חזקיהו המלך (pdf)

אוקטובר 5, 2011 · מאת ב"צ לוריא · מאמרים לפי סדר הפרקים

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫"ו‬

‫ים‪),-‬‬

‫חזקיהו המלך‬
‫מאת‬

‫ב"צ לוריא‬
‫מעטים הם המלכים ביהודה תזכו להאריך ימים על כסא‬
‫"בן עשרים וחמש שנה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלים"‪ .1‬רמעטים הם‬
‫המלכיםביהודה שסופר ס''מלכים מספרעליהםועל מעשיהם כמועלחזקיהושעליו‬
‫הוא ארמר‪" :‬וידבק בה' לא סר מאחריו וישמר מצותיו אשר צוה ה' את משה‪,‬‬
‫ושה‪,‬ה'עמו"כל אשר ?‪?? NX‬שיל"‪…‬‬
‫תוקרי המקרא ותולדות ישראל מספרים באריכות על המאורעות המדימים‬
‫שבימיו‪ ,‬בהם נטל חלקפעיל‪.‬יש מהם המבססים ‪%‬ת דבריהם על המקהא‪,‬ישנעזרים‬
‫גם באנלים האשורים‪ .2‬ויש המתאר'ים אתימי מלכותו שלחזקיהו בעיקר עליסוד‬
‫האנלים הללו ומתיחסים בזלזול למקורות המקרירים‪ .8‬הם מקדישים תשומת‬
‫לב לנקבת ‪,‬השילוח ומוסיפים שורות מעטות על התיקונים בפולחן שהתקין המלך‪.‬‬
‫נראה לנו שלא די בזה‪ ,‬כי לא היה מלך ביהודה שהראה פעילות בשטחיחיים‬
‫רבים ושונים כחוקיהו‪ ,‬ולהלן ננסה להעלותם‪.‬‬
‫אבל לפני כן עלינו לדון בנושא שחוקרי המקרא עסקו בו והסבירו אותו שלא‬
‫כהלכה‪,‬הכוונהלחזרהאל דתהאבות‪.4‬‬

‫המלוכה כיחזקיהו;‬

‫א‪ .‬המקום אשר יבתר‪ …‬הלויים והכוהנים‬
‫מכיון שסופר ס' מלכים 'בא להאריך בתולדות חזקיהו הוא מקדים וכותב מבוא‪,‬‬

‫בו הוא נותן הערכה לאישיותו של המלך ולמעשיו הגדולים ולכך הוא מקדיש ששה‬
‫פסוקים‪ :‬י"ח‪ ,‬ג‪-‬ח‪ .‬ואם הואמזכיר כאן פרט מסוים‪ ,‬עוד ישובוידון בו באריכות‬
‫בהמשך הדברים; כך ‪ -‬לטלטל ‪ -‬הוא אומר‪" :‬וימרד במלך אשור" אח"כיקדיש‬
‫לתיאור המרד את פרק י"ח‪ ,‬יג‪-‬לז; י"ס‪ ,‬א‪–‬לה‪.‬‬
‫ן קובע‪–727 :‬י‪;69‬‬
‫‪ 1‬מל"ב י"ח‪ ,‬ב ודבהי"ג כ"ט‪ ,‬א ‪.‬החוקרים נחלקו מתי מלך חזקיהו;ייבי‬
‫אליהו אורבך ותדמור‪ :‬ד‪1‬וע‪ 715-487/6 :Bright 169%-‬ו‪.721-693 :OImstead.-‬‬

‫‪ 2‬כגון ‪.OImstead‬‬
‫‪4015: Geschichte Israels, 8. 243 3‬נ ‪ ,Mastin‬אומרכיע"י העובדה שירושלים לא‬
‫נכבשה נוצרוהסיפורים המאוחרים שלישעיהו שבמל"ב‪,‬שלפיהםניצלההעירבנס‪.‬‬
‫‪ 4‬בפעולותיו הדתיות של חזקיהו יש להבדילביןשני שלבים‪ :‬השלב הראשון הוא הזרה לדת‬
‫האבות כלומר‪ :‬ביטול הפולחנות הזרים וחידוש העבודה כפי שהיתה לפני אחז המלך‪ .‬השלב‬
‫השגיהי‬
‫א חידוש‪ ,‬שלאהיהבימי המלכיס שקדמו לחזקיהו‪ ,‬והוא'ריכוז הפולחן בירושלים וניטול‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ב‬
‫הבמות‬
‫ם‬
‫ג‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ו‬
‫אם‬
‫ל‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ד‬
‫ע‬
‫כי לימי‬
‫לאלהי‬
‫חזקיהו נחשבו הבמות למוקיות‪ ,‬עד אז לא ניסה איש להסירן; שלמה‪ ,‬שבנה את בית המקדש‬
‫בירושלים לא הסיר את הבמות‪ .‬גם המלכים שעשו "את הישרבעיני ה'"‪ :‬אמא‪ ,‬יהושפט‪ ,‬יהואש‪,‬‬
‫אמציה‪ ,‬עוזיהו ויותם ‪ -‬לא הסירו את הבמות‪ .‬זוהי הריפורמה של חזקיהו וזהו שיא גדולתו‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫כסלו תשל"א‬

‫חזקיהו המלך‬
‫[‪]2‬‬
‫במל"ב לא נאמר מתי ערך המלך את טיהור המקדש‪ ,‬חיסול האלילותבירושלים‬
‫ובערי יהודהוחידיש העבודה במקדשלפי תורת מעוה‪ ,‬אבל בדבהי"ב כ"ט‪ ,‬ג נקוב‬
‫הומן במפורש‪ ,‬נאמר‪' :‬בשנה הראשונה למלכו‪ ,‬בחודש הראשון‪ .‬בשני המקורות‬
‫איךרמז לקשרבין ההזרה לדת האבות‪ ,‬שהואעמיןפנימי‪,‬לבין מרד באשור‪ ,‬שהוא‬
‫עניין "‪2‬ל 'מדיניות חוץ‪ .‬חזקיהו ירש ממלבה כפופה לאשוח והעלה לה מס‪ ,‬אבל‬
‫לא נאמר דבר על כפיפות דתית ועלהחיבה למגור לאלהי אשור‪.‬אין כל קטרבין‬
‫הימולהשיילוה ביהודה לבין פריקת עול אורור; לו היה בחיסול האלילות משום‬
‫אות למרד‪ ,‬כמו הפסקת העלאת המס השנתי‪ ,‬לא היו מלכי אשור עוברים על כך‬
‫בשתיקה‪ .‬לו היה זה כך היה שלמאוסר פוקד את 'עוון חזקיהו בשנות המצור על‬
‫ש‪,‬ומרון‪ ,‬בשנים ‪ ,725-723‬כלומר‪ :‬בשתים או שלושהוגנים שצבא אשור עמד סמוך‬
‫לירושלים‪' ,‬מסעיום אחד משומרון‪ ,‬אושמרגוןהיהעולהלירושלים להחזירה למוטב‬
‫במסעו לארץ פלשתים בשנת ‪ ,720‬ובודאי שלאהיה מחכה שבע שניםכדי להעניש‬
‫את המורד הצעיר שישב בירושלים‪.‬‬
‫נמה מן החוקריםבני אירופהאינםיכולים להשתחרר מדפוסי מחשבהמסויימים‬
‫והם משוים את הנושאים בתולדות ישראל למהלך ההתפתחות של אומותיהם‪.‬‬
‫במדינותיהם שלט בימי הבינים העיקרון של ‪, cuius regio eius religio‬וכאשר‬
‫העבירו עיקרון זה לגבי תולדות ישראל נוצרה ‪,‬התיאוריה כי שעבוד יהודה‬
‫ב את מלכי יהודהלקיים את הפולחן של אלהי משעבדיהם‪ ,‬אלהי אשור‪.‬‬
‫לאשורחיי‬
‫ברייס כותב ‪ 5‬כי במזרח הקדום כניעה או תלות מדינית גוררת הכרה באלהי‬
‫המדינה המנצחת לא במקום הדת המקומית אלא על ידה‪ ,‬בצדה‪ .‬ברוח זה כותב‬
‫גם נוט ‪ :5‬ודאי שלאחר כניעתו היה חזקיהוחייב לתת מקום במקדש המלך לפולחן‬
‫האשורי ובזה לפתוח פתח לפולחנות זרים‪,‬‬
‫בימיהם של סהגון וסנחריב היה קיים באשור פנתיאון גדול‪ ,‬אלילים רבים‬
‫ושונים והמכובד שביניהם היה ‪5‬אל אשור‪ .‬האם יש למצוא זכר לסגידה‬
‫לאל אשור כאשר מלכות שומרון ומלכרת יהודההיו למם למלכי אשור?‬
‫ההאשמות בלפי ישתחל הן בגלל פולחן לבעל ולאשרה‪ ,‬לצבא השמים‪ ,‬למולך‬
‫ועליועסקובניחוש ובקסמיםוי מלך העובד ע"ז הוא מנשה ואותו מרשים הכתוב‬
‫בכך שעשה כתועבות הגוים ~ה‪2‬ר הוריש ה' מפני בני ישראל‪ ,‬כלומר‪ :‬פולחן‬
‫אלילי כנען ‪ -‬נעל ואשרה וצבא השמים‪ ,‬כאשר עופה אחאב; ובודאי שאין לאמר‬
‫שאחאב סגד לאלהי אשור‪ .‬מנשה גם סגד למולך ועסק בקסמים ‪-‬עונן וניחש‬
‫ושאל באוב ובידעונים‪ .‬אבלי בכל אלה אין זכר לאל אעוור‪ ,‬והואמניטה 'נננע למלך‬
‫אשור והעלה לו את המס מדי שנה בשנה‪ .‬רמה הם הפולחנות שהעביט יאשיהו‬
‫כאשר עשה את המפנה הצהול של חורה לרב האבות? טמא את התפת אשר בגי‬
‫בני הנם‪ ,‬השבית את‪ ,‬הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לשמש ואת מרכבות השמש‬
‫שרף באש‪ ,‬ניתץ את המזבחות על גגעליית אחז ובחצרות בית ה'‪ ,‬הרס את הבמות‬
‫‪. 255 5‬ק ‪ Bright: 4 History of Israel,‬חן‪.70‬‬
‫‪.Martin Noth : Geschichte Israels, 8. 243 6‬‬

‫‪ 7‬מל"ב י"ז‪ ,‬טז‪-‬יז‪ .‬ולא נכלל בזה את עגלי הזהב בבית‪-‬אל ובדן‪ ,‬שספק אם יש לשייך‬
‫אותם לאלילות זרה‪ ,‬שכן ירבעם בן נבט הכריז עליהם‪" :‬הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ‬
‫מצרים"‪ ,‬הם נחשבו לסמלאו למושגאלהי האומה‪ ,‬כמוהכרובים שמעל לארוןהברית‪.‬‬
‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫ב"צ לוריא‬

‫הן‬

‫לעשתורת הצידומת ולכמוש המואבי ולמלכם יגל בני עמוה ובדור הבא ‪–‬‬
‫הפולחנות הזרים שבהם 'נלחם צפניה הם‪ :‬הבעל‪ ,‬כמריו וכוהניו‪ :‬הסוגדים לצבא‬
‫השמים‪ ,‬הסוגדיםלילים‪ .8‬והדולגים על המפתן‪ .9‬כל אלה הםאלילי כנעןואלילי‬
‫העמים השכנים ליהודה‪ ,‬ואין כאן זכו לאל אשור או בבל‪ ,‬אלהי העמים שיהודה‬
‫נכבשה על ידם ושנתחייבה להעלות מס למלכיהם‪.‬‬
‫הנביאים באותו דור ‪ -‬ישעיהו‪ ,‬הושע‪ ,‬מיכה נלחצים בעבודת האלילים ויחד‬
‫עמ זאת הם משלימים עם העובדא של העלאת מס לאשור‪.‬לוהיה בעבודתהאלילים‬
‫משום חובה מדינית היה עליהם להסית למרד‪,‬ילא היא‪ .‬אין הם מזכירים כלל‬
‫אפשרותכנעת‪ .‬משמעשיהעמיןלחודוזהעמיולחוד‪,‬ואיןכל קשרביניהם‪.‬‬
‫‪9‬כייט ומט ואחרים מבססים את ובר החובה להכניס למקדש את פולחן אלהי‬
‫המנצה כמעשהו של אחז‪ ,‬שבא לדמשק להביע את רגשי כניעתו לחגלת פלאסר‬
‫וראה שם מזבח שמצא חןבעיניה הואצינה על אוריה הכהן לעשות מזבח בדוגמת‬
‫המזבח שבדמשק וקבע אותו בחצר בית המקדש‪ ,‬במקום מזבח הנחושת‪ .‬אבל אין‬
‫ללמוד מכאן עלשינוי הפולחן ‪ -‬סגידה והקרבת קרבנות לאלהי דמשק'יש כאן‬
‫רק שינוי צורת המזבח לפי מקור נכרי‪ .‬את סדר הקרבנות לא שינה אחז‬
‫ולא הכנים טכסים וקרבנות אחרים‪ ,‬אשוריים אוארמיים‬
‫‪.10 .‬‬
‫על יסוד כל זה נאמרכי חזקיהו החזיר את העם לדת האבות מתוך דבקות באמונת‬
‫ישראל ואין לראות בזה כל כוונה מדינית וכל רמז למרי כלפי אעדר‪.‬‬
‫לא ידוע לנו מה הרה חינוכו של חזקיהו הצעיר ומה גרם לכך שהוא פנה עורף‬
‫לפולחנות הזרים‪ ,‬שהכניס אחז אביו‪ ,‬והחזיר את העם לאלהיו‪,‬אולי זוהי השפעתו‬
‫שלישעיהו‪ .‬הזקיהוהיה כל כך חדור הכרה באמונת האבות ושנאה לפולחנות הזרים‬
‫עד שנקם באביו וזלזל בו כשעת קבורתו‪ .‬בדבהיוב משמר על אחז‪ :‬ויקברהובעיר‬
‫ירושלים כי לא הביאוהו לקברי מלכי ישראל‪ .‬ונראה שלאדי בזה; לפי מסורת‬
‫שנשתמרהבפי חז"ל ‪" 11‬גרר עצמותאביועל מטה של חבלים"‪ ,‬כךהיו נושאים את‬
‫המתים מבין פשוטי העם‪.13‬‬
‫ם רצונו בכלהנוגע לפולחןלפי תורת משה;‬
‫לא בנקל עלתה לו למלךהצעירלקיי‬
‫העם היה שקוע בעבודה זרהוהיו רבים שנהנו מזה ‪-‬כוהנים ומשרתים במקדשים‬
‫ובבמות‪ ,‬ואלה לא נענו על נקלה לקריאתו של המלך‪ .‬ס' מלכים מספר על ביעור‬
‫הע"ז‪ :‬חזקיהו הסיר את הבמות ממבר את המצבות וכרת את האשרה וכתת את נחש‬

‫‪ 8‬גבח שנשנהמןהניקוד המסורתי סללם וננקדטיל‬
‫ם‪-‬אלוהיבניעמון‪.‬‬
‫‪ 9‬נוהגפלישתי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ר‬
‫כ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ב‬
‫א‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ז‬
‫ח‬
‫א‬
‫את‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫מ‬
‫‪ 10‬אמנם בעל‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ס‬
‫לאלהי‬
‫ביטוי‬
‫דבה"י‬
‫לשנאתו לאחז‪,‬כיהרי לאיתכן שיבוא לסגודלאלוהי דמשק כאל חזק שעה שדמשק נחרבהכידי‬
‫מלך אשור ועמה הוגלה קירה‪.‬אין הכתוב מזכיר מה עלה בגורלו של המזבח החדש לאחר מות‬
‫אחז‪ ,‬אבל יש לשער‪ ,‬כי חזקיהו סילק אותו מחצר בית המקדש כשם שסולק כל דבר טומאה‬
‫שהכניס אחז אביו‪.‬‬
‫‪ 11‬פסחים ד'‪,‬ט‪.‬‬
‫גו המסורת משתמשת במלה "גרר" שהיא לשון בוז כלפי נפטר וזה מזכיר את דברי חז"ל‪:‬‬
‫בקשו להמעיט בזלזול שנהג חזקיהו באביו ואמרו (סנהדרין ב"ו‪ ,‬ע"ג)‪" :‬אותו היום שמת בו‬
‫אתז "שתי שעות היה" כדי שלא יהא פנאי לספדו ולקברי‪ .‬על קבורה כגון זו אומר ירמיהו‬
‫(כ"ב‪,‬יט)‪ :‬קבורת חמוריקבר‪ ,‬סחוב והשלך מהלאהלשעריירושלים‪.‬‬
‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫[א‬

‫ח'"יה'י המיד‬

‫כסלו תשל"א‬

‫הנחושת; ס' דבה"י מרחיב את הדיבור ומתאר את טיהור בית המקדש‪ .‬הלויים‬
‫טיהרו את הצרות בית ה' והכוהנים את פנים המקדש‪ .‬ומתברר שהיה הבדל רב‬
‫בין נבו'גותם שלהלויים לשיתוף פעולה עם המלך לבין זו של הכוהנים; הכתוב‬
‫אומר "כי הלויים ישרי לבב להתקדש מהכוהנים" ‪12‬א‪ ,‬כאשר חזקיהו החל לתכנז‬
‫את הפסה ובקש לעשותו לחג של העם כולו נוכח ~עתשאין לצדו כוהנים שיבצעו‬
‫את העבודה‪ ,‬את הקרבת קרבן הפסח "כי הכהנים לא התקדשו למדי" ‪ .18‬מעטים‬
‫היו ולכןהיה צורך לדהות את החג ולנסות לשכנעכוהנים נוספים שיקבלו על לצמם‬
‫לקיים את תפקידיהם במקדש‪ .‬עד אמצע חודשניסן של שנתו הראשונה לא הצליח‬
‫חזקיהו למשוך אליו כוהנים רבים הבעת שערך את החג לטיהור המקדשהיו עמו‬
‫כוהבים מעטים ש"לא יכלו להפשיט את כל העלות היחזקום אחיהם הלוים"‪.14‬‬
‫כשנערך הפסח‪ ,‬באיחור של הודש‪" ,‬הכהנים והלויים נכלמו ויתקדשו" ‪ ;15‬התרגום‬
‫משמיט אתהלויים ואומר‪":‬וכהניאאתכנעו ואתקדשו"כלומרינכנעווהתקדשו‪.‬המו"מ‬
‫עם הכוהנים היה‪ ,‬כנראה‪ ,‬קשה והמלךחייב היה להענות לתביעותיהם‪,‬כפי שנראה‬
‫להלן‪.‬‬
‫לעומת ה'כוהנים הסרבנים נענו הלויים מיד לקריאתו של המלך‪ .‬הכתוב מונה‬
‫שבעה בתי אב שמהם התיצבו ארבעה עשר איש' שנים לבית אב‪ ,‬לעבודת טיהור‬
‫חצהות בית המקדש‪ .‬הזקיהו "דבר על לב כלהלויםםט?סיליםשסלטוב לה'יח‪ 1‬ואף‬
‫כי משפט זה באמר בלשון קשה להבנתנו מסתבר שהמלך הודה ללויים במיוחד‬
‫וערך להם סעודה מיוחדת‪ ,‬אבל את הכוהנים לא שיבח‪ .‬גם הדורות הבאים‬
‫שהתיחסו על בתי אב אלה שלהלוייםהיוגאים בכך ושמרועל הרשימה הזאת עד‬
‫שהגיעהלידי סופר ס' דבה"י‪.‬‬
‫רק לאחר שהמלךהרים אלףפרים ושבעת אלפימ צאןוהשריםהרימו ל‪.‬קהלפרים‬
‫אלף וצאן עשרת אלפים ז‪ – 1‬רק אז התקדשו כוהנים לרוב‪ .‬וכנראה שלאדי היה‬
‫להם גם בזה‪.‬‬
‫שרק‬
‫רק‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק‬
‫ז‬
‫ח‬
‫‪.‬‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ב‬
‫התורה קו‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ש‬
‫לשמש‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ראה‬
‫מי‬
‫דגרה לעצמו למשוך את לבם של הכוהנים לתפקידים במקדש ולהוציא מלבם של‬
‫הספקנים שביניהם ומהעבודה במקדש בירושלים הוא דבר שאיז בו קבע ומעמד‬
‫המבטיח להם את קיוממי אמנם‪ ,‬דבר זה מובטח לכוהנים עלפי התורה‪ ,‬אבל צריך‬
‫היה להפעיל את העלאת התרומות והמעשרות‪ .‬המלך הכריז על כך והעם נענה לו‬
‫בעיןיפה‪ .‬כאשר רבו התרומות וחצרבית המקדש נתמלא ערמות של תבואה‪,‬ציוה‬
‫חזקיהו לבנות לשכות לתרומות‪ .‬על אוצרות אלו הפקיד איש לוי בשם כונניהו‬
‫ועל ידו שורה של פקידים‪ ,‬שמחובתם היה לקבל את התרומות ולחלק את המנות‬
‫לכוהנים בשרתם במקדש או בהיותם בערי הכוהנים‪ .‬בכל עיר ועיר היו נאמנים‬
‫‪12‬א דבהי"ב כ"ט‪ ,‬לה‪.‬‬
‫‪ 13‬דבהי"ב ל'‪,‬ג‪.‬‬
‫‪ 14‬דבהי"ב כ"ט‪,‬לד‪.‬‬
‫‪ 15‬דבהי"ב ל'‪ ,‬סו‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫דבהי"ב ל'‪,‬כב‪.‬‬

‫‪ 17‬אין להעריך את האלפים ועשרות דאלפים שבפרק ל'‪ ,‬פס' כד לפי המושגים על מספרים‬
‫ש'בימיגו‪.‬‬
‫‪31‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫ב"צ לוריא‬
‫אלה‪ ,‬שהכתוב קורא להם נקובי שם‪ .‬יש להניח שאלההיו ברובםלויים‪ ,‬מנאמניו‬
‫של חזקיהו‪.‬‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ג‬
‫יתכן שיש‬
‫עדות ארכיאולוגית על ארגון הכהונה וכלכלתה בימי‬
‫חוקיהו‪:‬‬
‫‪18‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ד‬
‫במצו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫נ‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫מצא‬
‫לימי‬‫‬‫אהרוני‬
‫אחד‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫ח‬
‫א‬
‫השמות‬
‫ל‬
‫י‬
‫כ‬
‫ה‬
‫שכל‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫אוסטרק‬
‫ן‬
‫י‬
‫ב‬
‫שם‬
‫מהם‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫צ‬
‫מ‬
‫שני‬
‫ר‬
‫מ‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ק‬
‫שמרת‬
‫משפחות‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫כ‬
‫של‬
‫שהם‬
‫)‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ש‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ערדאינה כלולה‬
‫שמות ‪-‬‬
‫ביןי"גערי הכהונה המנויות בסי יהושע‪ .19‬כיצד הגיעו הכוהנים ממשמר מרמות‬
‫וממשמר פשחור לערד? אין זאת שהיתה חלוקה חדשה של מקומות מושבותיהם‬
‫של הכוהנים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ה‬
‫שאת‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ח‬
‫אוסטרקון‬
‫"‬
‫ם‬
‫י‬
‫ט‬
‫ח‬
‫"‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ח‬
‫י‬
‫מ‬
‫השכבה‬
‫מימי‬
‫אהרוני‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫צ‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ל‬
‫שנת‬
‫ת‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫של‬
‫הראשונה‬
‫בין‬
‫‪ 640‬לשנת ‪625‬‬
‫בנראה ‪-‬‬
‫לפנה"ס‪ .‬אוסטרקון זה מכיל את שמותיהם של שמונה אנשים מקבלי החטה מן‬
‫המחסן הממלכתי‪ ,‬ובס"ה שלושים ושתים מידות של עבור (תבואה)‪ .‬יתכן שאלה‬
‫הם כוהנים שהתישבו בערד וקבלו את משתיהם בימים שלא שימשו במקוש‪.‬‬
‫גם החליקה של הכוהנים והלויים "על מחלקותם" ‪ ,21‬כלומר ‪ -‬קביעת סדר‬
‫העבודהבין משפחות הכהונים והלוייםאין בה חידוש‪,‬זוהי החזרת הסדר על כנו‪.‬‬
‫ע"י ביעור הפולחנות האליליים עוד לא השיג ‪ 1n?ptn‬את מבוקשו‪,‬כי ברבות‬
‫מערי יהודה היו במות 'לאלהי ישראל וכוהנים משרתים בהם והעם מתפלל‬
‫ומשתחוה לאלהי ישראל‪ .‬וכך היה מקדמת דנא‪ ,‬מימי יהושע‪ .‬עתה עשה המלך את‬
‫המעשה הגדול‪ ,‬הוא הרס גם במות אלו והכריז על עבוד'ת אלהי ישראל‬
‫במקום אשר בחר‪ ,‬בירושלים בלבד‪ .‬חוקרי המקרא רואים את ריכוז הפולחן "אל‬
‫המקום אשד יבתר" כמפעלו של יאשיהו כתוצאה מגילוי ספר דברים בבית‬
‫המקדש‪ .‬הם הסיחו את דעתם ממפעלו של חזקיהו‪ ,‬שאל נכון הוא המלך שתיקן‬
‫תקנה זו לראשונה‪ ,‬ציווה ע'ל העם לקיימה‪ ,‬והצליה‪21‬א‪ .‬הפעם אין זו חזרה לדת‬
‫האבותי זוהי רפורמה‪ ,‬חידוש שלא היה קיים לפני כן‪.‬‬
‫ס' מלכים וס' דבה"י מרבים לספר כיצד ביער חזקיהו את העבודה הזרה‪,‬‬
‫הרפורמה כאילו מתבקשת מאליה‪ .‬אבל ב'מפורש אנו שומעים על כך רק מפי איש‬
‫[‪]5‬‬

‫‪' .‬אהרוס ‪ -‬האוסטרקונים העבריים מערד‪ ,‬דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות‪,‬‬
‫‪ 18‬י‬
‫כרך א'‪,‬ע' ‪.11‬‬
‫‪19‬‬

‫יהושע כ"א‪,‬יג‪-‬יט‪.‬‬

‫‪ 20‬י‪.‬אהרוני‪ :‬שלושה אוסטרקונים עבריים בערד‪ ,‬ס' ארץ ישראל ט' (ספר אולברייט)‪ ,‬ע' ‪.10‬‬

‫‪ 21‬בימיביתשני קראו למחלקותאלו משמרות‪.‬‬
‫‪21‬א בעיני חז"ל היה המלך הגדול והצדיק לא ואשיהוכי אם חזקיהו‪ .‬עליו דרשו‪ :‬ר' יוחנן‬
‫מתח‪" :‬תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך"יגו'‪ ,‬אדמתי נתקיים להם המקרא הזהז במיתתו של‬
‫חוקיהו‪ .‬הה"ד (דבהי"ב ע"ב) וישכב יחזקיהו עם אבותיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד וכבוד‬
‫עשו לו במותו‪ .‬מה כבוד עשו לו ? ר' יהורה בר'סימון ר'חנין ורבנה ר' יהודה ברסימון אמר‪:‬‬
‫בית וועד בנו למעלה מקברו של חזקיהו‪ .‬בשעה שהיו הולכים לשם היו אומרים לו ‪ -‬למדנו‪.‬‬
‫ר''חסין אמר‪ :‬ספר תורה נתנו למעלה מקברו של חזקיהו האמרו‪ :‬זה שמוטל בארון זהקיים מה‬
‫שכתוב בזה‪.‬והבין אמרי‪ :‬הציעו לו טפטיות מפתח כתיהם ער קבריבזי דוד וכל כך למה ?כדי‬
‫של יתיחסו רגליהם‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מד(‬
‫ן‪]6‬‬

‫חזקיהו המלך‬

‫כסלו תשל"א‬

‫נכרי‪ .‬לתוקון זה של חזקיהו היה הד נרחב בכל המדינות סביב‪.‬והדברים הגיעו‬
‫גם'לאזני מלך אשור ושריו‪ .‬הם לא יכלו לרדת ‪,‬לעומקם של הדברים וחשבו שזהו‬
‫מענוה של חילול הקודש‪ .‬כשעמד הבשקה מול חומת ירושלים וביקש להמים את‬
‫לבם של הלוחמים אשר על החומה הוא אומר להם~‪" :2‬וכי תאמרו אלי אל‬
‫ה' אלהינו בטחנו ‪ -‬הלא הוא אהגר הסיר חזקיהן את במותיו ואת 'מזבחותיו‬
‫ויאמר ליהודה ולירושלים לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם"‪.‬‬
‫‪,23‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫לו"‬
‫המשנה אומרת "קיצץ דלתות של היכל ושיגרן למלך אגזו ‪–‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק‬
‫ז‬
‫ח‬
‫כלומר ‪ -‬חז"ל ראו בזה מעשה שלילי של‬
‫מהודעה זו נמצאנו למדים כי‬
‫עד שנת י"ד למלכותו היו דלתות ההיכל מצופות זהב והוא שהסיר את הציפוי‪.‬‬
‫אבל אם נעקוב אחרי מהלך המאורעות לא תהיה מסקנתנו כ"כ שלילית‪ .‬על אביו‬
‫נאמר‪ 24:‬ויקח אחז את הכסף ואת הזהב הנמצא בית ה'‪ …‬וישלח ל'מלך אשור‬
‫שחד‪5‬ץ‪ .‬כאשר בא חזקיהו לטהר את המקדש לא היו דלתות המקדש מצופות‬
‫זהב‪ ,‬ה‪,‬וא ציפה אותן זהב‪ ,‬כמו שהיהבימי שלמה‪ .‬חז"ל לא הודו לו משום שראו‬
‫בזה ביטוי להיסוסיו ופקפוקיו‪ ,‬חוס'ר החלטה לבטוח ב‪-‬ה' שיצילהו מידי אשור‪.‬‬
‫אבל כשאנו באים לספר על מעשיו של המלך עלינו לציין שעשה רבות לקשט‬

‫ולפאר את בית המקדש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק‬
‫מפעלו הגדול של חז‬
‫שבה את לב החוקרים בגלל עוצם המעשה‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ובמיוחד לאחר שנמצאה כתובת‬
‫המאשרת את דברי הכתוב‪ .‬אולי משום‬
‫כך לאניתנה כל תשומת לב למפעל בניה אחר של המלך‪ ,‬הקשור בבטחוןירושלים‪.‬‬

‫בדבהי"ב ל"ב‪ ,‬ה נאמר‪ :‬ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה‬
‫החומה האחרת‪ …‬מסתברכי בעלותו על כסא המלוכה היה מצבה של ירושלים‬
‫בכל רע‪ .‬כך משתמע מדבהי"ב כ"ח‪ ,‬ה‪-‬ז‬
‫יבימי אחז אביו עלו ארם וישראל על‬
‫יהודה וכבשו את ירושלים‪ .‬מסופר שזכרי גבור אפרום הרג את מעשיניו בן‬
‫המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משגה המלך‪ .‬ואמ גם נניח ש'אל'ה‬
‫יכלו לההרג בקרב על הגנת העיר‪ ,‬ואולי מחוץ לחומה‪ ,‬לא יתכן שחיילי ארם‬
‫וישראל שללו שלל רב ובזזו ולקחו בשבי עם רב מבלי שחדרו לפנים העיר‪.‬‬
‫זה יכול היה להיות רק לאחר שהחייל פ'רץ בחומת העיר‪ ,‬השתלט על ארמון המלך‬
‫ועימה בעיר כב'תוך שלו‪ .‬הלוחמים מארם ומישראל באו מצד צפון‪ ,‬מסתבר שהם‬
‫פרצו בחומה הצפונית פרצה גדולה‪ ,‬ואת הפרצה הזאת סתם חוקיהו‪ ,‬זוהי "החומה‬
‫האתרת" בלשון הכתוב‪ ,‬שהיא ‪ -‬כנראה ‪ -‬החומה ווהקיפ'ה את הפרב'ר או המשנה‬
‫ושיש לזהותה בסביבת שער שכם של ימינו‪ .‬חזקיהו חיזק גם את החומה 'באזור‬
‫הדרומי‪-‬מזרחי של העיר‪ ,‬בסביבות המלוא‪ ,‬כי שם עמד ארמון המלך וכנפגע‬

‫בפלישה הארמית‪-‬ישראלית‪.‬‬

‫ברייס ‪ 25‬מייחס לחזקינו את הכדים הנושאים את הטביעה "למלך"; ידי'ות אלו‬

‫‪ 22‬מל"טי"ח‪ ,‬כב;דבהי"בל"ב‪,‬וב‪ .‬משפטזה חסרבישעיהול"ו‪.‬‬
‫‪ 24‬מל"ב ט"ז‪,‬ח‪.‬‬
‫‪ 23‬פסחים ד'‪,‬ט‪.‬‬
‫‪ 25‬בדבהי"ב כ"ח‪ ,‬כא נאמר‪ :‬חלק אחז את בית ה'‪ …‬ויתן למלך אשור"‪ .‬התיבה "חלק"‬
‫אינה ברורה לנו אבל תכנם של הדברים ברור ‪ -‬אחז לקח את כל הזהב והאוצרות שבבית‬
‫המקדש והביא למלך אשור‪.‬‬
‫‪ 26‬ספרו הנ"ל‪ ,‬ע' ‪.257‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫ב"צ ל‪1‬יריא‬

‫כסלו תשל"א‬

‫[‪]7‬‬

‫נתגלו בכל החפירות בתילי ערי יהודה בשכבה המכונה ברזל ב' והיא מקבילה‬
‫לדורות האחרונים של בית ראשון‪ .‬על הידית סמל בעל שתי כנפים או חיפושית‬
‫בעלת ארבע כנפים‪ ,‬מעל לצורה טבועה המלה "למלךא ומתחתה ‪ -‬שם של‬
‫אחת מארבע הערים‪ :‬חברן (חברון)‪ ,‬זף (זיף)‪ ,‬שוכה ו"ממשת"‪,‬א‪ .‬ל‪ .‬סוקניקי‪2‬‬
‫פרסם כד מטיפוס "למלך" שמשלחת וולקום שחפרה בלכיש הרכיבה משברי חרס‬
‫מרובים שנתגלו במקום אחד‪ .‬זהו כד בעל ארבעידיות שעליהן הטביעה "למלך"‪,‬‬
‫צוארו נמוך‪ ,‬רחב כתפים‪ ,‬הולך ומתחדד כלפי מטה‪ .‬גבהו ‪ 60 -‬ס‪//‬מ‪ .‬את המלה‬
‫"למלך" מפרש סוקניק כמירת קיבול מאושרת מטעם המלך‪ .‬קלירמון‪-‬גנו ולאחרונה‬
‫אולברייט סבורים שהכלים הללוהיומיועדים להביל בתוכם את המסים ‪ natura‬ת‪%‬‬
‫ששולמו לכלכלת בית המלך‪ .‬נראה לי‪ ,‬שיש קשר בין הכדים "למלך"‬
‫וההסדר שקבע חוקיהו לכלכלתם של הכוהנים והלויים‪ .‬גם לפניוהיו מלכים והם‬
‫גבו מסים לכלכלת ביתם ולהחזקת צבאם ובזה אין כל חדש‪ .‬חידושו של חזקיהו‬
‫היה בכך שנתן תוקף לחוק מן 'התורה שלאקיימו עדימיו והיה דרוש לכך אמצעי‬
‫מתאים‪ ,‬ואלה היו הכלים "למלך"‪ .‬הכדים למלך הם מידה קבועה‪ ,‬מידת המלך‪,‬‬
‫כפי שמסיק סוקניק‪ ,‬ולהם מטרה קבועה ‪ -‬בלבלתם של עובדי בית המקדש‬
‫בהיותם בתפקידם בירושלים‪ ,‬או בחילופי משמרותיהם בהיותם בעריהם‪ .‬כונניהו‬
‫הלוי וכל העתרים על ידו‪,‬לויים נקובי שם‪ ,‬קבלו את התרומות בכלים אלה‪ .‬כלים‬
‫לא גדולים והדבר לא הכביד על התורמים‪ ,‬אבל כיון שזה נגבה מכל עם יהודה‬
‫היהבזהכדילקיים אתהתלויים בכךבעיןיפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פסח חזקיהו‬

‫גם בעניין הפסח תולים החוקרים ‪ 28‬בחזקיהו כוונות לא לו‪ .‬הם אומרים כי‬
‫בשילוח הרצים שעברו מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה‪ ,‬אשר ועד ובלון ואגרת‬
‫המלך בידם לקרא את העם לעלות לירושלים לעשות את הפסח‪ ,‬היתה כוונתו של‬
‫המלך לאחד את העם כולו תחת שלטונו‪ ,‬כאילו רצה לחדש את מלכות בית דוד‬
‫על כל העם ועל כל הארץ‪ .‬כלומר‪ :‬תחת המסווה של מעשה דתי ביקש לעשות‬
‫ו כל יסוד‪ .‬בשנת ‪ 727‬כבר היתה ממלכת ישראל לאחר‬
‫צעד מדיני‪ .‬ואין לדעהי‬
‫חלוקה ראשונה; הגליל ועבה"י הפכו לפחות אשוריות ומדינת שומרון הצטמצמה‬
‫בהר אפרים בלבד‪ .‬כאן מלך הושע בן אלה‪ ,‬שלפי האנלים המהורים תגלת פלאסר‬
‫הוא שהושיבו על כסא המלוכה לאחר שהדיח את פקח בןרמליהו‪.‬שני המלכים ‪-‬‬
‫היו מעלים מס למלך אשור‪ .‬הם לא נלחמו זה עם זה‪,‬‬
‫גם הזקיהו וגם הושע ‪-‬‬
‫כי שלמות מדינותיהם הנכנעות לאשור נשמרה ע"י הגלת פלאסר‪ .‬ההשערה על‬
‫"כוונת ההתפשטות" של חוקיהו היא 'רק דמיון שבא לערער על כוונתו הצרופה‬
‫של המלך‪ ,‬אשר רצה בלב שלם להחזיר את אמונת האבות ותורתם לעם כלו‪ ,‬גם‬
‫ביהודה וגם בישראל‪.‬‬
‫לעומת החשדות שמטילים חוקרי המקרא במלךבעניין הפסח שערך ‪ -‬האשמה‬
‫שמטילים עליו חז"ל היא לכאורה כבדה הרבה יותר‪:‬‬
‫‪ 27‬קום א'‪ ,‬ע' ‪.32‬‬
‫‪ 28‬ר' ‪ ,Bright‬בספרו הנ"ל‪,‬ע' ‪.266‬‬

‫‪34‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫חז קיתו המלך‬
‫~]‬
‫על שלחטההיולוועל‬
‫המשנה אומרת‪9‬י‬
‫‪nmw‬ברדבפרסיןםבעניבסהןוחלזאקיההודומללךהיהודי‬
‫שלושו;לאהודולו‪…‬עי‬
‫הגמרא‪ 31‬מרוטבה את הדיון‪ :‬אין מעברין את השנה מפני הטומזבע רבי‬
‫יהודה שמר ‪-‬מעברין‪ .‬אומררבי יהודה‪ :‬מעשה בחזקיה המלך שעיבר את השנה‬
‫מפני הטומאה ובקש רחמים על עצמו‪ ,‬דכתיב ‪"-‬כי מרבית העם רבת מאפרים‬
‫ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי אכלו את 'הפסח בלא ככתוב כי התפלל‬
‫יחזקיהו עליהם ואמר‪" :‬ה' חטוב יכפר בעד"‪ .‬מפני מה ביקש רחמים על עצמו‪1‬‬
‫שאין מעברין אלא אדר והוא עיבר ניסן בניסן‪ ' .‬שמעון בן יהודה אומר משום‬
‫ר"ש מפני שהשיא ישראל לעשות פסחשני‪.‬‬
‫מדברי המקרא מסתבר שחזקיהו הודה בכך שחטא ובקש רחמים‪ ,‬והאם היה‬
‫בזה חטא‪.‬‬
‫מן הכתובים אין להעלות אשמה כלפי המלך‪ .‬אנו קוראים שהיו שתי סיבות‬
‫לדחיית החג‪ :‬ראשית מפני שמספר הכוהנים ובהיו עם המלך היה מועט‪ ,‬כפי‬
‫שטזברר כבר בחג לטיהור בית המקדש‪ .‬בחג זה היה קשה לכוהנים המעפים‬
‫לקיים את תפקידיהם ‪ 32‬ונאלצו להעזר בלויים‪ ,‬ושנית ‪ -‬כי העם לצ נאספו‬
‫ליר'ושלים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫א‬
‫החוקרים רואים את הסיבה השניה עיקר‪ :‬המלך רצה למשוך‬
‫את העם‬
‫היושב בממלכת הצפון ולכן התאים את עצמו להם‪ .‬מימי ירבעם בן נבט היה‬
‫בחודש אחד‪ ,‬שכן נאמר *‪8‬‬
‫נהוג שם לוח מועדים שהיה שונה מהלוח הירושלמי‬
‫בי עזנה ירבעם את חג הסכות "בחמשה עשר יום בחדש השמיני אשר בדא‬
‫מלבו"‪ ,‬כלומר‪ :‬במקום בט"ו בתשרי עשה את חג הסוכות בט"ו בחשון ועי"כ‬
‫היי‬
‫ז את כל החגים בחודש אהד‪ ,‬ולפי זה פסח של שבטי הצפון חלחודים אחרי‬
‫הפסח ביהודה‪.‬‬
‫לכאוהה נדמה שנשתבש להם לחז"ל ההבדל בין עיבור לבין דחייה חד פעמית‪.‬‬
‫בעיבור נוצר הכדל קבוע‪ ,‬ולו היה חזקיאו מעבר את שנתו הראשונה היה כל‬
‫הלוה מוזז והיו כל החגים נדחים לעתיד‪ .‬אל נכון דחה חזקיהו את הפסח לחודש‬
‫אהד‪ ,‬הוא לא שינה את הלוח ואת סדר המועדות‪ ,‬אלא פעם אחת לגבי חג אחד‬
‫בלבד‪ .‬לדחייה זו יש יסוד בתורה‪ ,‬האומרת ‪ 35‬שטמא לנפש אדם או מי שנמצא‬
‫בדרך רחוקה‪ ,‬חוגג את חג הפסח בארדעה עשר בחודש ‪,‬השני‪ .‬לחזקיהו היו שני‬
‫טעמים גם יחד ‪ -‬העם עודנו רחוק והכוהנים טמאים‪ .‬מכאן עלינו להסיק שלא‬
‫היה כל יסוד לרוגזם של חז"ל‪ ,‬לא היה מקום שחזקיהו יודה בחטא שלא חטא‪,‬‬
‫שכן כל מה שעשה בדין עשה‪.‬‬
‫פסחים ד'‪,‬ט‪.‬‬

‫‪ 29‬פסחים ד'‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ 31‬סנהדרין י"ב‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫‪ 32‬המשנה ‪ -‬פסחים ה'‪ ,‬ה‪-‬ח מתארת את מהלך הקרבת הפסח בדורות המאוחרים של‬
‫תקופת בית שני ולפיה כל אחד מישראל מביא עם קהבגו גם מאכלת ושוחט בעצמו‪ ,‬הכוהנים‬
‫משרתים את הקהל וזורקים את דם הססת נגדיסוד המזבח‪ .‬זהו סדר מאוחר‪,‬בימי הבית הראשון‬
‫היה זה מתפקידו שלהכוהן‪.‬‬
‫‪ 33‬ר' הספרות אצל ‪,Bright‬ע' ‪ ,266‬הערה ‪.39‬‬
‫‪ 35‬במדבר ט'‪.1,‬‬
‫‪ 34‬מל"א י"ב‪ ,‬לג‪.‬‬
‫‪30‬‬

‫‪35‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫‪,‬ב"צ‬

‫לרריא‬

‫כסלו תשל"א‬
‫[‪]9‬‬

‫ההסבר לרמזם וטל חז"ל הוא עמק שהזמן גרמה אולם לא זמנו‪2,‬ל חזקיהו אלא‬
‫מאות שנים אחריו‪ ,‬במסיבות המיוחדות שבהם עמדו ראשי העם בתקופת בית שני‪,‬‬
‫כשנתפלגו ממנו כיתות ומפלגות אשר סגלו לעצמם לוח שונה לחגי' ישראל‬

‫ומ'ועדיו‪,.‬‬
‫הכמי ישראל ראו תנאי בל יעבור לשלמות האומה בלוה אחיד לעם כולו‪.‬‬
‫בנטיות הכתות הפורשות‪,‬כפי שזה מוצא אתביטויו בספרהיובלים ובפשר חבקוק‪,‬ראו‬
‫סכנה גדולה ונלחמו נגדן בכל הדרכים‪.‬‬
‫את דברי חבקוק ב'‪ ,‬סו‪":‬היי סקלה רעהו מסקס השקף ושדששי לסו‪7‬סיט‬
‫קעירי"ם‬
‫" מפרשאיש הכת ממדבריהודה ע"פ מאורעבןזמנו ‪:35‬‬
‫"פשרו על הכהן הרשע (כנראה הכה=ג מירושלים) אשר רדף אחר מורה הצדק‬
‫(מנהיג הכת) לבלעו בכעס חמתו אבית גלותו (בבית גלותו‪ ,‬במקום משכנו במהב'ר‬
‫יהודה) ובקץ מועד מנוחת יום הכפורים הופיע אליהם לבלעם ן?סשילם ביום‬
‫צום שבת מטחתם"‪.‬‬
‫ן ‪37‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫פ‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ל‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ם‬
‫צ‬
‫ע‬
‫ב‬
‫שהפשר‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ג‬
‫י‬
‫ת‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ו‬
‫בצדק‪'.‬מעיר טלמ‬
‫לפי‬
‫הצדק‬
‫לוח הכת‪ ,‬הכה"ג מירושלים בא להבטיל בכוח את מצדדיו של מורה‬
‫משמירת‬
‫יום הכפורים לפי חשבונם שלהם‪.‬‬
‫עוד שנים רבות היתה שמירה על הלוח האחיד צפור הנפש של האומה וזכור‬
‫המעשה ברבן גמליאל וברבי יהושע שנחלקו בחישוביהם ‪ .38‬רבי יהושע היה גדול‬
‫בתורה‪ ,‬חשש רבן גמליאל שמא בזכות גדולתו יימשכו רבים מישראל אחריו‬
‫ותימצא האומה מפולגת‪ ,‬שלח אליו‪" :‬גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך‬
‫ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך"‪.‬‬
‫בכלוגינוי בלוח ראו חז"ל פרצה‪ ,‬שבני הכיתות יכלו להאחז בה' ולהשתמש בה‬
‫כנימוק בויכוחיהם עם הפרושים‪ ,‬לכן העדיפו חז"ל לחייב את חזקיהו על מעשה‬
‫י הכיר בחטאו ובקש רחמים על עצמו‪ ,‬ובעקבות זאת קבעה הגמרא‪:‬‬
‫זה ולאמרב‬
‫אין מעברין את השנה מפני הטומאה‪.‬‬
‫עובדא אחת שעליה מסופר בגמרא מוכיחה‪ ,‬שמעיקרו לא הלה מקום להאשים‬
‫את חזקיהו בעניין עבור השנה‪ ,‬כיהן ומבתקופה מאוחרת‪ ,‬במאה הרביעית‪ ,‬גם‬
‫חז"ל נהגו לעבר את השנים לא דוקא באדר‪ .‬וזו לשון הגמרא ג‪" :3‬שלחו ליה‬
‫לרבא‪ :‬זוג בא מרקת (שני תלמידי חכמים באו מטבריה) ותפשו 'נשר (חיל פרסי‬
‫או יומי) ובידם דברים‪ …‬עמוסי ירכי נחשון (נשיא שבארץ ישראל‪ ,‬שהוא‬
‫מזרע נחשון בן עמ'ינדב 'ראשון לנשיאים)‪ .‬בקשו לקבוע נציב אחד ולא הניחן‬
‫אדומי הלז (השליט הרומי או הפרסי)‪ .‬אבל בעלי אסופות נאספו (חברי בית הדין‬
‫הגדול) וקבעו לו נציב אחד בירח שמת בו אהרון הכהן (ועיברו את השנה‬
‫בחודש אב) ‪38‬א‪.‬‬

‫עי‬

‫‪ 36‬דףי"א‪ ,‬שורות ‪-4‬ש‪ ,‬מהרורת המרמן‪,‬ע' ‪.48‬‬
‫וש הנ"ל‪ ,‬ע' ‪.26‬‬
‫‪ .38‬ראש השנה ג'‪ ,‬ח‪-‬ט‪.‬‬
‫‪38‬א המיסור נתפרש ע"י בעל הערוך‪ ,‬ר' הערוך השלם‪ ,‬כ"ג‪ ,‬ע' ‪ ,269‬טור א'‪ ,‬בערך "זוג"‪,‬‬
‫ור' גם הדיון בספרו של משה בר‪ :‬ראשית הגולה בבבלבימי המשנה והתלמוד‪ ,‬תא"ל‪ ,‬ע' ‪.136‬‬

‫‪36‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מד(‬
‫[‪]10‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫חזקיהו המלך‬
‫ג‪ .‬חזקיהו אוהב חכמה וספר‬

‫בכל הזמנים היו חצרות המלכים מרכזי חכמה ומדע ומקום ריכוז של ספרים‬
‫ויצירות אמנותיות‪ .‬המלכים היו מזמינים אל חצרותיהם את המלומדים לתפקידים‬
‫רבים ושונים‪ :‬ליעץ להם בהלכות מדינה ולנהל משא ומתן עם מלכים של מדינות‬
‫אחרות‪ ,‬לרשום את מאורעות הימים לדורות הבאים כדי לפאר את זכרם; הם היו‬
‫מחנכים את בני המלך והיוו את העילית החברתית שהמלך והנסיכים ראו לנכון‬
‫לבלות ביניהם כדי להתבשם מחכמתם ומתרבותם‪ .‬בתולדות ישראל ידועים לנו‬
‫לפחות ארבעה מלכים שקרבו חכמים או נביאים ומשכילים‪ ,‬ההם‪ :‬דוד 'כצלמה‪,‬‬
‫חזקיהו וראשיהו‪ .‬יהודים כחצרנים מלומדים בחצרות מלכים זרים הידועים מן‬
‫דניאלוחבריו ‪.39‬‬
‫המקרא הם‪:‬עזרא‪,‬נהמי‬
‫ו של אשורבניפל ‪,40‬‬
‫היביותר הידועה בימינו היא ספרית‬
‫ספרית מלך העתיקה‬
‫שנחשפה בנינוה והמעידה על פעילותו התרבותית הרבה של הגדול במלכי אשור‪.‬‬
‫משערים שהספריה נוסדה כבר בימי מרגון השני ‪ .41‬המשלחת הארכיאולוגית‪,‬‬
‫שחפרה בנינוה‪ ,‬מצאה כאן עשרים ושנים אלף לוחות חמר‪ ,‬המכילים חומר רב‪-‬‬
‫הערך בתחומים רבים‪ :‬היסטוריה‪ ,‬דת‪ ,‬משפט‪ ,‬צבא‪ ,‬מסחר וספרות ‪ .42‬ידוע‬
‫שאשורבניפל עודד את המלומדים‪ ,‬שטרחו באיסוף לוחות יקרי מציאות מבבל‪:‬‬
‫הם העתיקו לוחות בבליים שנשמרו בבתי מקדש שונים והחזירו את הלוחות‬
‫המקוריים למקומם‪.‬‬
‫על תופעה דומה אנו קוראים באיגרת אריסטיאס ; המלך הפקיד את דמיטריום‬
‫מפלירין על אוצר הספרים ונתןלו כסף רב לאסוף כיכולתו את כל הספרים שבתבל‪.‬‬
‫ובעורותו קניות ‪,‬והעתקות הביא את 'כוונת המלך אל תכליתה ככל 'יכולתו‪ .‬זו‬
‫היתה ספריתו של תלמי השני‪ ,‬פילדלפוס‪ ,‬שלדברי קלימאכוס ‪ -‬אחד מראשוני‬
‫המפרגים באלכסנדריה ‪-‬היו בספריה ‪ 400.000‬כרכים מורכבים ועוד ‪90000‬‬
‫כרכיםפשוטים‪.‬‬
‫אין להשוות את עושרו ויכלתו של חזקיהו מלך יהודה לאשורבניפל מלך אשור‬
‫או לתלמי פילדלפוס מלך מצרים‪ ,‬אבל מגמתו שלו לא היתה שונה ממגמתם ‪-‬‬
‫לאסוף להיכלו דברי חכמה‪ .‬וזהו שנאמר‪ :‬גם אלה משלי שלמה‪ ,‬אשר העתיקו‬
‫אנשי חזקיהו מלך יהודה‪.‬גם חז"ל עמדו על מעשיו של חזקיהו כפטרון לדברי‬
‫ספרות ואמרו‪ 44 :‬חזקיהו וסיעתו כתבו ישעיהו‪ ,‬משלי‪ ,‬שיר השירים וקהלת ‪.45‬‬
‫אליהו אורבך מעלה השערה הקשורה אף היא בפעולתו הספרותית של חזקיהו‪.‬‬
‫‪43‬‬

‫‪39‬‬

‫‪. Paul Wolz, Hiob undWeisheit, 8. 229‬ת‪.‬‬

‫‪ .‬היו גם ספריות במקדשים‪ ,‬והן ודאי הקדומות ביוהר והגדולות‬
‫‪ 40‬הוא אשפר שבעזרא ו'‪,‬י‬
‫ביותר‪ ,‬אבל'אגודנים בזה רק בספריותו של המלך‪ ,‬שמלך‪,‬בשנים ‪.666–633/1‬‬
‫‪ 41‬שנות מלכותו ‪.720—705 -‬‬
‫‪ 42‬ז'ורז' קונסנו‪:‬חיייוםיום באשור ובבבל‪,‬ע‪( 140 ,‬בתרגוםהעברי)‪.‬‬
‫‪ 43‬בתרגומו שלא‪ .‬כהנא‪ ,‬עמ' כ"ג‪ ,‬פסקא ט'והערותיו של המתרגם‪.‬‬
‫‪ 44‬בבא בתרא ט"ו‪ ~Nay ,‬ישעיהו ‪ -‬שהרגו מנשה (יבמות מ"ט‪ ,‬ע"ב) ולא הספיק לכתוב‬
‫את ספרו; משל ‪ -‬שנאמר בו‪ :‬אשר העתיקואנשימזקיהו‪.‬‬
‫יד (ע' ‪ )465‬משערכי בשעה שהרצים יצאו אל שבטי הצפון לקרוא להם לירושלים‬
‫‪ 45‬אולמסטי‬
‫להוג את חג הפסה החל חזקיהו לכנס את הכתבים הדתיים שהיו בממלכת ישראל‪ .‬אולי ע"י‬
‫אותםהשליחים‪.‬זוהי השערה נאה אבלסימוכיןאיןלה‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫כסלו תשל"א‬

‫ב"צ לוריא‬

‫[‪]11‬‬

‫הוא אומר ‪ :46‬אולי יש קשר ישיר מזמנו של חזקיהו לתקופת ניע יאשיהו‪ ,‬שבה‬
‫נמצא "ספר התורה" בבית המקדש‪ ,‬שכן אין כל יסוד לחשוד‪ ,‬שאותו ספר היה‬
‫מלאכת רמיה של אותה תקופה מאוחרת‪ ,‬בכוונה להונות את המלך‪ ,‬כביכול‪ .‬אולם‪,‬‬
‫אם נאמר שהספר‪ ,‬שעה שנמצא‪ ,‬כבר היה קיים ימים רבים‪ ,‬הרי אין תקופה‬
‫מתאימה יותר לחיבורו מדורו של חזקיהו‪ .‬החומר שעובד בספר תורה זה היה‬
‫בודאי עתיק הרבה יותר; אולם דרגת ההתפתחות שבה הוטבעה צורתו‪ ,‬וכן‬
‫רעיון היסוד שבו בדבר מעמדה המרכזי של ירושלים ודרך הערכתו של מורשת‬
‫התרבות הכנענית‪ ,‬הולמים במלואם את הרפורמות של חזקיהו ואת השקפותיהם‬
‫של נביאי אותו דור ‪ -‬הושע‪ ,‬ישעיהו ומיכה‪.‬‬
‫תוך כדי עיסוק בספרים עשה חזקיהו מעשה שעליו הודו לו חכמים‪" :‬גנז ספר‬
‫רפואות" ‪ 47‬ומהו ספר רפואות? מפרש הרמב"ם‪48 :‬עניינו בעשיית צורותבשיות‬
‫ידועות על פי מערכת הכוכבים והמזלות‪ ,‬וכל צורה מהם מועילה לריפוי מחלה‬
‫מסויימת‪ .‬פירוש אחר ‪ 49‬ספר רפואות‪ ,‬לפי הירושלמי ‪ -‬טבלא של ‪,‬רפואות והיא‬
‫טבלא שצורות הקוקות בה‪ ,‬והיו מסוגלות למיני מחלות ותאמינו בהן הבריות‬
‫וטעו אחריהן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ל‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ס‬
‫אספו מגילות‬
‫אותו חבר של‬
‫מה‬
‫מסתבר שאנשי‬
‫שבא לידם והביאו את המגילות לפני המלך‪ .‬חזקיהו בחן ובדק והפקיד בספריתו‬
‫רק את הספרים שהיו כשרים בעיניו‪ :‬חידות ומשלים‪ ,‬ספרים על אורחותחיים‬
‫כשרים‪ ,‬תולדות העם ועלילות המלכים וכיו"ב‪ .‬לא כל ספר ישר בעיניו; בספר‬
‫רפואות מצא אמונות טפלות‪ ,‬סגידה לצבא‪ ,‬השמים או לצורות אליליות ולכן גנז‬

‫אותו‪.‬‬
‫ואף מעשה מעיד שהשקפתו הרתית של חזקיהו היתה ברורה ‪,‬וצרופה ואמונתו‬
‫בתורת משה היתה חזקה‪ ,‬ללא פגם‪ ,‬ואותה ביקש להנחיל לעם בימיו ולשמרה גם‬
‫לדורות הבאים‪.‬‬

‫יה‬

‫ו‪ .‬חזקיהו המשורר‬
‫רוב חוקרי המקרא סבורים שיש לשלול מחזקיהו את השירה שבישעיהו ל"ת‪,‬‬
‫ט‪-‬כ; צ'יין ‪ 50‬רואה בשירה זו תוספת מאוחרת למדי‪ ,‬לדבריו זה מוכח גם‬

‫מבחינה לשונית‪ ,‬עורך מאוחר שילב כאן קטעי שירה ליטורגית שנראו לו‬
‫מתאימים למסיבות‪ ,‬בדומה לשילוב "תפלת חבקוק" בספרו של אותו נביא‪.‬‬
‫דילמ‪ 517‬רואה בתפילת חזקיהו שירה שרמתה הפיוטית אינה גבוהה‪ ,‬זוהי‬
‫השתפכות הנפש לפני אלהים שיש בה תחינה ותודה‪ .‬שירים ברוח זו הושרו תמיד‬
‫במקדש‪ .‬העורך מעביר שירה כלליתזולחייו הפרטיים של המלך‪ ,‬אבלאין ליחסה‬
‫ה ‪53‬‬
‫לחזקיהו‪ ,‬שלא היה משורר מלידה‪ ,‬אם כי היה חובב שירה ‪ 52‬זמרה תגינ‬
‫‪ 46‬המדבר וארץ הבחירה‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬ע' ‪.151‬‬
‫‪ 47‬מטחים ד'‪ ,‬ט'‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪59‬‬

‫מובא ע"פפירושו של פנחס קהתילמשגיות‪.‬‬
‫מובא ע"פפירושו של חנוך אלבקלמשננות‪.‬‬

‫‪ das Buch Jesaja )1894(, 8. 227‬ש ‪Einleitung‬‬
‫‪ Prophet Jesaja )1898(, 8. 333 51‬ז‪0‬ם‬

‫‪52‬‬

‫משלי ב"ה‪,‬א‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫דבהי"ב כ"ט‪,‬ל‪.‬‬

‫‪.1.D‬‬

‫‪h].1]. C‬ך (בתר‪e‬גום הגר‬
‫‪y‬מני)‪n .‬‬
‫‪a‬‬
‫‪m‬‬
‫‪l‬‬
‫‪l‬‬
‫‪i‬‬

‫‪38‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪n‬‬

‫‪e‬‬
‫‪n‬‬

‫‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫הט‬

‫‪1‬‬

‫המיד‬

‫כסלו תשל"א‬
‫‪n‬‬

‫‪s‬‬

‫‪t‬‬

‫‪p‬‬

‫‪n‬‬

‫‪7‬והם‪ 54‬רואה בשירה זו תוספת מאוחרת והוא גם קובע את זמנה ‪–‬המאה‬
‫הראשונה לפנה"ס‪ .‬כיון שהשירה אינה מצויה בס' מלכים ב' רהבה מרטי ‪ 55‬בכך‬
‫עדות שזוהי תוספת מאוחרת; אולי זהו אחד ממזמורי תהלים המכונים "מכתם"‬
‫וזמנו במאה השניה או הראשונה לפנה"ס‪ .‬וסימנו‪-‬השפעת הלשון הארמית‪ .‬נעלם‬
‫מן החוקרכי הארמית היא לשון האם של עם ישראל‪ ,‬ואם יש כאן ארמיזמים ‪-‬‬
‫הרי זו הוכחה לקדמותה של השירה‪.‬‬
‫דעתו של שמואל קרוים ‪ 56‬אינה שונה מדעת קודמיו‪ ,‬גם הוא שולל את התפילה‬
‫מפי המלך ואומר‪" :‬איןעניינו שיר או תפילה של מה בכךכי אם מזמור ממש‬
‫ככל הלכות מזמורי תהילים וכצורתם‪ ,‬והוא כמו המזמור שניתן בפי הנביאיונה‪,‬‬
‫ובאמתאין לו שוםשייכות אליו‪ ,‬רק מסדר אחד התחכם לדרוש אותו על יונה או‬
‫על ‪ a~ptn‬כל אחד לפי עניינו‪ ,‬בחשבו שהוא הוא המדבר‪ ,‬יהאמת שמעולם לא‬
‫אמרו חזקרהו‪ ,‬ויכחיש על זה גם תוכן המזמור‪,‬כי לא נמצא בו סימנים מובהקים‬
‫שחזקיה חברו ולא זולתו"‪.‬‬
‫גם החוקרים בני דורנו נשארו נאמנים להשקפתם של קודמיהם‪ ,‬כך ‪ -‬למשל‬
‫י חזקיהו סודר במל"ב‪ ,‬כנראה‬
‫כותב קיסניי‪ :5‬שירהזו בסיפור המקביל עלחי‬‫ששולבה לכאן ממקור אחר‪ .‬התפילה ‪-‬זוהי שירה שלמה שכדוגמתה אנו מוצאים‬
‫תהילים‪ .‬אין בה משהו המחייב ליחס אותה לאדם מסויים ובזה היא דומה‬
‫בלסתפפי‬
‫ילת ההודיה של חנה או שליונה‪ .‬זההיה מזמור נפוץ ושולב כאן עלידי עורך‬
‫הסיפור‪,‬כי זה נראה לו מתאים למסיבות‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫דעה שונה אנו מוצאים אצל מ‪ .‬סגל ‪" :‬סגנונו ומליצותיו של המזמות הם‪,‬‬
‫מקוריים‪ ,‬ואין בו מליצות שאולות ממזמורי אחרים‪ ,‬כמו למזכל במזמור יונה‬
‫ובמזמורים מאוחרים אחרים‪ ,‬ולכן אין לאחר את המזמרר מדורו של חזקיהו‪ .‬וכן‬
‫אין להטיל ספק ביכלתו של חזקיהו לחבר מזמור כזה‪ ,‬כי חזקיה מדבר במקצב‬
‫השיר גם במקומות אחרים‪ ,‬כמו ל"ז‪,‬ג‪:‬‬
‫היום הוה‬
‫יוםציה ותוכחה ונאצה‬
‫וכחאין ללדה‬
‫כי באובנים עד משבר‬
‫ז;‬
‫ובתפילתו שלחזקיהו ‪-‬ל"ו‪,‬י‬
‫פקת ה'עיניך וראה‬
‫הטהה'לזנךושמע‬
‫איבר שלח להרףאלהיםחי‪.‬‬
‫ושמע אתדברי סנחריב‬
‫ולפי מסוהות קדומות היה חזקיהו אוהב חכמה וגם אוהב ניגון וזמרה והלל‪.‬‬
‫ולפיכך ודאי אמת בפי הכתובת שהמזמור הוא של חזקיהו‪ ,‬ולא כדעת החדשים‪,‬‬
‫השוללים אותו מחזקיהו‪ .‬אף דעת ענת ‪ 59‬היא שראוי היה הזקיהו לחבר בעצמו‬
‫את המזמור‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬

‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬

‫‪.Bernhard Duhm: Das Buch Jesaia )1892(, 8. 250‬‬
‫‪Das Buch Jesaja )1900(1 8.261‬‬
‫‪a .Karl M‬‬
‫בסדרת הפירוש המדעי של אברהם מהגא‪ ,‬תרס"ד‪.‬‬
‫‪. 408‬ק‪.Edward 7.K~ssane: The Book of Jsaiah )1960(,vol. 1,‬‬
‫מבוא המקרא ספרג'‪,‬ע' ‪310‬וכןגאנצ‪ .‬המקראית‪,‬ע'ישעיהו‪.‬‬
‫בהשוואות אלו היהלי לעזר מאמרו שלמ‪.‬א‪ .‬ענת‪:‬‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫של‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק‬
‫ז‬
‫ח‬
‫מכתב‬
‫המלך‬
‫‪r‬‬

‫‪t‬‬

‫יב‬

‫‪29‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪i‬‬

‫‪:‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫ב"צ לוריא‬

‫ית‬

‫בן‪-‬מירא אף מרחיק לכת ורואה בו אדם נעלה‪' ,‬פרוח ועל נבואה 'ערתה עליה‬

‫הוא אומר (מ"ח‪ ,‬לג‪-‬לד)‪:‬‬

‫ברוסקבורה חזהיחרית‬
‫וינסם אבליצין‬
‫ת‬
‫י‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ס‬
‫ל‬
‫ו‬
‫עדעילםהידנהית‬
‫לפני שאן‬
‫במקום אחר ‪ 60‬הסברתי‪ ,‬שחזקיהו כינס את חכמת בני קדם ועמדתי על בך‬

‫שהפרקים ל' ול"א של ס' משלי‪ ,‬שהם מספרות החכמה של שבא‪ ,‬הנמצאת בלב‬
‫מדבר סוריה‪ ,‬הגיעו אל חזקיהו באמצעותבני שמעון שהתישבו בהר שעיר בשני‬
‫גלים בזמן קדום מאד‪ ,‬כנראהבימי דוד‪.‬בימי חזקיהוהיו בניחם "כתובים בשמות"‬
‫או "נקובי שם"‪ ,‬נבחרי עם‪ ,‬שנטלו חלק בארגון הפעולות שעליהם מסופר‬
‫בדבהי"ב ל"א ‪-‬תרומות לבית המקדש וכלכלתם של הכוהנים בעריהם‪ .‬כנראה‬
‫י חזקיהו ספרים רבים מספרות החכמה של אדום‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫שבאמצעותם הגיעו ליד‬
‫י למשל מלך משא ומשלי עלוקה‪66‬א‪.‬ייתכן שבין הספרים‬
‫משלי אגור בן יקה‪,‬דבי‬
‫וכהגיעו אליו בדרך זו היה גם ספר איוב ‪60‬ב‪ .‬וכבר אומר אבן‪-‬עזרא שאיוב היה‬
‫(בית מקרא ל"ו‪ ,‬אדר תשכ"ט‪ ,‬ע' ‪ ,)37‬שמירושו לפרק ל"ח בישעיהו וההשתאות לתהילים ולאיוב‬
‫הםנאים וסביריםואני רואה חובהלעצמי להודותלובזה‪.‬‬
‫‪' 60‬ר' מאמרי‪ :‬כיצד הגיעו אלינו הפרקים ל' ול"א בספר משלי‪ ,‬ספר הזכרון לאריה אילן‬

‫(תשכ"ח)‪ ,‬ע' ‪.62‬‬
‫‪60‬א אין הכוונה לבעל חי הידוע לנו בשם זה ובתכונתו למצוץ דם הזולת‪,‬כי אם לשמו של‬
‫‪ .‬מ‪ .‬גרינץ בקובץ מאמריו "מוצאי דורות" (תשכעט)‪,‬‬
‫איש מחכמי קדם בשם זה‪ .‬ר' מאמרו שלי‬
‫ע' ‪.357‬‬

‫‪60‬ב על זמנו של ספר איוב מרובות הדעות ורחוקות זו מזו‪ .‬להלן סיכום קצר של‬
‫דעותיהם של חוקרי‪-‬מקרא ידועי שם בשאלה מתי נתחבר ספר זה‪ .‬הסיכום לפי ספרו‬
‫של ראולי (‪. 173 ?). 2‬ע ‪From Moses 10 Qumran,‬‬
‫‪e‬‬
‫‪l ;)1w1. 1o1. R‬חי"ל‬
‫אמרו שמשה רבנו כתב ס' איוב‪ .‬יונג (‪ )8. 7. Young, 1949‬מייחסו לימי שלמה‪ .‬פרט‬
‫(‪. Prat, 1903‬ץ) משייכן לזמן שבין שלמה לחזקיהו‪ .‬הנגסטנברג )‪. Hengstenberg,‬לל ‪.‬מ‪1‬‬
‫‪ – )1870‬לפני זמנו של עמוס‪ .‬שנקל (‪ – )1(. Schenkel, 1871‬סביב שנת ‪ 700‬לפנה"ס‪.‬‬
‫צקלר )‪. Z~ckler‬ל)) ‪ -‬סובר שחזקיהו היה מחברו של הספר‪ .‬דה‪-‬ווטה )‪ )(de Wette‬אולד‬
‫)‪ ,(Ewald‬שסיקל )‪. ):. Stickel‬נ)‪ ,‬בליק )‪. Bleek‬ץ)‪ ,‬דוידזון )‪ )8. Davidson‬סבורים‬
‫שהספר שייך לראשית המאה השביעית‪ .‬קניג (‪ ,)8. 1)6"18‬גונקל (‪,)11. Gunkel, 1912‬‬
‫גטסברגר (‪ )7.Goettsberger, 1928‬ושטייגמילר (‪- )3. 8. Steinmueler, 1944‬לימיירמיהו‪.‬‬
‫פפייפר )‪ (Pfeiffer‬מייחס את הפרולוג והאפילוג לא לפני המאה הששית‪ ,‬והחלק הפיוטי בין‬
‫‪ 700‬ל‪ 200-‬לפנה"ס‪ ,‬קרוב יותר לימי יהמיהו‪ .‬גיבסון (‪. 8. Gibson, 1899‬כ) ‪ )8.‬וטור‪-‬סיני‬
‫(‪ )1947‬לדורות האחרונים של בית ראשון או לימי חורבן בית ראשון‪ .‬זלין (‪(Sellin, 1935‬‬
‫ בין ‪ 600‬ל‪ 450-‬לפנה"ס‪ .‬דילמן (‪ – (Dillmann, 1884‬בימי גלות בבל‪ ,‬תחת‬‫שלטון פרם‪ .‬דוייוור )‪ – (Driver‬שנים מעטות לאחר גלות בבל‪ .‬נייע )‪. Naish,‬ק ‪.‬נ‬
‫‪ – )1925‬בתקופה שלאחר גלות בבל‪ ,‬והמחבר הוא תלמידו של ישעיהו השני‪ .‬גוטיי‬
‫(‪ – )14. Gautier, 1914‬בתקופה הפרסית‪ .‬לפבר (‪, – )14. Lefever, 1949‬במאה קראשונה‬
‫של שלטון פרס‪ .‬סטקליף )‪. Sutcliffe‬ץ ‪ – )8.‬בערך ש' ‪ 500‬לפנה"ס‪ .‬דוהמ )‪,(Duhm‬‬
‫ן ש'‬
‫דהורם )‪ ,(Dhorme‬ובר )‪ ,)3. 7. Weber‬ציין )‪ (Chaine‬ורוברט )‪ – (Robert‬בי‬
‫‪ 500‬ל‪ .450-‬סטרהן (‪1. Strahan, 1913‬ן ‪ )%.‬וקנט )‪. Kent‬ו ‪.‬כ)) ‪ -‬בסביבות ש' ‪ .450‬מגד‬
‫‪a H‬‬
‫(‪. Moore, 1913‬ע ‪)[.‬י)‪ ,‬גריי )‪, ,(Gray‬בליקר (‪ )1,. 11. 1). Bleeker, 1926‬והג‬
‫‪ – )1951‬במאה החמשית‪ .‬בינו (‪ )1,. 81501, 1947‬ולוסו (‪ – )11. Lusseau, 1957‬בחלק‬
‫המאוחר של המאה החמשית‪.‬ויידר (‪- )24. Weiser, 1956‬בין המאה החמשית למאה השלישית‪.‬‬

‫מק פאדין (‪. 8. McFadyen, 1932‬נ) ‪ -‬בין ‪ 450‬ל‪ .350-‬קרילמן‬

‫(‪)11: I3reelman, 1927‬‬

‫‪40‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪y‬‬

‫‪:‬‬

‫‪) , g a‬‬

‫בית מקרא )מד(‬
‫[‪]14‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫חזקיה'ו המלך‬

‫מבני עשו‪ ,‬לפי שהיה בארץ עוץ‪ .‬לספר זה היתה השפעה רבה על המלך‪ ,‬כפי‬
‫שניתן לשפוט מתוך השוואת תפילתו של חזקיהו לס' איוב‪ .‬מהשושנה זו נראה‬
‫שהתפילה היא כעין פרפרזה של הספר‪ .‬להלן נעשה את הניסיון להתחקות על‬
‫השפעת ס' איוב על תפילת חזקיהו הן מבחינת הספור והן מבחינת הלשון‪.‬‬
‫דימויים‬
‫תפילת חזקיהו‬
‫‪ .1‬עלחזקיהונאמר‪:‬ויעשהישרבעיניה';‬
‫ב‪-‬ה' אלהי ישראל ‪.‬בטח‪ ,‬ואחריו לא‬
‫היהכמוהו בכלמלכייהודה ואשרהיו‬
‫לפניו‪.‬‬
‫‪ .2‬צבא אשור כבש את ערי המדינה‪.‬‬
‫המלךרוקן אתאוצרותיוואת אוצרות‬
‫המקדש כדי לשלם את המס לאשור‪,‬‬

‫סיפור‬
‫ס' איוב‪.‬‬

‫איוב הוא "איש תם וישרוירא אלהים‬
‫וסר מרע"‪.‬‬

‫רכושושלאיובנהרסונשדד‪,‬בניונהרגו‬
‫והואנשארבעירוםובחוסרכל‪.‬‬

‫אבל למרות התשלום הגבוה עולה‬
‫סנחריב עלירושלים ושם עליה מצור‪.‬‬

‫‪ .3‬חוקיהו מוכה בשחין על לא חטא או איוב מוכהבשחיןמבלי דעת מה חטאו‬
‫כינענש כל כך קשה‪.‬‬
‫פשע‪.‬‬

‫‪ .4‬אפסה תקוה לחזקיהו לחזור לחיים אץ מרפא משחץ על ק שמרת האשה‬
‫תקינים‪ .‬הנביא אומרלו "צולביתךכי לאיוב "ברך אלהיםומת"‪.‬‬
‫מת אתהולא תחיה"‪.‬‬

‫‪ .5‬חזקיהו החלים‪ .‬ולא רק את בריאותו איוב החלים ואלהים החזירלו כפלים‬
‫החזירלואלהים‪ ,‬הואגםנתןלו עושר מרכושו שנשדד‪ .‬הוא גם הקים מחדש‬
‫סביב שנת ‪ 350‬לפנה"ס‪ .‬אייספלד )‪,))(. Eissfeld‬ל‪ .‬פינקלשטיין‬‫ במאה הרביעית‪ .‬הלשר )‪. Hdlscher‬ו))( 'לודס )‪)11. Lods‬‬‫(‪- (volzt 1911‬סביב שנת ‪ 300‬לפנה"ס‪ .‬הולצמן (‪. Holzmann, 1888‬ל)) ‪ -‬במאההשלישית‪.‬‬
‫זיגפריד (‪. Siegfried, 1907‬כ)) ‪ -‬במאה השניה ואולי עוד יותר מאוחר‪ ,‬מתוך ההנחה שאיוב‬
‫ט"ו‪ ,‬כמכווןלינאי המלך‪.‬‬
‫ולהלן סכום דעותיהם של החוקרים על ארץ עוץ‪ ,‬מולדתו של איוב‪:‬לפי ראולי‪,‬ע' ‪ ,155‬הערה‪.5‬‬
‫פירפר (‪ (Pfeiffer, 1926‬ולינדבלום (‪- )7.Lindblom, 1945‬סבורים שמקורו של הספר הוא‬
‫אדום‪.‬גריי )‪ (Gray‬ודהורם (‪ – (Dhorme, 1911‬בחורן‪.‬אייספלד (‪ – (Eissfeld, 1934‬בספה‬
‫)‪ (Safa‬אבל הם אינם שוללים את האפשרות שאיובחי בארץ‪-‬ישראל‪ .‬הומברט‬
‫‪.H‬ע‪u‬‬
‫‪ )1929‬סובר שמולדתו שלאיובהיאמצרים‪ .‬פוסטר (‪. 11. Foster, 1932-33‬ע) טובל שהספר‬
‫תורגם מערכיה‪ ,‬ונייח (‪. Naish, 1925‬ע ‪ )7.‬סובר שאיוב היהיהודי בבלי‪ ,‬בראשית התקופה‬
‫הפרסית‪ .‬בברידג' (‪ )11. Beveridge, 1919‬סונר ושהסמראינו יכול להיות קודם למאה הששית‬
‫כי הוא רואה באיוב י"ס כ"ה דמיון לכתובת בהימטון של דריוש הראשון‪ .‬לעומתו טובר טרומפלר‬
‫)‪,. 1,. Trumpler‬ו) שהספראינויכוללהיות מאוחר בהרבה לאחרבניןהפירמידות‪.‬‬
‫(‪)1,. Finkelstein 1938‬‬

‫‪-‬בין ‪ 400‬ל‪ 200-‬לפנה"ס‪.‬וילץ‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪) , t r e b m‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫יח‬

‫באצ לוריא‬
‫רב‪ ,‬כפי שהיה‬
‫שדלדל את אתהמשפחהוהיולושבעהבנים ושלוש‬
‫י‬
‫פ‬
‫ל‬
‫אוצרותיו ונתנם למלך אשור; יש לו בנות‪.‬‬
‫אוצרותבית נלקה כסף וזהב‪ ,‬בשמים‬
‫ושמן טובוכליםרביםבאוצרותיו‪.‬‬
‫‪ ,6‬חזקיהוהיהכבןארבעים כאשרחלה‪ .‬איוב כבר היה אב לבנים מבוגרים‬
‫אלהים הוסיף לו חמש עשרה שמת כאשר פקד און האסון‪ ,‬לאחר‬
‫חיים‪.‬‬
‫שהחליםחיעוד מאה וארבעיםשנה‪.‬‬

‫קי‬

‫דימויים במחשבה‪ ,‬באוצר המליםובניבילשוןביןשתיהיצירות‪.‬‬
‫נ פתי‪"-‬בדמיימיאלכה"‪ .‬דמי "‪ ,‬כא‪ :‬בטרם אלף לא ארב אל‬
‫או דומה ןא השאל" ושרתו‪-‬אר אךץ חלף וצלמות‪.‬‬
‫אל השאל‪ ,‬אםהולךלמ"‪.‬‬

‫היך‬

‫פעם משתמש המשורר באותו פועל‪ :‬אלכה ‪ -‬אלך‪ ,‬ופעם באותו מהשג‪:‬‬
‫דמי‪-‬ארץחהשךוצלמות‪,‬היאהשאול‪.‬‬
‫‪" .8‬ב שערי שא‪1‬ל " פקדתי ‪ 62‬יתר ל"ת‪ ,‬יז; בתיאור מעשי גדולתו של‬
‫שנותי"‪ ,‬ופירושו‪ :‬נרשמתי ברשימת אלהים וגפלאותיו נאמר‪" :‬העלו לף‬
‫המתים עםכניסתי בשערישאול‪ .‬לפי שארי ?‪3‬ת ‪3‬שארי‬
‫ת‪:‬ראה"‪.‬‬
‫אמתתהקדמוניםיש לשאולשערים‪.‬‬
‫‪.‬י‬
‫הדימויהוא כאן לא במעשהאו במצב כי אםבמושג המשותף עלהשאולושעריו‪.‬‬

‫ןי?‪3‬ת‬

‫‪9‬‬
‫אדםעיד‬
‫‪ .‬פסייא‪" :‬לא ‪.‬‬
‫אביט יז‬

‫עם י"ר‪ ,‬כ‪" :‬יכבדו בניו‪-‬ולא ידע'‬

‫ילדיי סול"; ‪-‬חדל‪-‬חלד פירושי יפקרו‪-‬ילא‪9:‬יזלמי"‬
‫‪ .‬המתאינו‬
‫האדםכיצור חדלומת‪ .‬המשורר הפך יודע אםזכובניולכבודואףלאאםהם‬
‫את התיבה כדי לרמוז על חדלונו חיים בצער‪.‬‬

‫ותלפיתו של האדם‪ .‬כתת השיר ‪ -‬לא י"א‪,‬יז‪ :‬צופר הנעמתי‪ ,‬רעאיוב‪ ,‬מטיף‬
‫אוכל עוד לראות בני אדם חיים‪ ,‬לו כי יודה בחטאיו ויסולח לו‪ ,‬ואז‪:‬‬
‫לאחרמותי לא אדע מהגורלם‪.‬‬
‫"ומצהרןמיקום חלד‪ ,‬תעפה‪-‬וב"ר‬

‫תהדה"‪ ,‬כלומר‪ :‬אםכיאיוב הוא כבר‬
‫במיטב שמשו‪ ,‬בצהרי חייו‪ ,‬לאחר‬
‫שיסולחלויתחדשוחייו כשם שמתחדש‬
‫היום מן הבקר‪ .‬כאן חוזר הרעיון של‬
‫תוספת ‪ 1111‬תחםשעליו דעבסימן‪.8‬‬

‫‪ 61‬לפי פירושו של נ‪ .‬ה‪ ,‬טור‪-‬סיגי‪ :‬פשוטו של מקרא ג' ‪ ,1‬ע' ‪ .103‬תיבה זו מצויה גם‬
‫בתהלים ב"ז‪ ,‬יז‪" :‬כמעט שכנה נפשי דומה"‪ ,‬וכן קט"ו‪ ,‬יו‪" :‬לא המתים יהללו יה‬
‫ירוי דומה‪.‬‬
‫‪ 62‬במגילתישעיהוב'‪,‬פקודותי‪.‬‬

‫ולא כל‬

‫‪42‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מד(‬
‫[‪]16‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫חזקיהו המלך‬

‫נטע ונגלה מצ כאהל ד'‪,‬יט‪:‬אליפזהר"מממסבירלאיוב כ‪4‬‬
‫‪ .10‬פס' יב‪":‬דירי‬

‫לאי"; ‪ %‬דורי‪-‬דירתי‪ ,‬מקום משכן גורל האדםבידיאלהים; נשמתםנתונה‬
‫נשמתי‪ ,‬כלומר‪ :‬גופי‪ .‬נסע ‪ -‬מועתק בגוף בר חלוף והגוף מתואר כבית‬
‫כאוהל רועים‪ ,‬המועבר ממקום דל‪:‬‬
‫"אף שדי ?סי חמר אשר בעפר‬
‫למקום‪.‬‬

‫‪" .11‬נסע" ‪ -‬נסיעה אל מעבר לחיים‬
‫אףלוישהקבלה‪.‬‬
‫‪" .12‬ק‪9‬ךתי‪? %‬ארג ח‪2‬י"‪ .‬מוצע‬
‫לקרא ארג במקוםארג‪.‬‬

‫‪" .13‬מדלה יבצעני"‪ .‬דלה‪-‬קצות‬
‫חוטיהאריגופירושו‪:‬יחתוךפתילחיי‪,‬‬

‫ימיתי‪.‬‬

‫לטה‬

‫תשלימני"‬

‫יסידםידכאוםלפני‪-‬עש‪.‬‬
‫ד‪ ,‬כא‪ :‬הלא קסע "רם בם ימותו‬
‫‪%:‬א בחכמה‪.‬‬
‫‪:‬י‪:‬י‬
‫ד‪ ,‬מ "מי קלו ארגיכלו באפס‬
‫תקוה"‪ .‬מי‬
‫טור סיני מפרש ארג ‪ D"W‬הערבית‬
‫אריג' ‪-‬עשן‪ .‬כלומר‪ :‬חיי האדם‬
‫מתנדפיםכעשן‪.‬‬
‫אדם‬
‫ב‬
‫ו‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‪-‬ד'‪,‬יט המשיל חיי לחיי‬
‫העש‪ ,‬יצורזעירבןיומו‪ ,‬וכאן ממשיל‬
‫חזקיהו ‪ -‬ע"פ איוב‪ -‬אתחיי האדם‬
‫לעשןמתנדףוהיה כלאהיה‪.‬‬
‫ויבצענה כלשר‪:‬‬
‫ר‪ ,‬ט‪2 :‬תר‬
‫קלחידו רשבו שתק‬
‫שתה‬
‫ים"‬

‫יי‬

‫ד‪/‬כ‪" :‬מקיר לערב עתה‬
‫‪*?9‬‬
‫טיח ‪1‬ח‪ 9‬ו"'כי קצרש הם‬

‫‪4‬נ "מלם עד‬
‫שיחשו‪ -‬במשךזמן שעט תשלט את‬
‫"‬
‫ש‬
‫ק‬
‫דרךחיי‪ ,‬אגיע לסוף ההיים‪ ,‬כלומר‪ :‬אתש‪ ,‬מבהר עד ערב‪ .‬טן‪ -‬כ"גיד‪:‬‬

‫ח‪%‬‬

‫"ליעילים ףחי"אלהיםהכליכ‪,%‬‬
‫תמיתני‪.‬‬
‫משלים את קצבתההייםכרצונו‪.‬‬
‫‪ .15‬פס' יג‪" .‬שויתי עד‪-‬להר"‪ .‬תרגום ז'‪ ,‬ג‪-‬ד‪" :‬כן הנהלת ליירחי ?וא‬
‫יונתן‪ :‬נהמית עד צפרא‪ ,‬כלומר‪7 :‬לילית ??ל ‪%9‬לי;"ם?‪?9‬סי?סי‬
‫שועתי‪ ,‬צעקתי מכאב כל הלילה‪ ,‬לקיםיקלד?וב ‪%?9?7‬ודודיםאוי‬
‫במגילתישעיהוב' ‪-‬שפותי ‪ -‬כלומר‪?? :‬ף‪.‬‬
‫צפיתי‪,‬ולפיזהיהיהמובנושלהחרוז‪-‬‬
‫חכיתי לסופי במשך כל הלילה‪ ,‬כי‬
‫סבל רב עברעליבלילה‪.‬‬

‫‪ 63‬בשבעים ‪-‬ריעינו‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫במגילתישעיהו ב ‪ -‬סכרתי‬
‫‪43‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫ב"צ לוריא‬
‫‪ .16‬פס'יד‪" .‬קלוקיני למרום"‪,‬ופירושו‪ -‬ט"ז‪ ,‬כ‪" :‬אל אלה דלפה עיני"‪,‬‬
‫הורמו עיף אל אלהים בתחינה כלומר ‪-‬עיני זולגות דמעות כשאף‬
‫ותפילה‪ .‬טור‪-‬סיני קורא "דלפו" מתפלללאלוהים‪.‬‬
‫ותיקונו ע"פאיוב‪.‬‬
‫‪ .17‬ארני‪ ,‬עשקה‪ 65‬לי‪ ,‬ערבת"‪ .‬חזקיהו "‪,‬ג‪":‬הטיבלףכיתעסיק"‪.‬איוברואה‬
‫פונה לאלהים וטוען‪ :‬עשית לי עול במכתהשחיןעולועושק‪ ,‬שנעשהלו על‬
‫[‪117‬‬

‫ועושק‪ ,‬שקצרת אתחיי‪.‬‬

‫לא עולבכפו‪.‬‬

‫‪" .18‬ערב‪..‬‬
‫נ‪.‬י"‪ .‬תהיה ערבלי‪,‬כי בבואיומי י"ז‪ ,‬ג‪" :‬שימה נא‪ ,‬ערב~י עמף" טור‪-‬‬
‫יי‬
‫לא אתחמקמןהמות‪.‬‬
‫סיני קוראלפי התרגום שימהנאערבני‬
‫עמך‪ ,‬כלומר‪ :‬קח אתערבתימידיושים‬
‫אותו עמך עדיוםהפרעון‪.‬‬

‫‪ .19‬פסי סו‪" :‬מה אדבר ואמר לי והוא‬
‫ופירושו‪ :‬מה מקום יש כאן‬
‫לדיבורים‪ ,‬לתפילה‪ ,‬לתחנתים‪ ,‬והרי‬
‫אלהיםגזר וכברהוציא אלהפועל‪.‬‬

‫~יה"‬

‫"אדדה‪ 66‬כל שנותי על מר נפשי"‪.‬‬
‫‪ .20‬י‪;-‬‬
‫רש"י מפרש אדדהמלשוןנדדובתיבה‬
‫ש‪.‬נה"‪.‬‬
‫"שנותי" הוא רואה רבים מ"‪.‬‬
‫י‬

‫ופירושו ‪-‬יהיולילילות שלנדודישנה‬
‫עלגורליומכאובי‪.‬‬

‫‪.21‬אניני‬
‫‪ ,‬עליהםןחיו ולכל בהן חי רוחי‬
‫ותחלימניוהחיני"‪ ,‬ופירושו ‪-‬פניה אל‬

‫ט'‪ ,‬יב‪( :‬בתשובתו לבלדד השוחי על‬
‫מעשי הבורא הוא אומר) "הןןחתףמי‬
‫ןשי?ני' ‪9‬י *א‪9‬רטליי ‪9‬ה‪-‬ס"שה"‪.‬‬
‫טור‪-‬סיני מסביר ע"פ הסורית‬
‫והערבית חתף ‪ -‬חמס‪,‬גזול‪.‬‬
‫ז'‪ ,‬ד‪ :‬אם שכבתי ‪-‬ואמרתימתי אקום‬
‫ומדד ערב‪ ,‬כלומר ‪-‬הלילההואארוך‬
‫בליקץכישנתינדדהממניכפישנאמר‬
‫בפסוק הקודם‪" :‬ולילית עמל מנו‬
‫לי"‪.‬‬
‫איובאינופונהישירות אל אלהים‪ ,‬כפי‬
‫שעושה זאתחזקיהו‪ .‬אבלגם בפסוקזה‬

‫ה‪ /‬אמור לשנץ שהמתת כי יחן‪ ,‬ניכרת השפעת איוב; הפועל חלם ‪-‬‬
‫כלומר ‪-‬תחזיר לי את שנות חיי‪ ,‬להברק לאחר מחלה לא נמצא אלא‬
‫תבריאאותי ממכתהשחיןותןליחיים‪.‬‬
‫פעם אחת באטב‪ ,‬בתייר החים‬
‫ת"י‪~ :‬ל כל מיחיא אמרת לאחיאה שלהיעלים והאילות‪:‬‬
‫כולהין אחייתא רוחי לאחייתני ל"ט ג‪-‬ד‪" :‬תכרענה ~לדיהן תמלחנה‬
‫משיחנה‬
‫‪~ .‬חלמו בניהם‪ ,‬ןרבו‬
‫(על כל המתים גזרת שיקומו‬
‫לתחיהולפניכולםתחייהרוחיותהייני בבריצאוולאשבולמ‪."4‬‬

‫וידם‬

‫יק~ייסיי‬

‫עי‬

‫ס?ייסם‬

‫ותקיימני)‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬

‫במגילת ישעיהו א' "יהיה חשקהל(י) ערבני; במגילתישעיהו ב' "אדוני עושקהלי וערבני‪.‬‬
‫במגילתישעיהו ב' ‪-‬איודה‪.‬‬
‫'‪44‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫חזקיה'ו המלך‬

‫[‪]18‬‬

‫‪ .22‬פסייז‪" :‬ואתה חשקת נפשי ‪ ,"tndib‬אליהו‪ ,‬הרביעי בין רעי איוב‪ ,‬מטיף‬
‫לפיהשבעים‪" :‬חשכתנפשי"ופירושו‪ -‬באזניו על מעשיו הטובים של אלוהים‬
‫המלת עלי וחשכתנפשי מרדת שחת‪ ,‬ואומר‪:‬‬
‫מו שתת‬
‫כלומר‪:‬הצלחניממות‪ .‬ואםלפיהנוסח ל"ג‪ ,‬יח‪~" :‬חשך‬
‫י‬
‫ש‬
‫פ‬
‫נ‬
‫המסורתי‪ :‬חשקת נפשי‪ -‬אהבת אותי מעבר בשלח" כלומר‪:‬אלהיםחושךמן‬
‫האדם הישר מרדת שאול‪ ,‬מלההרג‬
‫ועלכן מנעתממני לרדתשחת‪.‬‬

‫וחיתי‬

‫בחרב‪.‬‬

‫באחד עשר הפסוקים שבתפילת חזקיהו מצאנו עשרים ושתים מקבילות באיוב‬
‫ואין עקב להתעלם מההשפעה הרבה של ס' איוב על חזקיהו ושידתו‪ .‬אם נקבל‬
‫ף ו‪8‬ת‬
‫את זמנה של התפילה כפי שעולה מדבר ישעינו ‪-‬ומטף~לד לשורלעיי‬
‫י מצור צבא אשור‪ ,‬נאמר שס'‬
‫ספיר ~יאת'ויניתי על סדיר פיאת"‪ ,‬כלומר ימ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ך‬
‫ל‬
‫מ‬
‫איוב הובא לירושלים שנים מספר קודם לכן‪ .‬ה‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫ע‬
‫מ‬
‫כי‬
‫ואת הלך מחשבותיו של איוב‪ .‬מכאן נסיק שפעולתו‬
‫סיגל לעצמו את‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ג‬
‫ס‬
‫הספרותית של חזקיהו קדמה למצור ואולי ההל בכך זמן מועט לאחר שעלה על‬
‫כסא המלוכה כחלק מהתחיה ההוחנית שביקש להביא לעם יהודה‪ ,‬אולי כהשפעתו‬
‫ובהדרכתו שלישעיהו‪.‬‬
‫חז"ל העריצו את זכרו של יחזקיהו והעמידו אותו בשוהה אחת עם האבות;‬
‫על הפסוק‪ ,‬חדשים גםישנים צפנת לך" ז‪ 6‬אומר המדרש'‪68‬‬
‫אברהם יצחק‪ ,‬ויעקב‪-,‬‬
‫‪,‬‬
‫"‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ה‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫"ישנים"‪ ,‬עמרם בן קהת וכל הבשרים שהיו במצרים ‪-‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫א‬
‫נ‬
‫ש‬
‫"חדשים גם ישנים"‪ .‬הבורתו של משה וחבורתו של יהושע וחבורתו של דוד ושל‬
‫חזקיה ‪" -‬ישנים" חבורתו של עזרא ושל הלל ושל יוחנן בןזכאי ושל ר' מאיר‬
‫וחבריו ‪"-‬חדשים"‪,‬ועליהםהואאומר"חדשיםרגםישנים"‪.‬‬

‫‪ 67‬שירהשירים ז'‪,‬יי‪.‬‬
‫‪68‬‬

‫ויקרא רבה ב'‪,‬יא‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)