רגליהם.
32
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מד(
ן]6
חזקיהו המלך
כסלו תשל"א
נכרי .לתוקון זה של חזקיהו היה הד נרחב בכל המדינות סביב.והדברים הגיעו
גם'לאזני מלך אשור ושריו .הם לא יכלו לרדת ,לעומקם של הדברים וחשבו שזהו
מענוה של חילול הקודש .כשעמד הבשקה מול חומת ירושלים וביקש להמים את
לבם של הלוחמים אשר על החומה הוא אומר להם~" :2וכי תאמרו אלי אל
ה' אלהינו בטחנו -הלא הוא אהגר הסיר חזקיהן את במותיו ואת 'מזבחותיו
ויאמר ליהודה ולירושלים לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם".
,23
א
ל
ר
ו
ד
ו
ה
לו"
המשנה אומרת "קיצץ דלתות של היכל ושיגרן למלך אגזו –
.
ו
ה
י
ק
ז
ח
כלומר -חז"ל ראו בזה מעשה שלילי של
מהודעה זו נמצאנו למדים כי
עד שנת י"ד למלכותו היו דלתות ההיכל מצופות זהב והוא שהסיר את הציפוי.
אבל אם נעקוב אחרי מהלך המאורעות לא תהיה מסקנתנו כ"כ שלילית .על אביו
נאמר 24:ויקח אחז את הכסף ואת הזהב הנמצא בית ה' …וישלח ל'מלך אשור
שחד5ץ .כאשר בא חזקיהו לטהר את המקדש לא היו דלתות המקדש מצופות
זהב ,ה,וא ציפה אותן זהב ,כמו שהיהבימי שלמה .חז"ל לא הודו לו משום שראו
בזה ביטוי להיסוסיו ופקפוקיו ,חוס'ר החלטה לבטוח ב-ה' שיצילהו מידי אשור.
אבל כשאנו באים לספר על מעשיו של המלך עלינו לציין שעשה רבות לקשט
ולפאר את בית המקדש.
,
ה
ב
ק
נ
ה
,
ו
ה
י
ק
מפעלו הגדול של חז
שבה את לב החוקרים בגלל עוצם המעשה
,
ח
ו
ל
י
ש
ה
ובמיוחד לאחר שנמצאה כתובת
המאשרת את דברי הכתוב .אולי משום
כך לאניתנה כל תשומת לב למפעל בניה אחר של המלך ,הקשור בבטחוןירושלים.
בדבהי"ב ל"ב ,ה נאמר :ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה
החומה האחרת …מסתברכי בעלותו על כסא המלוכה היה מצבה של ירושלים
בכל רע .כך משתמע מדבהי"ב כ"ח ,ה-ז
יבימי אחז אביו עלו ארם וישראל על
יהודה וכבשו את ירושלים .מסופר שזכרי גבור אפרום הרג את מעשיניו בן
המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משגה המלך .ואמ גם נניח ש'אל'ה
יכלו לההרג בקרב על הגנת העיר ,ואולי מחוץ לחומה ,לא יתכן שחיילי ארם
וישראל שללו שלל רב ובזזו ולקחו בשבי עם רב מבלי שחדרו לפנים העיר.
זה יכול היה להיות רק לאחר שהחייל פ'רץ בחומת העיר ,השתלט על ארמון המלך
ועימה בעיר כב'תוך שלו .הלוחמים מארם ומישראל באו מצד צפון ,מסתבר שהם
פרצו בחומה הצפונית פרצה גדולה ,ואת הפרצה הזאת סתם חוקיהו ,זוהי "החומה
האתרת" בלשון הכתוב ,שהיא -כנראה -החומה ווהקיפ'ה את הפרב'ר או המשנה
ושיש לזהותה בסביבת שער שכם של ימינו .חזקיהו חיזק גם את החומה 'באזור
הדרומי-מזרחי של העיר ,בסביבות המלוא ,כי שם עמד ארמון המלך וכנפגע
בפלישה הארמית-ישראלית.
ברייס 25מייחס לחזקינו את הכדים הנושאים את הטביעה "למלך"; ידי'ות אלו
22מל"טי"ח ,כב;דבהי"בל"ב,וב .משפטזה חסרבישעיהול"ו.
24מל"ב ט"ז,ח.
23פסחים ד',ט.
25בדבהי"ב כ"ח ,כא נאמר :חלק אחז את בית ה' …ויתן למלך אשור" .התיבה "חלק"
אינה ברורה לנו אבל תכנם של הדברים ברור -אחז לקח את כל הזהב והאוצרות שבבית
המקדש והביא למלך אשור.
26ספרו הנ"ל ,ע' .257
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מד(
ב"צ ל1יריא
כסלו תשל"א
[]7
נתגלו בכל החפירות בתילי ערי יהודה בשכבה המכונה ברזל ב' והיא מקבילה
לדורות האחרונים של בית ראשון .על הידית סמל בעל שתי כנפים או חיפושית
בעלת ארבע כנפים ,מעל לצורה טבועה המלה "למלךא ומתחתה -שם של
אחת מארבע הערים :חברן (חברון) ,זף (זיף) ,שוכה ו"ממשת",א .ל .סוקניקי2
פרסם כד מטיפוס "למלך" שמשלחת וולקום שחפרה בלכיש הרכיבה משברי חרס
מרובים שנתגלו במקום אחד .זהו כד בעל ארבעידיות שעליהן הטביעה "למלך",
צוארו נמוך ,רחב כתפים ,הולך ומתחדד כלפי מטה .גבהו 60 -ס//מ .את המלה
"למלך" מפרש סוקניק כמירת קיבול מאושרת מטעם המלך .קלירמון-גנו ולאחרונה
אולברייט סבורים שהכלים הללוהיומיועדים להביל בתוכם את המסים naturaת%
ששולמו לכלכלת בית המלך .נראה לי ,שיש קשר בין הכדים "למלך"
וההסדר שקבע חוקיהו לכלכלתם של הכוהנים והלויים .גם לפניוהיו מלכים והם
גבו מסים לכלכלת ביתם ולהחזקת צבאם ובזה אין כל חדש .חידושו של חזקיהו
היה בכך שנתן תוקף לחוק מן 'התורה שלאקיימו עדימיו והיה דרוש לכך אמצעי
מתאים ,ואלה היו הכלים "למלך" .הכדים למלך הם מידה קבועה ,מידת המלך,
כפי שמסיק סוקניק ,ולהם מטרה קבועה -בלבלתם של עובדי בית המקדש
בהיותם בתפקידם בירושלים ,או בחילופי משמרותיהם בהיותם בעריהם .כונניהו
הלוי וכל העתרים על ידו,לויים נקובי שם ,קבלו את התרומות בכלים אלה .כלים
לא גדולים והדבר לא הכביד על התורמים ,אבל כיון שזה נגבה מכל עם יהודה
היהבזהכדילקיים אתהתלויים בכךבעיןיפה.
ב .פסח חזקיהו
גם בעניין הפסח תולים החוקרים 28בחזקיהו כוונות לא לו .הם אומרים כי
בשילוח הרצים שעברו מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה ,אשר ועד ובלון ואגרת
המלך בידם לקרא את העם לעלות לירושלים לעשות את הפסח ,היתה כוונתו של
המלך לאחד את העם כולו תחת שלטונו ,כאילו רצה לחדש את מלכות בית דוד
על כל העם ועל כל הארץ .כלומר :תחת המסווה של מעשה דתי ביקש לעשות
ו כל יסוד .בשנת 727כבר היתה ממלכת ישראל לאחר
צעד מדיני .ואין לדעהי
חלוקה ראשונה; הגליל ועבה"י הפכו לפחות אשוריות ומדינת שומרון הצטמצמה
בהר אפרים בלבד .כאן מלך הושע בן אלה ,שלפי האנלים המהורים תגלת פלאסר
הוא שהושיבו על כסא המלוכה לאחר שהדיח את פקח בןרמליהו.שני המלכים -
היו מעלים מס למלך אשור .הם לא נלחמו זה עם זה,
גם הזקיהו וגם הושע -
כי שלמות מדינותיהם הנכנעות לאשור נשמרה ע"י הגלת פלאסר .ההשערה על
"כוונת ההתפשטות" של חוקיהו היא 'רק דמיון שבא לערער על כוונתו הצרופה
של המלך ,אשר רצה בלב שלם להחזיר את אמונת האבות ותורתם לעם כלו ,גם
ביהודה וגם בישראל.
לעומת החשדות שמטילים חוקרי המקרא במלךבעניין הפסח שערך -האשמה
שמטילים עליו חז"ל היא לכאורה כבדה הרבה יותר:
27קום א' ,ע' .32
28ר' ,Brightבספרו הנ"ל,ע' .266
34
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
כסלו תשל"א
בית מקרא )מד(
חז קיתו המלך
~]
על שלחטההיולוועל
המשנה אומרת9י
nmwברדבפרסיןםבעניבסהןוחלזאקיההודומללךהיהודי
שלושו;לאהודולו…עי
הגמרא 31מרוטבה את הדיון :אין מעברין את השנה מפני הטומזבע רבי
יהודה שמר -מעברין .אומררבי יהודה :מעשה בחזקיה המלך שעיבר את השנה
מפני הטומאה ובקש רחמים על עצמו ,דכתיב "-כי מרבית העם רבת מאפרים
ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי אכלו את 'הפסח בלא ככתוב כי התפלל
יחזקיהו עליהם ואמר" :ה' חטוב יכפר בעד" .מפני מה ביקש רחמים על עצמו1
שאין מעברין אלא אדר והוא עיבר ניסן בניסן ' .שמעון בן יהודה אומר משום
ר"ש מפני שהשיא ישראל לעשות פסחשני.
מדברי המקרא מסתבר שחזקיהו הודה בכך שחטא ובקש רחמים ,והאם היה
בזה חטא.
מן הכתובים אין להעלות אשמה כלפי המלך .אנו קוראים שהיו שתי סיבות
לדחיית החג :ראשית מפני שמספר הכוהנים ובהיו עם המלך היה מועט ,כפי
שטזברר כבר בחג לטיהור בית המקדש .בחג זה היה קשה לכוהנים המעפים
לקיים את תפקידיהם 32ונאלצו להעזר בלויים ,ושנית -כי העם לצ נאספו
ליר'ושלים.
33
ו
י
ל
א
החוקרים רואים את הסיבה השניה עיקר :המלך רצה למשוך
את העם
היושב בממלכת הצפון ולכן התאים את עצמו להם .מימי ירבעם בן נבט היה
בחודש אחד ,שכן נאמר *8
נהוג שם לוח מועדים שהיה שונה מהלוח הירושלמי
בי עזנה ירבעם את חג הסכות "בחמשה עשר יום בחדש השמיני אשר בדא
מלבו" ,כלומר :במקום בט"ו בתשרי עשה את חג הסוכות בט"ו בחשון ועי"כ
היי
ז את כל החגים בחודש אהד ,ולפי זה פסח של שבטי הצפון חלחודים אחרי
הפסח ביהודה.
לכאוהה נדמה שנשתבש להם לחז"ל ההבדל בין עיבור לבין דחייה חד פעמית.
בעיבור נוצר הכדל קבוע ,ולו היה חזקיאו מעבר את שנתו הראשונה היה כל
הלוה מוזז והיו כל החגים נדחים לעתיד .אל נכון דחה חזקיהו את הפסח לחודש
אהד ,הוא לא שינה את הלוח ואת סדר המועדות ,אלא פעם אחת לגבי חג אחד
בלבד .לדחייה זו יש יסוד בתורה ,האומרת 35שטמא לנפש אדם או מי שנמצא
בדרך רחוקה ,חוגג את חג הפסח בארדעה עשר בחודש ,השני .לחזקיהו היו שני
טעמים גם יחד -העם עודנו רחוק והכוהנים טמאים .מכאן עלינו להסיק שלא
היה כל יסוד לרוגזם של חז"ל ,לא היה מקום שחזקיהו יודה בחטא שלא חטא,
שכן כל מה שעשה בדין עשה.
פסחים ד',ט.
29פסחים ד' ,ט.
31סנהדרין י"ב ,ע"א.
32המשנה -פסחים ה' ,ה-ח מתארת את מהלך הקרבת הפסח בדורות המאוחרים של
תקופת בית שני ולפיה כל אחד מישראל מביא עם קהבגו גם מאכלת ושוחט בעצמו ,הכוהנים
משרתים את הקהל וזורקים את דם הססת נגדיסוד המזבח .זהו סדר מאוחר,בימי הבית הראשון
היה זה מתפקידו שלהכוהן.
33ר' הספרות אצל ,Brightע' ,266הערה .39
35במדבר ט'.1,
34מל"א י"ב ,לג.
30
35
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מד(
,ב"צ
לרריא
כסלו תשל"א
[]9
ההסבר לרמזם וטל חז"ל הוא עמק שהזמן גרמה אולם לא זמנו2,ל חזקיהו אלא
מאות שנים אחריו ,במסיבות המיוחדות שבהם עמדו ראשי העם בתקופת בית שני,
כשנתפלגו ממנו כיתות ומפלגות אשר סגלו לעצמם לוח שונה לחגי' ישראל
ומ'ועדיו,.
הכמי ישראל ראו תנאי בל יעבור לשלמות האומה בלוה אחיד לעם כולו.
בנטיות הכתות הפורשות,כפי שזה מוצא אתביטויו בספרהיובלים ובפשר חבקוק,ראו
סכנה גדולה ונלחמו נגדן בכל הדרכים.
את דברי חבקוק ב' ,סו":היי סקלה רעהו מסקס השקף ושדששי לסו7סיט
קעירי"ם
" מפרשאיש הכת ממדבריהודה ע"פ מאורעבןזמנו :35
"פשרו על הכהן הרשע (כנראה הכה=ג מירושלים) אשר רדף אחר מורה הצדק
(מנהיג הכת) לבלעו בכעס חמתו אבית גלותו (בבית גלותו ,במקום משכנו במהב'ר
יהודה) ובקץ מועד מנוחת יום הכפורים הופיע אליהם לבלעם ן?סשילם ביום
צום שבת מטחתם".
ן 37
ם
י
ר
ו
פ
כ
ה
ה
ל
פ
נ
ש
ם
צ
ע
ב
שהפשר
ה
ר
ג
י
ת
ז
מ
ר
מ
ם
ו
י
ל
ע
ו
בצדק'.מעיר טלמ
לפי
הצדק
לוח הכת ,הכה"ג מירושלים בא להבטיל בכוח את מצדדיו של מורה
משמירת
יום הכפורים לפי חשבונם שלהם.
עוד שנים רבות היתה שמירה על הלוח האחיד צפור הנפש של האומה וזכור
המעשה ברבן גמליאל וברבי יהושע שנחלקו בחישוביהם .38רבי יהושע היה גדול
בתורה ,חשש רבן גמליאל שמא בזכות גדולתו יימשכו רבים מישראל אחריו
ותימצא האומה מפולגת ,שלח אליו" :גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך
ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך".
בכלוגינוי בלוח ראו חז"ל פרצה ,שבני הכיתות יכלו להאחז בה' ולהשתמש בה
כנימוק בויכוחיהם עם הפרושים ,לכן העדיפו חז"ל לחייב את חזקיהו על מעשה
י הכיר בחטאו ובקש רחמים על עצמו ,ובעקבות זאת קבעה הגמרא:
זה ולאמרב
אין מעברין את השנה מפני הטומאה.
עובדא אחת שעליה מסופר בגמרא מוכיחה ,שמעיקרו לא הלה מקום להאשים
את חזקיהו בעניין עבור השנה ,כיהן ומבתקופה מאוחרת ,במאה הרביעית ,גם
חז"ל נהגו לעבר את השנים לא דוקא באדר .וזו לשון הגמרא ג" :3שלחו ליה
לרבא :זוג בא מרקת (שני תלמידי חכמים באו מטבריה) ותפשו 'נשר (חיל פרסי
או יומי) ובידם דברים …עמוסי ירכי נחשון (נשיא שבארץ ישראל ,שהוא
מזרע נחשון בן עמ'ינדב 'ראשון לנשיאים) .בקשו לקבוע נציב אחד ולא הניחן
אדומי הלז (השליט הרומי או הפרסי) .אבל בעלי אסופות נאספו (חברי בית הדין
הגדול) וקבעו לו נציב אחד בירח שמת בו אהרון הכהן (ועיברו את השנה
בחודש אב) 38א.
עי
36דףי"א ,שורות -4ש ,מהרורת המרמן,ע' .48
וש הנ"ל ,ע' .26
.38ראש השנה ג' ,ח-ט.
38א המיסור נתפרש ע"י בעל הערוך ,ר' הערוך השלם ,כ"ג ,ע' ,269טור א' ,בערך "זוג",
ור' גם הדיון בספרו של משה בר :ראשית הגולה בבבלבימי המשנה והתלמוד ,תא"ל ,ע' .136
36
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מד(
[]10
כסלו תשל"א
חזקיהו המלך
ג .חזקיהו אוהב חכמה וספר
בכל הזמנים היו חצרות המלכים מרכזי חכמה ומדע ומקום ריכוז של ספרים
ויצירות אמנותיות .המלכים היו מזמינים אל חצרותיהם את המלומדים לתפקידים
רבים ושונים :ליעץ להם בהלכות מדינה ולנהל משא ומתן עם מלכים של מדינות
אחרות ,לרשום את מאורעות הימים לדורות הבאים כדי לפאר את זכרם; הם היו
מחנכים את בני המלך והיוו את העילית החברתית שהמלך והנסיכים ראו לנכון
לבלות ביניהם כדי להתבשם מחכמתם ומתרבותם .בתולדות ישראל ידועים לנו
לפחות ארבעה מלכים שקרבו חכמים או נביאים ומשכילים ,ההם :דוד 'כצלמה,
חזקיהו וראשיהו .יהודים כחצרנים מלומדים בחצרות מלכים זרים הידועים מן
דניאלוחבריו .39
המקרא הם:עזרא,נהמי
ו של אשורבניפל ,40
היביותר הידועה בימינו היא ספרית
ספרית מלך העתיקה
שנחשפה בנינוה והמעידה על פעילותו התרבותית הרבה של הגדול במלכי אשור.
משערים שהספריה נוסדה כבר בימי מרגון השני .41המשלחת הארכיאולוגית,
שחפרה בנינוה ,מצאה כאן עשרים ושנים אלף לוחות חמר ,המכילים חומר רב-
הערך בתחומים רבים :היסטוריה ,דת ,משפט ,צבא ,מסחר וספרות .42ידוע
שאשורבניפל עודד את המלומדים ,שטרחו באיסוף לוחות יקרי מציאות מבבל:
הם העתיקו לוחות בבליים שנשמרו בבתי מקדש שונים והחזירו את הלוחות
המקוריים למקומם.
על תופעה דומה אנו קוראים באיגרת אריסטיאס ; המלך הפקיד את דמיטריום
מפלירין על אוצר הספרים ונתןלו כסף רב לאסוף כיכולתו את כל הספרים שבתבל.
ובעורותו קניות ,והעתקות הביא את 'כוונת המלך אל תכליתה ככל 'יכולתו .זו
היתה ספריתו של תלמי השני ,פילדלפוס ,שלדברי קלימאכוס -אחד מראשוני
המפרגים באלכסנדריה -היו בספריה 400.000כרכים מורכבים ועוד 90000
כרכיםפשוטים.
אין להשוות את עושרו ויכלתו של חזקיהו מלך יהודה לאשורבניפל מלך אשור
או לתלמי פילדלפוס מלך מצרים ,אבל מגמתו שלו לא היתה שונה ממגמתם -
לאסוף להיכלו דברי חכמה .וזהו שנאמר :גם אלה משלי שלמה ,אשר העתיקו
אנשי חזקיהו מלך יהודה.גם חז"ל עמדו על מעשיו של חזקיהו כפטרון לדברי
ספרות ואמרו 44 :חזקיהו וסיעתו כתבו ישעיהו ,משלי ,שיר השירים וקהלת .45
אליהו אורבך מעלה השערה הקשורה אף היא בפעולתו הספרותית של חזקיהו.
43
39
. Paul Wolz, Hiob undWeisheit, 8. 229ת.
.היו גם ספריות במקדשים ,והן ודאי הקדומות ביוהר והגדולות
40הוא אשפר שבעזרא ו',י
ביותר ,אבל'אגודנים בזה רק בספריותו של המלך ,שמלך,בשנים .666–633/1
41שנות מלכותו .720—705 -
42ז'ורז' קונסנו:חיייוםיום באשור ובבבל,ע( 140 ,בתרגוםהעברי).
43בתרגומו שלא .כהנא ,עמ' כ"ג ,פסקא ט'והערותיו של המתרגם.
44בבא בתרא ט"ו ~Nay ,ישעיהו -שהרגו מנשה (יבמות מ"ט ,ע"ב) ולא הספיק לכתוב
את ספרו; משל -שנאמר בו :אשר העתיקואנשימזקיהו.
יד (ע' )465משערכי בשעה שהרצים יצאו אל שבטי הצפון לקרוא להם לירושלים
45אולמסטי
להוג את חג הפסה החל חזקיהו לכנס את הכתבים הדתיים שהיו בממלכת ישראל .אולי ע"י
אותםהשליחים.זוהי השערה נאה אבלסימוכיןאיןלה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מד(
כסלו תשל"א
ב"צ לוריא
[]11
הוא אומר :46אולי יש קשר ישיר מזמנו של חזקיהו לתקופת ניע יאשיהו ,שבה
נמצא "ספר התורה" בבית המקדש ,שכן אין כל יסוד לחשוד ,שאותו ספר היה
מלאכת רמיה של אותה תקופה מאוחרת ,בכוונה להונות את המלך ,כביכול .אולם,
אם נאמר שהספר ,שעה שנמצא ,כבר היה קיים ימים רבים ,הרי אין תקופה
מתאימה יותר לחיבורו מדורו של חזקיהו .החומר שעובד בספר תורה זה היה
בודאי עתיק הרבה יותר; אולם דרגת ההתפתחות שבה הוטבעה צורתו ,וכן
רעיון היסוד שבו בדבר מעמדה המרכזי של ירושלים ודרך הערכתו של מורשת
התרבות הכנענית ,הולמים במלואם את הרפורמות של חזקיהו ואת השקפותיהם
של נביאי אותו דור -הושע ,ישעיהו ומיכה.
תוך כדי עיסוק בספרים עשה חזקיהו מעשה שעליו הודו לו חכמים" :גנז ספר
רפואות" 47ומהו ספר רפואות? מפרש הרמב"ם48 :עניינו בעשיית צורותבשיות
ידועות על פי מערכת הכוכבים והמזלות ,וכל צורה מהם מועילה לריפוי מחלה
מסויימת .פירוש אחר 49ספר רפואות ,לפי הירושלמי -טבלא של ,רפואות והיא
טבלא שצורות הקוקות בה ,והיו מסוגלות למיני מחלות ותאמינו בהן הבריות
וטעו אחריהן.
,
ם
י
ר
פ
ו
ס
,
ו
ה
י
ק
ז
ח
ל
כ
מ
ם
י
ר
פ
ס
אספו מגילות
אותו חבר של
מה
מסתבר שאנשי
שבא לידם והביאו את המגילות לפני המלך .חזקיהו בחן ובדק והפקיד בספריתו
רק את הספרים שהיו כשרים בעיניו :חידות ומשלים ,ספרים על אורחותחיים
כשרים ,תולדות העם ועלילות המלכים וכיו"ב .לא כל ספר ישר בעיניו; בספר
רפואות מצא אמונות טפלות ,סגידה לצבא ,השמים או לצורות אליליות ולכן גנז
אותו.
ואף מעשה מעיד שהשקפתו הרתית של חזקיהו היתה ברורה ,וצרופה ואמונתו
בתורת משה היתה חזקה ,ללא פגם ,ואותה ביקש להנחיל לעם בימיו ולשמרה גם
לדורות הבאים.
יה
ו .חזקיהו המשורר
רוב חוקרי המקרא סבורים שיש לשלול מחזקיהו את השירה שבישעיהו ל"ת,
ט-כ; צ'יין 50רואה בשירה זו תוספת מאוחרת למדי ,לדבריו זה מוכח גם
מבחינה לשונית ,עורך מאוחר שילב כאן קטעי שירה ליטורגית שנראו לו
מתאימים למסיבות ,בדומה לשילוב "תפלת חבקוק" בספרו של אותו נביא.
דילמ 517רואה בתפילת חזקיהו שירה שרמתה הפיוטית אינה גבוהה ,זוהי
השתפכות הנפש לפני אלהים שיש בה תחינה ותודה .שירים ברוח זו הושרו תמיד
במקדש .העורך מעביר שירה כלליתזולחייו הפרטיים של המלך ,אבלאין ליחסה
ה 53
לחזקיהו ,שלא היה משורר מלידה ,אם כי היה חובב שירה 52זמרה תגינ
46המדבר וארץ הבחירה ,כרך ב' ,ע' .151
47מטחים ד' ,ט'.
48
49
59
מובא ע"פפירושו של פנחס קהתילמשגיות.
מובא ע"פפירושו של חנוך אלבקלמשננות.
das Buch Jesaja )1894(, 8. 227ש Einleitung
Prophet Jesaja )1898(, 8. 333 51ז0ם
52
משלי ב"ה,א.
53
דבהי"ב כ"ט,ל.
.1.D
h].1]. Cך (בתרeגום הגר
yמני)n .
a
m
l
l
i
38
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
n
e
n
:
:
בית מקרא )מד(
הט
1
המיד
כסלו תשל"א
n
s
t
p
n
7והם 54רואה בשירה זו תוספת מאוחרת והוא גם קובע את זמנה –המאה
הראשונה לפנה"ס .כיון שהשירה אינה מצויה בס' מלכים ב' רהבה מרטי 55בכך
עדות שזוהי תוספת מאוחרת; אולי זהו אחד ממזמורי תהלים המכונים "מכתם"
וזמנו במאה השניה או הראשונה לפנה"ס .וסימנו-השפעת הלשון הארמית .נעלם
מן החוקרכי הארמית היא לשון האם של עם ישראל ,ואם יש כאן ארמיזמים -
הרי זו הוכחה לקדמותה של השירה.
דעתו של שמואל קרוים 56אינה שונה מדעת קודמיו ,גם הוא שולל את התפילה
מפי המלך ואומר" :איןעניינו שיר או תפילה של מה בכךכי אם מזמור ממש
ככל הלכות מזמורי תהילים וכצורתם ,והוא כמו המזמור שניתן בפי הנביאיונה,
ובאמתאין לו שוםשייכות אליו ,רק מסדר אחד התחכם לדרוש אותו על יונה או
על a~ptnכל אחד לפי עניינו ,בחשבו שהוא הוא המדבר ,יהאמת שמעולם לא
אמרו חזקרהו ,ויכחיש על זה גם תוכן המזמור,כי לא נמצא בו סימנים מובהקים
שחזקיה חברו ולא זולתו".
גם החוקרים בני דורנו נשארו נאמנים להשקפתם של קודמיהם ,כך -למשל
י חזקיהו סודר במל"ב ,כנראה
כותב קיסניי :5שירהזו בסיפור המקביל עלחיששולבה לכאן ממקור אחר .התפילה -זוהי שירה שלמה שכדוגמתה אנו מוצאים
תהילים .אין בה משהו המחייב ליחס אותה לאדם מסויים ובזה היא דומה
בלסתפפי
ילת ההודיה של חנה או שליונה .זההיה מזמור נפוץ ושולב כאן עלידי עורך
הסיפור,כי זה נראה לו מתאים למסיבות.
58
דעה שונה אנו מוצאים אצל מ .סגל " :סגנונו ומליצותיו של המזמות הם,
מקוריים ,ואין בו מליצות שאולות ממזמורי אחרים ,כמו למזכל במזמור יונה
ובמזמורים מאוחרים אחרים ,ולכן אין לאחר את המזמרר מדורו של חזקיהו .וכן
אין להטיל ספק ביכלתו של חזקיהו לחבר מזמור כזה ,כי חזקיה מדבר במקצב
השיר גם במקומות אחרים ,כמו ל"ז,ג:
היום הוה
יוםציה ותוכחה ונאצה
וכחאין ללדה
כי באובנים עד משבר
ז;
ובתפילתו שלחזקיהו -ל"ו,י
פקת ה'עיניך וראה
הטהה'לזנךושמע
איבר שלח להרףאלהיםחי.
ושמע אתדברי סנחריב
ולפי מסוהות קדומות היה חזקיהו אוהב חכמה וגם אוהב ניגון וזמרה והלל.
ולפיכך ודאי אמת בפי הכתובת שהמזמור הוא של חזקיהו ,ולא כדעת החדשים,
השוללים אותו מחזקיהו .אף דעת ענת 59היא שראוי היה הזקיהו לחבר בעצמו
את המזמור.
54
55
56
57
58
59
.Bernhard Duhm: Das Buch Jesaia )1892(, 8. 250
Das Buch Jesaja )1900(1 8.261
a .Karl M
בסדרת הפירוש המדעי של אברהם מהגא ,תרס"ד.
. 408ק.Edward 7.K~ssane: The Book of Jsaiah )1960(,vol. 1,
מבוא המקרא ספרג',ע' 310וכןגאנצ .המקראית,ע'ישעיהו.
בהשוואות אלו היהלי לעזר מאמרו שלמ.א .ענת:
ה
ד
ו
ת
ה
של
ו
ה
י
ק
ז
ח
מכתב
המלך
r
t
יב
29
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
i
:
כסלו תשל"א
בית מקרא )מד(
ב"צ לוריא
ית
בן-מירא אף מרחיק לכת ורואה בו אדם נעלה' ,פרוח ועל נבואה 'ערתה עליה
הוא אומר (מ"ח ,לג-לד):
ברוסקבורה חזהיחרית
וינסם אבליצין
ת
י
ר
ט
ס
ל
ו
עדעילםהידנהית
לפני שאן
במקום אחר 60הסברתי ,שחזקיהו כינס את חכמת בני קדם ועמדתי על בך
שהפרקים ל' ול"א של ס' משלי ,שהם מספרות החכמה של שבא ,הנמצאת בלב
מדבר סוריה ,הגיעו אל חזקיהו באמצעותבני שמעון שהתישבו בהר שעיר בשני
גלים בזמן קדום מאד ,כנראהבימי דוד.בימי חזקיהוהיו בניחם "כתובים בשמות"
או "נקובי שם" ,נבחרי עם ,שנטלו חלק בארגון הפעולות שעליהם מסופר
בדבהי"ב ל"א -תרומות לבית המקדש וכלכלתם של הכוהנים בעריהם .כנראה
י חזקיהו ספרים רבים מספרות החכמה של אדום ,כמו:
שבאמצעותם הגיעו ליד
י למשל מלך משא ומשלי עלוקה66א.ייתכן שבין הספרים
משלי אגור בן יקה,דבי
וכהגיעו אליו בדרך זו היה גם ספר איוב 60ב .וכבר אומר אבן-עזרא שאיוב היה
(בית מקרא ל"ו ,אדר תשכ"ט ,ע' ,)37שמירושו לפרק ל"ח בישעיהו וההשתאות לתהילים ולאיוב
הםנאים וסביריםואני רואה חובהלעצמי להודותלובזה.
' 60ר' מאמרי :כיצד הגיעו אלינו הפרקים ל' ול"א בספר משלי ,ספר הזכרון לאריה אילן
(תשכ"ח) ,ע' .62
60א אין הכוונה לבעל חי הידוע לנו בשם זה ובתכונתו למצוץ דם הזולת,כי אם לשמו של
.מ .גרינץ בקובץ מאמריו "מוצאי דורות" (תשכעט),
איש מחכמי קדם בשם זה .ר' מאמרו שלי
ע' .357
60ב על זמנו של ספר איוב מרובות הדעות ורחוקות זו מזו .להלן סיכום קצר של
דעותיהם של חוקרי-מקרא ידועי שם בשאלה מתי נתחבר ספר זה .הסיכום לפי ספרו
של ראולי (. 173 ?). 2ע From Moses 10 Qumran,
e
l ;)1w1. 1o1. Rחי"ל
אמרו שמשה רבנו כתב ס' איוב .יונג ( )8. 7. Young, 1949מייחסו לימי שלמה .פרט
(. Prat, 1903ץ) משייכן לזמן שבין שלמה לחזקיהו .הנגסטנברג ). Hengstenberg,לל .מ1
– )1870לפני זמנו של עמוס .שנקל ( – )1(. Schenkel, 1871סביב שנת 700לפנה"ס.
צקלר ). Z~cklerל)) -סובר שחזקיהו היה מחברו של הספר .דה-ווטה ) )(de Wetteאולד
) ,(Ewaldשסיקל ). ):. Stickelנ) ,בליק ). Bleekץ) ,דוידזון ) )8. Davidsonסבורים
שהספר שייך לראשית המאה השביעית .קניג ( ,)8. 1)6"18גונקל (,)11. Gunkel, 1912
גטסברגר ( )7.Goettsberger, 1928ושטייגמילר (- )3. 8. Steinmueler, 1944לימיירמיהו.
פפייפר ) (Pfeifferמייחס את הפרולוג והאפילוג לא לפני המאה הששית ,והחלק הפיוטי בין
700ל 200-לפנה"ס ,קרוב יותר לימי יהמיהו .גיבסון (. 8. Gibson, 1899כ) )8.וטור-סיני
( )1947לדורות האחרונים של בית ראשון או לימי חורבן בית ראשון .זלין ((Sellin, 1935
בין 600ל 450-לפנה"ס .דילמן ( – (Dillmann, 1884בימי גלות בבל ,תחתשלטון פרם .דוייוור ) – (Driverשנים מעטות לאחר גלות בבל .נייע ). Naish,ק .נ
– )1925בתקופה שלאחר גלות בבל ,והמחבר הוא תלמידו של ישעיהו השני .גוטיי
( – )14. Gautier, 1914בתקופה הפרסית .לפבר (, – )14. Lefever, 1949במאה קראשונה
של שלטון פרס .סטקליף ). Sutcliffeץ – )8.בערך ש' 500לפנה"ס .דוהמ ),(Duhm
ן ש'
דהורם ) ,(Dhormeובר ) ,)3. 7. Weberציין ) (Chaineורוברט ) – (Robertבי
500ל .450-סטרהן (1. Strahan, 1913ן )%.וקנט ). Kentו .כ)) -בסביבות ש' .450מגד
a H
(. Moore, 1913ע )[.י) ,גריי ), ,(Grayבליקר ( )1,. 11. 1). Bleeker, 1926והג
– )1951במאה החמשית .בינו ( )1,. 81501, 1947ולוסו ( – )11. Lusseau, 1957בחלק
המאוחר של המאה החמשית.ויידר (- )24. Weiser, 1956בין המאה החמשית למאה השלישית.
מק פאדין (. 8. McFadyen, 1932נ) -בין 450ל .350-קרילמן
()11: I3reelman, 1927
40
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
y
:
) , g a
בית מקרא )מד(
[]14
כסלו תשל"א
חזקיה'ו המלך
מבני עשו ,לפי שהיה בארץ עוץ .לספר זה היתה השפעה רבה על המלך ,כפי
שניתן לשפוט מתוך השוואת תפילתו של חזקיהו לס' איוב .מהשושנה זו נראה
שהתפילה היא כעין פרפרזה של הספר .להלן נעשה את הניסיון להתחקות על
השפעת ס' איוב על תפילת חזקיהו הן מבחינת הספור והן מבחינת הלשון.
דימויים
תפילת חזקיהו
.1עלחזקיהונאמר:ויעשהישרבעיניה';
ב-ה' אלהי ישראל .בטח ,ואחריו לא
היהכמוהו בכלמלכייהודה ואשרהיו
לפניו.
.2צבא אשור כבש את ערי המדינה.
המלךרוקן אתאוצרותיוואת אוצרות
המקדש כדי לשלם את המס לאשור,
סיפור
ס' איוב.
איוב הוא "איש תם וישרוירא אלהים
וסר מרע".
רכושושלאיובנהרסונשדד,בניונהרגו
והואנשארבעירוםובחוסרכל.
אבל למרות התשלום הגבוה עולה
סנחריב עלירושלים ושם עליה מצור.
.3חוקיהו מוכה בשחין על לא חטא או איוב מוכהבשחיןמבלי דעת מה חטאו
כינענש כל כך קשה.
פשע.
.4אפסה תקוה לחזקיהו לחזור לחיים אץ מרפא משחץ על ק שמרת האשה
תקינים .הנביא אומרלו "צולביתךכי לאיוב "ברך אלהיםומת".
מת אתהולא תחיה".
.5חזקיהו החלים .ולא רק את בריאותו איוב החלים ואלהים החזירלו כפלים
החזירלואלהים ,הואגםנתןלו עושר מרכושו שנשדד .הוא גם הקים מחדש
סביב שנת 350לפנה"ס .אייספלד ),))(. Eissfeldל .פינקלשטיין במאה הרביעית .הלשר ). Hdlscherו))( 'לודס ))11. Lods(- (volzt 1911סביב שנת 300לפנה"ס .הולצמן (. Holzmann, 1888ל)) -במאההשלישית.
זיגפריד (. Siegfried, 1907כ)) -במאה השניה ואולי עוד יותר מאוחר ,מתוך ההנחה שאיוב
ט"ו ,כמכווןלינאי המלך.
ולהלן סכום דעותיהם של החוקרים על ארץ עוץ ,מולדתו של איוב:לפי ראולי,ע' ,155הערה.5
פירפר ( (Pfeiffer, 1926ולינדבלום (- )7.Lindblom, 1945סבורים שמקורו של הספר הוא
אדום.גריי ) (Grayודהורם ( – (Dhorme, 1911בחורן.אייספלד ( – (Eissfeld, 1934בספה
) (Safaאבל הם אינם שוללים את האפשרות שאיובחי בארץ-ישראל .הומברט
.Hעu
)1929סובר שמולדתו שלאיובהיאמצרים .פוסטר (. 11. Foster, 1932-33ע) טובל שהספר
תורגם מערכיה ,ונייח (. Naish, 1925ע )7.סובר שאיוב היהיהודי בבלי ,בראשית התקופה
הפרסית .בברידג' ( )11. Beveridge, 1919סונר ושהסמראינו יכול להיות קודם למאה הששית
כי הוא רואה באיוב י"ס כ"ה דמיון לכתובת בהימטון של דריוש הראשון .לעומתו טובר טרומפלר
),. 1,. Trumplerו) שהספראינויכוללהיות מאוחר בהרבה לאחרבניןהפירמידות.
()1,. Finkelstein 1938
-בין 400ל 200-לפנה"ס.וילץ
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
) , t r e b m
כסלו תשל"א
בית מקרא )מד(
יח
באצ לוריא
רב ,כפי שהיה
שדלדל את אתהמשפחהוהיולושבעהבנים ושלוש
י
פ
ל
אוצרותיו ונתנם למלך אשור; יש לו בנות.
אוצרותבית נלקה כסף וזהב ,בשמים
ושמן טובוכליםרביםבאוצרותיו.
,6חזקיהוהיהכבןארבעים כאשרחלה .איוב כבר היה אב לבנים מבוגרים
אלהים הוסיף לו חמש עשרה שמת כאשר פקד און האסון ,לאחר
חיים.
שהחליםחיעוד מאה וארבעיםשנה.
קי
דימויים במחשבה ,באוצר המליםובניבילשוןביןשתיהיצירות.
נ פתי"-בדמיימיאלכה" .דמי " ,כא :בטרם אלף לא ארב אל
או דומה ןא השאל" ושרתו-אר אךץ חלף וצלמות.
אל השאל ,אםהולךלמ".
היך
פעם משתמש המשורר באותו פועל :אלכה -אלך ,ופעם באותו מהשג:
דמי-ארץחהשךוצלמות,היאהשאול.
" .8ב שערי שא1ל " פקדתי 62יתר ל"ת ,יז; בתיאור מעשי גדולתו של
שנותי" ,ופירושו :נרשמתי ברשימת אלהים וגפלאותיו נאמר" :העלו לף
המתים עםכניסתי בשערישאול .לפי שארי ?3ת 3שארי
ת:ראה".
אמתתהקדמוניםיש לשאולשערים.
.י
הדימויהוא כאן לא במעשהאו במצב כי אםבמושג המשותף עלהשאולושעריו.
ןי?3ת
9
אדםעיד
.פסייא" :לא .
אביט יז
עם י"ר ,כ" :יכבדו בניו-ולא ידע'
ילדיי סול"; -חדל-חלד פירושי יפקרו-ילא9:יזלמי"
.המתאינו
האדםכיצור חדלומת .המשורר הפך יודע אםזכובניולכבודואףלאאםהם
את התיבה כדי לרמוז על חדלונו חיים בצער.
ותלפיתו של האדם .כתת השיר -לא י"א,יז :צופר הנעמתי ,רעאיוב ,מטיף
אוכל עוד לראות בני אדם חיים ,לו כי יודה בחטאיו ויסולח לו ,ואז:
לאחרמותי לא אדע מהגורלם.
"ומצהרןמיקום חלד ,תעפה-וב"ר
תהדה" ,כלומר :אםכיאיוב הוא כבר
במיטב שמשו ,בצהרי חייו ,לאחר
שיסולחלויתחדשוחייו כשם שמתחדש
היום מן הבקר .כאן חוזר הרעיון של
תוספת 1111תחםשעליו דעבסימן.8
61לפי פירושו של נ .ה ,טור-סיגי :פשוטו של מקרא ג' ,1ע' .103תיבה זו מצויה גם
בתהלים ב"ז ,יז" :כמעט שכנה נפשי דומה" ,וכן קט"ו ,יו" :לא המתים יהללו יה
ירוי דומה.
62במגילתישעיהוב',פקודותי.
ולא כל
42
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מד(
[]16
כסלו תשל"א
חזקיהו המלך
נטע ונגלה מצ כאהל ד',יט:אליפזהר"מממסבירלאיוב כ4
.10פס' יב":דירי
לאי"; %דורי-דירתי ,מקום משכן גורל האדםבידיאלהים; נשמתםנתונה
נשמתי ,כלומר :גופי .נסע -מועתק בגוף בר חלוף והגוף מתואר כבית
כאוהל רועים ,המועבר ממקום דל:
"אף שדי ?סי חמר אשר בעפר
למקום.
" .11נסע" -נסיעה אל מעבר לחיים
אףלוישהקבלה.
" .12ק9ךתי? %ארג ח2י" .מוצע
לקרא ארג במקוםארג.
" .13מדלה יבצעני" .דלה-קצות
חוטיהאריגופירושו:יחתוךפתילחיי,
ימיתי.
לטה
תשלימני"
יסידםידכאוםלפני-עש.
ד ,כא :הלא קסע "רם בם ימותו
%:א בחכמה.
:י:י
ד ,מ "מי קלו ארגיכלו באפס
תקוה" .מי
טור סיני מפרש ארג D"Wהערבית
אריג' -עשן .כלומר :חיי האדם
מתנדפיםכעשן.
אדם
ב
ו
י
א
ב-ד',יט המשיל חיי לחיי
העש ,יצורזעירבןיומו ,וכאן ממשיל
חזקיהו -ע"פ איוב -אתחיי האדם
לעשןמתנדףוהיה כלאהיה.
ויבצענה כלשר:
ר ,ט2 :תר
קלחידו רשבו שתק
שתה
ים"
יי
ד/כ" :מקיר לערב עתה
*?9
טיח 1ח 9ו"'כי קצרש הם
4נ "מלם עד
שיחשו -במשךזמן שעט תשלט את
"
ש
ק
דרךחיי ,אגיע לסוף ההיים ,כלומר :אתש ,מבהר עד ערב .טן -כ"גיד:
ח%
"ליעילים ףחי"אלהיםהכליכ,%
תמיתני.
משלים את קצבתההייםכרצונו.
.15פס' יג" .שויתי עד-להר" .תרגום ז' ,ג-ד" :כן הנהלת ליירחי ?וא
יונתן :נהמית עד צפרא ,כלומר7 :לילית ??ל %9לי;"ם??9סי?סי
שועתי ,צעקתי מכאב כל הלילה ,לקיםיקלד?וב %?9?7ודודיםאוי
במגילתישעיהוב' -שפותי -כלומר?? :ף.
צפיתי,ולפיזהיהיהמובנושלהחרוז-
חכיתי לסופי במשך כל הלילה ,כי
סבל רב עברעליבלילה.
63בשבעים -ריעינו.
64
במגילתישעיהו ב -סכרתי
43
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
כסלו תשל"א
בית מקרא )מד(
ב"צ לוריא
.16פס'יד" .קלוקיני למרום",ופירושו -ט"ז ,כ" :אל אלה דלפה עיני",
הורמו עיף אל אלהים בתחינה כלומר -עיני זולגות דמעות כשאף
ותפילה .טור-סיני קורא "דלפו" מתפלללאלוהים.
ותיקונו ע"פאיוב.
.17ארני ,עשקה 65לי ,ערבת" .חזקיהו ",ג":הטיבלףכיתעסיק".איוברואה
פונה לאלהים וטוען :עשית לי עול במכתהשחיןעולועושק ,שנעשהלו על
[117
ועושק ,שקצרת אתחיי.
לא עולבכפו.
" .18ערב..
נ.י" .תהיה ערבלי,כי בבואיומי י"ז ,ג" :שימה נא ,ערב~י עמף" טור-
יי
לא אתחמקמןהמות.
סיני קוראלפי התרגום שימהנאערבני
עמך ,כלומר :קח אתערבתימידיושים
אותו עמך עדיוםהפרעון.
.19פסי סו" :מה אדבר ואמר לי והוא
ופירושו :מה מקום יש כאן
לדיבורים ,לתפילה ,לתחנתים ,והרי
אלהיםגזר וכברהוציא אלהפועל.
~יה"
"אדדה 66כל שנותי על מר נפשי".
.20י;-
רש"י מפרש אדדהמלשוןנדדובתיבה
ש.נה".
"שנותי" הוא רואה רבים מ".
י
ופירושו -יהיולילילות שלנדודישנה
עלגורליומכאובי.
.21אניני
,עליהםןחיו ולכל בהן חי רוחי
ותחלימניוהחיני" ,ופירושו -פניה אל
ט' ,יב( :בתשובתו לבלדד השוחי על
מעשי הבורא הוא אומר) "הןןחתףמי
ןשי?ני' 9י *א9רטליי 9ה-ס"שה".
טור-סיני מסביר ע"פ הסורית
והערבית חתף -חמס,גזול.
ז' ,ד :אם שכבתי -ואמרתימתי אקום
ומדד ערב ,כלומר -הלילההואארוך
בליקץכישנתינדדהממניכפישנאמר
בפסוק הקודם" :ולילית עמל מנו
לי".
איובאינופונהישירות אל אלהים ,כפי
שעושה זאתחזקיהו .אבלגם בפסוקזה
ה /אמור לשנץ שהמתת כי יחן ,ניכרת השפעת איוב; הפועל חלם -
כלומר -תחזיר לי את שנות חיי ,להברק לאחר מחלה לא נמצא אלא
תבריאאותי ממכתהשחיןותןליחיים.
פעם אחת באטב ,בתייר החים
ת"י~ :ל כל מיחיא אמרת לאחיאה שלהיעלים והאילות:
כולהין אחייתא רוחי לאחייתני ל"ט ג-ד" :תכרענה ~לדיהן תמלחנה
משיחנה
~ .חלמו בניהם ,ןרבו
(על כל המתים גזרת שיקומו
לתחיהולפניכולםתחייהרוחיותהייני בבריצאוולאשבולמ."4
וידם
יק~ייסיי
עי
ס?ייסם
ותקיימני).
65
66
במגילת ישעיהו א' "יהיה חשקהל(י) ערבני; במגילתישעיהו ב' "אדוני עושקהלי וערבני.
במגילתישעיהו ב' -איודה.
'44
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
כסלו תשל"א
בית מקרא )מד(
חזקיה'ו המלך
[]18
.22פסייז" :ואתה חשקת נפשי ,"tndibאליהו ,הרביעי בין רעי איוב ,מטיף
לפיהשבעים" :חשכתנפשי"ופירושו -באזניו על מעשיו הטובים של אלוהים
המלת עלי וחשכתנפשי מרדת שחת ,ואומר:
מו שתת
כלומר:הצלחניממות .ואםלפיהנוסח ל"ג ,יח~" :חשך
י
ש
פ
נ
המסורתי :חשקת נפשי -אהבת אותי מעבר בשלח" כלומר:אלהיםחושךמן
האדם הישר מרדת שאול ,מלההרג
ועלכן מנעתממני לרדתשחת.
וחיתי
בחרב.
באחד עשר הפסוקים שבתפילת חזקיהו מצאנו עשרים ושתים מקבילות באיוב
ואין עקב להתעלם מההשפעה הרבה של ס' איוב על חזקיהו ושידתו .אם נקבל
ף ו8ת
את זמנה של התפילה כפי שעולה מדבר ישעינו -ומטף~לד לשורלעיי
י מצור צבא אשור ,נאמר שס'
ספיר ~יאת'ויניתי על סדיר פיאת" ,כלומר ימ
ת
ו
ב
ר
ד
ע
ו
ב
ה
י
ה
ך
ל
מ
איוב הובא לירושלים שנים מספר קודם לכן .ה
ן
י
י
ע
מ
כי
ואת הלך מחשבותיו של איוב .מכאן נסיק שפעולתו
סיגל לעצמו את
י
נ
ו
נ
ג
ס
הספרותית של חזקיהו קדמה למצור ואולי ההל בכך זמן מועט לאחר שעלה על
כסא המלוכה כחלק מהתחיה ההוחנית שביקש להביא לעם יהודה ,אולי כהשפעתו
ובהדרכתו שלישעיהו.
חז"ל העריצו את זכרו של יחזקיהו והעמידו אותו בשוהה אחת עם האבות;
על הפסוק ,חדשים גםישנים צפנת לך" ז 6אומר המדרש'68
אברהם יצחק ,ויעקב-,
,
"
ם
י
ש
ד
ה
"
:
"ישנים" ,עמרם בן קהת וכל הבשרים שהיו במצרים -
י
מ
א
נ
ש
"חדשים גם ישנים" .הבורתו של משה וחבורתו של יהושע וחבורתו של דוד ושל
חזקיה " -ישנים" חבורתו של עזרא ושל הלל ושל יוחנן בןזכאי ושל ר' מאיר
וחבריו "-חדשים",ועליהםהואאומר"חדשיםרגםישנים".
67שירהשירים ז',יי.
68
ויקרא רבה ב',יא.
45
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il